יומן מסנן ההשחתות

'[[קובץ:Binyamin Zeev Von Weisl V02 969.jpg|שמאל|ממוזער|250px|דיוקנו של פון וייזל בשנות ה-40]] [[קובץ:Remember_for_Zeev_Pon_Vaizel.JPG|שמאל|ממוזער|250px|יד לזכרו ב[[גדרה]]]] ד"ר '''וולפגנג''' ('''זאב בנימין''') '''פון וייזל''' (ב[[גרמנית]]: Wolfgang von Weisl {{כ}}; [[27 במרץ]] [[1896]] – [[24 בפברואר]] [[1974]]) היה [[סופר]] ו[[עיתונאי]], [[רופא]] ואיש מחקר רפואי, איש [[צבא]] ו[[אסטרטגיה צבאית|אסטרטג]] מקורי, [[אציל]] [[אוסטרי]] ומומחה עולמי ל[[אסלאם]]; ממייסדי [[התנועה הרוויזיוניסטית]], מרים נס המאבק לתפילה יהודית ב[[כותל המערבי]] וממובילי המאבק להקמת [[בית לאומי לעם היהודי]] ב[[ארץ ישראל]]. פון וייזל ראה ב[[ציונות]] רק משמעות אחת: חיים ב[[ארץ ישראל]], השתתפות בבניינה ובמלחמותיה, ומאבק להבטחת עצמאותה למען [[שיבת ציון]]. == ביוגרפיה == ===ילדות ועד סוף מלחמת העולם הראשונה=== נולד לד"ר יעקב (ארנסט-פרנץ) פון וייזל ושרלוטה לבית פופר-מיכלופ ב[[וינה|ווינה]] [[עיר בירה|בירת]] [[האימפריה האוסטרו-הונגרית]]. אביו, היה עורך-דין במקצועו ומראשוני המצטרפים ל[[הרצל]], הוא קיבל את תואר ה[[אצולה]] מהקיסר [[פרנץ יוזף]] בזכות לחימתו ב[[הצבא האוסטרו-הונגרי|צבא האוסטרו-הונגרי]] ב[[מלחמת העולם הראשונה]]. את דרכו הציונית התחיל בנימין זאב בגיל 11 ([[1907]]) עם מאמר פוליטי ראשון ב"[[וינר הנדלסבלאט]]" בנושא עליית [[יהדות תימן|יהודי תימן]] לארץ ישראל. ב-[[1914]], שירת כ[[קצין]] [[חיל תותחנים|תותחנים]] בצבא [[האימפריה האוסטרו-הונגרית]], זכה במדליית [[צלב הברזל]] (השנייה בחשיבותה), חילק סרטי כחול-לבן לקצינים יהודיים לקשור על נדן חרבותיהם, והקים פלוגות חיילים יהודים להגנה על הרובע והרכוש היהודי. ב-[[1918]], עם התמוטטות האימפריה, ותחת השפעת המפגש עם יהדות [[מזרח אירופה]] במהלך המלחמה, פנה פון וייזל ל[[סוציאליזם]] כחבר ב[[המפלגה הסוציאל-דמוקרטית האוסטרית|מפלגה הסוציאל-דמוקרטית האוסטרית]] ובמקביל, הצטרף לתנועת "[[המזרחי]]". הוא סיים את לימודי הרפואה, והתמחה ב[[כירורגיה]] ו[[פסיכואנליזה]], היה פעיל באגודת הסטודנטים "[[יוניטאס]]", ושיחק בלהקה נודדת בארצות דוברות [[גרמנית]]. במקביל, התמנה למזכיר [[הקרן הקיימת לישראל]] בווינה. ===1919–1923=== בשנת [[1919]] הפגישה אותו עבודתו ב[[קק"ל]] עם [[זאב ז'בוטינסקי]] שהיה איש מרכזי ב[[קרן היסוד]]. פון וייזל העלה בפניו הצעה לרכוש ב-60 אלף לירות ציוד של קורפוס שלם (שתי אוגדות) לרבות כל מערכות החימוש, לארגן עלייה של 30,000 חלוצים, ולכבוש את ארץ ישראל. פון וייזל גרס שישראל תוכל להתקיים רק כשתהיה חזקה, תישען על צבא חזק ותדע לשמור על גבולות היסטוריים, שרק הם הגבולות הבטוחים. ז'בוטינסקי סירב. לימים ([[1935]]) חזרה האפיזודה הזו על עצמה כשפון וייזל, היושב ב[[גדרה]], שלח מברק לז'בוטינסקי, ראש [[התנועה הרוויזיוניסטית]] היושב בלונדון, ובו דיווח כי יש [[ספינה]] ו[[רב חובל|קברניט]] המוכן להביא 50 [[בית"ר|בית"רים]] לחופי הארץ. צריך כסף. ז'בוטינסקי הבריק חזרה: "אתה הרפתקן. האם אתה בטוח שהקברניט הזה הוא איש הגון?" פון וייזל ענה בקצרה: "אני בטוח שהקברניט אינו איש הגון. תודה." וגייס את הכסף ממר הנץ פרוץ. זו הייתה [[ספינת מעפילים|ספינת המעפילים]] הראשונה, "[[אף-על-פי (אוניית מעפילים)|אף על פי]]". ב-[[1922]] עלה פון וייזל ארצה. לימים נשאל על ידי שגריר אוסטריה מדוע לא חזר לווינה לאחר המלחמה, וענה: "כשהייתי סטודנט בווינה, היו כתובות על קירות ודלתות בתי השימוש: 'יהודים החוצה!' ואני, ספרות של בתי שימוש לוקח ברצינות." ב-[[1923]], נאמן לציונות המדינית של [[הרצל]], הוא ביקר את רכישת קרקעות ארץ ישראל בכספי [[קק"ל]], ודרש לרכז את המאמצים "למען תענה הממשלה המנדטורית הבריטית, כפי שהוטל עליה, לתת לנו את קרקעות הממשלה..." בעקבות היכרותו עם [[מניה שוחט]] עבר ל[[תל יוסף]]. שם, יחד עם [[אוטו האן]], הדריך בקורס מפקדים של [[גדוד העבודה]], על פי תוכנית אימונים שהכיר מימיו ב[[צבא]] [[האימפריה האוסטרית]]. באותה תקופה הכין גם תוכנית צבאית להגנה על העמק שכללה נסיגה אסטרטגית מיישובים מסוימים. התוכנית נדחתה על ידי [[ההגנה]] בנימוק "לא מפנים יישובים". ===1924 - 1935=== פון וייזל, נציג בית ה[[הוצאה לאור]] אולשטיין (Ulstein) למזרח הקרוב ולארצות האסלאם בכלל, פצח בקריירה [[עיתונאי|עיתונאית]]. מאמריו הופיעו ברחבי העולם ותורגמו אף ל[[שפות סיניות|סינית]], והוא נחשב לאחד המומחים העולמיים ל[[אסלאם]]. שמו נזכר ב-THE STATEMAN’S YEAR-BOOK היוקרתי שנה אחרי שנה. הוא התקבל אצל "[[ח'ליפה|ח'ליפת]] כל המאמינים" המלך החיג'אזי [[חוסין (בנו של עלי)|חוסין]], אצל המלך [[איבן סעוד]], שכן בביתו של [[סולטאן אל-אטרש]], היה בן בית בארמונו של אמיר עבר הירדן, עבדאללה, ורופאו האישי. הוא ביקר בהר ה[[דרוזים]] בעת המרד הנודע, ב[[תימן]], [[אריתריאה]], [[חיג'אז]], [[סינגפור]], [[ציילון]] ו[[הודו]]. ל[[פייסל הראשון מלך עיראק]] הציע [[טרנספר]] של [[ערבים]] מארץ ישראל,{{הבהרה|באיזו שנה?