יומן מסנן ההשחתות

פרטים עבור פריט היומן 723,444

23:23, 6 באוגוסט 2020: 2a01:6500:a045:e6c5:715:0:3016:ad00 (שיחה) גרם להפעלת מסנן 5 כשביצע את הפעולה "edit" בדף פיתוח תרופות וחיסונים למחלת COVID-19. הפעולות שננקטו: אזהרה; תיאור המסנן: הסרת כמות תווים גדולה מדף על ידי משתמש חדש (בדיקה)

שינויים שבוצעו בעריכה

בחודש [[מרץ]] [[2020]] יזם [[ארגון הבריאות העולמי]] את "ניסוי SOLIDARITY" בעשר מדינות, אליו נרשמו אלפי אנשים שנדבקו ב-[[מחלת נגיף קורונה 2019|COVID-19]], כדי להעריך את ההשפעות הטיפוליות של ארבע התרכובות האנטי-ויראליות הקיימות והמבטיחות ביותר. סקירה דינמית ושיטתית הוקמה ב[[אפריל]] 2020 במטרה לעקוב אחר התקדמות הניסויים הקליניים הרשומים כחיסונים נגד המחלה ותרופות טיפוליות פוטנציאליות.
בחודש [[מרץ]] [[2020]] יזם [[ארגון הבריאות העולמי]] את "ניסוי SOLIDARITY" בעשר מדינות, אליו נרשמו אלפי אנשים שנדבקו ב-[[מחלת נגיף קורונה 2019|COVID-19]], כדי להעריך את ההשפעות הטיפוליות של ארבע התרכובות האנטי-ויראליות הקיימות והמבטיחות ביותר. סקירה דינמית ושיטתית הוקמה ב[[אפריל]] 2020 במטרה לעקוב אחר התקדמות הניסויים הקליניים הרשומים כחיסונים נגד המחלה ותרופות טיפוליות פוטנציאליות.


פיתוח חיסונים ותרופות הוא תהליך רב-שלבי, האורך בדרך-כלל מעל מחמש שנים על-מנת להבטיח את הבטיחות והיעילות של התרכובת החדשה. ב[[פברואר]] [[2020]], מ[[ארגון הבריאות העולמי]] נאמר כי לא צפו שחיסון נגד הנגיף [[SARS-CoV-2]], שמחולל את מחלת COVID-19, יהיה זמין בתוך פחות מ-18 חודשים{{הערה|{{כלכליסט|שירות כלכליסט|ארגון הבריאות העולמי: לא צפוי חיסון לקורונה ב-12 החודשים הקרובים|3808021|14 באפריל 2020}}}}, והערכות השמרניות לזמן הדרוש להוכחת בטיחות, משך פיתוח חיסון יעיל אורך כ-12 חודשים (תחילת [[2021]]). מספר סוכנויות רגולטוריות לאומיות, כמו ה-[[הסוכנות האירופית לתרופות|EMA]] וה-[[מנהל המזון והתרופות האמריקאי|FDA]], אישרו נהלים במטרה לזרז בדיקות קליניות{{הערה|{{TheMarker|רויטרס, סוכנויות הידיעות|המרוץ לפיתוח חיסון לקורונה: פייזר עם רווח גבוה מהצפוי; מרק הנמיכה תחזית|.premium-1.8805377|28 באפריל 2020}}}}.
פיתוח חיסונים ותרופות הוא תהליך רב-שלבי, האורך בדרך-כלל מעל מחמש שנים על-מנת להבטיח את הבטיחות והיעילות של התרכובת החדשה. ב[[פברואר]] [[2020]], מ[[ארגון הבריאות העולמי]] נאמר כי לא צפו שחיסון נגד הנגיף [[SARS-CoV-2]], שמחולל את מחלת COVID-19, יהיה זמין בתוך פחות מ-18 חודשים{{הערה|{{כלכליסט|שירות כלכליסט|ארגון הבריאות העולמי: לא צפוי חיסון לקורונה ב-12 החודשים הקרובים|3808021|14 באפריל 2020}}}}, וההערכות השמרניות לזמן הדרוש להוכחת בטיחות, משך פיתוח חיסון יעיל אורך כ-12 חודשים זמן לא ידוע). מספר סוכנויות רגולטוריות לאומיות, כמו ה-[[הסוכנות האירופית לתרופות|EMA]] וה-[[מנהל המזון והתרופות האמריקאי|FDA]], אישרו נהלים במטרה לזרז בדיקות קליניות{{הערה|{{TheMarker|רויטרס, סוכנויות הידיעות|המרוץ לפיתוח חיסון לקורונה: פייזר עם רווח גבוה מהצפוי; מרק הנמיכה תחזית|.premium-1.8805377|28 באפריל 2020}}}}.


עד [[אפריל]] [[2020]], היו ארבעה טיפולים פוטנציאליים לאחר הידבקות – [[פביפירביר]], [[רמדסיביר]]{{הערה|{{כיפה|חדשות כיפה|האם נמצאה תרופה לקורונה? תקווה בארצות הברית|חדשות/959910-האם-נמצאה-תרופה-לקורונה-תקווה-בארצות-הברית/|29 באפריל, 2020 21:12}}}}, [[לופינאביר]] ו[[הידרוקסיכלורוקווין]] (או [[כלורוקין]]) – בשלב האחרון של הבדיקה על בני אדם – [[ניסוי קליני|ניסויים קליניים]] בשלבים III-IV; וחמישה חיסונים פוטנציאליים נכנסו לשלב II של הבטיחות, הערכת המינון והיעילות על בני אדם{{הערה|{{mako||ארגון הבריאות העולמי: החל ניסוי קליני רחב-היקף ב-4 תרופות מבטיחות לקורונה|fadc29fcbd60171026|health-illnesses-and-medicines/illnesses-the_novel_coronavirus}}}}.
עד [[אפריל]] [[2020]], היו ארבעה טיפולים פוטנציאליים לאחר הידבקות – [[פביפירביר]], [[רמדסיביר]]{{הערה|{{כיפה|חדשות כיפה|האם נמצאה תרופה לקורונה? תקווה בארצות הברית|חדשות/959910-האם-נמצאה-תרופה-לקורונה-תקווה-בארצות-הברית/|29 באפריל, 2020 21:12}}}}, [[לופינאביר]] ו[[הידרוקסיכלורוקווין]] (או [[כלורוקין]]) – בשלב האחרון של הבדיקה על בני אדם – [[ניסוי קליני|ניסויים קליניים]] בשלבים III-IV; וחמישה חיסונים פוטנציאליים נכנסו לשלב II של הבטיחות, הערכת המינון והיעילות על בני אדם{{הערה|{{mako||ארגון הבריאות העולמי: החל ניסוי קליני רחב-היקף ב-4 תרופות מבטיחות לקורונה|fadc29fcbd60171026|health-illnesses-and-medicines/illnesses-the_novel_coronavirus}}}}.
|פיזור ננו-חלקיקי [[ליפיד|שומנים]] המכילים [[RNA שליח]]
|פיזור ננו-חלקיקי [[ליפיד|שומנים]] המכילים [[RNA שליח]]
|שלב III
|שלב III
(45)
(00045)
|[[ארצות הברית]]
|[[ארצות הברית]]
|מרץ 2020 עד אביב-קיץ 2021
|מרץ 2020 עד אביב-קיץ 2021
|}
|}


== בישראל ==
{{להשלים|פסקה=כן}}
[[משרד הביטחון]] פרסם קול קורא להצעת רעיונות וכיווני פיתוח טכנולוגיים שיסייעו במניעה, טיפול והתמודדות עם נגיף הקורונה. הקול הקורא פנה ליזמים בתחומי ה[[היי-טק]], [[ביו-טק]], [[רפואה]], [[טכנולוגיה]] וכן למדענים ולחוקרים ב[[אקדמיה]] ובמכוני מחקר, להציע רעיונות, יוזמות והצעות להתמודדות עם נגיף הקורונה<ref>{{קישור כללי|כתובת=https://www.mod.gov.il/Society_Economy/articles/Pages/29.3.20.aspx|הכותב=|כותרת=קול קורא: רעיונות טכנולוגיים להתמודדות עם נגיף הקורונה|אתר=www.mod.gov.il|תאריך=|תאריך_וידוא=2020-05-05}}</ref>.


בישראל יש מספר מחקרים המנסים לפתח חיסון, בהם [[המכון למחקר ביולוגי בישראל]] ב[[נס ציונה]]{{הערה|{{mako||בדרך לחיסון: התקדמות משמעותית במכון הביולוגי בנס ציונה - הופקו נוגדנים לקורונה|5e534e7609b4171027|news-lifestyle/2020_q2}}}}, [[מרכז ידע גליל עליון]]{{הערה|{{מעריב אונליין|משה כהן|מהפריפריה תצא הבשורה: האם החיסון לקורונה יפותח דווקא בקרית שמונה?|news/health/Article-761419|22 באפריל 2020}}}} ו[[מכון ויצמן למדע]]{{הערה|שם=MAKO}}.

דוברות [[משרד הביטחון]] פרסמה שבמכון למחקר ביולוגי פותח [[נוגדנים חד-שבטיים|נוגדן חד-שבטי]] עם שיעור נמוך במיוחד של [[חלבונים]] אחרים, שעלולים לסכן את החולה המטופל, שהוכח כמנטרל את וירוס הקורונה האלים<ref>{{קישור כללי|כתובת=https://www.mod.gov.il/Society_Economy/articles/Pages/06.05.20.aspx|הכותב=דוברות משרד הבטחון|כותרת=המכון למחקר ביולוגי פיתח נוגדן לווירוס הקורונה|אתר=משרד הביטחון|תאריך=|תאריך_וידוא=2020-05-08}}</ref>.

ב-26 במאי הודיע המכון למחקר ביולוגי בישראל, כי ערך ניסוי בנגזרות של שתי תרופות שפותחו במקור לטיפול במחלת [[גושה]] ומצא כי טיפול בהן הוביל לירידה משמעותית ביכולת ה[[שכפול DNA|שכפול]] של נגיף הקורונה, והוא גורם להרס ותמותה של ה[[תא]] המודבק. אחד החומרים שנבחנו בניסוי הוא נגזרת של התרופה Cerdelga®, שקיבלה כבר אישור [[FDA]] וניתנת לחולי גושה, והתרופה השנייה נמצאת בשלבי אישור מתקדמים<ref>{{קישור כללי|כתובת=https://www.mod.gov.il/Society_Economy/articles/Pages/26.5.20.aspx|אתר=משרד הביטחון|כותרת=המכון הביולוגי: תרופות לגושה נגד קורונה|תאריך_וידוא=2020-06-07}}</ref>.

