יומן מסנן ההשחתות

פרטים עבור פריט היומן 580,401

05:45, 19 במרץ 2019: 109.253.191.2 (שיחה) גרם להפעלת מסנן 5 כשביצע את הפעולה "edit" בדף נעמי רגן. הפעולות שננקטו: אזהרה; תיאור המסנן: הסרת כמות תווים גדולה מדף על ידי משתמש חדש (בדיקה)

שינויים שבוצעו בעריכה

== כתיבתה ==
== כתיבתה ==
=== ספרים ===
=== ספרים ===
כתיבתה של רגן עוסקת בתחומים רגישים בחברה הדתית בכלל ובחברה ה[[חרדים|חרדית]] בפרט. בכתיבתה היא לעיתים מעבירה ביקורת על הנוקשות והשמרנות שבחברה זו, ובפרט על מעמד האישה בה, בלי לפגוע במסגרת הדתית הכללית, אותה היא מעריכה ומכבדת. בספריה של רגן עולים נושאים שחלקם נחשבים [[טאבו (סוציולוגיה)|טאבו]] אצל חלקים מרכזיים בחברה זו, כגון: התאהבות, [[יחסי מין]] ובגידה. במקביל ספוגים ספריה גם באהבת ארץ ישראל והציונות, נושאים שבאחדים מספריה אף היו מרכזיים. רגן כותבת את ספריה ב[[אנגלית]], אך כולם תורגמו גם ל[[עברית]] ורובם גם לשפות נוספות, לרבות [[צרפתית]], [[איטלקית]] ועוד. כמעט כל ספריה הפכו ל[[רב-מכר|רבי-מכר]].
כתיבתה של רגן עוסקת בתחומים רגישים בחברה הדתית בכלל ובחברה ה[[חרדים|חרדית]] בפרט. בכתיבתה היא לעיתים מעבירה ביקורת על הנוקשות והשמרנות שבחברה זו, ובפרט על מעמד האישה בה, בלי לפגוע במסגרת הדתית הכללית, אותה היא מעריכה ומכבדת. בספריה של רגן עולים נושאים שחלקם נחשבים [[טאבו (סוציולוגיה)|טאבו]] אצל חלקים מרכזיים בחברה זו, כגון: התאהבות, [[יחסי מין]] ובגידה. במקביל ספוגים ספריה גם באהבת ארץ ישראל והציונות, נושאים שבאחדים מספריה אף היו מרכזיים.


ספרה הראשון, בת יפתח, נכתב כששהתה המשפחה ב[[עמק הסיליקון]] ב[[קליפורניה]] במשך שלוש שנים, במסגרת עבודתו של בעלה. הספר יצא לאור ב-[[1989]] והיה לרב מכר בארצות הברית וב[[בריטניה]]. הצלחתו סללה את דרכה של רגן כסופרת ידועה, תחילה שם ובהמשך גם בישראל ובעולם. הספר תורגם לעברית רק ב-[[1998]].
==== בת יפתח ( 1989) ====
ספרה הראשון, בת יפתח, נכתב כששהתה המשפחה ב[[עמק הסיליקון]] ב[[קליפורניה]] במשך שלוש שנים, במסגרת עבודתו של בעלה. הספר יצא לאור ב-[[1989]] והיה לרב מכר בארצות הברית וב[[בריטניה]]. הצלחתו סללה את דרכה של רגן כסופרת ידועה, תחילה שם ובהמשך גם בישראל ובעולם.


ספריה של רגן עוסקים ב[[היסטוריה]] [[יהדות|יהודית]], בחיים של יהודים אורתודקסים, בהתמודדות עם ה[[טרור פלסטיני|טרור הערבי]] בישראל, ועוד.
הספר מתאר את חייה של בת-שבע הלוי, נערה בת שמונה-עשרה, שגדלה בקליפורניה ושודכה לתלמיד חכם ירושלמי מבטיח. אביה העשיר יזם את השידוך כדי לקיים נדר שנדר לפני שנים, להנציח את שלושת אבותיו החסידית. בת שבע נישאת לרב הצעיר, ועולה עימו לירושלים, שם היא נקלעת לעולם הנוקשה שבמאה שערים. בנוסף, היא חווה התעללות מצד בעלה, דבר המוביל אותה למצוא חיים חדשים ביחד עם בנה הקטן. הספר תורגם לעברית רק ב-[[1998]].


רגן כותבת את ספריה ב[[אנגלית]], אך כולם תורגמו גם ל[[עברית]] ורובם גם לשפות נוספות, לרבות [[צרפתית]], [[איטלקית]] ועוד. כמעט כל ספריה הפכו ל[[רב-מכר|רבי-מכר]].
==== ואל אישך תשוקתך (1992) ====
זהו הספר הראשון של רגן שתורגם לעברית ואשר פירסם אותה בקרב הקהל הישראלי. הספר מתאר את חייה של דינה רייך, אישה צעירה ויפה בת הקהילה החרדית בירושלים, הנקלעת למערכת יחסים עם גבר נשוי. לאחר שהיא מואשמת בניאוף, היא נאלצת לעזוב את ישראל לארה"ב ולהשאיר את בנה מאחור. הגיבורה עוברת מסע של נדודים ושל חשבון נפש, המעמת אותה עם החברה שבה גדלה ושהשאשימה אותה על לא עוולה בכפה, ומוביל אותה בחזרה אל משפחתה בירושלים. בגרסתו האנגלית היה ואל אישך תשוקתך לרב מכר ונחל הצלחה רבה בקרב יהודי ארצות-הברית.

==== עקדת תמר (1994) ====
ספר זה מתאר את סיפורה של תמר פיינגולד בת העשרים ואחת, הנשואה באושר לרב צעיר באחת מן הקהילות החרדיות המתבדלות בברוקלין שבניו יורק. ערב אחד תמר נאנסת בידי פורץ שחור - עור. לא עובר זמן רב ולתמר מתברר כי היא הרה, והיא אינה יודעת בוודאות מיהו האב. במצוקתה היא פונה אל שתי חברות ילדות: הדסה, בתו החוטאת של רב חסיד גדול, וג'ני, החיה בשולי הקהילה ונאבקת ברגשותייה הדתיים. בתמיכתן מחליטה תמר לשמור על ההיריון, אך לא לגלות לאף אחד על האונס שעברה. כעבור עשרים שנה, נכדה של הגיבורה נולד, והוא שחור עור, דבר המכריח את תמר להתמודדו עם עברה, בחירותיה, וחייה.

==== בידך אפקיד רוחי (1998) ====
ספר זה מתאר את המסע של שתי אחיות אמריקאיות לגילוי כתב יד עתיק של דונה גרציה, מטרוניתה יהודייה עשירה מימיי הביניים בפורטוגל שהייתה אנוסה וחזרה לחיק היהדות. במהלך החיפוש של כתב היד, האחיות מגלות את זהותן ומתחברות לעבר שלהן ושל משפחתן.

==== סיפור אמריקאי ((2002) ====
ספר זה הוא ספר חצי אוטוביוגרפי של רגן, ומבוסס על ילדותה בניו יורק. הספר מתאר את ילדותה של הגיבורה, הגדלה בפרוייקט שיכונים, ואת מאבקה של משפחתה לשרוד בלי האב שנפטר.

==== עזר כנגדו (2007) ====
ספרה של רגן "[[עזר כנגדו]]" שונה משאר ספריה בשני היבטים עיקריים: סגנונו קליל מאד, והציבור מושא ה[[עלילה]] הוא [[אורתודוקסיה מודרנית|אורתודוקסי מודרני]] על גבול החילוניות. הוא עוסק בגיבורה, דלילה, נערה אמריקאית משוחררת שנישאת לרב מודרני כאשר עיקר העיסוק שלה הוא ההתקדמות החברתית שלה ושל בעלה בחברה האורתדוקסי מודרני.

==== השיר העשירי (2010) ====
ספר זה עוסק באביגלי סמואלס, אישה אמריקאית החיה חיי נוחות, כאשר לפתע אביה מואשם בסיוע כספי לטרור. בעקבות האישומים, אירוסי בתה מתבטלים והבת עולה לישראל ומצטרפת לקהילה רוחנית המתרכזת סביב מיסטיקן בשם "הרב נתן". האם חוששת שבתה הצטרפה לכת ועולה לישראל כדי להציל את בתה. כאשר האם נחשפת לחיים הרוחניים של הקהילה, היא מגלה שהיא עצמה משתנה והיא נאלצת לסלול מסלול חיים חדש בעקבות בתה.

==== האחיות וייס (2010) ====
הספר מתאר את דרכן הנפרדות של שתי אחיות יהודיות שגדלו בקהילה אורתודקסית בניו יורק. כעבור עשרות שנים, בתה של אחת האחיות בורחת מאורח חייה הדתי ומוצאת מחסה אצל דודתה החילונית, ועוברת אצלה תהליך של התבגרות ביחס לחייה ולאמונתה הדתית.

==== שטן בירושלים (2015) ====
הספר מתאר פרשת התעללות של מקובל ירושלמי בילדיו ובמשפחתו. הוא מתאר את הנסיבות שהובילו את אשתו של המקובל, שגדלה בבית אמריקאי חילוני נורמטיבי, להתחתן עימו ולהגן עליו לאורך כל פרשת ההתעללות.


=== מחזה ===
=== מחזה ===
רגן כתבה את ה[[מחזה]] "מניין נשים". עלילת המחזה עוסקת באשה חרדית הבורחת מבעלה הנואף והמתעלל. היא מגלה שהוא השפיע בעורמה על בית הדין הרבני כדי לשלול ממנה את הזכות להיות בקשר עם שנים עשרה ילדיה. הסיפור מבוסס על מקרה אמיתי{{הערה|{{Cite news|url=https://www.haaretz.com/1.4928176|title=Sins of the Husbands|date=2006-11-02|newspaper=Haaretz|language=en|access-date=2018-11-21}}}}. שהוצג ב[[תיאטרון]] "[[הבימה]]" במשך שש שנים ([[2001]]–[[2007]]) והוצג בהצלחה גם בארצות הברית, [[קנדה]] ו[[ארגנטינה]].
רגן כתבה את ה[[מחזה]] "מניין נשים". עלילת המחזה עוסקת באשה חרדית הבורחת מבעלה הנואף והמתעלל. היא מגלה שהוא השפיע בעורמה על בית הדין הרבני כדי לשלול ממנה את הזכות להיות בקשר עם שנים עשרה ילדיה. הסיפור מבוסס על מקרה אמיתי{{הערה|{{Cite news|url=https://www.haaretz.com/1.4928176|title=Sins of the Husbands|date=2006-11-02|newspaper=Haaretz|language=en|access-date=2018-11-21}}}}. שהוצג ב[[תיאטרון]] "[[הבימה]]" במשך שש שנים ([[2001]]–[[2007]]) והוצג בהצלחה גם בארצות הברית, [[קנדה]] ו[[ארגנטינה]].


=== פעילות נוספת ===
בשנת [[2007]] נמנתה עם קבוצת העותרים ל[[בג"ץ]] נגד הפעלת [[קו מהדרין|קווי מהדרין]] בתחבורה הציבורית בישראל{{הערה|שם=בגץ|{{פס"ד עליון|קישור=07007460.t38|סוג=בג"ץ|עותר=נעמי רגן ואח'|משיב=משרד התחבורה ואח'}}, ניתן ב-5 בינואר 2011.}}.
בשנת [[2007]] נמנתה עם קבוצת העותרים ל[[בג"ץ]] נגד הפעלת [[קו מהדרין|קווי מהדרין]] בתחבורה הציבורית בישראל{{הערה|שם=בגץ|{{פס"ד עליון|קישור=07007460.t38|סוג=בג"ץ|עותר=נעמי רגן ואח'|משיב=משרד התחבורה ואח'}}, ניתן ב-5 בינואר 2011.}}.


