לשכת רואי חשבון בישראל – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף

בשורה

גרסה מ־11:55, 12 בינואר 2011

לשכת רואי חשבון בישראל היא גוף התנדבותי המאגד את רואי החשבון בישראל המעוניינים בכך. רישיון העיסוק במקצוע מוענק על ידי מועצת רואי חשבון בישראל שהיא גוף נפרד, הפועל בפיקוח משרד המשפטים. לאחר קבלת הרישיון, יכול רואה החשבון להחליט האם ברצונו להצטרף כחבר ללשכת רואי החשבון אם לאו (זאת בניגוד ללשכת עורכי הדין, שהינה גוף סטטוטורי - לא ניתן להיות עורך דין בישראל מבלי להיות חבר בלשכת עורכי הדין).

הלשכה הוקמה בשנת 1931 כארגון פרטי התנדבותי ללא כוונת רווח. עד להקמתו של המוסד הישראלי לתקינה בחשבונאות על ידי רשות ניירות ערך בשנת 1997, נטלה הלשכה על עצמה את האחריות לקבוע כללי חשבונאות ודיווח כספי וכללי ביקורת מקובלים עבור המשק הישראלי. פעילות זאת נעשתה באמצעות המועצה המקצועית שכוללת עשרים ואחד חברים, הוועדה לכללי חשבונאות ודיווח כספי והוועדה לתקני ביקורת ונהלי ביקורת, שבהן תשעה חברים בכל ועדה. לאחר הקמת המוסד לתקינה חשבונאית נותרה בידי הלשכה האחריות לקביעת תקני ביקורת ונהלי ביקורת בלבד.

חברי המועצה המקצועית וחברי שתי הוועדות מתמנים לתפקידם על ידי הוועד המרכזי של הלשכה. החברים בגופים אלו הם בעלי נסיון ומוניטין רב בתחומי החשבונאות ופעולתם נעשית בהתנדבות. הוועד המרכזי קובע גם את תחום הסמכויות של שתי הוועדות ושל המועצה המקצועית. עד להקמת המוסד לתקינה חשבונאית, לוועד המרכזי הייתה הסמכות הסופית לאישור ופרסום כללי חשבונאות, ביקורת ודיווח כספי, שגובשו על ידי הוועדה המקצועית. עד היום (יוני 2006) פרסמה הלשכה 85 גילויי דעת, מתוכם 34 תקני ביקורת ונוהלי ביקורת.

הלשכה חברה בוועדה לתקנים בינלאומיים בחשבונאות (IASC), שאליה הצטרפה בשנת 1974. בשנת 1981 פרסמה הלשכה את גילוי דעת 26, שבה באה לידי ביטוי התחייבותה של הלשכה לתקנים בינלאומיים לחשבונאות. בנוסף, היא חברה בפדרציה העולמית של רואי החשבון והיא מקיימת קשר על בסיס קבוע עם הארגון האירופי לראיית חשבון.

כיום מייעדת הלשכה את זמנה לחבריה רואי החשבון, כ-11,000 במספר - למעלה מ-90% מכלל רואי החשבון בישראל. הלשכה ממשיכה לקבוע סטנדרטים חשבונאיים בתחום החשבונאות והביקורת ובכללי אתיקה והתנהגות ההולמים את המקצוע. כן היא מעודדת תחומי חקיקה מתאימים והתנדבות באחת ויותר מכ-250 ועדות מקצועיות הנמצאות תחת חסותה. בין שירותיה הנוספים לרווחת רואי חשבון בישראל ניתן למנות את המרכז לגישור ולבוררות, את ההוצאה לאור המפרסמת מדריכים, חוברות גילויי דעת ופרסומים, עלונים וירחונים, ואת הכנסים וההשתלמויות שהיא מקיימת מספר פעמים בשנה. באופן דומה פועלת הלשכה למען אזרחי המדינה באמצעות מוסדות ללא כוונת רווח כגון יד שרה ובית לוינשטיין.

ראו גם

מועצת רואי חשבון בישראל - גוף ממשלתי המסדיר את מקצוע ראיית החשבון בישראל
המוסד הישראלי לתקינה בחשבונאות - גוף הקובע עקרונות חשבונאיים מקובלים בישראל
רשות ניירות ערך
רואה חשבון
חשבונאות משפטית

קישורים חיצוניים

האתר של לשכת רואי חשבון בישראל

@@ שורה 7: / שורה 7: @@
 הלשכה חברה ב[[IASC|וועדה לתקנים בינלאומיים בחשבונאות (IASC)]], שאליה הצטרפה בשנת [[1974]]. בשנת [[1981]] פרסמה הלשכה את [[גילוי דעת 26]], שבה באה לידי ביטוי התחייבותה של הלשכה לתקנים בינלאומיים לחשבונאות. בנוסף, היא חברה ב[[הפדרציה העולמית של רואי החשבון|פדרציה העולמית של רואי החשבון]] והיא מקיימת קשר על בסיס קבוע עם [[הארגון האירופי לראיית חשבון]].
-כיום מייעדת הלשכה את זמנה לחבריה רואי החשבון, כ-12,000 במספר - למעלה מ-90% מכלל רואי החשבון בישראל. הלשכה ממשיכה לקבוע סטנדרטים חשבונאיים בתחום החשבונאות והביקורת ובכללי [[אתיקה]] והתנהגות ההולמים את המקצוע. כן היא מעודדת תחומי [[חוק|חקיקה]] מתאימים והתנדבות באחת ויותר מכ-250 ועדות מקצועיות הנמצאות תחת חסותה. בין שירותיה הנוספים לרווחת רואי חשבון בישראל ניתן למנות את המרכז לגישור ולבוררות, את ההוצאה לאור המפרסמת מדריכים, חוברות גילויי דעת ופרסומים, עלונים וירחונים, ואת הכנסים וההשתלמויות שהיא מקיימת מספר פעמים בשנה. באופן דומה פועלת הלשכה למען אזרחי המדינה באמצעות מוסדות ללא כוונת רווח כגון [[יד שרה]] ו[[בית לוינשטיין]].
+כיום מייעדת הלשכה את זמנה לחבריה רואי החשבון, כ-11,000 במספר - למעלה מ-90% מכלל רואי החשבון בישראל. הלשכה ממשיכה לקבוע סטנדרטים חשבונאיים בתחום החשבונאות והביקורת ובכללי [[אתיקה]] והתנהגות ההולמים את המקצוע. כן היא מעודדת תחומי [[חוק|חקיקה]] מתאימים והתנדבות באחת ויותר מכ-250 ועדות מקצועיות הנמצאות תחת חסותה. בין שירותיה הנוספים לרווחת רואי חשבון בישראל ניתן למנות את המרכז לגישור ולבוררות, את ההוצאה לאור המפרסמת מדריכים, חוברות גילויי דעת ופרסומים, עלונים וירחונים, ואת הכנסים וההשתלמויות שהיא מקיימת מספר פעמים בשנה. באופן דומה פועלת הלשכה למען אזרחי המדינה באמצעות מוסדות ללא כוונת רווח כגון [[יד שרה]] ו[[בית לוינשטיין]].
 ==ראו גם==