משתנה | ערך |
מספר העריכות של המשתמש (user_editcount) | null |
שם חשבון המשתמש (user_name) | '2A01:6500:A045:E6C5:715:0:3016:AD00' |
קבוצות (כולל קבוצות משתמעות) בהן נמצא המשתמש (user_groups) | [
0 => '*'
] |
האם המשתמש עורך מיישום למכשירים ניידים (user_app) | false |
האם משתמש עורך דרך הממשק למכשירים ניידים או לא (user_mobile) | false |
מזהה הדף (page_id) | 1827590 |
מרחב השם של הדף (page_namespace) | 0 |
שם הדף (ללא מרחב השם) (page_title) | 'פיתוח תרופות וחיסונים למחלת COVID-19' |
שם הדף המלא (page_prefixedtitle) | 'פיתוח תרופות וחיסונים למחלת COVID-19' |
עשרת התורמים האחרונים לדף (page_recent_contributors) | [
0 => '2A01:6500:A045:E6C5:715:0:3016:AD00',
1 => '2A01:6500:A045:E6C5:715:0:907E:AD00',
2 => 'RimerMoshe',
3 => 'CommonsDelinker',
4 => 'חזרתי-בוט',
5 => 'קומפיוטר',
6 => 'Assafn',
7 => 'שמזן',
8 => 'אורןגבע',
9 => 'EldadHe'
] |
פעולה (action) | 'edit' |
תקציר עריכה/סיבה (summary) | '' |
מודל התוכן הישן (old_content_model) | 'wikitext' |
מודל התוכן החדש (new_content_model) | 'wikitext' |
קוד הוויקי של הדף הישן, לפני העריכה (old_wikitext) | '{{לעדכן}}[[קובץ:SARS-CoV-2 (CDC-23312).png|ממוזער|[[אילוסטרציה]] של הנגיף SARS-CoV-2]]
'''פיתוח תרופות וחיסונים למחלת COVID-19''' הוא תהליך המחקר והפיתוח של [[חיסון|חיסונים]] מונעים ו[[תרופה|תרופות]] מרשם טיפולית, אשר יקלו על חומרת מחלת [[מחלת נגיף קורונה 2019|COVID-19]], אותה מחולל הנגיף [[SARS-CoV-2]], ויחסנו בני אדם מולו.
במהלך [[אפריל]] [[2020]], מאות חברות תרופות{{הערה|{{מעריב אונליין|מעריב אונליין|האם החיסון המיוחל לנגיף קורונה יגיע מחברת טבק?|corona/corona-world/Article-758900|7 באפריל 2020}}}}, חברות [[ביוטכנולוגיה]]{{הערה|{{TheMarker|[[בלומברג (חברת חדשות)|בלומברג]]|חברת התרופות גיליאד תורמת תרופה לקורונה שתשמש 140 אלף חולים|1.8740883|5 באפריל 2020}}}}{{הערה|{{ynet|איתמר אייכנר|נחתה מיפן: התרופה שנמצאה יעילה לקורונה - תנוסה על חולים|5709661|6 באפריל 2020}}}}, קבוצות מחקר באוניברסיטאות{{הערה|{{ישראל היום|אסף גולן|קורונה|751227|13 באפריל 2020}}}}{{הערה|{{TheMarker|דפנה מאור|האם חיסון משולש יכול להגן מקורונה או להקל בהשפעתה? ניסוי קליני ינסה לבדוק|1.8765657|14 באפריל 2020}}}} וארגוני בריאות פיתחו 115 חיסונים ו-249 טיפולים פוטנציאליים למחלת [[מחלת נגיף קורונה 2019|COVID-19]] בשלבים שונים של מחקר פרה-קליני או קליני. בסוף [[אפריל]] נערכו כ-330 מחקרים קליניים ברחבי העולם כדי להעריך טיפולים פוטנציאליים כנגד המחלה.
[[ארגון הבריאות העולמי]] (WHO), [[הסוכנות האירופית לתרופות]] (EMA), [[מנהל המזון והתרופות האמריקאי]] (FDA), ו[[ממשלת סין]] ויצרני התרופות סינים היו מתואמים עם האקדמאים והחוקרים בתעשייה כדי להאיץ את פיתוחם של החיסונים, של תרופות אנטי-ויראליות ושל טיפולים לאחר הידבקות. פלטפורמת רישום הניסויים הקליניים הבינלאומיים של ארגון הבריאות העולמי רשמה 536 מחקרים קליניים לפיתוח טיפולים שלאחר הידבקות בזיהומי מחלת [[מחלת נגיף קורונה 2019|COVID-19]], עם מספר רב של תרכובות אנטי-ויראליות שהוכנו לטיפול בזיהומים אחרים במחקרים קליניים שאומצו{{הערה|{{גלובס|גלי וינרב|הניסויים חדשים, התרופות ישנות: כל מה שצריך לדעת על הסיכוי למצוא חיסון לקורונה|1001324069|1 באפריל 2020}}}}.
בחודש [[מרץ]] [[2020]] יזם [[ארגון הבריאות העולמי]] את "ניסוי SOLIDARITY" בעשר מדינות, אליו נרשמו אלפי אנשים שנדבקו ב-[[מחלת נגיף קורונה 2019|COVID-19]], כדי להעריך את ההשפעות הטיפוליות של ארבע התרכובות האנטי-ויראליות הקיימות והמבטיחות ביותר. סקירה דינמית ושיטתית הוקמה ב[[אפריל]] 2020 במטרה לעקוב אחר התקדמות הניסויים הקליניים הרשומים כחיסונים נגד המחלה ותרופות טיפוליות פוטנציאליות.
פיתוח חיסונים ותרופות הוא תהליך רב-שלבי, האורך בדרך-כלל מעל מחמש שנים על-מנת להבטיח את הבטיחות והיעילות של התרכובת החדשה. ב[[פברואר]] [[2020]], מ[[ארגון הבריאות העולמי]] נאמר כי לא צפו שחיסון נגד הנגיף [[SARS-CoV-2]], שמחולל את מחלת COVID-19, יהיה זמין בתוך פחות מ-18 חודשים{{הערה|{{כלכליסט|שירות כלכליסט|ארגון הבריאות העולמי: לא צפוי חיסון לקורונה ב-12 החודשים הקרובים|3808021|14 באפריל 2020}}}}, והערכות השמרניות לזמן הדרוש להוכחת בטיחות, משך פיתוח חיסון יעיל אורך כ-12 חודשים (תחילת [[2021]]). מספר סוכנויות רגולטוריות לאומיות, כמו ה-[[הסוכנות האירופית לתרופות|EMA]] וה-[[מנהל המזון והתרופות האמריקאי|FDA]], אישרו נהלים במטרה לזרז בדיקות קליניות{{הערה|{{TheMarker|רויטרס, סוכנויות הידיעות|המרוץ לפיתוח חיסון לקורונה: פייזר עם רווח גבוה מהצפוי; מרק הנמיכה תחזית|.premium-1.8805377|28 באפריל 2020}}}}.
עד [[אפריל]] [[2020]], היו ארבעה טיפולים פוטנציאליים לאחר הידבקות – [[פביפירביר]], [[רמדסיביר]]{{הערה|{{כיפה|חדשות כיפה|האם נמצאה תרופה לקורונה? תקווה בארצות הברית|חדשות/959910-האם-נמצאה-תרופה-לקורונה-תקווה-בארצות-הברית/|29 באפריל, 2020 21:12}}}}, [[לופינאביר]] ו[[הידרוקסיכלורוקווין]] (או [[כלורוקין]]) – בשלב האחרון של הבדיקה על בני אדם – [[ניסוי קליני|ניסויים קליניים]] בשלבים III-IV; וחמישה חיסונים פוטנציאליים נכנסו לשלב II של הבטיחות, הערכת המינון והיעילות על בני אדם{{הערה|{{mako||ארגון הבריאות העולמי: החל ניסוי קליני רחב-היקף ב-4 תרופות מבטיחות לקורונה|fadc29fcbd60171026|health-illnesses-and-medicines/illnesses-the_novel_coronavirus}}}}.
== רשימת טיפולים פוטנציאליים בשלבים המתקדמים ביותר ==
מספר תרופות הפוטנציאליות הנבדקות כטיפול "תומך" להקלה על סימפטומים במהלך מחלה, כמו [[נוגדי דלקת שאינם סטרואידים|NSAIDs]] או [[מרחיבי סימפונות]], אינן כלולות בטבלה שלהלן. טיפולים פוטנציאליים בשלבי הניסוי II ו-I אינם נכללים אף הם. לתרופות בשלבי הניסוי I ו-II יש אחוזי הצלחה נמוכים (מתחת ל-12%) לעבור את כל שלבי הניסוי עד לקבלת אישור סופי. לאחר שהגיעו לניסויים בשלב III, טיפוליים פוטנציאליים למחלות הקשורות לזיהום של [[מחלת נגיף קורונה 2019|COVID-19]] – מחלות זיהומיות ונשימתיות – הם בעלי אחוזי הצלחה של כ-72%.
{| class="wikitable"
|+COVID-19: טיפולים תרופתיים פוטנציאליים בניסויים בשלבים III-IV
!תרופה פוטנציאלית
!תיאור
!אישור למחלות קיימות
!נותני חסות לניסוי
!מיקומים
!תוצאות צפויות
!הערות
|-
|'''[[רמדסיביר]]'''
|אנטי-ויראלי; אנלוג נוקליאוטידים המעכב את סינתזת ה-[[RNA]] ב[[נגיף קורונה|נגיפי קורונה]]
|בניסוי
|[[גיליאד סיאנסז]], [[ארגון הבריאות העולמי|WHO]] ,INSERM
|[[הרפובליקה העממית של סין|סין]], [[יפן]] בהתחלה; התרחבות בינלאומית בניסויי סולידריות וגילויים גלובליים{{הערה|{{כלכליסט|נועם לנדמן|חברת הענק שפיתחה תרופה לקורונה - וממריאה בוול סטריט|3808693|17 באפריל 2020}}}}
|אפריל (ניסויים סיניים, יפניים) עד אמצע 2020
|
|-
|'''[[הידרוקסיכלורוקווין]] או [[כלורוקין]]'''
|אנטי-פרזיטי ואנטי-ראומטי; גנרי מתוצרת יצרנים רבים
|[[מלריה]], [[דלקת מפרקים שיגרונית|דלקת מפרקים שגרונית]], [[זאבת]] (בינלאומי)
|CEPI ,WHO ,INSERM
|מספר אתרים ב[[הרפובליקה העממית של סין|סין]]; [[טיפול חמלה|ניסויי סולידריות]] וגילויים גלובליים, [[אירופה]], בינלאומי{{הערה|{{ישראל היום|מיטל יסעור בית-אור|קורונה|747513|31 במרץ 2020}}}}
|אפריל 2020 (ניסויים סיניים); אמצע 2020
|[[תופעות לוואי]] מרובות, חלקן מוות קשה ואפשרי; אינטראקציות של תרופות מרשם אפשריות; ניסויים
|-
|'''[[פביפירביר]]'''
|אנטי-ויראלי נגד [[שפעת]]
|[[שפעת]] ([[הרפובליקה העממית של סין|סין]]){{הערה|{{מעריב אונליין|סוכנויות הידיעות|דיווח: תרופה יפנית נמצאה כיעילה לטיפול בחולי קורונה בסין|corona/corona-world/Article-755301|20 במרץ 2020}}}}
|Fujifilm
|[[הרפובליקה העממית של סין|סין]]
|אפריל 2020
|
|-
|'''{{קישור שפה|אנגלית|Lopinavir/ritonavir|לופינאביר/ריטונביר}} עם או בלי [[אינטרפרון בטא 1a]]'''
|אנטי-ויראלי, דיכוי חיסוני
|בניסוי משולב; [[לופינאביר]]/[[ריטונביר]] אושר
|CEPI, [[ארגון הבריאות העולמי|WHO]], [[ממשלת בריטניה]], [[אוניברסיטת אוקספורד]], INSERM
|[[טיפול חמלה|ניסויי סולידריות]] וגילויים גלובליים, מספר מדינות
|אמצע 2020
|
|-
|'''{{קישור שפה|אנגלית|Sarilumab|סרילומאב}}'''
|[[נוגדנים חד-שבטיים]] אנושיים נגד רצפטורי אינטרלויקין 6
|[[דלקת מפרקים שיגרונית]] ([[ארצות הברית]], [[אירופה]])
|רגנרון-[[סאנופי]]
|מספר מדינות
|אביב 2020
|
|-
|'''[[TMC-310911]] + {{קישור שפה|אנגלית|Ritonavir|ריטונביר}}'''
|אנטי-ויראלי
|שילוב לא אושר; [[ריטונביר]] אושר ל- [[HIV]]
|Ascletis Pharma
|מספר אתרים ב[[הרפובליקה העממית של סין|סין]]
|אביב 2020
|
|-
|'''[[טוסיליזומב]]'''
|[[נוגדנים חד-שבטיים]] אנושיים נגד רצפטורי אינטרלויקין 6
|דיכוי חיסוני, [[דלקת מפרקים שיגרונית]] ([[ארצות הברית]], [[אירופה]])
|גננטק-[[הופמן לה רוש]]
|מספר מדינות
|אמצע 2020
|
|-
|'''[[דאפאגליפלוזין]]'''
|[[מעכבי SGLT2]]
|סוכן [[היפוגליקמיה]]
|Saint Luke's Mid America Heart Institute, [[אסטרהזניקה]]
|מספר מדינות
|דצמבר 2020
|
|-
|'''[[CD24Fc]]'''
|אימונומודולטור אנטי-ויראלי נגד תגובה דלקתית
|תרופה פוטנציאלית חדשה
|OncoImmune, Inc
|מספר אתרים ב[[ארצות הברית]]
|2021
|
|}
== רשימת חיסונים פוטנציאליים ==
כפי שדיווחו מדעני CEPI ב[[אפריל]] [[2020]], כ-115 חיסונים פוטנציאליים נמצאים בשלבי פיתוח מוקדמים כפרויקטים פעילים שאושרו או שנמצאים בתהליך פיתוח מחקרי או פרה-קליני.{{מקור}}
ניסויי שלב I נבדקים בעיקר לבטיחות ולמינון מקדים בכמה עשרות נבדקים בריאים, ואילו ניסויים בשלב II – בעקבות ההצלחה בשלב I – אומדים את האימונוגניות, את רמות המינון (יעילות על סמך סמנים ביולוגיים) ואת ההשפעות השליליות של החיסון הפוטנציאלי, בדרך-כלל בקרב מאות אנשים. ניסויים בשלב III כוללים בדרך-כלל יותר משתתפים, כולל קבוצת ביקורת, ובודקים את יעילות החיסון במניעת המחלה, תוך פיקוח על תופעות לוואי במינון האופטימלי.
{| class="wikitable"
|+COVID-19: חיסונים פוטנציאליים בניסויים בשלבים I-II
!חיסון פוטנציאלי
!נותני חסות לניסוי
!טכנולוגיה
!שלב [[ניסוי קליני|ניסויי קליני]]
(מספר משתתפים)
!מיקום
!משך
!הערות
|-
| rowspan="2" |'''Ad5-nCoV'''
| rowspan="2" |CanSino Biologics, המכון לביוטכנולוגיה של האקדמיה למדעי הרפואה הצבאית של סין{{הערה|שם=MAKO|{{mako||המרוץ אחר התרופה לקורונה: הצצה נדירה למעבדות של מכון וייצמן|4218a3d1c309171026|news-israel/2020_q2}}}}
| rowspan="2" |וקטור אדנו-נגיפי רקומביננטי מסוג 5
|שלב II, ניסוי פולשני למינון ולתופעות לוואי
(500)
|[[הרפובליקה העממית של סין|סין]]
|מרץ 2020 עד דצמבר 2020
|
|-
|שלב I
(108)
|[[הרפובליקה העממית של סין|סין]]
|מרץ 2020 עד דצמבר 2020
|נמשך עד 2020 במהלך שלב II
|-
|'''ChAdOx1 nCoV-19'''
|[[אוניברסיטת אוקספורד]] ו[[אסטרהזניקה]] {{הערה|{{ynet|יניב חלילי, לונדון, וזאב אברהמי, ברלין|חיסון לקורונה שפותח באנגליה ינוסה לראשונה על בני אדם|5719546|23 באפריל 2020}}}}
|וקטור אדנו-נגיפי
|שלב III, אקראי, מבוקר [[פלצבו]], מרובה אתרים
(510)
|[[הממלכה המאוחדת|בריטניה]]
|אפריל 2020 עד זמן לא ידוע
|
|-
|'''(BNT162 (a1, b1, b2, c2'''
|BioNTech ,Fosun Pharmaceutical, [[פייזר]]
|[[RNA]]
|שלב III של ארבעה חיסונים, אסקלציית מינון, עוקבות מקבילות
(196)
|[[גרמניה]]{{הערה|{{ערוץ7|ניסן צור|מתקרבים לחיסון ותרופה לקורונה?|435691|30 באפריל 2020}}}}
|אפריל 2020 עד זמן לא ידוע
|
|-
|'''ללא שם'''
|Sinovac Biotech
|נגיף [[SARS-CoV-2]] לא פעיל
|שלב I-II, אקראי, [[סמיות כפולה]], חד-מרכזית, מבוקר [[פלצבו]]
(744)
|[[הרפובליקה העממית של סין|סין]]
|אפריל 2020 עד דצמבר 2020
|
|-
|'''INO-4800'''
|Inovio Pharmaceuticals ,CEPI, המכון הלאומי לבריאות של קוריאה, International Vaccine Institute
|[[פלסמיד]] [[DNA]] שנמסר באמצעות [[אלקטרופורציה]]
|שלב I-II
(40)
|[[ארצות הברית]], [[קוריאה הדרומית]]
|מרץ 2020 עד נובמבר 2020
|
|-
|'''mRNA-1273'''
|[[מודרנה (חברה)|Moderna]], [[המכון הלאומי לאלרגיה ומחלות מידבקות|המכון הלאומי לאלרגיה ולמחלות מידבקות של ארצות הברית]]{{הערה|{{ynet|אנה ריבקין, מכון דוידסון|איך מפתחים חיסון לקורונה - ומתי תגיע התרופה?|56966200|17 במרץ 2020}}}}
|פיזור ננו-חלקיקי [[ליפיד|שומנים]] המכילים [[RNA שליח]]
|שלב III
(45)
|[[ארצות הברית]]
|מרץ 2020 עד אביב-קיץ 2021
|
|-
|'''Covid-19/aAPC'''
| rowspan="2" |Shenzhen Geno-Immune Medical Institute
|וקטור נגיפי-לנטי, [[אנטיגן]] מלאכותי ספציפי לפתוגן המציג [[תא דנדריטי|תאים דנדריטים]]
|שלב I
(100)
|[[הרפובליקה העממית של סין|סין]]
|מרץ 2020 עד 2023
|
|-
|'''LV-SMENP-DC'''
|חיסון מיני-גן נגיפי-לנטי, [[תא דנדריטי|תאים דנדריטים]] ששונו בעזרת וקטור נגיפי-לנטי
|שלב I
(100)
|[[הרפובליקה העממית של סין|סין]]
|מרץ 2020 עד 2023
|
|-
|'''bacTRL-Spike'''
|Symvivo Corporation, אוניברסיטת דלהאוזי, [[אוניברסיטת קולומביה הבריטית]]
|DNA, מצע חיידקי (דרך הפה)
|שלב I
(84)
|[[קנדה]]
|אפריל 2020 עד דצמבר 2021
|
|-
|'''ללא שם'''
|מכון בייג'ינג למוצרים ביולוגיים, מכון ווהאן למוצרים ביולוגיים
|נגיף [[SARS-CoV-2]] לא פעיל (תאי Vero)
|שלב I
(288)
|[[הרפובליקה העממית של סין|סין]]
|אפריל 2020 עד נובמבר 2021
|
|}
== בישראל ==
{{להשלים|פסקה=כן}}
[[משרד הביטחון]] פרסם קול קורא להצעת רעיונות וכיווני פיתוח טכנולוגיים שיסייעו במניעה, טיפול והתמודדות עם נגיף הקורונה. הקול הקורא פנה ליזמים בתחומי ה[[היי-טק]], [[ביו-טק]], [[רפואה]], [[טכנולוגיה]] וכן למדענים ולחוקרים ב[[אקדמיה]] ובמכוני מחקר, להציע רעיונות, יוזמות והצעות להתמודדות עם נגיף הקורונה<ref>{{קישור כללי|כתובת=https://www.mod.gov.il/Society_Economy/articles/Pages/29.3.20.aspx|הכותב=|כותרת=קול קורא: רעיונות טכנולוגיים להתמודדות עם נגיף הקורונה|אתר=www.mod.gov.il|תאריך=|תאריך_וידוא=2020-05-05}}</ref>.
בישראל יש מספר מחקרים המנסים לפתח חיסון, בהם [[המכון למחקר ביולוגי בישראל]] ב[[נס ציונה]]{{הערה|{{mako||בדרך לחיסון: התקדמות משמעותית במכון הביולוגי בנס ציונה - הופקו נוגדנים לקורונה|5e534e7609b4171027|news-lifestyle/2020_q2}}}}, [[מרכז ידע גליל עליון]]{{הערה|{{מעריב אונליין|משה כהן|מהפריפריה תצא הבשורה: האם החיסון לקורונה יפותח דווקא בקרית שמונה?|news/health/Article-761419|22 באפריל 2020}}}} ו[[מכון ויצמן למדע]]{{הערה|שם=MAKO}}.
דוברות [[משרד הביטחון]] פרסמה שבמכון למחקר ביולוגי פותח [[נוגדנים חד-שבטיים|נוגדן חד-שבטי]] עם שיעור נמוך במיוחד של [[חלבונים]] אחרים, שעלולים לסכן את החולה המטופל, שהוכח כמנטרל את וירוס הקורונה האלים<ref>{{קישור כללי|כתובת=https://www.mod.gov.il/Society_Economy/articles/Pages/06.05.20.aspx|הכותב=דוברות משרד הבטחון|כותרת=המכון למחקר ביולוגי פיתח נוגדן לווירוס הקורונה|אתר=משרד הביטחון|תאריך=|תאריך_וידוא=2020-05-08}}</ref>.