}} קיבל את ברכתו ואף קיבל היתר לפרסם ידיעה לטובת העניין, אך נתקל בהתנגדות של הממשל הבריטי. הוא ליווה את [[פואד הראשון|פואד הראשון מלך מצרים]], בביקורו הממלכתי ב[[גרמניה]] ומשמש עוזרו ומתורגמנו האישי; הוא נפגש עם מנהיג הסינוסים מקירינאייקה ועם מנהיגים מוסלמיים ב[[הודו]], שם הוצע לו לכרות ברית מוסלמית-יהודית נגד אנגליה ונגד [[אבן סעוד]]; הוא נפגש עם מנהיגים ב[[טורקיה]], [[מצרים]], [[תימן]]. ב[[איראן|פרס]] זוהה בטעות כ[[לורנס איש ערב]] ויחד עם ידידו, הצייר בלום, נכלא עד שהתחוורה זהותו והתקבל בכבוד מלכים אצל ה[[שאה]]. כ"לורנס איש ערב" היהודי, ניצל פון וייזל את מעמדו ואת היותו בן בית בחצרות מלכי ערב לטובת המפעל הציוני, וחשב שבידיו להניע את הערבים להכיר במפעל הציוני. ב-[[1925]] היה בין מייסדי המפלגה הרוויזיוניסטית בארץ ביחד עם יעקב ו[[אברהם וינשל]], רוזוף וארתור קסטלר. בפורים [[1929]] הוזמן פון וייזל לטיסת ה[[צפלין]] המפורסמת מעל [[המזרח התיכון]]. בין הנוסעים: חמישה שרים גרמניים, עיתונאי מצרי, אנגלי ושני אמריקאים, אלמנת ה[[גראף צפלין]] ואישי ציבור. ד"ר [[הרמן בדט]], מראשי מיניסטריון הפנים הפרוסי, יהודי שומר מצוות, קרא יחד עם פון וייזל את [[מגילת אסתר]] מעל העיר [[תל אביב]] כשהמונים נרגשים מריעים להם. מעל [[ים המלח]], פון וייזל השקה את הנוסעים יין [[כרמל מזרחי]] "לחיי עם ישראל ומדינתו". ב[[פרעות תרפ"ט]] באוגוסט [[1929]] פון וייזל נדקר בידי [[ערבי]] ונפצע קשה. הספדים בטרם עת התפרסמו ברחבי העולם, ובאחד מהם הוא הוזכר כ[[מרק טוויין]] של השפה ה[[גרמנית]]. הוא שרד והעיד בפני [[ועדת שו]]. במקביל לפעילותו העיתונאית ולמסעותיו, היה פון וייזל חבר ועד המרכזי הרוויזיוניסטי, מנהיג הקבוצה האקטיביסטית אשר דרשה לפרוש מן [[ההסתדרות הציונית]] ולעצב תוכנית חדשה למאבק. הוא היה בקשרים הדוקים עם קבוצתם של [[אבא אחימאיר]] ו[[אורי צבי גרינברג]]. ב-[[1931]] כיהן כיו"ר מרכז [[הצה"ר]] ב[[ארץ ישראל]], ניסה ליצור ברית עם איכרים וחוגים [[מזרחיים]], [[יהדות ספרד|ספרדים]] ו[[אגו"י]] והפך להיות דמות מוכרת גם בין דלת העם. הוא הוביל את המרכז לבחירות ללא הסכמת ההנהלה ב[[לונדון]], כינס ועידה מיוחדת בינואר [[1931]] ונבחר להנהגה העולמית. הוא ייסד את העיתון הקהירי "עיתון הנילוס וארץ ישראל" (ניל אונד פלשתינה צייטונג) שלא היה אלא כלי ל[[תעמולה]] פרו-ציונית בין הערבים; היה עורך "[[דואר היום]]" – העיתון היומי השני בגודלו אז בארץ, ומשזה נסגר מימן חלק נכבד והוציא עיתון חדש – "[[העם (עיתון ארצישראלי)|העם]]" שהוליך קו אקטיביסטי נוקשה. פון וייזל השתתף כציר בקונגרסים הציונים בשנים [[1927]], [[1931]] וב-[[1946]], והוזכר בשל הביקורת הקיצונית