יומן מסנן ההשחתות

פרטים עבור פריט היומן 723,451

23:52, 6 באוגוסט 2020: נעם דובב (שיחה | תרומות) גרם להפעלת מסנן 83 כשביצע את הפעולה "edit" בדף מגפת הקורונה. הפעולות שננקטו: אין; תיאור המסנן: טבלה לא תקינה (בדיקה | השוואה)

שינויים שבוצעו בעריכה

==== מדינות עם מעל 300,000 מקרי הידבקות ====
==== מדינות עם מעל 300,000 מקרי הידבקות ====
<small>להלן נתונים מצטברים ויומיים נכון ל'''3 באוגוסט 2020''' (מרבית המספרים מעוגלים)</small>
<small>להלן נתונים מצטברים ויומיים נכון ל'''3 באוגוסט 2020''' (מרבית המספרים מעוגלים)</small>

* [[התפרצות נגיף הקורונה במקסיקו|במקסיקו]] מעל 440,000 מקרי הידבקות וכ-45,000 מקרי תמותה. עלייה חדה בהתפשטות המגפה נרשמה במהלך אפריל 2020 ומספר מקרי ההידבקות עלה במהירות גם במאי. מקסיקו הפכה ביוני לאחד ממוקדי המגפה המובילים.
* [[התפרצות נגיף הקורונה במקסיקו|במקסיקו]] מעל 440,000 מקרי הידבקות וכ-45,000 מקרי תמותה. עלייה חדה בהתפשטות המגפה נרשמה במהלך אפריל 2020 ומספר מקרי ההידבקות עלה במהירות גם במאי. מקסיקו הפכה ביוני לאחד ממוקדי המגפה המובילים.
* [[התפרצות נגיף הקורונה בפרו|פרו]] - כ־430,000 מקרים וכ-19,000 מקרי מוות. באפריל הנגיף התפרץ במדינה בחומרה רבה. מסוף אפריל עלה קצב הבדיקות במדינה. במאי הפכה המדינה לאחת מהמובילות במספר המקרים בעולם. שיעור הקטלניות המצטבר כ-4.9 אחוזים.
* [[התפרצות נגיף הקורונה בפרו|פרו]] - כ־430,000 מקרים וכ-19,000 מקרי מוות. באפריל הנגיף התפרץ במדינה בחומרה רבה. מסוף אפריל עלה קצב הבדיקות במדינה. במאי הפכה המדינה לאחת מהמובילות במספר המקרים בעולם. שיעור הקטלניות המצטבר כ-4.9 אחוזים.
* ב[[התפרצות נגיף הקורונה בצ'ילה|צ'ילה]] כ-360,000 מקרי הידבקות וכ-9,300 מקרי מוות. התפשטות המגפה הואצה במאי 2020, כמו במרבית מדינות דרום ומרכז אמריקה. שיעור התמותה במדינה נמוך יחסית (כ-2.6 אחוזים).
* ב[[התפרצות נגיף הקורונה בצ'ילה|צ'ילה]] כ-360,000 מקרי הידבקות וכ-9,300 מקרי מוות. התפשטות המגפה הואצה במאי 2020, כמו במרבית מדינות דרום ומרכז אמריקה. שיעור התמותה במדינה נמוך יחסית (כ-2.6 אחוזים).
* [[התפרצות נגיף הקורונה בספרד|ספרד]] כ-350,000 ומתו כ-28,000. ספרד אף הטילה סגר כללי במהלך חודש מרץ, ולאחריו חלה ירידה הדרגתית ומתמשכת בתוספת המקרים היומית. ב-8 באפריל ירדה התוספת היומית אל פחות מ-4 אחוזים ליום. שיעור הקטלניות המצטבר בספרד הוא כ-8 אחוזים.
* [[התפרצות נגיף הקורונה בספרד|ספרד]] כ-350,000 ומתו כ-28,000. ספרד אף הטילה סגר כללי במהלך חודש מרץ, ולאחריו חלה ירידה הדרגתית ומתמשכת בתוספת המקרים היומית. ב-8 באפריל ירדה התוספת היומית אל פחות מ-4 אחוזים ליום. שיעור הקטלניות המצטבר בספרד הוא כ-8 אחוזים.
*[[התפרצות נגיף הקורונה באיראן|איראן]] על פי הדיווח הרשמי נרשמו כ-310,000 מקרים וכ-17,000 מקרי מוות, אך מסמכים רשמיים של השלטונות באיראן שהגיעו לידי רשת BBC בפרסית, העלו כי המדינה מסלפת את הנתונים וכי כבר ב21 ביולי היה ידוע לשלטונות האיראניים על 451 אלף נדבקים, ועל 42 אלף שמתו מהנגיף<ref>{{קישור כללי|כתובת=https://www.jdn.co.il/breakingnews/1364928/|הכותב=bbc|כותרת=איראן מסלפת את הנתונים|אתר=JDN|תאריך=}}</ref>. גם סגן שר הבריאות האיראני חשף בטעות כי מספר הנדבקים גבוה בהרבה מהמדווח כאשר דיווח כי מספרם הוא 52 אלף (ולא כ-23 אלף כפי הדיווח הרשמי ביום הפרסום -23 במרץ){{הערה|{{מעריב אונליין|יאסר עוקבי|באיראן מודים: כמות החולים בקורונה גדולה משמעותית מבנתון הרשמי|corona/corona-world/Article-755887|23 במרץ 2020}}}} מספר בכירים נדבקו בנגיף ומספר המקרים המדווח עולה במהירות.{{הערה|{{מעריב אונליין|מעריב אונליין|הקורונה בצמרת האיראנית: הבכירים ממשיכים להידבק - ביניהם העוזרת של רוחאני|news/world/Article-750816|27 בפברואר 2020}}}} נשמעות טענות כי המספר האמיתי גבוה בהרבה.{{הערה|{{וואלה!|סוכנויות הידיעות|דיווח: לפחות 210 בני אדם מתו מנגיף באיראן|3343609|28 בפברואר 2020}}}}
*[[התפרצות נגיף הקורונה באיראן|איראן]] על פי הדיווח הרשמי נרשמו כ-310,000 מקרים וכ-17,000 מקרי מוות, אך מסמכים רשמיים של השלטונות באיראן שהגיעו לידי רשת BBC בפרסית, העלו כי המדינה מסלפת את הנתונים וכי כבר ב-21 ביולי היה ידוע לשלטונות האיראניים על 451 אלף נדבקים, ועל 42 אלף שמתו מהנגיף.<ref>{{קישור כללי|כתובת=https://www.jdn.co.il/breakingnews/1364928/|הכותב=bbc|כותרת=איראן מסלפת את הנתונים|אתר=JDN|תאריך=}}</ref> גם סגן שר הבריאות האיראני חשף בטעות כי מספר הנדבקים גבוה בהרבה מהמדווח כאשר דיווח כי מספרם הוא 52 אלף (ולא כ-23 אלף כפי הדיווח הרשמי ביום הפרסום -23 במרץ){{הערה|{{מעריב אונליין|יאסר עוקבי|באיראן מודים: כמות החולים בקורונה גדולה משמעותית מבנתון הרשמי|corona/corona-world/Article-755887|23 במרץ 2020}}}} מספר בכירים נדבקו בנגיף ומספר המקרים המדווח עולה במהירות.{{הערה|{{מעריב אונליין|מעריב אונליין|הקורונה בצמרת האיראנית: הבכירים ממשיכים להידבק - ביניהם העוזרת של רוחאני|news/world/Article-750816|27 בפברואר 2020}}}} נשמעות טענות כי המספר האמיתי גבוה בהרבה.{{הערה|{{וואלה!|סוכנויות הידיעות|דיווח: לפחות 210 בני אדם מתו מנגיף באיראן|3343609|28 בפברואר 2020}}}}
* [[קולומביה]] כ-328,000 מקרי הידבקות וכ-4500 מקרי מוות.
* [[קולומביה]] כ-328,000 מקרי הידבקות וכ-4500 מקרי מוות.
* [[התפרצות נגיף הקורונה בממלכה המאוחדת|בריטניה]] - כ-304,000 מקרי הידבקות וכ-46,000 מקרי מוות. בבריטניה אימצו בתחילה את מדיניות [[חסינות העדר]] ורק לאחר מחאה משמעותית החליטה הממשלה על הטלת סגרים. מספר הבדיקות היה קטן באופן יחסי, ולכן בתחילה מספר הנדבקים המאומתים לא עלה כמו מדינות בגודל דומה באירופה, אך העלייה במקרי המוות הייתה חדה. (שיעור קטלניות מצטבר מעל 14 אחוזים)
* [[התפרצות נגיף הקורונה בממלכה המאוחדת|בריטניה]] - כ-304,000 מקרי הידבקות וכ-46,000 מקרי מוות. בבריטניה אימצו בתחילה את מדיניות [[חסינות העדר]] ורק לאחר מחאה משמעותית החליטה הממשלה על הטלת סגרים. מספר הבדיקות היה קטן באופן יחסי, ולכן בתחילה מספר הנדבקים המאומתים לא עלה כמו מדינות בגודל דומה באירופה, אך העלייה במקרי המוות הייתה חדה. (שיעור קטלניות מצטבר מעל 14 אחוזים)
==== מדינות עם מעל 200,000 מקרי הידבקות ====
==== מדינות עם מעל 200,000 מקרי הידבקות ====
<small>להלן נתונים מצטברים ויומיים נכון ל'''1 באוגוסט 2020''' (מרבית המספרים מעוגלים)</small>
<small>להלן נתונים מצטברים ויומיים נכון ל'''1 באוגוסט 2020''' (מרבית המספרים מעוגלים)</small>

* בפקיסטן מעל 279,000 מקרי הידבקות. במאי החלה המגפה להתפשט במהירות, וביוני הפכה המדינה לאחר ממוקדי המגפה העולמיים הגדולים.
* בפקיסטן מעל 279,000 מקרי הידבקות. במאי החלה המגפה להתפשט במהירות, וביוני הפכה המדינה לאחר ממוקדי המגפה העולמיים הגדולים.

* ב[[התפרצות נגיף הקורונה בסעודיה|סעודיה]] מעל 278,000 מקרי הידבקות. עלייה חדה בהתפשטות המגפה נרשמה במהלך אפריל-יוני 2020.
* ב[[התפרצות נגיף הקורונה בסעודיה|סעודיה]] מעל 278,000 מקרי הידבקות. עלייה חדה בהתפשטות המגפה נרשמה במהלך אפריל-יוני 2020.
* [[התפרצות נגיף הקורונה באיטליה|איטליה]] -כ-247,000, ונרשמו במצטבר כ-35,000 מקרי מוות - שיעור קטלניות (CFR) מעל 14 אחוזים. איטליה הייתה מהמדינות הראשונות מחוץ לסין בהן התפשטה המגפה בעוצמה. ב-9 במרץ הוטל באיטליה סגר, שהלך והתהדק עם הזמן. שיעור הגידול במספר המקרים החל לרדת בהדרגה בהמשך החודש (בטבלה בפסקת "התפשטות המגפה"). ב-14 באפריל ירדה התוספת היומית אל מתחת ל-2 אחוזים מהנדבקים, ובמאי התפשטות המגפה הואטה מאוד.
* [[התפרצות נגיף הקורונה באיטליה|איטליה]] -כ-247,000, ונרשמו במצטבר כ-35,000 מקרי מוות - שיעור קטלניות (CFR) מעל 14 אחוזים. איטליה הייתה מהמדינות הראשונות מחוץ לסין בהן התפשטה המגפה בעוצמה. ב-9 במרץ הוטל באיטליה סגר, שהלך והתהדק עם הזמן. שיעור הגידול במספר המקרים החל לרדת בהדרגה בהמשך החודש (בטבלה בפסקת "התפשטות המגפה"). ב-14 באפריל ירדה התוספת היומית אל מתחת ל-2 אחוזים מהנדבקים, ובמאי התפשטות המגפה הואטה מאוד.
* [[התפרצות נגיף הקורונה בבלגיה|בלגיה]] - מעל 67,000 מקרים, ו-9700 מקרי מוות. ההתפשטות החלה במרץ 2020. במאי 2020 הואט מאוד קצב ההתפשטות לאור צעדי המנע שננקטו. נכון למאי 2020 בבלגיה נרשם שיעור הקטלניות הגבוה בעולם- כ-16 אחוזים.
* [[התפרצות נגיף הקורונה בבלגיה|בלגיה]] - מעל 67,000 מקרים, ו-9700 מקרי מוות. ההתפשטות החלה במרץ 2020. במאי 2020 הואט מאוד קצב ההתפשטות לאור צעדי המנע שננקטו. נכון למאי 2020 בבלגיה נרשם שיעור הקטלניות הגבוה בעולם- כ-16 אחוזים.
* [[בלארוס]] -מעל 67,000
* [[בלארוס]] -מעל 67,000
* [[התפרצות נגיף הקורונה בישראל|ישראל]] - מעל 72,000 מקרים. שיעור התמותה נמוך משמעותית ביחס לממוצע העולמי - 1.5. ב-29 באפריל נרשמה תפנית במגפה, כאשר לראשונה מספר המחלימים המצטבר עלה על מספר המקרים הפעילים. במאי ירד מאוד מספר המקרים היומיים שהתגלו, אך במהלך יוני חזר מספר המקרים החדשים לעלות.
* [[התפרצות נגיף הקורונה בישראל|ישראל]] - מעל 72,000 מקרים. שיעור התמותה נמוך משמעותית ביחס לממוצע העולמי - 1.5. ב-29 באפריל נרשמה תפנית במגפה, כאשר לראשונה מספר המחלימים המצטבר עלה על מספר המקרים הפעילים. במאי ירד מאוד מספר המקרים היומיים שהתגלו, אך במהלך יוני חזר מספר המקרים החדשים לעלות.
* [[התפרצות נגיף הקורונה בהולנד|הולנד]] - כ 54,000 מקרים, ושיעור תמותה מצטבר כ-12 אחוזים. קצב ההתפשטות הואט מאוד במאי.
* [[התפרצות נגיף הקורונה בהולנד|הולנד]] - כ 54,000 מקרים, ושיעור תמותה מצטבר כ-12 אחוזים. קצב ההתפשטות הואט מאוד במאי.
* [[התפרצות נגיף הקורונה בשווייץ|שווייץ]]. - מעל 35,000 מקרים. היא נקטה במדיניות של ריבוי בדיקות וצעדים כמו איסור התקהלות של יותר מ-5 אנשים, והתפשטות המגפה הואטה כבר באפריל ולמעשה נבלמה.
* [[התפרצות נגיף הקורונה בשווייץ|שווייץ]]. - מעל 35,000 מקרים. היא נקטה במדיניות של ריבוי בדיקות וצעדים כמו איסור התקהלות של יותר מ-5 אנשים, והתפשטות המגפה הואטה כבר באפריל ולמעשה נבלמה.

פרמטרים לפעולה

משתנהערך
מספר העריכות של המשתמש (user_editcount)
247936
שם חשבון המשתמש (user_name)
'נעם דובב'
קבוצות (כולל קבוצות משתמעות) בהן נמצא המשתמש (user_groups)
[ 0 => 'autopatrolled', 1 => '*', 2 => 'user', 3 => 'autoconfirmed' ]
האם המשתמש עורך מיישום למכשירים ניידים (user_app)
false
האם משתמש עורך דרך הממשק למכשירים ניידים או לא (user_mobile)
false
מזהה הדף (page_id)
1790961
מרחב השם של הדף (page_namespace)
0
שם הדף (ללא מרחב השם) (page_title)
'מגפת הקורונה'
שם הדף המלא (page_prefixedtitle)
'מגפת הקורונה'
עשרת התורמים האחרונים לדף (page_recent_contributors)
[ 0 => 'Ronam20', 1 => '80.246.139.143', 2 => 'אלעדב.', 3 => '2A01:6500:A045:E6C5:715:0:907E:AD00', 4 => 'אנדרסן', 5 => '109.253.217.219', 6 => 'RimerMoshe', 7 => 'מבשר ציון', 8 => '2A01:6500:A047:69B2:2D8:0:9036:D509', 9 => '2.55.178.6' ]
פעולה (action)
'edit'
תקציר עריכה/סיבה (summary)
'[[וק:רה|החלפות]] (ב-21 ביולי), אחידות במיקום הערות שוליים'
מודל התוכן הישן (old_content_model)
'wikitext'
מודל התוכן החדש (new_content_model)
'wikitext'
קוד הוויקי של הדף הישן, לפני העריכה (old_wikitext)
'{{אקטואלי|כל הערך=כן}} {{מגפה | שם בשפת המקור =- | תמונה = Quarantine for the 2019-2020 coronavirus.jpg | כיתוב = השפעת המגפה במקומות שונים בעולם | סוג = [[מגפה]], [[מחלה נגיפית]] | משך = מתמשך | אזור הפגיעה = בכל העולם [https://gisanddata.maps.arcgis.com/apps/opsdashboard/index.html#/bda7594740fd40299423467b48e9ecf6 מפה אינטראקטיבית של תפוצת המחלה] | מוקד התפרצות = ווהאן, סין | מקור המגפה = לא ידוע | מקרי מוות = {{נתוני מגפת הקורונה|סך הכל|2}}{{נתוני מגפת הקורונה|הערה}} | מקרי הדבקה = {{מקרי הדבקה בקורונה|סך הכל}} | הבריאו = {{נתוני מגפת הקורונה|סך הכל|3}}{{נתוני מגפת הקורונה|הערה}}{{ש}}{{רענון נתונים}} | סטטוס = [[פנדמיה]] (ארגון הבריאות העולמי) | מפה = [[קובץ:COVID-19 Outbreak World Map.svg|300px|מרכז|תפוצת המחלה ברחבי העולם]] | כיתוב מפה = תפוצה ברחבי העולם {{יישור טקסט|ימין| {{מקרא|#300000|1,000,000 ומעלה מקרי הדבקה מאומתים}} {{מקרא|#510000|100,000–999,999 מקרי הדבקה מאומתים}} {{מקרא|#900000|10,000–99,999 מקרי הדבקה מאומתים}} {{מקרא|#c80200|1,000–9,999 מקרי הדבקה מאומתים}} {{מקרא|#ee7070|100–999 מקרי הדבקה מאומתים}} {{מקרא|#ffC0C0|1–99 מקרי הדבקה מאומתים}} {{מקרא|#e0e0e0|לא דווח על מקרי הדבקה}} }} }} [[קובץ:COVID-19 Nurse (cropped).jpg|ממוזער|אחות מטפלת במטופל שאושפז בעקבות חשיפה לנגיף. [[23 באפריל]] [[2020]].]] '''מגפת הקורונה''' היא [[פנדמיה|מגפה עולמית]] מתמשכת של [[מחלת נגיף קורונה 2019]] (COVID-19).{{הערה|שמאל=כן|{{קישור כללי|הכותב=Maham Abedi|כתובת=https://globalnews.ca/news/6535635/coronavirus-name-covid19|כותרת=COVID-19: New coronavirus disease named by World Health Organization|מידע נוסף=קוביד-19: השם שניתן על ידי ארגון הבריאות העולמי למחלה הנגרמת מנגיף הקורונה החדש|אתר=Globalnews.ca|שפה=אנגלית|תאריך=11 בפברואר 2020|תאריך_וידוא=12 בפברואר 2020}}}}{{הערה|{{קישור כללי|הכותב=מערכת JDN|כתובת=https://www.jdn.co.il/news/1278726|כותרת="קוביד-19": ארגון הבריאות העולמי הכריז על שם חדש לנגיף הקורונה|אתר=.jdn.co.il|שפה=עברית|תאריך=11 בפברואר 2020|תאריך_וידוא=14 בפברואר 2020}}}} הנגיף, מזן [[SARS-CoV-2]], עבר מ[[בעלי חיים]] נגועים ל[[אדם|בני אדם]], וגרם להדבקה של מיליוני בני אדם ולמותם של למעלה מחצי מיליון איש.<ref>{{קישור כללי|כתובת=https://www.worldometers.info/coronavirus/|כותרת=Coronavirus Update (Live): 4,750,616 Cases and 313,805 Deaths from COVID-19 Virus Pandemic - Worldometer|אתר=www.worldometers.info|שפה=en|תאריך_וידוא=2020-05-17}}</ref><ref>[[google:coronavirus-map-live]]</ref> המגפה פרצה לראשונה בדצמבר 2019 בעיר [[ווהאן]] ב[[הרפובליקה העממית של סין|סין]], ומאמצע פברואר 2020 החלה להתפשט במהירות לכל רחבי העולם<ref>[https://www.who.int/emergencies/diseases/novel-coronavirus-2019 "Coronavirus disease (COVID-19) outbreak"].</ref><ref>{{קישור כללי|כתובת=https://www.worldometers.info/coronavirus/#countries|כותרת=Coronavirus Update (Live): 1,778,964 Cases and 108,766 Deaths from COVID-19 Virus Pandemic - Worldometer|אתר=www.worldometers.info|שפה=en|תאריך_וידוא=2020-04-12}}</ref> ועוררה בהלה, מלווה בנפילה חדה של הבורסות בעולם<ref>. BBC News. 31 January 2020. [https://web.archive.org/web/20200213214801/https://www.bbc.com/news/world-51318246 Archived] from the original on 13 February 2020</ref><ref>{{קישור כללי|כתובת=https://www.calcalist.co.il/markets/articles/0,7340,L-3804990,00.html|הכותב=שיר רייטר|כותרת=דאו ג'ונס סגר נפילה של 23.2% מתחילת 2020 - הרבעון הגרוע ביותר מאז 1987|אתר=כלכליסט - www.calcalist.co.il|תאריך=2020-03-31|תאריך_וידוא=2020-05-25}}</ref> וב[[מלחמת מחירי הנפט בין ערב הסעודית לרוסיה (2020)|קריסה]] של מחיר הנפט.<ref>{{קישור כללי|כתובת=https://www.globes.co.il/news/article.aspx?did=1001325932|הכותב=גיא בן סימון|כותרת=לראשונה בהיסטוריה: הנפט קרס ב-300% עמוק מתחת לאפס|אתר=גלובס|תאריך=2020-04-20|שפה=he|תאריך_וידוא=2020-04-20}}</ref> תגובות מדינות ברחבי העולם כללו מגבלות על טיסות והתקהלויות וניתנו הנחיות ליצירת [[ריחוק חברתי]], [[הסגר (בריאות)|סגר]], [[עוצר]], ביטול אירועים וסגירת כלל המוסדות הלא חיוניים. כמו כן בוצעו מאמצים ממוקדים לאתר חולים ונשאים ול[[בידוד (בריאות)|בודדם]], למגן את צוותי הרפואה, ולהגדיל באופן מהיר את קיבולת בתי החולים, כולל בניית מסגרות אשפוז מיוחדות לחולי קורונה. זו הייתה הפעם הראשונה בהיסטוריה ששליש מהאנושות, שהם 2.6 מיליארד אנשים, נדרשו להישאר בבתים בתנאי סגר.<ref>{{קישור כללי|כתובת=https://www.calcalist.co.il/world/articles/0,7340,L-3803367,00.html|הכותב=ynet|כותרת=החל מהלילה: 1.3 מיליארד הודים בסגר; "איסור מוחלט לצאת מהבתים"|אתר=כלכליסט - www.calcalist.co.il|תאריך=2020-03-24|תאריך_וידוא=2020-05-25}}</ref> ==נתונים יומיים ומצטברים == {{הפניה לערך מורחב|:קטגוריה:התפרצות נגיף הקורונה לפי מדינה}} [[קובץ:2020 coronavirus cases by date of report.svg|350px|ממוזער|ההתפשטות בעולם שמחוץ לסין]] [[קובץ: 2020 coronavirus patients in China.svg|350px|ממוזער|התפרצות ודעיכת ההתפשטות בסין{{Legend|#7777cc|מחלימים}}{{Legend|#DDAA33|חולים פעילים}}{{Legend|#FF0000|מתים}}|טקסט=]] [[קובץ:COVID-19_Outbreak_World_Map_per_Capita.svg|300px|ממוזער|שמאל|מקרי הדבקה מאומתים למיליון איש: {{מקרא|#4c0000|10,000 ומעלה מקרי הדבקה מאומתים}} {{מקרא|#840000|3,000–10,000 מקרי הדבקה מאומתים}} {{מקרא|#cc0c0a|1,000–3,000 מקרי הדבקה מאומתים}} {{מקרא|#e45353|300–1,000 מקרי הדבקה מאומתים}} {{מקרא|#f89292|100–300 מקרי הדבקה מאומתים}} {{מקרא|#ffd0d0|>0–100 מקרי הדבקה מאומתים}} {{מקרא|#e0e0e0|לא דווח על מקרי הדבקה}} ]] <small>נתוני מקרי ההדבקה ומקרי המוות המפורטים מתייחסים לאנשים שנבדקו למחלת הקורונה, כפי שדווחו רשמית על ידי המדינות השונות. למדינות שונות יש מדיניות שונה בנוגע לרמת ה[[תסמינים]] הנדרשת כדי לבצע בדיקה, וחלקן אינן בודקות אנשים המגלים תסמינים קלים בלבד. בחלק ממדינות העולם נרשמו דיווחים מעטים בלבד, וכמה מדינות אינן מדווחות כלל.</small> <small>להלן נתונים מצטברים ויומיים נכון ל'''בוקר 30 ביולי 2020''' (מרבית המספרים מעוגלים)</small> '''בעולם''': * '''מקרי הדבקה מאומתים''': כ-17,177,000 * '''תמותה:''' 670,000 מתו במצטבר בכל העולם * '''הבריאו{{הערה|נמצאו שליליים לנגיף}}:''' 10,690,000 * '''מקרים פעילים:''' 5,820,000 * '''[[שיעור קטלניות]] עולמי מצטבר''': כ-4 אחוזים ==== מדינות עם מעל 500,000 מקרי הידבקות ==== <small>להלן נתונים מצטברים ויומיים נכון ל''' 4 באוגוסט 2020''' (מרבית המספרים מעוגלים)</small> *ב[[התפרצות נגיף הקורונה בארצות הברית|ארצות הברית]] כ-4,862,000 מקרי הדבקה מאומתים, כשמתוכם מעל 400 אלף מקרים בכל אחת מהמדינות [[ניו יורק]] [[קליפורניה]] [[טקסס]] ו[[פלורידה]]. מעל 158,000 מקרי מוות. שיעור הקטלניות המצטבר בארצות הברית מהמקרים המאומתים הוא כ-3.4 אחוזים. * [[התפרצות נגיף הקורונה בברזיל|ברזיל]] - כ-2,752,000 מקרי הידבקות, מעל 90,000 מקרי מוות. גם ב[[ברזיל]] המגפה החלה להתפשט באיחור מה. רק לקראת סוף מרץ החלה להסתמן עלייה מהירה במספרי המקרים החדשים ובתמותה, גם עקב מיעוט בבדיקות. מאפריל חלה האצה בהתפשטות המגפה שנמשכה גם בחודשים הבאים.{{הערה|{{הארץ|[[AP]]|פיגור בבדיקות ועומס על בתי החולים: ברזיל לא מצליחה לבלום את מגפת הקורונה|1.8797788|25 באפריל 2020}}}} אחוזי התמותה כ-3.5 אחוזים. * [[התפרצות נגיף הקורונה בהודו|הודו]] - כ־1,906,000 מקרים מאומתים ומעל 35,000 מקרי תמותה. המגפה התחילה להתפשט באיחור, ועד אמצע מרץ אומתו מקרים בודדים. מאמצע מרץ החל גידול במספר המקרים המאומתים, ובאפריל האצה אף על פי שהממשלה הטילה סגר. בהודו בוצעו מעט מאוד בדיקות ביחס לגודלה העצום של האוכלוסייה. במאי חלה האצה נוספת בהתפשטות הנגיף, והודו עברה את 100 אלף המקרים. ביולי הגיעה הודו למקום השלישי במספר המקרים המאומתים ועברה את רף מיליון ההדבקות. שיעור הקטלניות המצטבר מהמקרים המאומתים הוא כ-2.2 אחוזים. * [[התפרצות נגיף הקורונה ברוסיה|רוסיה]] - על פי הדיווח הרשמי מעל - 861,000 מקרי הידבקות. אף על פי שכבר בפברואר דווחו ברוסיה מקרי הידבקות בודדים, לפי הדיווח הרשמי החלה התפשטות המגפה ברוסיה רק באמצע מרץ. באפריל חל גידול חד במקרי ההדבקות, בד בבד עם עלייה חדה במספר הבדיקות. התמותה המדווחת נמוכה יחסית: 13,800 מקרים (כ-1.5 אחוזים). *[[התפרצות נגיף הקורונה בדרום אפריקה|דרום אפריקה]] - כ-517,000 מקרים. הוירוס התגלה לראשונה במרץ 2020, ההתפשטות הייתה בשליטה באופן יחסי עד מאי, ואז החלה התפרצות שנמשכה גם ביוני. ביולי הייתה דרום אפריקה לאחד ממוקדי המגפה הגדולים. ==== מדינות עם מעל 300,000 מקרי הידבקות ==== <small>להלן נתונים מצטברים ויומיים נכון ל'''3 באוגוסט 2020''' (מרבית המספרים מעוגלים)</small> * [[התפרצות נגיף הקורונה במקסיקו|במקסיקו]] מעל 440,000 מקרי הידבקות וכ-45,000 מקרי תמותה. עלייה חדה בהתפשטות המגפה נרשמה במהלך אפריל 2020 ומספר מקרי ההידבקות עלה במהירות גם במאי. מקסיקו הפכה ביוני לאחד ממוקדי המגפה המובילים. * [[התפרצות נגיף הקורונה בפרו|פרו]] - כ־430,000 מקרים וכ-19,000 מקרי מוות. באפריל הנגיף התפרץ במדינה בחומרה רבה. מסוף אפריל עלה קצב הבדיקות במדינה. במאי הפכה המדינה לאחת מהמובילות במספר המקרים בעולם. שיעור הקטלניות המצטבר כ-4.9 אחוזים. * ב[[התפרצות נגיף הקורונה בצ'ילה|צ'ילה]] כ-360,000 מקרי הידבקות וכ-9,300 מקרי מוות. התפשטות המגפה הואצה במאי 2020, כמו במרבית מדינות דרום ומרכז אמריקה. שיעור התמותה במדינה נמוך יחסית (כ-2.6 אחוזים). * [[התפרצות נגיף הקורונה בספרד|ספרד]] כ-350,000 ומתו כ-28,000. ספרד אף הטילה סגר כללי במהלך חודש מרץ, ולאחריו חלה ירידה הדרגתית ומתמשכת בתוספת המקרים היומית. ב-8 באפריל ירדה התוספת היומית אל פחות מ-4 אחוזים ליום. שיעור הקטלניות המצטבר בספרד הוא כ-8 אחוזים. *[[התפרצות נגיף הקורונה באיראן|איראן]] על פי הדיווח הרשמי נרשמו כ-310,000 מקרים וכ-17,000 מקרי מוות, אך מסמכים רשמיים של השלטונות באיראן שהגיעו לידי רשת BBC בפרסית, העלו כי המדינה מסלפת את הנתונים וכי כבר ב21 ביולי היה ידוע לשלטונות האיראניים על 451 אלף נדבקים, ועל 42 אלף שמתו מהנגיף<ref>{{קישור כללי|כתובת=https://www.jdn.co.il/breakingnews/1364928/|הכותב=bbc|כותרת=איראן מסלפת את הנתונים|אתר=JDN|תאריך=}}</ref>. גם סגן שר הבריאות האיראני חשף בטעות כי מספר הנדבקים גבוה בהרבה מהמדווח כאשר דיווח כי מספרם הוא 52 אלף (ולא כ-23 אלף כפי הדיווח הרשמי ביום הפרסום -23 במרץ){{הערה|{{מעריב אונליין|יאסר עוקבי|באיראן מודים: כמות החולים בקורונה גדולה משמעותית מבנתון הרשמי|corona/corona-world/Article-755887|23 במרץ 2020}}}} מספר בכירים נדבקו בנגיף ומספר המקרים המדווח עולה במהירות.{{הערה|{{מעריב אונליין|מעריב אונליין|הקורונה בצמרת האיראנית: הבכירים ממשיכים להידבק - ביניהם העוזרת של רוחאני|news/world/Article-750816|27 בפברואר 2020}}}} נשמעות טענות כי המספר האמיתי גבוה בהרבה.{{הערה|{{וואלה!|סוכנויות הידיעות|דיווח: לפחות 210 בני אדם מתו מנגיף באיראן|3343609|28 בפברואר 2020}}}} * [[קולומביה]] כ-328,000 מקרי הידבקות וכ-4500 מקרי מוות. * [[התפרצות נגיף הקורונה בממלכה המאוחדת|בריטניה]] - כ-304,000 מקרי הידבקות וכ-46,000 מקרי מוות. בבריטניה אימצו בתחילה את מדיניות [[חסינות העדר]] ורק לאחר מחאה משמעותית החליטה הממשלה על הטלת סגרים. מספר הבדיקות היה קטן באופן יחסי, ולכן בתחילה מספר הנדבקים המאומתים לא עלה כמו מדינות בגודל דומה באירופה, אך העלייה במקרי המוות הייתה חדה. (שיעור קטלניות מצטבר מעל 14 אחוזים) ==== מדינות עם מעל 200,000 מקרי הידבקות ==== <small>להלן נתונים מצטברים ויומיים נכון ל'''1 באוגוסט 2020''' (מרבית המספרים מעוגלים)</small> * בפקיסטן מעל 279,000 מקרי הידבקות. במאי החלה המגפה להתפשט במהירות, וביוני הפכה המדינה לאחר ממוקדי המגפה העולמיים הגדולים. * ב[[התפרצות נגיף הקורונה בסעודיה|סעודיה]] מעל 278,000 מקרי הידבקות. עלייה חדה בהתפשטות המגפה נרשמה במהלך אפריל-יוני 2020. * [[התפרצות נגיף הקורונה באיטליה|איטליה]] -כ-247,000, ונרשמו במצטבר כ-35,000 מקרי מוות - שיעור קטלניות (CFR) מעל 14 אחוזים. איטליה הייתה מהמדינות הראשונות מחוץ לסין בהן התפשטה המגפה בעוצמה. ב-9 במרץ הוטל באיטליה סגר, שהלך והתהדק עם הזמן. שיעור הגידול במספר המקרים החל לרדת בהדרגה בהמשך החודש (בטבלה בפסקת "התפשטות המגפה"). ב-14 באפריל ירדה התוספת היומית אל מתחת ל-2 אחוזים מהנדבקים, ובמאי התפשטות המגפה הואטה מאוד. * [[התפרצות נגיף הקורונה בטורקיה|טורקיה]]: כ-232,000 מקרי הידבקות וכ-5600 מקרי מוות. באמצע מרץ היו מאות מקרים בודדים, באפריל הואץ קצב ההדבקה, וטורקיה הפכה לאחד ממוקדי המגפה המובילים. * ב[[בנגלדש]] מעל 240,000 מקרים. התפשטות המגפה הואצה במאי 2020. * [[התפרצות נגיף הקורונה בגרמניה|גרמניה]] כ 211,000 מקרי הידבקות וכ-9,000 מקרי מוות. שיעור קטלניות מצטבר מעל ל-4 אחוזים, נמוך יחסית למדינות מערב אירופה ולממוצע העולמי. בגרמניה הונהגו הגבלות בשלב מוקדם יחסית של ההתפרצות. * ארגנטינה - מעל 202,000 מקרים. {{ריכוז טבלאות מגפת הקורונה}} ==== מדינות עם מעל 100,000 מקרי הידבקות ==== <small>להלן נתונים מצטברים ויומיים נכון ל-'''1 באוגוסט 2020''' (מרבית המספרים מעוגלים)</small> * [[התפרצות נגיף הקורונה בצרפת|צרפת]] כ-191,000 מקרי הדבקות וכ-30,000 מקרי מוות. שיעור התמותה מעל 17 אחוזים. * בקטר מעל-110,000 מקרי הדבקה אך התמותה נמוכה במיוחד - 93 בלבד. (גילם של 95.5 אחוז [[דמוגרפיה של קטר|מהתושבים קטן מ-55]]) * [[התפרצות נגיף הקורונה בקנדה|קנדה]] - מעל 114,000 מקרי הידבקות וכ-8000 מקרי מוות. התפשטות המגפה הואטה מעט באפריל 2020, אך במאי נמשכה העלייה במספר הנדבקים. *[[התפרצות נגיף הקורונה בעיראק|עיראק]] - כ-131,000 מקרים. * אינדונזיה - כ־113,000 מקרים. * [[התפרצות נגיף הקורונה בפיליפינים]] - מעל 106,000 מקרים. * [[התפרצות נגיף הקורונה במצרים|מצרים]] - מעל 95,000 מקרים. מעל־4300 מקרי מוות. עד מאי הייתה המגפה על אש קטנה, ואז התפרצה בעוצמה ביוני. =====סין===== * [[התפרצות נגיף הקורונה ברפובליקה העממית של סין|סין]]: <small>נכון '''לבוקר 16 ביולי''' (בשל בלימת המגפה בסין, הנתונים אינם מתעדכנים מדי יום)</small>:{{הערה|{{מעריב אונליין||זינוק במספר המתים מקורונה בסין, מת ראשון ביפן|news/world/Article-747871|13 בפברואר 2020}}}}{{הערה|[http://wjw.hubei.gov.cn/fbjd/dtyw/202002/t20200213_2025581.shtml מצב מגפה של נגיף קורונה חדש במחוז חוביי ב-12 בפברואר 2020], ועדת הבריאות המחוזית של חוביי, 13 בפברואר 2020 {{סינית}}}} ** סין הייתה המדינה בה פרצה המגפה בדצמבר 2019. המגפה בסין נבלמה החל ממרץ 2020. נכון למאי 2020 נוספים מדי יום מקרים חדשים בודדים שרובם מקורם מחוץ לסין. ** מקרי הידבקות '''מאומתים''' כ-84,000.{{הערה|{{קישור כללי|כותרת=Tracking coronavirus: Map, data and timeline|אתר=BNO News|תאריך=2020-02-18|כתובת=https://bnonews.com/index.php/2020/02/the-latest-coronavirus-cases/|שפה=en|תאריך_וידוא=2020-02-23|הכותב=B. N. O. News}}}}{{הערה|נציבות הבריאות הלאומית של סין (בסינית, אפשרות תרגום לעברית) [http://www.nhc.gov.cn/yjb/pzhgli/new_list.shtml]}} מתוך כלל המקרים בסין, כ-67,800 נצפו במחוז [[חוביי]] בו פרצה המגפה, מתוכם יותר מ 50,000 בעיר [[ווהאן]]. ** כ-4,630 מקרי מוות בסין היבשתית,{{הערה|סין ללא [[הונג קונג]] ומקאו}} רובם המוחלט, כ-4,500, במחוז חוביי. ** בין הנדבקים בנגיף היו גם עובדי הצוותים הרפואיים. עד 14 בפברואר נדבקו 1,716 עובדי צוותים רפואיים, ושישה מהנדבקים מתו.