== ראו גם ==
* [[מגפת הקורונה]]
* [[מחלת נגיף קורונה 2019]]
* [[בדיקת קורונה]]
* [[SARS-CoV-2]]


== קישורים חיצוניים ==
== קישורים חיצוניים ==

פרמטרים לפעולה

משתנהערך
מספר העריכות של המשתמש (user_editcount)
null
שם חשבון המשתמש (user_name)
'2A01:6500:A045:E6C5:715:0:3016:AD00'
קבוצות (כולל קבוצות משתמעות) בהן נמצא המשתמש (user_groups)
[ 0 => '*' ]
האם המשתמש עורך מיישום למכשירים ניידים (user_app)
false
האם משתמש עורך דרך הממשק למכשירים ניידים או לא (user_mobile)
false
מזהה הדף (page_id)
1827590
מרחב השם של הדף (page_namespace)
0
שם הדף (ללא מרחב השם) (page_title)
'פיתוח תרופות וחיסונים למחלת COVID-19'
שם הדף המלא (page_prefixedtitle)
'פיתוח תרופות וחיסונים למחלת COVID-19'
עשרת התורמים האחרונים לדף (page_recent_contributors)
[ 0 => '2A01:6500:A045:E6C5:715:0:3016:AD00', 1 => '2A01:6500:A045:E6C5:715:0:907E:AD00', 2 => 'RimerMoshe', 3 => 'CommonsDelinker', 4 => 'חזרתי-בוט', 5 => 'קומפיוטר', 6 => 'Assafn', 7 => 'שמזן', 8 => 'אורןגבע', 9 => 'EldadHe' ]
פעולה (action)
'edit'
תקציר עריכה/סיבה (summary)
''
מודל התוכן הישן (old_content_model)
'wikitext'
מודל התוכן החדש (new_content_model)
'wikitext'
קוד הוויקי של הדף הישן, לפני העריכה (old_wikitext)
'{{לעדכן}}[[קובץ:SARS-CoV-2 (CDC-23312).png|ממוזער|[[אילוסטרציה]] של הנגיף SARS-CoV-2]] '''פיתוח תרופות וחיסונים למחלת COVID-19''' הוא תהליך המחקר והפיתוח של [[חיסון|חיסונים]] מונעים ו[[תרופה|תרופות]] מרשם טיפולית, אשר יקלו על חומרת מחלת [[מחלת נגיף קורונה 2019|COVID-19]], אותה מחולל הנגיף [[SARS-CoV-2]], ויחסנו בני אדם מולו. במהלך [[אפריל]] [[2020]], מאות חברות תרופות{{הערה|{{מעריב אונליין|מעריב אונליין|האם החיסון המיוחל לנגיף קורונה יגיע מחברת טבק?|corona/corona-world/Article-758900|7 באפריל 2020}}}}, חברות [[ביוטכנולוגיה]]{{הערה|{{TheMarker|[[בלומברג (חברת חדשות)|בלומברג]]|חברת התרופות גיליאד תורמת תרופה לקורונה שתשמש 140 אלף חולים|1.8740883|5 באפריל 2020}}}}{{הערה|{{ynet|איתמר אייכנר|נחתה מיפן: התרופה שנמצאה יעילה לקורונה - תנוסה על חולים|5709661|6 באפריל 2020}}}}, קבוצות מחקר באוניברסיטאות{{הערה|{{ישראל היום|אסף גולן|קורונה|751227|13 באפריל 2020}}}}{{הערה|{{TheMarker|דפנה מאור|האם חיסון משולש יכול להגן מקורונה או להקל בהשפעתה? ניסוי קליני ינסה לבדוק|1.8765657|14 באפריל 2020}}}} וארגוני בריאות פיתחו 115 חיסונים ו-249 טיפולים פוטנציאליים למחלת [[מחלת נגיף קורונה 2019|COVID-19]] בשלבים שונים של מחקר פרה-קליני או קליני. בסוף [[אפריל]] נערכו כ-330 מחקרים קליניים ברחבי העולם כדי להעריך טיפולים פוטנציאליים כנגד המחלה. [[ארגון הבריאות העולמי]] (WHO), [[הסוכנות האירופית לתרופות]] (EMA), [[מנהל המזון והתרופות האמריקאי]] (FDA), ו[[ממשלת סין]] ויצרני התרופות סינים היו מתואמים עם האקדמאים והחוקרים בתעשייה כדי להאיץ את פיתוחם של החיסונים, של תרופות אנטי-ויראליות ושל טיפולים לאחר הידבקות. פלטפורמת רישום הניסויים הקליניים הבינלאומיים של ארגון הבריאות העולמי רשמה 536 מחקרים קליניים לפיתוח טיפולים שלאחר הידבקות בזיהומי מחלת [[מחלת נגיף קורונה 2019|COVID-19]], עם מספר רב של תרכובות אנטי-ויראליות שהוכנו לטיפול בזיהומים אחרים במחקרים קליניים שאומצו{{הערה|{{גלובס|גלי וינרב|הניסויים חדשים, התרופות ישנות: כל מה שצריך לדעת על הסיכוי למצוא חיסון לקורונה|1001324069|1 באפריל 2020}}}}. בחודש [[מרץ]] [[2020]] יזם [[ארגון הבריאות העולמי]] את "ניסוי SOLIDARITY" בעשר מדינות, אליו נרשמו אלפי אנשים שנדבקו ב-[[מחלת נגיף קורונה 2019|COVID-19]], כדי להעריך את ההשפעות הטיפוליות של ארבע התרכובות האנטי-ויראליות הקיימות והמבטיחות ביותר. סקירה דינמית ושיטתית הוקמה ב[[אפריל]] 2020 במטרה לעקוב אחר התקדמות הניסויים הקליניים הרשומים כחיסונים נגד המחלה ותרופות טיפוליות פוטנציאליות. פיתוח חיסונים ותרופות הוא תהליך רב-שלבי, האורך בדרך-כלל מעל מחמש שנים על-מנת להבטיח את הבטיחות והיעילות של התרכובת החדשה. ב[[פברואר]] [[2020]], מ[[ארגון הבריאות העולמי]] נאמר כי לא צפו שחיסון נגד הנגיף [[SARS-CoV-2]], שמחולל את מחלת COVID-19, יהיה זמין בתוך פחות מ-18 חודשים{{הערה|{{כלכליסט|שירות כלכליסט|ארגון הבריאות העולמי: לא צפוי חיסון לקורונה ב-12 החודשים הקרובים|3808021|14 באפריל 2020}}}}, והערכות השמרניות לזמן הדרוש להוכחת בטיחות, משך פיתוח חיסון יעיל אורך כ-12 חודשים (תחילת [[2021]]). מספר סוכנויות רגולטוריות לאומיות, כמו ה-[[הסוכנות האירופית לתרופות|EMA]] וה-[[מנהל המזון והתרופות האמריקאי|FDA]], אישרו נהלים במטרה לזרז בדיקות קליניות{{הערה|{{TheMarker|רויטרס, סוכנויות הידיעות|המרוץ לפיתוח חיסון לקורונה: פייזר עם רווח גבוה מהצפוי; מרק הנמיכה תחזית|.premium-1.8805377|28 באפריל 2020}}}}. עד [[אפריל]] [[2020]], היו ארבעה טיפולים פוטנציאליים לאחר הידבקות – [[פביפירביר]], [[רמדסיביר]]{{הערה|{{כיפה|חדשות כיפה|האם נמצאה תרופה לקורונה? תקווה בארצות הברית|חדשות/959910-האם-נמצאה-תרופה-לקורונה-תקווה-בארצות-הברית/|29 באפריל, 2020 21:12}}}}, [[לופינאביר]] ו[[הידרוקסיכלורוקווין]] (או [[כלורוקין]]) – בשלב האחרון של הבדיקה על בני אדם – [[ניסוי קליני|ניסויים קליניים]] בשלבים III-IV; וחמישה חיסונים פוטנציאליים נכנסו לשלב II של הבטיחות, הערכת המינון והיעילות על בני אדם{{הערה|{{mako||ארגון הבריאות העולמי: החל ניסוי קליני רחב-היקף ב-4 תרופות מבטיחות לקורונה|fadc29fcbd60171026|health-illnesses-and-medicines/illnesses-the_novel_coronavirus}}}}. == רשימת טיפולים פוטנציאליים בשלבים המתקדמים ביותר == מספר תרופות הפוטנציאליות הנבדקות כטיפול "תומך" להקלה על סימפטומים במהלך מחלה, כמו [[נוגדי דלקת שאינם סטרואידים|NSAIDs]] או [[מרחיבי סימפונות]], אינן כלולות בטבלה שלהלן. טיפולים פוטנציאליים בשלבי הניסוי II ו-I אינם נכללים אף הם. לתרופות בשלבי הניסוי I ו-II יש אחוזי הצלחה נמוכים (מתחת ל-12%) לעבור את כל שלבי הניסוי עד לקבלת אישור סופי. לאחר שהגיעו לניסויים בשלב III, טיפוליים פוטנציאליים למחלות הקשורות לזיהום של [[מחלת נגיף קורונה 2019|COVID-19]] – מחלות זיהומיות ונשימתיות – הם בעלי אחוזי הצלחה של כ-72%. {| class="wikitable" |+COVID-19: טיפולים תרופתיים פוטנציאליים בניסויים בשלבים III-IV !תרופה פוטנציאלית !תיאור !אישור למחלות קיימות !נותני חסות לניסוי !מיקומים !תוצאות צפויות !הערות |- |'''[[רמדסיביר]]''' |אנטי-ויראלי; אנלוג נוקליאוטידים המעכב את סינתזת ה-[[RNA]] ב[[נגיף קורונה|נגיפי קורונה]] |בניסוי |[[גיליאד סיאנסז]], [[ארגון הבריאות העולמי|WHO]] ,INSERM |[[הרפובליקה העממית של סין|סין]], [[יפן]] בהתחלה; התרחבות בינלאומית בניסויי סולידריות וגילויים גלובליים{{הערה|{{כלכליסט|נועם לנדמן|חברת הענק שפיתחה תרופה לקורונה - וממריאה בוול סטריט|3808693|17 באפריל 2020}}}} |אפריל (ניסויים סיניים, יפניים) עד אמצע 2020 | |- |'''[[הידרוקסיכלורוקווין]] או [[כלורוקין]]''' |אנטי-פרזיטי ואנטי-ראומטי; גנרי מתוצרת יצרנים רבים |[[מלריה]], [[דלקת מפרקים שיגרונית|דלקת מפרקים שגרונית]], [[זאבת]] (בינלאומי) |CEPI ,WHO ,INSERM |מספר אתרים ב[[הרפובליקה העממית של סין|סין]]; [[טיפול חמלה|ניסויי סולידריות]] וגילויים גלובליים, [[אירופה]], בינלאומי{{הערה|{{ישראל היום|מיטל יסעור בית-אור|קורונה|747513|31 במרץ 2020}}}} |אפריל 2020 (ניסויים סיניים); אמצע 2020 |[[תופעות לוואי]] מרובות, חלקן מוות קשה ואפשרי; אינטראקציות של תרופות מרשם אפשריות; ניסויים |- |'''[[פביפירביר]]''' |אנטי-ויראלי נגד [[שפעת]] |[[שפעת]] ([[הרפובליקה העממית של סין|סין]]){{הערה|{{מעריב אונליין|סוכנויות הידיעות|דיווח: תרופה יפנית נמצאה כיעילה לטיפול בחולי קורונה בסין|corona/corona-world/Article-755301|20 במרץ 2020}}}} |Fujifilm |[[הרפובליקה העממית של סין|סין]] |אפריל 2020 | |- |'''{{קישור