פרמטרים לפעולה

משתנהערך
מספר העריכות של המשתמש (user_editcount)
null
שם חשבון המשתמש (user_name)
'109.253.191.2'
הזמן שעבר מאז הרשמת המשתמש (user_age)
0
קבוצות (כולל קבוצות משתמעות) בהן נמצא המשתמש (user_groups)
[ 0 => '*' ]
הרשאות שיש למשתמש (user_rights)
[ 0 => 'createaccount', 1 => 'read', 2 => 'edit', 3 => 'createpage', 4 => 'createtalk', 5 => 'writeapi', 6 => 'viewmywatchlist', 7 => 'editmywatchlist', 8 => 'viewmyprivateinfo', 9 => 'editmyprivateinfo', 10 => 'editmyoptions', 11 => 'abusefilter-log-detail', 12 => 'centralauth-merge', 13 => 'abusefilter-view', 14 => 'abusefilter-log', 15 => 'vipsscaler-test', 16 => 'flow-hide' ]
האם המשתמש עורך מיישום למכשירים ניידים (user_app)
false
האם משתמש עורך דרך הממשק למכשירים ניידים או לא (user_mobile)
false
user_wpzero
false
מזהה הדף (page_id)
107248
מרחב השם של הדף (page_namespace)
0
שם הדף (ללא מרחב השם) (page_title)
'נעמי רגן'
שם הדף המלא (page_prefixedtitle)
'נעמי רגן'
עשרת התורמים האחרונים לדף (page_recent_contributors)
[ 0 => '109.253.191.2', 1 => 'WikiLester', 2 => '212.143.234.180', 3 => 'נעם דובב', 4 => 'KotzBot', 5 => 'בוט סדר הפרקים', 6 => 'DMbotY', 7 => 'רחל1', 8 => 'EranBot', 9 => 'Shmuelgal' ]
פעולה (action)
'edit'
תקציר עריכה/סיבה (summary)
'ביטול גרסה 25122945 של [[Special:Contributions/109.253.191.2|109.253.191.2]] ([[User talk:109.253.191.2|שיחה]])'
מודל התוכן הישן (old_content_model)
'wikitext'
מודל התוכן החדש (new_content_model)
'wikitext'
קוד הוויקי של הדף הישן, לפני העריכה (old_wikitext)
'{{סופר | שם = | שם בשפת המקור = | תמונה = [[קובץ:Naomi-Ragen sRGB.jpg|220px|נעמי רגן, 2010]] | כיתוב = נעמי רגן, 2010 | תאריך לידה = | תאריך פטירה = | תאריך לידה עברי = | תאריך פטירה עברי = | שם לידה = | מקום לידה = | מקום פטירה = | עיסוק = | לאום = | מקום לימודים = | שפות היצירה = | תחום כתיבה = | סוגה = | זרם ספרותי = | נושאי כתיבה = | יצירות בולטות = | פרסים = | שנות פעילות = | הוצאות ספרים = | משפיעים = | מושפעים = | אתר = }} '''נעמי רגן''' (ב[[אנגלית]]: '''Naomi Ragen''', נולדה ב-[[10 ביולי]] [[1949]]) היא [[סופר]]ת, [[מחזאי]]ת ופעילת [[זכויות האישה]]. [[ישראל]]ית, ילידת [[ארצות הברית]], שכתבה עשרה ספרים (נכון ל-[[2015]]), כמעט כולם [[רב מכר|רבי מכר]]{{הערה|שם=הערה מספר 20190119093750:1|{{Cite news|url=https://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-4313280,00.html|title=נעמי רגן: "החברה החרדית מנסה להשתיק אותי"|last=לב-ארי|first=שירי|date=2012|newspaper=Ynet|language=he|access-date=2018-11-21}}}}, אשר תורגמו לשפות רבות. יצירותיה מתארות את הווי ה[[חברה (סוציולוגיה)|חברה]] ה[[יהדות|יהודית]] ה[[דת]]ית וה[[חרדים|חרדית]] מנקודת מבטה של אשה חרדית לשעבר, אך עדיין דתיה. ה[[מחזה]] שלה "[[מניין נשים]]" הוצג בשעתו ב[[תיאטרון הבימה]] במשך שש שנים, וכן בארצות הברית, [[קנדה]] ו[[ארגנטינה]]. רגן חויבה פעמיים בתשלום פיצויים, בשל הפרת זכויות יוצרים שביצעה ביצירותיה. == קורות חיים == רגן נולדה ב-1949 ב[[ברוקלין]], [[ניו יורק]], למשפחת טרלינסקי. אמה הייתה דור שני בארצות הברית, שהוריה היגרו מ[[פולין]], בין שתי מלחמות העולם. אביה הגיע עם משפחתו לארצות הברית גם הוא, כילד, מ[[אוקראינה]], בין שתי מלחמות העולם{{הערה|שם=הערה מספר 20190119093750:2|{{Cite news|url=https://www.israelhayom.co.il/article/313741|title=אני לא חושבת שאכתוב עוד ספר {{!}} ישראל היום|newspaper=ישראל היום|language=he|access-date=2018-11-21}}}}. לרגן אח אחד, גדול ממנה בשש שנים. אבי המשפחה נפטר ב-[[1955]] כשרגן עוד הייתה ילדה בת שש ומאז חיה המשפחה חיי עוני{{דרוש מקור}}. רגן למדה בבית ספר יהודי דתי פרטי והיא זו שעודדה את בני משפחתה לשמור על אורח חיים דתי{{הערה|שם=הערה מספר 20190119093750:1}}. למדה וקיבלה [[תואר ראשון]] ב[[ספרות אנגלית]] ב[[אוניברסיטת העיר ניו יורק]] ([[ברוקלין קולג']]), כשבמקביל היא לומדת גם [[הוראה]] בסמינר [[חרדי]] ומתפרנסת מהדפסת עבודות אוניברסיטאיות למרצים ולסטודנטים{{הערה|שם=הערה מספר 20190119093750:2}}. בשנתה השנייה באוניברסיטה הכירה את אלכס רגן, סטודנט ל[[תואר שני]] ב[[כלכלה]] ובוגר [[ישיבה]] וב-[[1969]] השניים נישאו. כעבור שנתיים, ב-[[1971]] הם [[עליה לישראל|עלו]] ל[[ישראל]] ומאז הם מתגוררים ב[[ירושלים]]{{הערה|שם=הערה מספר 20190119093750:0|{{Cite news|url=http://www.timesofisrael.com/author-naomi-ragen-to-pay-nis-233000-for-plagiarism/|title=Author Naomi Ragen to pay NIS 233,000 for plagiarism|language=en-US|access-date=2018-11-21}}}}. ב-[[1978]] קיבלה [[תואר שני]] ב[[ספרות]] (בהצטיינות), ב[[האוניברסיטה העברית|אוניברסיטה העברית]] בירושלים. יש לרגן ארבעה ילדים, שתי בנות ושני בנים, שהצעיר בהם, עקיבא רגן{{הערה|שם=הערה מספר 20190119093750:2}}, סופר בזכות עצמו. == כתיבתה == === ספרים === כתיבתה של רגן עוסקת בתחומים רגישים בחברה הדתית בכלל ובחברה ה[[חרדים|חרדית]] בפרט. בכתיבתה היא לעיתים מעבירה ביקורת על הנוקשות והשמרנות שבחברה זו, ובפרט על מעמד האישה בה, בלי לפגוע במסגרת הדתית הכללית, אותה היא מעריכה ומכבדת. בספריה של רגן עולים נושאים שחלקם נחשבים [[טאבו (סוציולוגיה)|טאבו]] אצל חלקים מרכזיים בחברה זו, כגון: התאהבות, [[יחסי מין]] ובגידה. במקביל ספוגים ספריה גם באהבת ארץ ישראל והציונות, נושאים שבאחדים מספריה אף היו מרכזיים. רגן כותבת את ספריה ב[[אנגלית]], אך כולם תורגמו גם ל[[עברית]] ורובם גם לשפות נוספות, לרבות [[צרפתית]], [[איטלקית]] ועוד. כמעט כל ספריה הפכו ל[[רב-מכר|רבי-מכר]]. ==== בת יפתח ( 1989) ==== ספרה הראשון, בת יפתח, נכתב כששהתה המשפחה ב[[עמק הסיליקון]] ב[[קליפורניה]] במשך שלוש שנים, במסגרת עבודתו של בעלה. הספר יצא לאור ב-[[1989]] והיה לרב מכר בארצות הברית וב[[בריטניה]]. הצלחתו סללה את דרכה של רגן כסופרת ידועה, תחילה שם ובהמשך גם בישראל ובעולם. הספר מתאר את חייה של בת-שבע הלוי, נערה בת שמונה-עשרה, שגדלה בקליפורניה ושודכה לתלמיד חכם ירושלמי מבטיח. אביה העשיר יזם את השידוך כדי לקיים נדר שנדר לפני שנים, להנציח את שלושת אבותיו החסידית. בת שבע נישאת לרב הצעיר, ועולה עימו לירושלים, שם היא נקלעת לעולם הנוקשה שבמאה שערים. בנוסף, היא חווה התעללות מצד בעלה, דבר המוביל אותה למצוא חיים חדשים ביחד עם בנה הקטן. הספר תורגם לעברית רק ב-[[1998]]. ==== ואל אישך תשוקתך (1992) ==== זהו הספר הראשון של רגן שתורגם לעברית ואשר פירסם אותה בקרב הקהל הישראלי. הספר מתאר את חייה של דינה רייך, אישה צעירה ויפה בת הקהילה החרדית בירושלים, הנקלעת למערכת יחסים עם גבר נשוי. לאחר שהיא מואשמת בניאוף, היא נאלצת לעזוב את ישראל לארה"ב ולהשאיר את בנה מאחור. הגיבורה עוברת מסע של נדודים ושל חשבון נפש, המעמת אותה עם החברה שבה גדלה ושהשאשימה אותה על לא עוולה בכפה, ומוביל אותה בחזרה אל משפחתה בירושלים. בגרסתו האנגלית היה ואל אישך תשוקתך לרב מכר ונחל הצלחה רבה בקרב יהודי ארצות-הברית. ==== עקדת תמר (1994) ==== ספר זה מתאר את סיפורה של תמר פיינגולד בת העשרים ואחת, הנשואה באושר לרב צעיר באחת מן הקהילות החרדיות המתבדלות בברוקלין שבניו יורק. ערב אחד תמר נאנסת בידי פורץ שחור - עור. לא עובר זמן רב ולתמר מתברר כי היא הרה, והיא אינה יודעת בוודאות מיהו האב. במצוקתה היא פונה אל שתי חברות ילדות: הדסה, בתו החוטאת של רב חסיד גדול, וג'ני, החיה בשולי הקהילה ונאבקת ברגשותייה הדתיים. בתמיכתן מחליטה תמר לשמור על ההיריון, אך לא לגלות לאף אחד על האונס שעברה. כעבור עשרים שנה, נכדה של הגיבורה נולד, והוא שחור עור, דבר המכריח את תמר להתמודדו עם עברה, בחירותיה, וחייה. ==== בידך אפקיד רוחי (1998) ==== ספר זה מתאר את המסע של שתי אחיות אמריקאיות לגילוי כתב יד עתיק של דונה גרציה, מטרוניתה יהודייה עשירה מימיי הביניים בפורטוגל שהייתה אנוסה וחזרה לחיק היהדות. במהלך החיפוש של כתב היד, האחיות מגלות את זהותן ומתחברות לעבר שלהן ושל משפחתן. ==== סיפור אמריקאי ((2002) ==== ספר זה הוא