{{הערה|{{החדשות 13||1,700 נדבקו ו-6 מתו: המחיר שמשלמים הצוותים הרפואיים בסין|item/news/abroad/asia/corona-virus-china-1006814|14 בפברואר 2020}}}} ====מדינות נבחרות אחרות==== * [[התפרצות נגיף הקורונה בשוודיה|שוודיה]] - מעל 80,000 מקרי הידבקות, -5,500 מקרי מוות. באפריל עוד נרשם שיעור גבוה של תמותה, מעל 10 אחוזים ממקרי ההדבקה, אך בהמשך נרשמה ירידה חדה בתמותה. בשוודיה היה בתחילה מספר נמוך של בדיקות יחסית לשכנותיה ב[[סקנדינביה]] אך היא תיקנה זאת בהמשך. שוודיה כמעט שלא נקטה בצעדי בידוד וסגר, ועודדה ריחוק חברתי וולונטרי. הדבר התבטא באפריל ובמאי בהאצה של מספר מקרי ההידבקות ובתמותה גבוהה בהרבה באופן יחסי לשכנותיה בסקנדינביה.{{הערה|שם=globes1001325319|{{קישור כללי|כותרת=הגרף היומי: בשבדיה ממשיכים ללכת לבתי קפה - ומשלמים את המחיר|אתר=גלובס|תאריך=2020-04-14|כתובת=https://www.globes.co.il/news/article.aspx?did=1001325319|שפה=he|תאריך_וידוא=2020-04-29|הכותב=אסף}}}} * [[התפרצות נגיף הקורונה בבלגיה|בלגיה]] - מעל 67,000 מקרים, ו-9700 מקרי מוות. ההתפשטות החלה במרץ 2020. במאי 2020 הואט מאוד קצב ההתפשטות לאור צעדי המנע שננקטו. נכון למאי 2020 בבלגיה נרשם שיעור הקטלניות הגבוה בעולם- כ-16 אחוזים. * [[בלארוס]] -מעל 67,000 * [[התפרצות נגיף הקורונה בישראל|ישראל]] - מעל 72,000 מקרים. שיעור התמותה נמוך משמעותית ביחס לממוצע העולמי - 1.5. ב-29 באפריל נרשמה תפנית במגפה, כאשר לראשונה מספר המחלימים המצטבר עלה על מספר המקרים הפעילים. במאי ירד מאוד מספר המקרים היומיים שהתגלו, אך במהלך יוני חזר מספר המקרים החדשים לעלות. * [[התפרצות נגיף הקורונה בהולנד|הולנד]] - כ 54,000 מקרים, ושיעור תמותה מצטבר כ-12 אחוזים. קצב ההתפשטות הואט מאוד במאי. * [[התפרצות נגיף הקורונה בשווייץ|שווייץ]]. - מעל 35,000 מקרים. היא נקטה במדיניות של ריבוי בדיקות וצעדים כמו איסור התקהלות של יותר מ-5 אנשים, והתפשטות המגפה הואטה כבר באפריל ולמעשה נבלמה. * ב[[התפרצות נגיף הקורונה בקוריאה הדרומית|קוריאה הדרומית]] נכון לסוף מאי 2020 המגפה בשליטה: כ-12,300 מקרים ו-280 מקרי מוות. שיעור התמותה במדינה (שאינו סופי) הוא סביב 2.2 אחוזים. לקראת סוף מאי נרשמה עליית מה במספר המקרים לכמה עשרות ביום והממשלה נקטה צעדי מנע. * 712 מקרים אירעו ב[[אוניית תענוגות|אוניית התענוגות]] "[[דיימונד פרינסס]]" ב[[יפן]] (לא כולל מקרים שהתגלו בנוסעים לאחר ששבו לארצותיהם). קצב ההחלמה היה איטי: הנוסעים נדבקו במהלך חודש פברואר, ונכון ל-23 באפריל מתו 13 נוסעים, ו-54 עדיין היו חולים.{{הערה|שמאל=כן|{{קישור כללי|כתובת=https://www.usatoday.com/story/travel/cruises/2020/02/18/coronavirus-jose-andres-provides-meals-diamond-princess-passengers/4788804002/|הכותב=Julia Thompson and Hannah Yasharoff|כותרת=Coronavirus cases on Diamond Princess soar past 500, site of most infections outside China|אתר=USA TODAY|שפה=en|תאריך_וידוא=2020-03-01}}}} == הדבקה ותסמינים == {{הפניה לערך מורחב|מחלת נגיף קורונה 2019}} הנגיף מתפשט על ידי רסיסי רוק הנפלטים ב[[דיבור]], ב[[שיעול]] או ב[[עיטוש]] מאדם הנושא את הנגיף.<ref>[https://www.who.int/docs/default-source/coronaviruse/getting-workplace-ready-for-covid-19.pdf "Getting your workplace ready for COVID-19"] (PDF). ''World Health Organization''. 27 February 2020.</ref><ref name=":0">[https://www.who.int/news-room/q-a-detail/q-a-coronaviruses "Q&A on coronaviruses"]. ''[[ארגון הבריאות העולמי|World Health Organization]] (WHO)''. 11 February 2020.</ref>{{הערה|שם=cdc2019ncov|שמאל=כן|[https://www.cdc.gov/coronavirus/2019-ncov/about/symptoms.html "Symptoms of Novel Coronavirus (2019-nCoV) CDC"]. ''U.S. [[המרכזים לבקרת מחלות ומניעתן|Centers for Disease Control and Prevention (CDC)]]''. 10 February 2020.}} תקופת הדגירה היא בדרך כלל חמישה ימים, אך עשויה להיות בין יומיים לארבעה עשר יום.<ref name=cdc2019ncov /><ref name=":2">Rothan HA, Byrareddy SN (February 2020). [http://www.sciencedirect.com/science/article/pii/S0896841120300469 "The epidemiology and pathogenesis of coronavirus disease (COVID-19) outbreak"]. ''Journal of Autoimmunity'': 102433. [[DOI|doi]]:[[doi:10.1016/j.jaut.2020.102433|10.1016/j.jaut.2020.102433]]. [[PMID]] [https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/32113704 32113704].</ref> במהלך תקופה זו הנשא יכול להדביק אחרים. דווח גם על מקרה של פיתוח תסמינים לאחר זמן של 27 יום.{{הערה|{{כאן|מערכת כאן חדשות|לא סבלה משום תסמין - והדביקה חמישה אנשים בקורונה|66967|22 בפברואר 2020|item}}}} התסמינים הם לרוב [[חום (תסמין)|חום]], [[שיעול]] ו[[קוצר נשימה]].<ref name=cdc2019ncov /><ref name=":2" /> דווח גם על תסמינים אחרים, ייחודיים יותר למחלה לעומת [[שפעת]], ובהם אובדן זמני של [[טעם|חוש הטעם]] ו[[חוש ריח|חוש הריח]] וכן [[שטף דם|שטפי דם]] באצבעות. סיבוכים עלולים לכלול [[דלקת ריאות]], הצטברות [[קריש דם|קרישי דם]] ו[[אי-ספיקת כליות]]. אין [[חיסון]] או תרופה ספציפית נגד הנגיף, אך מחקרים מתבצעים בכל העולם. הטיפול בחולים מתמקד בהקלת התסמינים ובטיפול תומך. אמצעי הגנה כוללים שמירה על היגיינה אישית, שמירת מרחק מאנשים אחרים, ובידוד עצמי של 14 ימים לאנשים שהיו בקרבת חולים.<ref name=":0" /><ref name=cdc2019ncov /><ref>[https://www.cdc.gov/coronavirus/2019-ncov/specific-groups/high-risk-complications.html "Coronavirus Disease 2019 (COVID-19)"]. ''Centers for Disease Control and Prevention''. 11 February 2020.</ref> שיעור התמותה המדויק אינו ברור ומוערך בכ-2 אחוזים.<ref>https://www.who.int/docs/default-source/coronaviruse/situation-reports/20200306-sitrep-46-covid-19.pdf?sfvrsn=96b04adf_2</ref> לפי ההערכות, [[מספר ההתרבות הבסיסי]] (מספר שמתאר כמה אנשים עלולים להידבק מאדם חולה אחד) עומד על 2.2.{{הערה|[https://www.biorxiv.org/content/10.1101/2020.01.23.917351v1.full.pdf PATTERN OF EARLY HUMAN-TO-HUMAN TRANSMISSION OF WUHAN 2019-NCOV]|שמאל=כן}} [[תסמין|תסמינים]] מופיעים רק אצל אחד מתוך חמישה נשאים של הנגיף, והם מדביקים אחרים.{{הערה|{{כאן|מערכת כאן חדשות|השבוע עם ירון דקל {{!}} 31.01.20|65888|31 בינואר 2020|Item}}<!-- מהדורת שישי בערב של כאן 11. דקה 20:31 -->}} הזמן מאימות חולים הקורונה עד ההידרדרות של חלקם למצב בינוני-קשה הוא כ-3 שבועות. <ref>{{קישור כללי|כתובת=https://twitter.com/nadaveyaldesk/status/1277289424032804865/photo/1|הכותב=[[נדב אייל]]|כותרת=הדו"ח של מכון גרטנר|אתר=[[טויטר]]|תאריך=28 ביוני 2020|שפה=he|תאריך_וידוא=2020-06-28}}</ref> תהליך ההחלמה ארוך במיוחד, ונע בין כשבועיים במקרים הקלים ועד שישה שבועות בקשים. דווח שחלק מהמחלימים המשיכו לחוות תסמינים פיזיים כמו חולשה, כאבים ושינויים בחוש הטעם, כמו גם השלכות נפשיות.<ref name=":02">{{קישור כללי|כתובת=https://www.mako.co.il/news-lifestyle/2020_q2/Article-905e890441ec271026.htm|כותרת=N12 - "לא חזרנו לעצמנו": תופעות הלוואי הקשות של מחלימי הקורונה|אתר=N12|תאריך=2020-06-19|תאריך_וידוא=2020-06-20}}</ref> ==התפרצות המגפה בסין וגילוי הנגיף== {{הפניה לערך מורחב|התפרצות נגיף הקורונה ברפובליקה העממית של סין}} [[קובץ:COVID-19 Confirmed Cases Animated Map.webm|350px|ממוזער|אנימציה המציגה את התפשטות הנגיף בסין, על פי מקרי הידבקות מאומתים מאז 22 בינואר 2020]] במהלך חודש דצמבר 2019 זוהו מספר מקרים של [[דלקת ריאות]] חמורה שלא הושפעה מטיפול [[אנטיביוטיקה|אנטיביוטי]] שנגרמה מ[[נגיף]] לא מזוהה בעיר [[ווהאן]] ב[[מחוזות הרפובליקה העממית של סין|מחוז]] [[חוביי]] שבסין, והוא נקשר ל[[שוק רטוב|שוק]] חוואנאן {{אנ|Huanan Seafood Wholesale Market}} ל[[מאכלי ים]] בווהאן, אך לא זוהתה אפשרות ההדבקה מאדם לאדם. על פי [[תחקיר עיתונאי|תחקירים עיתונאיים]], בימים הראשונים לגילוי המחלה נקט השלטון הסיני, המקומי והארצי, באמצעים שונים להגביל מידע על הנגיף והמחלה החדשים. בתחקיר שערך העיתון [[SCMP]] בהתבסס על [[הדלפה]] של מסמך ממשלתי סיני, עלה כי התאריך המוקדם ביותר שבו אותר בדיעבד חולה קורונה הוא באמצע נובמבר 2019, עד סוף נובמבר אותרו בדיעבד 8 חולים{{הערה|Josefina Ma, [https://www.scmp.com/news/china/society/article/3074991/coronavirus-chinas-first-confirmed-covid-19-case-traced-back Coronavirus: China’s first confirmed Covid-19 case traced back to November 17], South China Morning Post, 13.3.2020|שמאל=כן}} ועד סוף 2019 חלו בווהאן כ־270 חולים (חלק מהמקרים אומתו רק מאוחר יותר) והצטברו עדויות על אפשרות הדבקה מאדם לאדם.{{הערה|שם=גלובס|{{גלובס|אופיר דור|הסילופים, האיומים, ההשתקות וההפחדות: כך הדביקה סין את כל העולם|1001322487|21 במרץ 2020}}}} נטען גם כי ה[[ריצוף DNA|ריצוף הגנטי]] של הווירוס הושלם כבר בראשית ינואר 2020, בידי מעבדה מסונפת ל[[אוניברסיטת פודאן]] ב[[שאנגחאי]] והועבר לרשויות הבריאות הראשיות בסין, בתוספת המלצה לנקוט אמצעי מניעה ושליטה, אך הרשויות התעלמו והמעבדה פרסמה באופן פומבי ועצמאי את הריצוף הגנטי של [[SARS-CoV-2]] באתר האינטרנט virological.org ב־11 בינואר 2020,{{הערה|[http://virological.org/t/novel-2019-coronavirus-genome/319/1 Novel 2019 coronavirus genome]|שמאל=כן}} צעד שהוביל להחלטת הממשלה כעבור זמן קצר לסגור את המעבדה{{הערה|שם=גלובס}} הממשלה הסינית הכחישה את הדברים וטוענת שפעלה בשקיפות ובמהירות להגנת האוכלוסייה החל מהרגע בו הבינה כי מדובר במגפה.{{הערה|{{קישור כללי|כותרת=מסמכים של המשטר מגלים: סין הבינה שזו מגפה, והזהירה רק אחרי 6 ימים|אתר=כלכליסט - www.calcalist.co.il|תאריך=2020-04-15|כתובת=https://www.calcalist.co.il/world/articles/0,7340,L-3808337,00.html|תאריך_וידוא=2020-04-29|הכותב= ynet}}}} על פי הדיווח הרשמי, ב-10 בינואר היו רק 41 מקרי הדבקה.{{הערה|1=[http://www.nhc.gov.cn/yjb/s3578/202001/1beb46f061704372b7ca41ef3e682229.shtml]}} ב-23 בינואר 2020 הגיע מספר המקרים המאומתים המצטברים ל-830,{{הערה|1=[http://www.nhc.gov.cn/yjb/s3578/202001/c5da49c4c5bf4bcfb320ec2036480627.shtml]}} ושלטונות סין החלו לנקוט בצעדים מחמירים למניעת התפשטות הקורונה שבעיקרם סגירת האפשרות לנוע בחופשיות מאזורים נגועים ואליהם והטלת עוצר על ערים במחוז [[חוביי]] בו פרצה המגפה. כתוצאה מהסגר המוחלט חלה ירידה הדרגתית משמעותית במספר מקרי ההידבקות המדווחים.{{הערה|ב-13 בפברואר חל בסין שינוי באופן הזיהוי של חולים (הוחל בזיהוי חולים גם על פי תסמינים בלבד, ולא רק על פי תוצאות מעבדה), ועקב כך נוצר גידול חד-פעמי חריג במספר מקרי ההדבקה והתמותה בהשוואה ליום הקודם.}} המגפה נבלמה לקראת סוף פברואר, ברמה של כ-80 אלף מקרי הידבקות. מתחילת חודש מרץ ירד המספר היומי של מקרים חדשים והגיע למספר זניח. ==התפשטות הנגיף בעולם== במהלך פברואר 2020 החל הנגיף להתפשט מחוץ לסין, ונכון לסוף פברואר היה מספר מקרי ההידבקות בעולם כ-89,000, מתוכם כ-80,000 בסין ורק 9,000 ביתר העולם, במעל 60 מדינות. מתחילת מרץ החל ממרכז הכובד של המגפה לעבור למדינות אחרות בעולם. במהלך חודש מרץ הלך וגדל מספר הנדבקים במהירות, ובאמצע מרץ התפשט כבר ליותר מ-150 מדינות, ובעיקר למדינות באירופה. החל מאמצע מרץ עלה הן מספר הנדבקים והן מספר המתים בעולם שמחוץ לסין על זה שבסין. מוקדי ההתפשטות המרכזיים בסוף מרץ היו בעיקר איטליה וספרד מוקד נוסף היה ב[[איראן]]. במקביל החלה המגפה להתפשט במהירות בארצות הברית, ומספר מקרי ההידבקות היומי המדווח שם הגיע בסוף מרץ ליותר מ-15,000. מספר המקרים החדשים ליום בעולם עבר לקראת סוף מרץ את רמת-60,000. ב-26 במרץ עמד מספר הנדבקים בעולם על יותר מ-500,000, ויותר מ-24 אלף מקרי מוות. {| ב-25 בפברואר, לראשונה מאז פרוץ המגפה, עלה המספר היומי של מקרי ההדבקה המאומתים שדווחו בעולם שמחוץ לסין, על זה שבסין. * ב-1 במרץ, לראשונה מאז פרוץ המגפה, עלה המספר היומי של מקרי מוות מחוץ לסין על זה שבסין. * ב-7 במרץ, לראשונה מאז פרוץ המגפה, עלה המספר של מקרי ההדבקה המאומתים בטיפול בעולם (כ-22,000) שמחוץ לסין על זה שבסין (כ-20,500). * ב-13 במרץ עלה מספר מקרי ההדבקה המאומתים בעולם על 10,000 ביממה. * ב-15 במרץ עלה מספר מקרי ההדבקה המאומתים המצטבר מחוץ לסין על זה שבסין (כולל מחלימים ומתים). * ב-15 במרץ עלה גם מספר המתים המצטבר מחוץ לסין על זה שבסין. * ב-19 במרץ עלה מספר המתים המצטבר על 10,000, ומספר המתים באיטליה עלה על זה שבסין - 3,405 לעומת 3,248. * ב-26 במרץ עבר מספר מקרי ההדבקה המאומתים בעולם את רמת ה-500,000, ומספר מקרי ההידבקות בארצות הברית עבר את זה שבסין ואת זה שבאיטליה ובכך הפכה המדינה למובילה במספר מקרי ההדבקה בעולם. * ב-27 במרץ עברה ארצות הברית את רמת 100,000 מקרי ההדבקה המאומתים. המספר היומי של מקרי ההדבקה המאומתים בעולם הגיע לכ-65,000. ב-1 באפריל 2020 עברה את רף ה-200,000 מקרי הדבקה מאומתים, וב-10 באפריל 500,000. * ב-2 באפריל עברו מקרי ההדבקה המאומתים את רף המיליון. * ב-10 באפריל עבר מספר מקרי המוות את רף ה-100,000. * ב-14 באפריל נרשמו בעולם 2 מיליון מקרי הדבקה מאומתים. * ב-27 באפריל עבר מספר מקרי ההדבקה בעולם את רף ה-3 מיליון, ובארצות הברית את רף המיליון. *ב-21 במאי עבר מספר מקרי ההדבקה בעולם את רף ה-5 מיליון. ===כרוניקה של התפשטות הנגיף=== ב־21 בינואר דווח על מקרה ראשון שאותר ב[[ארצות הברית]].{{הערה|{{ynet||מקרה ראשון של הווירוס הסיני התגלה בארצות הברית|5663970|21 בינואר 2020}}}} החולה הגיע מסין ונחת בנמל התעופה של [[סיאטל]], כשהוא סובל מתסמיני המחלה. בנמל התעופה עדיין לא הופעלו אמצעי הסריקה המיוחדים לזיהוי נוסעים חולים. הוא אושפז בבידוד בבית חולים ב[[מדינת וושינגטון]]. לדבריו הוא לא ביקר בשווקים באזור העיר ווהאן, שהיא מקור התפרצות המחלה בסין. ב־2 בפברואר דווח על מקרה מוות ראשון מחוץ לסין: תושב ווהאן שבסין מת מהנגיף ב[[הפיליפינים|פיליפינים]].{{הערה|{{ערוץ7|ערוץ 7|מקרה מוות ראשון מנגיף הקורונה מחוץ לסין|426074|2 בפברואר 2020}}}} [[קובץ:Cathay Pacific Catering Service cleaning measure for the stafff 202001.jpg|ממוזער|שמאל|חומרי חיטוי ומדחומים בכניסה למשרדי חברת [[קת'אי פסיפיק]] עקב התפרצות הנגיף]] ב-13 בפברואר אירע מקרה מוות ראשון מהנגיף ביפן, וב-15 בפברואר אירע מקרה מוות ראשון מהנגיף מחוץ ליבשת [[אסיה]], כאשר תייר סיני בן 80 מת בצרפת.{{הערה|{{וואלה!|[[רויטרס]]|נגיף הקורונה מתפשט: מקרה מוות ראשון באירופה, הווירוס הגיע לאפריקה|3340885|15 בפברואר 2020}}}} ב-[[21 בפברואר]], לראשונה מאז התפרצות הנגיף – הגיע נגיף הקורונה ל[[ישראל]] לאחר שנוסעים ישראלים מספינת "דיימונד פרינסס" שבו לארץ. כלל הנוסעים נלקחו לבידוד, ואחת מתוך 11 הנוסעים נדבקה בנגיף ונשארה בבידוד.{{הערה|שם=ירקצי|}} באותו יום התפשט הנגיף גם ל[[לבנון]] לאחר שאישה מ[[איראן]] נכנסה למדינה.{{הערה|{{וואלה!|רויטרס|נגיף הקורונה מתפשט באיראן; מקרה הידבקות ראשון בלבנון|3342130|21 בפברואר 2020}}}} ב-29 בפברואר 2020 דווח על מקרה מוות ראשון בארצות הברית כתוצאה מהנגיף; אישה מתה בפרוורי [[סיאטל]] שב[[וושינגטון (מדינה)|מדינת וושינגטון]].{{הערה|{{ynet|ynet והסוכנויות|מקרי מוות ראשונים מקורונה בתאילנד, אוסטרליה וארה"ב|5686612|1 במרץ 2020}}}} במרץ עבר שיא המגפה לאירופה, ובעיקר ב[[צפון איטליה]]. ב-19 במרץ מספר המתים מהמגפה באיטליה עבר את מספר המתים בסין. ב-26 במרץ נספרו בבריטניה מעל 100 מתים ביממה. בניו יורק דווח על עומס גובר על מערכת הבריאות, מחסור בציוד והיערכות לגידול במספר המתים. <!-- כאן 11, 26/3, 21:10 --> בארצות הברית דווחו על 70 אלף נדבקים ואלף מתים במצטבר מאז ראשית המשבר. בתי החולים בעיר התריעו כי הם קרובים לקריסה. <!-- ערוץ 12, 26/3, 21:15 --> עימות נרשם בין הנשיא טראמפ שלוחץ על הסרת ההגבלות לבין בעלי תפקידים שונים, בתוכם מושל ניו יורק אנדרו קומו ומנהל ה-CDC. לפי ההערכה, חופשת האביב של הסטודנטים החמירה את המצב. כן דווח על הדבקה גוברת בקרב עובדים חיוניים המטפלים במשבר. <!-- ערוץ 12, 26/3, 21:15 --> ב-27 במרץ נדבקו ראש ממשלת הממלכה המאוחדת, בוריס ג'ונסון, ושר הבריאות הבריטי. ג'ונסון היה לראש הממשלה הראשון שנדבק בנגיף. מדינות כמו [[התפרצות נגיף הקורונה בסינגפור|סינגפור]], [[התפרצות נגיף הקורונה בפיליפינים|הפיליפינים]] והונג קונג<ref>{{קישור כללי|כתובת=https://www.mako.co.il/news-world/2020_q3/Article-565dbab0ce84371027.htm|כותרת=N12 - הונג קונג חווה "גל שלישי" - ומחמירה את ההגבלות פעם נוספת|אתר=N12|תאריך=2020-07-13|תאריך_וידוא=2020-07-13}}</ref> וחלק ממדינות ערב<ref name=":4">{{קישור כללי|כתובת=https://twitter.com/NadavEyalDesk/status/1261208970745843712/photo/3|הכותב=קבוצה של חוקרים מקבוצת אקדמיה Il|כותרת=מחקר המציג את נתוני התחלואה במדינות ערב|אתר=ה[[טויטר]] של [[נדב איל]]|תאריך=15 מאי 2020|שפה=iw|תאריך_וידוא=2020-05-15}}</ref> התמודדו עם גל נוסף של המגפה אחרי ירידה בתחלואה. סימנים ראשונים בשלהי מרץ להתפרצות המגפה ביבשת אפריקה החמה העידו כי התפיסה המוקדמת, לפיה ניתן להסתמך על עליית הטמפרטורות בקיץ כגורם שיביא את הקץ על המגפה, היא תקוות שווא. ניתן לראות זאת ככל הנראה גם בהתפרצות הגל השני [[התפרצות נגיף הקורונה בסינגפור|בסינגפור]] החמה והלחה<ref>{{קישור כללי|כתובת=https://he.wikivoyage.org/wiki/סינגפור|הכותב=שגרירות ישראל בסינגפור, כתובת: 24 Stevens Close, Singapore., ☎ 65-6-8349200|כותרת=סינגפור – מדריך למטייל בוויקימסע|אתר=he.wikivoyage.org|שפה=he|תאריך_וידוא=2020-05-08}}</ref> ובהתפרצויות ב[[התפרצות נגיף הקורונה בברזיל|סאו פאולו]] הקיצית<ref>{{קישור כללי|כתובת=https://twitter.com/RanBalicer/status/1259459232291868673/photo/1|הכותב=ד"ר [[רן בליצר]]|כותרת=מזג האוויר / טמפרטורות בסאו פאולו|אתר=טויטר|תאריך=10 במאי 2020|שפה=iw|תאריך_וידוא=2020-05-10}}</ref> ב[[התפרצות נגיף הקורונה במצרים|מצריים]] וב[[התפרצות נגיף הקורונה בקטר|קטר]] החמות והיבשות.<ref>{{קישור כללי|כתובת=https://twitter.com/horowitz_b/status/1259085043688931330|הכותב=בן הורוביץ, חבר לשעבר בעמותת [[מדעת]]|כותרת=דווח על התחלואה היומי ב[[קטר (מדינה)|קטר]]|אתר=טויטר|תאריך=9 במאי 2020|שפה=iw|תאריך_וידוא=2020-05-10}}</ref><ref>{{קישור כללי|כתובת=https://forecast7.com/he/25d2951d53/doha/|כותרת=דוחה, קטר - תחזית מזג אוויר|אתר=forecast7.com|תאריך_וידוא=2020-05-10}}</ref> במקומות שונים, כמו אזור [[התפרצות נגיף הקורונה באיטליה|צפון איטליה]], לונדון,<ref>{{קישור כללי|כתובת=https://news.walla.co.il/item/3348940|הכותב=|כותרת="צונאמי מתמשך": בתי החולים בלונדון מוצפים בחולי קורונה|אתר=news.walla.co.il|תאריך=26 במרץ 2020|תאריך_וידוא=2020-05-10}}</ref> ניו יורק,<ref>{{קישור כללי|כתובת=https://www.haaretz.co.il/news/world/america/.premium-MAGAZINE-1.8819711|כותרת=בחדר מיון בניו יורק כרעו תחת הנטל: "עומס חולים בלתי ייאמן"|אתר=www.haaretz.co.il|שפה=he|תאריך_וידוא=2020-05-10}}</ref> [[התפרצות נגיף הקורונה בברזיל|מנאוס]], גואיאקיל<ref>{{קישור כללי|כתובת=https://www.haaretz.co.il/health/corona/1.8754834|הכותב=|כותרת=גופות עטופות ניילון, מוטלות ברחוב: העתיד של אמריקה הלטינית כבר מתממש באקוודור|אתר=www.haaretz.co.il|תאריך=9 אפריל 2020|שפה=he|תאריך_וידוא=2020-05-10}}</ref> ו[[התפרצות נגיף הקורונה במקסיקו|מקסיקו סיטי]] דווח על עומס רב או קריסה ב[[בית חולים|בתי חולים]]. בסוף אפריל, היו למדינות גישות שונות ביחס להתמודדות עם הנגיף והן דנו על אסטרטגיות יציאה מהסגר. מטרתן הוא יצירת שגרה בצל הקורונה.<ref>{{קישור כללי|כתובת=https://drive.google.com/file/d/1dXLVZHam3ZY1oeTB1w6C8g3vDAVXFjEC/view|הכותב=[[משרד החוץ]]|כותרת=השוואת אסטרטגיות יציאה|אתר=[[שאול אמסטרדמסקי]], טוויטר.|תאריך=}}</ref><ref>{{קישור כללי|כתובת=https://www.inn.co.il/News/News.aspx/434017|כותרת=מנכ"ל משרד הבריאות משה בר סימן טוב: שגרה בצל הקורונה - חדשות בארץ|אתר=ערוץ 7 חדשות, פוליטיקה, תרבות, יהדות ועוד|שפה=he|תאריך_וידוא=2020-04-24}}</ref><ref>ראה ערכי ההתפרצויות במדינות</ref> נכון לתחילת מאי, הוסרו הגבלות - לפעמים אחרי שנראה שהמגפה הובסה ולפעמים כסוג של "הימור". מנגד, כמה מדינות חוו התפרצות והתמודדו עם מקרים חדשים, ועדיין לא יכלו לדבר על חזרה לשגרה באותם היקפים.<ref>{{קישור כללי|כתובת=https://www.mako.co.il/news-world/2020_q2/Article-d9d5f61105df171026.htm|כותרת=N12 - לא רק בישראל מסירים מגבלות: כך זה קורה בעולם|אתר=N12|תאריך=2020-05-10|תאריך_וידוא=2020-05-10}}</ref> במאי, אחרי הקלות שונות, היו מדינות שהתמודדו עם התפרצויות מקומיות. כך ב[[התפרצות נגיף הקורונה בגרמניה|גרמניה]] (שם גם עלה קצב ההדבקה) ובעיר וואהן שב[[התפרצות נגיף הקורונה ברפובליקה העממית של סין|סין]].<ref>{{קישור כללי|כתובת=https://www.youtube.com/watch?v=d4mI0vr9ZvY|הכותב=[[חדשות 13]], [[נדב אייל]]|כותרת=על התפרצויות מחודשות|אתר=[[יוטיוב]]|תאריך=16 במאי 2020}}</ref> בסוף מאי, [[אמריקה הלטינית]] הפכה למוקד ההתפרצות השלישי בגודלו אחרי [[ארצות הברית]] ו[[רוסיה]]. שני שלישים מהחולים החדשים הגיעו מ[[התפרצות נגיף הקורונה בברזיל|ברזיל]], [[התפרצות נגיף הקורונה בהודו|הודו]], ארצות הברית ורוסיה.<ref>{{קישור כללי|כתובת=https://www.mako.co.il/news-world/2020_q2/Article-e0baf7fe0c43271027.htm|כותרת=N12 - שיא נדבקים בקורונה ביממה ברחבי העולם|אתר=N12|תאריך=2020-05-21|תאריך_וידוא=2020-05-21}}</ref> במקביל, מדינות שונות התקדמו בתוכנית היציאה שלהן והגדירו הקלות וכללים.<ref>{{קישור כללי|כתובת=https://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-5738592,00.html|כותרת=המסעדות בצרפת חוזרות, בבריטניה ייפתחו חנויות ברחוב|אתר=ynet|תאריך=2020-05-28|שפה=he|תאריך_וידוא=2020-05-28}}</ref> == שיעורי קטלניות (CFR) == [[קובץ:COVID-19_Outbreak_World_Map_Total_Deaths_per_Capita.svg|300px|ממוזער|שמאל|מתים מדווחים למיליון]] [[קובץ:Coronavirus-cfr.svg|300px|ממוזער|שמאל|שיעורי קטלניות (CFR) כתלות בזמן]] הערכת [[רשימת מחלות לפי שיעורי קטלניות|שיעור הקטלניות]]{{הערה|סך התמותה מתוך סך הנדבקים המאומתים במצטבר}} במהלך מגפה הוא בעייתי. כשהמגפה נבלמת, התמותה ממשיכה לעלות בקרב החולים שכבר חלו. בנוסף, מכיוון שחלק מהנדבקים במחלה לא אותרו קרוב לוודאי ששיעור התמותה האמיתי נמוך יותר מאחוז הקטלניות מכלל החולים המאומתים. שיעור התמותה מהמגפה מושפע ממספר מאפיינים מקומיים כגון רמת הבריאות הכוללת של האוכלוסייה הנובעת בין היתר מגיל ממוצע, מתזונה מיטיבה וגורמים נוספים, אופן הטיפול במגפה ויכולת מערכת הבריאות "לשטח" את גרף ההדבקה על מנת לתת טיפול מיטבי לחולים, וגם היכולת לבודד את החולים בקבוצות הסיכון ואת נשאי המחלה באמצעות בידוד וסגר תוך מעקב אחר מצבם ואשפוזם המהיר במידת הצורך. זמינות של טיפול רפואי מהיר ואיכותי לחולים היא הגורם העיקרי המשפיע על שיעור התמותה. כאשר זה מתקיים, כפי שקרה בספינת התענוגות "[[דיימונד פרינסס]]", שיעור התמותה נמוך.{{הערה|{{גלובס|אסף|המחקר המפתיע על ספינת הקורונה שסותר את כל מה שקורה באיטליה|1001322648}}}}{{הערה|1=במחקר התבססו החוקרים על 6 מקרי תמותה, נכון ל-7.4 מתו 11}} מצד שני, אחוז התמותה עלול לעלות במקרה שאחוז גדול של חולים באזור נתון ייצור עומס על מערכת הבריאות המקומית וימנע מהצוות הרפואי להגיש טיפול לחולים. באמצע חודש מרץ ותחילת אפריל תרחיש זה התקיים בבריטניה, שם נכון ל-16.4.20 עמד שיעור התמותה מעל ל-13%, מהגבוהים בעולם. גם שיעור התמותה באיטליה עלה במהלך אפריל לכ-13.5 אחוזים. כמו כן שיעור התמותה ב[[ספרד]] ו[[הולנד]] עלה על 10 אחוזים, ב[[צרפת]] נרשמה תמותה של 14% ואילו ב[[בלגיה]] העפיל אחוז התמותה לשיא של 15.5%. במחוז [[חוביי]] שבו פרצה המגפה לראשונה היה שיעור התמותה שנמדד ב-11 בפברואר בערך 970 ל-31,700 (כ-3 אחוזים). נכון ל-1 במרץ עלה שיעור התמותה בחוביי לכ-4.2 אחוזים (כ-2,800 מתוך כ-67,000), בסין כולה ל-3.6 אחוזים ובעולם כ-3.4 אחוזים. עם זאת, שיעורי התמותה במחוזות אחרים בסין היו נמוכים בהרבה (פחות מאחוז). ב-18 במרץ היה שיעור התמותה המצטברת בעיר [[ווהאן]] 5 אחוזים, במחוז חוביי 4.6 אחוזים, בסין כולה 4 אחוזים, ובמחוזות אחרים בסין 0.8 אחוזים. באותו יום היה שיעור התמותה המצטברת בעולם 4 אחוזים. לפי נתוני ארגון הבריאות העולמי, היה שיעור התמותה בתחילת חודש מרץ כ-3.4% (גדול פי 17 משיעור התמותה ממחלת ה[[שפעת]] העונתית).{{הערה|[https://www.reuters.com/article/us-coronavirus-health-who/coronavirus-more-deadly-than-flu-but-containable-whos-tedros-idUSKBN20Q2G6 כתבה] של סוכנות הידיעות [[רויטרס]], 3 במרץ 2020}} בסוף אפריל עמד שיעור התמותה על כ-7%. שיעור התמותה משתנה בהתאם לגיל. על פי הנתונים שפורסמו בסין, בקרב בני למעלה מ-80 עומד שיעור התמותה על 14.8 אחוזים; בטווח הגילאים 70–80 הוא עומד בממוצע על כ-8 אחוזים; בטווח הגילאים 60–70 נע בממוצע סביב 3.6 אחוזים; בטווח הגילאים 50–60 שיעור התמותה הוא בממוצע 1.3 אחוז; אצל צעירים מתחת לגיל 40 שיעור התמותה עומד בממוצע על 0.2 אחוזים בלבד; בקרב בני 9 ומטה ככל הנראה אין תמותה כלל.{{הערה|{{mako||ארגון הבריאות העולמי: אחוז התמותה מנגיף הקורונה גבוה יותר ממה שחשבנו|881956df535a071026|health-news/international}}}} == התפתחות מוטציות לנגיף == אחד החששות הגדולים בהתמודדות העולמית עם [[נגיף הקורונה]] הוא שנגיף [[SARS-CoV-2]], ישתנה ויתפתח לזן חדש וקטלני יותר, או מידבק יותר. [[מוטציה]] כזו היא אחד המאפיינים של [[גל שני (מגפה)|גל שני]]. [[הרצף הגנטי]] של נגיף הקורונה החדש נקבע בסין שבוע לאחר התפרצות המחלה, הרצף נקבע מאדם שעבד בשוק פירות ים [[בווהאן]] שבסין, שבו התפרץ הנגיף לראשונה, הפך לבסיס החקר בהתפשטות של הנגיף ברחבי העולם, התברר שהוא מורכב ממולקולת RNA ובתוכה כ-30 אלף "אותיות" גנטיות ומספר קטן של גנים.<ref>{{קישור כללי|כתובת=http://davidson.weizmann.ac.il/online/sciencepanorama/מעגל-החיים-של-נגיף-הקורונה|כותרת=מעגל החיים של נגיף הקורונה|אתר=מעגל החיים של נגיף הקורונה|תאריך=2020-03-18|שפה=he|תאריך_וידוא=2020-06-04}}</ref><ref>{{קישור כללי|כתובת=https://www.sciencemag.org/news/2020/01/mining-coronavirus-genomes-clues-outbreak-s-origins|הכותב=Jon CohenJan. 31, 2020, 6:20 Pm|כותרת=Mining coronavirus genomes for clues to the outbreak’s origins|אתר=Science {{!