ב-26 במאי הודיע המכון למחקר ביולוגי בישראל, כי ערך ניסוי בנגזרות של שתי תרופות שפותחו במקור לטיפול במחלת [[גושה]] ומצא כי טיפול בהן הוביל לירידה משמעותית ביכולת ה[[שכפול DNA|שכפול]] של נגיף הקורונה, והוא גורם להרס ותמותה של ה[[תא]] המודבק. אחד החומרים שנבחנו בניסוי הוא נגזרת של התרופה Cerdelga®, שקיבלה כבר אישור [[FDA]] וניתנת לחולי גושה, והתרופה השנייה נמצאת בשלבי אישור מתקדמים<ref>{{קישור כללי|כתובת=https://www.mod.gov.il/Society_Economy/articles/Pages/26.5.20.aspx|אתר=משרד הביטחון|כותרת=המכון הביולוגי: תרופות לגושה נגד קורונה|תאריך_וידוא=2020-06-07}}</ref>.
== ראו גם ==
* [[מגפת הקורונה]]
* [[מחלת נגיף קורונה 2019]]
* [[בדיקת קורונה]]
* [[SARS-CoV-2]]
== קישורים חיצוניים ==
{{ויקישיתוף בשורה}}
* {{ידיעות אחרונות|גילית קוזבה|היה יכול להיות לנו עכשיו חיסון לקורונה. וזה טראגי|5697654|20 במרץ 2020}}
* [https://www.themarker.com/wallstreet/.premium-1.8741208 האיש שיכול להציל את העולם: הכירו את החוקר שמפתח חיסון לקורונה], 5 באפריל 2020
* [https://news.walla.co.il/item/3350354 רופאים בצרפת עוררו סערה אחרי שקראו לבחון חיסונים לקורונה באפריקה], כתבה על מומחים בכירים שהואשמו בגזענות בתגובה להצעה לטיפול בקורונה, 3 באפריל 2020
* {{ידיעות אחרונות|גילית קוזבה ושרית רוזנבלום|הראשון בחיסון|5710530|10 באפריל 2020}}
* {{גלובס|[[גלי וינרב]]|מתי יהיה חיסון לקורונה? כל מה שצריך לדעת על המרוץ ועל הוויתורים בדרך אליו|1001325543|18 באפריל 2020}}
* [https://www.globes.co.il/news/article.aspx?did=1001325774 קומדיה של טעויות: השמועה מסנגל שמסעירה את מתנגדי החיסונים], כתבה על פייק ניוז בנוגע לפיתוח חיסון, 20 באפריל 2020
* {{הארץ|הניו יורק טיימס|חשדנות הדדית ומחסור בזכוכית: המרוץ לפתח חיסון לקורונה בזמן שיא|1.8833577|10 במאי 2020}}
* {{TheMarker|שגיא כהן|קישור מחבר=ללא|המרוץ לחיסון מתקדם במהירות שיא - אבל מי יוכל להינצל בזכותו?|1.8857888|20 במאי 2020}}
* {{TheMarker|שגיא כהן|קישור מחבר=ללא|האם יהיה חיסון נגד קורונה עד סוף השנה?|1.8895888|7 ביוני 2020}}
* {{הידען|ד"ר [[רועי צזנה]]|מתי יהיה חיסון לנגיף הקורונה? ארבעה תרחישים|when-will-the-corona-virus-be-vaccinated-four-scenarios-0807203|8 ביולי 2020}}
== הערות שוליים ==
{{הערות שוליים}}
{{ש}}
{{מגפת הקורונה}}
[[קטגוריה:מגפת הקורונה]]
[[קטגוריה:תרופות אנטי-ויראליות]]
[[קטגוריה:חיסונים]]' |
קוד הוויקי של הדף החדש, אחרי העריכה (new_wikitext) | '{{לעדכן}}[[קובץ:SARS-CoV-2 (CDC-23312).png|ממוזער|[[אילוסטרציה]] של הנגיף SARS-CoV-2]]
'''פיתוח תרופות וחיסונים למחלת COVID-19''' הוא תהליך המחקר והפיתוח של [[חיסון|חיסונים]] מונעים ו[[תרופה|תרופות]] מרשם טיפולית, אשר יקלו על חומרת מחלת [[מחלת נגיף קורונה 2019|COVID-19]], אותה מחולל הנגיף [[SARS-CoV-2]], ויחסנו בני אדם מולו.
במהלך [[אפריל]] [[2020]], מאות חברות תרופות{{הערה|{{מעריב אונליין|מעריב אונליין|האם החיסון המיוחל לנגיף קורונה יגיע מחברת טבק?|corona/corona-world/Article-758900|7 באפריל 2020}}}}, חברות [[ביוטכנולוגיה]]{{הערה|{{TheMarker|[[בלומברג (חברת חדשות)|בלומברג]]|חברת התרופות גיליאד תורמת תרופה לקורונה שתשמש 140 אלף חולים|1.8740883|5 באפריל 2020}}}}{{הערה|{{ynet|איתמר אייכנר|נחתה מיפן: התרופה שנמצאה יעילה לקורונה - תנוסה על חולים|5709661|6 באפריל 2020}}}}, קבוצות מחקר באוניברסיטאות{{הערה|{{ישראל היום|אסף גולן|קורונה|751227|13 באפריל 2020}}}}{{הערה|{{TheMarker|דפנה מאור|האם חיסון משולש יכול להגן מקורונה או להקל בהשפעתה? ניסוי קליני ינסה לבדוק|1.8765657|14 באפריל 2020}}}} וארגוני בריאות פיתחו 115 חיסונים ו-249 טיפולים פוטנציאליים למחלת [[מחלת נגיף קורונה 2019|COVID-19]] בשלבים שונים של מחקר פרה-קליני או קליני. בסוף [[אפריל]] נערכו כ-330 מחקרים קליניים ברחבי העולם כדי להעריך טיפולים פוטנציאליים כנגד המחלה.
[[ארגון הבריאות העולמי]] (WHO), [[הסוכנות האירופית לתרופות]] (EMA), [[מנהל המזון והתרופות האמריקאי]] (FDA), ו[[ממשלת סין]] ויצרני התרופות סינים היו מתואמים עם האקדמאים והחוקרים בתעשייה כדי להאיץ את פיתוחם של החיסונים, של תרופות אנטי-ויראליות ושל טיפולים לאחר הידבקות. פלטפורמת רישום הניסויים הקליניים הבינלאומיים של ארגון הבריאות העולמי רשמה 536 מחקרים קליניים לפיתוח טיפולים שלאחר הידבקות בזיהומי מחלת [[מחלת נגיף קורונה 2019|COVID-19]], עם מספר רב של תרכובות אנטי-ויראליות שהוכנו לטיפול בזיהומים אחרים במחקרים קליניים שאומצו{{הערה|{{גלובס|גלי וינרב|הניסויים חדשים, התרופות ישנות: כל מה שצריך לדעת על הסיכוי למצוא חיסון לקורונה|1001324069|1 באפריל 2020}}}}.
בחודש [[מרץ]] [[2020]] יזם [[ארגון הבריאות העולמי]] את "ניסוי SOLIDARITY" בעשר מדינות, אליו נרשמו אלפי אנשים שנדבקו ב-[[מחלת נגיף קורונה 2019|COVID-19]], כדי להעריך את ההשפעות הטיפוליות של ארבע התרכובות האנטי-ויראליות הקיימות והמבטיחות ביותר. סקירה דינמית ושיטתית הוקמה ב[[אפריל]] 2020 במטרה לעקוב אחר התקדמות הניסויים הקליניים הרשומים כחיסונים נגד המחלה ותרופות טיפוליות פוטנציאליות.
פיתוח חיסונים ותרופות הוא תהליך רב-שלבי, האורך בדרך-כלל מעל מחמש שנים על-מנת להבטיח את הבטיחות והיעילות של התרכובת החדשה. ב[[פברואר]] [[2020]], מ[[ארגון הבריאות העולמי]] נאמר כי לא צפו שחיסון נגד הנגיף [[SARS-CoV-2]], שמחולל את מחלת COVID-19, יהיה זמין בתוך פחות מ-18 חודשים{{הערה|{{כלכליסט|שירות כלכליסט|ארגון הבריאות העולמי: לא צפוי חיסון לקורונה ב-12 החודשים הקרובים|3808021|14 באפריל 2020}}}}, וההערכות השמרניות לזמן הדרוש להוכחת בטיחות, משך פיתוח חיסון יעיל אורך כ-12 חודשים זמן לא ידוע). מספר סוכנויות רגולטוריות לאומיות, כמו ה-[[הסוכנות האירופית לתרופות|EMA]] וה-[[מנהל המזון והתרופות האמריקאי|FDA]], אישרו נהלים במטרה לזרז בדיקות קליניות{{הערה|{{TheMarker|רויטרס, סוכנויות הידיעות|המרוץ לפיתוח חיסון לקורונה: פייזר עם רווח גבוה מהצפוי; מרק הנמיכה תחזית|.premium-1.8805377|28 באפריל 2020}}}}.
עד [[אפריל]] [[2020]], היו ארבעה טיפולים פוטנציאליים לאחר הידבקות – [[פביפירביר]], [[רמדסיביר]]{{הערה|{{כיפה|חדשות כיפה|האם נמצאה תרופה לקורונה? תקווה בארצות הברית|חדשות/959910-האם-נמצאה-תרופה-לקורונה-תקווה-בארצות-הברית/|29 באפריל, 2020 21:12}}}}, [[לופינאביר]] ו[[הידרוקסיכלורוקווין]] (או [[כלורוקין]]) – בשלב האחרון של הבדיקה על בני אדם – [[ניסוי קליני|ניסויים קליניים]] בשלבים III-IV; וחמישה חיסונים פוטנציאליים נכנסו לשלב II של הבטיחות, הערכת המינון והיעילות על בני אדם{{הערה|{{mako||ארגון הבריאות העולמי: החל ניסוי קליני רחב-היקף ב-4 תרופות מבטיחות לקורונה|fadc29fcbd60171026|health-illnesses-and-medicines/illnesses-the_novel_coronavirus}}}}.
== רשימת טיפולים פוטנציאליים בשלבים המתקדמים ביותר ==
מספר תרופות הפוטנציאליות הנבדקות כטיפול "תומך" להקלה על סימפטומים במהלך מחלה, כמו [[נוגדי דלקת שאינם סטרואידים|NSAIDs]] או [[מרחיבי סימפונות]], אינן כלולות בטבלה שלהלן. טיפולים פוטנציאליים בשלבי הניסוי II ו-I אינם נכללים אף הם. לתרופות בשלבי הניסוי I ו-II יש אחוזי הצלחה נמוכים (מתחת ל-12%) לעבור את כל שלבי הניסוי עד לקבלת אישור סופי. לאחר שהגיעו לניסויים בשלב III, טיפוליים פוטנציאליים למחלות הקשורות לזיהום של [[מחלת נגיף קורונה 2019|COVID-19]] – מחלות זיהומיות ונשימתיות – הם בעלי אחוזי הצלחה של כ-72%.