שהעלה נגד ההנהלה ואשר פורסמה בפוסישה צייטונג אותה הוא השמיע מעל במות בארץ וב[[אירופה]]: הוא טען כי הציונות מנהיגה צבא מובס, וכי ההנהלה גמרה את שליחותה. את [[חיים ויצמן]] הוא מאשים ב[[דיקטטורה]]. ב-[[1931]] נפגש, יחד עם ז'בוטינסקי, עם קאנצלר אוסטריה. הוא גייס רדיקליים מהתנועה הציונית באוסטריה, ובהם – [[רוברט שטריקר]], ממנהיגי התנועה. פון וייזל הרבה לנאום ולהרצות באוסטריה, [[גרמניה]] ו[[מזרח אירופה]] והטיף למען עלייה המונית לארץ, נגד הציונות ה[[סוציאליזם|סוציאליסטית]], נגד ה"מדיניות הארצית" (ביסוס היהודים במקום מושבם) ולביסוס הקשר עם החוגים הציוניים הדתיים. הוא סחף את הנוער, עורר התנגדות ומחלוקת עזה – עד כדי אלימות בחוגי השמאל, היה מעורב בחוגי השלטון, וקרא להתכונן למלחמת עולם ולשואה. עוד ב-[[1931]] הוא ניבא את עלייתו של [[היטלר]] לשלטון וקרא ליהודים "הצילו עצמכם כל עוד אפשר, אירזו חפציכם ולכו לפלשתינה, לגאלי או בלתי לאגלי, אבל לכו!". בתקופה זו פעל נחרצות נגד [[תוכנית החלוקה]] ולקידום הפטיציה, שבהקשרה הוא מתמנה על ידי ז'בוטינסקי להיות המורשה המיוחד לענייני הפטיציה בארץ, ועורר עליו את חמתו כשהוא יוצא עם פרסום הנוסח ללא אישורו. ב-[[1935]] היה פון וייזל פעיל בייסוד [[הצ"ח]] וחבר ההנהלה העולמית. למרות אופיו העצמאי ודרך פעילותו הבלתי פורמלית, הוא נבחר לנהל את כספי הצ"ח. הצלחתו בגיוס כספים, יושרו ואצילותו הביאו רבים להתנות את תרומתם בהיותו מנהל הכספים. ===1938 עד מותו=== בפברואר 1938, בוועידה העולמית הרוויזיוניסטית, נבחר פון וייזל פה אחד לוועד הפועל ולראש מחלקת כספים וקרן תל חי, מחלקת ארגון ומחלקת תעמולה. ז'בוטיסנקי ראה בו יריב המסכן את מעמדו. עם כניסת ה[[נאצים]] לוינה, נמלטו פון וייזל ומשפחתו ברגע האחרון וללא מטען, וחנו ב[[פריז]] (עד תבוסת [[צרפת]]) להמשך הפעילות, אך הוא נאלץ להתפטר מנשיאות התנועה. בקיץ [[1938]] הגיע פון וייזל להסכם עם ממלא מקום שר החוץ הפולני הנוגע להגירתם של המוני יהודים. ההסכם כלל רכישת נשק כולל תותחים, ואף מלווים מטעם ממשלת פולין. הוא הציג את ההסכם לז'בוטינסקי, שדחה אותו בבוז. ביוני [[1940]] הוא לקח את משפחתו באונייה האחרונה שיצאה מ[[מרסיי]] ל[[ארץ ישראל]]. ב-[[1942]], כש[[ארווין רומל|רומל]] עמד בשערי [[קהיר]], קיבל פון וייזל לידיו את נשיאות המפלגה הרוויזיוניסטית והגיע להסכם של שיתוף פעולה בין [[ההגנה]] וה[[אצ"ל]] למקרה של נסיגת הכוחות הבריטיים. ב-[[1 בספטמבר]] [[1946]] כתב ד"ר וולפגנג פון וייזל ממעצרו ב[[מחנה המעצר בלטרון]] (לשם נלקח ב"[[השבת השחורה|שבת