}} AAAS|תאריך=2020-01-31|שפה=en|תאריך_וידוא=2020-06-04}}</ref> החשש שלאחר חדירת הנגיף לגוף כאשר יפריש חלבון שנקרא Spike, או חלבון S, כדי לחדור לתאים, שם ישחרר את החומר הגנטי שלו על מנת להשתכפל<ref>{{צ-מאמר|שם=SARS coronavirus entry into host cells through a novel clathrin- and caveolae-independent endocytic pathway|קישור=https://www.nature.com/articles/cr200815|כתב עת=Cell Research|שנת הוצאה=2008-02|עמ=290–301|כרך=18|doi=10.1038/cr.2008.15|מחבר=Hongliang Wang, Peng Yang, Kangtai Liu, Feng Guo}}</ref> תהיה "טעות" בהעתקה שהתא מבצע ותיווצר בעקבות כך מוטציה, שיכולה להשפיע על תפקוד הנגיף ותכונותיו. מחקרים מראים שהנגיף עבר לא מעט שינויים, אך רוב החוקרים מסכימים שרובם הגדול לא מגדילים את הסיכון של הנגיף לגוף. מחקר ראשוני מארצות הברית ובריטניה פרסם הערכה על המוטציות שהנגיף צבר. החוקרים העריכו שהנגיף עלול לפתח זן זיהומי, קטלני ואגרסיבי יותר, דבר שעולל בהלה תקשרותית.<ref>המחקר הראשוני, פרסום בbioRxiv https://www.biorxiv.org/content/10.1101/2020.04.29.069054v2.full.pdf</ref><ref>{{קישור כללי|כתובת=https://learningenglish.voanews.com/a/what-do-studies-on-new-coronavirus-mutations-tell-us-/5418546.html|כותרת=What Do Studies on New Coronavirus Mutations Tell Us?|אתר=VOA|שפה=en|תאריך_וידוא=2020-06-04}}</ref><ref>{{Cite news|title=Did a Mutation Turbocharge the Coronavirus? Not Likely, Scientists Say|url=https://www.nytimes.com/2020/05/06/health/coronavirus-mutation-transmission.html|newspaper=The New York Times|date=2020-05-06|access-date=2020-06-04|issn=0362-4331|language=en-US|first=Carl|last=Zimmer}}</ref><ref>{{קישור כללי|כתובת=https://www.npr.org/2020/05/12/854389244/the-coronavirus-is-mutating-heres-what-that-means|כותרת=The Coronavirus Is Mutating. Here's What That Means.|אתר=NPR.org|שפה=en|תאריך_וידוא=2020-06-04}}</ref> החוקרים הציגו את אחד הגנים המוטנטיים, המכונה D614G, שכינו אותו "סיבה דחופה לדאגה", שכן הוא מתפשט במהירות. מחקר אחר שנערך בלונדון מצא 198 מוטציות בנגיף.<ref>{{צ-מאמר|שם=Emergence of genomic diversity and recurrent mutations in SARS-CoV-2|קישור=http://www.sciencedirect.com/science/article/pii/S1567134820301829|כתב עת=Infection, Genetics and Evolution|שנת הוצאה=2020-09-01|עמ=104351|כרך=83|doi=10.1016/j.meegid.2020.104351|מחבר=Lucy van Dorp, Mislav Acman, Damien Richard, Liam P. Shaw}}</ref> החוקרים הניחו כי הם לא אמורים להוות דאגה, וגילו כי השונות הגנטית של הנגיף גבוהה וטוענים כי זה מעיד על כך שהפצת הנגיף בעולם החלה בסוף שנת 2019, עוד לפני שהוא זוהה לראשונה. ראש צוות המחקר אמר : {{ציטוט|תוכן ="כל הנגיפים משתנים באופן טבעי. מוטציות כשלעצמן אינן דבר רע ואין שום דבר שרומז ש-SARS-CoV-2 משתנה בקצב מהיר או איטי מהצפוי. עד כה איננו יכולים לומר אם חלו שינויים ביכולת ההדבקה או בקטלניות שלו"|מקור=|אנגלית=}} <ref>{{קישור כללי|כתובת=https://www.aa.com.tr/en/europe/uk-lab-publishes-landmark-genetic-study-on-coronavirus/1831857|כותרת=UK lab publishes landmark genetic study on coronavirus|אתר=www.aa.com.tr|תאריך_וידוא=2020-06-04}}</ref>בתחילת התפשטות המגפה נטען שקיים זן נוסף של הנגיף שקטלני יותר.<ref>{{צ-מאמר|שם=On the origin and continuing evolution of SARS-CoV-2|קישור=https://academic.oup.com/nsr/advance-article/doi/10.1093/nsr/nwaa036/5775463|כתב עת=National Science Review|doi=10.1093/nsr/nwaa036|מחבר=Xiaolu Tang, Changcheng Wu, Xiang Li, Yuhe Song}}</ref> מחקר שנערך ב[[אוניברסיטת גלאזגו]] בבריטניה, סתר את הטענה וגילה כי המוטציות שחלו ב-SARS-CoV-s לא הביאו ליצירת זנים אגרסיביים יותר של הנגיף.<ref>{{קישור כללי|כתובת=https://www.gla.ac.uk/news/headline_722109_en.html|כותרת=SARS-CoV-2 has not mutated into different types, new research confirms|אתר=www.gla.ac.uk|שפה=en|תאריך_וידוא=2020-06-04}}</ref> ברחבי העולם מומחים טענו כי אי אפשר לסתור את האפשרות של הקטלניות המוטציות שעבר הנגיף, אך עד כה אין סימנים שמעידים שהן השפיעו על יכולת ההדבקה או על חומרת המחלה.<ref>{{Cite news|title=What do studies on new coronavirus mutations tell us?|url=https://www.reuters.com/article/us-health-coronavirus-evolution-explaine-idUSKBN22J1HC|newspaper=Reuters|date=2020-05-08|access-date=2020-06-04|language=en}}</ref> מחקר מראה שוירוס הקורונה החדש משתנה לאט יותר מנגיפי ה-RNA אחרים, ככל הנראה בזכות תיקון מוטציות.<ref>{{קישור כללי|כתובת=http://davidson.weizmann.ac.il/online/askexpert/הנגיפים-שמחליפים-זהויות|כותרת=הנגיפים שמחליפים זהויות|אתר=הנגיפים שמחליפים זהויות|תאריך=2020-03-16|שפה=he|תאריך_וידוא=2020-06-04}}</ref><ref>{{Cite news|title=How Coronavirus Mutates and Spreads|url=https://www.nytimes.com/interactive/2020/04/30/science/coronavirus-mutations.html|newspaper=The New York Times|date=2020-04-30|access-date=2020-06-04|issn=0362-4331|language=en-US|first=Jonathan|last=Corum|first2=Carl|last2=Zimmer}}</ref> ==מניעת התפשטות== {{להשלים}} ===סקירה השוואתית של מדיניות הטיפול במשבר=== <!-- דו"ח המרכז למידע ומחקר של הכנסת -בקישורים חיצוניים --> [[קובץ:04.02 總統視察「中央流行疫情指揮中心」 49726568957 66543b616e o.jpg|ממוזער|150px|נשיאת [[טאיוואן]], [[צאי אינג-ון]], עוטה [[מסכה רפואית]]]] דרכי ההתמודדות עם הנגיף התחלקו לארבעה סוגים עיקריים: * סגירת [[גבולות]]. בנוסף, אלו שנכנסו שנכנסו חויבו ב[[בידוד (בריאות)|בידוד]] במשך תקופה (לרוב שבועיים). * אמצעים שנועדו להאט את התפשטות הנגיף על ידי הגבלות תנועה נרחבות וצמצום כולל של מספר המפגשים בין תושבי המדינה או אזורים נרחבים בה. הצורה הקיצונית ביותר של אמצעי זה היא [[עוצר]] מלא, שהוטל למשל בעיר [[ווהאן]] שבסין, המוקד הראשוני של המגפה. אמצעים מתונים יותר כללו למשל איסור על קיום אירועים מרובי משתתפים ועידוד [[עבודה מהבית]]. * אמצעים להפחתת ההדבקה בנגיף בשעת מפגש. מדינות שונות חייבו או עודדו בדרכים שונות את אזרחיהן להשתמש ב[[מסכה רפואית|מסכות]] וב[[חומר חיטוי ידיים|חומרי חיטוי]], להקפיד על [[רחיצת ידיים]] ולעיתים גם על שימוש ב[[כפפה|כפפות]] ולהימנע ממגע קרוב ובפרט [[לחיצת יד]]. דגש מיוחד ניתן על מיגונם של צוותי רפואה ושל עובדים בבתי אבות. * אמצעים לעצירת שרשרות הדבקה באמצעות איתור מוקדם של נשאים ובידודם. לצורך כך נשלחו לבידוד אנשים שהגיעו בטיסה, בפרט ממדינות הידועות כנגועות בנגיף; נעשו [[חקירה אפידמיולוגית|חקירות אפידמיולוגיות]] כדי לזהות מוקדי התפרצות, לאתר אנשים שעלולים להיות נשאים, לשלוח אותם לבידוד ולבדוק אותם. היו שנעזרו ב[[ישומון|ישומים]].<ref>{{קישור כללי|כתובת=https://www.mako.co.il/news-digital/2020_q2/Article-8f781d7cb2cb271027.htm|כותרת=N12 - גרמניה מציגה: האפליקציה שתמנע את גל הקורונה השני|אתר=N12|תאריך=2020-06-16|תאריך_וידוא=2020-07-04}}</ref><ref>{{קישור כללי|כתובת=https://www.calcalist.co.il/world/articles/0,7340,L-3834895,00.html|הכותב=שירות כלכליסט|כותרת=יפן חוזרת לשגרה עם מסכות יוניקלו ואפליקציית מעקב|אתר=כלכליסט - www.calcalist.co.il|תאריך=2020-06-21|תאריך_וידוא=2020-07-04}}</ref> ====בדיקות==== <!-- גרמניה, דרום קוריאה, "פספוס הרכבת" על ידי ישראל --> ====שקיפות, הסברה, הנחיות לציבור ואכיפה==== <!-- הסתרה על ידי סין, שיתוף מידע, הסברה בישראל (פאניקה), ציות הציבור, דוגמה אישית של נבחרי ציבור, קמפיינים (סרטון משרד הבריאות הישראלי) --> ====מניעה, מיגון, בידוד וסגר==== [[קובץ:COVID-19 Paris confinement, Champs-Élysées, 4 avril 2020 001.jpg|ממוזער|220px|שדרות [[שאנז אליזה]] ב[[פריז]] ריקות מאדם עקב הסגר שהוטל בצרפת.]] <!-- מסכות, ריחוק חברתי, סגר אווירי, הנחיות התקהלות -->בתחילה, היו מדינות שניסו למנוע טיסה מהמוקד הראשון בסין ובהמשך פסקו רוב הטיסות בין מדינות העולם<ref>{{קישור כללי|כתובת=https://www.globes.co.il/news/article.aspx?did=1001325023|הכותב=מיכל רז-חיימוביץ'|כותרת=התחזית הקודרת של ארגון התעופה העולמי לא פוסחת על ישראל|אתר=גלובס|תאריך=2020-04-09|שפה=he|תאריך_וידוא=2020-04-21}}</ref> ונסגרו הגבולות במועדים שונים.<ref>{{קישור כללי|כתובת=https://www.chamber.org.il/foreigntrade/1094/1100/108152/|הכותב=version 7.10.4|כותרת=הודו- סגירת גבולות המדינה בפני זרים עקב התפשטות מגפת הקורונה|אתר=www.chamber.org.il|תאריך_וידוא=2020-04-21}}</ref><ref>{{קישור כללי|כתובת=https://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-5703072,00.html|כותרת=רוסיה: הממשלה הורתה על סגירת גבולות המדינה החל מ-30 במרץ|אתר=ynet|תאריך=2020-03-28|שפה=he|תאריך_וידוא=2020-04-21}}</ref> מדינות רבות הורו לבודד, למשך תקופה מוגדרת, את השבים אליהן ממדינות אחרות. זאת, במטרה למנוע הידבקות על ידי חולים שאינם בעלי תסמיני קורונה. המדינות בחנו ואימצו שיטות שונות של שגרת חיים עבור האזרחים במטרה למנוע התפרצות נוספת של הנגיף במדינתם. מדינות מסוימות, בצעו סגר לפי גילאים או מגדר ואחרות (כמו דנמרק, סין וניו זילנד) ביצעו סגר מלא ושחררו אותו באיטיות.<ref>{{קישור כללי|כתובת=https://www.mako.co.il/news-world/2020_q2/Article-fa8792d072d9171026.htm|כותרת=N12 - סגר רק בסופ"ש, כרטיסי בריאות: הדרכים המקוריות של מדינות...|אתר=N12|תאריך=2020-04-21|תאריך_וידוא=2020-04-21}}</ref><ref>{{קישור כללי|כתובת=https://www.mako.co.il/news-world/2020_q2/Article-aebd33daae18171027.htm|כותרת=N12 - בתי ספר בדנמרק וחנויות בגדים באיטליה: כך נראית...|אתר=N12|תאריך=2020-04-16|תאריך_וידוא=2020-04-21}}</ref> רוב המדינות גם ביצעו ריחוק חברתי: צמצום התכנסויות גדולות, צמצום מגע פיזי ושמירה על מרחק.<ref>{{קישור כללי|כתובת=https://www.globes.co.il/news/article.aspx?did=1001323022|הכותב=גלי וינרב|כותרת=מאיפה הגיעה ההנחיה לשמור מרחק של 2 מטרים|אתר=גלובס|תאריך=2020-03-24|שפה=he|תאריך_וידוא=2020-04-21}}</ref> אזרחים רבים נתבקשו שלא לבקר את הוריהם המבוגרים. אחרי הסגר, היו מדינות שעיצבו את המרחב הציבורי כך שהצפיפות תקטן.<ref>{{קישור כללי|כתובת=https://www.globes.co.il/news/article.aspx?did=1001327695|הכותב=שני אשכנזי|כותרת=במשרד התחבורה מתכננים: כך ייראו הרחובות ביום שאחרי הקורונה|אתר=גלובס|תאריך=2020-05-06|שפה=he|תאריך_וידוא=2020-05-06}}</ref> אחרות הקצו שעה למבוגרים בחוץ ללא איום ההדבקה מהצעירים.<ref>{{קישור כללי|כתובת=https://www.mako.co.il/news-world/2020_q2/Article-35385432ab3f171027.htm|כותרת=N12 - יוצאים מהסגר בעולם: מסע קניות נקמה בסיאול ושעה למבוגרים...|אתר=N12|תאריך=2020-05-08|תאריך_וידוא=2020-05-08}}</ref> [[התפרצות נגיף הקורונה בקוריאה הדרומית|דרום קוריאה]] ומדינות מסוימות נמנעו מסגר ארצי ושמרו על שגרה יחסית בעזרת שמירה על [[ריחוק חברתי]] וביצוע צעדים מהירים ונרחבים לקיום בדיקות ולבידוד הנדבקים. מדינות מסוימות חייבו שימוש במסכות ובעולם היה וויכוח על התועלת שבחבישת מסכות, שהוכרע לטובת שימוש בהן.<ref>{{קישור כללי|כתובת=https://www.clalit.co.il/he/your_health/family/Pages/corona_mask.aspx|כותרת=מסכות קורונה: כל מה שחשוב לדעת|אתר=www.clalit.co.il|שפה=he-IL|תאריך_וידוא=2020-04-21}}</ref> ====טיפול רפואי ומוכנות מערכת הבריאות==== <!-- סין, יפן, גרמניה, קריסת המערכות באיטליה, גרמניה וארצות הברית, המרדף אחרי ציוד רפואי. מוסיף רכש: חיסונים בגלל חשש מגל שני בחורף https://www.mako.co.il/news-lifestyle/2020_q2/Article-c708c10bfe5e171027.htm?sCh=31750a2610f26110&pId=173113802--> ====סעד לאזרחים==== <!-- סיוע כלכלי, סיוע נפשי, תמיכה באזרחים, טיפול במובטלים ועסקים, --> ====יציאה מהמשבר==== <!-- כלכלה ורפואה. סין, דרום קוריאה ויפן (גל שני) -->{{להשלים|פסקה=כן}} היציאה מהמשבר התבצעה באופן שונה ממדינה למדינה, כאשר המדינות הראשונות לבחון טקטיקת יציאה נאלצות להתבצע על הערכות וספקולציות בלבד, והמדינות שהגיעו לשלב זה לאחר מכן מנסות להתבסס על הניסיון שהצטבר, ולבדוק באילו מקרים מדינות שניסו לצאת מהמשבר חוו [[גל שני (מגפה)|גל שני]] של מגפה. חלק מהמדינות שהחלו להקל על הסגר חוו התפרצויות או גל שני של מגפה שהגיעה מכניסתם של אנשים מחוץ למדינה, מה שהפך את נושא שיקום ה[[תיירות]] למסובך במיוחד, נושא שעורר דאגה במיוחד במדינות שתיירות היא נדבך משמעותי בכלכלתן. המדינה הראשונה שפתחה את שעריה לתיירים, הייתה [[סלובניה]]. מדינות אחרות מנסות לבחון "מדיניות בועה", לפיה תתאפשר תיירות בין מספר מצומצם של מדינות שכולן נקיות מקורונה במידה מספקת.{{הערה|{{ישראל היום|שמעון יעיש|קורונה|760449|13 במאי 2020}}}} גורמים שונים, ביניהם ה-[[OECD]] וקואליציית שרים ב[[האיחוד האירופי|איחוד האירופי]], קראו לנצל את ההזדמנות לשיקום שייתן דגש על כלכלה [[ידידותי לסביבה|ידידותית יותר לסביבה]].{{הערה|{{וואלה!|נועה שטיינר|מדענים קובעים: הסיבה האמיתית להתפרצות הקורונה - אנחנו|3354577|03 במאי 2020}}}} [[האיחוד האירופי]] פרסם "רשימה בטוחה" של מדינות שתושביהן יוכלו להיכנס לתוך שטחו למטרות [[תיירות]] ו[[עסקים]]. כל מדינה באיחוד יכלה להטיל מגבלות על מבקרים שיגיעו אליה מהמדינות ברשימה וכמעט בוודאות לא תאפשר כניסה של נוסעים אליה ממדינות אחרות. הוגדרו מדינות ששולטות במצב הקורונה בשטחן על בסיס מספר המקרים למאה אלף בני אדם בשבועיים האחרונים. בנוסף למגמה יציבה או לירידה במספר מקרי ההידבקות, מדינות שרצו שתושביהן ייכנסו לשטח האיחוד יהיו חייבות שיהיה להן מערך יעיל של בדיקות, איתור מגעים, מניעה וטיפול כדי להתמודד עם המגפה. הן גם צריכות לשכנע את הגוש האירופי שיש להן מאגר מידע זמין ומהימן. זו בנוסף לקיום אישור כניסה הדדי.<ref>{{קישור כללי|כתובת=https://www.haaretz.co.il/news/world/europe/1.8959430|כותרת=האיחוד האירופי פותח את גבולותיו ל-14 מדינות - ארה"ב וישראל בחוץ|אתר=Haaretz הארץ|שפה=he|תאריך_וידוא=2020-07-02}}</ref> בד בבד, מרגע פרוץ המגפה, עמלו חברות רפואיות מובילות בעולם על פיתוח [[חיסון]] נגד הנגיף {{אנ|COVID-19 vaccine}}. נכון לחודש מאי 2020 אין חיסון מאושר או שיעילותו מוכחת, אולם חלק מהם נמצאים בשלבים מתקדמים של [[ניסוי קליני]].{{הערה|{{Ynet|ד"ר איתי גל|המרוץ לחיסול הקורונה: אלה 6 החיסונים הצפויים|5733846|20 במאי 2020}}}} ===ארגון הבריאות העולמי=== באמצע ינואר הזהיר ארגון הבריאות העולמי שהנגיף צפוי להדביק רבים בעולם.{{הערה|{{ynet|איתי גל|מגפת הווירוס המסתורי מסין: סינון בשדות תעופה; חשש מהתפשטות בעולם|5662208|18 בינואר 2020}}}} בסוף פברואר כתב ד"ר [[טדרוס אדהנום גברייזוס]], מנכ"ל הארגון: "אם אתם בני שישים פלוס, או שיש לכם [[מחלה כרונית]] לבבית, נשימתית, או [[סוכרת]], אתם נמצאים בסיכון מוגבר להידבקות בווירוס COVID19. נסו להימנע ממקומות ואזורים בו אתם עלולים לבוא במגע עם אנשים שנושאים את הווירוס".{{הערה|{{כלכליסט||ארגון הבריאות העולמי: על בני 60 ומעלה להימנע משהייה במקומות עמוסים|3797840|1 במרץ 2020}}}} ב־30 בינואר 2020, לאחר שהוכח שהנגיף מועבר מאדם לאדם ובעקבות העלייה במספר המקרים במדינות אחרות, הכריז ארגון הבריאות העולמי על מצב חירום בעקבות התפרצות המחלה. גבריזוס הבהיר כי הגדרת המצב כמצב חירום במקרה זה, אינו "הצבעת אי אמון בסין", אלא בשל הסיכון להתפשטות עולמית, ובמיוחד למדינות רבות עם מערכות בריאות חלשות יותר, אשר אינן מוכנות להתמודד עם הנגיף."{{הערה|[https://www.who.int/news-room/detail/30-01-2020-statement-on-the-second-meeting-of-the-international-health-regulations-(2005)-emergency-committee-regarding-the-outbreak-of-novel-coronavirus-(2019-ncov) Statement on the second meeting of the International Health Regulations (2005) Emergency Committee regarding the outbreak of novel coronavirus (2019-nCoV)], באתר ארגון הבריאות העולמי, 30 בינואר 2020}}{{הערה|{{גלובס|רועי ברק|ארגון הבריאות העולמי הכריז: מצב חירום עולמי, וירוס הקורונה מתפשט|1001316887}}}} החל מינואר 2020 מנכ"ל ארגון הבריאות העולמי, [[טדרוס אדהנום גברייזוס]], קרא למדינות החברות בארגון ולתורמים פרטיים לתרום 675 מיליון דולר כדי לסייע לארגון להתמודד עם הנגיף וכדי לסייע למדיניות עניות לעצור את התפרצות הנגיף בתחומן. בשלב ראשון ההפצרות לא הועילו הרבה, והארגון קיבל תרומות בסך 54 מיליון דולר, (כולל 37 מיליון שהתקבלו בתחילת מרץ מממשלת ארצות הברית), עד לתחילת מרץ שבה התרחשה קריסה בבורסות. ב-3 במרץ הודיע [[הבנק העולמי]] על שחרור מהיר של 12 מיליארד דולר לעצירת הנגיף במדינות עניות, ו[[קרן המטבע הבינלאומית]] הודיעה על הקצאת קרנות בסך 50 מיליארד דולר לתמיכה במדינות מתפתחות ועניות, במאמץ למנוע פגיעה בכלכלה העולמית.{{הערה|Laurie Garrett, [https://www.thelancet.com/journals/lancet/article/PIIS0140-6736(20)30600-0/fulltext COVID-19: the medium is the message], the lancet, March 11, 2020|שמאל=כן}} ב-11 במרץ הכיר ארגון הבריאות העולמי בהתפשטות הנגיף כ[[פנדמיה|מגפה עולמית]].<ref>{{קישור כללי|כתובת=https://time.com/5791661/who-coronavirus-pandemic-declaration/|הכותב=JAMIE DUCHARME|כותרת=The WHO Just Declared Coronavirus COVID-19 a Pandemic|אתר=Time|תאריך=MARCH 11, 2020|שפה=en|תאריך_וידוא=2020-04-13}}</ref> הנשיא טראמפ הודיע ב-14 באפריל כי ארצות הברית מפסיקה את תמיכתה בארגון הבריאות העולמי. הוא האשים את הארגון שכשל בטיפול במגפת הקורונה. טראמפ טען שהארגון הפיץ מידע שפרסמה סין לגבי הנגיף מבלי לבדוק אותו, דבר כנראה, שהוביל להתפשטות רחבה של הנגיף שהייתה יכולה להימנע.<ref>{{קישור כללי|כתובת=https://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-5714826,00.html|הכותב=ynet וסוכנויות הידיעות|כותרת=2 מיליון נדבקים בעולם, טראמפ עוצר את המימון לארגון הבריאות העולמי|אתר=ynet|תאריך=2020-04-15|שפה=he|תאריך_וידוא=2020-04-16}}</ref> מנכ"ל האו"ם, [[אנטוניו גוטרש]], הגיב להצהרתו של טראמפ ואמר כי זה לא הזמן לעצור את המימון לארגון הבריאות העולמי או לנהל חקירה על התפשטות הנגיף בעולם. ראשי מדינות נוספים הצטרפו לקריאתו של גוטרש.<ref>{{קישור כללי|כתובת=https://www.haaretz.co.il/news/world/.premium-1.8767143|כותרת=טראמפ הורה להקפיא את המימון שמעבירה ארה"ב לארגון הבריאות העולמי|אתר=www.haaretz.co.il|שפה=he|תאריך_וידוא=2020-04-16}}</ref> טרם הובהר אם הצהרתו של נשיא ארצות הברית יכולה להתרגם למעשים, כאישור התשלום התשלום נעשה על ידי הקונגרס.<ref>{{קישור כללי|כתובת=https://www.globes.co.il/news/article.aspx?did=1001325403|הכותב=|כותרת=טראמפ בהצהרה דרמטית: ארה"ב תפסיק את המימון לארגון הבריאות העולמי|אתר=גלובס|תאריך=2020-04-15|שפה=he|תאריך_וידוא=2020-04-16}}</ref> ב-7 ביולי, ארצות הברית פרשה מהארגון.<ref>{{קישור כללי|כתובת=https://www.globes.co.il/news/article.aspx?did=1001335020|הכותב=שירות גלובס|כותרת=טראמפ מימש את ההבטחה: ארה"ב פרשה מארגון הבריאות העולמי|אתר=גלובס|תאריך=2020-07-07|שפה=he|תאריך_וידוא=2020-07-07}}</ref> ===[[אסיה]]=== [[קובץ:7-day_average_daily_confirmed_cases_per_million_by_country_5-18-20.svg|300px|ממוזער|שמאל|7-day rolling average of daily confirmed cases per <ref>{{קישור כללי|כתובת=https://ourworldindata.org/grapher/covid-confirmed-daily-cases-epidemiological-trajectory|הכותב=|כותרת=Daily confirmed COVID-19 cases: are we bending the curve?|אתר=Our World in Data|תאריך=Retrieved 18 May 2020|תאריך_וידוא=2020-05-25}}</ref>million by country ]] ====מזרח אסיה==== {{להשלים}} <!-- דרום קוריאה --> עקב קרבתן לסין, מדינות האזור היו הראשונות שהתמודדו עם הנגיף. רבות מהן התמודדו על [[סארס|נגיף הסארס]] ב-2003. ב-4 בפברואר 2020 הוטל [[הסגר (בריאות)|הסגר]] של 14 ימים על ספינת התענוגות [[דיימונד פרינסס]] שעגנה ב[[מים טריטוריאליים|מים הטריטוריאליים]] של יפן, לאחר שנמצאו באונייה 10 מקרי הידבקות בנגיף. לאחר הטלת ההסגר מספר הנדבקים עלה בהדרגה והגיע עד 19 בפברואר ל-621. החולים הוצאו מהאונייה לטיפול בעוד יתר הנוסעים אולצו להישאר. ההסגר הוסר לאחר שבועיים. הסגר הוטל על אוניית תענוגות נוספת בהונג קונג לאחר שגם בה נמצאו מקרי הידבקות בנגיף.{{הערה|שם=ירקצי|{{וואלה!|[[רויטרס]] ודנה ירקצי|מחשש לקורונה: אלפי נוסעים בספינות תענוגות מוחזקים בבידוד ביפן והונג קונג|3339042|5 בפברואר 2020}}}} מדידות רבות סגרו את הגבולות לחלוטין וחייבו את הבאים בבידוד. כך היה ב[[התפרצות נגיף הקורונה באינדונזיה|אינדונזיה]] וב[[התפרצות נגיף הקורונה בווייטנאם|ווייטנאם]]. היה גם איסור על הגעה ממדינות מסוימות. ב[[התפרצות נגיף הקורונה ביפן|יפן]], נאסרה הגעה ממדינות מסוימות. ב[[שדה תעופה|שדה התעופה]] בוצעו בדיקות לנכנסים.<ref>{{קישור כללי|כתובת=https://www.israelhayom.co.il/article/750833|הכותב=[[שמעון יעיש]]|כותרת=גאוני או מוגזם? כך מתמודדים היפנים עם הקורונה|אתר=www.israelhayom.co.il|תאריך=|תאריך_וידוא=2020-05-22}}</ref> במדינות השונות, הוכרז מצב חירום במחוזות ואף בכל המדינה. כך היה גם ביפן. ב[[התפרצות נגיף הקורונה בקוריאה הדרומית|דרום קוריאה]], כמו גם בסינגפור ו[[התפרצות נגיף הקורונה בהונג קונג|הונג קונג]], היו קמפיינים גדולים של הסברה ומידע לציבור על אמצעי מניעה כמו שטיפת ידיים, התרחקות מקהל והימנעות מנגיעה בפנים. בדומה למדינות רבות, מיליונים עבדו מהבתים ברחבי אסיה, כאשר גם רשויות ממשלתיות וגם חברות פרטיות ישמו הסדרי עבודה גמישים, או מרחוק, כדי לצמצם סיכוני הידבקות.<ref name=":7">{{קישור כללי|כתובת=https://www.globes.co.il/news/article.aspx?did=1001320879|הכותב=אסף אוני|כותרת=חשבתם שבישראל מגזימים? כך מתמודדים בעולם עם הקורונה|אתר=גלובס|תאריך=2020-03-05|שפה=he|תאריך_וידוא=2020-05-22}}</ref> היו מדינות שעשו מדידות חום בכל בניין, משרד, קניון ובית חולים. התושבים עטו מסכות. ב-20 במרץ דווח על גל התפשטות נוסף בדרום קוריאה.<!-- כאן 11, 20/3, 20:38 --> בעזרת ריחוק חברתי, בדיקות המוניות ומהירות בידוד ואיתור חולים, המדינה דיכאה את ההתפרצות בלי להשתמש בסגר מלא. כך גם בסינגפור. כשהיה צורך, בוצע סגר מקומי כמו שבוצע בו[[התפרצות נגיף הקורונה בווייטנאם|וייטנאם]]. לאחר מה שהסתמן בתחילה '''[[התפרצות נגיף הקורונה ביפן|כטיפול מוצלח במשבר מצד יפן]]''', בסוף מרץ הסתמנה התפרצות מחודשת. ב[[סינגפור]] פרץ גל שני שאילץ אותה לבצע סגר.<!-- ערוץ 13, 21:00~, 26/3 --> היו עוד מדינות שבצעו סגר מלא. כך הוחלט ב[[התפרצות נגיף הקורונה בהודו|הודו]]. ביפן, הסגר היה וולנטרי לרוב ולפי החלטת המחוז. ב[[התפרצות נגיף הקורונה בפיליפינים|פיליפינים]], השלטון המרכזי והנשיא החליטו על ביצוע סגר ביישובים ובמחוזות השונים. ====מרכז אסיה==== {{הפניה לערך מורחב||ערכים=[[התפרצות נגיף הקורונה ברוסיה]]}} {{להשלים}} ב[[התפרצות נגיף הקורונה ברוסיה|רוסיה]], הוקם בפברואר [[2020]] את "המטה המבצעי למניעת ייבוא והתפשטות זיהום נגיף קורונה החדש בשטחי הפדרציה הרוסית" שנועד למקד את המאבק בנגיף במדינה. במסגרת הצעדים למאבק בהתפשטות הנגיף נסגרו הגבולות עם [[התפרצות נגיף הקורונה ברפובליקה העממית של סין|סין]] ובכל [[נמל תעופה|נמלי התעופה]] במדינה הוצבו אנשי [[השירות הפדרלי לפיקוח בתחום הגנת זכויות הצרכן]] שפעלו לבדוק כל מי שנוחת במדינה ולוודא שאינו נשא של הנגיף. הוטלה הוראת כניסה לבידוד לכל המבקרים מחוץ למדינה בייחוד במדינות הנגועות. ב-[[12 במרץ]] 2020 נודע כי מספר הנדבקים ברוסיה הגיע ל-34 איש, ב[[מוסקבה]] הוטלה בשל כך מגבלה על התקהלות של יותר מ-5,000 איש ובהמשך סגר. נכון ל-13 באפריל, ברוב רוסיה התושבים היו ב[[הסגר (בריאות)|סגר]]. ב-[[12 במאי]] נודע כי הממשלה התירה הקלות והחלה ביישום [[אסטרטגיית יציאה]]. הממשלה בוקרה אי דיוק בנתונים והנשיא [[ולדימיר פוטין|פוטין]] הואשם שאיחר להגיב ונמנע מהחלטות קשות. ב[[התפרצות נגיף הקורונה באוזבקיסטן|אוזבקיסטן]], במרץ, בוטלו טיסות ממוקדי הדבקה ובהמשך הוחלט לסגור את גבולותיה. הוטל סגר בערים ובמחוזות. גם בקירגיסטן נסגרו הגבולות.<ref>{{קישור כללי|כתובת=https://www.maariv.co.il/breaking-news/Article-754577|כותרת=קירגיסטן הודיעה על סגירת גבולותיה לנוכח התפשטות הקורונה|אתר=www.maariv.co.il|תאריך_וידוא=2020-05-30}}</ref> במקביל, הרשויות ב[[טורקמניסטן]] אסרו על תושבי המדינה לצאת מהבתים עם מסיכות ואף אסרה על השימוש במילה "קורונה".<ref>{{קישור כללי|כתובת=https://www.bhol.co.il/news/1091118|הכותב=|כותרת=אמרתם 'קורונה' אתם עלולים להילקח למאסר|אתר=בחדרי|תאריך=}}</ref> הכללים שונו ביולי 2020.{{קישור כללי|הכותב=|כותרת=N12 - חשש מקורונה? המדינה שלא דיווחה על תחלואה במסר לציבור:...|אתר=N12|תאריך=2020-07-13|כתובת=https://www.mako.co.il/news-world/2020_q3/Article-9b54ea23c474371026.htm|תאריך_וידוא=2020-07-16}} ====ה[[קווקז]]==== [[התפרצות נגיף הקורונה בגאורגיה|גאורגיה]] [[התפרצות נגיף הקורונה בארמניה|ארמניה]] ו[[התפרצות נגיף הקורונה באזרבייג'ן|אזרבייג'ן]], סיכמו סגירת הגבולות המשותפים. לא הוטלו מגבלות על העברת מטענים ו[[סחורה|סחורות]]. נסגרו הגבולות גם עם מדינות אחרות ואף אוטונומיות (כמו [[דרום אוסטיה]]). הוכרזו מגבלות. בגאורגיה הוחלט על עוצר כללי בסוף מרץ ובהמשך הוטל סגר על 4 ערים מרכזיות. בארמניה ובאזרבייג'ן הוטל סגר כללי. אחרי תקופה, החלו הקלות. ===אירופה=== [[קובץ:COVID-19-Europe-selection-relative-deaths-log.svg|ממוזער|600px|תמותה מצטברת למיליון תושבים שדווחה במדינות באירופה לאורך זמן. ציר אנכי לוגריתמי. מקור מידע: [[:en:European_Centre_for_Disease_Prevention_and_Control|ECDC]].