ספר חצי אוטוביוגרפי של רגן, ומבוסס על ילדותה בניו יורק. הספר מתאר את ילדותה של הגיבורה, הגדלה בפרוייקט שיכונים, ואת מאבקה של משפחתה לשרוד בלי האב שנפטר. ==== עזר כנגדו (2007) ==== ספרה של רגן "[[עזר כנגדו]]" שונה משאר ספריה בשני היבטים עיקריים: סגנונו קליל מאד, והציבור מושא ה[[עלילה]] הוא [[אורתודוקסיה מודרנית|אורתודוקסי מודרני]] על גבול החילוניות. הוא עוסק בגיבורה, דלילה, נערה אמריקאית משוחררת שנישאת לרב מודרני כאשר עיקר העיסוק שלה הוא ההתקדמות החברתית שלה ושל בעלה בחברה האורתדוקסי מודרני. ==== השיר העשירי (2010) ==== ספר זה עוסק באביגלי סמואלס, אישה אמריקאית החיה חיי נוחות, כאשר לפתע אביה מואשם בסיוע כספי לטרור. בעקבות האישומים, אירוסי בתה מתבטלים והבת עולה לישראל ומצטרפת לקהילה רוחנית המתרכזת סביב מיסטיקן בשם "הרב נתן". האם חוששת שבתה הצטרפה לכת ועולה לישראל כדי להציל את בתה. כאשר האם נחשפת לחיים הרוחניים של הקהילה, היא מגלה שהיא עצמה משתנה והיא נאלצת לסלול מסלול חיים חדש בעקבות בתה. ==== האחיות וייס (2010) ==== הספר מתאר את דרכן הנפרדות של שתי אחיות יהודיות שגדלו בקהילה אורתודקסית בניו יורק. כעבור עשרות שנים, בתה של אחת האחיות בורחת מאורח חייה הדתי ומוצאת מחסה אצל דודתה החילונית, ועוברת אצלה תהליך של התבגרות ביחס לחייה ולאמונתה הדתית. ==== שטן בירושלים (2015) ==== הספר מתאר פרשת התעללות של מקובל ירושלמי בילדיו ובמשפחתו. הוא מתאר את הנסיבות שהובילו את אשתו של המקובל, שגדלה בבית אמריקאי חילוני נורמטיבי, להתחתן עימו ולהגן עליו לאורך כל פרשת ההתעללות. === מחזה === רגן כתבה את ה[[מחזה]] "מניין נשים". עלילת המחזה עוסקת באשה חרדית הבורחת מבעלה הנואף והמתעלל. היא מגלה שהוא השפיע בעורמה על בית הדין הרבני כדי לשלול ממנה את הזכות להיות בקשר עם שנים עשרה ילדיה. הסיפור מבוסס על מקרה אמיתי{{הערה|{{Cite news|url=https://www.haaretz.com/1.4928176|title=Sins of the Husbands|date=2006-11-02|newspaper=Haaretz|language=en|access-date=2018-11-21}}}}. שהוצג ב[[תיאטרון]] "[[הבימה]]" במשך שש שנים ([[2001]]–[[2007]]) והוצג בהצלחה גם בארצות הברית, [[קנדה]] ו[[ארגנטינה]]. בשנת [[2007]] נמנתה עם קבוצת העותרים ל[[בג"ץ]] נגד הפעלת [[קו מהדרין|קווי מהדרין]] בתחבורה הציבורית בישראל{{הערה|שם=בגץ|{{פס"ד עליון|קישור=07007460.t38|סוג=בג"ץ|עותר=נעמי רגן ואח'|משיב=משרד התחבורה ואח'}}, ניתן ב-5 בינואר 2011.}}. רגן היא [[בעל טור|בעלת טור]] קבוע ב[[ג'רוזלם פוסט]]. ==תביעות על הפרת זכות יוצרים== שלוש סופרות חרדיות הגישו נגד רגן תביעות אזרחיות בעילות של [[גניבה ספרותית]] או הפרת [[זכות יוצרים]]{{הערה|{{nrg|שמואל מיטלמן|ספרות זולה|143/808|13 באוגוסט 2010|1|2}}}}. ===בידך אפקיד רוחי=== במרץ [[2007]] הגישה הסופרת [[מיכל טל (סופרת)|מיכל טל]] את התביעה הראשונה נגד רגן בטענה לגניבה ספרותית כביכול מספרה "The Lion And The Cross", שבוצעה לכאורה בספרה של רגן "בידך אפקיד רוחי"{{הערה|אסף דוד-מרגלית, [http://www.news1.co.il/Archive/001-D-124576-00.html תביעה בגין הפרת זכויות יוצרים נגד הסופרת נעמי רגן], מחלקה ראשונה, 1 במרץ 2007{{ש}}רותי אברהם, [http://www.news1.co.il/Archive/001-D-132959-00.html "פרשת נעמי רגן": התובעת אינה יכולה לשלם אגרה], מחלקה ראשונה, 6 ביוני 2007}}. בית המשפט המחוזי קבע של רגן לשלם פיצויים לטל{{הערה|שם=הערה מספר 20190119093750:0}}. אולם, בעקבות פטירתה של טל בשנת 2010, נמחקה התביעה{{הערה|[http://www.takdin.co.il/searchg/%D7%9E%D7%99%D7%9B%D7%9C%20%D7%98%D7%9C%20%D7%A0%D7%A2%D7%9E%D7%99%20%D7%A8%D7%92%D7%9F_hd_0L34mCJWoDLmvCJ0nNs5qBZ0tOIveT6ri.html ת"א (י-ם) 9101/07 מיכל טל נ' נעמי רגן], ניתן ב-21 פברואר 2011}} ובינואר 2012 קיבל בית המשפט העליון את בקשתה של רגן למתן פסק דין למרות פטירת התובעת. בפסק דינו דחה בית המשפט העליון את התביעה וקבע כי "אין ולא היה כל יסוד לטענה כלשהי בדבר ביצוע של 'העתקות' ו'הפרות' זכויות יוצרים אשר הועלו בתביעה כנגד רגן", אך עם זאת הבהיר כי נתן את החלטתו מבלי לדון בערעור לגופו והוסיף כי "הטענות שנכללו בכתב התביעה שהגישה מיכל טל נטענו מפיה בתום לב מוחלט ומתוך אמונה אמיתית וכנה של המנוחה באותה עת בצדקתן"{{הערה|{{הארץ|מיה סלע|רגן נוקתה מתביעה קודמת על גניבה ספרותית|1.1610494|6 בינואר 2012}}}}. ===ואל אישך תשוקתך=== בשנת 2007 הגישה הסופרת [[שרה שפירו]] תביעה נגד רגן בגין גניבה ספרותית של קטעים מתוך ספר אוטוביוגרפי שהוציאה "Growing With My Children: A Jewish Mother's Diary", שבוצעה בספרה של רגן "ואל אישך תשוקתך". בדצמבר [[2011]] קיבל בית המשפט המחוזי ב[[ירושלים]] את התביעה{{הערה|{{ynet||ביהמ"ש: "נעמי רגן העתיקה קטעים מספר אחר"|4160191|11 בדצמבר 2011}}{{ש}}‫{{nrg|זוהר שחר לוי|"נעמי רגן העתיקה מסופרת חרדית"|315/244|11 בדצמבר 2011|1|2}}{{ש}}[http://www.news1.co.il/uploadFiles/391216456890107.pdf ת"א (ירושלים) 9430-07 '''שרה שפירו נ' נעמי רגן'''], ניתן ביום 11.12.2011 על ידי השופט [[יוסף שפירא (מבקר המדינה)|יוסף שפירא]]}} ואף פסק שרגן תשלם לשפירו פיצויים ו[[הוצאות משפט]]{{הערה|{{הארץ|עידו בלאס|נעמי רגן תשלם 233 אלף ש' פיצויים על גניבה ספרותית|1.1673299|27 במרץ 2012}}}}, אולם רגן ערערה לבית המשפט העליון{{הערה|{{גלובס|יובל יועז|הסופרת נעמי רגן מערערת: לא ביצעתי גניבה ספרותית|1000761185|28 ביוני 2012}}}} ובנובמבר 2013 הגיעו רגן ושפירו לפשרה, שקיבלה תוקף של פסק דין, לפיה רגן תשמיט ממהדורות עתידיות של הספר 29 משפטים שלגביהם קבע בית המשפט המחוזי כי הייתה הפרת זכויות יוצרים. מנגד, שפירו תעביר לצדקה את 97 אלף ש"ח שקיבלה כפיצוי מרגן{{הערה|{{וואלה!|גלעד גרוסמן|פרשת נעמי רגן הגיעה לסיומה|2692498|6 בנובמבר 2013}}{{ש}}{{NFC|איתמר לוין|סופית: נעמי רגן העתיקה מסופרת חרדית|339644|6 בנובמבר 2013}}{{ש}}{{פס"ד עליון|קישור=12049580.v07|סוג=ע"א|עותר=נעמי רגן|משיב=שרה שפירו}}, ניתן ב-6 בנובמבר 2013}}. שפירו העבירה את סכום הכסף לעמותת [[יד שרה]]{{הערה|1=[http://www.kikarhashabat.co.il/שפירו-תרמה-97-אלף-שקל-ליד-שרה.html הסופרת שרה שפירו תרמה 97,000 שקל ליד שרה], כיכר השבת}}. ===עקדת תמר=== במאי [[2010]] הגישה הסופרת [[סודי רוזנגרטן|סודי (סינטיה) רוזנגרטן]] תביעה נגד רגן בגין גניבה ספרותית של סיפור קצר של רוזנגרטן, "שידוך משמים", בטענה שספרה של רגן "עקדת תמר" העתיק ממנו פרק שלם. בנוסף נטען שמכיוון שספרה של רוזנגרטן הוא אוטוביוגרפי, השינויים שהוכנסו בפרק המועתק מעוותים את סיפורה האישי ופוגעים ברגשותיה. בנובמבר 2014 קיבל בית המשפט המחוזי בירושלים את התביעה בחלקה. נפסק שרגן העתיקה חלקים מהותיים מסיפורה של רוזנגרטן, אולם זו אינה בעלת הזכויות בסיפור, משום שהעבירה אותן לשרה שפירו, עורכת לקט סיפורים שבו התפרסם הסיפור. בית המשפט קבע שרגן תפצה את רוזנגרטן בגין אי-מתן קרדיט, ובגין סילוף היצירה של רוזנגרטן, בסכום של 60,000 ש"ח (וכן שכר טרחת עו"ד והוצאות משפט אחרות){{הערה|{{הארץ|מיה סלע|בית המשפט קבע כי נעמי רגן העתיקה קטעים בספרה "עקדת תמר"|1.2485697|14 בנובמבר 2014}}}}{{הערה|1=[http://breader.court.gov.il/BookReader/getbook.asp?path=%5C%5CIDCNFSV01%5Cidc_repository4%5C428%5C155%5C7e89cc2014334005b3407df24ba94c60&OlvDataProto=file&Language=Hebrew&Hebrew=1&ReaderStyle=ILCourts&h=C5920ADE26D3509BCEEB0BEC1746D6C4&OnePageMode=1 ת"א (י-ם) 9467-05-10 סודי סינטיה רוזנגרטן ושרה שפירו נגד נעמי רגן וכתר הוצאה לאור], ניתן ב-11 בנובמבר 2014}}. == תביעות נוספות == במרץ 2016 תבעה את רגן אמם של הילדים בהם התעלל העבריין אליאור חן. בתביעה טענה האם כי בספרה "שטן בירושלים", השתמשה רגן בפרוטוקולים חסויים מהמשפט שהתנהל בעניין. רגן השיבה כי שאבה השראה מהסיפור אולם ספרה הוא בדיוני{{הערה|{{ynet|יעל פרידסון|"האם המתעללת" נגד נעמי רגן: "השתמשה בפרוטוקולים חסויים לספרה"|4776633|10 במרץ 2016}}}}. == ספריה בעברית == * '''ואל אישך תשוקתך''' (באנגלית - '''Sotah'''), תרגמה מאנגלית: עדה פלדור, ירושלים: [[הוצאת כתר|כתר]], 1995. * '''עקדת תמר''', מאנגלית: עדית פז, ירושלים: כתר, 1997. * '''בת יפתח''', מאנגלית: עדה פלדור, ירושלים: כתר, 1998. * '''בידך אפקיד רוחי''', מאנגלית: עדה פלדור, ירושלים: כתר, 1999. * '''סיפור אמריקאי''', מאנגלית: עדה פלדור, ירושלים: כתר, 2001. * '''הברית''', מאנגלית: עדה פלדור, ירושלים: כתר, 2004. * '''עזר כנגדו''', מאנגלית: יעל אכמון, אור יהודה: [[כנרת, זמורה-ביתן]], 2007. * '''השיר העשירי''', מאנגלית: עדה פלדור, אור יהודה: כנרת, זמורה-ביתן, 2011. * '''כמיהה לעדן''', מאנגלית: עדה פלדור, אור יהודה: כנרת, זמורה-ביתן, 2012. * '''שטן בירושלים''', אור יהודה: כנרת, זמורה-ביתן, 2015. ==קישורים חיצוניים== * [http://www.naomiragen.com אתר הבית של נעמי רגן] * {{הספרייה הלאומית|רגן, נעמי, 1949-}} * {{סימניה|2439}} * [[צור ארליך]], [http://tsurehrlich.blogspot.com/2011/01/blog-post_06.html רגן על רגן], ראיון מקיף עם נעמי רגן, [[מקור ראשון]], 27 באוקטובר 2001 * {{ynet|שירי לב-ארי|נעמי רגן: "החברה החרדית מנסה להשתיק אותי"|4313280|1 בדצמבר 2012}} * {{סופרים קוראים|Rsk3OzSe1t0}}, 27 ביולי 2013 * {{ישראל היום|[[יהודית רותם]]|אני לא חושבת שאכתוב עוד ספר|313741|13 בספטמבר 2015}} ==הערות שוליים== {{הערות שוליים|יישור=ימין}} {{בקרת זהויות}} {{מיון רגיל:רגן, נעמי}} [[קטגוריה:סופרות ישראליות]] [[קטגוריה:סופרים יהודים אמריקאים]] [[קטגוריה:מחזאיות ישראליות]] [[קטגוריה:עולים בשנות ה-1970]] [[קטגוריה:סגל הג'רוזלם פוסט]] [[קטגוריה:פעילות חברתיות ישראליות]] [[קטגוריה:בעלות טור ישראליות]] [[קטגוריה:סופרי פנטזיה יהודים]] [[קטגוריה:סופרי פנטזיה אמריקאים]] [[קטגוריה:סופרי פנטזיה ישראלים]] [[קטגוריה:ישראלים שנולדו ב-1949]]'
קוד הוויקי של הדף החדש, אחרי העריכה (new_wikitext)
'{{סופר | שם = | שם בשפת המקור = | תמונה = [[קובץ:Naomi-Ragen sRGB.jpg|220px|נעמי רגן, 2010]] | כיתוב = נעמי רגן, 2010 | תאריך לידה = | תאריך פטירה = | תאריך לידה עברי = | תאריך פטירה עברי = | שם לידה = | מקום לידה = | מקום פטירה = | עיסוק = | לאום = | מקום לימודים = | שפות היצירה = | תחום כתיבה = | סוגה = | זרם ספרותי = | נושאי כתיבה = | יצירות בולטות = | פרסים = | שנות פעילות = | הוצאות ספרים = | משפיעים = | מושפעים = | אתר = }} '''נעמי רגן''' (ב[[אנגלית]]: '''Naomi Ragen''', נולדה ב-[[10 ביולי]] [[1949]]) היא [[סופר]]ת, [[מחזאי]]ת ופעילת [[זכויות האישה]]. [[ישראל]]ית, ילידת [[ארצות הברית]], שכתבה עשרה ספרים (נכון ל-[[2015]]), כמעט כולם [[רב מכר|רבי מכר]]{{הערה|שם=הערה מספר 20190119093750:1|{{Cite news|url=https://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-4313280,00.html|title=נעמי רגן: "החברה החרדית מנסה להשתיק אותי"|last=לב-ארי|first=שירי|date=2012|newspaper=Ynet|language=he|access-date=2018-11-21}}}}, אשר תורגמו לשפות רבות. יצירותיה מתארות את הווי ה[[חברה (סוציולוגיה)|חברה]] ה[[יהדות|יהודית]] ה[[דת]]ית וה[[חרדים|חרדית]] מנקודת מבטה של אשה חרדית לשעבר, אך עדיין דתיה. ה[[מחזה]] שלה "[[מניין נשים]]" הוצג בשעתו ב[[תיאטרון הבימה]] במשך שש שנים, וכן בארצות הברית, [[קנדה]] ו[[ארגנטינה]]. רגן חויבה פעמיים בתשלום פיצויים, בשל הפרת זכויות יוצרים שביצעה ביצירותיה. == קורות חיים == רגן נולדה ב-1949 ב[[ברוקלין]], [[ניו יורק]], למשפחת טרלינסקי. אמה הייתה דור שני בארצות הברית, שהוריה היגרו מ[[פולין]], בין שתי מלחמות העולם. אביה הגיע עם משפחתו לארצות הברית גם הוא, כילד, מ[[אוקראינה]], בין שתי מלחמות העולם{{הערה|שם=הערה מספר 20190119093750:2|{{Cite news|url=https://www.israelhayom.co.il/article/313741|title=אני לא חושבת שאכתוב עוד ספר {{!}} ישראל היום|newspaper=ישראל היום|language=he|access-date=2018-11-21}}}}. לרגן אח אחד, גדול ממנה בשש שנים. אבי המשפחה נפטר ב-[[1955]] כשרגן עוד הייתה ילדה בת שש ומאז חיה המשפחה חיי עוני{{דרוש מקור}}. רגן למדה בבית ספר יהודי דתי פרטי והיא זו שעודדה את בני משפחתה לשמור על אורח חיים דתי{{הערה|שם=הערה מספר 20190119093750:1}}. למדה וקיבלה [[תואר ראשון]] ב[[ספרות אנגלית]] ב[[אוניברסיטת העיר ניו יורק]] ([[ברוקלין קולג']]), כשבמקביל היא לומדת גם [[הוראה]] בסמינר [[חרדי]] ומתפרנסת מהדפסת עבודות אוניברסיטאיות למרצים ולסטודנטים{{הערה|שם=הערה מספר 20190119093750:2}}. בשנתה השנייה באוניברסיטה הכירה את אלכס רגן, סטודנט ל[[תואר שני]] ב[[כלכלה]] ובוגר [[ישיבה]] וב-[[1969]] השניים נישאו. כעבור שנתיים, ב-[[1971]] הם [[עליה לישראל|עלו]] ל[[ישראל]] ומאז הם מתגוררים ב[[ירושלים]]{{הערה|שם=הערה מספר 20190119093750:0|{{Cite news|url=http://www.timesofisrael.com/author-naomi-ragen-to-pay-nis-233000-for-plagiarism/|title=Author Naomi Ragen to pay NIS 233,000 for plagiarism|language=en-US|access-date=2018-11-21}}}}. ב-[[1978]] קיבלה [[תואר שני]] ב[[ספרות]] (בהצטיינות), ב[[האוניברסיטה העברית|אוניברסיטה העברית]] בירושלים. יש לרגן ארבעה ילדים, שתי בנות ושני בנים, שהצעיר בהם, עקיבא רגן{{הערה|שם=הערה מספר 20190119093750:2}}, סופר בזכות עצמו. == כתיבתה == === ספרים === כתיבתה של רגן עוסקת בתחומים רגישים בחברה הדתית בכלל ובחברה ה[[חרדים|חרדית]] בפרט. בכתיבתה היא לעיתים מעבירה ביקורת על הנוקשות והשמרנות שבחברה זו, ובפרט על מעמד האישה בה, בלי לפגוע במסגרת הדתית הכללית, אותה היא מעריכה ומכבדת. בספריה של רגן עולים נושאים שחלקם נחשבים [[טאבו (סוציולוגיה)|טאבו]] אצל חלקים מרכזיים בחברה זו, כגון: התאהבות, [[יחסי מין]] ובגידה. במקביל ספוגים ספריה גם באהבת ארץ ישראל והציונות, נושאים שבאחדים מספריה אף היו מרכזיים. ספרה הראשון, בת יפתח, נכתב כששהתה המשפחה ב[[עמק הסיליקון]] ב[[קליפורניה]] במשך שלוש שנים, במסגרת עבודתו של בעלה. הספר יצא לאור ב-[[1989]] והיה לרב מכר בארצות הברית וב[[בריטניה]]. הצלחתו סללה את דרכה של רגן כסופרת ידועה, תחילה שם ובהמשך גם בישראל ובעולם. הספר תורגם לעברית רק ב-[[1998]]. ספריה של רגן עוסקים ב[[היסטוריה]] [[יהדות|יהודית]], בחיים של יהודים אורתודקסים, בהתמודדות עם ה[[טרור פלסטיני|טרור הערבי]] בישראל, ועוד. רגן כותבת את ספריה ב[[אנגלית]], אך כולם תורגמו גם ל[[עברית]] ורובם גם לשפות נוספות, לרבות [[צרפתית]], [[איטלקית]] ועוד. כמעט כל ספריה הפכו ל[[רב-מכר|רבי-מכר]]. === מחזה === רגן כתבה את ה[[מחזה]] "מניין נשים". עלילת המחזה עוסקת באשה חרדית הבורחת מבעלה הנואף והמתעלל. היא מגלה שהוא השפיע בעורמה על בית הדין הרבני כדי לשלול ממנה את הזכות להיות בקשר עם שנים עשרה ילדיה. הסיפור מבוסס על מקרה אמיתי{{הערה|{{Cite news|url=https://www.haaretz.com/1.4928176|title=Sins of the Husbands|date=2006-11-02|newspaper=Haaretz|language=en|access-date=2018-11-21}}}}. שהוצג ב[[תיאטרון]] "[[הבימה]]" במשך שש שנים ([[2001]]–[[2007]]) והוצג בהצלחה גם בארצות הברית, [[קנדה]] ו[[ארגנטינה]]. === פעילות נוספת === בשנת [[2007]] נמנתה עם קבוצת העותרים ל[[בג"ץ]] נגד הפעלת [[קו מהדרין|קווי מהדרין]] בתחבורה הציבורית בישראל{{הערה|שם=בגץ|{{פס"ד עליון|קישור=07007460.t38|סוג=בג"ץ|עותר=נעמי רגן ואח'|משיב=משרד התחבורה ואח'}}, ניתן ב-5 בינואר 2011.