{| class="wikitable"
|+COVID-19: טיפולים תרופתיים פוטנציאליים בניסויים בשלבים III-IV
!תרופה פוטנציאלית
!תיאור
!אישור למחלות קיימות
!נותני חסות לניסוי
!מיקומים
!תוצאות צפויות
!הערות
|-
|'''[[רמדסיביר]]'''
|אנטי-ויראלי; אנלוג נוקליאוטידים המעכב את סינתזת ה-[[RNA]] ב[[נגיף קורונה|נגיפי קורונה]]
|בניסוי
|[[גיליאד סיאנסז]], [[ארגון הבריאות העולמי|WHO]] ,INSERM
|[[הרפובליקה העממית של סין|סין]], [[יפן]] בהתחלה; התרחבות בינלאומית בניסויי סולידריות וגילויים גלובליים{{הערה|{{כלכליסט|נועם לנדמן|חברת הענק שפיתחה תרופה לקורונה - וממריאה בוול סטריט|3808693|17 באפריל 2020}}}}
|אפריל (ניסויים סיניים, יפניים) עד אמצע 2020
|
|-
|'''[[הידרוקסיכלורוקווין]] או [[כלורוקין]]'''
|אנטי-פרזיטי ואנטי-ראומטי; גנרי מתוצרת יצרנים רבים
|[[מלריה]], [[דלקת מפרקים שיגרונית|דלקת מפרקים שגרונית]], [[זאבת]] (בינלאומי)
|CEPI ,WHO ,INSERM
|מספר אתרים ב[[הרפובליקה העממית של סין|סין]]; [[טיפול חמלה|ניסויי סולידריות]] וגילויים גלובליים, [[אירופה]], בינלאומי{{הערה|{{ישראל היום|מיטל יסעור בית-אור|קורונה|747513|31 במרץ 2020}}}}
|אפריל 2020 (ניסויים סיניים); אמצע 2020
|[[תופעות לוואי]] מרובות, חלקן מוות קשה ואפשרי; אינטראקציות של תרופות מרשם אפשריות; ניסויים
|-
|'''[[פביפירביר]]'''
|אנטי-ויראלי נגד [[שפעת]]
|[[שפעת]] ([[הרפובליקה העממית של סין|סין]]){{הערה|{{מעריב אונליין|סוכנויות הידיעות|דיווח: תרופה יפנית נמצאה כיעילה לטיפול בחולי קורונה בסין|corona/corona-world/Article-755301|20 במרץ 2020}}}}
|Fujifilm
|[[הרפובליקה העממית של סין|סין]]
|אפריל 2020
|
|-
|'''{{קישור שפה|אנגלית|Lopinavir/ritonavir|לופינאביר/ריטונביר}} עם או בלי [[אינטרפרון בטא 1a]]'''
|אנטי-ויראלי, דיכוי חיסוני
|בניסוי משולב; [[לופינאביר]]/[[ריטונביר]] אושר
|CEPI, [[ארגון הבריאות העולמי|WHO]], [[ממשלת בריטניה]], [[אוניברסיטת אוקספורד]], INSERM
|[[טיפול חמלה|ניסויי סולידריות]] וגילויים גלובליים, מספר מדינות
|אמצע 2020
|
|-
|'''{{קישור שפה|אנגלית|Sarilumab|סרילומאב}}'''
|[[נוגדנים חד-שבטיים]] אנושיים נגד רצפטורי אינטרלויקין 6
|[[דלקת מפרקים שיגרונית]] ([[ארצות הברית]], [[אירופה]])
|רגנרון-[[סאנופי]]
|מספר מדינות
|אביב 2020
|
|-
|'''[[TMC-310911]] + {{קישור שפה|אנגלית|Ritonavir|ריטונביר}}'''
|אנטי-ויראלי
|שילוב לא אושר; [[ריטונביר]] אושר ל- [[HIV]]
|Ascletis Pharma
|מספר אתרים ב[[הרפובליקה העממית של סין|סין]]
|אביב 2020
|
|-
|'''[[טוסיליזומב]]'''
|[[נוגדנים חד-שבטיים]] אנושיים נגד רצפטורי אינטרלויקין 6
|דיכוי חיסוני, [[דלקת מפרקים שיגרונית]] ([[ארצות הברית]], [[אירופה]])
|גננטק-[[הופמן לה רוש]]
|מספר מדינות
|אמצע 2020
|
|-
|'''[[דאפאגליפלוזין]]'''
|[[מעכבי SGLT2]]
|סוכן [[היפוגליקמיה]]
|Saint Luke's Mid America Heart Institute, [[אסטרהזניקה]]
|מספר מדינות
|דצמבר 2020
|
|-
|'''[[CD24Fc]]'''
|אימונומודולטור אנטי-ויראלי נגד תגובה דלקתית
|תרופה פוטנציאלית חדשה
|OncoImmune, Inc
|מספר אתרים ב[[ארצות הברית]]
|2021
|
|}
== רשימת חיסונים פוטנציאליים ==
כפי שדיווחו מדעני CEPI ב[[אפריל]] [[2020]], כ-115 חיסונים פוטנציאליים נמצאים בשלבי פיתוח מוקדמים כפרויקטים פעילים שאושרו או שנמצאים בתהליך פיתוח מחקרי או פרה-קליני.{{מקור}}
ניסויי שלב I נבדקים בעיקר לבטיחות ולמינון מקדים בכמה עשרות נבדקים בריאים, ואילו ניסויים בשלב II – בעקבות ההצלחה בשלב I – אומדים את האימונוגניות, את רמות המינון (יעילות על סמך סמנים ביולוגיים) ואת ההשפעות השליליות של החיסון הפוטנציאלי, בדרך-כלל בקרב מאות אנשים. ניסויים בשלב III כוללים בדרך-כלל יותר משתתפים, כולל קבוצת ביקורת, ובודקים את יעילות החיסון במניעת המחלה, תוך פיקוח על תופעות לוואי במינון האופטימלי.
{| class="wikitable"
|+COVID-19: חיסונים פוטנציאליים בניסויים בשלבים I-II
!חיסון פוטנציאלי
!נותני חסות לניסוי
!טכנולוגיה
!שלב [[ניסוי קליני|ניסויי קליני]]
(מספר משתתפים)
!מיקום
!משך
!הערות
|-
| rowspan="2" |'''Ad5-nCoV'''
| rowspan="2" |CanSino Biologics, המכון לביוטכנולוגיה של האקדמיה למדעי הרפואה הצבאית של סין{{הערה|שם=MAKO|{{mako||המרוץ אחר התרופה לקורונה: הצצה נדירה למעבדות של מכון וייצמן|4218a3d1c309171026|news-israel/2020_q2}}}}
| rowspan="2" |וקטור אדנו-נגיפי רקומביננטי מסוג 5
|שלב II, ניסוי פולשני למינון ולתופעות לוואי
(500)
|[[הרפובליקה העממית של סין|סין]]
|מרץ 2020 עד דצמבר 2020
|
|-
|שלב I
(108)
|[[הרפובליקה העממית של סין|סין]]
|מרץ 2020 עד דצמבר 2020
|נמשך עד 2020 במהלך שלב II
|-
|'''ChAdOx1 nCoV-19'''
|[[אוניברסיטת אוקספורד]] ו[[אסטרהזניקה]] {{הערה|{{ynet|יניב חלילי, לונדון, וזאב אברהמי, ברלין|חיסון לקורונה שפותח באנגליה ינוסה לראשונה על בני אדם|5719546|23 באפריל 2020}}}}
|וקטור אדנו-נגיפי
|שלב III, אקראי, מבוקר [[פלצבו]], מרובה אתרים
(510)
|[[הממלכה המאוחדת|בריטניה]]
|אפריל 2020 עד זמן לא ידוע
|
|-
|'''(BNT162 (a1, b1, b2, c2'''
|BioNTech ,Fosun Pharmaceutical, [[פייזר]]
|[[RNA]]
|שלב III של ארבעה חיסונים, אסקלציית מינון, עוקבות מקבילות
(196)
|[[גרמניה]]{{הערה|{{ערוץ7|ניסן צור|מתקרבים לחיסון ותרופה לקורונה?|435691|30 באפריל 2020}}}}
|אפריל 2020 עד זמן לא ידוע
|
|-
|'''ללא שם'''
|Sinovac Biotech
|נגיף [[SARS-CoV-2]] לא פעיל
|שלב I-II, אקראי, [[סמיות כפולה]], חד-מרכזית, מבוקר [[פלצבו]]
(744)
|[[הרפובליקה העממית של סין|סין]]
|אפריל 2020 עד דצמבר 2020
|
|-
|'''INO-4800'''
|Inovio Pharmaceuticals ,CEPI, המכון הלאומי לבריאות של קוריאה, International Vaccine Institute
|[[פלסמיד]] [[DNA]] שנמסר באמצעות [[אלקטרופורציה]]
|שלב I-II
(40)
|[[ארצות הברית]], [[קוריאה הדרומית]]
|מרץ 2020 עד נובמבר 2020
|
|-
|'''mRNA-1273'''
|[[מודרנה (חברה)|Moderna]], [[המכון הלאומי לאלרגיה ומחלות מידבקות|המכון הלאומי לאלרגיה ולמחלות מידבקות של ארצות הברית]]{{הערה|{{ynet|אנה ריבקין, מכון דוידסון|איך מפתחים חיסון לקורונה - ומתי תגיע התרופה?|56966200|17 במרץ 2020}}}}
|פיזור ננו-חלקיקי [[ליפיד|שומנים]] המכילים [[RNA שליח]]
|שלב III
(00045)
|[[ארצות הברית]]
|מרץ 2020 עד אביב-קיץ 2021
|
|-
|'''Covid-19/aAPC'''
| rowspan="2" |Shenzhen Geno-Immune Medical Institute
|וקטור נגיפי-לנטי, [[אנטיגן]] מלאכותי ספציפי לפתוגן המציג [[תא דנדריטי|תאים דנדריטים]]
|שלב I
(100)
|[[הרפובליקה העממית של סין|סין]]
|מרץ 2020 עד 2023
|
|-
|'''LV-SMENP-DC'''
|חיסון מיני-גן נגיפי-לנטי, [[תא דנדריטי|תאים דנדריטים]] ששונו בעזרת וקטור נגיפי-לנטי
|שלב I
(100)
|[[הרפובליקה העממית של סין|סין]]
|מרץ 2020 עד 2023
|
|-
|'''bacTRL-Spike'''
|Symvivo Corporation, אוניברסיטת דלהאוזי, [[אוניברסיטת קולומביה הבריטית]]
|DNA, מצע חיידקי (דרך הפה)
|שלב I
(84)
|[[קנדה]]
|אפריל 2020 עד דצמבר 2021
|
|-
|'''ללא שם'''
|מכון בייג'ינג למוצרים ביולוגיים, מכון ווהאן למוצרים ביולוגיים
|נגיף [[SARS-CoV-2]] לא פעיל (תאי Vero)
|שלב I
(288)
|[[הרפובליקה העממית של סין|סין]]
|אפריל 2020 עד נובמבר 2021
|
|}
== קישורים חיצוניים ==
{{ויקישיתוף בשורה}}
* {{ידיעות אחרונות|גילית קוזבה|היה יכול להיות לנו עכשיו חיסון לקורונה. וזה טראגי|5697654|20 במרץ 2020}}
* [https://www.themarker.com/wallstreet/.premium-1.8741208 האיש שיכול להציל את העולם: הכירו את החוקר שמפתח חיסון לקורונה], 5 באפריל 2020
* [https://news.walla.co.il/item/3350354 רופאים בצרפת עוררו סערה אחרי שקראו לבחון חיסונים לקורונה באפריקה], כתבה על מומחים בכירים שהואשמו בגזענות בתגובה להצעה לטיפול בקורונה, 3 באפריל 2020
* {{ידיעות אחרונות|גילית קוזבה ושרית רוזנבלום|הראשון בחיסון|5710530|10 באפריל 2020}}
* {{גלובס|[[גלי וינרב]]|מתי יהיה חיסון לקורונה? כל מה שצריך לדעת על המרוץ ועל הוויתורים בדרך אליו|1001325543|18 באפריל 2020}}
* [https://www.globes.co.il/news/article.aspx?did=1001325774 קומדיה של טעויות: השמועה מסנגל שמסעירה את מתנגדי החיסונים], כתבה על פייק ניוז בנוגע לפיתוח חיסון, 20 באפריל 2020
* {{הארץ|הניו יורק טיימס|חשדנות הדדית ומחסור בזכוכית: המרוץ לפתח חיסון לקורונה בזמן שיא|1.8833577|10 במאי 2020}}
* {{TheMarker|שגיא כהן|קישור מחבר=ללא|המרוץ לחיסון מתקדם במהירות שיא - אבל מי יוכל להינצל בזכותו?|1.8857888|20 במאי 2020}}
* {{TheMarker|שגיא כהן|קישור מחבר=ללא|האם יהיה חיסון נגד קורונה עד סוף השנה?|1.8895888|7 ביוני 2020}}
* {{הידען|ד"ר [[רועי צזנה]]|מתי יהיה חיסון לנגיף הקורונה? ארבעה תרחישים|when-will-the-corona-virus-be-vaccinated-four-scenarios-0807203|8 ביולי 2020}}
== הערות שוליים ==
{{הערות שוליים}}
{{ש}}
{{מגפת הקורונה}}
[[קטגוריה:מגפת הקורונה]]
[[קטגוריה:תרופות אנטי-ויראליות]]
[[קטגוריה:חיסונים]]' |
פלט unified diff של השינויים שבוצעו בעריכה (edit_diff) | '@@ -8,5 +8,5 @@
בחודש [[מרץ]] [[2020]] יזם [[ארגון הבריאות העולמי]] את "ניסוי SOLIDARITY" בעשר מדינות, אליו נרשמו אלפי אנשים שנדבקו ב-[[מחלת נגיף קורונה 2019|COVID-19]], כדי להעריך את ההשפעות הטיפוליות של ארבע התרכובות האנטי-ויראליות הקיימות והמבטיחות ביותר. סקירה דינמית ושיטתית הוקמה ב[[אפריל]] 2020 במטרה לעקוב אחר התקדמות הניסויים הקליניים הרשומים כחיסונים נגד המחלה ותרופות טיפוליות פוטנציאליות.