<ref>{{קישור כללי|כתובת=https://www.ecdc.europa.eu/en/cases-2019-ncov-eueea|כותרת=COVID-19 situation update for the EU/EEA and the UK, as of 24 May 2020|אתר=European Centre for Disease Prevention and Control|שפה=en|תאריך_וידוא=2020-05-24}}</ref><ref>{{קישור כללי|כתובת=https://web.archive.org/web/20200304105320/https://www.ecdc.europa.eu/en/cases-2019-ncov-eueea|הכותב=|כותרת=archive from 4 March 2020|אתר=web.archive.org|תאריך=2020-03-04|תאריך_וידוא=2020-05-24}}</ref>]] ==== [[איטליה]] ==== {{הפניה לערך מורחב|התפרצות נגיף הקורונה באיטליה}} המקרים הראשונים של המחלה באיטליה אושרו ב-31 בינואר, כאשר 2 תיירים סינים נבדקו ונמצאו חיוביים ל[[SARS-CoV-2]] ב[[רומא]]. כאשר מקרי ההידבקות בנגיף החלו לעלות בחדות, ממשלת איטליה השעתה את כל הטיסות מסין וממנה. מאוחר יותר התגלה אשכול לא מקושר של מקרי הידבקות בקורונה החל מ16 מקרים שאושרו ב[[לומברדיה]] ב-21 בפברואר. ב-22 בפברואר ממשלת איטליה החליטה על סגר של למעלה מ-50,000 אנשים מ11 ערים שונות ב[[צפון איטליה]] אשר זוהו כמרכזי התפשטות הנגיף, זאת בנוסף להשבתת מקומות העבודה ואירועי הספורט באזורים אלו. ב-4 במרץ ממשלת איטליה הורתה על סגירתם המלאה של כל בתי הספר והאוניברסיטאות במדינה שכן איטליה הגיעה כבר ל-100 מקרי מוות מהנגיף. ב-6 במרץ המכללה האיטלקית להרדמה, שיכוח כאבים, החייאה וטיפול נמרץ (SIAARTI) פרסמה המלצות על [[אתיקה רפואית]] בנוגע ל[[טריאז'|קביעת סדר העדיפויות של טיפול בחולים בהתאם למצבם]]. ב-9 במרץ הודיעה הממשלה כי כל אירועי הספורט באיטליה יבוטלו לפחות עד ל-3 באפריל. בשעות הערב הודיע ראש ממשלת איטליה [[ג'וזפה קונטה|גוזפה קונטה]] במסיבת עיתונאים כי כל האמצעים שהוחלו על מוקדי ההתפרצות העיקריים הורחבו לכל המדינה ובכך 60 מיליון איש נכנסו להסגר. ב-11 במרץ הורה קונטה על הפסקת כמעט כל הפעילות המסחרית למעט שירותים חיוניים כמו [[סופרמרקט]]ים ו[[בית מרקחת|בתי מרקחת]]. ב-19 במרץ עקפה איטליה את סין במספר מקרי המוות מקורונה עם 3405 מתים ובכך הפכה למדינה עם הכי הרבה מקרי מוות מהמגפה בעולם. הצבא נפרס בעיר [[ברגמו]] מכיוון שהרשויות כבר לא יכלו לעבד את מספר ההרוגים. ב-20 במרץ משרד הבריאות התקין תקנות מחמירות יותר אשר אסרו ספורט וריצה תחת כיפת השמיים. יום למחרת הורה קונטה על הגבלות נוספות אשר עצרו את כל הייצור, התעשייה והעסקים הלא חיוניים באיטליה. ה-[[26 במרץ]] [[2020]] היה יום שיא במספר הקורבנות שמתו מנגיף הקורונה באיטליה, באותו יום מתו 919 איש מהנגיף. ב-1 באפריל הממשלה האריכה את הסגר עד ל-13 באפריל וב-10 באפריל הסגר הוארך שוב עד ל-3 במאי תוך פתיחה מחודשת של מספר עסקים במדינה. ב-26 באפריל הודיעה הממשלה על תוכנית התחלה ליציאה מהסגר שהחלה ב-4 במאי. התכנית אפשרה פתיחה מחודשת של תעשיות ייצור ואתרי בנייה. ====[[מערב אירופה]] ו[[צפון אירופה|צפונה]]==== {{הפניה לערך מורחב|ערכים=[[התפרצות נגיף הקורונה בספרד]], [[התפרצות נגיף הקורונה בגרמניה]], [[התפרצות נגיף הקורונה בממלכה המאוחדת]], [[התפרצות נגיף הקורונה בשוודיה]]|}} [[ניס]] הפכה לעיר הראשונה באירופה עליה הוטל סגר וכן נרשם מחסור חמור במסכות לצוות הרפואי.<!-- רשת ב', 21/3, 23:25 --> בוטלו אירועים. בהמשך, מדינות רבות ביצעו סגר אחרי תקופה של עליה בהגבלות. למשל, [[התפרצות נגיף הקורונה בספרד|ספרד]], שהפכה למוקד תחלואה גדול כמו צרפת ואיטליה, הטילה סגר אחרי תקופה של עליה במגבלות. '''גרמניה''' עודדה שימוש המוני של בדיקות מהירות בנוסף לסגר מאוחר יחסית. מדינות כמו [[התפרצות נגיף הקורונה בפורטוגל|פורטוגל]] חייבו את הבאים למדינה בבידוד למשך 14 יום. בניגוד לרוב המדינות, בחרה [[התפרצות נגיף הקורונה בבריטניה|בריטניה]] במדיניות של בידוד של אוכלוסיית הסיכון בלבד לצד המשך חיי שגרה תוך עידוד [[חסינות העדר|חסינות עדר]]. בתוך פרק זמן שינתה את מדיניותה והכריזה על סגר. חריגה נוספת הייתה [[התפרצות נגיף הקורונה בשוודיה|שוודיה]] שלא ביצעה סגר יזמה צעדים אחרים כמו ריחוק וולנטרי והגבלת התקהלויות ל-50. הדבר התבטא באפריל בהאצה של מספר מקרי ההידבקות ובתמותה גבוהה באופן יחסי לשכנותיה: [[התפרצות נגיף הקורונה בדנמרק|דנמרק]], [[התפרצות נגיף הקורונה בנורווגיה|נורווגיה]] ו[[התפרצות נגיף הקורונה בפינלנד|פינלנד]].{{הערה|שם=globes1001325319|}} [[התפרצות נגיף הקורונה באיסלנד|איסלנד]] ביצעה בדיקות המוניות והחלה לבדוק חודש לפני הופעת החולה הראשון. הדבר התבטא בתמותה ובתחלואה נמוכה. בחודש מרץ היבשת שהוגדרה כמוקד התפשטות הקורונה הייתה אירופה. אך מרבית המדינות הצליחו לבלום את הקורונה בשטחיהן, והמדינות החלו להקל במגבלות שהוטלו בעקבות המגפה.<ref name=":12" /> נדרש שימוש במסכות וגם בריחוק חברתי במדינות. הראשונות היו דנמרק ו[[התפרצות נגיף הקורונה באוסטריה|אוסטריה]]. ====[[מזרח אירופה]]==== {{הפניה לערך מורחב|ערכים=[[התפרצות נגיף הקורונה ביוון]], [[התפרצות נגיף הקורונה בפולין]], [[התפרצות נגיף הקורונה בסרביה]], [[התפרצות נגיף הקורונה בלטביה]]|}} בחודש מרץ, מוקד התפשטות הקורונה היה אירופה אך מרבית המדינות הצליחו לבלום את הקורונה בשטחיהן, והמדינות החלו להקל במגבלות שהוטלו בעקבות המגפה.<ref name=":12">{{קישור כללי|כתובת=https://news.walla.co.il/item/3358747|הכותב=|כותרת=ראש עיריית סאו פאולו, אחד ממוקדי ההתפרצות הקשים במדינה, הזהיר כי בעוד שבועיים מרכזים רפואיים לא יוכלו לקלוט חולים נוספים.|אתר=news.walla.co.il|תאריך=18 במאי 2020|תאריך_וידוא=2020-05-21}}</ref> במזרח האיחוד האירופי הצליחו להימנע ממניין מתים גבוה באמצעות הגבלות מחמירות בשלב מוקדם של המגפה.<ref>{{קישור כללי|כתובת=https://www.haaretz.co.il/news/world/europe/.premium-1.8860790|כותרת=החקלאים במזרח אירופה מנהלים מלחמה כפולה: בנגיף ובבצורת הקשה זה מאה שנה|אתר=www.haaretz.co.il|שפה=he|תאריך_וידוא=2020-05-24}}</ref> במדינות רבות, נעשו הצעדים הבאים או חלקם: הסגר (כמו ב[[התפרצות נגיף הקורונה ביוון|יוון]] וב[[התפרצות נגיף הקורונה באלבניה|אלבניה]]), סגירת מוסדות, מניעת אירועים, סגירת גבולות (למשל ב[[התפרצות נגיף הקורונה בהונגריה|הונגריה]], ב[[התפרצות נגיף הקורונה במקדוניה הצפונית|מקדוניה הצפונית]] וב[[התפרצות נגיף הקורונה בבולגריה|בולגריה]]), סגירת עסקים (כמו בסלובקיה וב[[התפרצות נגיף הקורונה בפולין|פולין]]) חיוב בשימוש במסכה (כמו ב[[התפרצות נגיף הקורונה בליטא|ליטא]]), עוצר (למשל, היה [[התפרצות נגיף הקורונה בסרביה|בסרביה]] בהמשך סופי שבוע יחד עם סגר), חיטוי (כמו [[התפרצות נגיף הקורונה בבוסניה והרצגובינה|בוסניה והרצגובינה]]) הגבלת אירועים (כמו ב[[קייב]] שב[[התפרצות נגיף הקורונה באוקראינה|אוקראינה]]<ref>{{קישור כללי|כתובת=https://www.maariv.co.il/corona/corona-world/Article-753360|כותרת=הקורונה בעולם: מספר הקורבנות באיטליה מזנק, וושינגטון מבטלת התקהלויות|אתר=www.maariv.co.il|תאריך_וידוא=2020-05-24}}</ref>) וכו'. החריגה הייתה [[התפרצות נגיף הקורונה בבלארוס|בלארוס]] שלא יזמה הגבלות פרט ל[[בידוד (בריאות)|בידוד]] של 14 יום לאנשים הנכנסים למדינה שנפגעו מהמגפה, למעט חריגים. היו אזרחים שניסו להקפיד על ריחוק פיזי ב[[תחבורה ציבורית|תחב"צ]] וב[[רחוב]]. נטען שהוסתר מידע מהציבור. ===[[המזרח התיכון]]=== {{הפניה לערך מורחב|ערכים=[[התפרצות נגיף הקורונה באיראן]], [[התפרצות נגיף הקורונה באיחוד האמירויות הערביות]], [[התפרצות נגיף הקורונה בערב הסעודית]]|}} {{להשלים}} [[קובץ:Covid-19-total-confirmed-cases-vs-total-confirmed-deaths.svg|300px|ממוזער|שמאל|תחלואה מדווחת ביחס לתמותה מדווחת]] [[התפרצות נגיף הקורונה באיראן|איראן]] הפכה למוקד התפרצות משמעותי עם כ-17 אלף מבודדים וכ-5 אלף מתים. כך גם [[התפרצות נגיף הקורונה בטורקיה|טורקיה]] עם 3,894 מתים ו-141,475 נדבקים נכון למאי. במדינה, הייתה עליה מחולה יחיד (ב-11 במרץ) ליותר מ-34 אלף תוך חודש.<ref>{{קישור כללי|כתובת=https://www.haaretz.co.il/news/world/middle-east/.premium-MAGAZINE-1.8751699|כותרת=ב-11 במארס היה בטורקיה חולה קורונה אחד, עכשיו יותר מ-34 אלף. החדשות הרעות: השיא עוד לפניה|אתר=www.haaretz.co.il|שפה=he|תאריך_וידוא=2020-05-12}}</ref> היו מדינות שנעזרו בסגרים. ב[[התפרצות נגיף הקורונה בלבנון|לבנון]] החלה התפרצות בעקבות נשאית שהגיעה מאיראן. הונהג עוצר. ב-20 במרץ, [[התפרצות נגיף הקורונה בירדן|ירדן]] הטילה סגר ועוצר.<ref>{{וואלה!|[[רויטרס]]|עונש מאסר למפירי הסגר: ירדן תחת עוצר במטרה לעצור את התפשטות הקורונה|3347920|[[21 במרץ]], 2020}}</ref> ב[[התפרצות נגיף הקורונה בשטחי הרשות הפלסטינית|שטחי הרשות הפלסטינית]] הוטל סגר על בית לחם בעקבות ביקור של קבוצת צליינים נשאי קורונה מיוון. מדינות כמו [[התפרצות נגיף הקורונה במצרים|מצרים]] ו[[התפרצות נגיף הקורונה בבחריין|בחריין]] סגרו עסקים רבים ומקומות כמו [[מסגד]]ים, הגבילו התכנסויות וסגרו את הגבול ממדינות אחרות. יש מדינות, כמו מצרים ו[[התפרצות נגיף הקורונה בסוריה|סוריה]], שהטילו [[עוצר]] בחלק מהזמן.<ref name=":3">{{קישור כללי|כתובת=http://www.kikar.co.il/352842.html|כותרת=כך נאבקים בעולם הערבי בהתפשטות הנגיף|אתר=כיכר השבת|שפה=he|תאריך_וידוא=2020-05-12}}</ref> כמות הבדיקות לנפש שדווחו על ידי [[התפרצות נגיף הקורונה באיחוד האמירויות הערביות|איחוד האמירויות הערביות]], בחריין וקטר נחשבות גבוהות ביחס לעולם. כמות הבדיקות לנפש שדווחו על ידי איראן ועיראק נחשבות נמוכות למדי ביחס לעולם<ref>{{קישור כללי|כתובת=https://ourworldindata.org/grapher/full-list-cumulative-total-tests-per-thousand|כותרת=Total COVID-19 tests per 1,000 people|אתר=Our World in Data|תאריך_וידוא=2020-05-14}}</ref><ref>{{קישור כללי|כתובת=https://www.worldometers.info/coronavirus/|הכותב=|כותרת=Coronavirus Update (Live): Worldometer|אתר=www.worldometers.info|תאריך=|שפה=en|תאריך_וידוא=2020-05-14}}</ref> ההשוואה אינה מתחשבת בשלב הטיפול במגפה. נכון לאמצע אפריל, המידע שנצבר בסוכנויות מודיעין שונות מצביע שברוב מדינות המזרח התיכון, מצפון אפריקה ועד [[התפרצות נגיף הקורונה באפגניסטן|אפגניסטן]] לא היו עד אז התפרצויות קשות של המגפה, חוץ מאיראן וטורקיה.<ref>{{קישור כללי|כתובת=https://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-5714570,00.html|כותרת=הקורונה טלטלה את המזרח התיכון, ויכולה לייצר גם הזדמנויות לישראל|אתר=ynet|תאריך=2020-04-14|שפה=he|תאריך_וידוא=2020-05-12}}</ref> בנוסף לצעדים שבוצעו על ידי הממשלות ולהתנהלות האזרחים, גורם המשפיע על נתוני התחלואה הוא כמות [[בדיקת קורונה|בדיקות הקורונה]] ומצב שירותי הבריאות<ref name=":3" />. גורם אחר הוא אמינות הנתונים שסופקו על ידי המשטר. לדוגמה, ב[[התפרצות נגיף הקורונה בעיראק|עיראק]] וב[[התפרצות נגיף הקורונה באיראן|איראן]] המשטר הואשם בהסתרת נתוני האמת.<ref>{{קישור כללי|כתובת=https://www.haaretz.co.il/news/world/middle-east/.premium-1.8739774|כותרת=זירות הקרב זזו הצדה לטובת מלחמה בנגיף: קורונה במזרח התיכון - תמונת מצב|אתר=www.haaretz.co.il|שפה=he|תאריך_וידוא=2020-05-12}}</ref> גורמים נוספים ניתן לראות במצרים. חלק מהנדבקים העדיפו לא להגיע לבתי החולים, שכן הם לא סמכו על שירותי הרפואה. יש גם כאלה שפחדו שידווח שהם חולים בקורונה, מחשש שמא יתייגו אותם כ[[צרעת|מצורעים]], וכן שלא יערכו להם [[הלוויה]].<ref>{{קישור כללי|כתובת=https://www.makorrishon.co.il/opinion/222755/|הכותב=עידית בר, מקור ראשון|כותרת=בעולם הערבי, הידבקות היא לא הסכנה היחידה במשבר הקורונה|אתר=www.makorrishon.co.il|תאריך=|תאריך_וידוא=2020-05-12}}</ref><ref>{{קישור כללי|כתובת=https://www.haaretz.co.il/news/world/middle-east/.premium-1.8775413|כותרת=במדינות ערב, חולי הקורונה אשמים עד שיוכח אחרת|אתר=www.haaretz.co.il|שפה=he|תאריך_וידוא=2020-05-12}}</ref> כמו כן, רוב מדינות האזור שבהן מתנהלת לחימה, ובעיקר [[מחנה פליטים|מחנות הפליטים]], אינן נמנות עם מוקדי המשיכה העולמיים ל[[תיירות|תיירים]]. גם אנשי עסקים ו[[מהגר עבודה|מהגרי עבודה]] אינם נוהרים למקומות אלה. לכן מספר הנדבקים בהם מצומצם ביחס לגודל האוכלוסייה. טורקיה ואיראן נחשבות מתוירות יחסית. המספר המועט יחסית של החולים במצב קשה ובינוני ושל מתים מהנגיף ניתן להסבר בגיל הצעיר באופן יחסי של אזרחי מדינות האזור. רוב אזרחי המזרח התיכון הם בני פחות מ-60, כלומר בקבוצות הגילאים שבהם נדבקים בקלות בנגיף, אך ברוב המקרים מחלימים ממנו בלי תסמינים כלל. הסבר נוסף הוא הסתרה של חלק מהמדינות מחשש ליציבותן.<ref>{{קישור כללי|כתובת=https://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-5714570,00.html|כותרת=הקורונה טלטלה את המזרח התיכון, ויכולה לייצר גם הזדמנויות לישראל|אתר=ynet|תאריך=2020-04-14|שפה=he|תאריך_וידוא=2020-05-12}}</ref> נכון לתחילת מאי, נראה כי מגפת הקורונה הופיעה באיחור בחלק מהמדינות הערביות. בקרב מדינות ערב, רק בקטר נמנו עד כה יותר נדבקי קורונה מאשר בישראל, ורק [[התפרצות נגיף הקורונה במצרים|במצרים]] נספרו יותר מתים. ובכל זאת, ישראל נמצאת כעת הרבה לפני מדינות ערב בקצב הסרת הסגר ופתיחת המשק. בעוד קצב ההדבקה במדינות כמו ישראל פחת בהתמדה, ב[[ארצות ערב|מדינות ערביות]] מסוימות נרשמה בתחילת מאי עלייה תלולה: ב[[התפרצות נגיף הקורונה בערב הסעודית|סעודיה]], ב[[התפרצות נגיף הקורונה באיחוד האמירויות הערביות|איחוד האמירויות]] וב[[התפרצות נגיף הקורונה בקטר|קטר]] הקצב הוא יותר מאלף חולים חדשים מדי יום; במדינות אחרות אובחנו בכל 24 שעות כמה מאות חולים חדשים; ויש מדינות בהן אין לממשלות מידע של ממש על התפשטות המחלה.<ref>{{קישור כללי|כתובת=https://www.mako.co.il/news-world/2020_q2/Article-0c8f449484a0271026.htm|כותרת=N12 - כך מתמודדות מדינות ערב עם נגיף הקורונה|אתר=N12|תאריך=2020-05-12|תאריך_וידוא=2020-05-12}}</ref> מדינות כמו לבנון, ירדן ואיראן התמודדו עם גל שני של המגפה אחרי ירידה בתחלואה.<ref name=":4" /> ב[[התפרצות נגיף הקורונה בתימן|תימן]], דווח על תמותה ותחלואה נמוכה. מצד שני, היו [[מלחמת האזרחים בתימן (2015 ואילך)|מלחמת אזרחים במדינה]] וקושי לבדוק את אלו שנחשדו בהדבקות. באמצע מאי, בעיר עדן, נרשם גל של מתים עם תסמינים של הנגיף.<ref>{{קישור כללי|כתובת=https://news.walla.co.il/item/3357139|הכותב=|כותרת=מאות מתים בשבוע: הקורונה משתוללת בתימן ההרוסה|אתר=news.walla.co.il|תאריך=17 במאי 2020|תאריך_וידוא=2020-05-20}}</ref> [[קובץ:אוהלי_קורונה_שיבא_ליד_המיון.jpg|280px|ממוזער|שמאל|אוהלי טיפול ב[[מחלת נגיף קורונה 2019|חולי קורונה]] ליד הכניסה ל[[חדר מיון|חדר המיון]] של [[המרכז הרפואי שיבא]]]] ==== ישראל ==== {{הפניה לערך מורחב|התפרצות נגיף הקורונה בישראל}} בפברואר 2020 התגלו לראשונה חולים ב[[ישראל]]. [[משרד הבריאות]] קבע הנחיות למניעת הדבקה בנגיף ולהאטת התפשטותו, החל מבידוד ביתי לשבים ממדינות שבהן התפשט הנגיף ולכל מי ששהו די זמן בקרבת נדבקים. [[משרד הביטחון]] נערך להתמודדות באמצעות [[צה"ל]] ובפרט [[פיקוד העורף]]. ===[[אפריקה]]=== {{הפניה לערך מורחב|ערכים=[[התפרצות נגיף הקורונה בסודאן]], [[התפרצות נגיף הקורונה בדרום אפריקה]], [[התפרצות נגיף הקורונה באלג'יריה]]|}} {{להשלים}} המדיניות להתמודדות עם הנגיף שונה ממדינה למדינה באפריקה. ברבות מהמדינות המתפתחות, הייתה סגירה של רוב הפעילות הציבורית והעסקית, [[ריחוק חברתי]], סגר ושמירה על היגיינה. הייתה התלבטות בין אימוץ המדיניות במדינות המפותחות לבין שינוי המדיניות עקב מאפייני חלק מהמדינות האפריקאיות כמו עוני רב יחסית, האוכלוסייה שלמחציתה אין גישה ל[[שירותי בריאות]], רמת שירותי הבריאות, אוכלוסייה צעירה( 6% מתושבי היבשת היו מעל לגיל 65) וכו'.<ref name=":5">{{קישור כללי|כתובת=https://www.mako.co.il/news-world/2020_q1/Article-2e69f2265782171027.htm|כותרת=N12 - הקורונה באפריקה: האם להציל את הילדים או את המבוגרים?|אתר=N12|תאריך=2020-03-30|תאריך_וידוא=2020-05-20}}</ref> חלק ממדינות נאבקו במקביל במחלות אחרות כמו [[מלריה באפריקה שמדרום לסהרה|מלריה]] ו[[איידס]] שקטלו מאות אלפי אנשים בכל שנה.<ref name=":6">{{קישור כללי|כתובת=https://www.haaretz.co.il/news/world/africa/.premium-1.8675082|כותרת=שורת מדינות אפריקאיות דיווחו על מקרי הידבקות ראשונים בשטחן|אתר=www.haaretz.co.il|שפה=he|תאריך_וידוא=2020-05-20}}</ref> ב-14 במרץ, שורת מדינות אפריקאיות דיווחו על מקרי הידבקות ראשונים בשטחן. 14 מתוך 54 המדינות ביבשת דיווחו על חולים בקורונה.<ref name=":6" /> באמצע מרץ, כל בתי הספר ב[[התפרצות נגיף הקורונה באתיופיה|אתיופיה]] נסגרו, ונאסר על התקהלות ציבורית ועל פעילות ספורטיבית. ב[[התפרצות נגיף הקורונה בגאנה|גאנה]] הוכרז על הגבלות דומות ועל איסור נסיעה למדינות שבהן היו יותר מ-200 מקרי הידבקות בנגיף. ב[[התפרצות נגיף הקורונה בתוניסיה|תוניסיה]] נסגרו את כל מעברי הגבול והושעו התפילות במסגדים. ב[[התפרצות נגיף הקורונה במרוקו|מרוקו]] וב[[התפרצות נגיף הקורונה בג'יבוטי|ג'יבוטי]], הושעו כל הטיסות הבינלאומית. ב[[התפרצות נגיף הקורונה בדרום אפריקה|דרום אפריקה]], נאסרה כניסתם אזרחים מהמדינות הנגועות ביותר ועל התקהלויות של יותר ממאה בני אדם, בעוד שבקניה הוטלו מגבלות נסיעה.<ref>{{קישור כללי|כתובת=https://news.walla.co.il/item/3346949|הכותב=|כותרת=עם התפשטות הנגיף, באפריקה מעלים הילוך במאבק בקורונה|אתר=news.walla.co.il|תאריך=16 במרץ 2020|תאריך_וידוא=2020-05-20}}</ref> נכון לסוף מרץ, חלק מהמדינות, כגון [[התפרצות נגיף הקורונה בניגריה|ניגריה]], דרום אפריקה ו[[התפרצות נגיף הקורונה בקמרון|קמרון]], נקטו בצעדים אגרסיביים למדי שכללו סגירה של רוב הפעילות הציבורית והפעלת הצבא לאכיפת המדיניות. במדינות אחרות כגון [[התפרצות נגיף הקורונה באוגנדה|אוגנדה]], עוד לפני שהתגלה החולה הראשון ננקטו צעדי מניעה כמו איסור על עריכת [[חתונה|חתונות]]. במקביל, ב[[התפרצות נגיף הקורונה בגבון|גבון]] טרם אימצו כל מדיניות להתמודד עם המגפה.<ref name=":5" /> בתחילת אפריל היו טענות על אכזריות משטרתית עלו בכמה מדינות באפריקה, עקב אכיפת העוצר והמגבלות נוספות בתגובה להתפשטות נגיף הקורונה. עם זאת, אוכלוסיות שלא יכלו להרשות לעצמן להישאר בבית לאורך זמן, היוו בעיה עבור הממשלות במדינות שבהן הנגיף היה יכול להציף את מערכות הבריאות השבריריות גם כך. בליל ה[[עוצר]] הראשון ב[[התפרצות נגיף הקורונה בסנגל|סנגל]], פרצה אלימות, בדרום אפריקה תועדה [[אלימות משטרתית]]<ref>{{קישור כללי|כתובת=https://news.walla.co.il/item/3351380|הכותב=|כותרת=עוצר הקורונה סוגר על אפריקה, והאלימות המשטרתית נגד אזרחים גוברת|אתר=news.walla.co.il|תאריך=12 באפריל 2020|תאריך_וידוא=2020-05-20}}</ref> ובניירובי שב'''[[התפרצות נגיף הקורונה בקניה|קניה]]''' פיזרו באלימות התקהלויות אזרחים.{{הערה|{{mako||קורונה בקניה: שוטרים הכו באכזריות אזרחים|7299cd655c42171027|hix-magazine}}}} קושי מרכזי הוא בכמות הבדיקות הנמוכה. בסוף באפריל, חודשיים שחלפו מאז הגעת וירוס הקורונה לאפריקה, נערכו ביבשת פחות מ-500 אלף בדיקות בקרב אוכלוסייה של יותר ממיליארד בני אדם. כלומר, רק 325 איש נבדקו לכל מיליון אנשים, זה נתון הנמוך בהרבה מ[[התפרצות נגיף הקורונה באיטליה|איטליה]], אחת המדינות שנפגעו בצורה הקשה ביותר מהנגיף.<ref>{{קישור כללי|כתובת=https://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-5713028,00.html|כותרת=הבאה בתור? באפריקה ההתפרצות עדיין מוגבלת|אתר=ynet|תאריך=2020-04-12|שפה=he|תאריך_וידוא=2020-05-20}}</ref><ref>{{קישור כללי|כתובת=https://news.walla.co.il/item/3353520|הכותב=|כותרת=האזהרות מתממשות: זינוק של 43% בכמות חולי הקורונה באפריקה|אתר=news.walla.co.il|תאריך=|תאריך_וידוא=2020-05-20}}</ref> קושי נוסף הוא בדיווח. לדוגמה, דווח שמאות מתו בניגריה מדלקת ריאות, אבל הרשויות הכחישו שמדובר בקורונה. לפי השלטונות המקומיים בצפון המדינה, הגורם לכך הוא מחלות כמו לחץ דם גבוה<ref>{{קישור כללי|כתובת=http://davidson.weizmann.ac.il/online/askexpert/קבוצות-הסיכון-של-הקורונה|הכותב=|כותרת=חולי לחץ דם גבוה הם חלק מקבוצות הסיכון של הקורונה|אתר=קבוצות הסיכון של הקורונה|תאריך=2020-05-06|שפה=he|תאריך_וידוא=2020-05-20}}</ref> ומלריה.<ref>{{קישור כללי|כתובת=https://www.haaretz.co.il/news/world/africa/.premium-1.8808198|כותרת=מאות מתו בניגריה מדלקת ריאות, אבל הרשויות מכחישות שמדובר בקורונה|אתר=www.haaretz.co.il|שפה=he|תאריך_וידוא=2020-05-20}}</ref> מדינות שונות יזמו צעדים כמו סגר או עוצר. בניירובי הוחלט להטיל הסגר יומי בין שעות אחר הצהריים ועד הזריחה, והכרזה הקמת מרכזי בידוד ציבוריים – בתשלום. בקונגו וניגריה בוצע סגר.<ref>{{קישור כללי|כתובת=https://www.mako.co.il/news-world/2020_q2/Article-8d9347f8fc03271027.htm|כותרת=N12 - ארגון הבריאות העולמי מזהיר: "רבע מיליארד חולי קורונה...|אתר=N12|תאריך=2020-05-20|תאריך_וידוא=2020-05-20}}</ref> החל מחודש מאי, בחלק מהמדינות התחילה התפרצות משמעותית. למשל מספר החולים ב[[מצרים]] עבר ביולי את של סין עם יותר מ-85 אלף נשאים, ו[[דרום אפריקה]] הפכה למוקד החמור החמישי בעולם (אחרי ארצות הברית, ברזיל, הודו ורוסיה) עם יותר מ-350 אלף נשאים. ===[[אמריקה]]=== {{הפניה לערך מורחב||ערכים=[[התפרצות נגיף הקורונה בארצות הברית]], [[התפרצות נגיף הקורונה בברזיל]], [[התפרצות נגיף הקורונה בפרו]], [[התפרצות נגיף הקורונה בקנדה]]}} ארצות הברית הפכה למדינה בעלת כמות החולים הגבוהה ביותר. היא יזמה צעדים לפי [[מדינות ארצות הברית|המדינות]], ברובן בוצע סגר. באפריל, יותר מ-90% מהאמריקנים התבקשו להישאר בבתים.<ref>{{קישור כללי|כתובת=https://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-5709837,00.html|כותרת=10,000 מתו בארה"ב, ניו יורק מאריכה את הסגר|אתר=ynet|תאריך=2020-04-06|שפה=he|תאריך_וידוא=2020-05-21}}</ref> בסוף החודש הנשיא פרסם המלצה לגבי אסטרטגית היציאה ולחץ על המושלים לשחרר את ההגבלות. באמריקה הלטינית, מקרה ההידבקות הראשון נגלה בברזיל, בסוף פברואר. היה חשש שהעוני ומצב מערכת הבריאות בחלק מהמדינות יקשו בטיפול במגפה. ב-17 במרץ, דווח על מספר נמוך של חולים. הערכות היו כי מדוברים במספרים גבוהים בהרבה שטרם נוטרו עקב מערכות בריאות כושלות בחלק מהמדינות.<ref>{{קישור כללי|כתובת=https://www.globes.co.il/news/article.aspx?did=1001322160|הכותב=וול סטריט ג'ורנל|כותרת=פצצה מתקתקת: מה מצב הקורונה באפריקה ובאמריקה הלטינית|אתר=גלובס|תאריך=2020-03-17|שפה=he|תאריך_וידוא=2020-05-22}}</ref> בתחילת מרץ, מדינות כמו מקסיקו, [[התפרצות נגיף הקורונה בגואטמלה|גואטמאלה]] ו[[התפרצות נגיף הקורונה בפנמה|פנמה]] הכריזו על מצב חירום או אזהרות ברמה גבוהה לקראת התפשטות רחבה יותר.<ref name=":7" /> עד סוף מרץ, הנגיף התפשט ופגע במיוחד בברזיל, [[התפרצות נגיף הקורנה באקוודור|אקוודור]] וצ'ילה. רוב מנהיגי אמריקה הלטינית (במדינות כמו [[התפרצות נגיף הקורונה בפרו|פרו]], [[התפרצות נגיף הקורנה באל סלוודור|אל סלוואדור]], [[התפרצות נגיף הקורונה בארגנטינה|ארגנטינה]], [[התפרצות נגיף הקורונה בוונצואלה|ונצואלה]] ו[[התפרצות נגיף הקורונה בצ'ילה|צ'ילה]]) הגיבו בחומרה להתפשטות הנגיף מיד עם גילוי מקרי ההידבקות הראשונים. הם סגרו את הגבולות, ביטלו טיסות ושלחו חיילים לסייר ברחובות כדי לאכוף את הוראות הבידוד. בבתי החולים נערכו הצוותים לקבלת המוני חולים, ובתי חולים נוספים הוקמו במהלכי בזק. היו מדינות או אזורים שביצעו סגר. למשל, ב[[התפרצות נגיף הקורונה בקולומביה|קולומביה]] הונהג סגר ארוך. היו הגבירו את הפיקוח על הגבול היבשתי שלהן. כך היה ב[[התפרצות נגיף הקורונה באורוגוואי|אורוגוואי]] ובקולומביה. במקביל, נשיאי [[התפרצות נגיף הקורונה בברזיל|ברזיל]] ו[[התפרצות נגיף הקורונה במקסיקו|מקסיקו]] התעקשו להתייחס למגפה בביטול.<ref>{{קישור כללי|כתובת=https://www.haaretz.co.il/health/corona/1.8719368|כותרת=באמריקה הלטינית נערכים לאסון, אבל מנהיגי ברזיל ומקסיקו עוד שאננים|אתר=www.haaretz.co.il|שפה=he|תאריך_וידוא=2020-05-21}}</ref> נשיא ברזיל אף עודד הפרה של ההנחיות שנקבעו על ידי המושלים והרשויות.. ב-30 במרץ הכריזה ממשלת מקסיקו על מצב חירום בריאותי והוכנסו אמצעים מחמירים שמטרתם לרסן את התפשטות הנגיף. במאי, המדינה שנפגעה קשה מכולם היא ברזיל אך גם בפרו, מקסיקו וצ'ילה היו מודאגים ממספר הולך וגובר של נדבקים בקורונה. באקוודור קרסה מערכת הבריאות בשל עומס חולים. ההתפשטות הנרחבת ב[[אמריקה הלטינית]], הביאה את ארגון הבריאות העולמי להכריז על [[אמריקה]] כמוקד התפרצות המגפה העיקרי.<ref>{{קישור כללי|כתובת=https://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-5734231,00.html|כותרת=שיא מתים בברזיל, שמגדילה את השימוש בתרופה למלריה|אתר=ynet|תאריך=2020-05-20|שפה=he|תאריך_וידוא=2020-05-21}}</ref><ref name=":12" /> בסוף מאי, אמריקה הלטינית הפכה למוקד השלישי בגודלו אחרי ארצות הברית ורוסיה. ב-23 במאי, ברזיל הייתה שנייה בעולם בנדבקים. במדינות רבות דווח על הצפת יחידות הטיפול הנמרץ בחולים. באקוודור הוטל עוצר בין השעות 2 בצהריים עד 5 בבוקר במרץ, לצד הגבלות נוספות. במדינה, תושבים רבים לא נשמעו להנחיות, ולא היה מי שאכוף אותן. מאות בני אדם נראו מפירים את העוצר, ומוכרים [[סחורה|סחורות]] ב[[רחוב]]ות כדי להמשיך להתקיים. בפרו, רוב החולים היו עובדים העוסקים בעבודות פשוטות כמו [[מוכר]]ים ב[[שוק (מסחר)|שווקים]]. בחלק מהמדינות היה מחסור בערכות בדיקה.<ref>{{קישור כללי|כתובת=https://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-5735479,00.html|כותרת=ברזיל שנייה בעולם בנדבקים: הנגיף מתפשט באמריקה הלטינית|אתר=ynet|תאריך=2020-05-23|שפה=he|תאריך_וידוא=2020-05-23}}</ref> בסוף מאי, היו גם מדינות שדיווחו על נתוני תמותה ותחלואה נמוכים. כך היה ב[[התפרצות נגיף הקורונה בג'מייקה|ג'מייקה]] וגם ב[[התפרצות נגיף הקורונה בארגנטינה|ארגנטינה]], ב[[התפרצות נגיף הקורונה בסורינאם|סורינאם]], ב[[התפרצות נגיף הקורונה באורוגוואי|אורוגוואי]] וכו'.<ref>{{קישור כללי|כתובת=https://www.as-coa.org/articles/where-coronavirus-latin-america|הכותב=Luisa Horwitz, Paola Nagovitch, Holly K. Sonnel, Carin Zissis|כותרת=Where Is the Coronavirus in Latin America?|אתר=AS/COA|שפה=en|תאריך_וידוא=2020-05-23}}</ref> === [[אוקיאניה]] === רוב המדינות באזור היו [[מדינת אי|מדינות אי]]. התחלואה המדווחת הייתה נמוכה. ב[[התפרצות נגיף הקורונה בניו זילנד|ניו זילנד]] הייתה תוכנית להתמודדות עם המגפה. היא כללה מספר רמות. הצעדים היו ארציים. ב[[התפרצות נגיף הקורונה באוסטרליה|אוסטרליה]]<ref>{{Cite news|title=Australia's coronavirus lockdown – the first 50 days|url=https://www.theguardian.com/world/2020/may/02/australias-coronavirus-lockdown-the-first-50-days|newspaper=The Guardian|date=2020-05-01|access-date=2020-07-02|issn=0261-3077|language=en-GB|first=Calla|last=Wahlquist}}</ref> הצעדים בוצעו בהתאם ל[[המדינות והטריטוריות של אוסטרליה|מדינות ולטריטוריות]]. בוצע סגר. באזור היו מספר איים מרוחקים וכמה טריטוריות שהיו בלי חולים מדווחים בסוף אפריל. כולן השתמשו בסגרים, עוצרים והנחיות מחמירות על טיסות והתקהלויות.<ref>{{קישור כללי|כתובת=https://www.haaretz.co.il/travel/1.8783363|כותרת=מהן המדינות הנקיות (באמת) מקורונה?|אתר=www.haaretz.co.il|שפה=he|תאריך_וידוא=2020-05-30}}</ref> ==התמודדות עם מידע כוזב== מנכ"ל [[ארגון הבריאות העולמי]] [[טדרוס אדהנום גברייזוס]] התייחס במהלך פברואר לריבוי השמועות ו[[ידיעות כוזבות|הידיעות הכוזבות]] ואמר שמדובר במגפה בפני עצמה, או כפי שתיאר זאת, "אינפו-דמיה" (על משקל המונח [[פנדמיה]]).{{הערה|{{גלובס|יפתח בריל|אל תשתפו בכל הכוח: הפיד שלכם מוצף פייק ניוז על הקורונה - ככה תדעו לזהות אותו|1001322389|18 במרץ 2020}}}} בראשית אפריל חברת [[פייסבוק (חברה)|פייסבוק]] הודיעה כי אפליקציית [[ווטסאפ]] תמנע הפצה של הודעות שעברו דרך מספר משתמשים.