חילוק באפס – הבדלי גרסאות

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
אין תקציר עריכה
אין תקציר עריכה
שורה 11: שורה 11:
===גבולות עם חלוקה באפס===
===גבולות עם חלוקה באפס===
מקרה ידוע ב[[חשבון אינפיניטסימלי]] הוא של [[פונקציה ממשית|פונקציות]] שאינן מוגדרות בנקודה בגלל חלוקה באפס. לדוגמה הפונקציה <math>\ f(x)=\frac{x^2-1}{x-1}</math>. לכל <math>\ x</math> שאינו 1 פונקציה זו היא פשוט ה[[פונקציה לינארית|פונקציה הלינארית]] <math>\ f(x)=x+1</math>. אולם בנקודה <math>\ x=1</math> מתקבלת חלוקה באפס ולכן הפונקציה לא מוגדרת. במקרה הזה נקראת הנקודה [[נקודת אי רציפות|נקודת אי רציפות סליקה]], שכן ניתן להתעלם מהחלוקה באפס ולהגדיר <math>\ f(1)=2</math> ומתקבלת [[פונקציה רציפה]]. מקרה חשוב שכזה הוא בפונקציה <math>\ f(x)=\frac{\sin(x)}{x}</math> בנקודה <math>\ x=0</math>. [[הגבול של sin(x)/x|ניתן להוכיח]] כי נקודה זו היא אי רציפות סליקה וניתן לתקן אותה על ידי ההגדרה <math>\ f(0)=1</math>. לעובדה זו יש חשיבות מכרעת במציאת ה[[נגזרת|נגזרות]] של ה[[פונקציה טריגונומטרית|פונקציות הטריגונומטריות]] וב[[קירוב זוויות קטנות]].
מקרה ידוע ב[[חשבון אינפיניטסימלי]] הוא של [[פונקציה ממשית|פונקציות]] שאינן מוגדרות בנקודה בגלל חלוקה באפס. לדוגמה הפונקציה <math>\ f(x)=\frac{x^2-1}{x-1}</math>. לכל <math>\ x</math> שאינו 1 פונקציה זו היא פשוט ה[[פונקציה לינארית|פונקציה הלינארית]] <math>\ f(x)=x+1</math>. אולם בנקודה <math>\ x=1</math> מתקבלת חלוקה באפס ולכן הפונקציה לא מוגדרת. במקרה הזה נקראת הנקודה [[נקודת אי רציפות|נקודת אי רציפות סליקה]], שכן ניתן להתעלם מהחלוקה באפס ולהגדיר <math>\ f(1)=2</math> ומתקבלת [[פונקציה רציפה]]. מקרה חשוב שכזה הוא בפונקציה <math>\ f(x)=\frac{\sin(x)}{x}</math> בנקודה <math>\ x=0</math>. [[הגבול של sin(x)/x|ניתן להוכיח]] כי נקודה זו היא אי רציפות סליקה וניתן לתקן אותה על ידי ההגדרה <math>\ f(0)=1</math>. לעובדה זו יש חשיבות מכרעת במציאת ה[[נגזרת|נגזרות]] של ה[[פונקציה טריגונומטרית|פונקציות הטריגונומטריות]] וב[[קירוב זוויות קטנות]].

לא תמיד חלוקה באפס בפונקציה תתן נקודת אי רציפות סליקה. בנקודות בהן הפונקציה היא מהצורה <math>\textstyle \frac{ a}{ 0}</math> או <math>\textstyle \frac{ \infty}{ 0}</math> (כאשר המונה והמכנה מייצגים את ה[[גבול של פונקציה|גבול]] של הפונקציה במונה והפונקציה במכנה בהתאמה; a שונה מאפס) נקודת אי הרציפות תהיה מ[[נקודת אי רציפות|הסוג השני]] והפונקציה תשאף בנקודות אלו לאינסוף. במקרה <math>\textstyle \frac{ 0}{ 0}</math>, אז תתכן כל תוצאה אפשרית לגבול. במקרה כזה שימושי [[כלל לופיטל]].