-פיתוח חיסונים ותרופות הוא תהליך רב-שלבי, האורך בדרך-כלל מעל מחמש שנים על-מנת להבטיח את הבטיחות והיעילות של התרכובת החדשה. ב[[פברואר]] [[2020]], מ[[ארגון הבריאות העולמי]] נאמר כי לא צפו שחיסון נגד הנגיף [[SARS-CoV-2]], שמחולל את מחלת COVID-19, יהיה זמין בתוך פחות מ-18 חודשים{{הערה|{{כלכליסט|שירות כלכליסט|ארגון הבריאות העולמי: לא צפוי חיסון לקורונה ב-12 החודשים הקרובים|3808021|14 באפריל 2020}}}}, והערכות השמרניות לזמן הדרוש להוכחת בטיחות, משך פיתוח חיסון יעיל אורך כ-12 חודשים (תחילת [[2021]]). מספר סוכנויות רגולטוריות לאומיות, כמו ה-[[הסוכנות האירופית לתרופות|EMA]] וה-[[מנהל המזון והתרופות האמריקאי|FDA]], אישרו נהלים במטרה לזרז בדיקות קליניות{{הערה|{{TheMarker|רויטרס, סוכנויות הידיעות|המרוץ לפיתוח חיסון לקורונה: פייזר עם רווח גבוה מהצפוי; מרק הנמיכה תחזית|.premium-1.8805377|28 באפריל 2020}}}}.
+פיתוח חיסונים ותרופות הוא תהליך רב-שלבי, האורך בדרך-כלל מעל מחמש שנים על-מנת להבטיח את הבטיחות והיעילות של התרכובת החדשה. ב[[פברואר]] [[2020]], מ[[ארגון הבריאות העולמי]] נאמר כי לא צפו שחיסון נגד הנגיף [[SARS-CoV-2]], שמחולל את מחלת COVID-19, יהיה זמין בתוך פחות מ-18 חודשים{{הערה|{{כלכליסט|שירות כלכליסט|ארגון הבריאות העולמי: לא צפוי חיסון לקורונה ב-12 החודשים הקרובים|3808021|14 באפריל 2020}}}}, וההערכות השמרניות לזמן הדרוש להוכחת בטיחות, משך פיתוח חיסון יעיל אורך כ-12 חודשים זמן לא ידוע). מספר סוכנויות רגולטוריות לאומיות, כמו ה-[[הסוכנות האירופית לתרופות|EMA]] וה-[[מנהל המזון והתרופות האמריקאי|FDA]], אישרו נהלים במטרה לזרז בדיקות קליניות{{הערה|{{TheMarker|רויטרס, סוכנויות הידיעות|המרוץ לפיתוח חיסון לקורונה: פייזר עם רווח גבוה מהצפוי; מרק הנמיכה תחזית|.premium-1.8805377|28 באפריל 2020}}}}.
עד [[אפריל]] [[2020]], היו ארבעה טיפולים פוטנציאליים לאחר הידבקות – [[פביפירביר]], [[רמדסיביר]]{{הערה|{{כיפה|חדשות כיפה|האם נמצאה תרופה לקורונה? תקווה בארצות הברית|חדשות/959910-האם-נמצאה-תרופה-לקורונה-תקווה-בארצות-הברית/|29 באפריל, 2020 21:12}}}}, [[לופינאביר]] ו[[הידרוקסיכלורוקווין]] (או [[כלורוקין]]) – בשלב האחרון של הבדיקה על בני אדם – [[ניסוי קליני|ניסויים קליניים]] בשלבים III-IV; וחמישה חיסונים פוטנציאליים נכנסו לשלב II של הבטיחות, הערכת המינון והיעילות על בני אדם{{הערה|{{mako||ארגון הבריאות העולמי: החל ניסוי קליני רחב-היקף ב-4 תרופות מבטיחות לקורונה|fadc29fcbd60171026|health-illnesses-and-medicines/illnesses-the_novel_coronavirus}}}}.
@@ -167,5 +167,5 @@
|פיזור ננו-חלקיקי [[ליפיד|שומנים]] המכילים [[RNA שליח]]
|שלב III
-(45)
+(00045)
|[[ארצות הברית]]
|מרץ 2020 עד אביב-קיץ 2021
@@ -208,19 +208,5 @@
|}
-== בישראל ==
-{{להשלים|פסקה=כן}}
-[[משרד הביטחון]] פרסם קול קורא להצעת רעיונות וכיווני פיתוח טכנולוגיים שיסייעו במניעה, טיפול והתמודדות עם נגיף הקורונה. הקול הקורא פנה ליזמים בתחומי ה[[היי-טק]], [[ביו-טק]], [[רפואה]], [[טכנולוגיה]] וכן למדענים ולחוקרים ב[[אקדמיה]] ובמכוני מחקר, להציע רעיונות, יוזמות והצעות להתמודדות עם נגיף הקורונה<ref>{{קישור כללי|כתובת=https://www.mod.gov.il/Society_Economy/articles/Pages/29.3.20.aspx|הכותב=|כותרת=קול קורא: רעיונות טכנולוגיים להתמודדות עם נגיף הקורונה|אתר=www.mod.gov.il|תאריך=|תאריך_וידוא=2020-05-05}}</ref>.
-בישראל יש מספר מחקרים המנסים לפתח חיסון, בהם [[המכון למחקר ביולוגי בישראל]] ב[[נס ציונה]]{{הערה|{{mako||בדרך לחיסון: התקדמות משמעותית במכון הביולוגי בנס ציונה - הופקו נוגדנים לקורונה|5e534e7609b4171027|news-lifestyle/2020_q2}}}}, [[מרכז ידע גליל עליון]]{{הערה|{{מעריב אונליין|משה כהן|מהפריפריה תצא הבשורה: האם החיסון לקורונה יפותח דווקא בקרית שמונה?|news/health/Article-761419|22 באפריל 2020}}}} ו[[מכון ויצמן למדע]]{{הערה|שם=MAKO}}.
-
-דוברות [[משרד הביטחון]] פרסמה שבמכון למחקר ביולוגי פותח [[נוגדנים חד-שבטיים|נוגדן חד-שבטי]] עם שיעור נמוך במיוחד של [[חלבונים]] אחרים, שעלולים לסכן את החולה המטופל, שהוכח כמנטרל את וירוס הקורונה האלים<ref>{{קישור כללי|כתובת=https://www.mod.gov.il/Society_Economy/articles/Pages/06.05.20.aspx|הכותב=דוברות משרד הבטחון|כותרת=המכון למחקר ביולוגי פיתח נוגדן לווירוס הקורונה|אתר=משרד הביטחון|תאריך=|תאריך_וידוא=2020-05-08}}</ref>.
-
-ב-26 במאי הודיע המכון למחקר ביולוגי בישראל, כי ערך ניסוי בנגזרות של שתי תרופות שפותחו במקור לטיפול במחלת [[גושה]] ומצא כי טיפול בהן הוביל לירידה משמעותית ביכולת ה[[שכפול DNA|שכפול]] של נגיף הקורונה, והוא גורם להרס ותמותה של ה[[תא]] המודבק. אחד החומרים שנבחנו בניסוי הוא נגזרת של התרופה Cerdelga®, שקיבלה כבר אישור [[FDA]] וניתנת לחולי גושה, והתרופה השנייה נמצאת בשלבי אישור מתקדמים<ref>{{קישור כללי|כתובת=https://www.mod.gov.il/Society_Economy/articles/Pages/26.5.20.aspx|אתר=משרד הביטחון|כותרת=המכון הביולוגי: תרופות לגושה נגד קורונה|תאריך_וידוא=2020-06-07}}</ref>.