{{הערה|{{כלכליסט|רפאל קאהאן|ווטסאפ מגבילה העברת הודעות שרשרת כדי למנוע הפצה של פייק ניוז|3806565|7 באפריל 2020}}}} ב-1 באפריל הוציא ה-EUvsDisinfo, גוף מחקר השייך לאיחוד האירופי, דוח בנושא ידיעות כזב שמפיצות מדינות שונות ברשת האינטרנט. הידיעות המופצות מנסות לערער על היכולת של מדינות דמוקרטיות להתמודד עם המגפה, לטעון שקבוצות מיעוט שונות הם הסיבה להתפשטות המגפה ולהתסיס יריבויות גאוגרפיות. בטורקיה מידע בריאותי כוזב על וירוס הקורונה, שעל פי כותבי הדוח, מטפח שיח ביקורתי נגד האיחוד האירופאי. רוסיה וגופים מטעמה הפיצו מעל ל-150 ידיעות כוזבות. לעומת זאת, כלי התקשורת שבשליטת רוסיה, מדגישים את המוכנות של המדינה להתמודדות עם הוירוס ואת הסיוע שרוסיה נתנה באיטליה. באפריקה, בחלק מהמדינות, מתנהלים מסעות השמצה נגד קבוצות אתניות וחברתיות. סין מפיצה באפריקה מסרים על תרומתה הרבה למניעת התפשטות המגפה.<ref>{{קישור כללי|כתובת=https://euvsdisinfo.eu/eeas-special-report-update-short-assessment-of-narratives-and-disinformation-around-the-covid-19-pandemic/|כותרת=EEAS SPECIAL REPORT UPDATE: Short Assessment of Narratives and Disinformation Around the COVID-19 Pandemic|אתר=EU vs DISINFORMATION|תאריך=2020-04-01|שפה=en-US|תאריך_וידוא=2020-04-09}}</ref> סין ורוסיה מקדמות את הטענה שארצות הברית משתמשת במגפה כנשק כדי להעמיק את שליטתה בעולם.<ref>{{קישור כללי|כתובת=https://www.defenseone.com/technology/2020/03/iran-and-russian-media-push-bioweapon-conspiracies-amid-covid19-outbreak/163669/|הכותב=PATRICK TUCKER|כותרת=Iranian, Russian, Chinese Media Push COVID-19 ‘Bioweapon’ Conspiracies|אתר=Defense One|תאריך=MARCH 10, 2020|תאריך_וידוא=2020-04-09}}</ref> רשת הטלוויזיה האיראנית, [[PRESS TV|PRESSTV]], טוען כי מדענים ישראלים פיתחו את הוירוס כחלק מהמלחמה הביולוגית של ישראל וארצות הברית נגד איראן.<ref>[https://www.presstv.com/Detail/2020/03/05/620217/US-coronavirus-James-Henry-Fetzer Zionist elements developed deadlier strain of coronavirus against Iran: Academic], PRESSTV, 05 March 2020</ref> [[ביל גייטס]], מייסד מיקרוסופט ופילנתרופ, הואשם שאנשיו יצרו את [[SARS-CoV-2|נגיף הקורונה]] והוא רוצה כיום להרוויח ממנו. בהרצאה<ref>[https://www.youtube.com/watch?v=6Af6b_wyiwI The next outbreak? We’re not ready], Bill Gates, Apr 3, 2015. TED</ref> שנתן גייטס ב-2015 במסגרת [[ועידת TED|TED]] הוא הזהיר שהסכנה הגדולה ביותר לאנושות היא לא נשק גרעיני אלא וירוס שיאיים על חייהם של מיליונים. מידע כוזב שהופץ טען שמלבד רצונו להרוויח מהמגפה הוא מבקש לבחון את האפשרות לצמצם את האוכלוסייה העולמית.<ref>{{Cite news|title=Bill Gates, at Odds With Trump on Virus, Becomes a Right-Wing Target|url=https://www.nytimes.com/2020/04/17/technology/bill-gates-virus-conspiracy-theories.html|newspaper=The New York Times|date=2020-04-17|access-date=2020-04-18|issn=0362-4331|language=en-US|first=Daisuke|last=Wakabayashi|first2=Davey|last2=Alba|first3=Marc|last3=Tracy}}</ref> לאורך המגפה, הופץ מידע שגוי אודות המגפה ותרופותיה.<ref>{{קישור כללי|כתובת=http://theconversation.com/coronavirus-and-the-black-death-spread-of-misinformation-and-xenophobia-shows-we-havent-learned-from-our-past-132802|הכותב=Rachel Clamp|כותרת=Coronavirus and the Black Death: spread of misinformation and xenophobia shows we haven't learned from our past|אתר=The Conversation|שפה=en|תאריך_וידוא=2020-05-17}}</ref> נשיא ארצות הברית [[דונלד טראמפ]],<ref>{{קישור כללי|כתובת=https://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-5721406,00.html|כותרת=טענות ועובדות: השטויות שטראמפ אמר על הנגיף|אתר=ynet|תאריך=2020-04-27|שפה=he|תאריך_וידוא=2020-05-18}}</ref> למשל, עודד שימוש ב[[הידרוקסיכלורוקווין|תרופה למלריה]]<ref>{{קישור כללי|כתובת=https://www.factcheck.org/2020/05/trump-misleads-on-hydroxychloroquine-again/|הכותב=|כותרת=Trump Misleads on Hydroxychloroquine, Again|אתר=factcheck.org|תאריך=}}</ref><ref>{{קישור כללי|כתובת=https://twitter.com/AmichaiStein1/status/1262486186192449538|הכותב=[[עמיחי שטיין]]|כותרת=כתב רשת FOX שהיה המום מהדברים של טראמפ, נאלץ להזהיר את הצופים: "אל תעשו את זה"|אתר=[[טויטר]]|תאריך=18 במאי 2020|שפה=iw|תאריך_וידוא=2020-05-18}}</ref> והציע לבדוק אפשרות טיפול באמצעות הזרקת חומרי [[חיטוי]].<ref>{{Cite news|title=Outcry after Trump suggests injecting disinfectant|url=https://www.bbc.com/news/world-us-canada-52407177|newspaper=BBC News|date=2020-04-24|access-date=2020-05-17|language=en-GB}}</ref> דבריו אלו ואחרים סוקר בהרחבה בתקשורת ועל ידי מכוני [[בדיקת עובדות]] שהדגישו שמדובר במידע לא מבוסס. == השפעות עולמיות== המגפה הביאה למשבר כלכלי חמור, לירידה חדה בבורסות בעולם ולעלייה ניכרת באבטלה. היא הביאה לשינוי משמעותי באורחות חיי היום יום של מיליארדי אנשים ברחבי העולם. בעקבות המגפה דווחו ברחבי העולם מקרים רבים של שנאת זרים וגזענות כלפי בני אדם ממוצא אסייתי.<ref>{{קישור כללי|כתובת=https://www.vox.com/2020/2/7/21126758/coronavirus-xenophobia-racism-china-asians|הכותב=Nylah Burton|כותרת=The coronavirus exposes the history of racism and "cleanliness"|אתר=Vox|תאריך=2020-02-07|שפה=en|תאריך_וידוא=2020-04-09}}</ref> תופעות דומות אירעו כלפי יהודים בעיקר בארצות הברית, וכך גם כלפי זרים באפריקה. בסין,<ref>{{Cite news|title="נכנסתי למעלית - וכל הסינים יצאו": היום שבו הגזענות המפחידה הרימה ראש בסין|url=https://www.themarker.com/markerweek/.premium-MAGAZINE-1.8795567|newspaper=TheMarker|access-date=2020-05-20}}</ref> היו תופעות כאלה כלפי אפריקאים, תופעות שאף הדרדרו לאלימות.<ref>{{קישור כללי|כתובת=https://www.globes.co.il/news/article.aspx?did=1001325664|הכותב=רועי ברק|כותרת=על רקע חשש לגל מגפה שני: אלימות כלפי אפריקאים בסין|אתר=גלובס|תאריך=2020-04-20|שפה=he|תאריך_וידוא=2020-04-29}}</ref> בנוסף לכך; דווחו על מקרי קסנופוביה וגזענות כלפי העם הסיני או כלפי אלו שמגיעים מהאזורים הנגועים של המגפה ואף דווח על קריאות להשמיד את סין.<ref>{{קישור כללי|כתובת=https://foreignpolicy.com/2020/04/15/chinas-racism-is-wrecking-its-success-in-africa/|הכותב=Celine Sui|כותרת=China’s Racism Is Wrecking Its Success in Africa|אתר=Foreign Policy|שפה=en-US|תאריך_וידוא=2020-05-17}}</ref><ref>{{Cite news|title=Spit On, Yelled At, Attacked: Chinese-Americans Fear for Their Safety|url=https://www.nytimes.com/2020/03/23/us/chinese-coronavirus-racist-attacks.html|newspaper=The New York Times|date=2020-03-23|access-date=2020-05-17|issn=0362-4331|language=en-US|first=Sabrina|last=Tavernise|first2=Richard A. Oppel|last2=Jr}}</ref><ref>{{Cite news|title='They see my blue eyes then jump back' – China sees a new wave of xenophobia|url=https://www.theguardian.com/world/2020/mar/29/china-coronavirus-anti-foreigner-feeling-imported-cases|newspaper=The Guardian|date=2020-03-29|access-date=2020-05-17|issn=0261-3077|language=en-GB|first=Lily Kuo Helen|last=Davidson}}</ref> כמו כן דווח ברוב המדינות על גידול במקרי [[אלימות במשפחה]], במיוחד מקרי [[אלימות נגד נשים]] ו[[התעללות בילדים]].<ref>{{קישור כללי|כתובת=https://brookdale.jdc.org.il/publication/domestic-violence-against-women-during-corona/|הכותב=דורי ריבקין, ד"ר טל ארזי, יניב אורן, דנה ברנדר, שקד לובוצקי-גטה, מעיין סרבר, ד"ר לייה מורן-גלעד|כותרת=התמודדות עם אלימות נגד נשים במערכת יחסים זוגית בעת משבר הקורונה: סקירה בין-לאומית|אתר=מכון מאיירס-ג'ונט-ברוקדייל|תאריך=2020}}</ref> === השפעה על החינוך === {{הפניה לערך מורחב|ערכים=[[השפעת מגפת הקורונה על מערכת החינוך]]|}} להתפרצות הקורונה הייתה השפעה רבה על תחום [[חינוך|החינוך]]. בתחילה מוסדות חינוך רבים נסגרו ובהמשך המדינות החלו להחזיר את התלמידים למוסדות. הראשונים שנסגרו היו בתי הספר בסין. בסוף אפריל [[2020]], מיליארד וחצי (90 אחוזים מהתלמידים בעולם) מ-190 מדינות שהו בביתם. במדינות רבות, התלמידים ששהו בבית ביצעו [[למידה מרחוק]]. הלימודים במוסדות החינוך כללו צעדים כמו חיטוי ושמירת מרחק. ===השפעות כלכליות=== {{הפניה לערך מורחב|ערכים=[[המשבר הכלכלי העולמי (2020)]]|המשבר הכלכלי העולמי (2020)}} [[קובץ:2020 מדפי נייר טואלט ריקים - SM.jpg|ממוזער|מדפי נייר טואלט ריקים בעקבות אגירת מוצרים]] התפרצות הקורונה השפיעה בצורה רחבה וחמורה על השווקים הפיננסיים, כולל שוקי מניות, אג"ח וסחורות (נפט גולמי וזהב). [[מיתון|המיתון הכלכלי]] הבינלאומי שהחל בתחילת 2020, נחשב למיתון התלול ביותר מאז [[השפל הגדול]].<ref>{{Cite news|title='Great Lockdown' to rival Great Depression with 3% hit to global economy, says IMF|url=https://www.theguardian.com/business/2020/apr/14/great-lockdown-coronavirus-to-rival-great-depression-with-3-hit-to-global-economy-says-imf|newspaper=The Guardian|date=2020-04-14|access-date=2020-04-18|issn=0261-3077|language=en-GB|first=Larry Elliott Economics|last=editor}}</ref> אירוע מרכזי בתחום הכלכלי שהושפע מהמגפה הוא [[מלחמת מחירי הנפט בין סעודיה לרוסיה (2020)|מלחמת מחירי הנפט בין סעודיה לרוסיה]]. התפשטות הנגיף למדינות רבות הביאה לירידות שערים ב[[בורסה לניירות ערך|בורסות]] העולם. עסקים רבים בתחומים שונים הושפעו. מדינות שונות ניסו להתמודד עם ההשפעות הכלכליות.<ref>{{קישור כללי|כתובת=https://fs.knesset.gov.il/globaldocs/MMM/7102fc6f-db69-ea11-8104-00155d0aee38/2_7102fc6f-db69-ea11-8104-00155d0aee38_11_13782.pdf|הכותב=כתיבה: חדוה קפלינסקי ועמי צדיק, כלכלנים {{!}} אישור: עמי צדיק, מנהל המחלקה לפיקוח תקציבי|כותרת=התמודדות המשק מול משבר נגיף הקורונה בהשוואה למדינות המפותחות|אתר=[[הכנסת]], מרכז המחקר והמידע, המחלקה לפיקוח תקציבי.|תאריך=י"ג ניסן תש"ף, 7 באפריל 2020 (נכתב באמצע המשבר)}}</ref> הן גבשו תוכניות שונות. על אף המשבר הכלכלי העמוק, באופן כללי עשירי העולם לא רק שלא נפגעו ממנו אלא אף נצלו הזדמנויות להגדיל את הונם. במחצית הראשונה של 2020, על פי פורבס, הגדילו 20 עשירי העולם את הונם האישי בסכום עתק של כ-65 מיליארד דולר. ===השפעות סביבתיות=== על פי דיווחים של [[נאס"א]] - חלה הפחתה משמעותית ב[[זיהום אויר|זיהום האויר]] מעל סין, כפי הנראה עקב ההאטה הכלכלית שהביאה עמה ההתפרצות.{{הערה|[https://earthobservatory.nasa.gov/images/146362/airborne-nitrogen-dioxide-plummets-over-china Airborne Nitrogen Dioxide Plummets Over China], באתר [[נאס"א]].}} גם במדינות נוספות, ההאטה בנסיעות ובפעילות התעשייתית הביאה לירידה בזיהום האוויר.<ref>{{Cite news|title=Coronavirus pandemic leading to huge drop in air pollution|url=https://www.theguardian.com/environment/2020/mar/23/coronavirus-pandemic-leading-to-huge-drop-in-air-pollution|newspaper=The Guardian|date=2020-03-23|access-date=2020-04-09|issn=0261-3077|language=en-GB|first=Jonathan|last=Watts|first2=Niko|last2=Kommenda}}</ref> מחקרים נוספים הראו כי צמצום התחבורה והעבודה הובילו להפחתה משמעותית בזיהום האוויר ובפליטת [[פחמן דו-חמצני]] ברחבי העולם – למשל, בסין, באיטליה ובארצות הברית.{{הערה|[https://www.bbc.com/news/science-environment-51944780 Coronavirus: Air pollution and CO2 fall rapidly as virus spreads] באתר ה-[[BBC]]}} בהודו, נהר המזוהם הפך לנקי בשל סגירת התעשייה.<ref>{{קישור כללי|כתובת=https://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-5742926,00.html|כותרת=הודו בסגר: הנהר המזוהם הפך לנקי|אתר=ynet|תאריך=2020-06-05|שפה=he|תאריך_וידוא=2020-06-06}}</ref> בין האחד לינואר ל-11 במרץ 2020, [[סוכנות החלל האירופית]] צפתה בירידה ניכרת בפליטות [[חמצן דו-חנקני]] ממכוניות, תחנות כוח ומפעלים באזור [[עמק הפו]] בצפון איטליה, במקביל לסגירת האזור.<ref>{{Cite news|title=Air pollution clears in northern Italy after coronavirus lockdown, satellite shows|url=https://www.reuters.com/article/us-health-coronavirus-italy-pollution-idUSKBN2102X4|newspaper=Reuters|date=2020-03-13|access-date=2020-04-09|language=en}}</ref> הלוויין קופרניקוס סנטינל 5P של האיחוד האירופי וסוכנות החלל ההולנדית המנטר זיהום אוויר מאז 2017, שלח תמונות הנקיות ביותר מאז החל לפעול.<ref>{{קישור כללי|כתובת=https://www.haaretz.co.il/health/corona/.premium-MAGAZINE-1.8741907|הכותב=ניר חסון|כותרת=המפה לא משקרת: כך שינתה הקורונה את העולם מאז נכנסנו לסגר|אתר=www.haaretz.co.il|תאריך=05.04.20|שפה=he|תאריך_וידוא=2020-04-11}}</ref> באמצע מרץ 2020, פרסם המערך הארצי לניטור אוויר של המשרד להגנת הסביבה כי חלה ירידה של 30% בחנקן הדו-חמצני ברחבי ישראל.<ref>{{קישור כללי|כתובת=https://www.globes.co.il/news/article.aspx?did=1001322413|הכותב=שני אשכנזי|כותרת=אפקט הקורונה: ירידה של 30% בזיהום האוויר|אתר=גלובס|תאריך=2020-03-18|שפה=he|תאריך_וידוא=2020-04-11}}</ref> שבועיים לאחר מכן, זיהום האוויר בישראל ירד ב-40%.<ref>{{קישור כללי|כתובת=https://www.israelhayom.co.il/article/748849|הכותב=דן לביא|כותרת=כך מפחיתה הקורונה את זיהום האוויר בארץ|אתר=www.israelhayom.co.il|תאריך=05.04.2020|תאריך_וידוא=2020-04-11}}</ref> בעקבות אי-נוכחות האדם והידללות תנועת כלי הרכב, עלתה נוכחתם של [[בעלי חיים]] במרחבים אורבניים.{{הערה|{{Mako|גיא רייט|התפרצות הקורונה לחיינו - וחיות הבר אל ביתנו|ebf05a1a5cc3171027|hix-nature|3 באפריל 2020}}}} מחקר נוסף הצביע על ירידה משמעותית בהשפעות ה[[סייסמולוגיה|סייסמיות]] של האדם על כדור הארץ, לפיו התנודות שהאדם יוצר פחתו בקרוב לחצי.{{הערה|{{הארץ|אסף רונאל|מחקר ראשון מאשר: הקורונה הקטינה את רעשי האדמה שיוצר האדם בקרוב לחצי|1.9015936|23 ביולי 2020}}}} ===ביטול אירועים המוניים=== מחשש להדבקה בוטלו אירועים המוניים, ובהם: * ועידת [[Mobile World Congress]] שתוכננה להיערך בפברואר 2020 ב[[ברצלונה]].{{הערה|{{כלכליסט|שירות כלכליסט|בעקבות נגיף הקורונה: בוטלה תערוכת המובייל MWC בברצלונה|3792940|12 בפברואר 2020}}}} * התפשטות הנגיף לאיטליה הובילה לביטול אירועי [[קרנבל המסכות בוונציה]].{{הערה|{{ynet||עלייה חדה בנדבקים באיטליה; הקרנבל בוונציה בוטל|5683010|23 בפברואר 2020}}}} * [[ערב הסעודית]] אסרה על זרים את ה[[חג'|עלייה לרגל]] ל[[מכה]].{{הערה|{{קישור כללי|כתובת=https://www.israelhayom.co.il/article/737037|הכותב=נטע בר|כותרת=בהלת הקורונה: סעודיה הפסיקה את העלייה לרגל למכה|אתר=ישראל היום|תאריך=27 בפברואר 2020|תאריך_וידוא=2020-05-05}}}} *מיסת [[פסחא|הפסחא]] [[קריית הוותיקן|בוותיקן]] התקיימה לא השתתפות מאמינים.<ref>{{Cite news|title=Pope Francis Says the Coronavirus Is ‘Testing Our Whole Human Family’|url=https://www.nytimes.com/2020/04/12/world/europe/pope-easter-mass-coronavirus.html|newspaper=The New York Times|date=2020-04-12|access-date=2020-04-17|issn=0362-4331|language=en-US|first=Elisabetta|last=Povoledo}}</ref> * כנס 2020 APS March Meeting ב[[דנבר]], [[קולורדו]], שתוכנן ל-2 במרץ בהשתתפות יותר מ-10,000 [[פיזיקאי]]ם מרחבי תבל, בוטל בהתראה של יום אחד.{{הערה|[https://march.aps.org/about/coronavirus Meeting Cancellation], באתר APS}} * חברת [[פייסבוק (חברה)|פייסבוק]] הודיעה על ביטול כנס המפתחים השנתי שלה, שתוכנן להתקיים ב-5–6 במאי ב[[סן חוזה (קליפורניה)|סן חוזה]], [[קליפורניה]].{{הערה|{{כלכליסט||בגלל הקורונה: פייסבוק מבטלת את כנס המפתחים השנתי|3797350|27 בפברואר 2020}}}} גם חברת [[גוגל (חברה)|גוגל]] הודיעה על ביטול כנס המפתחים השנתי שלה, [[Google I/O]].{{הערה|{{כלכליסט||אחרי פייסבוק: גם גוגל מבטלת את כנס המפתחים השנתי|3798331|3 במרץ 2020}}}} * כאמצעי למניעת הדבקה הודיעו מדינות רבות על הפסקת לימודים, וזו כללה בתחילת מרץ כ–300 מיליון תלמידים.{{הערה|{{הארץ|הניו יורק טיימס|נגיף הקורונה גרם ל–300 מיליון תלמידים בעולם להישאר בבית|1.8633758|6 במרץ 2020}}}} חברות שונות אפשרו לעובדיהן [[עבודה מהבית|לעבוד מהבית]], כאשר תפקידם מאפשר עבודה סדירה מהבית.{{הערה|{{כלכליסט||טוויטר לעובדיה: "תעבדו מהבית"|3798377|4 במרץ 2020}}}}{{הערה|{{גלובס|יסמין יבלונקו|גוגל מבקשת מעובדיה בעולם ובישראל: הישארו לעבוד מהבית|1001321374|11 במרץ 2020}}}} * תחרות ה[[אירוויזיון 2020]] שהייתה אמורה להתקיים בחודש מאי ברוטרדם שבהולנד, ותחרות ה[[אירוויזיון למוזיקאים צעירים 2020]] שהייתה אמורה להתקיים בחודש יוני בזאגרב שבקרואטיה בוטלו.{{הערה|{{ynet|רן בוקר|רשמית: אירוויזיון 2020 בוטל|5696798|18 במרץ 2020}}}} ===השפעות על עולם הספורט=== {{הפניה לערך מורחב|השפעת מגפת הקורונה על הספורט}} [[קובץ:Mivtsa Kadesh Garden, Raanana, March 2020 09.jpg|ממוזער|גינה ציבורית שנסגרה כחלק ממאמצי מניעת ההתפשטות של מגפת הקורונה]] בעקבות ההגבלות על התקהלות של אנשים רבים במקום אחד, נערכו מספר משחקים ללא קהל, אך עד אמצע מרץ השביתו רוב הליגות הבכירות את המשחקים. [[אולימפיאדת טוקיו (2020)]] נדחתה בשנה וצפויה להתקיים ביולי 2021. גם [[יורו 2020]] שתוכנן לקיץ נדחה באופן רשמי ל-[[2021]], בין השאר בעקבות העובדה שלא הושלמה זהות כל העולות, ומשחקי המוקדמות שנותרו לא יכלו להתקיים. == ראו גם == * [[סארס]] * [[המוות השחור]] * [[מגפת השפעת ב-2009]] * [[שפעת העופות]] * [[העברה אנטיגנית]] * [[השפעת הספרדית]] * [[המשבר הכלכלי העולמי (2020)]] == קישורים חיצוניים == {{מיזמים|ויקימסע=הנחיות למטיילים להתמודדות עם מגפת הקורונה}} * [https://systematics.maps.arcgis.com/apps/opsdashboard/index.html#/342e1e57b766491ab3f805ed85e105ce?locale=he מפה אינטראקטיבית בעברית של תפוצת המחלה והחלמה ממנה] * [https://nextstrain.org/ncov?animate=2019-11-30,2020-03-29,0,0,30000 נדידת הנגיף בין האזורים השונים על סמך הגרסאות השונות של הגנום הנגיפי] באתר nextstrain * {{קישור כללי|כתובת=https://www.worldometers.info/coronavirus/ |כותרת=טבלת נתונים מורחבת לפי מדינה, כולל אחוז הנבדקים ואחוז המתים מכלל האוכלוסייה |תאריך_וידוא=27 באפריל 2020 |שפה=אנגלית |מידע נוסף=באתר "Worldometer"}} *[https://www.google.com/covid19/mobility/ נתוני תנועה של צרכני גוגל במהלך המגפה] באתר גוגל *[[האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים]], [https://www.academy.ac.il/News/NewsItem.aspx?nodeId=658&id=1775 מאמרים, מצגות והרצאות ממקורות חיצוניים בנושא מגפת הקורונה] * בת-שבע גוטסמן, דנה פלורנטין, [https://www.clalit.co.il/he/your_health/family/Pages/coronavirus.aspx וירוס הקורונה: תשובות לשאלות הבוערות], באתר [[שירותי בריאות כללית]] * {{קישור כללי|כתובת=https://lbscience.org/2020/02/02/הנגיף-הטוען-לכתר/|הכותב=ד"ר דרור בן ניר|כותרת=הנגיף הטוען לכתר|אתר=[[מדע גדול, בקטנה]]|תאריך=2 בפברואר 2020}} * {{הארץ||מעקב קורונה - כמה חלו, כמה מתו, כמה החלימו|1.8632229}} *[https://corona.mako.co.il/ נגיף קורונה - תמונת מצב מתעדכנת], באתר [[N12]] * {{דוידסון|אנה ריבקין| איך מונעים את התפשטות הקורונה?|sciencepanorama/איך-מונעים-את-התפשטות-הקורונה|18 במרץ 2020}} <div class="mw-content-ltr"> *[https://www.who.int/emergencies/diseases/novel-coronavirus-2019 Coronavirus disease (COVID-19) outbreak], [[World Health Organization]] * [https://www.arcgis.com/apps/opsdashboard/index.html#/bda7594740fd40299423467b48e9ecf6 Coronavirus COVID-19 Global Cases] and [https://github.com/CSSEGISandData/COVID-19 historical data] by [[אוניברסיטת ג'ונס הופקינס|Johns Hopkins University]] * [https://apnews.com/6c45a08d3c2ea96e4edeb7e55a6a107e Virus-afflicted 2020 looks like 1918 despite science’s march] </div> * [https://www.hayadan.org.il/topic/מגיפת-הקורונה-סיקור-מיוחד מגיפת הקורונה – סיקור מיוחד] - אשכול כתבות ומאמרים באתר [[הידען]] * {{הארץ|אסף רונאל|כמה חלו? כמה ימותו? המחלוקת על המתמטיקה שמאחורי מגפת הקורונה|1.8730648|1 באפריל 2020}} * [https://healthy.walla.co.il/item/3351498 איך הקורונה פוגעת בנו ומתי מחליטים שאדם החלים?] באתר [[וואלה! NEWS|וואלה ניוז]], 13 באפריל 2020. * [https://news.walla.co.il/item/3351660 המדריך לבדיקות הקורונה: כיצד הן עובדות ומה המשמעות של התוצאות] באתר וואלה ניוז, 13 באפריל 2020. * פלורה קוך דבידוביץ', מרב פלג-גבאי, רוני בלנק | אישור: שלי לוי, [https://fs.knesset.gov.il/globaldocs/MMM/328308a4-dd82-ea11-8104-00155d0aee38/2_328308a4-dd82-ea11-8104-00155d0aee38_11_13859.pdf תוכניות להקלת ההגבלות שהטילו מדינות שונות במטרה להתמודד עם מגפת הקורונה], מרכז המידע של [[הכנסת]], ב-15 במאי 2020. ==הערות שוליים== {{הערות שוליים}} {{מגפת הקורונה}} {{הבהרה רפואית}} [[קטגוריה:מגפת הקורונה|*]] [[קטגוריה:מחלות מערכת הנשימה]] [[קטגוריה:נגיפים]] [[קטגוריה:מחלות נגיפיות]] [[קטגוריה:מגפות|קורונה]] [[קטגוריה:מגפת הקורונה ברפובליקה העממית של סין]]'
קוד הוויקי של הדף החדש, אחרי העריכה (new_wikitext)
'{{אקטואלי|כל הערך=כן}} {{מגפה | שם בשפת המקור =- | תמונה = Quarantine for the 2019-2020 coronavirus.jpg | כיתוב = השפעת המגפה במקומות שונים בעולם | סוג = [[מגפה]], [[מחלה נגיפית]] | משך = מתמשך | אזור הפגיעה = בכל העולם [https://gisanddata.maps.arcgis.com/apps/opsdashboard/index.html#/bda7594740fd40299423467b48e9ecf6 מפה אינטראקטיבית של תפוצת המחלה] | מוקד התפרצות = ווהאן, סין | מקור המגפה = לא ידוע | מקרי מוות = {{נתוני מגפת הקורונה|סך הכל|2}}{{נתוני מגפת הקורונה|הערה}} | מקרי הדבקה = {{מקרי הדבקה בקורונה|סך הכל}} | הבריאו = {{נתוני מגפת הקורונה|סך הכל|3}}{{נתוני מגפת הקורונה|הערה}}{{ש}}{{רענון נתונים}} | סטטוס = [[פנדמיה]] (ארגון הבריאות העולמי) | מפה = [[קובץ:COVID-19 Outbreak World Map.svg|300px|מרכז|תפוצת המחלה ברחבי העולם]] | כיתוב מפה = תפוצה ברחבי העולם {{יישור טקסט|ימין| {{מקרא|#300000|1,000,000 ומעלה מקרי הדבקה מאומתים}} {{מקרא|#510000|100,000–999,999 מקרי הדבקה מאומתים}} {{מקרא|#900000|10,000–99,999 מקרי הדבקה מאומתים}} {{מקרא|#c80200|1,000–9,999 מקרי הדבקה מאומתים}} {{מקרא|#ee7070|100–999 מקרי הדבקה מאומתים}} {{מקרא|#ffC0C0|1–99 מקרי הדבקה מאומתים}} {{מקרא|#e0e0e0|לא דווח על מקרי הדבקה}} }} }} [[קובץ:COVID-19 Nurse (cropped).jpg|ממוזער|אחות מטפלת במטופל שאושפז בעקבות חשיפה לנגיף. [[23 באפריל]] [[2020]].]] '''מגפת הקורונה''' היא [[פנדמיה|מגפה עולמית]] מתמשכת של [[מחלת נגיף קורונה 2019]] (COVID-19).{{הערה|שמאל=כן|{{קישור כללי|הכותב=Maham Abedi|כתובת=https://globalnews.ca/news/6535635/coronavirus-name-covid19|כותרת=COVID-19: New coronavirus disease named by World Health Organization|מידע נוסף=קוביד-19: השם שניתן על ידי ארגון הבריאות העולמי למחלה הנגרמת מנגיף הקורונה החדש|אתר=Globalnews.ca|שפה=אנגלית|תאריך=11 בפברואר 2020|תאריך_וידוא=12 בפברואר 2020}}}}{{הערה|{{קישור כללי|הכותב=מערכת JDN|כתובת=https://www.jdn.co.il/news/1278726|כותרת="קוביד-19": ארגון הבריאות העולמי הכריז על שם חדש לנגיף הקורונה|אתר=.jdn.co.il|שפה=עברית|תאריך=11 בפברואר 2020|תאריך_וידוא=14 בפברואר 2020}}}} הנגיף, מזן [[SARS-CoV-2]], עבר מ[[בעלי חיים]] נגועים ל[[אדם|בני אדם]], וגרם להדבקה של מיליוני בני אדם ולמותם של למעלה מחצי מיליון איש.<ref>{{קישור כללי|כתובת=https://www.worldometers.info/coronavirus/|כותרת=Coronavirus Update (Live): 4,750,616 Cases and 313,805 Deaths from COVID-19 Virus Pandemic - Worldometer|אתר=www.worldometers.info|שפה=en|תאריך_וידוא=2020-05-17}}</ref><ref>[[google:coronavirus-map-live]]</ref> המגפה פרצה לראשונה בדצמבר 2019 בעיר [[ווהאן]] ב[[הרפובליקה העממית של סין|סין]], ומאמצע פברואר 2020 החלה להתפשט במהירות לכל רחבי העולם<ref>[https://www.who.int/emergencies/diseases/novel-coronavirus-2019 "Coronavirus disease (COVID-19) outbreak"].</ref><ref>{{קישור כללי|כתובת=https://www.worldometers.info/coronavirus/#countries|כותרת=Coronavirus Update (Live): 1,778,964 Cases and 108,766 Deaths from COVID-19 Virus Pandemic - Worldometer|אתר=www.worldometers.info|שפה=en|תאריך_וידוא=2020-04-12}}</ref> ועוררה בהלה, מלווה בנפילה חדה של הבורסות בעולם<ref>. BBC News. 31 January 2020. [https://web.archive.org/web/20200213214801/https://www.bbc.com/news/world-51318246 Archived] from the original on 13 February 2020</ref><ref>{{קישור כללי|כתובת=https://www.calcalist.co.il/markets/articles/0,7340,L-3804990,00.html|הכותב=שיר רייטר|כותרת=דאו ג'ונס סגר נפילה של 23.2% מתחילת 2020 - הרבעון הגרוע ביותר מאז 1987|אתר=כלכליסט - www.calcalist.co.il|תאריך=2020-03-31|תאריך_וידוא=2020-05-25}}</ref> וב[[מלחמת מחירי הנפט בין ערב הסעודית לרוסיה (2020)|קריסה]] של מחיר הנפט.<ref>{{קישור כללי|כתובת=https://www.globes.co.il/news/article.aspx?did=1001325932|הכותב=גיא בן סימון|כותרת=לראשונה בהיסטוריה: הנפט קרס ב-300% עמוק מתחת לאפס|אתר=גלובס|תאריך=2020-04-20|שפה=he|תאריך_וידוא=2020-04-20}}</ref> תגובות מדינות ברחבי העולם כללו מגבלות על טיסות והתקהלויות וניתנו הנחיות ליצירת [[ריחוק חברתי]], [[הסגר (בריאות)|סגר]], [[עוצר]], ביטול אירועים וסגירת כלל המוסדות הלא חיוניים. כמו כן בוצעו מאמצים ממוקדים לאתר חולים ונשאים ול[[בידוד (בריאות)|בודדם]], למגן את צוותי הרפואה, ולהגדיל באופן מהיר את קיבולת בתי החולים, כולל בניית מסגרות אשפוז מיוחדות לחולי קורונה. זו הייתה הפעם הראשונה בהיסטוריה ששליש מהאנושות, שהם 2.6 מיליארד אנשים, נדרשו להישאר בבתים בתנאי סגר.<ref>{{קישור כללי|כתובת=https://www.calcalist.co.il/world/articles/0,7340,L-3803367,00.html|הכותב=ynet|כותרת=החל מהלילה: 1.3 מיליארד הודים בסגר; "איסור מוחלט לצאת מהבתים"|אתר=כלכליסט - www.calcalist.co.il|תאריך=2020-03-24|תאריך_וידוא=2020-05-25}}</ref> ==נתונים יומיים ומצטברים == {{הפניה לערך מורחב|:קטגוריה:התפרצות נגיף הקורונה לפי מדינה}} [[קובץ:2020 coronavirus cases by date of report.svg|350px|ממוזער|ההתפשטות בעולם שמחוץ לסין]] [[קובץ: 2020 coronavirus patients in China.svg|350px|ממוזער|התפרצות ודעיכת ההתפשטות בסין{{Legend|#7777cc|מחלימים}}{{Legend|#DDAA33|חולים פעילים}}{{Legend|#FF0000|מתים}}|טקסט=]] [[קובץ:COVID-19_Outbreak_World_Map_per_Capita.svg|300px|ממוזער|שמאל|מקרי הדבקה מאומתים למיליון איש: {{מקרא|#4c0000|10,000 ומעלה מקרי הדבקה מאומתים}} {{מקרא|#840000|3,000–10,000 מקרי הדבקה מאומתים}} {{מקרא|#cc0c0a|1,000–3,000 מקרי הדבקה מאומתים}} {{מקרא|#e45353|300–1,000 מקרי הדבקה מאומתים}} {{מקרא|#f89292|100–300 מקרי הדבקה מאומתים}} {{מקרא|#ffd0d0|>0–100 מקרי הדבקה מאומתים}} {{מקרא|#e0e0e0|לא דווח על מקרי הדבקה}} ]] <small>נתוני מקרי ההדבקה ומקרי המוות המפורטים מתייחסים לאנשים שנבדקו למחלת הקורונה, כפי שדווחו רשמית על ידי המדינות השונות. למדינות שונות יש מדיניות שונה בנוגע לרמת ה[[תסמינים]] הנדרשת כדי לבצע בדיקה, וחלקן אינן בודקות אנשים המגלים תסמינים קלים בלבד. בחלק ממדינות העולם נרשמו דיווחים מעטים בלבד, וכמה מדינות אינן מדווחות כלל.