השחורה]]" ביחד עם שאר מנהיגות [[היישוב]]) לנציב העליון של [[המנדט הבריטי]], ומודיעו על [[שביתת רעב]] של 28 יום, והפך להיות ממנהיג שנוי במחלוקת (גם במפלגתו הוא) ל[[גיבור לאומי]]. מכתבים הגיעו אליו מרחבי הארץ והעולם ומכל קצוות הקשת הפוליטית, חורשה ניטעה על שמו ותפילות נישאו לשלומו. ב-18 בספטמבר החליטה הממשלה הבריטית לשחררו, אך פון וייזל החליט להמשיך את שביתת הרעב עד שייסתיימו 28 הימים. הוא הוחזר לביתו בגדרה אך ב-19 בספטמבר אושפז בבית החולים הדסה בתל אביב, בשל דימומים פנימיים. מספר ימים לאחר שהשלים את שביתת הרעב שלו שב לאיתנו. ב-[[1948]] הוא התגייס ל[[חיל התותחנים הישראלי|חיל התותחנים]] ופיקד על [[תותח]]ים מודל 1908 מול הצבא המצרי בגזרה הדרומית. הוא עלה על עץ עם המשקפת מימי שירותו כקצין בצבא הקיסר, נתן הוראות כיוון וירי וכתב אחר כך לאשתו, נעמי לבית צוקרמן: "אני כיוונתי. ה' פגע." טור ה[[טנק]]ים המצרים נסוג, ו[[באר טוביה]] ניצלה. פון וייזל נפטר ב[[גדרה]] בשנת [[1974]]. ==מורשתו== יום לאחר מותו, ובמרץ [[1974]] הופיעו ב[[מעריב]] וב[[ירחון]] "[[ארץ ישראל]]" בהתאמה מאמריו האחרונים של ד"ר פון וייזל. מאמרים אלו חתמו את פעילותו ההגותית של פון וייזל שכללה אלפי מאמרים, הרצאות וספרים בתחומים מגוונים: [[פוליטיקה]], [[צבא]], [[רפואה]], [[דת]], [[פילוסופיה]], [[פסיכולוגיה]], מסעות ואפילו [[אסטרולוגיה]]. בנוסף, קיים ופועל עד היום [http://www.beit-weisl.co.il בית וייזל], בית החלמה ומרפא שנוסד על ידי ד"ר זאב פון וייזל בלב מושבת הבילויים, ומשרת זה עשרות שנים קהל חולים ונסעדים. בשנת 1966 נרשם כבית חולים סיעודי ובפיקוח משרד הבריאות, ומאז מהווה [[בית אבות]] לקשישים הזקוקים לסיעוד. הבית קיים עד עצם היום הזה ומנוהל על ידי דור הילדים ממשפחת המייסד. כמה מן התארים והדימויים שנקשרו בפון וייזל - "אחת הדמויות המעניינות והציוריות ביותר", "עלילות חייו יכולות למלא כרכים שלמים", "אגדות אפפהו", "האיש בעל עט הזהב", "גאון" ו"נביא" אך גם "שרלטן", "דון קישוט", "הרפתקן" ו"פשיסט". לאומן יהודי וציוני נלהב, בן בית בתרבות אירופה הקלאסית ובבחצרות מלכים ונסיכים [[ערבים]], ויהודי שומר מצוות. שחקן בלהקה נודדת ועל במות ההיסטוריה. ב-[[1979]] סיכם "[[העולם הזה]]" ([[אורי אבנרי]] היה מזכירו של פון וייזל) את שלל שמות התואר: "ישנו רק איזם אחד המתאים לד"ר פון וייזל: "פון-וייזליזם". על דמותו המיוחדת ניתן ללמוד גם מהאוטוביוגרפיה שלו, שטרם ראתה אור. להלן ציטוט לדוגמה (מגרמנית: דן פון וייזל): {{ציטוט|תוכן=העוזר של בולינגר לא הסכים עם עיסוקי הצדדיים. הוא התלונן פעם אצל הבוס: "וייזל אומר, שליום יש 24 שעות, ללילה יש 12, יחד זה 36 שעות. אם הוא יקום כל יום שעה אחת קודם אז הוא חושב שיש לו 37 שעות לרשותו." היה בזה משהו נכון. אני שוב הסתדרתי עם 4-5 שעות שינה. בעצם רק כשהיה לי שעות לילה בבית החולים – כל לילה רביעי – ישנתי פחות או יותר מספיק.