-
-== ראו גם ==
-* [[מגפת הקורונה]]
-* [[מחלת נגיף קורונה 2019]]
-* [[בדיקת קורונה]]
-* [[SARS-CoV-2]]
== קישורים חיצוניים ==
' |
גודל הדף החדש (new_size) | 19124 |
גודל הדף הישן (old_size) | 22443 |
שינוי הגודל בעריכה (edit_delta) | -3319 |
שורות שנוספו בעריכה (added_lines) | [
0 => 'פיתוח חיסונים ותרופות הוא תהליך רב-שלבי, האורך בדרך-כלל מעל מחמש שנים על-מנת להבטיח את הבטיחות והיעילות של התרכובת החדשה. ב[[פברואר]] [[2020]], מ[[ארגון הבריאות העולמי]] נאמר כי לא צפו שחיסון נגד הנגיף [[SARS-CoV-2]], שמחולל את מחלת COVID-19, יהיה זמין בתוך פחות מ-18 חודשים{{הערה|{{כלכליסט|שירות כלכליסט|ארגון הבריאות העולמי: לא צפוי חיסון לקורונה ב-12 החודשים הקרובים|3808021|14 באפריל 2020}}}}, וההערכות השמרניות לזמן הדרוש להוכחת בטיחות, משך פיתוח חיסון יעיל אורך כ-12 חודשים זמן לא ידוע). מספר סוכנויות רגולטוריות לאומיות, כמו ה-[[הסוכנות האירופית לתרופות|EMA]] וה-[[מנהל המזון והתרופות האמריקאי|FDA]], אישרו נהלים במטרה לזרז בדיקות קליניות{{הערה|{{TheMarker|רויטרס, סוכנויות הידיעות|המרוץ לפיתוח חיסון לקורונה: פייזר עם רווח גבוה מהצפוי; מרק הנמיכה תחזית|.premium-1.8805377|28 באפריל 2020}}}}.',
1 => '(00045)'
] |
שורות שהוסרו בעריכה (removed_lines) | [
0 => 'פיתוח חיסונים ותרופות הוא תהליך רב-שלבי, האורך בדרך-כלל מעל מחמש שנים על-מנת להבטיח את הבטיחות והיעילות של התרכובת החדשה. ב[[פברואר]] [[2020]], מ[[ארגון הבריאות העולמי]] נאמר כי לא צפו שחיסון נגד הנגיף [[SARS-CoV-2]], שמחולל את מחלת COVID-19, יהיה זמין בתוך פחות מ-18 חודשים{{הערה|{{כלכליסט|שירות כלכליסט|ארגון הבריאות העולמי: לא צפוי חיסון לקורונה ב-12 החודשים הקרובים|3808021|14 באפריל 2020}}}}, והערכות השמרניות לזמן הדרוש להוכחת בטיחות, משך פיתוח חיסון יעיל אורך כ-12 חודשים (תחילת [[2021]]). מספר סוכנויות רגולטוריות לאומיות, כמו ה-[[הסוכנות האירופית לתרופות|EMA]] וה-[[מנהל המזון והתרופות האמריקאי|FDA]], אישרו נהלים במטרה לזרז בדיקות קליניות{{הערה|{{TheMarker|רויטרס, סוכנויות הידיעות|המרוץ לפיתוח חיסון לקורונה: פייזר עם רווח גבוה מהצפוי; מרק הנמיכה תחזית|.premium-1.8805377|28 באפריל 2020}}}}.',
1 => '(45)',
2 => '== בישראל ==',
3 => '{{להשלים|פסקה=כן}}',
4 => '[[משרד הביטחון]] פרסם קול קורא להצעת רעיונות וכיווני פיתוח טכנולוגיים שיסייעו במניעה, טיפול והתמודדות עם נגיף הקורונה. הקול הקורא פנה ליזמים בתחומי ה[[היי-טק]], [[ביו-טק]], [[רפואה]], [[טכנולוגיה]] וכן למדענים ולחוקרים ב[[אקדמיה]] ובמכוני מחקר, להציע רעיונות, יוזמות והצעות להתמודדות עם נגיף הקורונה<ref>{{קישור כללי|כתובת=https://www.mod.gov.il/Society_Economy/articles/Pages/29.3.20.aspx|הכותב=|כותרת=קול קורא: רעיונות טכנולוגיים להתמודדות עם נגיף הקורונה|אתר=www.mod.gov.il|תאריך=|תאריך_וידוא=2020-05-05}}</ref>.',
5 => 'בישראל יש מספר מחקרים המנסים לפתח חיסון, בהם [[המכון למחקר ביולוגי בישראל]] ב[[נס ציונה]]{{הערה|{{mako||בדרך לחיסון: התקדמות משמעותית במכון הביולוגי בנס ציונה - הופקו נוגדנים לקורונה|5e534e7609b4171027|news-lifestyle/2020_q2}}}}, [[מרכז ידע גליל עליון]]{{הערה|{{מעריב אונליין|משה כהן|מהפריפריה תצא הבשורה: האם החיסון לקורונה יפותח דווקא בקרית שמונה?|news/health/Article-761419|22 באפריל 2020}}}} ו[[מכון ויצמן למדע]]{{הערה|שם=MAKO}}.',
6 => '',
7 => 'דוברות [[משרד הביטחון]] פרסמה שבמכון למחקר ביולוגי פותח [[נוגדנים חד-שבטיים|נוגדן חד-שבטי]] עם שיעור נמוך במיוחד של [[חלבונים]] אחרים, שעלולים לסכן את החולה המטופל, שהוכח כמנטרל את וירוס הקורונה האלים<ref>{{קישור כללי|כתובת=https://www.mod.gov.il/Society_Economy/articles/Pages/06.05.20.aspx|הכותב=דוברות משרד הבטחון|כותרת=המכון למחקר ביולוגי פיתח נוגדן לווירוס הקורונה|אתר=משרד הביטחון|תאריך=|תאריך_וידוא=2020-05-08}}</ref>.',
8 => '',
9 => 'ב-26 במאי הודיע המכון למחקר ביולוגי בישראל, כי ערך ניסוי בנגזרות של שתי תרופות שפותחו במקור לטיפול במחלת [[גושה]] ומצא כי טיפול בהן הוביל לירידה משמעותית ביכולת ה[[שכפול DNA|שכפול]] של נגיף הקורונה, והוא גורם להרס ותמותה של ה[[תא]] המודבק. אחד החומרים שנבחנו בניסוי הוא נגזרת של התרופה Cerdelga®, שקיבלה כבר אישור [[FDA]] וניתנת לחולי גושה, והתרופה השנייה נמצאת בשלבי אישור מתקדמים<ref>{{קישור כללי|כתובת=https://www.mod.gov.il/Society_Economy/articles/Pages/26.5.20.aspx|אתר=משרד הביטחון|כותרת=המכון הביולוגי: תרופות לגושה נגד קורונה|תאריך_וידוא=2020-06-07}}</ref>.',
10 => '',
11 => '== ראו גם ==',
12 => '* [[מגפת הקורונה]]',
13 => '* [[מחלת נגיף קורונה 2019]]',
14 => '* [[בדיקת קורונה]]',
15 => '* [[SARS-CoV-2]]'
] |
כל הקישורים החיצוניים שהוסרו בעריכה (removed_links) | [
0 => 'https://www.maariv.co.il/news/health/Article-761419',
1 => 'https://www.mako.co.il/news-lifestyle/2020_q2/Article-5e534e7609b4171027.htm',
2 => 'https://www.mod.gov.il/Society_Economy/articles/Pages/29.3.20.aspx',
3 => 'https://www.mod.gov.il/Society_Economy/articles/Pages/06.05.20.aspx',
4 => 'https://www.mod.gov.il/Society_Economy/articles/Pages/26.5.20.aspx'
] |
כל הקישורים החיצוניים בטקסט החדש (all_links) | [
0 => 'https://www.maariv.co.il/corona/corona-world/Article-758900',
1 => 'http://www.themarker.com/1.8740883',
2 => 'https://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-5709661,00.html',
3 => 'https://www.israelhayom.co.il/article/751227',
4 => 'http://www.themarker.com/1.8765657',
5 => 'https://www.globes.co.il/news/article.aspx?did=1001324069',
6 => 'https://www.calcalist.co.il/articles/0,7340,L-3808021,00.html',
7 => 'http://www.themarker.com/.premium-1.8805377',
8 => 'http://www.kipa.co.il/%D7%97%D7%93%D7%A9%D7%95%D7%AA/959910-%D7%94%D7%90%D7%9D-%D7%A0%D7%9E%D7%A6%D7%90%D7%94-%D7%AA%D7%A8%D7%95%D7%A4%D7%94-%D7%9C%D7%A7%D7%95%D7%A8%D7%95%D7%A0%D7%94-%D7%AA%D7%A7%D7%95%D7%95%D7%94-%D7%91%D7%90%D7%A8%D7%A6%D7%95%D7%AA-%D7%94%D7%91%D7%A8%D7%99%D7%AA//',
9 => 'https://www.mako.co.il/health-illnesses-and-medicines/illnesses-the_novel_coronavirus/Article-fadc29fcbd60171026.htm',
10 => 'https://www.calcalist.co.il/articles/0,7340,L-3808693,00.html',
11 => 'https://www.israelhayom.co.il/article/747513',
12 => 'https://www.maariv.co.il/corona/corona-world/Article-755301',
13 => 'https://www.mako.co.il/news-israel/2020_q2/Article-4218a3d1c309171026.htm',
14 => 'https://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-5719546,00.html',
15 => 'https://www.inn.co.il/News/News.aspx/435691',
16 => 'https://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-56966200,00.html',
17 => 'https://www.yediot.co.il/articles/0,7340,L-5697654,00.html',
18 => 'https://www.themarker.com/wallstreet/.premium-1.8741208',
19 => 'https://news.walla.co.il/item/3350354',
20 => 'https://www.yediot.co.il/articles/0,7340,L-5710530,00.html',
21 => 'https://www.globes.co.il/news/article.aspx?did=1001325543',
22 => 'https://www.globes.co.il/news/article.aspx?did=1001325774',
23 => 'https://www.haaretz.co.il/1.8833577',
24 => 'http://www.themarker.com/1.8857888',
25 => 'http://www.themarker.com/1.8895888',
26 => 'http://www.hayadan.org.il/when-will-the-corona-virus-be-vaccinated-four-scenarios-0807203',
27 => 'https://id.wikipedia.org/wiki/Direktorat_Jenderal_Pencegahan_dan_Pengendalian_Penyakit'
] |
קישורים בדף, לפני העריכה (old_links) | [
0 => 'http://www.hayadan.org.il/when-will-the-corona-virus-be-vaccinated-four-scenarios-0807203',
1 => 'http://www.kipa.co.il/%D7%97%D7%93%D7%A9%D7%95%D7%AA/959910-%D7%94%D7%90%D7%9D-%D7%A0%D7%9E%D7%A6%D7%90%D7%94-%D7%AA%D7%A8%D7%95%D7%A4%D7%94-%D7%9C%D7%A7%D7%95%D7%A8%D7%95%D7%A0%D7%94-%D7%AA%D7%A7%D7%95%D7%95%D7%94-%D7%91%D7%90%D7%A8%D7%A6%D7%95%D7%AA-%D7%94%D7%91%D7%A8%D7%99%D7%AA//',
2 => 'http://www.themarker.com/.premium-1.8805377',
3 => 'http://www.themarker.com/1.8740883',
4 => 'http://www.themarker.com/1.8765657',
5 => 'http://www.themarker.com/1.8857888',
6 => 'http://www.themarker.com/1.8895888',
7 => 'https://id.wikipedia.org/wiki/Direktorat_Jenderal_Pencegahan_dan_Pengendalian_Penyakit',
8 => 'https://news.walla.co.il/item/3350354',
9 => 'https://www.calcalist.co.il/articles/0,7340,L-3808693,00.html',
10 => 'https://www.calcalist.co.il/articles/0,7340,L-3808021,00.html',
11 => 'https://www.globes.co.il/news/article.aspx?did=1001324069',
12 => 'https://www.globes.co.il/news/article.aspx?did=1001325774',
13 => 'https://www.globes.co.il/news/article.aspx?did=1001325543',
14 => 'https://www.haaretz.co.il/1.8833577',
15 => 'https://www.inn.co.il/News/News.aspx/435691',
16 => 'https://www.israelhayom.co.il/article/747513',
17 => 'https://www.israelhayom.co.il/article/751227',
18 => 'https://www.maariv.co.il/corona/corona-world/Article-758900',
19 => 'https://www.maariv.co.il/corona/corona-world/Article-755301',
20 => 'https://www.maariv.co.il/news/health/Article-761419',
21 => 'https://www.mako.co.il/health-illnesses-and-medicines/illnesses-the_novel_coronavirus/Article-fadc29fcbd60171026.htm',
22 => 'https://www.mako.co.il/news-israel/2020_q2/Article-4218a3d1c309171026.htm',
23 => 'https://www.mako.co.il/news-lifestyle/2020_q2/Article-5e534e7609b4171027.htm',
24 => 'https://www.mod.gov.il/Society_Economy/articles/Pages/29.3.20.aspx',
25 => 'https://www.mod.gov.il/Society_Economy/articles/Pages/06.05.20.aspx',
26 => 'https://www.mod.gov.il/Society_Economy/articles/Pages/26.5.20.aspx',
27 => 'https://www.themarker.com/wallstreet/.premium-1.8741208',
28 => 'https://www.yediot.co.il/articles/0,7340,L-5697654,00.html',
29 => 'https://www.yediot.co.il/articles/0,7340,L-5710530,00.html',
30 => 'https://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-5709661,00.html',
31 => 'https://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-5719546,00.html',
32 => 'https://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-56966200,00.html'
] |
קוד הוויקי של הדף החדש, מומר לפני שמירה (new_pst) | '{{לעדכן}}[[קובץ:SARS-CoV-2 (CDC-23312).png|ממוזער|[[אילוסטרציה]] של הנגיף SARS-CoV-2]]
'''פיתוח תרופות וחיסונים למחלת COVID-19''' הוא תהליך המחקר והפיתוח של [[חיסון|חיסונים]] מונעים ו[[תרופה|תרופות]] מרשם טיפולית, אשר יקלו על חומרת מחלת [[מחלת נגיף קורונה 2019|COVID-19]], אותה מחולל הנגיף [[SARS-CoV-2]], ויחסנו בני אדם מולו.