}}. רגן היא [[בעל טור|בעלת טור]] קבוע ב[[ג'רוזלם פוסט]]. ==תביעות על הפרת זכות יוצרים== שלוש סופרות חרדיות הגישו נגד רגן תביעות אזרחיות בעילות של [[גניבה ספרותית]] או הפרת [[זכות יוצרים]]{{הערה|{{nrg|שמואל מיטלמן|ספרות זולה|143/808|13 באוגוסט 2010|1|2}}}}. ===בידך אפקיד רוחי=== במרץ [[2007]] הגישה הסופרת [[מיכל טל (סופרת)|מיכל טל]] את התביעה הראשונה נגד רגן בטענה לגניבה ספרותית כביכול מספרה "The Lion And The Cross", שבוצעה לכאורה בספרה של רגן "בידך אפקיד רוחי"{{הערה|אסף דוד-מרגלית, [http://www.news1.co.il/Archive/001-D-124576-00.html תביעה בגין הפרת זכויות יוצרים נגד הסופרת נעמי רגן], מחלקה ראשונה, 1 במרץ 2007{{ש}}רותי אברהם, [http://www.news1.co.il/Archive/001-D-132959-00.html "פרשת נעמי רגן": התובעת אינה יכולה לשלם אגרה], מחלקה ראשונה, 6 ביוני 2007}}. בית המשפט המחוזי קבע של רגן לשלם פיצויים לטל{{הערה|שם=הערה מספר 20190119093750:0}}. אולם, בעקבות פטירתה של טל בשנת 2010, נמחקה התביעה{{הערה|[http://www.takdin.co.il/searchg/%D7%9E%D7%99%D7%9B%D7%9C%20%D7%98%D7%9C%20%D7%A0%D7%A2%D7%9E%D7%99%20%D7%A8%D7%92%D7%9F_hd_0L34mCJWoDLmvCJ0nNs5qBZ0tOIveT6ri.html ת"א (י-ם) 9101/07 מיכל טל נ' נעמי רגן], ניתן ב-21 פברואר 2011}} ובינואר 2012 קיבל בית המשפט העליון את בקשתה של רגן למתן פסק דין למרות פטירת התובעת. בפסק דינו דחה בית המשפט העליון את התביעה וקבע כי "אין ולא היה כל יסוד לטענה כלשהי בדבר ביצוע של 'העתקות' ו'הפרות' זכויות יוצרים אשר הועלו בתביעה כנגד רגן", אך עם זאת הבהיר כי נתן את החלטתו מבלי לדון בערעור לגופו והוסיף כי "הטענות שנכללו בכתב התביעה שהגישה מיכל טל נטענו מפיה בתום לב מוחלט ומתוך אמונה אמיתית וכנה של המנוחה באותה עת בצדקתן"{{הערה|{{הארץ|מיה סלע|רגן נוקתה מתביעה קודמת על גניבה ספרותית|1.1610494|6 בינואר 2012}}}}. ===ואל אישך תשוקתך=== בשנת 2007 הגישה הסופרת [[שרה שפירו]] תביעה נגד רגן בגין גניבה ספרותית של קטעים מתוך ספר אוטוביוגרפי שהוציאה "Growing With My Children: A Jewish Mother's Diary", שבוצעה בספרה של רגן "ואל אישך תשוקתך". בדצמבר [[2011]] קיבל בית המשפט המחוזי ב[[ירושלים]] את התביעה{{הערה|{{ynet||ביהמ"ש: "נעמי רגן העתיקה קטעים מספר אחר"|4160191|11 בדצמבר 2011}}{{ש}}‫{{nrg|זוהר שחר לוי|"נעמי רגן העתיקה מסופרת חרדית"|315/244|11 בדצמבר 2011|1|2}}{{ש}}[http://www.news1.co.il/uploadFiles/391216456890107.pdf ת"א (ירושלים) 9430-07 '''שרה שפירו נ' נעמי רגן'''], ניתן ביום 11.12.2011 על ידי השופט [[יוסף שפירא (מבקר המדינה)|יוסף שפירא]]}} ואף פסק שרגן תשלם לשפירו פיצויים ו[[הוצאות משפט]]{{הערה|{{הארץ|עידו בלאס|נעמי רגן תשלם 233 אלף ש' פיצויים על גניבה ספרותית|1.1673299|27 במרץ 2012}}}}, אולם רגן ערערה לבית המשפט העליון{{הערה|{{גלובס|יובל יועז|הסופרת נעמי רגן מערערת: לא ביצעתי גניבה ספרותית|1000761185|28 ביוני 2012}}}} ובנובמבר 2013 הגיעו רגן ושפירו לפשרה, שקיבלה תוקף של פסק דין, לפיה רגן תשמיט ממהדורות עתידיות של הספר 29 משפטים שלגביהם קבע בית המשפט המחוזי כי הייתה הפרת זכויות יוצרים. מנגד, שפירו תעביר לצדקה את 97 אלף ש"ח שקיבלה כפיצוי מרגן{{הערה|{{וואלה!|גלעד גרוסמן|פרשת נעמי רגן הגיעה לסיומה|2692498|6 בנובמבר 2013}}{{ש}}{{NFC|איתמר לוין|סופית: נעמי רגן העתיקה מסופרת חרדית|339644|6 בנובמבר 2013}}{{ש}}{{פס"ד עליון|קישור=12049580.v07|סוג=ע"א|עותר=נעמי רגן|משיב=שרה שפירו}}, ניתן ב-6 בנובמבר 2013}}. שפירו העבירה את סכום הכסף לעמותת [[יד שרה]]{{הערה|1=[http://www.kikarhashabat.co.il/שפירו-תרמה-97-אלף-שקל-ליד-שרה.html הסופרת שרה שפירו תרמה 97,000 שקל ליד שרה], כיכר השבת}}. ===עקדת תמר=== במאי [[2010]] הגישה הסופרת [[סודי רוזנגרטן|סודי (סינטיה) רוזנגרטן]] תביעה נגד רגן בגין גניבה ספרותית של סיפור קצר של רוזנגרטן, "שידוך משמים", בטענה שספרה של רגן "עקדת תמר" העתיק ממנו פרק שלם. בנוסף נטען שמכיוון שספרה של רוזנגרטן הוא אוטוביוגרפי, השינויים שהוכנסו בפרק המועתק מעוותים את סיפורה האישי ופוגעים ברגשותיה. בנובמבר 2014 קיבל בית המשפט המחוזי בירושלים את התביעה בחלקה. נפסק שרגן העתיקה חלקים מהותיים מסיפורה של רוזנגרטן, אולם זו אינה בעלת הזכויות בסיפור, משום שהעבירה אותן לשרה שפירו, עורכת לקט סיפורים שבו התפרסם הסיפור. בית המשפט קבע שרגן תפצה את רוזנגרטן בגין אי-מתן קרדיט, ובגין סילוף היצירה של רוזנגרטן, בסכום של 60,000 ש"ח (וכן שכר טרחת עו"ד והוצאות משפט אחרות){{הערה|{{הארץ|מיה סלע|בית המשפט קבע כי נעמי רגן העתיקה קטעים בספרה "עקדת תמר"|1.2485697|14 בנובמבר 2014}}}}{{הערה|1=[http://breader.court.gov.il/BookReader/getbook.asp?path=%5C%5CIDCNFSV01%5Cidc_repository4%5C428%5C155%5C7e89cc2014334005b3407df24ba94c60&OlvDataProto=file&Language=Hebrew&Hebrew=1&ReaderStyle=ILCourts&h=C5920ADE26D3509BCEEB0BEC1746D6C4&OnePageMode=1 ת"א (י-ם) 9467-05-10 סודי סינטיה רוזנגרטן ושרה שפירו נגד נעמי רגן וכתר הוצאה לאור], ניתן ב-11 בנובמבר 2014}}. == תביעות נוספות == במרץ 2016 תבעה את רגן אמם של הילדים בהם התעלל העבריין אליאור חן. בתביעה טענה האם כי בספרה "שטן בירושלים", השתמשה רגן בפרוטוקולים חסויים מהמשפט שהתנהל בעניין. רגן השיבה כי שאבה השראה מהסיפור אולם ספרה הוא בדיוני{{הערה|{{ynet|יעל פרידסון|"האם המתעללת" נגד נעמי רגן: "השתמשה בפרוטוקולים חסויים לספרה"|4776633|10 במרץ 2016}}}}. == ספריה בעברית == * '''ואל אישך תשוקתך''' (באנגלית - '''Sotah'''), תרגמה מאנגלית: עדה פלדור, ירושלים: [[הוצאת כתר|כתר]], 1995. * '''עקדת תמר''', מאנגלית: עדית פז, ירושלים: כתר, 1997. * '''בת יפתח''', מאנגלית: עדה פלדור, ירושלים: כתר, 1998. * '''בידך אפקיד רוחי''', מאנגלית: עדה פלדור, ירושלים: כתר, 1999. * '''סיפור אמריקאי''', מאנגלית: עדה פלדור, ירושלים: כתר, 2001. * '''הברית''', מאנגלית: עדה פלדור, ירושלים: כתר, 2004. * '''עזר כנגדו''', מאנגלית: יעל אכמון, אור יהודה: [[כנרת, זמורה-ביתן]], 2007. * '''השיר העשירי''', מאנגלית: עדה פלדור, אור יהודה: כנרת, זמורה-ביתן, 2011. * '''כמיהה לעדן''', מאנגלית: עדה פלדור, אור יהודה: כנרת, זמורה-ביתן, 2012. * '''שטן בירושלים''', אור יהודה: כנרת, זמורה-ביתן, 2015. ==קישורים חיצוניים== * [http://www.naomiragen.com אתר הבית של נעמי רגן] * {{הספרייה הלאומית|רגן, נעמי, 1949-}} * {{סימניה|2439}} * [[צור ארליך]], [http://tsurehrlich.blogspot.com/2011/01/blog-post_06.html רגן על רגן], ראיון מקיף עם נעמי רגן, [[מקור ראשון]], 27 באוקטובר 2001 * {{ynet|שירי לב-ארי|נעמי רגן: "החברה החרדית מנסה להשתיק אותי"|4313280|1 בדצמבר 2012}} * {{סופרים קוראים|Rsk3OzSe1t0}}, 27 ביולי 2013 * {{ישראל היום|[[יהודית רותם]]|אני לא חושבת שאכתוב עוד ספר|313741|13 בספטמבר 2015}} ==הערות שוליים== {{הערות שוליים|יישור=ימין}} {{בקרת זהויות}} {{מיון רגיל:רגן, נעמי}} [[קטגוריה:סופרות ישראליות]] [[קטגוריה:סופרים יהודים אמריקאים]] [[קטגוריה:מחזאיות ישראליות]] [[קטגוריה:עולים בשנות ה-1970]] [[קטגוריה:סגל הג'רוזלם פוסט]] [[קטגוריה:פעילות חברתיות ישראליות]] [[קטגוריה:בעלות טור ישראליות]] [[קטגוריה:סופרי פנטזיה יהודים]] [[קטגוריה:סופרי פנטזיה אמריקאים]] [[קטגוריה:סופרי פנטזיה ישראלים]] [[קטגוריה:ישראלים שנולדו ב-1949]]'
פלט unified diff של השינויים שבוצעו בעריכה (edit_diff)
'@@ -38,38 +38,16 @@ == כתיבתה == === ספרים === -כתיבתה של רגן עוסקת בתחומים רגישים בחברה הדתית בכלל ובחברה ה[[חרדים|חרדית]] בפרט. בכתיבתה היא לעיתים מעבירה ביקורת על הנוקשות והשמרנות שבחברה זו, ובפרט על מעמד האישה בה, בלי לפגוע במסגרת הדתית הכללית, אותה היא מעריכה ומכבדת. בספריה של רגן עולים נושאים שחלקם נחשבים [[טאבו (סוציולוגיה)|טאבו]] אצל חלקים מרכזיים בחברה זו, כגון: התאהבות, [[יחסי מין]] ובגידה. במקביל ספוגים ספריה גם באהבת ארץ ישראל והציונות, נושאים שבאחדים מספריה אף היו מרכזיים. רגן כותבת את ספריה ב[[אנגלית]], אך כולם תורגמו גם ל[[עברית]] ורובם גם לשפות נוספות, לרבות [[צרפתית]], [[איטלקית]] ועוד. כמעט כל ספריה הפכו ל[[רב-מכר|רבי-מכר]]. +כתיבתה של רגן עוסקת בתחומים רגישים בחברה הדתית בכלל ובחברה ה[[חרדים|חרדית]] בפרט. בכתיבתה היא לעיתים מעבירה ביקורת על הנוקשות והשמרנות שבחברה זו, ובפרט על מעמד האישה בה, בלי לפגוע במסגרת הדתית הכללית, אותה היא מעריכה ומכבדת. בספריה של רגן עולים נושאים שחלקם נחשבים [[טאבו (סוציולוגיה)|טאבו]] אצל חלקים מרכזיים בחברה זו, כגון: התאהבות, [[יחסי מין]] ובגידה. במקביל ספוגים ספריה גם באהבת ארץ ישראל והציונות, נושאים שבאחדים מספריה אף היו מרכזיים. -==== בת יפתח ( 1989) ==== -ספרה הראשון, בת יפתח, נכתב כששהתה המשפחה ב[[עמק הסיליקון]] ב[[קליפורניה]] במשך שלוש שנים, במסגרת עבודתו של בעלה. הספר יצא לאור ב-[[1989]] והיה לרב מכר בארצות הברית וב[[בריטניה]]. הצלחתו סללה את דרכה של רגן כסופרת ידועה, תחילה שם ובהמשך גם בישראל ובעולם. +ספרה הראשון, בת יפתח, נכתב כששהתה המשפחה ב[[עמק הסיליקון]] ב[[קליפורניה]] במשך שלוש שנים, במסגרת עבודתו של בעלה. הספר יצא לאור ב-[[1989]] והיה לרב מכר בארצות