בייבי בום – הבדלי גרסאות
מ החלפה בקובץ משיתוף |
מ ←בישראל: ז' |
||
| שורה 13: | שורה 13: | ||
בישראל התקיים בייבי בום בשנים שלאחר הקמת המדינה. |
בישראל התקיים בייבי בום בשנים שלאחר הקמת המדינה. |
||
בשנות ה-40 ניצולי השואה כמעט לא הביאו ילדים לעולם עקב השואה ומלחמת העולם השנייה. היישוב בא"י סבל אף הוא סבל ממיעוט לידות כיון שרבים מהגברים גויסו למלחמה. |
בשנות ה-40 ניצולי השואה כמעט לא הביאו ילדים לעולם עקב השואה ומלחמת העולם השנייה. היישוב בא"י סבל אף הוא סבל ממיעוט לידות כיון שרבים מהגברים גויסו למלחמה. |
||
עם סיום מלחמת העולם השנייה מלחמת העצמאות ועליית הפליטים הקימו ניצולי השואה והחיילים |
עם סיום מלחמת העולם השנייה, מלחמת העצמאות ועליית הפליטים הקימו ניצולי השואה והחיילים המשוחררים משפחות והביאו בכך לעלייה דרמטית בשיעורי הילודה. |
||
בשנות ה-60 לעומת זאת היה מיעוט לידות בא"י כיון שהיה חסר הדור שלא נולד בראשית שנות ה-40 (וגם כי חלה ירידה בדפוסי היריון של עדות המזרח). |
בשנות ה-60 לעומת זאת היה מיעוט לידות בא"י כיון שהיה חסר הדור שלא נולד בראשית שנות ה-40 (וגם כי חלה ירידה בדפוסי היריון של עדות המזרח). |
||
ילידי הבייבי בום של ראשית שנות החמישים |
ילידי הבייבי בום של ראשית שנות החמישים הביאו בבגרותם לבייבי בום נוסף בשנות השבעים. |
||
אחרי [[מלחמת יום הכיפורים]], בשנת [[1973]], האוכלוסייה ה[[יהדות|יהודית]] ב[[ישראל]] |
אחרי [[מלחמת יום הכיפורים]], בשנת [[1973]], הגבירה האוכלוסייה ה[[יהדות|יהודית]] ב[[ישראל]] את קצב הילודה שלה, תופעה המתועדת בשירו של [[שמואל הספרי]] "חורף 73". גם לאחר [[מלחמת המפרץ| מלחמת המפרץ הראשונה]], בשנת [[1991]], היה גידול בקצב הילודה. לאחר [[מלחמת לבנון השנייה]] נרשם גידול בשיעור הילודה אצל תושבי הצפון אולם נרשמה ירידה בשיעור הילודה הכללי במדינה.{{הערה|[http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-3402115,00.html בייבי כלום], ynet}} |
||
==הערות שוליים== |
==הערות שוליים== |
||
גרסה מ־20:36, 9 בינואר 2011
בייבי בום (Baby Boom) הנה תופעה של ילודה גבוהה מהממוצע בפרק זמן נתון. גלי "בייבי בום" בעלי היקף לאומי רווחים בעיקר אחרי מלחמות. המונח המקורי נטבע בארצות הברית, אך תקף לכל מדינות אירופה, בעת גל הילודה שהחל אחרי מלחמת העולם השנייה. ילידי גל זה נקראים בז'רגון האמריקני 'ילדי הבייבי בום'.
משמעויות
המשמעות של גלי הילודה ניכר בכל תחומי החיים. החל מיצירת עומס על חדרי הלידה ובתי החולים, בהמשך עומס על מערכות החינוך והבריאות לילדים, שצריכות להיערך לכמויות ילדים גדולות מהרגיל. ובהמשך החיים גם עומס על מערכות הביטוח הלאומי והפנסיה, שנדרשים להתכונן מראש ולספק שירותים לכל אותם ילדי בייבי בום כאשר הם מגיעים לגיל הפנסיה.
בייבי בומר
ערך מורחב – בייבי בומר
הכינוי בייבי בומר הוענק לדור אשר נולד בעולם המערבי בתקופת ה"בייבי בום" שלאחר מלחמת העולם השנייה. גבולותיו של דור זה קשים לתיחום, אך לרוב הכוונה לגל דמוגרפי של מי שנולדו בין אמצע שנות הארבעים לאמצע שנות השישים של המאה ה-20. בימנו, בני שכבת גיל זו נמצאים בעמדות כוח בחברות עסקיות ובגופים שלטוניים רבים. בין השאר, הנשיאים ג'ורג' בוש הבן וביל קלינטון הם "בייבי בומרים".
בישראל
בישראל התקיים בייבי בום בשנים שלאחר הקמת המדינה. בשנות ה-40 ניצולי השואה כמעט לא הביאו ילדים לעולם עקב השואה ומלחמת העולם השנייה. היישוב בא"י סבל אף הוא סבל ממיעוט לידות כיון שרבים מהגברים גויסו למלחמה. עם סיום מלחמת העולם השנייה, מלחמת העצמאות ועליית הפליטים הקימו ניצולי השואה והחיילים המשוחררים משפחות והביאו בכך לעלייה דרמטית בשיעורי הילודה. בשנות ה-60 לעומת זאת היה מיעוט לידות בא"י כיון שהיה חסר הדור שלא נולד בראשית שנות ה-40 (וגם כי חלה ירידה בדפוסי היריון של עדות המזרח). ילידי הבייבי בום של ראשית שנות החמישים הביאו בבגרותם לבייבי בום נוסף בשנות השבעים.
אחרי מלחמת יום הכיפורים, בשנת 1973, הגבירה האוכלוסייה היהודית בישראל את קצב הילודה שלה, תופעה המתועדת בשירו של שמואל הספרי "חורף 73". גם לאחר מלחמת המפרץ הראשונה, בשנת 1991, היה גידול בקצב הילודה. לאחר מלחמת לבנון השנייה נרשם גידול בשיעור הילודה אצל תושבי הצפון אולם נרשמה ירידה בשיעור הילודה הכללי במדינה.[1]
הערות שוליים
- ^ בייבי כלום, ynet