במהלך [[אפריל]] [[2020]], מאות חברות תרופות{{הערה|{{מעריב אונליין|מעריב אונליין|האם החיסון המיוחל לנגיף קורונה יגיע מחברת טבק?|corona/corona-world/Article-758900|7 באפריל 2020}}}}, חברות [[ביוטכנולוגיה]]{{הערה|{{TheMarker|[[בלומברג (חברת חדשות)|בלומברג]]|חברת התרופות גיליאד תורמת תרופה לקורונה שתשמש 140 אלף חולים|1.8740883|5 באפריל 2020}}}}{{הערה|{{ynet|איתמר אייכנר|נחתה מיפן: התרופה שנמצאה יעילה לקורונה - תנוסה על חולים|5709661|6 באפריל 2020}}}}, קבוצות מחקר באוניברסיטאות{{הערה|{{ישראל היום|אסף גולן|קורונה|751227|13 באפריל 2020}}}}{{הערה|{{TheMarker|דפנה מאור|האם חיסון משולש יכול להגן מקורונה או להקל בהשפעתה? ניסוי קליני ינסה לבדוק|1.8765657|14 באפריל 2020}}}} וארגוני בריאות פיתחו 115 חיסונים ו-249 טיפולים פוטנציאליים למחלת [[מחלת נגיף קורונה 2019|COVID-19]] בשלבים שונים של מחקר פרה-קליני או קליני. בסוף [[אפריל]] נערכו כ-330 מחקרים קליניים ברחבי העולם כדי להעריך טיפולים פוטנציאליים כנגד המחלה.
[[ארגון הבריאות העולמי]] (WHO), [[הסוכנות האירופית לתרופות]] (EMA), [[מנהל המזון והתרופות האמריקאי]] (FDA), ו[[ממשלת סין]] ויצרני התרופות סינים היו מתואמים עם האקדמאים והחוקרים בתעשייה כדי להאיץ את פיתוחם של החיסונים, של תרופות אנטי-ויראליות ושל טיפולים לאחר הידבקות. פלטפורמת רישום הניסויים הקליניים הבינלאומיים של ארגון הבריאות העולמי רשמה 536 מחקרים קליניים לפיתוח טיפולים שלאחר הידבקות בזיהומי מחלת [[מחלת נגיף קורונה 2019|COVID-19]], עם מספר רב של תרכובות אנטי-ויראליות שהוכנו לטיפול בזיהומים אחרים במחקרים קליניים שאומצו{{הערה|{{גלובס|גלי וינרב|הניסויים חדשים, התרופות ישנות: כל מה שצריך לדעת על הסיכוי למצוא חיסון לקורונה|1001324069|1 באפריל 2020}}}}.
בחודש [[מרץ]] [[2020]] יזם [[ארגון הבריאות העולמי]] את "ניסוי SOLIDARITY" בעשר מדינות, אליו נרשמו אלפי אנשים שנדבקו ב-[[מחלת נגיף קורונה 2019|COVID-19]], כדי להעריך את ההשפעות הטיפוליות של ארבע התרכובות האנטי-ויראליות הקיימות והמבטיחות ביותר. סקירה דינמית ושיטתית הוקמה ב[[אפריל]] 2020 במטרה לעקוב אחר התקדמות הניסויים הקליניים הרשומים כחיסונים נגד המחלה ותרופות טיפוליות פוטנציאליות.
פיתוח חיסונים ותרופות הוא תהליך רב-שלבי, האורך בדרך-כלל מעל מחמש שנים על-מנת להבטיח את הבטיחות והיעילות של התרכובת החדשה. ב[[פברואר]] [[2020]], מ[[ארגון הבריאות העולמי]] נאמר כי לא צפו שחיסון נגד הנגיף [[SARS-CoV-2]], שמחולל את מחלת COVID-19, יהיה זמין בתוך פחות מ-18 חודשים{{הערה|{{כלכליסט|שירות כלכליסט|ארגון הבריאות העולמי: לא צפוי חיסון לקורונה ב-12 החודשים הקרובים|3808021|14 באפריל 2020}}}}, וההערכות השמרניות לזמן הדרוש להוכחת בטיחות, משך פיתוח חיסון יעיל אורך כ-12 חודשים זמן לא ידוע). מספר סוכנויות רגולטוריות לאומיות, כמו ה-[[הסוכנות האירופית לתרופות|EMA]] וה-[[מנהל המזון והתרופות האמריקאי|FDA]], אישרו נהלים במטרה לזרז בדיקות קליניות{{הערה|{{TheMarker|רויטרס, סוכנויות הידיעות|המרוץ לפיתוח חיסון לקורונה: פייזר עם רווח גבוה מהצפוי; מרק הנמיכה תחזית|.premium-1.8805377|28 באפריל 2020}}}}.
עד [[אפריל]] [[2020]], היו ארבעה טיפולים פוטנציאליים לאחר הידבקות – [[פביפירביר]], [[רמדסיביר]]{{הערה|{{כיפה|חדשות כיפה|האם נמצאה תרופה לקורונה? תקווה בארצות הברית|חדשות/959910-האם-נמצאה-תרופה-לקורונה-תקווה-בארצות-הברית/|29 באפריל, 2020 21:12}}}}, [[לופינאביר]] ו[[הידרוקסיכלורוקווין]] (או [[כלורוקין]]) – בשלב האחרון של הבדיקה על בני אדם – [[ניסוי קליני|ניסויים קליניים]] בשלבים III-IV; וחמישה חיסונים פוטנציאליים נכנסו לשלב II של הבטיחות, הערכת המינון והיעילות על בני אדם{{הערה|{{mako||ארגון הבריאות העולמי: החל ניסוי קליני רחב-היקף ב-4 תרופות מבטיחות לקורונה|fadc29fcbd60171026|health-illnesses-and-medicines/illnesses-the_novel_coronavirus}}}}.
== רשימת טיפולים פוטנציאליים בשלבים המתקדמים ביותר ==
מספר תרופות הפוטנציאליות הנבדקות כטיפול "תומך" להקלה על סימפטומים במהלך מחלה, כמו [[נוגדי דלקת שאינם סטרואידים|NSAIDs]] או [[מרחיבי סימפונות]], אינן כלולות בטבלה שלהלן. טיפולים פוטנציאליים בשלבי הניסוי II ו-I אינם נכללים אף הם. לתרופות בשלבי הניסוי I ו-II יש אחוזי הצלחה נמוכים (מתחת ל-12%) לעבור את כל שלבי הניסוי עד לקבלת אישור סופי. לאחר שהגיעו לניסויים בשלב III, טיפוליים פוטנציאליים למחלות הקשורות לזיהום של [[מחלת נגיף קורונה 2019|COVID-19]] – מחלות זיהומיות ונשימתיות – הם בעלי אחוזי הצלחה של כ-72%.