==ראו גם==
==ראו גם==

גרסה מ־18:24, 18 בינואר 2011

הערך נמצא בשלבי עבודה: כדי למנוע התנגשויות עריכה ועבודה כפולה, אתם מתבקשים שלא לערוך את הערך בטרם תוסר ההודעה הזו, אלא אם כן תיאמתם זאת עם מניח התבנית.
אם הערך לא נערך במשך שבוע ניתן להסיר את התבנית ולערוך אותו, אך לפני כן רצוי להזכיר את התבנית למשתמש שהניח אותה, באמצעות הודעה בדף שיחתו.
הערך נמצא בשלבי עבודה: כדי למנוע התנגשויות עריכה ועבודה כפולה, אתם מתבקשים שלא לערוך את הערך בטרם תוסר ההודעה הזו, אלא אם כן תיאמתם זאת עם מניח התבנית.
אם הערך לא נערך במשך שבוע ניתן להסיר את התבנית ולערוך אותו, אך לפני כן רצוי להזכיר את התבנית למשתמש שהניח אותה, באמצעות הודעה בדף שיחתו.

חלוקה באפס היא הפעולה המתמטית של חלוקת מספר במספר 0, ותוצאתה לרוב אינה מוגדרת. את הפעולה ניתן לרשום בצורה .

ברוב תחומי המתמטיקה חילוק מוגדר ככפל במספר הופכי (ההפוכי למספר a הוא מספר b כך שמכפלתם ab היא 1). מכיוון שלאפס לא מוגדר הופכי, בהגדרה לא ניתן לחלק באפס. באופן כללי בחוג עם חילוק לאיבר האפס אין איבר הופכי ביחס לכפל, ולכן חילוק באיבר זה אינו מוגדר והוא חסר משמעות.

ניתן להוכיח את אי-ההפיכות של איבר האפס ישירות מהגדרתו כאיבר היחידה החיבורי: בזכות הדיסטריבוטיביות של כפל מעל חיבור לכל מתקיים ולכן לפי כלל הצמצום החיבורי . מכאן שלא קיים איבר כך שמכפלתו באיבר האפס תתן את איבר היחידה הכפלי (איבר האפס תמיד שונה מאיבר היחידה הכפלי), ולכן אפס אינו הפיך.

הגדרות תקפות לחלוקה באפס

חלוקה באפס אינה מוגדרת מכיוון שלרוב הגדרת המנה לא תועיל בדבר לחקירה המתמטית ויכולה אף להזיק. אולם בהקשרים מתמטיים מסוימים, נוח להגדיר את תוצאת החלוקה באפס, ואין מניעה לעשות זאת.

גבולות עם חלוקה באפס

מקרה ידוע בחשבון אינפיניטסימלי הוא של פונקציות שאינן מוגדרות בנקודה בגלל חלוקה באפס. לדוגמה הפונקציה . לכל שאינו 1 פונקציה זו היא פשוט הפונקציה הלינארית . אולם בנקודה מתקבלת חלוקה באפס ולכן הפונקציה לא מוגדרת. במקרה הזה נקראת הנקודה נקודת אי רציפות סליקה, שכן ניתן להתעלם מהחלוקה באפס ולהגדיר ומתקבלת פונקציה רציפה. מקרה חשוב שכזה הוא בפונקציה בנקודה . ניתן להוכיח כי נקודה זו היא אי רציפות סליקה וניתן לתקן אותה על ידי ההגדרה . לעובדה זו יש חשיבות מכרעת במציאת הנגזרות של הפונקציות הטריגונומטריות ובקירוב זוויות קטנות.

לא תמיד חלוקה באפס בפונקציה תתן נקודת אי רציפות סליקה. בנקודות בהן הפונקציה היא מהצורה או (כאשר המונה והמכנה מייצגים את הגבול של הפונקציה במונה והפונקציה במכנה בהתאמה; a שונה מאפס) נקודת אי הרציפות תהיה מהסוג השני והפונקציה תשאף בנקודות אלו לאינסוף. במקרה , אז תתכן כל תוצאה אפשרית לגבול. במקרה כזה שימושי כלל לופיטל.

ראו גם