</small> <small>להלן נתונים מצטברים ויומיים נכון ל'''בוקר 30 ביולי 2020''' (מרבית המספרים מעוגלים)</small> '''בעולם''': * '''מקרי הדבקה מאומתים''': כ-17,177,000 * '''תמותה:''' 670,000 מתו במצטבר בכל העולם * '''הבריאו{{הערה|נמצאו שליליים לנגיף}}:''' 10,690,000 * '''מקרים פעילים:''' 5,820,000 * '''[[שיעור קטלניות]] עולמי מצטבר''': כ-4 אחוזים ==== מדינות עם מעל 500,000 מקרי הידבקות ==== <small>להלן נתונים מצטברים ויומיים נכון ל''' 4 באוגוסט 2020''' (מרבית המספרים מעוגלים)</small> *ב[[התפרצות נגיף הקורונה בארצות הברית|ארצות הברית]] כ-4,862,000 מקרי הדבקה מאומתים, כשמתוכם מעל 400 אלף מקרים בכל אחת מהמדינות [[ניו יורק]] [[קליפורניה]] [[טקסס]] ו[[פלורידה]]. מעל 158,000 מקרי מוות. שיעור הקטלניות המצטבר בארצות הברית מהמקרים המאומתים הוא כ-3.4 אחוזים. * [[התפרצות נגיף הקורונה בברזיל|ברזיל]] - כ-2,752,000 מקרי הידבקות, מעל 90,000 מקרי מוות. גם ב[[ברזיל]] המגפה החלה להתפשט באיחור מה. רק לקראת סוף מרץ החלה להסתמן עלייה מהירה במספרי המקרים החדשים ובתמותה, גם עקב מיעוט בבדיקות. מאפריל חלה האצה בהתפשטות המגפה שנמשכה גם בחודשים הבאים.{{הערה|{{הארץ|[[AP]]|פיגור בבדיקות ועומס על בתי החולים: ברזיל לא מצליחה לבלום את מגפת הקורונה|1.8797788|25 באפריל 2020}}}} אחוזי התמותה כ-3.5 אחוזים. * [[התפרצות נגיף הקורונה בהודו|הודו]] - כ־1,906,000 מקרים מאומתים ומעל 35,000 מקרי תמותה. המגפה התחילה להתפשט באיחור, ועד אמצע מרץ אומתו מקרים בודדים. מאמצע מרץ החל גידול במספר המקרים המאומתים, ובאפריל האצה אף על פי שהממשלה הטילה סגר. בהודו בוצעו מעט מאוד בדיקות ביחס לגודלה העצום של האוכלוסייה. במאי חלה האצה נוספת בהתפשטות הנגיף, והודו עברה את 100 אלף המקרים. ביולי הגיעה הודו למקום השלישי במספר המקרים המאומתים ועברה את רף מיליון ההדבקות. שיעור הקטלניות המצטבר מהמקרים המאומתים הוא כ-2.2 אחוזים. * [[התפרצות נגיף הקורונה ברוסיה|רוסיה]] - על פי הדיווח הרשמי מעל - 861,000 מקרי הידבקות. אף על פי שכבר בפברואר דווחו ברוסיה מקרי הידבקות בודדים, לפי הדיווח הרשמי החלה התפשטות המגפה ברוסיה רק באמצע מרץ. באפריל חל גידול חד במקרי ההדבקות, בד בבד עם עלייה חדה במספר הבדיקות. התמותה המדווחת נמוכה יחסית: 13,800 מקרים (כ-1.5 אחוזים). *[[התפרצות נגיף הקורונה בדרום אפריקה|דרום אפריקה]] - כ-517,000 מקרים. הוירוס התגלה לראשונה במרץ 2020, ההתפשטות הייתה בשליטה באופן יחסי עד מאי, ואז החלה התפרצות שנמשכה גם ביוני. ביולי הייתה דרום אפריקה לאחד ממוקדי המגפה הגדולים. ==== מדינות עם מעל 300,000 מקרי הידבקות ==== <small>להלן נתונים מצטברים ויומיים נכון ל'''3 באוגוסט 2020''' (מרבית המספרים מעוגלים)</small> * [[התפרצות נגיף הקורונה במקסיקו|במקסיקו]] מעל 440,000 מקרי הידבקות וכ-45,000 מקרי תמותה. עלייה חדה בהתפשטות המגפה נרשמה במהלך אפריל 2020 ומספר מקרי ההידבקות עלה במהירות גם במאי. מקסיקו הפכה ביוני לאחד ממוקדי המגפה המובילים. * [[התפרצות נגיף הקורונה בפרו|פרו]] - כ־430,000 מקרים וכ-19,000 מקרי מוות. באפריל הנגיף התפרץ במדינה בחומרה רבה. מסוף אפריל עלה קצב הבדיקות במדינה. במאי הפכה המדינה לאחת מהמובילות במספר המקרים בעולם. שיעור הקטלניות המצטבר כ-4.9 אחוזים. * ב[[התפרצות נגיף הקורונה בצ'ילה|צ'ילה]] כ-360,000 מקרי הידבקות וכ-9,300 מקרי מוות. התפשטות המגפה הואצה במאי 2020, כמו במרבית מדינות דרום ומרכז אמריקה. שיעור התמותה במדינה נמוך יחסית (כ-2.6 אחוזים). * [[התפרצות נגיף הקורונה בספרד|ספרד]] כ-350,000 ומתו כ-28,000. ספרד אף הטילה סגר כללי במהלך חודש מרץ, ולאחריו חלה ירידה הדרגתית ומתמשכת בתוספת המקרים היומית. ב-8 באפריל ירדה התוספת היומית אל פחות מ-4 אחוזים ליום. שיעור הקטלניות המצטבר בספרד הוא כ-8 אחוזים. *[[התפרצות נגיף הקורונה באיראן|איראן]] על פי הדיווח הרשמי נרשמו כ-310,000 מקרים וכ-17,000 מקרי מוות, אך מסמכים רשמיים של השלטונות באיראן שהגיעו לידי רשת BBC בפרסית, העלו כי המדינה מסלפת את הנתונים וכי כבר ב-21 ביולי היה ידוע לשלטונות האיראניים על 451 אלף נדבקים, ועל 42 אלף שמתו מהנגיף.<ref>{{קישור כללי|כתובת=https://www.jdn.co.il/breakingnews/1364928/|הכותב=bbc|כותרת=איראן מסלפת את הנתונים|אתר=JDN|תאריך=}}</ref> גם סגן שר הבריאות האיראני חשף בטעות כי מספר הנדבקים גבוה בהרבה מהמדווח כאשר דיווח כי מספרם הוא 52 אלף (ולא כ-23 אלף כפי הדיווח הרשמי ביום הפרסום -23 במרץ){{הערה|{{מעריב אונליין|יאסר עוקבי|באיראן מודים: כמות החולים בקורונה גדולה משמעותית מבנתון הרשמי|corona/corona-world/Article-755887|23 במרץ 2020}}}} מספר בכירים נדבקו בנגיף ומספר המקרים המדווח עולה במהירות.{{הערה|{{מעריב אונליין|מעריב אונליין|הקורונה בצמרת האיראנית: הבכירים ממשיכים להידבק - ביניהם העוזרת של רוחאני|news/world/Article-750816|27 בפברואר 2020}}}} נשמעות טענות כי המספר האמיתי גבוה בהרבה.{{הערה|{{וואלה!|סוכנויות הידיעות|דיווח: לפחות 210 בני אדם מתו מנגיף באיראן|3343609|28 בפברואר 2020}}}} * [[קולומביה]] כ-328,000 מקרי הידבקות וכ-4500 מקרי מוות. * [[התפרצות נגיף הקורונה בממלכה המאוחדת|בריטניה]] - כ-304,000 מקרי הידבקות וכ-46,000 מקרי מוות. בבריטניה אימצו בתחילה את מדיניות [[חסינות העדר]] ורק לאחר מחאה משמעותית החליטה הממשלה על הטלת סגרים. מספר הבדיקות היה קטן באופן יחסי, ולכן בתחילה מספר הנדבקים המאומתים לא עלה כמו מדינות בגודל דומה באירופה, אך העלייה במקרי המוות הייתה חדה. (שיעור קטלניות מצטבר מעל 14 אחוזים) ==== מדינות עם מעל 200,000 מקרי הידבקות ==== <small>להלן נתונים מצטברים ויומיים נכון ל'''1 באוגוסט 2020''' (מרבית המספרים מעוגלים)</small> * בפקיסטן מעל 279,000 מקרי הידבקות. במאי החלה המגפה להתפשט במהירות, וביוני הפכה המדינה לאחר ממוקדי המגפה העולמיים הגדולים. * ב[[התפרצות נגיף הקורונה בסעודיה|סעודיה]] מעל 278,000 מקרי הידבקות. עלייה חדה בהתפשטות המגפה נרשמה במהלך אפריל-יוני 2020. * [[התפרצות נגיף הקורונה באיטליה|איטליה]] -כ-247,000, ונרשמו במצטבר כ-35,000 מקרי מוות - שיעור קטלניות (CFR) מעל 14 אחוזים. איטליה הייתה מהמדינות הראשונות מחוץ לסין בהן התפשטה המגפה בעוצמה. ב-9 במרץ הוטל באיטליה סגר, שהלך והתהדק עם הזמן. שיעור הגידול במספר המקרים החל לרדת בהדרגה בהמשך החודש (בטבלה בפסקת "התפשטות המגפה"). ב-14 באפריל ירדה התוספת היומית אל מתחת ל-2 אחוזים מהנדבקים, ובמאי התפשטות המגפה הואטה מאוד. * [[התפרצות נגיף הקורונה בטורקיה|טורקיה]]: כ-232,000 מקרי הידבקות וכ-5600 מקרי מוות. באמצע מרץ היו מאות מקרים בודדים, באפריל הואץ קצב ההדבקה, וטורקיה הפכה לאחד ממוקדי המגפה המובילים. * ב[[בנגלדש]] מעל 240,000 מקרים. התפשטות המגפה הואצה במאי 2020. * [[התפרצות נגיף הקורונה בגרמניה|גרמניה]] כ 211,000 מקרי הידבקות וכ-9,000 מקרי מוות. שיעור קטלניות מצטבר מעל ל-4 אחוזים, נמוך יחסית למדינות מערב אירופה ולממוצע העולמי. בגרמניה הונהגו הגבלות בשלב מוקדם יחסית של ההתפרצות. * ארגנטינה - מעל 202,000 מקרים. {{ריכוז טבלאות מגפת הקורונה}} ==== מדינות עם מעל 100,000 מקרי הידבקות ==== <small>להלן נתונים מצטברים ויומיים נכון ל-'''1 באוגוסט 2020''' (מרבית המספרים מעוגלים)</small> * [[התפרצות נגיף הקורונה בצרפת|צרפת]] כ-191,000 מקרי הדבקות וכ-30,000 מקרי מוות. שיעור התמותה מעל 17 אחוזים. * בקטר מעל-110,000 מקרי הדבקה אך התמותה נמוכה במיוחד - 93 בלבד. (גילם של 95.5 אחוז [[דמוגרפיה של קטר|מהתושבים קטן מ-55]]) * [[התפרצות נגיף הקורונה בקנדה|קנדה]] - מעל 114,000 מקרי הידבקות וכ-8000 מקרי מוות. התפשטות המגפה הואטה מעט באפריל 2020, אך במאי נמשכה העלייה במספר הנדבקים. *[[התפרצות נגיף הקורונה בעיראק|עיראק]] - כ-131,000 מקרים. * אינדונזיה - כ־113,000 מקרים. * [[התפרצות נגיף הקורונה בפיליפינים]] - מעל 106,000 מקרים. * [[התפרצות נגיף הקורונה במצרים|מצרים]] - מעל 95,000 מקרים. מעל־4300 מקרי מוות. עד מאי הייתה המגפה על אש קטנה, ואז התפרצה בעוצמה ביוני. =====סין===== * [[התפרצות נגיף הקורונה ברפובליקה העממית של סין|סין]]: <small>נכון '''לבוקר 16 ביולי''' (בשל בלימת המגפה בסין, הנתונים אינם מתעדכנים מדי יום)</small>:{{הערה|{{מעריב אונליין||זינוק במספר המתים מקורונה בסין, מת ראשון ביפן|news/world/Article-747871|13 בפברואר 2020}}}}{{הערה|[http://wjw.hubei.gov.cn/fbjd/dtyw/202002/t20200213_2025581.shtml מצב מגפה של נגיף קורונה חדש במחוז חוביי ב-12 בפברואר 2020], ועדת הבריאות המחוזית של חוביי, 13 בפברואר 2020 {{סינית}}}} ** סין הייתה המדינה בה פרצה המגפה בדצמבר 2019. המגפה בסין נבלמה החל ממרץ 2020. נכון למאי 2020 נוספים מדי יום מקרים חדשים בודדים שרובם מקורם מחוץ לסין. ** מקרי הידבקות '''מאומתים''' כ-84,000.{{הערה|{{קישור כללי|כותרת=Tracking coronavirus: Map, data and timeline|אתר=BNO News|תאריך=2020-02-18|כתובת=https://bnonews.com/index.php/2020/02/the-latest-coronavirus-cases/|שפה=en|תאריך_וידוא=2020-02-23|הכותב=B. N. O. News}}}}{{הערה|נציבות הבריאות הלאומית של סין (בסינית, אפשרות תרגום לעברית) [http://www.nhc.gov.cn/yjb/pzhgli/new_list.shtml]}} מתוך כלל המקרים בסין, כ-67,800 נצפו במחוז [[חוביי]] בו פרצה המגפה, מתוכם יותר מ 50,000 בעיר [[ווהאן]]. ** כ-4,630 מקרי מוות בסין היבשתית,{{הערה|סין ללא [[הונג קונג]] ומקאו}} רובם המוחלט, כ-4,500, במחוז חוביי. ** בין הנדבקים בנגיף היו גם עובדי הצוותים הרפואיים. עד 14 בפברואר נדבקו 1,716 עובדי צוותים רפואיים, ושישה מהנדבקים מתו.{{הערה|{{החדשות 13||1,700 נדבקו ו-6 מתו: המחיר שמשלמים הצוותים הרפואיים בסין|item/news/abroad/asia/corona-virus-china-1006814|14 בפברואר 2020}}}} ====מדינות נבחרות אחרות==== * [[התפרצות נגיף הקורונה בשוודיה|שוודיה]] - מעל 80,000 מקרי הידבקות, -5,500 מקרי מוות. באפריל עוד נרשם שיעור גבוה של תמותה, מעל 10 אחוזים ממקרי ההדבקה, אך בהמשך נרשמה ירידה חדה בתמותה. בשוודיה היה בתחילה מספר נמוך של בדיקות יחסית לשכנותיה ב[[סקנדינביה]] אך היא תיקנה זאת בהמשך. שוודיה כמעט שלא נקטה בצעדי בידוד וסגר, ועודדה ריחוק חברתי וולונטרי. הדבר התבטא באפריל ובמאי בהאצה של מספר מקרי ההידבקות ובתמותה גבוהה בהרבה באופן יחסי לשכנותיה בסקנדינביה.{{הערה|שם=globes1001325319|{{קישור כללי|כותרת=הגרף היומי: בשבדיה ממשיכים ללכת לבתי קפה - ומשלמים את המחיר|אתר=גלובס|תאריך=2020-04-14|כתובת=https://www.globes.co.il/news/article.aspx?did=1001325319|שפה=he|תאריך_וידוא=2020-04-29|הכותב=אסף}}}} * [[התפרצות נגיף הקורונה בבלגיה|בלגיה]] - מעל 67,000 מקרים, ו-9700 מקרי מוות. ההתפשטות החלה במרץ 2020. במאי 2020 הואט מאוד קצב ההתפשטות לאור צעדי המנע שננקטו. נכון למאי 2020 בבלגיה נרשם שיעור הקטלניות הגבוה בעולם- כ-16 אחוזים. * [[בלארוס]] -מעל 67,000 * [[התפרצות נגיף הקורונה בישראל|ישראל]] - מעל 72,000 מקרים. שיעור התמותה נמוך משמעותית ביחס לממוצע העולמי - 1.5. ב-29 באפריל נרשמה תפנית במגפה, כאשר לראשונה מספר המחלימים המצטבר עלה על מספר המקרים הפעילים. במאי ירד מאוד מספר המקרים היומיים שהתגלו, אך במהלך יוני חזר מספר המקרים החדשים לעלות. * [[התפרצות נגיף הקורונה בהולנד|הולנד]] - כ 54,000 מקרים, ושיעור תמותה מצטבר כ-12 אחוזים. קצב ההתפשטות הואט מאוד במאי. * [[התפרצות נגיף הקורונה בשווייץ|שווייץ]]. - מעל 35,000 מקרים. היא נקטה במדיניות של ריבוי בדיקות וצעדים כמו איסור התקהלות של יותר מ-5 אנשים, והתפשטות המגפה הואטה כבר באפריל ולמעשה נבלמה. * ב[[התפרצות נגיף הקורונה בקוריאה הדרומית|קוריאה הדרומית]] נכון לסוף מאי 2020 המגפה בשליטה: כ-12,300 מקרים ו-280 מקרי מוות. שיעור התמותה במדינה (שאינו סופי) הוא סביב 2.2 אחוזים. לקראת סוף מאי נרשמה עליית מה במספר המקרים לכמה עשרות ביום והממשלה נקטה צעדי מנע. * 712 מקרים אירעו ב[[אוניית תענוגות|אוניית התענוגות]] "[[דיימונד פרינסס]]" ב[[יפן]] (לא כולל מקרים שהתגלו בנוסעים לאחר ששבו לארצותיהם). קצב ההחלמה היה איטי: הנוסעים נדבקו במהלך חודש פברואר, ונכון ל-23 באפריל מתו 13 נוסעים, ו-54 עדיין היו חולים.{{הערה|שמאל=כן|{{קישור כללי|כתובת=https://www.usatoday.com/story/travel/cruises/2020/02/18/coronavirus-jose-andres-provides-meals-diamond-princess-passengers/4788804002/|הכותב=Julia Thompson and Hannah Yasharoff|כותרת=Coronavirus cases on Diamond Princess soar past 500, site of most infections outside China|אתר=USA TODAY|שפה=en|תאריך_וידוא=2020-03-01}}}} == הדבקה ותסמינים == {{הפניה לערך מורחב|מחלת נגיף קורונה 2019}} הנגיף מתפשט על ידי רסיסי רוק הנפלטים ב[[דיבור]], ב[[שיעול]] או ב[[עיטוש]] מאדם הנושא את הנגיף.<ref>[https://www.who.int/docs/default-source/coronaviruse/getting-workplace-ready-for-covid-19.pdf "Getting your workplace ready for COVID-19"] (PDF). ''World Health Organization''. 27 February 2020.</ref><ref name=":0">[https://www.who.int/news-room/q-a-detail/q-a-coronaviruses "Q&A on coronaviruses"]. ''[[ארגון הבריאות העולמי|World Health Organization]] (WHO)''. 11 February 2020.</ref>{{הערה|שם=cdc2019ncov|שמאל=כן|[https://www.cdc.gov/coronavirus/2019-ncov/about/symptoms.html "Symptoms of Novel Coronavirus (2019-nCoV) CDC"]. ''U.S. [[המרכזים לבקרת מחלות ומניעתן|Centers for Disease Control and Prevention (CDC)]]''. 10 February 2020.}} תקופת הדגירה היא בדרך כלל חמישה ימים, אך עשויה להיות בין יומיים לארבעה עשר יום.<ref name=cdc2019ncov /><ref name=":2">Rothan HA, Byrareddy SN (February 2020). [http://www.sciencedirect.com/science/article/pii/S0896841120300469 "The epidemiology and pathogenesis of coronavirus disease (COVID-19) outbreak"]. ''Journal of Autoimmunity'': 102433. [[DOI|doi]]:[[doi:10.1016/j.jaut.2020.102433|10.1016/j.jaut.2020.102433]]. [[PMID]] [https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/32113704 32113704].</ref> במהלך תקופה זו הנשא יכול להדביק אחרים. דווח גם על מקרה של פיתוח תסמינים לאחר זמן של 27 יום.{{הערה|{{כאן|מערכת כאן חדשות|לא סבלה משום תסמין - והדביקה חמישה אנשים בקורונה|66967|22 בפברואר 2020|item}}}} התסמינים הם לרוב [[חום (תסמין)|חום]], [[שיעול]] ו[[קוצר נשימה]].<ref name=cdc2019ncov /><ref name=":2" /> דווח גם על תסמינים אחרים, ייחודיים יותר למחלה לעומת [[שפעת]], ובהם אובדן זמני של [[טעם|חוש הטעם]] ו[[חוש ריח|חוש הריח]] וכן [[שטף דם|שטפי דם]] באצבעות. סיבוכים עלולים לכלול [[דלקת ריאות]], הצטברות [[קריש דם|קרישי דם]] ו[[אי-ספיקת כליות]]. אין [[חיסון]] או תרופה ספציפית נגד הנגיף, אך מחקרים מתבצעים בכל העולם. הטיפול בחולים מתמקד בהקלת התסמינים ובטיפול תומך. אמצעי הגנה כוללים שמירה על היגיינה אישית, שמירת מרחק מאנשים אחרים, ובידוד עצמי של 14 ימים לאנשים שהיו בקרבת חולים.<ref name=":0" /><ref name=cdc2019ncov /><ref>[https://www.cdc.gov/coronavirus/2019-ncov/specific-groups/high-risk-complications.html "Coronavirus Disease 2019 (COVID-19)"]. ''Centers for Disease Control and Prevention''. 11 February 2020.</ref> שיעור התמותה המדויק אינו ברור ומוערך בכ-2 אחוזים.<ref>https://www.who.int/docs/default-source/coronaviruse/situation-reports/20200306-sitrep-46-covid-19.pdf?sfvrsn=96b04adf_2</ref> לפי ההערכות, [[מספר ההתרבות הבסיסי]] (מספר שמתאר כמה אנשים עלולים להידבק מאדם חולה אחד) עומד על 2.2.{{הערה|[https://www.biorxiv.org/content/10.1101/2020.01.23.917351v1.full.pdf PATTERN OF EARLY HUMAN-TO-HUMAN TRANSMISSION OF WUHAN 2019-NCOV]|שמאל=כן}} [[תסמין|תסמינים]] מופיעים רק אצל אחד מתוך חמישה נשאים של הנגיף, והם מדביקים אחרים.{{הערה|{{כאן|מערכת כאן חדשות|השבוע עם ירון דקל {{!}} 31.01.20|65888|31 בינואר 2020|Item}}<!-- מהדורת שישי בערב של כאן 11. דקה 20:31 -->}} הזמן מאימות חולים הקורונה עד ההידרדרות של חלקם למצב בינוני-קשה הוא כ-3 שבועות. <ref>{{קישור כללי|כתובת=https://twitter.com/nadaveyaldesk/status/1277289424032804865/photo/1|הכותב=[[נדב אייל]]|כותרת=הדו"ח של מכון גרטנר|אתר=[[טויטר]]|תאריך=28 ביוני 2020|שפה=he|תאריך_וידוא=2020-06-28}}</ref> תהליך ההחלמה ארוך במיוחד, ונע בין כשבועיים במקרים הקלים ועד שישה שבועות בקשים. דווח שחלק מהמחלימים המשיכו לחוות תסמינים פיזיים כמו חולשה, כאבים ושינויים בחוש הטעם, כמו גם השלכות נפשיות.<ref name=":02">{{קישור כללי|כתובת=https://www.mako.co.il/news-lifestyle/2020_q2/Article-905e890441ec271026.htm|כותרת=N12 - "לא חזרנו לעצמנו": תופעות הלוואי הקשות של מחלימי הקורונה|אתר=N12|תאריך=2020-06-19|תאריך_וידוא=2020-06-20}}</ref> ==התפרצות המגפה בסין וגילוי הנגיף== {{הפניה לערך מורחב|התפרצות נגיף הקורונה ברפובליקה העממית של סין}} [[קובץ:COVID-19 Confirmed Cases Animated Map.webm|350px|ממוזער|אנימציה המציגה את התפשטות הנגיף בסין, על פי מקרי הידבקות מאומתים מאז 22 בינואר 2020]] במהלך חודש דצמבר 2019 זוהו מספר מקרים של [[דלקת ריאות]] חמורה שלא הושפעה מטיפול [[אנטיביוטיקה|אנטיביוטי]] שנגרמה מ[[נגיף]] לא מזוהה בעיר [[ווהאן]] ב[[מחוזות הרפובליקה העממית של סין|מחוז]] [[חוביי]] שבסין, והוא נקשר ל[[שוק רטוב|שוק]] חוואנאן {{אנ|Huanan Seafood Wholesale Market}} ל[[מאכלי ים]] בווהאן, אך לא זוהתה אפשרות ההדבקה מאדם לאדם. על פי [[תחקיר עיתונאי|תחקירים עיתונאיים]], בימים הראשונים לגילוי המחלה נקט השלטון הסיני, המקומי והארצי, באמצעים שונים להגביל מידע על הנגיף והמחלה החדשים. בתחקיר שערך העיתון [[SCMP]] בהתבסס על [[הדלפה]] של מסמך ממשלתי סיני, עלה כי התאריך המוקדם ביותר שבו אותר בדיעבד חולה קורונה הוא באמצע נובמבר 2019, עד סוף נובמבר אותרו בדיעבד 8 חולים{{הערה|Josefina Ma, [https://www.scmp.com/news/china/society/article/3074991/coronavirus-chinas-first-confirmed-covid-19-case-traced-back Coronavirus: China’s first confirmed Covid-19 case traced back to November 17], South China Morning Post, 13.3.2020|שמאל=כן}} ועד סוף 2019 חלו בווהאן כ־270 חולים (חלק מהמקרים אומתו רק מאוחר יותר) והצטברו עדויות על אפשרות הדבקה מאדם לאדם.{{הערה|שם=גלובס|{{גלובס|אופיר דור|הסילופים, האיומים, ההשתקות וההפחדות: כך הדביקה סין את כל העולם|1001322487|21 במרץ 2020}}}} נטען גם כי ה[[ריצוף DNA|ריצוף הגנטי]] של הווירוס הושלם כבר בראשית ינואר 2020, בידי מעבדה מסונפת ל[[אוניברסיטת פודאן]] ב[[שאנגחאי]] והועבר לרשויות הבריאות הראשיות בסין, בתוספת המלצה לנקוט אמצעי מניעה ושליטה, אך הרשויות התעלמו והמעבדה פרסמה באופן פומבי ועצמאי את הריצוף הגנטי של [[SARS-CoV-2]] באתר האינטרנט virological.org ב־11 בינואר 2020,{{הערה|[http://virological.org/t/novel-2019-coronavirus-genome/319/1 Novel 2019 coronavirus genome]|שמאל=כן}} צעד שהוביל להחלטת הממשלה כעבור זמן קצר לסגור את המעבדה{{הערה|שם=גלובס}} הממשלה הסינית הכחישה את הדברים וטוענת שפעלה בשקיפות ובמהירות להגנת האוכלוסייה החל מהרגע בו הבינה כי מדובר במגפה.{{הערה|{{קישור כללי|כותרת=מסמכים של המשטר מגלים: סין הבינה שזו מגפה, והזהירה רק אחרי 6 ימים|אתר=כלכליסט - www.calcalist.co.il|תאריך=2020-04-15|כתובת=https://www.calcalist.co.il/world/articles/0,7340,L-3808337,00.html|תאריך_וידוא=2020-04-29|הכותב= ynet}}}} על פי הדיווח הרשמי, ב-10 בינואר היו רק 41 מקרי הדבקה.{{הערה|1=[http://www.nhc.gov.cn/yjb/s3578/202001/1beb46f061704372b7ca41ef3e682229.shtml]}} ב-23 בינואר 2020 הגיע מספר המקרים המאומתים המצטברים ל-830,{{הערה|1=[http://www.nhc.gov.cn/yjb/s3578/202001/c5da49c4c5bf4bcfb320ec2036480627.shtml]}} ושלטונות סין החלו לנקוט בצעדים מחמירים למניעת התפשטות הקורונה שבעיקרם סגירת האפשרות לנוע בחופשיות מאזורים נגועים ואליהם והטלת עוצר על ערים במחוז [[חוביי]] בו פרצה המגפה. כתוצאה מהסגר המוחלט חלה ירידה הדרגתית משמעותית במספר מקרי ההידבקות המדווחים.{{הערה|ב-13 בפברואר חל בסין שינוי באופן הזיהוי של חולים (הוחל בזיהוי חולים גם על פי תסמינים בלבד, ולא רק על פי תוצאות מעבדה), ועקב כך נוצר גידול חד-פעמי חריג במספר מקרי ההדבקה והתמותה בהשוואה ליום הקודם.}} המגפה נבלמה לקראת סוף פברואר, ברמה של כ-80 אלף מקרי הידבקות. מתחילת חודש מרץ ירד המספר היומי של מקרים חדשים והגיע למספר זניח. ==התפשטות הנגיף בעולם== במהלך פברואר 2020 החל הנגיף להתפשט מחוץ לסין, ונכון לסוף פברואר היה מספר מקרי ההידבקות בעולם כ-89,000, מתוכם כ-80,000 בסין ורק 9,000 ביתר העולם, במעל 60 מדינות. מתחילת מרץ החל ממרכז הכובד של המגפה לעבור למדינות אחרות בעולם. במהלך חודש מרץ הלך וגדל מספר הנדבקים במהירות, ובאמצע מרץ התפשט כבר ליותר מ-150 מדינות, ובעיקר למדינות באירופה. החל מאמצע מרץ עלה הן מספר הנדבקים והן מספר המתים בעולם שמחוץ לסין על זה שבסין. מוקדי ההתפשטות המרכזיים בסוף מרץ היו בעיקר איטליה וספרד מוקד נוסף היה ב[[איראן]]. במקביל החלה המגפה להתפשט במהירות בארצות הברית, ומספר מקרי ההידבקות היומי המדווח שם הגיע בסוף מרץ ליותר מ-15,000. מספר המקרים החדשים ליום בעולם עבר לקראת סוף מרץ את רמת-60,000. ב-26 במרץ עמד מספר הנדבקים בעולם על יותר מ-500,000, ויותר מ-24 אלף מקרי מוות. {| ב-25 בפברואר, לראשונה מאז פרוץ המגפה, עלה המספר היומי של מקרי ההדבקה המאומתים שדווחו בעולם שמחוץ לסין, על זה שבסין. * ב-1 במרץ, לראשונה מאז פרוץ המגפה, עלה המספר היומי של מקרי מוות מחוץ לסין על זה שבסין. * ב-7 במרץ, לראשונה מאז פרוץ המגפה, עלה המספר של מקרי ההדבקה המאומתים בטיפול בעולם (כ-22,000) שמחוץ לסין על זה שבסין (כ-20,500). * ב-13 במרץ עלה מספר מקרי ההדבקה המאומתים בעולם על 10,000 ביממה. * ב-15 במרץ עלה מספר מקרי ההדבקה המאומתים המצטבר מחוץ לסין על זה שבסין (כולל מחלימים ומתים). * ב-15 במרץ עלה גם מספר המתים המצטבר מחוץ לסין על זה שבסין. * ב-19 במרץ עלה מספר המתים המצטבר על 10,000, ומספר המתים באיטליה עלה על זה שבסין - 3,405 לעומת 3,248. * ב-26 במרץ עבר מספר מקרי ההדבקה המאומתים בעולם את רמת ה-500,000, ומספר מקרי ההידבקות בארצות הברית עבר את זה שבסין ואת זה שבאיטליה ובכך הפכה המדינה למובילה במספר מקרי ההדבקה בעולם. * ב-27 במרץ עברה ארצות הברית את רמת 100,000 מקרי ההדבקה המאומתים. המספר היומי של מקרי ההדבקה המאומתים בעולם הגיע לכ-65,000. ב-1 באפריל 2020 עברה את רף ה-200,000 מקרי הדבקה מאומתים, וב-10 באפריל 500,000. * ב-2 באפריל עברו מקרי ההדבקה המאומתים את רף המיליון. * ב-10 באפריל עבר מספר מקרי המוות את רף ה-100,000. * ב-14 באפריל נרשמו בעולם 2 מיליון מקרי הדבקה מאומתים. * ב-27 באפריל עבר מספר מקרי ההדבקה בעולם את רף ה-3 מיליון, ובארצות הברית את רף המיליון. *ב-21 במאי עבר מספר מקרי ההדבקה בעולם את רף ה-5 מיליון. ===כרוניקה של התפשטות הנגיף=== ב־21 בינואר דווח על מקרה ראשון שאותר ב[[ארצות הברית]].{{הערה|{{ynet||מקרה ראשון של הווירוס הסיני התגלה בארצות הברית|5663970|21 בינואר 2020}}}} החולה הגיע מסין ונחת בנמל התעופה של [[סיאטל]], כשהוא סובל מתסמיני המחלה. בנמל התעופה עדיין לא הופעלו אמצעי הסריקה המיוחדים לזיהוי נוסעים חולים. הוא אושפז בבידוד בבית חולים ב[[מדינת וושינגטון]]. לדבריו הוא לא ביקר בשווקים באזור העיר ווהאן, שהיא מקור התפרצות המחלה בסין. ב־2 בפברואר דווח על מקרה מוות ראשון מחוץ לסין: תושב ווהאן שבסין מת מהנגיף ב[[הפיליפינים|פיליפינים]].{{הערה|{{ערוץ7|ערוץ 7|מקרה מוות ראשון מנגיף הקורונה מחוץ לסין|426074|2 בפברואר 2020}}}} [[קובץ:Cathay Pacific Catering Service cleaning measure for the stafff 202001.jpg|ממוזער|שמאל|חומרי חיטוי ומדחומים בכניסה למשרדי חברת [[קת'אי פסיפיק]] עקב התפרצות הנגיף]] ב-13 בפברואר אירע מקרה מוות ראשון מהנגיף ביפן, וב-15 בפברואר אירע מקרה מוות ראשון מהנגיף מחוץ ליבשת [[אסיה]], כאשר תייר סיני בן 80 מת בצרפת.{{הערה|{{וואלה!|[[רויטרס]]|נגיף הקורונה מתפשט: מקרה מוות ראשון באירופה, הווירוס הגיע לאפריקה|3340885|15 בפברואר 2020}}}} ב-[[21 בפברואר]], לראשונה מאז התפרצות הנגיף – הגיע נגיף הקורונה ל[[ישראל]] לאחר שנוסעים ישראלים מספינת "דיימונד פרינסס" שבו לארץ. כלל הנוסעים נלקחו לבידוד, ואחת מתוך 11 הנוסעים נדבקה בנגיף ונשארה בבידוד.{{הערה|שם=ירקצי|}} באותו יום התפשט הנגיף גם ל[[לבנון]] לאחר שאישה מ[[איראן]] נכנסה למדינה.{{הערה|{{וואלה!|רויטרס|נגיף הקורונה מתפשט באיראן; מקרה הידבקות ראשון בלבנון|3342130|21 בפברואר 2020}}}} ב-29 בפברואר 2020 דווח על מקרה מוות ראשון בארצות הברית כתוצאה מהנגיף; אישה מתה בפרוורי [[סיאטל]] שב[[וושינגטון (מדינה)|מדינת וושינגטון]].{{הערה|{{ynet|ynet והסוכנויות|מקרי מוות ראשונים מקורונה בתאילנד, אוסטרליה וארה"ב|5686612|1 במרץ 2020}}}} במרץ עבר שיא המגפה לאירופה, ובעיקר ב[[צפון איטליה]]. ב-19 במרץ מספר המתים מהמגפה באיטליה עבר את מספר המתים בסין. ב-26 במרץ נספרו בבריטניה מעל 100 מתים ביממה. בניו יורק דווח על עומס גובר על מערכת הבריאות, מחסור בציוד והיערכות לגידול במספר המתים. <!-- כאן 11, 26/3, 21:10 --> בארצות הברית דווחו על 70 אלף נדבקים ואלף מתים במצטבר מאז ראשית המשבר. בתי החולים בעיר התריעו כי הם קרובים לקריסה. <!-- ערוץ 12, 26/3, 21:15 --> עימות נרשם בין הנשיא טראמפ שלוחץ על הסרת ההגבלות לבין בעלי תפקידים שונים, בתוכם מושל ניו יורק אנדרו קומו ומנהל ה-CDC. לפי ההערכה, חופשת האביב של הסטודנטים החמירה את המצב. כן דווח על הדבקה גוברת בקרב עובדים חיוניים המטפלים במשבר. <!