{| class="wikitable"
|+COVID-19: טיפולים תרופתיים פוטנציאליים בניסויים בשלבים III-IV
!תרופה פוטנציאלית
!תיאור
!אישור למחלות קיימות
!נותני חסות לניסוי
!מיקומים
!תוצאות צפויות
!הערות
|-
|'''[[רמדסיביר]]'''
|אנטי-ויראלי; אנלוג נוקליאוטידים המעכב את סינתזת ה-[[RNA]] ב[[נגיף קורונה|נגיפי קורונה]]
|בניסוי
|[[גיליאד סיאנסז]], [[ארגון הבריאות העולמי|WHO]] ,INSERM
|[[הרפובליקה העממית של סין|סין]], [[יפן]] בהתחלה; התרחבות בינלאומית בניסויי סולידריות וגילויים גלובליים{{הערה|{{כלכליסט|נועם לנדמן|חברת הענק שפיתחה תרופה לקורונה - וממריאה בוול סטריט|3808693|17 באפריל 2020}}}}
|אפריל (ניסויים סיניים, יפניים) עד אמצע 2020
|
|-
|'''[[הידרוקסיכלורוקווין]] או [[כלורוקין]]'''
|אנטי-פרזיטי ואנטי-ראומטי; גנרי מתוצרת יצרנים רבים
|[[מלריה]], [[דלקת מפרקים שיגרונית|דלקת מפרקים שגרונית]], [[זאבת]] (בינלאומי)
|CEPI ,WHO ,INSERM
|מספר אתרים ב[[הרפובליקה העממית של סין|סין]]; [[טיפול חמלה|ניסויי סולידריות]] וגילויים גלובליים, [[אירופה]], בינלאומי{{הערה|{{ישראל היום|מיטל יסעור בית-אור|קורונה|747513|31 במרץ 2020}}}}
|אפריל 2020 (ניסויים סיניים); אמצע 2020
|[[תופעות לוואי]] מרובות, חלקן מוות קשה ואפשרי; אינטראקציות של תרופות מרשם אפשריות; ניסויים
|-
|'''[[פביפירביר]]'''
|אנטי-ויראלי נגד [[שפעת]]
|[[שפעת]] ([[הרפובליקה העממית של סין|סין]]){{הערה|{{מעריב אונליין|סוכנויות הידיעות|דיווח: תרופה יפנית נמצאה כיעילה לטיפול בחולי קורונה בסין|corona/corona-world/Article-755301|20 במרץ 2020}}}}
|Fujifilm
|[[הרפובליקה העממית של סין|סין]]
|אפריל 2020
|
|-
|'''{{קישור שפה|אנגלית|Lopinavir/ritonavir|לופינאביר/ריטונביר}} עם או בלי [[אינטרפרון בטא 1a]]'''
|אנטי-ויראלי, דיכוי חיסוני
|בניסוי משולב; [[לופינאביר]]/[[ריטונביר]] אושר
|CEPI, [[ארגון הבריאות העולמי|WHO]], [[ממשלת בריטניה]], [[אוניברסיטת אוקספורד]], INSERM
|[[טיפול חמלה|ניסויי סולידריות]] וגילויים גלובליים, מספר מדינות
|אמצע 2020
|
|-
|'''{{קישור שפה|אנגלית|Sarilumab|סרילומאב}}'''
|[[נוגדנים חד-שבטיים]] אנושיים נגד רצפטורי אינטרלויקין 6
|[[דלקת מפרקים שיגרונית]] ([[ארצות הברית]], [[אירופה]])
|רגנרון-[[סאנופי]]
|מספר מדינות
|אביב 2020
|
|-
|'''[[TMC-310911]] + {{קישור שפה|אנגלית|Ritonavir|ריטונביר}}'''
|אנטי-ויראלי
|שילוב לא אושר; [[ריטונביר]] אושר ל- [[HIV]]
|Ascletis Pharma
|מספר אתרים ב[[הרפובליקה העממית של סין|סין]]
|אביב 2020
|
|-
|'''[[טוסיליזומב]]'''
|[[נוגדנים חד-שבטיים]] אנושיים נגד רצפטורי אינטרלויקין 6
|דיכוי חיסוני, [[דלקת מפרקים שיגרונית]] ([[ארצות הברית]], [[אירופה]])
|גננטק-[[הופמן לה רוש]]
|מספר מדינות
|אמצע 2020
|
|-
|'''[[דאפאגליפלוזין]]'''
|[[מעכבי SGLT2]]
|סוכן [[היפוגליקמיה]]
|Saint Luke's Mid America Heart Institute, [[אסטרהזניקה]]
|מספר מדינות
|דצמבר 2020
|
|-
|'''[[CD24Fc]]'''
|אימונומודולטור אנטי-ויראלי נגד תגובה דלקתית
|תרופה פוטנציאלית חדשה
|OncoImmune, Inc
|מספר אתרים ב[[ארצות הברית]]
|2021
|
|}
== רשימת חיסונים פוטנציאליים ==
כפי שדיווחו מדעני CEPI ב[[אפריל]] [[2020]], כ-115 חיסונים פוטנציאליים נמצאים בשלבי פיתוח מוקדמים כפרויקטים פעילים שאושרו או שנמצאים בתהליך פיתוח מחקרי או פרה-קליני.{{מקור}}
ניסויי שלב I נבדקים בעיקר לבטיחות ולמינון מקדים בכמה עשרות נבדקים בריאים, ואילו ניסויים בשלב II – בעקבות ההצלחה בשלב I – אומדים את האימונוגניות, את רמות המינון (יעילות על סמך סמנים ביולוגיים) ואת ההשפעות השליליות של החיסון הפוטנציאלי, בדרך-כלל בקרב מאות אנשים. ניסויים בשלב III כוללים בדרך-כלל יותר משתתפים, כולל קבוצת ביקורת, ובודקים את יעילות החיסון במניעת המחלה, תוך פיקוח על תופעות לוואי במינון האופטימלי.
{| class="wikitable"
|+COVID-19: חיסונים פוטנציאליים בניסויים בשלבים I-II
!חיסון פוטנציאלי
!נותני חסות לניסוי
!טכנולוגיה
!שלב [[ניסוי קליני|ניסויי קליני]]
(מספר משתתפים)
!מיקום
!משך
!הערות
|-
| rowspan="2" |'''Ad5-nCoV'''
| rowspan="2" |CanSino Biologics, המכון לביוטכנולוגיה של האקדמיה למדעי הרפואה הצבאית של סין{{הערה|שם=MAKO|{{mako||המרוץ אחר התרופה לקורונה: הצצה נדירה למעבדות של מכון וייצמן|4218a3d1c309171026|news-israel/2020_q2}}}}
| rowspan="2" |וקטור אדנו-נגיפי רקומביננטי מסוג 5
|שלב II, ניסוי פולשני למינון ולתופעות לוואי
(500)
|[[הרפובליקה העממית של סין|סין]]
|מרץ 2020 עד דצמבר 2020
|
|-
|שלב I
(108)
|[[הרפובליקה העממית של סין|סין]]
|מרץ 2020 עד דצמבר 2020
|נמשך עד 2020 במהלך שלב II
|-
|'''ChAdOx1 nCoV-19'''
|[[אוניברסיטת אוקספורד]] ו[[אסטרהזניקה]] {{הערה|{{ynet|יניב חלילי, לונדון, וזאב אברהמי, ברלין|חיסון לקורונה שפותח באנגליה ינוסה לראשונה על בני אדם|5719546|23 באפריל 2020}}}}
|וקטור אדנו-נגיפי
|שלב III, אקראי, מבוקר [[פלצבו]], מרובה אתרים
(510)
|[[הממלכה המאוחדת|בריטניה]]
|אפריל 2020 עד זמן לא ידוע
|
|-
|'''(BNT162 (a1, b1, b2, c2'''
|BioNTech ,Fosun Pharmaceutical, [[פייזר]]
|[[RNA]]
|שלב III של ארבעה חיסונים, אסקלציית מינון, עוקבות מקבילות
(196)
|[[גרמניה]]{{הערה|{{ערוץ7|ניסן צור|מתקרבים לחיסון ותרופה לקורונה?|435691|30 באפריל 2020}}}}
|אפריל 2020 עד זמן לא ידוע
|
|-
|'''ללא שם'''
|Sinovac Biotech
|נגיף [[SARS-CoV-2]] לא פעיל
|שלב I-II, אקראי, [[סמיות כפולה]], חד-מרכזית, מבוקר [[פלצבו]]
(744)
|[[הרפובליקה העממית של סין|סין]]
|אפריל 2020 עד דצמבר 2020
|
|-
|'''INO-4800'''
|Inovio Pharmaceuticals ,CEPI, המכון הלאומי לבריאות של קוריאה, International Vaccine Institute
|[[פלסמיד]] [[DNA]] שנמסר באמצעות [[אלקטרופורציה]]
|שלב I-II
(40)
|[[ארצות הברית]], [[קוריאה הדרומית]]
|מרץ 2020 עד נובמבר 2020
|
|-
|'''mRNA-1273'''
|[[מודרנה (חברה)|Moderna]], [[המכון הלאומי לאלרגיה ומחלות מידבקות|המכון הלאומי לאלרגיה ולמחלות מידבקות של ארצות הברית]]{{הערה|{{ynet|אנה ריבקין, מכון דוידסון|איך מפתחים חיסון לקורונה - ומתי תגיע התרופה?|56966200|17 במרץ 2020}}}}
|פיזור ננו-חלקיקי [[ליפיד|שומנים]] המכילים [[RNA שליח]]
|שלב III
(00045)
|[[ארצות הברית]]
|מרץ 2020 עד אביב-קיץ 2021
|
|-
|'''Covid-19/aAPC'''
| rowspan="2" |Shenzhen Geno-Immune Medical Institute
|וקטור נגיפי-לנטי, [[אנטיגן]] מלאכותי ספציפי לפתוגן המציג [[תא דנדריטי|תאים דנדריטים]]
|שלב I
(100)
|[[הרפובליקה העממית של סין|סין]]
|מרץ 2020 עד 2023
|
|-
|'''LV-SMENP-DC'''
|חיסון מיני-גן נגיפי-לנטי, [[תא דנדריטי|תאים דנדריטים]] ששונו בעזרת וקטור נגיפי-לנטי
|שלב I
(100)
|[[הרפובליקה העממית של סין|סין]]
|מרץ 2020 עד 2023
|
|-
|'''bacTRL-Spike'''
|Symvivo Corporation, אוניברסיטת דלהאוזי, [[אוניברסיטת קולומביה הבריטית]]
|DNA, מצע חיידקי (דרך הפה)
|שלב I
(84)
|[[קנדה]]
|אפריל 2020 עד דצמבר 2021
|
|-
|'''ללא שם'''
|מכון בייג'ינג למוצרים ביולוגיים, מכון ווהאן למוצרים ביולוגיים
|נגיף [[SARS-CoV-2]] לא פעיל (תאי Vero)
|שלב I
(288)
|[[הרפובליקה העממית של סין|סין]]
|אפריל 2020 עד נובמבר 2021
|
|}
== קישורים חיצוניים ==
{{ויקישיתוף בשורה}}
* {{ידיעות אחרונות|גילית קוזבה|היה יכול להיות לנו עכשיו חיסון לקורונה. וזה טראגי|5697654|20 במרץ 2020}}
* [https://www.themarker.com/wallstreet/.premium-1.8741208 האיש שיכול להציל את העולם: הכירו את החוקר שמפתח חיסון לקורונה], 5 באפריל 2020
* [https://news.walla.co.il/item/3350354 רופאים בצרפת עוררו סערה אחרי שקראו לבחון חיסונים לקורונה באפריקה], כתבה על מומחים בכירים שהואשמו בגזענות בתגובה להצעה לטיפול בקורונה, 3 באפריל 2020
* {{ידיעות אחרונות|גילית קוזבה ושרית רוזנבלום|הראשון בחיסון|5710530|10 באפריל 2020}}
* {{גלובס|[[גלי וינרב]]|מתי יהיה חיסון לקורונה? כל מה שצריך לדעת על המרוץ ועל הוויתורים בדרך אליו|1001325543|18 באפריל 2020}}
* [https://www.globes.co.il/news/article.aspx?did=1001325774 קומדיה של טעויות: השמועה מסנגל שמסעירה את מתנגדי החיסונים], כתבה על פייק ניוז בנוגע לפיתוח חיסון, 20 באפריל 2020
* {{הארץ|הניו יורק טיימס|חשדנות הדדית ומחסור בזכוכית: המרוץ לפתח חיסון לקורונה בזמן שיא|1.8833577|10 במאי 2020}}
* {{TheMarker|שגיא כהן|קישור מחבר=ללא|המרוץ לחיסון מתקדם במהירות שיא - אבל מי יוכל להינצל בזכותו?|1.8857888|20 במאי 2020}}
* {{TheMarker|שגיא כהן|קישור מחבר=ללא|האם יהיה חיסון נגד קורונה עד סוף השנה?|1.8895888|7 ביוני 2020}}
* {{הידען|ד"ר [[רועי צזנה]]|מתי יהיה חיסון לנגיף הקורונה? ארבעה תרחישים|when-will-the-corona-virus-be-vaccinated-four-scenarios-0807203|8 ביולי 2020}}
== הערות שוליים ==
{{הערות שוליים}}
{{ש}}
{{מגפת הקורונה}}
[[קטגוריה:מגפת הקורונה]]
[[קטגוריה:תרופות אנטי-ויראליות]]
[[קטגוריה:חיסונים]]' |
האם השינוי בוצע דרך נקודת יציאה של רשת Tor או לא (tor_exit_node) | false |
זמן השינוי בפורמט יוניקס (timestamp) | 1596745406 |