שפה|אנגלית|Lopinavir/ritonavir|לופינאביר/ריטונביר}} עם או בלי [[אינטרפרון בטא 1a]]''' |אנטי-ויראלי, דיכוי חיסוני |בניסוי משולב; [[לופינאביר]]/[[ריטונביר]] אושר |CEPI, [[ארגון הבריאות העולמי|WHO]], [[ממשלת בריטניה]], [[אוניברסיטת אוקספורד]], INSERM |[[טיפול חמלה|ניסויי סולידריות]] וגילויים גלובליים, מספר מדינות |אמצע 2020 | |- |'''{{קישור שפה|אנגלית|Sarilumab|סרילומאב}}''' |[[נוגדנים חד-שבטיים]] אנושיים נגד רצפטורי אינטרלויקין 6 |[[דלקת מפרקים שיגרונית]] ([[ארצות הברית]], [[אירופה]]) |רגנרון-[[סאנופי]] |מספר מדינות |אביב 2020 | |- |'''[[TMC-310911]] + {{קישור שפה|אנגלית|Ritonavir|ריטונביר}}''' |אנטי-ויראלי |שילוב לא אושר; [[ריטונביר]] אושר ל- [[HIV]] |Ascletis Pharma |מספר אתרים ב[[הרפובליקה העממית של סין|סין]] |אביב 2020 | |- |'''[[טוסיליזומב]]''' |[[נוגדנים חד-שבטיים]] אנושיים נגד רצפטורי אינטרלויקין 6 |דיכוי חיסוני, [[דלקת מפרקים שיגרונית]] ([[ארצות הברית]], [[אירופה]]) |גננטק-[[הופמן לה רוש]] |מספר מדינות |אמצע 2020 | |- |'''[[דאפאגליפלוזין]]''' |[[מעכבי SGLT2]] |סוכן [[היפוגליקמיה]] |Saint Luke's Mid America Heart Institute, [[אסטרהזניקה]] |מספר מדינות |דצמבר 2020 | |- |'''[[CD24Fc]]''' |אימונומודולטור אנטי-ויראלי נגד תגובה דלקתית |תרופה פוטנציאלית חדשה |OncoImmune, Inc |מספר אתרים ב[[ארצות הברית]] |2021 | |} == רשימת חיסונים פוטנציאליים == כפי שדיווחו מדעני CEPI ב[[אפריל]] [[2020]], כ-115 חיסונים פוטנציאליים נמצאים בשלבי פיתוח מוקדמים כפרויקטים פעילים שאושרו או שנמצאים בתהליך פיתוח מחקרי או פרה-קליני.{{מקור}} ניסויי שלב I נבדקים בעיקר לבטיחות ולמינון מקדים בכמה עשרות נבדקים בריאים, ואילו ניסויים בשלב II – בעקבות ההצלחה בשלב I – אומדים את האימונוגניות, את רמות המינון (יעילות על סמך סמנים ביולוגיים) ואת ההשפעות השליליות של החיסון הפוטנציאלי, בדרך-כלל בקרב מאות אנשים. ניסויים בשלב III כוללים בדרך-כלל יותר משתתפים, כולל קבוצת ביקורת, ובודקים את יעילות החיסון במניעת המחלה, תוך פיקוח על תופעות לוואי במינון האופטימלי. {| class="wikitable" |+COVID-19: חיסונים פוטנציאליים בניסויים בשלבים I-II !חיסון פוטנציאלי !נותני חסות לניסוי !טכנולוגיה !שלב [[ניסוי קליני|ניסויי קליני]] (מספר משתתפים) !מיקום !משך !הערות |- | rowspan="2" |'''Ad5-nCoV''' | rowspan="2" |CanSino Biologics, המכון לביוטכנולוגיה של האקדמיה למדעי הרפואה הצבאית של סין{{הערה|שם=MAKO|{{mako||המרוץ אחר התרופה לקורונה: הצצה נדירה למעבדות של מכון וייצמן|4218a3d1c309171026|news-israel/2020_q2}}}} | rowspan="2" |וקטור אדנו-נגיפי רקומביננטי מסוג 5 |שלב II, ניסוי פולשני למינון ולתופעות לוואי (500) |[[הרפובליקה העממית של סין|סין]] |מרץ 2020 עד דצמבר 2020 | |- |שלב I (108) |[[הרפובליקה העממית של סין|סין]] |מרץ 2020 עד דצמבר 2020 |נמשך עד 2020 במהלך שלב II |- |'''ChAdOx1 nCoV-19''' |[[אוניברסיטת אוקספורד]] ו[[אסטרהזניקה]] {{הערה|{{ynet|יניב חלילי, לונדון, וזאב אברהמי, ברלין|חיסון לקורונה שפותח באנגליה ינוסה לראשונה על בני אדם|5719546|23 באפריל 2020}}}} |וקטור אדנו-נגיפי |שלב III, אקראי, מבוקר [[פלצבו]], מרובה אתרים (510) |[[הממלכה המאוחדת|בריטניה]] |אפריל 2020 עד זמן לא ידוע | |- |'''(BNT162 (a1, b1, b2, c2''' |BioNTech ,Fosun Pharmaceutical, [[פייזר]] |[[RNA]] |שלב III של ארבעה חיסונים, אסקלציית מינון, עוקבות מקבילות (196) |[[גרמניה]]{{הערה|{{ערוץ7|ניסן צור|מתקרבים לחיסון ותרופה לקורונה?|435691|30 באפריל 2020}}}} |אפריל 2020 עד זמן לא ידוע | |- |'''ללא שם''' |Sinovac Biotech |נגיף [[SARS-CoV-2]] לא פעיל |שלב I-II, אקראי, [[סמיות כפולה]], חד-מרכזית, מבוקר [[פלצבו]] (744) |[[הרפובליקה העממית של סין|סין]] |אפריל 2020 עד דצמבר 2020 | |- |'''INO-4800''' |Inovio Pharmaceuticals ,CEPI, המכון הלאומי לבריאות של קוריאה, International Vaccine Institute |[[פלסמיד]] [[DNA]] שנמסר באמצעות [[אלקטרופורציה]] |שלב I-II (40) |[[ארצות הברית]], [[קוריאה הדרומית]] |מרץ 2020 עד נובמבר 2020 | |- |'''mRNA-1273''' |[[מודרנה (חברה)|Moderna]], [[המכון הלאומי לאלרגיה ומחלות מידבקות|המכון הלאומי לאלרגיה ולמחלות מידבקות של ארצות הברית]]{{הערה|{{ynet|אנה ריבקין, מכון דוידסון|איך מפתחים חיסון לקורונה - ומתי תגיע התרופה?|56966200|17 במרץ 2020}}}} |פיזור ננו-חלקיקי [[ליפיד|שומנים]] המכילים [[RNA שליח]] |שלב III (45) |[[ארצות הברית]] |מרץ 2020 עד אביב-קיץ 2021 | |- |'''Covid-19/aAPC''' | rowspan="2" |Shenzhen Geno-Immune Medical Institute |וקטור נגיפי-לנטי, [[אנטיגן]] מלאכותי ספציפי לפתוגן המציג [[תא דנדריטי|תאים דנדריטים]] |שלב I (100) |[[הרפובליקה העממית של סין|סין]] |מרץ 2020 עד 2023 | |- |'''LV-SMENP-DC''' |חיסון מיני-גן נגיפי-לנטי, [[תא דנדריטי|תאים דנדריטים]] ששונו בעזרת וקטור נגיפי-לנטי |שלב I (100) |[[הרפובליקה העממית של סין|סין]] |מרץ 2020 עד 2023 | |- |'''bacTRL-Spike''' |Symvivo Corporation, אוניברסיטת דלהאוזי, [[אוניברסיטת קולומביה הבריטית]] |DNA, מצע חיידקי (דרך הפה) |שלב I (84) |[[קנדה]] |אפריל 2020 עד דצמבר 2021 | |- |'''ללא שם''' |מכון בייג'ינג למוצרים ביולוגיים, מכון ווהאן למוצרים ביולוגיים |נגיף [[SARS-CoV-2]] לא פעיל (תאי Vero) |שלב I (288) |[[הרפובליקה העממית של סין|סין]] |אפריל 2020 עד נובמבר 2021 | |} == בישראל == {{להשלים|פסקה=כן}} [[משרד הביטחון]] פרסם קול קורא להצעת רעיונות וכיווני פיתוח טכנולוגיים שיסייעו במניעה, טיפול והתמודדות עם נגיף הקורונה. הקול הקורא פנה ליזמים בתחומי ה[[היי-טק]], [[ביו-טק]], [[רפואה]], [[טכנולוגיה]] וכן למדענים ולחוקרים ב[[אקדמיה]] ובמכוני מחקר, להציע רעיונות, יוזמות והצעות להתמודדות עם נגיף הקורונה<ref>{{קישור כללי|כתובת=https://www.mod.gov.il/Society_Economy/articles/Pages/29.3.20.aspx|הכותב=|כותרת=קול קורא: רעיונות טכנולוגיים להתמודדות עם נגיף הקורונה|אתר=www.mod.gov.il|תאריך=|תאריך_וידוא=2020-05-05}}</ref>. בישראל יש מספר מחקרים המנסים לפתח חיסון, בהם [[המכון למחקר ביולוגי בישראל]] ב[[נס ציונה]]{{הערה|{{mako||בדרך לחיסון: התקדמות משמעותית במכון הביולוגי בנס ציונה - הופקו נוגדנים לקורונה|5e534e7609b4171027|news-lifestyle/2020_q2}}}}, [[מרכז ידע גליל עליון]]{{הערה|{{מעריב אונליין|משה כהן|מהפריפריה תצא הבשורה: האם החיסון לקורונה יפותח דווקא בקרית שמונה?|news/health/Article-761419|22 באפריל 2020}}}} ו[[מכון ויצמן למדע]]{{הערה|שם=MAKO}}. דוברות [[משרד הביטחון]] פרסמה שבמכון למחקר ביולוגי פותח [[נוגדנים חד-שבטיים|נוגדן חד-שבטי]] עם שיעור נמוך במיוחד של [[חלבונים]] אחרים, שעלולים לסכן את החולה המטופל, שהוכח כמנטרל את וירוס הקורונה האלים<ref>{{קישור כללי|כתובת=https://www.mod.gov.il/Society_Economy/articles/Pages/06.05.20.aspx|הכותב=דוברות משרד הבטחון|כותרת=המכון למחקר ביולוגי פיתח נוגדן לווירוס הקורונה|אתר=משרד הביטחון|תאריך=|תאריך_וידוא=2020-05-08}}</ref>. ב-26 במאי הודיע המכון למחקר ביולוגי בישראל, כי ערך ניסוי בנגזרות של שתי תרופות שפותחו במקור לטיפול במחלת [[גושה]] ומצא כי טיפול בהן הוביל לירידה משמעותית ביכולת ה[[שכפול DNA|שכפול]] של נגיף הקורונה, והוא גורם להרס ותמותה של ה[[תא]] המודבק. אחד החומרים שנבחנו בניסוי הוא נגזרת של התרופה Cerdelga®, שקיבלה כבר אישור [[FDA]] וניתנת לחולי גושה, והתרופה השנייה נמצאת בשלבי אישור מתקדמים<ref>{{קישור כללי|כתובת=https://www.mod.gov.il/Society_Economy/articles/Pages/26.5.20.aspx|אתר=משרד הביטחון|כותרת=המכון הביולוגי: תרופות לגושה נגד קורונה|תאריך_וידוא=2020-06-07}}</ref>. == ראו גם == * [[מגפת הקורונה]] * [[מחלת נגיף קורונה 2019]] * [[בדיקת קורונה]] * [[SARS-CoV-2]] == קישורים חיצוניים == {{ויקישיתוף בשורה}} * {{ידיעות אחרונות|גילית קוזבה|היה יכול להיות לנו עכשיו חיסון לקורונה. וזה טראגי|5697654|20 במרץ 2020}} * [https://www.themarker.com/wallstreet/.premium-1.8741208 האיש שיכול להציל את העולם: הכירו את החוקר שמפתח חיסון לקורונה], 5 באפריל 2020 * [https://news.walla.co.il/item/3350354 רופאים בצרפת עוררו סערה אחרי שקראו לבחון חיסונים לקורונה באפריקה], כתבה על מומחים בכירים שהואשמו בגזענות בתגובה להצעה לטיפול בקורונה, 3 באפריל 2020 * {{ידיעות אחרונות|גילית קוזבה ושרית רוזנבלום|הראשון בחיסון|5710530|10 באפריל 2020}} * {{גלובס|[[גלי וינרב]]|מתי יהיה חיסון לקורונה? כל מה שצריך לדעת על המרוץ ועל הוויתורים בדרך אליו|1001325543|18 באפריל 2020}} * [https://www.globes.co.il/news/article.aspx?did=1001325774 קומדיה של טעויות: השמועה מסנגל שמסעירה את מתנגדי החיסונים], כתבה על פייק ניוז בנוגע לפיתוח חיסון, 20 באפריל 2020 * {{הארץ|הניו יורק טיימס|חשדנות הדדית ומחסור בזכוכית: המרוץ לפתח חיסון לקורונה בזמן שיא|1.8833577|10 במאי 2020}} * {{TheMarker|שגיא כהן|קישור מחבר=ללא|המרוץ לחיסון מתקדם במהירות שיא - אבל מי יוכל להינצל בזכותו?