הברית וב[[בריטניה]]. הצלחתו סללה את דרכה של רגן כסופרת ידועה, תחילה שם ובהמשך גם בישראל ובעולם. הספר תורגם לעברית רק ב-[[1998]]. -הספר מתאר את חייה של בת-שבע הלוי, נערה בת שמונה-עשרה, שגדלה בקליפורניה ושודכה לתלמיד חכם ירושלמי מבטיח. אביה העשיר יזם את השידוך כדי לקיים נדר שנדר לפני שנים, להנציח את שלושת אבותיו החסידית. בת שבע נישאת לרב הצעיר, ועולה עימו לירושלים, שם היא נקלעת לעולם הנוקשה שבמאה שערים. בנוסף, היא חווה התעללות מצד בעלה, דבר המוביל אותה למצוא חיים חדשים ביחד עם בנה הקטן. הספר תורגם לעברית רק ב-[[1998]]. +ספריה של רגן עוסקים ב[[היסטוריה]] [[יהדות|יהודית]], בחיים של יהודים אורתודקסים, בהתמודדות עם ה[[טרור פלסטיני|טרור הערבי]] בישראל, ועוד. -==== ואל אישך תשוקתך (1992) ==== -זהו הספר הראשון של רגן שתורגם לעברית ואשר פירסם אותה בקרב הקהל הישראלי. הספר מתאר את חייה של דינה רייך, אישה צעירה ויפה בת הקהילה החרדית בירושלים, הנקלעת למערכת יחסים עם גבר נשוי. לאחר שהיא מואשמת בניאוף, היא נאלצת לעזוב את ישראל לארה"ב ולהשאיר את בנה מאחור. הגיבורה עוברת מסע של נדודים ושל חשבון נפש, המעמת אותה עם החברה שבה גדלה ושהשאשימה אותה על לא עוולה בכפה, ומוביל אותה בחזרה אל משפחתה בירושלים. בגרסתו האנגלית היה ואל אישך תשוקתך לרב מכר ונחל הצלחה רבה בקרב יהודי ארצות-הברית. - -==== עקדת תמר (1994) ==== -ספר זה מתאר את סיפורה של תמר פיינגולד בת העשרים ואחת, הנשואה באושר לרב צעיר באחת מן הקהילות החרדיות המתבדלות בברוקלין שבניו יורק. ערב אחד תמר נאנסת בידי פורץ שחור - עור. לא עובר זמן רב ולתמר מתברר כי היא הרה, והיא אינה יודעת בוודאות מיהו האב. במצוקתה היא פונה אל שתי חברות ילדות: הדסה, בתו החוטאת של רב חסיד גדול, וג'ני, החיה בשולי הקהילה ונאבקת ברגשותייה הדתיים. בתמיכתן מחליטה תמר לשמור על ההיריון, אך לא לגלות לאף אחד על האונס שעברה. כעבור עשרים שנה, נכדה של הגיבורה נולד, והוא שחור עור, דבר המכריח את תמר להתמודדו עם עברה, בחירותיה, וחייה. - -==== בידך אפקיד רוחי (1998) ==== -ספר זה מתאר את המסע של שתי אחיות אמריקאיות לגילוי כתב יד עתיק של דונה גרציה, מטרוניתה יהודייה עשירה מימיי הביניים בפורטוגל שהייתה אנוסה וחזרה לחיק היהדות. במהלך החיפוש של כתב היד, האחיות מגלות את זהותן ומתחברות לעבר שלהן ושל משפחתן. - -==== סיפור אמריקאי ((2002) ==== -ספר זה הוא ספר חצי אוטוביוגרפי של רגן, ומבוסס על ילדותה בניו יורק. הספר מתאר את ילדותה של הגיבורה, הגדלה בפרוייקט שיכונים, ואת מאבקה של משפחתה לשרוד בלי האב שנפטר. - -==== עזר כנגדו (2007) ==== -ספרה של רגן "[[עזר כנגדו]]" שונה משאר ספריה בשני היבטים עיקריים: סגנונו קליל מאד, והציבור מושא ה[[עלילה]] הוא [[אורתודוקסיה מודרנית|אורתודוקסי מודרני]] על גבול החילוניות. הוא עוסק בגיבורה, דלילה, נערה אמריקאית משוחררת שנישאת לרב מודרני כאשר עיקר העיסוק שלה הוא ההתקדמות החברתית שלה ושל בעלה בחברה האורתדוקסי מודרני. - -==== השיר העשירי (2010) ==== -ספר זה עוסק באביגלי סמואלס, אישה אמריקאית החיה חיי נוחות, כאשר לפתע אביה מואשם בסיוע כספי לטרור. בעקבות האישומים, אירוסי בתה מתבטלים והבת עולה לישראל ומצטרפת לקהילה רוחנית המתרכזת סביב מיסטיקן בשם "הרב נתן". האם חוששת שבתה הצטרפה לכת ועולה לישראל כדי להציל את בתה. כאשר האם נחשפת לחיים הרוחניים של הקהילה, היא מגלה שהיא עצמה משתנה והיא נאלצת לסלול מסלול חיים חדש בעקבות בתה. - -==== האחיות וייס (2010) ==== -הספר מתאר את דרכן הנפרדות של שתי אחיות יהודיות שגדלו בקהילה אורתודקסית בניו יורק. כעבור עשרות שנים, בתה של אחת האחיות בורחת מאורח חייה הדתי ומוצאת מחסה אצל דודתה החילונית, ועוברת אצלה תהליך של התבגרות ביחס לחייה ולאמונתה הדתית. - -==== שטן בירושלים (2015) ==== -הספר מתאר פרשת התעללות של מקובל ירושלמי בילדיו ובמשפחתו. הוא מתאר את הנסיבות שהובילו את אשתו של המקובל, שגדלה בבית אמריקאי חילוני נורמטיבי, להתחתן עימו ולהגן עליו לאורך כל פרשת ההתעללות. +רגן כותבת את ספריה ב[[אנגלית]], אך כולם תורגמו גם ל[[עברית]] ורובם גם לשפות נוספות, לרבות [[צרפתית]], [[איטלקית]] ועוד. כמעט כל ספריה הפכו ל[[רב-מכר|רבי-מכר]]. === מחזה === רגן כתבה את ה[[מחזה]] "מניין נשים". עלילת המחזה עוסקת באשה חרדית הבורחת מבעלה הנואף והמתעלל. היא מגלה שהוא השפיע בעורמה על בית הדין הרבני כדי לשלול ממנה את הזכות להיות בקשר עם שנים עשרה ילדיה. הסיפור מבוסס על מקרה אמיתי{{הערה|{{Cite news|url=https://www.haaretz.com/1.4928176|title=Sins of the Husbands|date=2006-11-02|newspaper=Haaretz|language=en|access-date=2018-11-21}}}}. שהוצג ב[[תיאטרון]] "[[הבימה]]" במשך שש שנים ([[2001]]–[[2007]]) והוצג בהצלחה גם בארצות הברית, [[קנדה]] ו[[ארגנטינה]]. +=== פעילות נוספת === בשנת [[2007]] נמנתה עם קבוצת העותרים ל[[בג"ץ]] נגד הפעלת [[קו מהדרין|קווי מהדרין]] בתחבורה הציבורית בישראל{{הערה|שם=בגץ|{{פס"ד עליון|קישור=07007460.t38|סוג=בג"ץ|עותר=נעמי רגן ואח'|משיב=משרד התחבורה ואח'}}, ניתן ב-5 בינואר 2011.}}. '
גודל הדף החדש (new_size)
17446
גודל הדף הישן (old_size)
22734
שינוי הגודל בעריכה (edit_delta)
-5288
שורות שנוספו בעריכה (added_lines)
[ 0 => 'כתיבתה של רגן עוסקת בתחומים רגישים בחברה הדתית בכלל ובחברה ה[[חרדים|חרדית]] בפרט. בכתיבתה היא לעיתים מעבירה ביקורת על הנוקשות והשמרנות שבחברה זו, ובפרט על מעמד האישה בה, בלי לפגוע במסגרת הדתית הכללית, אותה היא מעריכה ומכבדת. בספריה של רגן עולים נושאים שחלקם נחשבים [[טאבו (סוציולוגיה)|טאבו]] אצל חלקים מרכזיים בחברה זו, כגון: התאהבות, [[יחסי מין]] ובגידה. במקביל ספוגים ספריה גם באהבת ארץ ישראל והציונות, נושאים שבאחדים מספריה אף היו מרכזיים. ', 1 => 'ספרה הראשון, בת יפתח, נכתב כששהתה המשפחה ב[[עמק הסיליקון]] ב[[קליפורניה]] במשך שלוש שנים, במסגרת עבודתו של בעלה. הספר יצא לאור ב-[[1989]] והיה לרב מכר בארצות הברית וב[[בריטניה]]. הצלחתו סללה את דרכה של רגן כסופרת ידועה, תחילה שם ובהמשך גם בישראל ובעולם. הספר תורגם לעברית רק ב-[[1998]]. ', 2 => 'ספריה של רגן עוסקים ב[[היסטוריה]] [[יהדות|יהודית]], בחיים של יהודים אורתודקסים, בהתמודדות עם ה[[טרור פלסטיני|טרור הערבי]] בישראל, ועוד.', 3 => 'רגן כותבת את ספריה ב[[אנגלית]], אך כולם תורגמו גם ל[[עברית]] ורובם גם לשפות נוספות, לרבות [[צרפתית]], [[איטלקית]] ועוד. כמעט כל ספריה הפכו ל[[רב-מכר|רבי-מכר]].', 4 => '=== פעילות נוספת ===' ]
שורות שהוסרו בעריכה (removed_lines)
[ 0 => 'כתיבתה של רגן עוסקת בתחומים רגישים בחברה הדתית בכלל ובחברה ה[[חרדים|חרדית]] בפרט. בכתיבתה היא לעיתים מעבירה ביקורת על הנוקשות והשמרנות שבחברה זו, ובפרט על מעמד האישה בה, בלי לפגוע במסגרת הדתית הכללית, אותה היא מעריכה ומכבדת. בספריה של רגן עולים נושאים שחלקם נחשבים [[טאבו (סוציולוגיה)|טאבו]] אצל חלקים מרכזיים בחברה זו, כגון: התאהבות, [[יחסי מין]] ובגידה. במקביל ספוגים ספריה גם באהבת ארץ ישראל והציונות, נושאים שבאחדים מספריה אף היו מרכזיים. רגן כותבת את ספריה ב[[אנגלית]], אך כולם תורגמו גם ל[[עברית]] ורובם גם לשפות נוספות, לרבות [[צרפתית]], [[איטלקית]] ועוד. כמעט כל ספריה הפכו ל[[רב-מכר|רבי-מכר]]. ', 1 => '==== בת יפתח ( 1989) ====', 2 => 'ספרה הראשון, בת יפתח, נכתב כששהתה המשפחה ב[[עמק הסיליקון]] ב[[קליפורניה]] במשך שלוש שנים, במסגרת עבודתו של בעלה. הספר יצא לאור ב-[[1989]] והיה לרב מכר בארצות הברית וב[[בריטניה]]. הצלחתו סללה את דרכה של רגן כסופרת ידועה, תחילה שם ובהמשך גם בישראל ובעולם. ', 3 => 'הספר מתאר את חייה של בת-שבע הלוי, נערה בת שמונה-עשרה, שגדלה בקליפורניה ושודכה לתלמיד חכם ירושלמי מבטיח. אביה העשיר יזם את השידוך כדי לקיים נדר שנדר לפני שנים, להנציח את שלושת אבותיו החסידית. בת שבע נישאת לרב הצעיר, ועולה עימו לירושלים, שם היא נקלעת לעולם הנוקשה שבמאה שערים. בנוסף, היא חווה התעללות מצד בעלה, דבר המוביל אותה למצוא חיים חדשים ביחד עם בנה הקטן. הספר תורגם לעברית רק ב-[[1998]]. ', 4 => '==== ואל אישך תשוקתך (1992) ====', 5 => 'זהו הספר הראשון של רגן שתורגם לעברית ואשר פירסם אותה בקרב הקהל