-- ערוץ 12, 26/3, 21:15 --> ב-27 במרץ נדבקו ראש ממשלת הממלכה המאוחדת, בוריס ג'ונסון, ושר הבריאות הבריטי. ג'ונסון היה לראש הממשלה הראשון שנדבק בנגיף. מדינות כמו [[התפרצות נגיף הקורונה בסינגפור|סינגפור]], [[התפרצות נגיף הקורונה בפיליפינים|הפיליפינים]] והונג קונג<ref>{{קישור כללי|כתובת=https://www.mako.co.il/news-world/2020_q3/Article-565dbab0ce84371027.htm|כותרת=N12 - הונג קונג חווה "גל שלישי" - ומחמירה את ההגבלות פעם נוספת|אתר=N12|תאריך=2020-07-13|תאריך_וידוא=2020-07-13}}</ref> וחלק ממדינות ערב<ref name=":4">{{קישור כללי|כתובת=https://twitter.com/NadavEyalDesk/status/1261208970745843712/photo/3|הכותב=קבוצה של חוקרים מקבוצת אקדמיה Il|כותרת=מחקר המציג את נתוני התחלואה במדינות ערב|אתר=ה[[טויטר]] של [[נדב איל]]|תאריך=15 מאי 2020|שפה=iw|תאריך_וידוא=2020-05-15}}</ref> התמודדו עם גל נוסף של המגפה אחרי ירידה בתחלואה. סימנים ראשונים בשלהי מרץ להתפרצות המגפה ביבשת אפריקה החמה העידו כי התפיסה המוקדמת, לפיה ניתן להסתמך על עליית הטמפרטורות בקיץ כגורם שיביא את הקץ על המגפה, היא תקוות שווא. ניתן לראות זאת ככל הנראה גם בהתפרצות הגל השני [[התפרצות נגיף הקורונה בסינגפור|בסינגפור]] החמה והלחה<ref>{{קישור כללי|כתובת=https://he.wikivoyage.org/wiki/סינגפור|הכותב=שגרירות ישראל בסינגפור, כתובת: 24 Stevens Close, Singapore., ☎ 65-6-8349200|כותרת=סינגפור – מדריך למטייל בוויקימסע|אתר=he.wikivoyage.org|שפה=he|תאריך_וידוא=2020-05-08}}</ref> ובהתפרצויות ב[[התפרצות נגיף הקורונה בברזיל|סאו פאולו]] הקיצית<ref>{{קישור כללי|כתובת=https://twitter.com/RanBalicer/status/1259459232291868673/photo/1|הכותב=ד"ר [[רן בליצר]]|כותרת=מזג האוויר / טמפרטורות בסאו פאולו|אתר=טויטר|תאריך=10 במאי 2020|שפה=iw|תאריך_וידוא=2020-05-10}}</ref> ב[[התפרצות נגיף הקורונה במצרים|מצריים]] וב[[התפרצות נגיף הקורונה בקטר|קטר]] החמות והיבשות.<ref>{{קישור כללי|כתובת=https://twitter.com/horowitz_b/status/1259085043688931330|הכותב=בן הורוביץ, חבר לשעבר בעמותת [[מדעת]]|כותרת=דווח על התחלואה היומי ב[[קטר (מדינה)|קטר]]|אתר=טויטר|תאריך=9 במאי 2020|שפה=iw|תאריך_וידוא=2020-05-10}}</ref><ref>{{קישור כללי|כתובת=https://forecast7.com/he/25d2951d53/doha/|כותרת=דוחה, קטר - תחזית מזג אוויר|אתר=forecast7.com|תאריך_וידוא=2020-05-10}}</ref> במקומות שונים, כמו אזור [[התפרצות נגיף הקורונה באיטליה|צפון איטליה]], לונדון,<ref>{{קישור כללי|כתובת=https://news.walla.co.il/item/3348940|הכותב=|כותרת="צונאמי מתמשך": בתי החולים בלונדון מוצפים בחולי קורונה|אתר=news.walla.co.il|תאריך=26 במרץ 2020|תאריך_וידוא=2020-05-10}}</ref> ניו יורק,<ref>{{קישור כללי|כתובת=https://www.haaretz.co.il/news/world/america/.premium-MAGAZINE-1.8819711|כותרת=בחדר מיון בניו יורק כרעו תחת הנטל: "עומס חולים בלתי ייאמן"|אתר=www.haaretz.co.il|שפה=he|תאריך_וידוא=2020-05-10}}</ref> [[התפרצות נגיף הקורונה בברזיל|מנאוס]], גואיאקיל<ref>{{קישור כללי|כתובת=https://www.haaretz.co.il/health/corona/1.8754834|הכותב=|כותרת=גופות עטופות ניילון, מוטלות ברחוב: העתיד של אמריקה הלטינית כבר מתממש באקוודור|אתר=www.haaretz.co.il|תאריך=9 אפריל 2020|שפה=he|תאריך_וידוא=2020-05-10}}</ref> ו[[התפרצות נגיף הקורונה במקסיקו|מקסיקו סיטי]] דווח על עומס רב או קריסה ב[[בית חולים|בתי חולים]]. בסוף אפריל, היו למדינות גישות שונות ביחס להתמודדות עם הנגיף והן דנו על אסטרטגיות יציאה מהסגר. מטרתן הוא יצירת שגרה בצל הקורונה.<ref>{{קישור כללי|כתובת=https://drive.google.com/file/d/1dXLVZHam3ZY1oeTB1w6C8g3vDAVXFjEC/view|הכותב=[[משרד החוץ]]|כותרת=השוואת אסטרטגיות יציאה|אתר=[[שאול אמסטרדמסקי]], טוויטר.|תאריך=}}</ref><ref>{{קישור כללי|כתובת=https://www.inn.co.il/News/News.aspx/434017|כותרת=מנכ"ל משרד הבריאות משה בר סימן טוב: שגרה בצל הקורונה - חדשות בארץ|אתר=ערוץ 7 חדשות, פוליטיקה, תרבות, יהדות ועוד|שפה=he|תאריך_וידוא=2020-04-24}}</ref><ref>ראה ערכי ההתפרצויות במדינות</ref> נכון לתחילת מאי, הוסרו הגבלות - לפעמים אחרי שנראה שהמגפה הובסה ולפעמים כסוג של "הימור". מנגד, כמה מדינות חוו התפרצות והתמודדו עם מקרים חדשים, ועדיין לא יכלו לדבר על חזרה לשגרה באותם היקפים.<ref>{{קישור כללי|כתובת=https://www.mako.co.il/news-world/2020_q2/Article-d9d5f61105df171026.htm|כותרת=N12 - לא רק בישראל מסירים מגבלות: כך זה קורה בעולם|אתר=N12|תאריך=2020-05-10|תאריך_וידוא=2020-05-10}}</ref> במאי, אחרי הקלות שונות, היו מדינות שהתמודדו עם התפרצויות מקומיות. כך ב[[התפרצות נגיף הקורונה בגרמניה|גרמניה]] (שם גם עלה קצב ההדבקה) ובעיר וואהן שב[[התפרצות נגיף הקורונה ברפובליקה העממית של סין|סין]].<ref>{{קישור כללי|כתובת=https://www.youtube.com/watch?v=d4mI0vr9ZvY|הכותב=[[חדשות 13]], [[נדב אייל]]|כותרת=על התפרצויות מחודשות|אתר=[[יוטיוב]]|תאריך=16 במאי 2020}}</ref> בסוף מאי, [[אמריקה הלטינית]] הפכה למוקד ההתפרצות השלישי בגודלו אחרי [[ארצות הברית]] ו[[רוסיה]]. שני שלישים מהחולים החדשים הגיעו מ[[התפרצות נגיף הקורונה בברזיל|ברזיל]], [[התפרצות נגיף הקורונה בהודו|הודו]], ארצות הברית ורוסיה.<ref>{{קישור כללי|כתובת=https://www.mako.co.il/news-world/2020_q2/Article-e0baf7fe0c43271027.htm|כותרת=N12 - שיא נדבקים בקורונה ביממה ברחבי העולם|אתר=N12|תאריך=2020-05-21|תאריך_וידוא=2020-05-21}}</ref> במקביל, מדינות שונות התקדמו בתוכנית היציאה שלהן והגדירו הקלות וכללים.<ref>{{קישור כללי|כתובת=https://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-5738592,00.html|כותרת=המסעדות בצרפת חוזרות, בבריטניה ייפתחו חנויות ברחוב|אתר=ynet|תאריך=2020-05-28|שפה=he|תאריך_וידוא=2020-05-28}}</ref> == שיעורי קטלניות (CFR) == [[קובץ:COVID-19_Outbreak_World_Map_Total_Deaths_per_Capita.svg|300px|ממוזער|שמאל|מתים מדווחים למיליון]] [[קובץ:Coronavirus-cfr.svg|300px|ממוזער|שמאל|שיעורי קטלניות (CFR) כתלות בזמן]] הערכת [[רשימת מחלות לפי שיעורי קטלניות|שיעור הקטלניות]]{{הערה|סך התמותה מתוך סך הנדבקים המאומתים במצטבר}} במהלך מגפה הוא בעייתי. כשהמגפה נבלמת, התמותה ממשיכה לעלות בקרב החולים שכבר חלו. בנוסף, מכיוון שחלק מהנדבקים במחלה לא אותרו קרוב לוודאי ששיעור התמותה האמיתי נמוך יותר מאחוז הקטלניות מכלל החולים המאומתים. שיעור התמותה מהמגפה מושפע ממספר מאפיינים מקומיים כגון רמת הבריאות הכוללת של האוכלוסייה הנובעת בין היתר מגיל ממוצע, מתזונה מיטיבה וגורמים נוספים, אופן הטיפול במגפה ויכולת מערכת הבריאות "לשטח" את גרף ההדבקה על מנת לתת טיפול מיטבי לחולים, וגם היכולת לבודד את החולים בקבוצות הסיכון ואת נשאי המחלה באמצעות בידוד וסגר תוך מעקב אחר מצבם ואשפוזם המהיר במידת הצורך. זמינות של טיפול רפואי מהיר ואיכותי לחולים היא הגורם העיקרי המשפיע על שיעור התמותה. כאשר זה מתקיים, כפי שקרה בספינת התענוגות "[[דיימונד פרינסס]]", שיעור התמותה נמוך.{{הערה|{{גלובס|אסף|המחקר המפתיע על ספינת הקורונה שסותר את כל מה שקורה באיטליה|1001322648}}}}{{הערה|1=במחקר התבססו החוקרים על 6 מקרי תמותה, נכון ל-7.4 מתו 11}} מצד שני, אחוז התמותה עלול לעלות במקרה שאחוז גדול של חולים באזור נתון ייצור עומס על מערכת הבריאות המקומית וימנע מהצוות הרפואי להגיש טיפול לחולים. באמצע חודש מרץ ותחילת אפריל תרחיש זה התקיים בבריטניה, שם נכון ל-16.4.20 עמד שיעור התמותה מעל ל-13%, מהגבוהים בעולם. גם שיעור התמותה באיטליה עלה במהלך אפריל לכ-13.5 אחוזים. כמו כן שיעור התמותה ב[[ספרד]] ו[[הולנד]] עלה על 10 אחוזים, ב[[צרפת]] נרשמה תמותה של 14% ואילו ב[[בלגיה]] העפיל אחוז התמותה לשיא של 15.5%. במחוז [[חוביי]] שבו פרצה המגפה לראשונה היה שיעור התמותה שנמדד ב-11 בפברואר בערך 970 ל-31,700 (כ-3 אחוזים). נכון ל-1 במרץ עלה שיעור התמותה בחוביי לכ-4.2 אחוזים (כ-2,800 מתוך כ-67,000), בסין כולה ל-3.6 אחוזים ובעולם כ-3.4 אחוזים. עם זאת, שיעורי התמותה במחוזות אחרים בסין היו נמוכים בהרבה (פחות מאחוז). ב-18 במרץ היה שיעור התמותה המצטברת בעיר [[ווהאן]] 5 אחוזים, במחוז חוביי 4.6 אחוזים, בסין כולה 4 אחוזים, ובמחוזות אחרים בסין 0.8 אחוזים. באותו יום היה שיעור התמותה המצטברת בעולם 4 אחוזים. לפי נתוני ארגון הבריאות העולמי, היה שיעור התמותה בתחילת חודש מרץ כ-3.4% (גדול פי 17 משיעור התמותה ממחלת ה[[שפעת]] העונתית).{{הערה|[https://www.reuters.com/article/us-coronavirus-health-who/coronavirus-more-deadly-than-flu-but-containable-whos-tedros-idUSKBN20Q2G6 כתבה] של סוכנות הידיעות [[רויטרס]], 3 במרץ 2020}} בסוף אפריל עמד שיעור התמותה על כ-7%. שיעור התמותה משתנה בהתאם לגיל. על פי הנתונים שפורסמו בסין, בקרב בני למעלה מ-80 עומד שיעור התמותה על 14.8 אחוזים; בטווח הגילאים 70–80 הוא עומד בממוצע על כ-8 אחוזים; בטווח הגילאים 60–70 נע בממוצע סביב 3.6 אחוזים; בטווח הגילאים 50–60 שיעור התמותה הוא בממוצע 1.3 אחוז; אצל צעירים מתחת לגיל 40 שיעור התמותה עומד בממוצע על 0.2 אחוזים בלבד; בקרב בני 9 ומטה ככל הנראה אין תמותה כלל.{{הערה|{{mako||ארגון הבריאות העולמי: אחוז התמותה מנגיף הקורונה גבוה יותר ממה שחשבנו|881956df535a071026|health-news/international}}}} == התפתחות מוטציות לנגיף == אחד החששות הגדולים בהתמודדות העולמית עם [[נגיף הקורונה]] הוא שנגיף [[SARS-CoV-2]], ישתנה ויתפתח לזן חדש וקטלני יותר, או מידבק יותר. [[מוטציה]] כזו היא אחד המאפיינים של [[גל שני (מגפה)|גל שני]]. [[הרצף הגנטי]] של נגיף הקורונה החדש נקבע בסין שבוע לאחר התפרצות המחלה, הרצף נקבע מאדם שעבד בשוק פירות ים [[בווהאן]] שבסין, שבו התפרץ הנגיף לראשונה, הפך לבסיס החקר בהתפשטות של הנגיף ברחבי העולם, התברר שהוא מורכב ממולקולת RNA ובתוכה כ-30 אלף "אותיות" גנטיות ומספר קטן של גנים.<ref>{{קישור כללי|כתובת=http://davidson.weizmann.ac.il/online/sciencepanorama/מעגל-החיים-של-נגיף-הקורונה|כותרת=מעגל החיים של נגיף הקורונה|אתר=מעגל החיים של נגיף הקורונה|תאריך=2020-03-18|שפה=he|תאריך_וידוא=2020-06-04}}</ref><ref>{{קישור כללי|כתובת=https://www.sciencemag.org/news/2020/01/mining-coronavirus-genomes-clues-outbreak-s-origins|הכותב=Jon CohenJan. 31, 2020, 6:20 Pm|כותרת=Mining coronavirus genomes for clues to the outbreak’s origins|אתר=Science {{!}} AAAS|תאריך=2020-01-31|שפה=en|תאריך_וידוא=2020-06-04}}</ref> החשש שלאחר חדירת הנגיף לגוף כאשר יפריש חלבון שנקרא Spike, או חלבון S, כדי לחדור לתאים, שם ישחרר את החומר הגנטי שלו על מנת להשתכפל<ref>{{צ-מאמר|שם=SARS coronavirus entry into host cells through a novel clathrin- and caveolae-independent endocytic pathway|קישור=https://www.nature.com/articles/cr200815|כתב עת=Cell Research|שנת הוצאה=2008-02|עמ=290–301|כרך=18|doi=10.1038/cr.2008.15|מחבר=Hongliang Wang, Peng Yang, Kangtai Liu, Feng Guo}}</ref> תהיה "טעות" בהעתקה שהתא מבצע ותיווצר בעקבות כך מוטציה, שיכולה להשפיע על תפקוד הנגיף ותכונותיו. מחקרים מראים שהנגיף עבר לא מעט שינויים, אך רוב החוקרים מסכימים שרובם הגדול לא מגדילים את הסיכון של הנגיף לגוף. מחקר ראשוני מארצות הברית ובריטניה פרסם הערכה על המוטציות שהנגיף צבר. החוקרים העריכו שהנגיף עלול לפתח זן זיהומי, קטלני ואגרסיבי יותר, דבר שעולל בהלה תקשרותית.<ref>המחקר הראשוני, פרסום בbioRxiv https://www.biorxiv.org/content/10.1101/2020.04.29.069054v2.full.pdf</ref><ref>{{קישור כללי|כתובת=https://learningenglish.voanews.com/a/what-do-studies-on-new-coronavirus-mutations-tell-us-/5418546.html|כותרת=What Do Studies on New Coronavirus Mutations Tell Us?|אתר=VOA|שפה=en|תאריך_וידוא=2020-06-04}}</ref><ref>{{Cite news|title=Did a Mutation Turbocharge the Coronavirus? Not Likely, Scientists Say|url=https://www.nytimes.com/2020/05/06/health/coronavirus-mutation-transmission.html|newspaper=The New York Times|date=2020-05-06|access-date=2020-06-04|issn=0362-4331|language=en-US|first=Carl|last=Zimmer}}</ref><ref>{{קישור כללי|כתובת=https://www.npr.org/2020/05/12/854389244/the-coronavirus-is-mutating-heres-what-that-means|כותרת=The Coronavirus Is Mutating. Here's What That Means.|אתר=NPR.org|שפה=en|תאריך_וידוא=2020-06-04}}</ref> החוקרים הציגו את אחד הגנים המוטנטיים, המכונה D614G, שכינו אותו "סיבה דחופה לדאגה", שכן הוא מתפשט במהירות. מחקר אחר שנערך בלונדון מצא 198 מוטציות בנגיף.<ref>{{צ-מאמר|שם=Emergence of genomic diversity and recurrent mutations in SARS-CoV-2|קישור=http://www.sciencedirect.com/science/article/pii/S1567134820301829|כתב עת=Infection, Genetics and Evolution|שנת הוצאה=2020-09-01|עמ=104351|כרך=83|doi=10.1016/j.meegid.2020.104351|מחבר=Lucy van Dorp, Mislav Acman, Damien Richard, Liam P. Shaw}}</ref> החוקרים הניחו כי הם לא אמורים להוות דאגה, וגילו כי השונות הגנטית של הנגיף גבוהה וטוענים כי זה מעיד על כך שהפצת הנגיף בעולם החלה בסוף שנת 2019, עוד לפני שהוא זוהה לראשונה. ראש צוות המחקר אמר : {{ציטוט|תוכן ="כל הנגיפים משתנים באופן טבעי. מוטציות כשלעצמן אינן דבר רע ואין שום דבר שרומז ש-SARS-CoV-2 משתנה בקצב מהיר או איטי מהצפוי. עד כה איננו יכולים לומר אם חלו שינויים ביכולת ההדבקה או בקטלניות שלו"|מקור=|אנגלית=}} <ref>{{קישור כללי|כתובת=https://www.aa.com.tr/en/europe/uk-lab-publishes-landmark-genetic-study-on-coronavirus/1831857|כותרת=UK lab publishes landmark genetic study on coronavirus|אתר=www.aa.com.tr|תאריך_וידוא=2020-06-04}}</ref>בתחילת התפשטות המגפה נטען שקיים זן נוסף של הנגיף שקטלני יותר.<ref>{{צ-מאמר|שם=On the origin and continuing evolution of SARS-CoV-2|קישור=https://academic.oup.com/nsr/advance-article/doi/10.1093/nsr/nwaa036/5775463|כתב עת=National Science Review|doi=10.1093/nsr/nwaa036|מחבר=Xiaolu Tang, Changcheng Wu, Xiang Li, Yuhe Song}}</ref> מחקר שנערך ב[[אוניברסיטת גלאזגו]] בבריטניה, סתר את הטענה וגילה כי המוטציות שחלו ב-SARS-CoV-s לא הביאו ליצירת זנים אגרסיביים יותר של הנגיף.<ref>{{קישור כללי|כתובת=https://www.gla.ac.uk/news/headline_722109_en.html|כותרת=SARS-CoV-2 has not mutated into different types, new research confirms|אתר=www.gla.ac.uk|שפה=en|תאריך_וידוא=2020-06-04}}</ref> ברחבי העולם מומחים טענו כי אי אפשר לסתור את האפשרות של הקטלניות המוטציות שעבר הנגיף, אך עד כה אין סימנים שמעידים שהן השפיעו על יכולת ההדבקה או על חומרת המחלה.<ref>{{Cite news|title=What do studies on new coronavirus mutations tell us?|url=https://www.reuters.com/article/us-health-coronavirus-evolution-explaine-idUSKBN22J1HC|newspaper=Reuters|date=2020-05-08|access-date=2020-06-04|language=en}}</ref> מחקר מראה שוירוס הקורונה החדש משתנה לאט יותר מנגיפי ה-RNA אחרים, ככל הנראה בזכות תיקון מוטציות.<ref>{{קישור כללי|כתובת=http://davidson.weizmann.ac.il/online/askexpert/הנגיפים-שמחליפים-זהויות|כותרת=הנגיפים שמחליפים זהויות|אתר=הנגיפים שמחליפים זהויות|תאריך=2020-03-16|שפה=he|תאריך_וידוא=2020-06-04}}</ref><ref>{{Cite news|title=How Coronavirus Mutates and Spreads|url=https://www.nytimes.com/interactive/2020/04/30/science/coronavirus-mutations.html|newspaper=The New York Times|date=2020-04-30|access-date=2020-06-04|issn=0362-4331|language=en-US|first=Jonathan|last=Corum|first2=Carl|last2=Zimmer}}</ref> ==מניעת התפשטות== {{להשלים}} ===סקירה השוואתית של מדיניות הטיפול במשבר=== <!-- דו"ח המרכז למידע ומחקר של הכנסת -בקישורים חיצוניים --> [[קובץ:04.02 總統視察「中央流行疫情指揮中心」 49726568957 66543b616e o.jpg|ממוזער|150px|נשיאת [[טאיוואן]], [[צאי אינג-ון]], עוטה [[מסכה רפואית]]]] דרכי ההתמודדות עם הנגיף התחלקו לארבעה סוגים עיקריים: * סגירת [[גבולות]]. בנוסף, אלו שנכנסו שנכנסו חויבו ב[[בידוד (בריאות)|בידוד]] במשך תקופה (לרוב שבועיים). * אמצעים שנועדו להאט את התפשטות הנגיף על ידי הגבלות תנועה נרחבות וצמצום כולל של מספר המפגשים בין תושבי המדינה או אזורים נרחבים בה. הצורה הקיצונית ביותר של אמצעי זה היא [[עוצר]] מלא, שהוטל למשל בעיר [[ווהאן]] שבסין, המוקד הראשוני של המגפה. אמצעים מתונים יותר כללו למשל איסור על קיום אירועים מרובי משתתפים ועידוד [[עבודה מהבית]]. * אמצעים להפחתת ההדבקה בנגיף בשעת מפגש. מדינות שונות חייבו או עודדו בדרכים שונות את אזרחיהן להשתמש ב[[מסכה רפואית|מסכות]] וב[[חומר חיטוי ידיים|חומרי חיטוי]], להקפיד על [[רחיצת ידיים]] ולעיתים גם על שימוש ב[[כפפה|כפפות]] ולהימנע ממגע קרוב ובפרט [[לחיצת יד]]. דגש מיוחד ניתן על מיגונם של צוותי רפואה ושל עובדים בבתי אבות. * אמצעים לעצירת שרשרות הדבקה באמצעות איתור מוקדם של נשאים ובידודם. לצורך כך נשלחו לבידוד אנשים שהגיעו בטיסה, בפרט ממדינות הידועות כנגועות בנגיף; נעשו [[חקירה אפידמיולוגית|חקירות אפידמיולוגיות]] כדי לזהות מוקדי התפרצות, לאתר אנשים שעלולים להיות נשאים, לשלוח אותם לבידוד ולבדוק אותם. היו שנעזרו ב[[ישומון|ישומים]].<ref>{{קישור כללי|כתובת=https://www.mako.co.il/news-digital/2020_q2/Article-8f781d7cb2cb271027.htm|כותרת=N12 - גרמניה מציגה: האפליקציה שתמנע את גל הקורונה השני|אתר=N12|תאריך=2020-06-16|תאריך_וידוא=2020-07-04}}</ref><ref>{{קישור כללי|כתובת=https://www.calcalist.co.il/world/articles/0,7340,L-3834895,00.html|הכותב=שירות כלכליסט|כותרת=יפן חוזרת לשגרה עם מסכות יוניקלו ואפליקציית מעקב|אתר=כלכליסט - www.calcalist.co.il|תאריך=2020-06-21|תאריך_וידוא=2020-07-04}}</ref> ====בדיקות==== <!-- גרמניה, דרום קוריאה, "פספוס הרכבת" על ידי ישראל --> ====שקיפות, הסברה, הנחיות לציבור ואכיפה==== <!-- הסתרה על ידי סין, שיתוף מידע, הסברה בישראל (פאניקה), ציות הציבור, דוגמה אישית של נבחרי ציבור, קמפיינים (סרטון משרד הבריאות הישראלי) --> ====מניעה, מיגון, בידוד וסגר==== [[קובץ:COVID-19 Paris confinement, Champs-Élysées, 4 avril 2020 001.jpg|ממוזער|220px|שדרות [[שאנז אליזה]] ב[[פריז]] ריקות מאדם עקב הסגר שהוטל בצרפת.]] <!-- מסכות, ריחוק חברתי, סגר אווירי, הנחיות התקהלות -->בתחילה, היו מדינות שניסו למנוע טיסה מהמוקד הראשון בסין ובהמשך פסקו רוב הטיסות בין מדינות העולם<ref>{{קישור כללי|כתובת=https://www.globes.co.il/news/article.aspx?did=1001325023|הכותב=מיכל רז-חיימוביץ'|כותרת=התחזית הקודרת של ארגון התעופה העולמי לא פוסחת על ישראל|אתר=גלובס|תאריך=2020-04-09|שפה=he|תאריך_וידוא=2020-04-21}}</ref> ונסגרו הגבולות במועדים שונים.<ref>{{קישור כללי|כתובת=https://www.chamber.org.il/foreigntrade/1094/1100/108152/|הכותב=version 7.10.4|כותרת=הודו- סגירת גבולות המדינה בפני זרים עקב התפשטות מגפת הקורונה|אתר=www.chamber.org.il|תאריך_וידוא=2020-04-21}}</ref><ref>{{קישור כללי|כתובת=https://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-5703072,00.html|כותרת=רוסיה: הממשלה הורתה על סגירת גבולות המדינה החל מ-30 במרץ|אתר=ynet|תאריך=2020-03-28|שפה=he|תאריך_וידוא=2020-04-21}}</ref> מדינות רבות הורו לבודד, למשך תקופה מוגדרת, את השבים אליהן ממדינות אחרות. זאת, במטרה למנוע הידבקות על ידי חולים שאינם בעלי תסמיני קורונה. המדינות בחנו ואימצו שיטות שונות של שגרת חיים עבור האזרחים במטרה למנוע התפרצות נוספת של הנגיף במדינתם. מדינות מסוימות, בצעו סגר לפי גילאים או מגדר ואחרות (כמו דנמרק, סין וניו זילנד) ביצעו סגר מלא ושחררו אותו באיטיות.<ref>{{קישור כללי|כתובת=https://www.mako.co.il/news-world/2020_q2/Article-fa8792d072d9171026.htm|כותרת=N12 - סגר רק בסופ"ש, כרטיסי בריאות: הדרכים המקוריות של מדינות...|אתר=N12|תאריך=2020-04-21|תאריך_וידוא=2020-04-21}}</ref><ref>{{קישור כללי|כתובת=https://www.mako.co.il/news-world/2020_q2/Article-aebd33daae18171027.htm|כותרת=N12 - בתי ספר בדנמרק וחנויות בגדים באיטליה: כך נראית...|אתר=N12|תאריך=2020-04-16|תאריך_וידוא=2020-04-21}}</ref> רוב המדינות גם ביצעו ריחוק חברתי: צמצום התכנסויות גדולות, צמצום מגע פיזי ושמירה על מרחק.<ref>{{קישור כללי|כתובת=https://www.globes.co.il/news/article.aspx?did=1001323022|הכותב=גלי וינרב|כותרת=מאיפה הגיעה ההנחיה לשמור מרחק של 2 מטרים|אתר=גלובס|תאריך=2020-03-24|שפה=he|תאריך_וידוא=2020-04-21}}</ref> אזרחים רבים נתבקשו שלא לבקר את הוריהם המבוגרים. אחרי הסגר, היו מדינות שעיצבו את המרחב הציבורי כך שהצפיפות תקטן.<ref>{{קישור כללי|כתובת=https://www.globes.co.il/news/article.aspx?did=1001327695|הכותב=שני אשכנזי|כותרת=במשרד התחבורה מתכננים: כך ייראו הרחובות ביום שאחרי הקורונה|אתר=גלובס|תאריך=2020-05-06|שפה=he|תאריך_וידוא=2020-05-06}}</ref> אחרות הקצו שעה למבוגרים בחוץ ללא איום ההדבקה מהצעירים.<ref>{{קישור כללי|כתובת=https://www.mako.co.il/news-world/2020_q2/Article-35385432ab3f171027.htm|כותרת=N12 - יוצאים מהסגר בעולם: מסע קניות נקמה בסיאול ושעה למבוגרים...|אתר=N12|תאריך=2020-05-08|תאריך_וידוא=2020-05-08}}</ref> [[התפרצות נגיף הקורונה בקוריאה הדרומית|דרום קוריאה]] ומדינות מסוימות נמנעו מסגר ארצי ושמרו על שגרה יחסית בעזרת שמירה על [[ריחוק חברתי]] וביצוע צעדים מהירים ונרחבים לקיום בדיקות ולבידוד הנדבקים. מדינות מסוימות חייבו שימוש במסכות ובעולם היה וויכוח על התועלת שבחבישת מסכות, שהוכרע לטובת שימוש בהן.<ref>{{קישור כללי|כתובת=https://www.clalit.co.il/he/your_health/family/Pages/corona_mask.aspx|כותרת=מסכות קורונה: כל מה שחשוב לדעת|אתר=www.clalit.co.il|שפה=he-IL|תאריך_וידוא=2020-04-21}}</ref> ====טיפול רפואי ומוכנות מערכת הבריאות==== <!-- סין, יפן, גרמניה, קריסת המערכות באיטליה, גרמניה וארצות הברית, המרדף אחרי ציוד רפואי. מוסיף רכש: חיסונים בגלל חשש מגל שני בחורף https://www.mako.co.il/news-lifestyle/2020_q2/Article-c708c10bfe5e171027.htm?sCh=31750a2610f26110&pId=173113802--> ====סעד לאזרחים==== <!-- סיוע כלכלי, סיוע נפשי, תמיכה באזרחים, טיפול במובטלים ועסקים, --> ====יציאה מהמשבר==== <!-- כלכלה ורפואה. סין, דרום קוריאה ויפן (גל שני) -->{{להשלים|פסקה=כן}} היציאה מהמשבר התבצעה באופן שונה ממדינה למדינה, כאשר המדינות הראשונות לבחון טקטיקת יציאה נאלצות להתבצע על הערכות וספקולציות בלבד, והמדינות שהגיעו לשלב זה לאחר מכן מנסות להתבסס על הניסיון שהצטבר, ולבדוק באילו מקרים מדינות שניסו לצאת מהמשבר חוו [[גל שני (מגפה)|גל שני]] של מגפה. חלק מהמדינות שהחלו להקל על הסגר חוו התפרצויות או גל שני של מגפה שהגיעה מכניסתם של אנשים מחוץ למדינה, מה שהפך את נושא שיקום ה[[תיירות]] למסובך במיוחד, נושא שעורר דאגה במיוחד במדינות שתיירות היא נדבך משמעותי בכלכלתן. המדינה הראשונה שפתחה את שעריה לתיירים, הייתה [[סלובניה]]. מדינות אחרות מנסות לבחון "מדיניות בועה", לפיה תתאפשר תיירות בין מספר מצומצם של מדינות שכולן נקיות מקורונה במידה מספקת.{{הערה|{{ישראל היום|שמעון יעיש|קורונה|760449|13 במאי 2020}}}} גורמים שונים, ביניהם ה-[[OECD]] וקואליציית שרים ב[[האיחוד האירופי|איחוד האירופי]], קראו לנצל את ההזדמנות לשיקום שייתן דגש על כלכלה [[ידידותי לסביבה|ידידותית יותר לסביבה]].{{הערה|{{וואלה!|נועה שטיינר|מדענים קובעים: הסיבה האמיתית להתפרצות הקורונה - אנחנו|3354577|03 במאי 2020}}}} [[האיחוד האירופי]] פרסם "רשימה בטוחה" של מדינות שתושביהן יוכלו להיכנס לתוך שטחו למטרות [[תיירות]] ו[[עסקים]]. כל מדינה באיחוד יכלה להטיל מגבלות על מבקרים שיגיעו אליה מהמדינות ברשימה וכמעט בוודאות לא תאפשר כניסה של נוסעים אליה ממדינות אחרות. הוגדרו מדינות ששולטות במצב הקורונה בשטחן על בסיס מספר המקרים למאה אלף בני אדם בשבועיים האחרונים. בנוסף למגמה יציבה או לירידה במספר מקרי ההידבקות, מדינות שרצו שתושביהן ייכנסו לשטח האיחוד יהיו חייבות שיהיה להן מערך יעיל של בדיקות, איתור מגעים, מניעה וטיפול כדי להתמודד עם המגפה. הן גם צריכות לשכנע את הגוש האירופי שיש להן מאגר מידע זמין ומהימן. זו בנוסף לקיום אישור כניסה הדדי.<ref>{{קישור כללי|כתובת=https://www.haaretz.co.il/news/world/europe/1.8959430|כותרת=האיחוד האירופי פותח את גבולותיו ל-14 מדינות - ארה"ב וישראל בחוץ|אתר=Haaretz הארץ|שפה=he|תאריך_וידוא=2020-07-02}}</ref> בד בבד, מרגע פרוץ המגפה, עמלו חברות רפואיות מובילות בעולם על פיתוח [[חיסון]] נגד הנגיף {{אנ|COVID-19 vaccine}}. נכון לחודש מאי 2020 אין חיסון מאושר או שיעילותו מוכחת, אולם חלק מהם נמצאים בשלבים מתקדמים של [[ניסוי קליני]].{{הערה|{{Ynet|ד"ר איתי גל|המרוץ לחיסול הקורונה: אלה 6 החיסונים הצפויים|5733846|20 במאי 2020}}}} ===ארגון הבריאות העולמי=== באמצע ינואר הזהיר ארגון הבריאות העולמי שהנגיף צפוי להדביק רבים בעולם.{{הערה|{{ynet|איתי גל|מגפת הווירוס המסתורי מסין: סינון בשדות תעופה; חשש מהתפשטות בעולם|5662208|18 בינואר 2020}}}} בסוף פברואר כתב ד"ר [[טדרוס אדהנום גברייזוס]], מנכ"ל הארגון: "אם אתם בני שישים פלוס, או שיש לכם [[מחלה כרונית]] לבבית, נשימתית, או [[סוכרת]], אתם נמצאים בסיכון מוגבר להידבקות בווירוס COVID19. נסו להימנע ממקומות ואזורים בו אתם עלולים לבוא במגע עם אנשים שנושאים את הווירוס".{{הערה|{{כלכליסט||ארגון הבריאות העולמי: על בני 60 ומעלה להימנע משהייה במקומות עמוסים|3797840|1 במרץ 2020}}}} ב־30 בינואר 2020, לאחר שהוכח שהנגיף מועבר מאדם לאדם ובעקבות העלייה במספר המקרים במדינות אחרות, הכריז ארגון הבריאות העולמי על מצב חירום בעקבות התפרצות המחלה. גבריזוס הבהיר כי הגדרת המצב כמצב חירום במקרה זה, אינו "הצבעת אי אמון בסין", אלא בשל הסיכון להתפשטות עולמית, ובמיוחד למדינות רבות עם מערכות בריאות חלשות יותר, אשר אינן מוכנות להתמודד עם הנגיף."{{הערה|[https://www.who.int/news-room/detail/30-01-2020-statement-on-the-second-meeting-of-the-international-health-regulations-(2005)-emergency-committee-regarding-the-outbreak-of-novel-coronavirus-(2019-ncov) Statement on the second meeting of the International Health Regulations (2005) Emergency Committee regarding the outbreak of novel coronavirus (2019-nCoV)], באתר ארגון הבריאות העולמי, 30 בינואר 2020}}{{הערה|{{גלובס|רועי ברק|ארגון הבריאות העולמי הכריז: מצב חירום עולמי, וירוס הקורונה מתפשט|1001316887}}}} החל מינואר 2020 מנכ"ל ארגון הבריאות העולמי, [[טדרוס אדהנום גברייזוס]], קרא למדינות החברות בארגון ולתורמים פרטיים לתרום 675 מיליון דולר כדי לסייע לארגון להתמודד עם הנגיף וכדי לסייע למדיניות עניות לעצור את התפרצות הנגיף בתחומן. בשלב ראשון ההפצרות לא הועילו הרבה, והארגון קיבל תרומות בסך 54 מיליון דולר, (כולל 37 מיליון שהתקבלו בתחילת מרץ מממשלת ארצות הברית), עד לתחילת מרץ שבה התרחשה קריסה בבורסות. ב-3 במרץ הודיע [[הבנק העולמי]] על שחרור מהיר של 12 מיליארד דולר לעצירת הנגיף במדינות עניות, ו[[קרן המטבע הבינלאומית]] הודיעה על הקצאת קרנות בסך 50 מיליארד דולר לתמיכה במדינות מתפתחות ועניות, במאמץ למנוע פגיעה בכלכלה העולמית.