|1.8857888|20 במאי 2020}} * {{TheMarker|שגיא כהן|קישור מחבר=ללא|האם יהיה חיסון נגד קורונה עד סוף השנה?|1.8895888|7 ביוני 2020}} * {{הידען|ד"ר [[רועי צזנה]]|מתי יהיה חיסון לנגיף הקורונה? ארבעה תרחישים|when-will-the-corona-virus-be-vaccinated-four-scenarios-0807203|8 ביולי 2020}} == הערות שוליים == {{הערות שוליים}} {{ש}} {{מגפת הקורונה}} [[קטגוריה:מגפת הקורונה]] [[קטגוריה:תרופות אנטי-ויראליות]] [[קטגוריה:חיסונים]]'
קוד הוויקי של הדף החדש, אחרי העריכה (new_wikitext)
'{{לעדכן}}[[קובץ:SARS-CoV-2 (CDC-23312).png|ממוזער|[[אילוסטרציה]] של הנגיף SARS-CoV-2]] '''פיתוח תרופות וחיסונים למחלת COVID-19''' הוא תהליך המחקר והפיתוח של [[חיסון|חיסונים]] מונעים ו[[תרופה|תרופות]] מרשם טיפולית, אשר יקלו על חומרת מחלת [[מחלת נגיף קורונה 2019|COVID-19]], אותה מחולל הנגיף [[SARS-CoV-2]], ויחסנו בני אדם מולו. במהלך [[אפריל]] [[2020]], מאות חברות תרופות{{הערה|{{מעריב אונליין|מעריב אונליין|האם החיסון המיוחל לנגיף קורונה יגיע מחברת טבק?|corona/corona-world/Article-758900|7 באפריל 2020}}}}, חברות [[ביוטכנולוגיה]]{{הערה|{{TheMarker|[[בלומברג (חברת חדשות)|בלומברג]]|חברת התרופות גיליאד תורמת תרופה לקורונה שתשמש 140 אלף חולים|1.8740883|5 באפריל 2020}}}}{{הערה|{{ynet|איתמר אייכנר|נחתה מיפן: התרופה שנמצאה יעילה לקורונה - תנוסה על חולים|5709661|6 באפריל 2020}}}}, קבוצות מחקר באוניברסיטאות{{הערה|{{ישראל היום|אסף גולן|קורונה|751227|13 באפריל 2020}}}}{{הערה|{{TheMarker|דפנה מאור|האם חיסון משולש יכול להגן מקורונה או להקל בהשפעתה? ניסוי קליני ינסה לבדוק|1.8765657|14 באפריל 2020}}}} וארגוני בריאות פיתחו 115 חיסונים ו-249 טיפולים פוטנציאליים למחלת [[מחלת נגיף קורונה 2019|COVID-19]] בשלבים שונים של מחקר פרה-קליני או קליני. בסוף [[אפריל]] נערכו כ-330 מחקרים קליניים ברחבי העולם כדי להעריך טיפולים פוטנציאליים כנגד המחלה. [[ארגון הבריאות העולמי]] (WHO), [[הסוכנות האירופית לתרופות]] (EMA), [[מנהל המזון והתרופות האמריקאי]] (FDA), ו[[ממשלת סין]] ויצרני התרופות סינים היו מתואמים עם האקדמאים והחוקרים בתעשייה כדי להאיץ את פיתוחם של החיסונים, של תרופות אנטי-ויראליות ושל טיפולים לאחר הידבקות. פלטפורמת רישום הניסויים הקליניים הבינלאומיים של ארגון הבריאות העולמי רשמה 536 מחקרים קליניים לפיתוח טיפולים שלאחר הידבקות בזיהומי מחלת [[מחלת נגיף קורונה 2019|COVID-19]], עם מספר רב של תרכובות אנטי-ויראליות שהוכנו לטיפול בזיהומים אחרים במחקרים קליניים שאומצו{{הערה|{{גלובס|גלי וינרב|הניסויים חדשים, התרופות ישנות: כל מה שצריך לדעת על הסיכוי למצוא חיסון לקורונה|1001324069|1 באפריל 2020}}}}. בחודש [[מרץ]] [[2020]] יזם [[ארגון הבריאות העולמי]] את "ניסוי SOLIDARITY" בעשר מדינות, אליו נרשמו אלפי אנשים שנדבקו ב-[[מחלת נגיף קורונה 2019|COVID-19]], כדי להעריך את ההשפעות הטיפוליות של ארבע התרכובות האנטי-ויראליות הקיימות והמבטיחות ביותר. סקירה דינמית ושיטתית הוקמה ב[[אפריל]] 2020 במטרה לעקוב אחר התקדמות הניסויים הקליניים הרשומים כחיסונים נגד המחלה ותרופות טיפוליות פוטנציאליות. פיתוח חיסונים ותרופות הוא תהליך רב-שלבי, האורך בדרך-כלל מעל מחמש שנים על-מנת להבטיח את הבטיחות והיעילות של התרכובת החדשה. ב[[פברואר]] [[2020]], מ[[ארגון הבריאות העולמי]] נאמר כי לא צפו שחיסון נגד הנגיף [[SARS-CoV-2]], שמחולל את מחלת COVID-19, יהיה זמין בתוך פחות מ-18 חודשים{{הערה|{{כלכליסט|שירות כלכליסט|ארגון הבריאות העולמי: לא צפוי חיסון לקורונה ב-12 החודשים הקרובים|3808021|14 באפריל 2020}}}}, וההערכות השמרניות לזמן הדרוש להוכחת בטיחות, משך פיתוח חיסון יעיל אורך כ-12 חודשים זמן לא ידוע). מספר סוכנויות רגולטוריות לאומיות, כמו ה-[[הסוכנות האירופית לתרופות|EMA]] וה-[[מנהל המזון והתרופות האמריקאי|FDA]], אישרו נהלים במטרה לזרז בדיקות קליניות{{הערה|{{TheMarker|רויטרס, סוכנויות הידיעות|המרוץ לפיתוח חיסון לקורונה: פייזר עם רווח גבוה מהצפוי; מרק הנמיכה תחזית|.premium-1.8805377|28 באפריל 2020}}}}. עד [[אפריל]] [[2020]], היו ארבעה טיפולים פוטנציאליים לאחר הידבקות – [[פביפירביר]], [[רמדסיביר]]{{הערה|{{כיפה|חדשות כיפה|האם נמצאה תרופה לקורונה? תקווה בארצות הברית|חדשות/959910-האם-נמצאה-תרופה-לקורונה-תקווה-בארצות-הברית/|29 באפריל, 2020 21:12}}}}, [[לופינאביר]] ו[[הידרוקסיכלורוקווין]] (או [[כלורוקין]]) – בשלב האחרון של הבדיקה על בני אדם – [[ניסוי קליני|ניסויים קליניים]] בשלבים III-IV; וחמישה חיסונים פוטנציאליים נכנסו לשלב II של הבטיחות, הערכת המינון והיעילות על בני אדם{{הערה|{{mako||ארגון הבריאות העולמי: החל ניסוי קליני רחב-היקף ב-4 תרופות מבטיחות לקורונה|fadc29fcbd60171026|health-illnesses-and-medicines/illnesses-the_novel_coronavirus}}}}. == רשימת טיפולים פוטנציאליים בשלבים המתקדמים ביותר == מספר תרופות הפוטנציאליות הנבדקות כטיפול "תומך" להקלה על סימפטומים במהלך מחלה, כמו [[נוגדי דלקת שאינם סטרואידים|NSAIDs]] או [[מרחיבי סימפונות]], אינן כלולות בטבלה שלהלן. טיפולים פוטנציאליים בשלבי הניסוי II ו-I אינם נכללים אף הם. לתרופות בשלבי הניסוי I ו-II יש אחוזי הצלחה נמוכים (מתחת ל-12%) לעבור את כל שלבי הניסוי עד לקבלת אישור סופי. לאחר שהגיעו לניסויים בשלב III, טיפוליים פוטנציאליים למחלות הקשורות לזיהום של [[מחלת נגיף קורונה 2019|COVID-19]] – מחלות זיהומיות ונשימתיות – הם בעלי אחוזי הצלחה של כ-72%. {| class="wikitable" |+COVID-19: טיפולים תרופתיים פוטנציאליים בניסויים בשלבים III-IV !תרופה פוטנציאלית !תיאור !אישור למחלות קיימות !נותני חסות לניסוי !מיקומים !תוצאות צפויות !