הישראלי. הספר מתאר את חייה של דינה רייך, אישה צעירה ויפה בת הקהילה החרדית בירושלים, הנקלעת למערכת יחסים עם גבר נשוי. לאחר שהיא מואשמת בניאוף, היא נאלצת לעזוב את ישראל לארה"ב ולהשאיר את בנה מאחור. הגיבורה עוברת מסע של נדודים ושל חשבון נפש, המעמת אותה עם החברה שבה גדלה ושהשאשימה אותה על לא עוולה בכפה, ומוביל אותה בחזרה אל משפחתה בירושלים. בגרסתו האנגלית היה ואל אישך תשוקתך לרב מכר ונחל הצלחה רבה בקרב יהודי ארצות-הברית.', 6 => false, 7 => '==== עקדת תמר (1994) ====', 8 => 'ספר זה מתאר את סיפורה של תמר פיינגולד בת העשרים ואחת, הנשואה באושר לרב צעיר באחת מן הקהילות החרדיות המתבדלות בברוקלין שבניו יורק. ערב אחד תמר נאנסת בידי פורץ שחור - עור. לא עובר זמן רב ולתמר מתברר כי היא הרה, והיא אינה יודעת בוודאות מיהו האב. במצוקתה היא פונה אל שתי חברות ילדות: הדסה, בתו החוטאת של רב חסיד גדול, וג'ני, החיה בשולי הקהילה ונאבקת ברגשותייה הדתיים. בתמיכתן מחליטה תמר לשמור על ההיריון, אך לא לגלות לאף אחד על האונס שעברה. כעבור עשרים שנה, נכדה של הגיבורה נולד, והוא שחור עור, דבר המכריח את תמר להתמודדו עם עברה, בחירותיה, וחייה. ', 9 => false, 10 => '==== בידך אפקיד רוחי (1998) ====', 11 => 'ספר זה מתאר את המסע של שתי אחיות אמריקאיות לגילוי כתב יד עתיק של דונה גרציה, מטרוניתה יהודייה עשירה מימיי הביניים בפורטוגל שהייתה אנוסה וחזרה לחיק היהדות. במהלך החיפוש של כתב היד, האחיות מגלות את זהותן ומתחברות לעבר שלהן ושל משפחתן.', 12 => false, 13 => '==== סיפור אמריקאי ((2002) ====', 14 => 'ספר זה הוא ספר חצי אוטוביוגרפי של רגן, ומבוסס על ילדותה בניו יורק. הספר מתאר את ילדותה של הגיבורה, הגדלה בפרוייקט שיכונים, ואת מאבקה של משפחתה לשרוד בלי האב שנפטר. ', 15 => false, 16 => '==== עזר כנגדו (2007) ====', 17 => 'ספרה של רגן "[[עזר כנגדו]]" שונה משאר ספריה בשני היבטים עיקריים: סגנונו קליל מאד, והציבור מושא ה[[עלילה]] הוא [[אורתודוקסיה מודרנית|אורתודוקסי מודרני]] על גבול החילוניות. הוא עוסק בגיבורה, דלילה, נערה אמריקאית משוחררת שנישאת לרב מודרני כאשר עיקר העיסוק שלה הוא ההתקדמות החברתית שלה ושל בעלה בחברה האורתדוקסי מודרני. ', 18 => false, 19 => '==== השיר העשירי (2010) ====', 20 => 'ספר זה עוסק באביגלי סמואלס, אישה אמריקאית החיה חיי נוחות, כאשר לפתע אביה מואשם בסיוע כספי לטרור. בעקבות האישומים, אירוסי בתה מתבטלים והבת עולה לישראל ומצטרפת לקהילה רוחנית המתרכזת סביב מיסטיקן בשם "הרב נתן". האם חוששת שבתה הצטרפה לכת ועולה לישראל כדי להציל את בתה. כאשר האם נחשפת לחיים הרוחניים של הקהילה, היא מגלה שהיא עצמה משתנה והיא נאלצת לסלול מסלול חיים חדש בעקבות בתה. ', 21 => false, 22 => '==== האחיות וייס (2010) ====', 23 => 'הספר מתאר את דרכן הנפרדות של שתי אחיות יהודיות שגדלו בקהילה אורתודקסית בניו יורק. כעבור עשרות שנים, בתה של אחת האחיות בורחת מאורח חייה הדתי ומוצאת מחסה אצל דודתה החילונית, ועוברת אצלה תהליך של התבגרות ביחס לחייה ולאמונתה הדתית. ', 24 => false, 25 => '==== שטן בירושלים (2015) ====', 26 => 'הספר מתאר פרשת התעללות של מקובל ירושלמי בילדיו ובמשפחתו. הוא מתאר את הנסיבות שהובילו את אשתו של המקובל, שגדלה בבית אמריקאי חילוני נורמטיבי, להתחתן עימו ולהגן עליו לאורך כל פרשת ההתעללות. ' ]
קוד הוויקי של הדף החדש, מומר לפני שמירה (new_pst)
'{{סופר | שם = | שם בשפת המקור = | תמונה = [[קובץ:Naomi-Ragen sRGB.jpg|220px|נעמי רגן, 2010]] | כיתוב = נעמי רגן, 2010 | תאריך לידה = | תאריך פטירה = | תאריך לידה עברי = | תאריך פטירה עברי = | שם לידה = | מקום לידה = | מקום פטירה = | עיסוק = | לאום = | מקום לימודים = | שפות היצירה = | תחום כתיבה = | סוגה = | זרם ספרותי = | נושאי כתיבה = | יצירות בולטות = | פרסים = | שנות פעילות = | הוצאות ספרים = | משפיעים = | מושפעים = | אתר = }} '''נעמי רגן''' (ב[[אנגלית]]: '''Naomi Ragen''', נולדה ב-[[10 ביולי]] [[1949]]) היא [[סופר]]ת, [[מחזאי]]ת ופעילת [[זכויות האישה]]. [[ישראל]]ית, ילידת [[ארצות הברית]], שכתבה עשרה ספרים (נכון ל-[[2015]]), כמעט כולם [[רב מכר|רבי מכר]]{{הערה|שם=הערה מספר 20190119093750:1|{{Cite news|url=https://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-4313280,00.html|title=נעמי רגן: "החברה החרדית מנסה להשתיק אותי"|last=לב-ארי|first=שירי|date=2012|newspaper=Ynet|language=he|access-date=2018-11-21}}}}, אשר תורגמו לשפות רבות. יצירותיה מתארות את הווי ה[[חברה (סוציולוגיה)|חברה]] ה[[יהדות|יהודית]] ה[[דת]]ית וה[[חרדים|חרדית]] מנקודת מבטה של אשה חרדית לשעבר, אך עדיין דתיה. ה[[מחזה]] שלה "[[מניין נשים]]" הוצג בשעתו ב[[תיאטרון הבימה]] במשך שש שנים, וכן בארצות הברית, [[קנדה]] ו[[ארגנטינה]]. רגן חויבה פעמיים בתשלום פיצויים, בשל הפרת זכויות יוצרים שביצעה ביצירותיה. == קורות חיים == רגן נולדה ב-1949 ב[[ברוקלין]], [[ניו יורק]], למשפחת טרלינסקי. אמה הייתה דור שני בארצות הברית, שהוריה היגרו מ[[פולין]], בין שתי מלחמות העולם. אביה הגיע עם משפחתו לארצות הברית גם הוא, כילד, מ[[אוקראינה]], בין שתי מלחמות העולם{{הערה|שם=הערה מספר 20190119093750:2|{{Cite news|url=https://www.israelhayom.co.il/article/313741|title=אני לא חושבת שאכתוב עוד ספר {{!}} ישראל היום|newspaper=ישראל היום|language=he|access-date=2018-11-21}}}}. לרגן אח אחד, גדול ממנה בשש שנים. אבי המשפחה נפטר ב-[[1955]] כשרגן עוד הייתה ילדה בת שש ומאז חיה המשפחה חיי עוני{{דרוש מקור}}. רגן למדה בבית ספר יהודי דתי פרטי והיא זו שעודדה את בני משפחתה לשמור על אורח חיים דתי{{הערה|שם=הערה מספר 20190119093750:1}}. למדה וקיבלה [[תואר ראשון]] ב[[ספרות אנגלית]] ב[[אוניברסיטת העיר ניו יורק]] ([[ברוקלין קולג']]), כשבמקביל היא לומדת גם [[הוראה]] בסמינר [[חרדי]] ומתפרנסת מהדפסת עבודות אוניברסיטאיות למרצים ולסטודנטים{{הערה|שם=הערה מספר 20190119093750:2}}. בשנתה השנייה באוניברסיטה הכירה את אלכס רגן, סטודנט ל[[תואר שני]] ב[[כלכלה]] ובוגר [[ישיבה]] וב-[[1969]] השניים נישאו. כעבור שנתיים, ב-[[1971]] הם [[עליה לישראל|עלו]] ל[[ישראל]] ומאז הם מתגוררים ב[[ירושלים]]{{הערה|שם=הערה מספר 20190119093750:0|{{Cite news|url=http://www.timesofisrael.com/author-naomi-ragen-to-pay-nis-233000-for-plagiarism/|title=Author Naomi Ragen to pay NIS 233,000 for plagiarism|language=en-US|access-date=2018-11-21}}}}. ב-[[1978]] קיבלה [[תואר שני]] ב[[ספרות]] (בהצטיינות), ב[[האוניברסיטה העברית|אוניברסיטה העברית]] בירושלים. יש לרגן ארבעה ילדים, שתי בנות ושני בנים, שהצעיר בהם, עקיבא רגן{{הערה|שם=הערה מספר 20190119093750:2}}, סופר בזכות עצמו. == כתיבתה == === ספרים === כתיבתה של רגן עוסקת בתחומים רגישים בחברה הדתית בכלל ובחברה ה[[חרדים|חרדית]] בפרט. בכתיבתה היא לעיתים מעבירה ביקורת על הנוקשות והשמרנות שבחברה זו, ובפרט על מעמד האישה בה, בלי לפגוע במסגרת הדתית הכללית, אותה היא מעריכה ומכבדת. בספריה של רגן עולים נושאים שחלקם נחשבים [[טאבו (סוציולוגיה)|טאבו]] אצל חלקים מרכזיים בחברה זו, כגון: התאהבות, [[יחסי מין]] ובגידה. במקביל ספוגים ספריה גם באהבת ארץ ישראל והציונות, נושאים שבאחדים מספריה אף היו מרכזיים. ספרה הראשון, בת יפתח, נכתב כששהתה המשפחה ב[[עמק הסיליקון]] ב[[קליפורניה]] במשך שלוש שנים, במסגרת עבודתו של בעלה. הספר יצא לאור ב-[[1989]] והיה לרב מכר בארצות הברית וב[[בריטניה]]. הצלחתו סללה את דרכה של רגן כסופרת ידועה, תחילה שם ובהמשך גם בישראל ובעולם. הספר תורגם לעברית רק ב-[[1998]]. ספריה של רגן עוסקים ב[[היסטוריה]] [[יהדות|יהודית]], בחיים של יהודים אורתודקסים, בהתמודדות עם ה[[טרור פלסטיני|טרור הערבי]] בישראל, ועוד. רגן כותבת את ספריה ב[[אנגלית]], אך כולם תורגמו גם ל[[עברית]] ורובם גם לשפות נוספות, לרבות [[צרפתית]], [[איטלקית]] ועוד. כמעט כל ספריה הפכו ל[[רב-מכר|רבי-מכר]]. === מחזה === רגן כתבה את ה[[מחזה]] "מניין נשים". עלילת המחזה עוסקת באשה חרדית הבורחת מבעלה הנואף והמתעלל. היא מגלה שהוא השפיע בעורמה על בית הדין הרבני כדי לשלול ממנה את הזכות להיות בקשר עם שנים עשרה ילדיה. הסיפור מבוסס על מקרה אמיתי{{הערה|{{Cite news|url=https://www.haaretz.com/1.4928176|title=Sins of the Husbands|date=2006-11-02|newspaper=Haaretz|language=en|access-date=2018-11-21}}}}. שהוצג ב[[תיאטרון]] "[[הבימה]]" במשך שש שנים ([[2001]]–[[2007]]) והוצג בהצלחה גם בארצות הברית, [[קנדה]] ו[[ארגנטינה]]. === פעילות נוספת === בשנת [[2007]] נמנתה עם קבוצת העותרים ל[[בג"ץ]] נגד הפעלת [[קו מהדרין|קווי מהדרין]] בתחבורה הציבורית בישראל{{הערה|שם=בגץ|{{פס"ד עליון|קישור=07007460.t38|סוג=בג"ץ|עותר=נעמי רגן ואח'|משיב=משרד התחבורה ואח'}}, ניתן ב-5 בינואר 2011.