}} ==ספריו== * המאבק על הארץ הקדושה, הוצאת אולשטיין, 1924, גרמנית * בין השטן והים האדום, הוצאת ברוקהאוז, 1928, גרמנית * גדול הוא אללה, הוצאת ורלאג וינה, 1936, גרמנית. ספר שנכתב בשיתוף עם אסד ביי (לייב נוסימבאוםhttp://www.haaretz.co.il/literature/1.1327230) ויצא ב-2002 בהוצאה מחודשת בברלין. * האישלאם ואנגליה' הוצאת א. מוזס תל אביב, 1950 * יהודים בצבא הקיסרות האוסטרו-הונגרית (1971 הוצאת עולמנו תל אביב, גרמנית) * אומה ומולדת (קובץ מאמרים בעריכת ז. פון וייזל וי. וירניק, 1946 הוצאת חזון בע"מ תל אביב) * תשעים ושנים ימי מעצר וצום – יומן אסיר ציון (1947 הוצאת טברסקי עברית) * היטלר והמרקיז דה סאד (לא פורסם) * קרב בגלבוע (רומן. פורסם בהמשכים בעיתון "הירדן" ב-1934) * חיל התותחנים בימי מלחמת הקוממיות (ארכיון צה"ל. לא פורסם. היה תחת סיווג "סודי") * יציאת מצרים (לא פורסם) * דיאטה תרפיוטית לשחפת (נכתב בשיתוף עם ד"ר גרזון) ==לקריאה נוספת== * [https://www.academia.edu/5066657/Von_Weisl_-_%D7%9E%D7%A1%D7%A2_%D7%94%D7%A6%D7%A4%D7%9C%D7%99%D7%9F_%D7%9C%D7%9E%D7%96%D7%A8%D7%97_%D7%94%D7%AA%D7%99%D7%9B%D7%95%D7%9F_1929 Von Weisl - מסע הצפלין למזרח התיכון 1929], ניבה פון וייזל, אתר academia.edu ==קישורים חיצוניים== * {{תדהר|2|969}}{{ש}}{{תדהר|15|4802}} * [[זאב גלילי]], [http://www.zeevgalili.com/?p=442 לורנס איש ערב של העם היהודי], בבלוג "היגיון בשיגעון" * זאב גלילי, [http://www.zeevgalili.com/?p=444 אללה הוא גדול], בבלוג "היגיון בשיגעון" * 1973: "מה שבן-גוריון החמיץ בסיפור יציאת מצרים". הועלה לרשת באתר [http://www.maraah-magazine.co.il/show_item.asp?levelId=64692&itemId=27&katavaId=653&itemType=0# מראה] {{בקרת זהויות}} {{מיון רגיל:פון וייזל, בנימין זאב}} [[קטגוריה:אנשי העלייה השלישית]] [[קטגוריה:יהודים אוסטרים]] [[קטגוריה:ציונים ילידי המאה ה-19: אנשי היישוב]] [[קטגוריה:רוויזיוניסטים]] [[קטגוריה:חברי אספות הנבחרים]] [[קטגוריה:מעוטרי צלב הברזל]] [[קטגוריה:יהודים בצבא האוסטרו-הונגרי]] [[קטגוריה:סגל המשקיף]] [[קטגוריה:אצולה יהודית]] [[קטגוריה:שובתי רעב ישראלים]] [[קטגוריה:ישראלים שנפטרו ב-1974]]'