הערות |- |'''[[רמדסיביר]]''' |אנטי-ויראלי; אנלוג נוקליאוטידים המעכב את סינתזת ה-[[RNA]] ב[[נגיף קורונה|נגיפי קורונה]] |בניסוי |[[גיליאד סיאנסז]], [[ארגון הבריאות העולמי|WHO]] ,INSERM |[[הרפובליקה העממית של סין|סין]], [[יפן]] בהתחלה; התרחבות בינלאומית בניסויי סולידריות וגילויים גלובליים{{הערה|{{כלכליסט|נועם לנדמן|חברת הענק שפיתחה תרופה לקורונה - וממריאה בוול סטריט|3808693|17 באפריל 2020}}}} |אפריל (ניסויים סיניים, יפניים) עד אמצע 2020 | |- |'''[[הידרוקסיכלורוקווין]] או [[כלורוקין]]''' |אנטי-פרזיטי ואנטי-ראומטי; גנרי מתוצרת יצרנים רבים |[[מלריה]], [[דלקת מפרקים שיגרונית|דלקת מפרקים שגרונית]], [[זאבת]] (בינלאומי) |CEPI ,WHO ,INSERM |מספר אתרים ב[[הרפובליקה העממית של סין|סין]]; [[טיפול חמלה|ניסויי סולידריות]] וגילויים גלובליים, [[אירופה]], בינלאומי{{הערה|{{ישראל היום|מיטל יסעור בית-אור|קורונה|747513|31 במרץ 2020}}}} |אפריל 2020 (ניסויים סיניים); אמצע 2020 |[[תופעות לוואי]] מרובות, חלקן מוות קשה ואפשרי; אינטראקציות של תרופות מרשם אפשריות; ניסויים |- |'''[[פביפירביר]]''' |אנטי-ויראלי נגד [[שפעת]] |[[שפעת]] ([[הרפובליקה העממית של סין|סין]]){{הערה|{{מעריב אונליין|סוכנויות הידיעות|דיווח: תרופה יפנית נמצאה כיעילה לטיפול בחולי קורונה בסין|corona/corona-world/Article-755301|20 במרץ 2020}}}} |Fujifilm |[[הרפובליקה העממית של סין|סין]] |אפריל 2020 | |- |'''{{קישור שפה|אנגלית|Lopinavir/ritonavir|לופינאביר/ריטונביר}} עם או בלי [[אינטרפרון בטא 1a]]''' |אנטי-ויראלי, דיכוי חיסוני |בניסוי משולב; [[לופינאביר]]/[[ריטונביר]] אושר |CEPI, [[ארגון הבריאות העולמי|WHO]], [[ממשלת בריטניה]], [[אוניברסיטת אוקספורד]], INSERM |[[טיפול חמלה|ניסויי סולידריות]] וגילויים גלובליים, מספר מדינות |אמצע 2020 | |- |'''{{קישור שפה|אנגלית|Sarilumab|סרילומאב}}''' |[[נוגדנים חד-שבטיים]] אנושיים נגד רצפטורי אינטרלויקין 6 |[[דלקת מפרקים שיגרונית]] ([[ארצות הברית]], [[אירופה]]) |רגנרון-[[סאנופי]] |מספר מדינות |אביב 2020 | |- |'''[[TMC-310911]] + {{קישור שפה|אנגלית|Ritonavir|ריטונביר}}''' |אנטי-ויראלי |שילוב לא אושר; [[ריטונביר]] אושר ל- [[HIV]] |Ascletis Pharma |מספר אתרים ב[[הרפובליקה העממית של סין|סין]] |אביב 2020 | |- |'''[[טוסיליזומב]]''' |[[נוגדנים חד-שבטיים]] אנושיים נגד רצפטורי אינטרלויקין 6 |דיכוי חיסוני, [[דלקת מפרקים שיגרונית]] ([[ארצות הברית]], [[אירופה]]) |גננטק-[[הופמן לה רוש]] |מספר מדינות |אמצע 2020 | |- |'''[[דאפאגליפלוזין]]''' |[[מעכבי SGLT2]] |סוכן [[היפוגליקמיה]] |Saint Luke's Mid America Heart Institute, [[אסטרהזניקה]] |מספר מדינות |דצמבר 2020 | |- |'''[[CD24Fc]]''' |אימונומודולטור אנטי-ויראלי נגד תגובה דלקתית |תרופה פוטנציאלית חדשה |OncoImmune, Inc |מספר אתרים ב[[ארצות הברית]] |2021 | |} == רשימת חיסונים פוטנציאליים == כפי שדיווחו מדעני CEPI ב[[אפריל]] [[2020]], כ-115 חיסונים פוטנציאליים נמצאים בשלבי פיתוח מוקדמים כפרויקטים פעילים שאושרו או שנמצאים בתהליך פיתוח מחקרי או פרה-קליני.{{מקור}} ניסויי שלב I נבדקים בעיקר לבטיחות ולמינון מקדים בכמה עשרות נבדקים בריאים, ואילו ניסויים בשלב II – בעקבות ההצלחה בשלב I – אומדים את האימונוגניות, את רמות המינון (יעילות על סמך סמנים ביולוגיים) ואת ההשפעות השליליות של החיסון הפוטנציאלי, בדרך-כלל בקרב מאות אנשים. ניסויים בשלב III כוללים בדרך-כלל יותר משתתפים, כולל קבוצת ביקורת, ובודקים את יעילות החיסון במניעת המחלה, תוך פיקוח על תופעות לוואי במינון האופטימלי. {| class="wikitable" |+COVID-19: חיסונים פוטנציאליים בניסויים בשלבים I-II !חיסון פוטנציאלי !נותני חסות לניסוי !טכנולוגיה !שלב [[ניסוי קליני|ניסויי קליני]] (מספר משתתפים) !מיקום !משך !הערות |- | rowspan="2" |'''Ad5-nCoV''' | rowspan="2" |CanSino Biologics, המכון לביוטכנולוגיה של האקדמיה למדעי הרפואה הצבאית של סין{{הערה|שם=MAKO|{{mako||המרוץ אחר התרופה לקורונה: הצצה נדירה למעבדות של מכון וייצמן|4218a3d1c309171026|news-israel/2020_q2}}}} | rowspan="2" |וקטור אדנו-נגיפי רקומביננטי מסוג 5 |שלב II, ניסוי פולשני למינון ולתופעות לוואי (500) |[[הרפובליקה העממית של סין|סין]] |מרץ 2020 עד דצמבר 2020 | |- |שלב I (108) |[[הרפובליקה העממית של סין|סין]] |מרץ 2020 עד דצמבר 2020 |נמשך עד 2020 במהלך שלב II |- |'''ChAdOx1 nCoV-19''' |[[אוניברסיטת אוקספורד]] ו[[אסטרהזניקה]] {{הערה|{{ynet|יניב חלילי, לונדון, וזאב אברהמי, ברלין|חיסון לקורונה שפותח באנגליה ינוסה לראשונה על בני אדם|5719546|23 באפריל 2020}}}} |וקטור אדנו-נגיפי |שלב III, אקראי, מבוקר [[פלצבו]], מרובה אתרים (510) |[[הממלכה המאוחדת|בריטניה]] |אפריל 2020 עד זמן לא ידוע | |- |'''(BNT162 (a1, b1, b2, c2''' |BioNTech ,Fosun Pharmaceutical, [[פייזר]] |[[RNA]] |שלב III של ארבעה חיסונים, אסקלציית מינון, עוקבות מקבילות (196) |[[גרמניה]]{{הערה|{{ערוץ7|ניסן צור|מתקרבים לחיסון ותרופה לקורונה?|435691|30 באפריל 2020}}}} |אפריל 2020 עד זמן לא ידוע | |- |'''ללא שם''' |Sinovac Biotech |נגיף [[SARS-CoV-2]] לא פעיל |שלב I-II, אקראי, [[סמיות כפולה]], חד-מרכזית, מבוקר [[פלצבו]] (744) |[[הרפובליקה העממית של סין|סין]] |אפריל 2020 עד דצמבר 2020 | |- |'''INO-4800''' |Inovio Pharmaceuticals ,CEPI, המכון הלאומי לבריאות של קוריאה, International Vaccine Institute |[[פלסמיד]] [[DNA]] שנמסר באמצעות [[אלקטרופורציה]] |שלב I-II (40) |[[ארצות הברית]], [[קוריאה הדרומית]] |מרץ 2020 עד נובמבר 2020 | |- |'''mRNA-1273''' |[[מודרנה (חברה)|Moderna]], [[המכון הלאומי לאלרגיה ומחלות מידבקות|המכון הלאומי לאלרגיה ולמחלות מידבקות של ארצות הברית]]{{הערה|{{ynet|אנה ריבקין, מכון דוידסון|איך מפתחים חיסון לקורונה - ומתי תגיע התרופה?|56966200|17 במרץ 2020}}}} |פיזור ננו-חלקיקי [[ליפיד|שומנים]] המכילים [[RNA שליח]] |שלב III (00045) |[[ארצות הברית]] |מרץ 2020 עד אביב-קיץ 2021 | |- |'''Covid-19/aAPC''' | rowspan="2" |Shenzhen Geno-Immune Medical Institute |וקטור נגיפי-לנטי, [[אנטיגן]] מלאכותי ספציפי לפתוגן המציג [[תא דנדריטי|תאים דנדריטים]] |שלב I (100) |[[הרפובליקה העממית של סין|סין]] |מרץ 2020 עד 2023 | |- |'''LV-SMENP-DC''' |חיסון מיני-גן נגיפי-לנטי, [[תא דנדריטי|תאים דנדריטים]] ששונו בעזרת וקטור נגיפי-לנטי |שלב I (100) |[[הרפובליקה העממית של סין|סין]] |מרץ 2020 עד 2023 | |- |'''bacTRL-Spike''' |Symvivo Corporation, אוניברסיטת דלהאוזי, [[אוניברסיטת קולומביה הבריטית]] |DNA, מצע חיידקי (דרך הפה) |שלב I (84) |[[קנדה]] |אפריל 2020 עד דצמבר 2021 | |- |'''ללא שם''' |מכון בייג'ינג למוצרים ביולוגיים, מכון ווהאן למוצרים ביולוגיים |נגיף [[SARS-CoV-2]] לא פעיל (תאי Vero) |שלב I (288) |[[הרפובליקה העממית של סין|סין]] |אפריל 2020 עד נובמבר 2021 | |} == קישורים חיצוניים == {{ויקישיתוף בשורה}} * {{ידיעות אחרונות|גילית קוזבה|היה יכול להיות לנו עכשיו חיסון לקורונה. וזה טראגי|5697654|20 במרץ 2020}} * [https://www.themarker.com/wallstreet/.premium-1.8741208 האיש שיכול להציל את העולם: הכירו את החוקר שמפתח חיסון לקורונה], 5 באפריל 2020 * [https://news.walla.co.il/item/3350354 רופאים בצרפת עוררו סערה אחרי שקראו לבחון חיסונים לקורונה באפריקה], כתבה על מומחים בכירים שהואשמו בגזענות בתגובה להצעה לטיפול בקורונה, 3 באפריל 2020 * {{ידיעות אחרונות|גילית קוזבה ושרית רוזנבלום|הראשון בחיסון|5710530|10 באפריל 2020}} * {{גלובס|[[גלי וינרב]]|מתי יהיה חיסון לקורונה? כל מה שצריך לדעת על המרוץ ועל הוויתורים בדרך אליו|1001325543|18 באפריל 2020}} * [https://www.globes.co.il/news/article.aspx?did=1001325774 קומדיה של טעויות: השמועה מסנגל שמסעירה את מתנגדי החיסונים], כתבה על פייק ניוז בנוגע לפיתוח חיסון, 20 באפריל 2020 * {{הארץ|הניו יורק טיימס|חשדנות הדדית ומחסור בזכוכית: המרוץ לפתח חיסון לקורונה בזמן שיא|1.8833577|10 במאי 2020}} * {{TheMarker|שגיא כהן|קישור מחבר=ללא|המרוץ לחיסון מתקדם במהירות שיא - אבל מי יוכל להינצל בזכותו?|1.8857888|20 במאי 2020}} * {{TheMarker|שגיא כהן|קישור מחבר=ללא|האם יהיה חיסון נגד קורונה עד סוף השנה?|1.8895888|7 ביוני 2020}} * {{הידען|ד"ר [[רועי צזנה]]|מתי יהיה חיסון לנגיף הקורונה? ארבעה תרחישים|when-will-the-corona-virus-be-vaccinated-four-scenarios-0807203|8 ביולי 2020}} == הערות שוליים == {{הערות שוליים}} {{ש}} {{מגפת הקורונה}} [[קטגוריה:מגפת הקורונה]] [[קטגוריה:תרופות אנטי-ויראליות]] [[קטגוריה:חיסונים]]'
פלט unified diff של השינויים שבוצעו בעריכה (edit_diff)