}}. רגן היא [[בעל טור|בעלת טור]] קבוע ב[[ג'רוזלם פוסט]]. ==תביעות על הפרת זכות יוצרים== שלוש סופרות חרדיות הגישו נגד רגן תביעות אזרחיות בעילות של [[גניבה ספרותית]] או הפרת [[זכות יוצרים]]{{הערה|{{nrg|שמואל מיטלמן|ספרות זולה|143/808|13 באוגוסט 2010|1|2}}}}. ===בידך אפקיד רוחי=== במרץ [[2007]] הגישה הסופרת [[מיכל טל (סופרת)|מיכל טל]] את התביעה הראשונה נגד רגן בטענה לגניבה ספרותית כביכול מספרה "The Lion And The Cross", שבוצעה לכאורה בספרה של רגן "בידך אפקיד רוחי"{{הערה|אסף דוד-מרגלית, [http://www.news1.co.il/Archive/001-D-124576-00.html תביעה בגין הפרת זכויות יוצרים נגד הסופרת נעמי רגן], מחלקה ראשונה, 1 במרץ 2007{{ש}}רותי אברהם, [http://www.news1.co.il/Archive/001-D-132959-00.html "פרשת נעמי רגן": התובעת אינה יכולה לשלם אגרה], מחלקה ראשונה, 6 ביוני 2007}}. בית המשפט המחוזי קבע של רגן לשלם פיצויים לטל{{הערה|שם=הערה מספר 20190119093750:0}}. אולם, בעקבות פטירתה של טל בשנת 2010, נמחקה התביעה{{הערה|[http://www.takdin.co.il/searchg/%D7%9E%D7%99%D7%9B%D7%9C%20%D7%98%D7%9C%20%D7%A0%D7%A2%D7%9E%D7%99%20%D7%A8%D7%92%D7%9F_hd_0L34mCJWoDLmvCJ0nNs5qBZ0tOIveT6ri.html ת"א (י-ם) 9101/07 מיכל טל נ' נעמי רגן], ניתן ב-21 פברואר 2011}} ובינואר 2012 קיבל בית המשפט העליון את בקשתה של רגן למתן פסק דין למרות פטירת התובעת. בפסק דינו דחה בית המשפט העליון את התביעה וקבע כי "אין ולא היה כל יסוד לטענה כלשהי בדבר ביצוע של 'העתקות' ו'הפרות' זכויות יוצרים אשר הועלו בתביעה כנגד רגן", אך עם זאת הבהיר כי נתן את החלטתו מבלי לדון בערעור לגופו והוסיף כי "הטענות שנכללו בכתב התביעה שהגישה מיכל טל נטענו מפיה בתום לב מוחלט ומתוך אמונה אמיתית וכנה של המנוחה באותה עת בצדקתן"{{הערה|{{הארץ|מיה סלע|רגן נוקתה מתביעה קודמת על גניבה ספרותית|1.1610494|6 בינואר 2012}}}}. ===ואל אישך תשוקתך=== בשנת 2007 הגישה הסופרת [[שרה שפירו]] תביעה נגד רגן בגין גניבה ספרותית של קטעים מתוך ספר אוטוביוגרפי שהוציאה "Growing With My Children: A Jewish Mother's Diary", שבוצעה בספרה של רגן "ואל אישך תשוקתך". בדצמבר [[2011]] קיבל בית המשפט המחוזי ב[[ירושלים]] את התביעה{{הערה|{{ynet||ביהמ"ש: "נעמי רגן העתיקה קטעים מספר אחר"|4160191|11 בדצמבר 2011}}{{ש}}‫{{nrg|זוהר שחר לוי|"נעמי רגן העתיקה מסופרת חרדית"|315/244|11 בדצמבר 2011|1|2}}{{ש}}[http://www.news1.co.il/uploadFiles/391216456890107.pdf ת"א (ירושלים) 9430-07 '''שרה שפירו נ' נעמי רגן'''], ניתן ביום 11.12.2011 על ידי השופט [[יוסף שפירא (מבקר המדינה)|יוסף שפירא]]}} ואף פסק שרגן תשלם לשפירו פיצויים ו[[הוצאות משפט]]{{הערה|{{הארץ|עידו בלאס|נעמי רגן תשלם 233 אלף ש' פיצויים על גניבה ספרותית|1.1673299|27 במרץ 2012}}}}, אולם רגן ערערה לבית המשפט העליון{{הערה|{{גלובס|יובל יועז|הסופרת נעמי רגן מערערת: לא ביצעתי גניבה ספרותית|1000761185|28 ביוני 2012}}}} ובנובמבר 2013 הגיעו רגן ושפירו לפשרה, שקיבלה תוקף של פסק דין, לפיה רגן תשמיט ממהדורות עתידיות של הספר 29 משפטים שלגביהם קבע בית המשפט המחוזי כי הייתה הפרת זכויות יוצרים. מנגד, שפירו תעביר לצדקה את 97 אלף ש"ח שקיבלה כפיצוי מרגן{{הערה|{{וואלה!|גלעד גרוסמן|פרשת נעמי רגן הגיעה לסיומה|2692498|6 בנובמבר 2013}}{{ש}}{{NFC|איתמר לוין|סופית: נעמי רגן העתיקה מסופרת חרדית|339644|6 בנובמבר 2013}}{{ש}}{{פס"ד עליון|קישור=12049580.v07|סוג=ע"א|עותר=נעמי רגן|משיב=שרה שפירו}}, ניתן ב-6 בנובמבר 2013}}. שפירו העבירה את סכום הכסף לעמותת [[יד שרה]]{{הערה|1=[http://www.kikarhashabat.co.il/שפירו-תרמה-97-אלף-שקל-ליד-שרה.html הסופרת שרה שפירו תרמה 97,000 שקל ליד שרה], כיכר השבת}}. ===עקדת תמר=== במאי [[2010]] הגישה הסופרת [[סודי רוזנגרטן|סודי (סינטיה) רוזנגרטן]] תביעה נגד רגן בגין גניבה ספרותית של סיפור קצר של רוזנגרטן, "שידוך משמים", בטענה שספרה של רגן "עקדת תמר" העתיק ממנו פרק שלם. בנוסף נטען שמכיוון שספרה של רוזנגרטן הוא אוטוביוגרפי, השינויים שהוכנסו בפרק המועתק מעוותים את סיפורה האישי ופוגעים ברגשותיה. בנובמבר 2014 קיבל בית המשפט המחוזי בירושלים את התביעה בחלקה. נפסק שרגן העתיקה חלקים מהותיים מסיפורה של רוזנגרטן, אולם זו אינה בעלת הזכויות בסיפור, משום שהעבירה אותן לשרה שפירו, עורכת לקט סיפורים שבו התפרסם הסיפור. בית המשפט קבע שרגן תפצה את רוזנגרטן בגין אי-מתן קרדיט, ובגין סילוף היצירה של רוזנגרטן, בסכום של 60,000 ש"ח (וכן שכר טרחת עו"ד והוצאות משפט אחרות){{הערה|{{הארץ|מיה סלע|בית המשפט קבע כי נעמי רגן העתיקה קטעים בספרה "עקדת תמר"|1.2485697|14 בנובמבר 2014}}}}{{הערה|1=[http://breader.court.gov.il/BookReader/getbook.asp?path=%5C%5CIDCNFSV01%5Cidc_repository4%5C428%5C155%5C7e89cc2014334005b3407df24ba94c60&OlvDataProto=file&Language=Hebrew&Hebrew=1&ReaderStyle=ILCourts&h=C5920ADE26D3509BCEEB0BEC1746D6C4&OnePageMode=1 ת"א (י-ם) 9467-05-10 סודי סינטיה רוזנגרטן ושרה שפירו נגד נעמי רגן וכתר הוצאה לאור], ניתן ב-11 בנובמבר 2014}}. == תביעות נוספות == במרץ 2016 תבעה את רגן אמם של הילדים בהם התעלל העבריין אליאור חן. בתביעה טענה האם כי בספרה "שטן בירושלים", השתמשה רגן בפרוטוקולים חסויים מהמשפט שהתנהל בעניין. רגן השיבה כי שאבה השראה מהסיפור אולם ספרה הוא בדיוני{{הערה|{{ynet|יעל פרידסון|"האם המתעללת" נגד נעמי רגן: "השתמשה בפרוטוקולים חסויים לספרה"|4776633|10 במרץ 2016}}}}. == ספריה בעברית == * '''ואל אישך תשוקתך''' (באנגלית - '''Sotah'''), תרגמה מאנגלית: עדה פלדור, ירושלים: [[הוצאת כתר|כתר]], 1995. * '''עקדת תמר''', מאנגלית: עדית פז, ירושלים: כתר, 1997. * '''בת יפתח''', מאנגלית: עדה פלדור, ירושלים: כתר, 1998. * '''בידך אפקיד רוחי''', מאנגלית: עדה פלדור, ירושלים: כתר, 1999. * '''סיפור אמריקאי''', מאנגלית: עדה פלדור, ירושלים: כתר, 2001. * '''הברית''', מאנגלית: עדה פלדור, ירושלים: כתר, 2004. * '''עזר כנגדו''', מאנגלית: יעל אכמון, אור יהודה: [[כנרת, זמורה-ביתן]], 2007. * '''השיר העשירי''', מאנגלית: עדה פלדור, אור יהודה: כנרת, זמורה-ביתן, 2011. * '''כמיהה לעדן''', מאנגלית: עדה פלדור, אור יהודה: כנרת, זמורה-ביתן, 2012. * '''שטן בירושלים''', אור יהודה: כנרת, זמורה-ביתן, 2015. ==קישורים חיצוניים== * [http://www.naomiragen.com אתר הבית של נעמי רגן] * {{הספרייה הלאומית|רגן, נעמי, 1949-}} * {{סימניה|2439}} * [[צור ארליך]], [http://tsurehrlich.blogspot.com/2011/01/blog-post_06.html רגן על רגן], ראיון מקיף עם נעמי רגן, [[מקור ראשון]], 27 באוקטובר 2001 * {{ynet|שירי לב-ארי|נעמי רגן: "החברה החרדית מנסה להשתיק אותי"|4313280|1 בדצמבר 2012}} * {{סופרים קוראים|Rsk3OzSe1t0}}, 27 ביולי 2013 * {{ישראל היום|[[יהודית רותם]]|אני לא חושבת שאכתוב עוד ספר|313741|13 בספטמבר 2015}} ==הערות שוליים== {{הערות שוליים|יישור=ימין}} {{בקרת זהויות}} {{מיון רגיל:רגן, נעמי}} [[קטגוריה:סופרות ישראליות]] [[קטגוריה:סופרים יהודים אמריקאים]] [[קטגוריה:מחזאיות ישראליות]] [[קטגוריה:עולים בשנות ה-1970]] [[קטגוריה:סגל הג'רוזלם פוסט]] [[קטגוריה:פעילות חברתיות ישראליות]] [[קטגוריה:בעלות טור ישראליות]] [[קטגוריה:סופרי פנטזיה יהודים]] [[קטגוריה:סופרי פנטזיה אמריקאים]] [[קטגוריה:סופרי פנטזיה ישראלים]] [[קטגוריה:ישראלים שנולדו ב-1949]]'
האם השינוי בוצע דרך נקודת יציאה של רשת Tor או לא (tor_exit_node)
false
זמן השינוי בפורמט יוניקס (timestamp)
1552963554