ריבוי מי שפיר

ריבוי מי שפיר (באנגלית- polyhidramnions) הינו מונח רפואי הבא לתאר מצב בו קיים עודף במי שפיר בשק השפיר ברחם במהלך ההריון. שכיחות המקרים בהם יש ריבוי מי שפיר עומד על כ- 1-2% מכלל ההריונות, והוא מוגדר כמצב בו מדד מי השפיר (amniotic fluid index) או AFI הינו מעל 24-25 ס"מ. בכשני שליש מהמקרים, לא ידועה הסיבה לריבוי מי שפיר, כאשר בשאר המקרים הסיבות כוללות סוכרת, מומים עובריים ועוד. הסיבוכים המיילדותיים הקשורים בריבוי מי שפיר כוללים לידה מוקדמת, סיכון מוגבר להיפרדות שליה ו- prolapse של חבל הטבור באופן בו לעובר נגמרת טכיקרדיה ומצוקה עוברית. ריבוי מי שפיר קשור גם ביותר מצגי עכוז ובסיבוכים שונים במהלך הלידה. גם לאחר הלידה קיים סיכון מוגבר יותר לדימום במשכב הלידה (post-partum hemmorhage)- הרחם, שהיה עד מועד הלידה מורחב מאד, מתקשה להתכווץ.

סיבות

• סוכרת- זוהי סיבה שכיחה יחסית לריבוי מי שפיר. הפתוגנזה אינה ברורה לגמרי- ככל הנראה, בשל ההיפרגליקמיה של העובר, יש דיורזה אוסמוטית. לא לכל הנשים עם סוכרת הריונית יהיה ריבוי מי שפיר, ובפרט אם היא מאוזנת. ריבוי מי השפיר לרוב יהיה קיים בנוכחות של עובר מאקרוזומי.

• מומים עובריים של מערכת העיכול- הפתוגנזה הינה עובר שאינו בולע מספיק כתוצאה ממומים שונים במהלך מערכת העיכול, כגון אטרזיה של הושט, אטרזיה של התריסריון.

• מומים במערכת העצבים המרכזית- אננצפלי (חוסר מוח), ספינה ביפידה, הפרעה בהפרשת הורמון נוגד השתנה.

• אי התאמת גורם RH (האם RH שלילי, והעובר RH חיובי, ונוצר מצב של הידרופס פטאליס.)

• תסמונות כרומוזומליות שונות כגון תסמונת דאון.

• זיהום תוך רחמי.

• כוריואנגיומה של השליה.

טיפול

טיפול בריבוי מי שפיר נעשה רק במצבים בהם ה- AFI גבוה מ- 25 ס"מ. כאשר יש לידה, בנוכחות ריבוי מי שפיר, יש לפקוע את מי השפיר באמצעות מחט וכך להגיע לפקיעה מבוקרת (כדי להימנע ממצב בו המים יורדים במהירות ונוצר prolpase של חבל הטבור כמתואר לעיל). במקרים קשים של ריבוי מי שפיר אין טיפול יעיל, ניתן להוריד את הלחץ הבטני על ידי ניקוז מי שפיר, אולם אין טיפול תרופתי מתאים.