'@@ -8,5 +8,5 @@ בחודש [[מרץ]] [[2020]] יזם [[ארגון הבריאות העולמי]] את "ניסוי SOLIDARITY" בעשר מדינות, אליו נרשמו אלפי אנשים שנדבקו ב-[[מחלת נגיף קורונה 2019|COVID-19]], כדי להעריך את ההשפעות הטיפוליות של ארבע התרכובות האנטי-ויראליות הקיימות והמבטיחות ביותר. סקירה דינמית ושיטתית הוקמה ב[[אפריל]] 2020 במטרה לעקוב אחר התקדמות הניסויים הקליניים הרשומים כחיסונים נגד המחלה ותרופות טיפוליות פוטנציאליות. -פיתוח חיסונים ותרופות הוא תהליך רב-שלבי, האורך בדרך-כלל מעל מחמש שנים על-מנת להבטיח את הבטיחות והיעילות של התרכובת החדשה. ב[[פברואר]] [[2020]], מ[[ארגון הבריאות העולמי]] נאמר כי לא צפו שחיסון נגד הנגיף [[SARS-CoV-2]], שמחולל את מחלת COVID-19, יהיה זמין בתוך פחות מ-18 חודשים{{הערה|{{כלכליסט|שירות כלכליסט|ארגון הבריאות העולמי: לא צפוי חיסון לקורונה ב-12 החודשים הקרובים|3808021|14 באפריל 2020}}}}, והערכות השמרניות לזמן הדרוש להוכחת בטיחות, משך פיתוח חיסון יעיל אורך כ-12 חודשים (תחילת [[2021]]). מספר סוכנויות רגולטוריות לאומיות, כמו ה-[[הסוכנות האירופית לתרופות|EMA]] וה-[[מנהל המזון והתרופות האמריקאי|FDA]], אישרו נהלים במטרה לזרז בדיקות קליניות{{הערה|{{TheMarker|רויטרס, סוכנויות הידיעות|המרוץ לפיתוח חיסון לקורונה: פייזר עם רווח גבוה מהצפוי; מרק הנמיכה תחזית|.premium-1.8805377|28 באפריל 2020}}}}. +פיתוח חיסונים ותרופות הוא תהליך רב-שלבי, האורך בדרך-כלל מעל מחמש שנים על-מנת להבטיח את הבטיחות והיעילות של התרכובת החדשה. ב[[פברואר]] [[2020]], מ[[ארגון הבריאות העולמי]] נאמר כי לא צפו שחיסון נגד הנגיף [[SARS-CoV-2]], שמחולל את מחלת COVID-19, יהיה זמין בתוך פחות מ-18 חודשים{{הערה|{{כלכליסט|שירות כלכליסט|ארגון הבריאות העולמי: לא צפוי חיסון לקורונה ב-12 החודשים הקרובים|3808021|14 באפריל 2020}}}}, וההערכות השמרניות לזמן הדרוש להוכחת בטיחות, משך פיתוח חיסון יעיל אורך כ-12 חודשים זמן לא ידוע). מספר סוכנויות רגולטוריות לאומיות, כמו ה-[[הסוכנות האירופית לתרופות|EMA]] וה-[[מנהל המזון והתרופות האמריקאי|FDA]], אישרו נהלים במטרה לזרז בדיקות קליניות{{הערה|{{TheMarker|רויטרס, סוכנויות הידיעות|המרוץ לפיתוח חיסון לקורונה: פייזר עם רווח גבוה מהצפוי; מרק הנמיכה תחזית|.premium-1.8805377|28 באפריל 2020}}}}. עד [[אפריל]] [[2020]], היו ארבעה טיפולים פוטנציאליים לאחר הידבקות – [[פביפירביר]], [[רמדסיביר]]{{הערה|{{כיפה|חדשות כיפה|האם נמצאה תרופה לקורונה? תקווה בארצות הברית|חדשות/959910-האם-נמצאה-תרופה-לקורונה-תקווה-בארצות-הברית/|29 באפריל, 2020 21:12}}}}, [[לופינאביר]] ו[[הידרוקסיכלורוקווין]] (או [[כלורוקין]]) – בשלב האחרון של הבדיקה על בני אדם – [[ניסוי קליני|ניסויים קליניים]] בשלבים III-IV; וחמישה חיסונים פוטנציאליים נכנסו לשלב II של הבטיחות, הערכת המינון והיעילות על בני אדם{{הערה|{{mako||ארגון הבריאות העולמי: החל ניסוי קליני רחב-היקף ב-4 תרופות מבטיחות לקורונה|fadc29fcbd60171026|health-illnesses-and-medicines/illnesses-the_novel_coronavirus}}}}. @@ -167,5 +167,5 @@ |פיזור ננו-חלקיקי [[ליפיד|שומנים]] המכילים [[RNA שליח]] |שלב III -(45) +(00045) |[[ארצות הברית]] |מרץ 2020 עד אביב-קיץ 2021 @@ -208,19 +208,5 @@ |} -== בישראל == -{{להשלים|פסקה=כן}} -[[משרד הביטחון]] פרסם קול קורא להצעת רעיונות וכיווני פיתוח טכנולוגיים שיסייעו במניעה, טיפול והתמודדות עם נגיף הקורונה. הקול הקורא פנה ליזמים בתחומי ה[[היי-טק]], [[ביו-טק]], [[רפואה]], [[טכנולוגיה]] וכן למדענים ולחוקרים ב[[אקדמיה]] ובמכוני מחקר, להציע רעיונות, יוזמות והצעות להתמודדות עם נגיף הקורונה<ref>{{קישור כללי|כתובת=https://www.mod.gov.il/Society_Economy/articles/Pages/29.3.20.aspx|הכותב=|כותרת=קול קורא: רעיונות טכנולוגיים להתמודדות עם נגיף הקורונה|אתר=www.mod.gov.il|תאריך=|תאריך_וידוא=2020-05-05}}</ref>. -בישראל יש מספר מחקרים המנסים לפתח חיסון, בהם [[המכון למחקר ביולוגי בישראל]] ב[[נס ציונה]]{{הערה|{{mako||בדרך לחיסון: התקדמות משמעותית במכון הביולוגי בנס ציונה - הופקו נוגדנים לקורונה|5e534e7609b4171027|news-lifestyle/2020_q2}}}}, [[מרכז ידע גליל עליון]]{{הערה|{{מעריב אונליין|משה כהן|מהפריפריה תצא הבשורה: האם החיסון לקורונה יפותח דווקא בקרית שמונה?|news/health/Article-761419|22 באפריל 2020}}}} ו[[מכון ויצמן למדע]]{{הערה|שם=MAKO}}. - -דוברות [[משרד הביטחון]] פרסמה שבמכון למחקר ביולוגי פותח [[נוגדנים חד-שבטיים|נוגדן חד-שבטי]] עם שיעור נמוך במיוחד של [[חלבונים]] אחרים, שעלולים לסכן את החולה המטופל, שהוכח כמנטרל את וירוס הקורונה האלים<ref>{{קישור כללי|כתובת=https://www.mod.gov.il/Society_Economy/articles/Pages/06.05.20.aspx|הכותב=דוברות משרד הבטחון|כותרת=המכון למחקר ביולוגי פיתח נוגדן לווירוס הקורונה|אתר=משרד הביטחון|תאריך=|תאריך_וידוא=2020-05-08}}</ref>. - -ב-26 במאי הודיע המכון למחקר ביולוגי בישראל, כי ערך ניסוי בנגזרות של שתי תרופות שפותחו במקור לטיפול במחלת [[גושה]] ומצא כי טיפול בהן הוביל לירידה משמעותית ביכולת ה[[שכפול DNA|שכפול]] של נגיף הקורונה, והוא גורם להרס ותמותה של ה[[תא]] המודבק. אחד החומרים שנבחנו בניסוי הוא נגזרת של התרופה Cerdelga®, שקיבלה כבר אישור [[FDA]] וניתנת לחולי גושה, והתרופה השנייה נמצאת בשלבי אישור מתקדמים<ref>{{קישור כללי|כתובת=https://www.mod.gov.il/Society_Economy/articles/Pages/26.5.20.aspx|אתר=משרד הביטחון|כותרת=המכון הביולוגי: תרופות לגושה נגד קורונה|תאריך_וידוא=2020-06-07}}</ref>. - -== ראו גם == -* [[מגפת הקורונה]] -* [[מחלת נגיף קורונה 2019]] -* [[בדיקת קורונה]] -* [[SARS-CoV-2]] == קישורים חיצוניים == '
גודל הדף החדש (new_size)
19124
גודל הדף הישן (old_size)
22443
שינוי הגודל בעריכה (edit_delta)
-3319
שורות שנוספו בעריכה (added_lines)
[ 0 => 'פיתוח חיסונים ותרופות הוא תהליך רב-שלבי, האורך בדרך-כלל מעל מחמש שנים על-מנת להבטיח את הבטיחות והיעילות של התרכובת החדשה. ב[[פברואר]] [[2020]], מ[[ארגון הבריאות העולמי]] נאמר כי לא צפו שחיסון נגד הנגיף [[SARS-CoV-2]], שמחולל את מחלת COVID-19, יהיה זמין בתוך פחות מ-18 חודשים{{הערה|{{כלכליסט|שירות כלכליסט|ארגון הבריאות העולמי: לא צפוי חיסון לקורונה ב-12 החודשים הקרובים|3808021|14 באפריל 2020}}}}, וההערכות השמרניות לזמן הדרוש להוכחת בטיחות, משך פיתוח חיסון יעיל אורך כ-12 חודשים זמן לא ידוע). מספר סוכנויות רגולטוריות לאומיות, כמו ה-[[הסוכנות האירופית לתרופות|EMA]] וה-[[מנהל המזון והתרופות האמריקאי|FDA]], אישרו נהלים במטרה לזרז בדיקות קליניות{{הערה|{{TheMarker|רויטרס, סוכנויות הידיעות|המרוץ לפיתוח חיסון לקורונה: פייזר עם רווח גבוה מהצפוי; מרק הנמיכה תחזית|.premium-1.8805377|28 באפריל 2020}}}}.', 1 => '(00045)' ]
שורות שהוסרו בעריכה (removed_lines)
[ 0 => 'פיתוח חיסונים ותרופות הוא תהליך רב-שלבי, האורך בדרך-כלל מעל מחמש שנים על-מנת להבטיח את הבטיחות והיעילות של התרכובת החדשה. ב[[פברואר]] [[2020]], מ[[ארגון הבריאות העולמי]] נאמר כי לא צפו שחיסון נגד הנגיף [[SARS-CoV-2]], שמחולל את מחלת COVID-19, יהיה זמין בתוך פחות מ-18 חודשים{{הערה|{{כלכליסט|שירות כלכליסט|ארגון הבריאות העולמי: לא צפוי חיסון לקורונה ב-12 החודשים הקרובים|3808021|14 באפריל 2020}}}}, והערכות השמרניות לזמן הדרוש להוכחת בטיחות, משך פיתוח חיסון יעיל אורך כ-12 חודשים (תחילת [[2021]]). מספר סוכנויות רגולטוריות לאומיות, כמו ה-[[הסוכנות האירופית לתרופות|EMA]] וה-[[מנהל המזון והתרופות האמריקאי|FDA]], אישרו נהלים במטרה לזרז בדיקות קליניות{{הערה|{{TheMarker|רויטרס, סוכנויות הידיעות|המרוץ לפיתוח חיסון לקורונה: פייזר עם רווח גבוה מהצפוי; מרק הנמיכה תחזית|.premium-1.8805377|28 באפריל 2020}}}}.', 1 => '(45)', 2 => '== בישראל ==', 3 => '{{להשלים|פסקה=כן}}', 4 => '[[משרד הביטחון]] פרסם קול קורא להצעת רעיונות וכיווני פיתוח טכנולוגיים שיסייעו במניעה, טיפול והתמודדות עם נגיף הקורונה. הקול הקורא פנה ליזמים בתחומי ה[[היי-טק]], [[ביו-טק]], [[רפואה]], [[טכנולוגיה]] וכן למדענים ולחוקרים ב[[אקדמיה]] ובמכוני מחקר, להציע רעיונות, יוזמות והצעות להתמודדות עם נגיף הקורונה<ref>{{קישור כללי|כתובת=https://www.mod.gov.il/Society_Economy/articles/Pages/29.3.20.aspx|הכותב=|כותרת=קול קורא: רעיונות טכנולוגיים להתמודדות עם נגיף הקורונה|אתר=www.mod.gov.il|תאריך=|תאריך_וידוא=2020-05-05}}</ref>.', 5 => 'בישראל יש מספר מחקרים המנסים לפתח חיסון, בהם [[המכון למחקר ביולוגי בישראל]] ב[[נס ציונה]]{{הערה|{{mako||בדרך לחיסון: התקדמות משמעותית במכון הביולוגי בנס ציונה - הופקו נוגדנים לקורונה|5e534e7609b4171027|news-lifestyle/2020_q2}}}}, [[מרכז ידע גליל עליון]]{{הערה|{{מעריב אונליין|משה כהן|מהפריפריה תצא הבשורה: האם החיסון לקורונה יפותח דווקא בקרית שמונה?|news/health/Article-761419|22 באפריל 2020}}}} ו[[מכון ויצמן למדע]]{{הערה|שם=MAKO}}.', 6 => '', 7 => 'דוברות [[משרד הביטחון]] פרסמה שבמכון למחקר ביולוגי פותח [[נוגדנים חד-שבטיים|נוגדן חד-שבטי]] עם שיעור נמוך במיוחד של [[חלבונים]] אחרים, שעלולים לסכן את החולה המטופל, שהוכח כמנטרל את וירוס הקורונה האלים<ref>{{קישור כללי|כתובת=https://www.mod.gov.il/Society_Economy/articles/Pages/06.05.20.aspx|הכותב=דוברות משרד הבטחון|כותרת=המכון למחקר ביולוגי פיתח נוגדן לווירוס הקורונה|אתר=משרד הביטחון|תאריך=|תאריך_וידוא=2020-05-08}}</ref>.', 8 => '', 9 => 'ב-26 במאי הודיע המכון למחקר ביולוגי בישראל, כי ערך ניסוי בנגזרות של שתי תרופות שפותחו במקור לטיפול במחלת [[גושה]] ומצא כי טיפול בהן הוביל לירידה משמעותית ביכולת ה[[שכפול DNA|שכפול]] של נגיף הקורונה, והוא גורם להרס ותמותה של ה[[תא]] המודבק. אחד החומרים שנבחנו בניסוי הוא נגזרת של התרופה Cerdelga®, שקיבלה כבר אישור [[FDA]] וניתנת לחולי גושה, והתרופה השנייה נמצאת בשלבי אישור מתקדמים<ref>{{קישור כללי|כתובת=https://www.mod.gov.il/Society_Economy/articles/Pages/26.5.20.aspx|אתר=משרד הביטחון|כותרת=המכון הביולוגי: תרופות לגושה נגד קורונה|תאריך_וידוא=2020-06-07}}</ref>.', 10 => '', 11 => '== ראו גם ==', 12 => '* [[מגפת הקורונה]]', 13 => '* [[מחלת נגיף קורונה 2019]]', 14 => '* [[בדיקת קורונה]]', 15 => '* [[SARS-CoV-2]]' ]
קוד הוויקי של הדף החדש, מומר לפני שמירה (new_pst)
'{{לעדכן}}[[קובץ:SARS-CoV-2 (CDC-23312).png|ממוזער|[[אילוסטרציה]] של הנגיף SARS-CoV-2]] '''פיתוח תרופות וחיסונים למחלת COVID-19''' הוא תהליך המחקר והפיתוח של [[חיסון|חיסונים]] מונעים ו[[תרופה|תרופות]] מרשם טיפולית, אשר יקלו על חומרת מחלת [[מחלת נגיף קורונה 2019|COVID-19]], אותה מחולל הנגיף [[SARS-CoV-2]], ויחסנו בני אדם מולו. במהלך [[אפריל]] [[2020]], מאות חברות תרופות{{הערה|{{מעריב אונליין|מעריב אונליין|האם החיסון המיוחל לנגיף קורונה יגיע מחברת טבק?|corona/corona-world/Article-758900|7 באפריל 2020}}}}, חברות [[ביוטכנולוגיה]]{{הערה|{{TheMarker|[[בלומברג (חברת חדשות)|בלומברג]]|חברת התרופות גיליאד תורמת תרופה לקורונה שתשמש 140 אלף חולים|1.8740883|5 באפריל 2020}}}}{{הערה|{{ynet|איתמר אייכנר|נחתה מיפן: התרופה שנמצאה יעילה לקורונה - תנוסה על חולים|5709661|6 באפריל 2020}}}}, קבוצות מחקר באוניברסיטאות{{הערה|{{ישראל היום|אסף גולן|קורונה|751227|13 באפריל 2020}}}}{{הערה|{{TheMarker|דפנה מאור|האם חיסון משולש יכול להגן מקורונה או להקל בהשפעתה? ניסוי קליני ינסה לבדוק|1.8765657|14 באפריל 2020}}}} וארגוני בריאות פיתחו 115 חיסונים ו-249 טיפולים פוטנציאליים למחלת [[מחלת נגיף קורונה 2019|COVID-19]] בשלבים שונים של מחקר פרה-קליני או קליני. בסוף [[אפריל]] נערכו כ-330 מחקרים קליניים ברחבי העולם כדי להעריך טיפולים פוטנציאליים כנגד המחלה. [[ארגון הבריאות העולמי]] (WHO), [[הסוכנות האירופית לתרופות]] (EMA), [[מנהל המזון והתרופות האמריקאי]] (FDA), ו[[ממשלת סין]] ויצרני התרופות סינים היו מתואמים עם האקדמאים והחוקרים בתעשייה כדי להאיץ את פיתוחם של החיסונים, של תרופות אנטי-ויראליות ושל טיפולים לאחר הידבקות. פלטפורמת רישום הניסויים הקליניים הבינלאומיים של ארגון הבריאות העולמי רשמה 536 מחקרים קליניים לפיתוח טיפולים שלאחר הידבקות בזיהומי מחלת [[מחלת נגיף קורונה 2019|COVID-19]], עם מספר רב של תרכובות אנטי-ויראליות שהוכנו לטיפול בזיהומים אחרים במחקרים קליניים שאומצו{{הערה|{{גלובס|גלי וינרב|הניסויים חדשים, התרופות ישנות: כל מה שצריך לדעת על הסיכוי למצוא חיסון לקורונה|1001324069|1 באפריל 2020}}}}. בחודש [[מרץ]] [[2020]] יזם [[ארגון הבריאות העולמי]] את "ניסוי SOLIDARITY" בעשר מדינות, אליו נרשמו אלפי אנשים שנדבקו ב-[[מחלת נגיף קורונה 2019|COVID-19]], כדי להעריך את ההשפעות הטיפוליות של ארבע התרכובות האנטי-ויראליות הקיימות והמבטיחות ביותר. סקירה דינמית ושיטתית הוקמה ב[[אפריל]] 2020 במטרה לעקוב אחר התקדמות הניסויים הקליניים הרשומים כחיסונים נגד המחלה ותרופות טיפוליות פוטנציאליות. פיתוח חיסונים ותרופות הוא תהליך רב-שלבי, האורך בדרך-כלל מעל מחמש שנים על-מנת להבטיח את הבטיחות והיעילות של התרכובת החדשה. ב[[פברואר]] [[2020]], מ[[ארגון הבריאות העולמי]] נאמר כי לא צפו שחיסון נגד הנגיף [[SARS-CoV-2]], שמחולל את מחלת COVID-19, יהיה זמין בתוך פחות מ-18 חודשים{{הערה|{{כלכליסט|שירות כלכליסט|ארגון הבריאות העולמי: לא צפוי חיסון לקורונה ב-12 החודשים הקרובים|3808021|14 באפריל 2020}}}}, וההערכות השמרניות לזמן הדרוש להוכחת בטיחות, משך פיתוח חיסון יעיל אורך כ-12 חודשים זמן לא ידוע). מספר סוכנויות רגולטוריות לאומיות, כמו ה-[[הסוכנות האירופית לתרופות|EMA]] וה-[[מנהל המזון והתרופות האמריקאי|FDA]], אישרו נהלים במטרה לזרז בדיקות קליניות{{הערה|{{TheMarker|רויטרס, סוכנויות הידיעות|המרוץ לפיתוח חיסון לקורונה: פייזר עם רווח גבוה מהצפוי; מרק הנמיכה תחזית|.premium-1.8805377|28 באפריל 2020}}}}. עד [[אפריל]] [[2020]], היו ארבעה טיפולים פוטנציאליים לאחר הידבקות – [[פביפירביר]], [[רמדסיביר]]{{הערה|{{כיפה|חדשות כיפה|האם נמצאה תרופה לקורונה? תקווה בארצות הברית|חדשות/959910-האם-נמצאה-תרופה-לקורונה-תקווה-בארצות-הברית/|29 באפריל, 2020 21:12}}}}, [[לופינאביר]] ו[[הידרוקסיכלורוקווין]] (או [[כלורוקין]]) – בשלב האחרון של הבדיקה על בני אדם – [[ניסוי קליני|ניסויים קליניים]] בשלבים III-IV; וחמישה חיסונים פוטנציאליים נכנסו לשלב II של הבטיחות, הערכת המינון והיעילות על בני אדם{{הערה|{{mako||ארגון הבריאות העולמי: החל ניסוי קליני רחב-היקף ב-4 תרופות מבטיחות לקורונה|fadc29fcbd60171026|health-illnesses-and-medicines/illnesses-the_novel_coronavirus}}}}. == רשימת טיפולים פוטנציאליים בשלבים המתקדמים ביותר == מספר תרופות הפוטנציאליות הנבדקות כטיפול "תומך" להקלה על סימפטומים במהלך מחלה, כמו [[נוגדי דלקת שאינם סטרואידים|NSAIDs]] או [[מרחיבי סימפונות]], אינן כלולות בטבלה שלהלן. טיפולים פוטנציאליים בשלבי הניסוי II ו-I אינם נכללים אף הם. לתרופות בשלבי הניסוי I ו-II יש אחוזי הצלחה נמוכים (מתחת ל-12%) לעבור את כל שלבי הניסוי עד לקבלת אישור סופי. לאחר שהגיעו לניסויים בשלב III, טיפוליים פוטנציאליים למחלות הקשורות לזיהום של [[מחלת נגיף קורונה 2019|COVID-19]] – מחלות זיהומיות ונשימתיות – הם בעלי אחוזי הצלחה של כ-72%. {| class="wikitable" |+COVID-19: טיפולים תרופתיים פוטנציאליים בניסויים בשלבים III-IV !תרופה פוטנציאלית !תיאור !אישור למחלות קיימות !נותני חסות לניסוי !מיקומים !תוצאות צפויות !הערות |- |'''[[רמדסיביר]]''' |אנטי-ויראלי; אנלוג נוקליאוטידים המעכב את סינתזת ה-[[RNA]] ב[[נגיף קורונה|נגיפי קורונה]] |בניסוי |[[גיליאד סיאנסז]], [[ארגון הבריאות העולמי|WHO]] ,INSERM |[[הרפובליקה העממית של סין|סין]], [[יפן]] בהתחלה; התרחבות בינלאומית בניסויי סולידריות וגילויים גלובליים{{הערה|{{כלכליסט|נועם לנדמן|חברת הענק שפיתחה תרופה לקורונה - וממריאה בוול סטריט|3808693|17 באפריל 2020}}}} |אפריל (ניסויים סיניים, יפניים) עד אמצע 2020 | |- |'''[[הידרוקסיכלורוקווין]] או [[כלורוקין]]''' |אנטי-פרזיטי ואנטי-ראומטי; גנרי מתוצרת יצרנים רבים |[[מלריה]], [[דלקת מפרקים שיגרונית|דלקת מפרקים שגרונית]], [[זאבת]] (בינלאומי) |CEPI ,WHO ,INSERM |מספר אתרים ב[[הרפובליקה העממית של סין|סין]]; [[טיפול חמלה|ניסויי סולידריות]] וגילויים גלובליים, [[אירופה]], בינלאומי{{הערה|{{ישראל היום|מיטל יסעור בית-אור|קורונה|747513|31 במרץ 2020}}}} |אפריל 2020 (ניסויים סיניים); אמצע 2020 |[[תופעות לוואי]] מרובות, חלקן מוות קשה ואפשרי; אינטראקציות של תרופות מרשם אפשריות; ניסויים |- |'''[[פביפירביר]]''' |אנטי-ויראלי נגד [[שפעת]] |[[שפעת]] ([[הרפובליקה העממית של סין|סין]]){{הערה|{{מעריב אונליין|סוכנויות הידיעות|דיווח: תרופה יפנית נמצאה כיעילה לטיפול בחולי קורונה בסין|corona/corona-world/Article-755301|20 במרץ 2020}}}} |Fujifilm |[[הרפובליקה העממית של סין|סין]] |אפריל 2020 | |- |'''{{קישור שפה|אנגלית|Lopinavir/ritonavir|לופינאביר/ריטונביר}} עם או בלי [[אינטרפרון בטא 1a]]''' |אנטי-ויראלי, דיכוי חיסוני |בניסוי משולב; [[לופינאביר]]/[[ריטונביר]] אושר |CEPI, [[ארגון הבריאות העולמי|WHO]], [[ממשלת בריטניה]], [[אוניברסיטת אוקספורד]], INSERM |[[טיפול חמלה|ניסויי סולידריות]] וגילויים גלובליים, מספר מדינות |אמצע 2020 | |- |'''{{קישור שפה|אנגלית|Sarilumab|סרילומאב}}''' |[[נוגדנים חד-שבטיים]] אנושיים נגד רצפטורי אינטרלויקין 6 |[[דלקת מפרקים שיגרונית]] ([[ארצות הברית]], [[אירופה]]) |רגנרון-[[סאנופי]] |מספר מדינות |אביב 2020 | |- |'''[[TMC-310911]] + {{קישור שפה|אנגלית|Ritonavir|ריטונביר}}''' |אנטי-ויראלי |שילוב לא אושר; [[ריטונביר]] אושר ל- [[HIV]] |Ascletis Pharma |מספר אתרים ב[[הרפובליקה העממית של סין|סין]] |אביב 2020 | |- |'''[[טוסיליזומב]]''' |[[נוגדנים חד-שבטיים]] אנושיים נגד רצפטורי אינטרלויקין 6 |דיכוי חיסוני, [[דלקת מפרקים שיגרונית]] ([[ארצות הברית]], [[אירופה]]) |גננטק-[[הופמן לה רוש]] |מספר מדינות |אמצע 2020 | |- |'''[[דאפאגליפלוזין]]''' |[[מעכבי SGLT2]] |סוכן [[היפוגליקמיה]] |Saint Luke's Mid America Heart Institute, [[אסטרהזניקה]] |מספר מדינות |דצמבר 2020 | |- |'''[[CD24Fc]]''' |אימונומודולטור אנטי-ויראלי נגד תגובה דלקתית |תרופה פוטנציאלית חדשה |OncoImmune, Inc |מספר אתרים ב[[ארצות הברית]] |2021 | |} == רשימת חיסונים פוטנציאליים == כפי שדיווחו מדעני CEPI ב[[אפריל]] [[2020]], כ-115 חיסונים פוטנציאליים נמצאים בשלבי פיתוח מוקדמים כפרויקטים פעילים שאושרו או שנמצאים בתהליך פיתוח מחקרי או פרה-קליני.{{מקור}} ניסויי שלב I נבדקים בעיקר לבטיחות ולמינון מקדים בכמה עשרות נבדקים בריאים, ואילו ניסויים בשלב II – בעקבות ההצלחה בשלב I – אומדים את האימונוגניות, את רמות המינון (יעילות על סמך סמנים ביולוגיים) ואת ההשפעות השליליות של החיסון הפוטנציאלי, בדרך-כלל בקרב מאות אנשים. ניסויים בשלב III כוללים בדרך-כלל יותר משתתפים, כולל קבוצת ביקורת, ובודקים את יעילות החיסון במניעת המחלה, תוך פיקוח על תופעות לוואי במינון האופטימלי. {| class="wikitable" |+COVID-19: חיסונים פוטנציאליים בניסויים בשלבים I-II !חיסון פוטנציאלי !נותני חסות לניסוי !טכנולוגיה !שלב [[ניסוי קליני|ניסויי קליני]] (מספר משתתפים) !מיקום !משך !הערות |- | rowspan="2" |'''Ad5-nCoV''' | rowspan="2" |CanSino Biologics, המכון לביוטכנולוגיה של האקדמיה למדעי הרפואה הצבאית של סין{{הערה|שם=MAKO|{{mako||המרוץ אחר התרופה לקורונה: הצצה נדירה למעבדות של מכון וייצמן|4218a3d1c309171026|news-israel/2020_q2}}}} | rowspan="2" |וקטור אדנו-נגיפי רקומביננטי מסוג 5 |שלב II, ניסוי פולשני למינון ולתופעות לוואי (500) |[[הרפובליקה העממית של סין|סין]] |מרץ 2020 עד דצמבר 2020 | |- |שלב I (108) |[[הרפובליקה העממית של סין|סין]] |מרץ 2020 עד דצמבר 2020 |נמשך עד 2020 במהלך שלב II |- |'''ChAdOx1 nCoV-19''' |[[אוניברסיטת אוקספורד]] ו[[אסטרהזניקה]] {{הערה|{{ynet|יניב חלילי, לונדון, וזאב אברהמי, ברלין|חיסון לקורונה שפותח באנגליה ינוסה לראשונה על בני אדם|5719546|23 באפריל 2020}}}} |וקטור אדנו-נגיפי |שלב III, אקראי, מבוקר [[פלצבו]], מרובה אתרים (510) |[[הממלכה המאוחדת|בריטניה]] |אפריל 2020 עד זמן לא ידוע | |- |'''(BNT162 (a1, b1, b2, c2''' |BioNTech ,Fosun Pharmaceutical, [[פייזר]] |[[RNA]] |שלב III של ארבעה חיסונים, אסקלציית מינון, עוקבות מקבילות (196) |[[גרמניה]]{{הערה|{{ערוץ7|ניסן צור|מתקרבים לחיסון ותרופה לקורונה?|435691|30 באפריל 2020}}}} |אפריל 2020 עד זמן לא ידוע | |- |'''ללא שם''' |Sinovac Biotech |נגיף [[SARS-CoV-2]] לא פעיל |שלב I-II, אקראי, [[סמיות כפולה]], חד-מרכזית, מבוקר [[פלצבו]] (744) |[[הרפובליקה העממית של סין|סין]] |אפריל 2020 עד דצמבר 2020 | |- |'''INO-4800''' |Inovio Pharmaceuticals ,CEPI, המכון הלאומי לבריאות של קוריאה, International Vaccine Institute |[[פלסמיד]] [[DNA]] שנמסר באמצעות [[אלקטרופורציה]] |שלב I-II (40) |[[ארצות הברית]], [[קוריאה הדרומית]] |מרץ 2020 עד נובמבר 2020 | |- |'''mRNA-1273''' |[[מודרנה (חברה)|Moderna]], [[המכון הלאומי לאלרגיה ומחלות מידבקות|המכון הלאומי לאלרגיה ולמחלות מידבקות של ארצות הברית]]{{הערה|{{ynet|אנה ריבקין, מכון דוידסון|איך מפתחים חיסון לקורונה - ומתי תגיע התרופה?|56966200|17 במרץ 2020}}}} |פיזור ננו-חלקיקי [[ליפיד|שומנים]] המכילים [[RNA שליח]] |שלב III (00045) |[[ארצות הברית]] |מרץ 2020 עד אביב-קיץ 2021 | |- |'''Covid-19/aAPC''' | rowspan="2" |Shenzhen Geno-Immune Medical Institute |וקטור נגיפי-לנטי, [[אנטיגן]] מלאכותי ספציפי לפתוגן המציג [[תא דנדריטי|תאים דנדריטים]] |שלב I (100) |[[הרפובליקה העממית של סין|סין]] |מרץ 2020 עד 2023 | |- |'''LV-SMENP-DC''' |חיסון מיני-גן נגיפי-לנטי, [[תא דנדריטי|תאים דנדריטים]] ששונו בעזרת וקטור נגיפי-לנטי |שלב I (100) |[[הרפובליקה העממית של סין|סין]] |מרץ 2020 עד 2023 | |- |'''bacTRL-Spike''' |Symvivo Corporation, אוניברסיטת דלהאוזי, [[אוניברסיטת קולומביה הבריטית]] |DNA, מצע חיידקי (דרך הפה) |שלב I (84) |[[קנדה]] |אפריל 2020 עד דצמבר 2021 | |- |'''ללא שם''' |מכון בייג'ינג למוצרים ביולוגיים, מכון ווהאן למוצרים ביולוגיים |נגיף [[SARS-CoV-2]] לא פעיל (תאי Vero) |שלב I (288) |[[הרפובליקה העממית של סין|סין]] |אפריל 2020 עד נובמבר 2021 | |} == קישורים חיצוניים == {{ויקישיתוף בשורה}} * {{ידיעות אחרונות|גילית קוזבה|היה יכול להיות לנו עכשיו חיסון לקורונה. וזה טראגי|5697654|20 במרץ 2020}} * [https://www.themarker.com/wallstreet/.premium-1.8741208 האיש שיכול להציל את העולם: הכירו את החוקר שמפתח חיסון לקורונה], 5 באפריל 2020 * [https://news.walla.co.il/item/3350354 רופאים בצרפת עוררו סערה אחרי שקראו לבחון חיסונים לקורונה באפריקה], כתבה על מומחים בכירים שהואשמו בגזענות בתגובה להצעה לטיפול בקורונה, 3 באפריל 2020 * {{ידיעות אחרונות|גילית קוזבה ושרית רוזנבלום|הראשון בחיסון|5710530|10 באפריל 2020}} * {{גלובס|[[גלי וינרב]]|מתי יהיה חיסון לקורונה? כל מה שצריך לדעת על המרוץ ועל הוויתורים בדרך אליו|1001325543|18 באפריל 2020}} * [https://www.globes.co.il/news/article.aspx?did=1001325774 קומדיה של טעויות: השמועה מסנגל שמסעירה את מתנגדי החיסונים], כתבה על פייק ניוז בנוגע לפיתוח חיסון, 20 באפריל 2020 * {{הארץ|הניו יורק טיימס|חשדנות הדדית ומחסור בזכוכית: המרוץ לפתח חיסון לקורונה בזמן שיא|1.8833577|10 במאי 2020}} * {{TheMarker|שגיא כהן|קישור מחבר=ללא|המרוץ לחיסון מתקדם במהירות שיא - אבל מי יוכל להינצל בזכותו?|1.8857888|20 במאי 2020}} * {{TheMarker|שגיא כהן|קישור מחבר=ללא|האם יהיה חיסון נגד קורונה עד סוף השנה?|1.8895888|7 ביוני 2020}} * {{הידען|ד"ר [[רועי צזנה]]|מתי יהיה חיסון לנגיף הקורונה? ארבעה תרחישים|when-will-the-corona-virus-be-vaccinated-four-scenarios-0807203|8 ביולי 2020}} == הערות שוליים == {{הערות שוליים}} {{ש}} {{מגפת הקורונה}} [[קטגוריה:מגפת הקורונה]] [[קטגוריה:תרופות אנטי-ויראליות]] [[קטגוריה:חיסונים]]'
האם השינוי בוצע דרך נקודת יציאה של רשת Tor או לא (tor_exit_node)
false
זמן השינוי בפורמט יוניקס (timestamp)
1596745406