{{הערה|Laurie Garrett, [https://www.thelancet.com/journals/lancet/article/PIIS0140-6736(20)30600-0/fulltext COVID-19: the medium is the message], the lancet, March 11, 2020|שמאל=כן}} ב-11 במרץ הכיר ארגון הבריאות העולמי בהתפשטות הנגיף כ[[פנדמיה|מגפה עולמית]].<ref>{{קישור כללי|כתובת=https://time.com/5791661/who-coronavirus-pandemic-declaration/|הכותב=JAMIE DUCHARME|כותרת=The WHO Just Declared Coronavirus COVID-19 a Pandemic|אתר=Time|תאריך=MARCH 11, 2020|שפה=en|תאריך_וידוא=2020-04-13}}</ref> הנשיא טראמפ הודיע ב-14 באפריל כי ארצות הברית מפסיקה את תמיכתה בארגון הבריאות העולמי. הוא האשים את הארגון שכשל בטיפול במגפת הקורונה. טראמפ טען שהארגון הפיץ מידע שפרסמה סין לגבי הנגיף מבלי לבדוק אותו, דבר כנראה, שהוביל להתפשטות רחבה של הנגיף שהייתה יכולה להימנע.<ref>{{קישור כללי|כתובת=https://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-5714826,00.html|הכותב=ynet וסוכנויות הידיעות|כותרת=2 מיליון נדבקים בעולם, טראמפ עוצר את המימון לארגון הבריאות העולמי|אתר=ynet|תאריך=2020-04-15|שפה=he|תאריך_וידוא=2020-04-16}}</ref> מנכ"ל האו"ם, [[אנטוניו גוטרש]], הגיב להצהרתו של טראמפ ואמר כי זה לא הזמן לעצור את המימון לארגון הבריאות העולמי או לנהל חקירה על התפשטות הנגיף בעולם. ראשי מדינות נוספים הצטרפו לקריאתו של גוטרש.<ref>{{קישור כללי|כתובת=https://www.haaretz.co.il/news/world/.premium-1.8767143|כותרת=טראמפ הורה להקפיא את המימון שמעבירה ארה"ב לארגון הבריאות העולמי|אתר=www.haaretz.co.il|שפה=he|תאריך_וידוא=2020-04-16}}</ref> טרם הובהר אם הצהרתו של נשיא ארצות הברית יכולה להתרגם למעשים, כאישור התשלום התשלום נעשה על ידי הקונגרס.<ref>{{קישור כללי|כתובת=https://www.globes.co.il/news/article.aspx?did=1001325403|הכותב=|כותרת=טראמפ בהצהרה דרמטית: ארה"ב תפסיק את המימון לארגון הבריאות העולמי|אתר=גלובס|תאריך=2020-04-15|שפה=he|תאריך_וידוא=2020-04-16}}</ref> ב-7 ביולי, ארצות הברית פרשה מהארגון.<ref>{{קישור כללי|כתובת=https://www.globes.co.il/news/article.aspx?did=1001335020|הכותב=שירות גלובס|כותרת=טראמפ מימש את ההבטחה: ארה"ב פרשה מארגון הבריאות העולמי|אתר=גלובס|תאריך=2020-07-07|שפה=he|תאריך_וידוא=2020-07-07}}</ref> ===[[אסיה]]=== [[קובץ:7-day_average_daily_confirmed_cases_per_million_by_country_5-18-20.svg|300px|ממוזער|שמאל|7-day rolling average of daily confirmed cases per <ref>{{קישור כללי|כתובת=https://ourworldindata.org/grapher/covid-confirmed-daily-cases-epidemiological-trajectory|הכותב=|כותרת=Daily confirmed COVID-19 cases: are we bending the curve?|אתר=Our World in Data|תאריך=Retrieved 18 May 2020|תאריך_וידוא=2020-05-25}}</ref>million by country ]] ====מזרח אסיה==== {{להשלים}} <!-- דרום קוריאה --> עקב קרבתן לסין, מדינות האזור היו הראשונות שהתמודדו עם הנגיף. רבות מהן התמודדו על [[סארס|נגיף הסארס]] ב-2003. ב-4 בפברואר 2020 הוטל [[הסגר (בריאות)|הסגר]] של 14 ימים על ספינת התענוגות [[דיימונד פרינסס]] שעגנה ב[[מים טריטוריאליים|מים הטריטוריאליים]] של יפן, לאחר שנמצאו באונייה 10 מקרי הידבקות בנגיף. לאחר הטלת ההסגר מספר הנדבקים עלה בהדרגה והגיע עד 19 בפברואר ל-621. החולים הוצאו מהאונייה לטיפול בעוד יתר הנוסעים אולצו להישאר. ההסגר הוסר לאחר שבועיים. הסגר הוטל על אוניית תענוגות נוספת בהונג קונג לאחר שגם בה נמצאו מקרי הידבקות בנגיף.{{הערה|שם=ירקצי|{{וואלה!|[[רויטרס]] ודנה ירקצי|מחשש לקורונה: אלפי נוסעים בספינות תענוגות מוחזקים בבידוד ביפן והונג קונג|3339042|5 בפברואר 2020}}}} מדידות רבות סגרו את הגבולות לחלוטין וחייבו את הבאים בבידוד. כך היה ב[[התפרצות נגיף הקורונה באינדונזיה|אינדונזיה]] וב[[התפרצות נגיף הקורונה בווייטנאם|ווייטנאם]]. היה גם איסור על הגעה ממדינות מסוימות. ב[[התפרצות נגיף הקורונה ביפן|יפן]], נאסרה הגעה ממדינות מסוימות. ב[[שדה תעופה|שדה התעופה]] בוצעו בדיקות לנכנסים.<ref>{{קישור כללי|כתובת=https://www.israelhayom.co.il/article/750833|הכותב=[[שמעון יעיש]]|כותרת=גאוני או מוגזם? כך מתמודדים היפנים עם הקורונה|אתר=www.israelhayom.co.il|תאריך=|תאריך_וידוא=2020-05-22}}</ref> במדינות השונות, הוכרז מצב חירום במחוזות ואף בכל המדינה. כך היה גם ביפן. ב[[התפרצות נגיף הקורונה בקוריאה הדרומית|דרום קוריאה]], כמו גם בסינגפור ו[[התפרצות נגיף הקורונה בהונג קונג|הונג קונג]], היו קמפיינים גדולים של הסברה ומידע לציבור על אמצעי מניעה כמו שטיפת ידיים, התרחקות מקהל והימנעות מנגיעה בפנים. בדומה למדינות רבות, מיליונים עבדו מהבתים ברחבי אסיה, כאשר גם רשויות ממשלתיות וגם חברות פרטיות ישמו הסדרי עבודה גמישים, או מרחוק, כדי לצמצם סיכוני הידבקות.<ref name=":7">{{קישור כללי|כתובת=https://www.globes.co.il/news/article.aspx?did=1001320879|הכותב=אסף אוני|כותרת=חשבתם שבישראל מגזימים? כך מתמודדים בעולם עם הקורונה|אתר=גלובס|תאריך=2020-03-05|שפה=he|תאריך_וידוא=2020-05-22}}</ref> היו מדינות שעשו מדידות חום בכל בניין, משרד, קניון ובית חולים. התושבים עטו מסכות. ב-20 במרץ דווח על גל התפשטות נוסף בדרום קוריאה.<!-- כאן 11, 20/3, 20:38 --> בעזרת ריחוק חברתי, בדיקות המוניות ומהירות בידוד ואיתור חולים, המדינה דיכאה את ההתפרצות בלי להשתמש בסגר מלא. כך גם בסינגפור. כשהיה צורך, בוצע סגר מקומי כמו שבוצע בו[[התפרצות נגיף הקורונה בווייטנאם|וייטנאם]]. לאחר מה שהסתמן בתחילה '''[[התפרצות נגיף הקורונה ביפן|כטיפול מוצלח במשבר מצד יפן]]''', בסוף מרץ הסתמנה התפרצות מחודשת. ב[[סינגפור]] פרץ גל שני שאילץ אותה לבצע סגר.<!-- ערוץ 13, 21:00~, 26/3 --> היו עוד מדינות שבצעו סגר מלא. כך הוחלט ב[[התפרצות נגיף הקורונה בהודו|הודו]]. ביפן, הסגר היה וולנטרי לרוב ולפי החלטת המחוז. ב[[התפרצות נגיף הקורונה בפיליפינים|פיליפינים]], השלטון המרכזי והנשיא החליטו על ביצוע סגר ביישובים ובמחוזות השונים. ====מרכז אסיה==== {{הפניה לערך מורחב||ערכים=[[התפרצות נגיף הקורונה ברוסיה]]}} {{להשלים}} ב[[התפרצות נגיף הקורונה ברוסיה|רוסיה]], הוקם בפברואר [[2020]] את "המטה המבצעי למניעת ייבוא והתפשטות זיהום נגיף קורונה החדש בשטחי הפדרציה הרוסית" שנועד למקד את המאבק בנגיף במדינה. במסגרת הצעדים למאבק בהתפשטות הנגיף נסגרו הגבולות עם [[התפרצות נגיף הקורונה ברפובליקה העממית של סין|סין]] ובכל [[נמל תעופה|נמלי התעופה]] במדינה הוצבו אנשי [[השירות הפדרלי לפיקוח בתחום הגנת זכויות הצרכן]] שפעלו לבדוק כל מי שנוחת במדינה ולוודא שאינו נשא של הנגיף. הוטלה הוראת כניסה לבידוד לכל המבקרים מחוץ למדינה בייחוד במדינות הנגועות. ב-[[12 במרץ]] 2020 נודע כי מספר הנדבקים ברוסיה הגיע ל-34 איש, ב[[מוסקבה]] הוטלה בשל כך מגבלה על התקהלות של יותר מ-5,000 איש ובהמשך סגר. נכון ל-13 באפריל, ברוב רוסיה התושבים היו ב[[הסגר (בריאות)|סגר]]. ב-[[12 במאי]] נודע כי הממשלה התירה הקלות והחלה ביישום [[אסטרטגיית יציאה]]. הממשלה בוקרה אי דיוק בנתונים והנשיא [[ולדימיר פוטין|פוטין]] הואשם שאיחר להגיב ונמנע מהחלטות קשות. ב[[התפרצות נגיף הקורונה באוזבקיסטן|אוזבקיסטן]], במרץ, בוטלו טיסות ממוקדי הדבקה ובהמשך הוחלט לסגור את גבולותיה. הוטל סגר בערים ובמחוזות. גם בקירגיסטן נסגרו הגבולות.<ref>{{קישור כללי|כתובת=https://www.maariv.co.il/breaking-news/Article-754577|כותרת=קירגיסטן הודיעה על סגירת גבולותיה לנוכח התפשטות הקורונה|אתר=www.maariv.co.il|תאריך_וידוא=2020-05-30}}</ref> במקביל, הרשויות ב[[טורקמניסטן]] אסרו על תושבי המדינה לצאת מהבתים עם מסיכות ואף אסרה על השימוש במילה "קורונה".<ref>{{קישור כללי|כתובת=https://www.bhol.co.il/news/1091118|הכותב=|כותרת=אמרתם 'קורונה' אתם עלולים להילקח למאסר|אתר=בחדרי|תאריך=}}</ref> הכללים שונו ביולי 2020.{{קישור כללי|הכותב=|כותרת=N12 - חשש מקורונה? המדינה שלא דיווחה על תחלואה במסר לציבור:...|אתר=N12|תאריך=2020-07-13|כתובת=https://www.mako.co.il/news-world/2020_q3/Article-9b54ea23c474371026.htm|תאריך_וידוא=2020-07-16}} ====ה[[קווקז]]==== [[התפרצות נגיף הקורונה בגאורגיה|גאורגיה]] [[התפרצות נגיף הקורונה בארמניה|ארמניה]] ו[[התפרצות נגיף הקורונה באזרבייג'ן|אזרבייג'ן]], סיכמו סגירת הגבולות המשותפים. לא הוטלו מגבלות על העברת מטענים ו[[סחורה|סחורות]]. נסגרו הגבולות גם עם מדינות אחרות ואף אוטונומיות (כמו [[דרום אוסטיה]]). הוכרזו מגבלות. בגאורגיה הוחלט על עוצר כללי בסוף מרץ ובהמשך הוטל סגר על 4 ערים מרכזיות. בארמניה ובאזרבייג'ן הוטל סגר כללי. אחרי תקופה, החלו הקלות. ===אירופה=== [[קובץ:COVID-19-Europe-selection-relative-deaths-log.svg|ממוזער|600px|תמותה מצטברת למיליון תושבים שדווחה במדינות באירופה לאורך זמן. ציר אנכי לוגריתמי. מקור מידע: [[:en:European_Centre_for_Disease_Prevention_and_Control|ECDC]].<ref>{{קישור כללי|כתובת=https://www.ecdc.europa.eu/en/cases-2019-ncov-eueea|כותרת=COVID-19 situation update for the EU/EEA and the UK, as of 24 May 2020|אתר=European Centre for Disease Prevention and Control|שפה=en|תאריך_וידוא=2020-05-24}}</ref><ref>{{קישור כללי|כתובת=https://web.archive.org/web/20200304105320/https://www.ecdc.europa.eu/en/cases-2019-ncov-eueea|הכותב=|כותרת=archive from 4 March 2020|אתר=web.archive.org|תאריך=2020-03-04|תאריך_וידוא=2020-05-24}}</ref>]] ==== [[איטליה]] ==== {{הפניה לערך מורחב|התפרצות נגיף הקורונה באיטליה}} המקרים הראשונים של המחלה באיטליה אושרו ב-31 בינואר, כאשר 2 תיירים סינים נבדקו ונמצאו חיוביים ל[[SARS-CoV-2]] ב[[רומא]]. כאשר מקרי ההידבקות בנגיף החלו לעלות בחדות, ממשלת איטליה השעתה את כל הטיסות מסין וממנה. מאוחר יותר התגלה אשכול לא מקושר של מקרי הידבקות בקורונה החל מ16 מקרים שאושרו ב[[לומברדיה]] ב-21 בפברואר. ב-22 בפברואר ממשלת איטליה החליטה על סגר של למעלה מ-50,000 אנשים מ11 ערים שונות ב[[צפון איטליה]] אשר זוהו כמרכזי התפשטות הנגיף, זאת בנוסף להשבתת מקומות העבודה ואירועי הספורט באזורים אלו. ב-4 במרץ ממשלת איטליה הורתה על סגירתם המלאה של כל בתי הספר והאוניברסיטאות במדינה שכן איטליה הגיעה כבר ל-100 מקרי מוות מהנגיף. ב-6 במרץ המכללה האיטלקית להרדמה, שיכוח כאבים, החייאה וטיפול נמרץ (SIAARTI) פרסמה המלצות על [[אתיקה רפואית]] בנוגע ל[[טריאז'|קביעת סדר העדיפויות של טיפול בחולים בהתאם למצבם]]. ב-9 במרץ הודיעה הממשלה כי כל אירועי הספורט באיטליה יבוטלו לפחות עד ל-3 באפריל. בשעות הערב הודיע ראש ממשלת איטליה [[ג'וזפה קונטה|גוזפה קונטה]] במסיבת עיתונאים כי כל האמצעים שהוחלו על מוקדי ההתפרצות העיקריים הורחבו לכל המדינה ובכך 60 מיליון איש נכנסו להסגר. ב-11 במרץ הורה קונטה על הפסקת כמעט כל הפעילות המסחרית למעט שירותים חיוניים כמו [[סופרמרקט]]ים ו[[בית מרקחת|בתי מרקחת]]. ב-19 במרץ עקפה איטליה את סין במספר מקרי המוות מקורונה עם 3405 מתים ובכך הפכה למדינה עם הכי הרבה מקרי מוות מהמגפה בעולם. הצבא נפרס בעיר [[ברגמו]] מכיוון שהרשויות כבר לא יכלו לעבד את מספר ההרוגים. ב-20 במרץ משרד הבריאות התקין תקנות מחמירות יותר אשר אסרו ספורט וריצה תחת כיפת השמיים. יום למחרת הורה קונטה על הגבלות נוספות אשר עצרו את כל הייצור, התעשייה והעסקים הלא חיוניים באיטליה. ה-[[26 במרץ]] [[2020]] היה יום שיא במספר הקורבנות שמתו מנגיף הקורונה באיטליה, באותו יום מתו 919 איש מהנגיף. ב-1 באפריל הממשלה האריכה את הסגר עד ל-13 באפריל וב-10 באפריל הסגר הוארך שוב עד ל-3 במאי תוך פתיחה מחודשת של מספר עסקים במדינה. ב-26 באפריל הודיעה הממשלה על תוכנית התחלה ליציאה מהסגר שהחלה ב-4 במאי. התכנית אפשרה פתיחה מחודשת של תעשיות ייצור ואתרי בנייה. ====[[מערב אירופה]] ו[[צפון אירופה|צפונה]]==== {{הפניה לערך מורחב|ערכים=[[התפרצות נגיף הקורונה בספרד]], [[התפרצות נגיף הקורונה בגרמניה]], [[התפרצות נגיף הקורונה בממלכה המאוחדת]], [[התפרצות נגיף הקורונה בשוודיה]]|}} [[ניס]] הפכה לעיר הראשונה באירופה עליה הוטל סגר וכן נרשם מחסור חמור במסכות לצוות הרפואי.<!-- רשת ב', 21/3, 23:25 --> בוטלו אירועים. בהמשך, מדינות רבות ביצעו סגר אחרי תקופה של עליה בהגבלות. למשל, [[התפרצות נגיף הקורונה בספרד|ספרד]], שהפכה למוקד תחלואה גדול כמו צרפת ואיטליה, הטילה סגר אחרי תקופה של עליה במגבלות. '''גרמניה''' עודדה שימוש המוני של בדיקות מהירות בנוסף לסגר מאוחר יחסית. מדינות כמו [[התפרצות נגיף הקורונה בפורטוגל|פורטוגל]] חייבו את הבאים למדינה בבידוד למשך 14 יום. בניגוד לרוב המדינות, בחרה [[התפרצות נגיף הקורונה בבריטניה|בריטניה]] במדיניות של בידוד של אוכלוסיית הסיכון בלבד לצד המשך חיי שגרה תוך עידוד [[חסינות העדר|חסינות עדר]]. בתוך פרק זמן שינתה את מדיניותה והכריזה על סגר. חריגה נוספת הייתה [[התפרצות נגיף הקורונה בשוודיה|שוודיה]] שלא ביצעה סגר יזמה צעדים אחרים כמו ריחוק וולנטרי והגבלת התקהלויות ל-50. הדבר התבטא באפריל בהאצה של מספר מקרי ההידבקות ובתמותה גבוהה באופן יחסי לשכנותיה: [[התפרצות נגיף הקורונה בדנמרק|דנמרק]], [[התפרצות נגיף הקורונה בנורווגיה|נורווגיה]] ו[[התפרצות נגיף הקורונה בפינלנד|פינלנד]].{{הערה|שם=globes1001325319|}} [[התפרצות נגיף הקורונה באיסלנד|איסלנד]] ביצעה בדיקות המוניות והחלה לבדוק חודש לפני הופעת החולה הראשון. הדבר התבטא בתמותה ובתחלואה נמוכה. בחודש מרץ היבשת שהוגדרה כמוקד התפשטות הקורונה הייתה אירופה. אך מרבית המדינות הצליחו לבלום את הקורונה בשטחיהן, והמדינות החלו להקל במגבלות שהוטלו בעקבות המגפה.<ref name=":12" /> נדרש שימוש במסכות וגם בריחוק חברתי במדינות. הראשונות היו דנמרק ו[[התפרצות נגיף הקורונה באוסטריה|אוסטריה]]. ====[[מזרח אירופה]]==== {{הפניה לערך מורחב|ערכים=[[התפרצות נגיף הקורונה ביוון]], [[התפרצות נגיף הקורונה בפולין]], [[התפרצות נגיף הקורונה בסרביה]], [[התפרצות נגיף הקורונה בלטביה]]|}} בחודש מרץ, מוקד התפשטות הקורונה היה אירופה אך מרבית המדינות הצליחו לבלום את הקורונה בשטחיהן, והמדינות החלו להקל במגבלות שהוטלו בעקבות המגפה.<ref name=":12">{{קישור כללי|כתובת=https://news.walla.co.il/item/3358747|הכותב=|כותרת=ראש עיריית סאו פאולו, אחד ממוקדי ההתפרצות הקשים במדינה, הזהיר כי בעוד שבועיים מרכזים רפואיים לא יוכלו לקלוט חולים נוספים.|אתר=news.walla.co.il|תאריך=18 במאי 2020|תאריך_וידוא=2020-05-21}}</ref> במזרח האיחוד האירופי הצליחו להימנע ממניין מתים גבוה באמצעות הגבלות מחמירות בשלב מוקדם של המגפה.<ref>{{קישור כללי|כתובת=https://www.haaretz.co.il/news/world/europe/.premium-1.8860790|כותרת=החקלאים במזרח אירופה מנהלים מלחמה כפולה: בנגיף ובבצורת הקשה זה מאה שנה|אתר=www.haaretz.co.il|שפה=he|תאריך_וידוא=2020-05-24}}</ref> במדינות רבות, נעשו הצעדים הבאים או חלקם: הסגר (כמו ב[[התפרצות נגיף הקורונה ביוון|יוון]] וב[[התפרצות נגיף הקורונה באלבניה|אלבניה]]), סגירת מוסדות, מניעת אירועים, סגירת גבולות (למשל ב[[התפרצות נגיף הקורונה בהונגריה|הונגריה]], ב[[התפרצות נגיף הקורונה במקדוניה הצפונית|מקדוניה הצפונית]] וב[[התפרצות נגיף הקורונה בבולגריה|בולגריה]]), סגירת עסקים (כמו בסלובקיה וב[[התפרצות נגיף הקורונה בפולין|פולין]]) חיוב בשימוש במסכה (כמו ב[[התפרצות נגיף הקורונה בליטא|ליטא]]), עוצר (למשל, היה [[התפרצות נגיף הקורונה בסרביה|בסרביה]] בהמשך סופי שבוע יחד עם סגר), חיטוי (כמו [[התפרצות נגיף הקורונה בבוסניה והרצגובינה|בוסניה והרצגובינה]]) הגבלת אירועים (כמו ב[[קייב]] שב[[התפרצות נגיף הקורונה באוקראינה|אוקראינה]]<ref>{{קישור כללי|כתובת=https://www.maariv.co.il/corona/corona-world/Article-753360|כותרת=הקורונה בעולם: מספר הקורבנות באיטליה מזנק, וושינגטון מבטלת התקהלויות|אתר=www.maariv.co.il|תאריך_וידוא=2020-05-24}}</ref>) וכו'. החריגה הייתה [[התפרצות נגיף הקורונה בבלארוס|בלארוס]] שלא יזמה הגבלות פרט ל[[בידוד (בריאות)|בידוד]] של 14 יום לאנשים הנכנסים למדינה שנפגעו מהמגפה, למעט חריגים. היו אזרחים שניסו להקפיד על ריחוק פיזי ב[[תחבורה ציבורית|תחב"צ]] וב[[רחוב]]. נטען שהוסתר מידע מהציבור. ===[[המזרח התיכון]]=== {{הפניה לערך מורחב|ערכים=[[התפרצות נגיף הקורונה באיראן]], [[התפרצות נגיף הקורונה באיחוד האמירויות הערביות]], [[התפרצות נגיף הקורונה בערב הסעודית]]|}} {{להשלים}} [[קובץ:Covid-19-total-confirmed-cases-vs-total-confirmed-deaths.svg|300px|ממוזער|שמאל|תחלואה מדווחת ביחס לתמותה מדווחת]] [[התפרצות נגיף הקורונה באיראן|איראן]] הפכה למוקד התפרצות משמעותי עם כ-17 אלף מבודדים וכ-5 אלף מתים. כך גם [[התפרצות נגיף הקורונה בטורקיה|טורקיה]] עם 3,894 מתים ו-141,475 נדבקים נכון למאי. במדינה, הייתה עליה מחולה יחיד (ב-11 במרץ) ליותר מ-34 אלף תוך חודש.<ref>{{קישור כללי|כתובת=https://www.haaretz.co.il/news/world/middle-east/.premium-MAGAZINE-1.8751699|כותרת=ב-11 במארס היה בטורקיה חולה קורונה אחד, עכשיו יותר מ-34 אלף. החדשות הרעות: השיא עוד לפניה|אתר=www.haaretz.co.il|שפה=he|תאריך_וידוא=2020-05-12}}</ref> היו מדינות שנעזרו בסגרים. ב[[התפרצות נגיף הקורונה בלבנון|לבנון]] החלה התפרצות בעקבות נשאית שהגיעה מאיראן. הונהג עוצר. ב-20 במרץ, [[התפרצות נגיף הקורונה בירדן|ירדן]] הטילה סגר ועוצר.<ref>{{וואלה!|[[רויטרס]]|עונש מאסר למפירי הסגר: ירדן תחת עוצר במטרה לעצור את התפשטות הקורונה|3347920|[[21 במרץ]], 2020}}</ref> ב[[התפרצות נגיף הקורונה בשטחי הרשות הפלסטינית|שטחי הרשות הפלסטינית]] הוטל סגר על בית לחם בעקבות ביקור של קבוצת צליינים נשאי קורונה מיוון. מדינות כמו [[התפרצות נגיף הקורונה במצרים|מצרים]] ו[[התפרצות נגיף הקורונה בבחריין|בחריין]] סגרו עסקים רבים ומקומות כמו [[מסגד]]ים, הגבילו התכנסויות וסגרו את הגבול ממדינות אחרות. יש מדינות, כמו מצרים ו[[התפרצות נגיף הקורונה בסוריה|סוריה]], שהטילו [[עוצר]] בחלק מהזמן.<ref name=":3">{{קישור כללי|כתובת=http://www.kikar.co.il/352842.html|כותרת=כך נאבקים בעולם הערבי בהתפשטות הנגיף|אתר=כיכר השבת|שפה=he|תאריך_וידוא=2020-05-12}}</ref> כמות הבדיקות לנפש שדווחו על ידי [[התפרצות נגיף הקורונה באיחוד האמירויות הערביות|איחוד האמירויות הערביות]], בחריין וקטר נחשבות גבוהות ביחס לעולם. כמות הבדיקות לנפש שדווחו על ידי איראן ועיראק נחשבות נמוכות למדי ביחס לעולם<ref>{{קישור כללי|כתובת=https://ourworldindata.org/grapher/full-list-cumulative-total-tests-per-thousand|כותרת=Total COVID-19 tests per 1,000 people|אתר=Our World in Data|תאריך_וידוא=2020-05-14}}</ref><ref>{{קישור כללי|כתובת=https://www.worldometers.info/coronavirus/|הכותב=|כותרת=Coronavirus Update (Live): Worldometer|אתר=www.worldometers.info|תאריך=|שפה=en|תאריך_וידוא=2020-05-14}}</ref> ההשוואה אינה מתחשבת בשלב הטיפול במגפה. נכון לאמצע אפריל, המידע שנצבר בסוכנויות מודיעין שונות מצביע שברוב מדינות המזרח התיכון, מצפון אפריקה ועד [[התפרצות נגיף הקורונה באפגניסטן|אפגניסטן]] לא היו עד אז התפרצויות קשות של המגפה, חוץ מאיראן וטורקיה.<ref>{{קישור כללי|כתובת=https://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-5714570,00.html|כותרת=הקורונה טלטלה את המזרח התיכון, ויכולה לייצר גם הזדמנויות לישראל|אתר=ynet|תאריך=2020-04-14|שפה=he|תאריך_וידוא=2020-05-12}}</ref> בנוסף לצעדים שבוצעו על ידי הממשלות ולהתנהלות האזרחים, גורם המשפיע על נתוני התחלואה הוא כמות [[בדיקת קורונה|בדיקות הקורונה]] ומצב שירותי הבריאות<ref name=":3" />. גורם אחר הוא אמינות הנתונים שסופקו על ידי המשטר. לדוגמה, ב[[התפרצות נגיף הקורונה בעיראק|עיראק]] וב[[התפרצות נגיף הקורונה באיראן|איראן]] המשטר הואשם בהסתרת נתוני האמת.<ref>{{קישור כללי|כתובת=https://www.haaretz.co.il/news/world/middle-east/.premium-1.8739774|כותרת=זירות הקרב זזו הצדה לטובת מלחמה בנגיף: קורונה במזרח התיכון - תמונת מצב|אתר=www.haaretz.co.il|שפה=he|תאריך_וידוא=2020-05-12}}</ref> גורמים נוספים ניתן לראות במצרים. חלק מהנדבקים העדיפו לא להגיע לבתי החולים, שכן הם לא סמכו על שירותי הרפואה. יש גם כאלה שפחדו שידווח שהם חולים בקורונה, מחשש שמא יתייגו אותם כ[[צרעת|מצורעים]], וכן שלא יערכו להם [[הלוויה]].<ref>{{קישור כללי|כתובת=https://www.makorrishon.co.il/opinion/222755/|הכותב=עידית בר, מקור ראשון|כותרת=בעולם הערבי, הידבקות היא לא הסכנה היחידה במשבר הקורונה|אתר=www.makorrishon.co.il|תאריך=|תאריך_וידוא=2020-05-12}}</ref><ref>{{קישור כללי|כתובת=https://www.haaretz.co.il/news/world/middle-east/.premium-1.8775413|כותרת=במדינות ערב, חולי הקורונה אשמים עד שיוכח אחרת|אתר=www.haaretz.co.il|שפה=he|תאריך_וידוא=2020-05-12}}</ref> כמו כן, רוב מדינות האזור שבהן מתנהלת לחימה, ובעיקר [[מחנה פליטים|מחנות הפליטים]], אינן נמנות עם מוקדי המשיכה העולמיים ל[[תיירות|תיירים]]. גם אנשי עסקים ו[[מהגר עבודה|מהגרי עבודה]] אינם נוהרים למקומות אלה. לכן מספר הנדבקים בהם מצומצם ביחס לגודל האוכלוסייה. טורקיה ואיראן נחשבות מתוירות יחסית. המספר המועט יחסית של החולים במצב קשה ובינוני ושל מתים מהנגיף ניתן להסבר בגיל הצעיר באופן יחסי של אזרחי מדינות האזור. רוב אזרחי המזרח התיכון הם בני פחות מ-60, כלומר בקבוצות הגילאים שבהם נדבקים בקלות בנגיף, אך ברוב המקרים מחלימים ממנו בלי תסמינים כלל. הסבר נוסף הוא הסתרה של חלק מהמדינות מחשש ליציבותן.<ref>{{קישור כללי|כתובת=https://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-5714570,00.html|כותרת=הקורונה טלטלה את המזרח התיכון, ויכולה לייצר גם הזדמנויות לישראל|אתר=ynet|תאריך=2020-04-14|שפה=he|תאריך_וידוא=2020-05-12}}</ref> נכון לתחילת מאי, נראה כי מגפת הקורונה הופיעה באיחור בחלק מהמדינות הערביות. בקרב מדינות ערב, רק בקטר נמנו עד כה יותר נדבקי קורונה מאשר בישראל, ורק [[התפרצות נגיף הקורונה במצרים|במצרים]] נספרו יותר מתים. ובכל זאת, ישראל נמצאת כעת הרבה לפני מדינות ערב בקצב הסרת הסגר ופתיחת המשק. בעוד קצב ההדבקה במדינות כמו ישראל פחת בהתמדה, ב[[ארצות ערב|מדינות ערביות]] מסוימות נרשמה בתחילת מאי עלייה תלולה: ב[[התפרצות נגיף הקורונה בערב הסעודית|סעודיה]], ב[[התפרצות נגיף הקורונה באיחוד האמירויות הערביות|איחוד האמירויות]] וב[[התפרצות נגיף הקורונה בקטר|קטר]] הקצב הוא יותר מאלף חולים חדשים מדי יום; במדינות אחרות אובחנו בכל 24 שעות כמה מאות חולים חדשים; ויש מדינות בהן אין לממשלות מידע של ממש על התפשטות המחלה.<ref>{{קישור כללי|כתובת=https://www.mako.co.il/news-world/2020_q2/Article-0c8f449484a0271026.htm|כותרת=N12 - כך מתמודדות מדינות ערב עם נגיף הקורונה|אתר=N12|תאריך=2020-05-12|תאריך_וידוא=2020-05-12}}</ref> מדינות כמו לבנון, ירדן ואיראן התמודדו עם גל שני של המגפה אחרי ירידה בתחלואה.<ref name=":4" /> ב[[התפרצות נגיף הקורונה בתימן|תימן]], דווח על תמותה ותחלואה נמוכה. מצד שני, היו [[מלחמת האזרחים בתימן (2015 ואילך)|מלחמת אזרחים במדינה]] וקושי לבדוק את אלו שנחשדו בהדבקות. באמצע מאי, בעיר עדן, נרשם גל של מתים עם תסמינים של הנגיף.<ref>{{קישור כללי|כתובת=https://news.walla.co.il/item/3357139|הכותב=|כותרת=מאות מתים בשבוע: הקורונה משתוללת בתימן ההרוסה|אתר=news.walla.co.il|תאריך=17 במאי 2020|תאריך_וידוא=2020-05-20}}</ref> [[קובץ:אוהלי_קורונה_שיבא_ליד_המיון.jpg|280px|ממוזער|שמאל|אוהלי טיפול ב[[מחלת נגיף קורונה 2019|חולי קורונה]] ליד הכניסה ל[[חדר מיון|חדר המיון]] של [[המרכז הרפואי שיבא]]]] ==== ישראל ==== {{הפניה לערך מורחב|התפרצות נגיף הקורונה בישראל}} בפברואר 2020 התגלו לראשונה חולים ב[[ישראל]]. [[משרד הבריאות]] קבע הנחיות למניעת הדבקה בנגיף ולהאטת התפשטותו, החל מבידוד ביתי לשבים ממדינות שבהן התפשט הנגיף ולכל מי ששהו די זמן בקרבת נדבקים. [[משרד הביטחון]] נערך להתמודדות באמצעות [[צה"ל]] ובפרט [[פיקוד העורף]]. ===[[אפריקה]]=== {{הפניה לערך מורחב|ערכים=[[התפרצות נגיף הקורונה בסודאן]], [[התפרצות נגיף הקורונה בדרום אפריקה]], [[התפרצות נגיף הקורונה באלג'יריה]]|}} {{להשלים}} המדיניות להתמודדות עם הנגיף שונה ממדינה למדינה באפריקה. ברבות מהמדינות המתפתחות, הייתה סגירה של רוב הפעילות הציבורית והעסקית, [[ריחוק חברתי]], סגר ושמירה על היגיינה. הייתה התלבטות בין אימוץ המדיניות במדינות המפותחות לבין שינוי המדיניות עקב מאפייני חלק מהמדינות האפריקאיות כמו עוני רב יחסית, האוכלוסייה שלמחציתה אין גישה ל[[שירותי בריאות]], רמת שירותי הבריאות, אוכלוסייה צעירה( 6% מתושבי היבשת היו מעל לגיל 65) וכו'.<ref name=":5">{{קישור כללי|כתובת=https://www.mako.co.il/news-world/2020_q1/Article-2e69f2265782171027.htm|כותרת=N12 - הקורונה באפריקה: האם להציל את הילדים או את המבוגרים?|אתר=N12|תאריך=2020-03-30|תאריך_וידוא=2020-05-20}}</ref> חלק ממדינות נאבקו במקביל במחלות אחרות כמו [[מלריה באפריקה שמדרום לסהרה|מלריה]] ו[[איידס]] שקטלו מאות אלפי אנשים בכל שנה.<ref name=":6">{{קישור כללי|כתובת=https://www.haaretz.co.il/news/world/africa/.premium-1.8675082|כותרת=שורת מדינות אפריקאיות דיווחו על מקרי הידבקות ראשונים בשטחן|אתר=www.haaretz.co.il|שפה=he|תאריך_וידוא=2020-05-20}}</ref> ב-14 במרץ, שורת מדינות אפריקאיות דיווחו על מקרי הידבקות ראשונים בשטחן. 14 מתוך 54 המדינות ביבשת דיווחו על חולים בקורונה.<ref name=":6" /> באמצע מרץ, כל בתי הספר ב[[התפרצות נגיף הקורונה באתיופיה|אתיופיה]] נסגרו, ונאסר על התקהלות ציבורית ועל פעילות ספורטיבית. ב[[התפרצות נגיף הקורונה בגאנה|גאנה]] הוכרז על הגבלות דומות ועל איסור נסיעה למדינות שבהן היו יותר מ-200 מקרי הידבקות בנגיף. ב[[התפרצות נגיף הקורונה בתוניסיה|תוניסיה]] נסגרו את כל מעברי הגבול והושעו התפילות במסגדים. ב[[התפרצות נגיף הקורונה במרוקו|מרוקו]] וב[[התפרצות נגיף הקורונה בג'יבוטי|ג'יבוטי]], הושעו כל הטיסות הבינלאומית. ב[[התפרצות נגיף הקורונה בדרום אפריקה|דרום אפריקה]], נאסרה כניסתם אזרחים מהמדינות הנגועות ביותר ועל התקהלויות של יותר ממאה בני אדם, בעוד שבקניה הוטלו מגבלות נסיעה.<ref>{{קישור כללי|כתובת=https://news.walla.co.il/item/3346949|הכותב=|כותרת=עם התפשטות הנגיף, באפריקה מעלים הילוך במאבק בקורונה|אתר=news.walla.co.il|תאריך=16 במרץ 2020|תאריך_וידוא=2020-05-20}}</ref> נכון לסוף מרץ, חלק מהמדינות, כגון [[התפרצות נגיף הקורונה בניגריה|ניגריה]], דרום אפריקה ו[[התפרצות נגיף הקורונה בקמרון|קמרון]], נקטו בצעדים אגרסיביים למדי שכללו סגירה של רוב הפעילות הציבורית והפעלת הצבא לאכיפת המדיניות. במדינות אחרות כגון [[התפרצות נגיף הקורונה באוגנדה|אוגנדה]], עוד לפני שהתגלה החולה הראשון ננקטו צעדי מניעה כמו איסור על עריכת [[חתונה|חתונות]]. במקביל, ב[[התפרצות נגיף הקורונה בגבון|גבון]] טרם אימצו כל מדיניות להתמודד עם המגפה.<ref name=":5" /> בתחילת אפריל היו טענות על אכזריות משטרתית עלו בכמה מדינות באפריקה, עקב אכיפת העוצר והמגבלות נוספות בתגובה להתפשטות נגיף הקורונה. עם זאת, אוכלוסיות שלא יכלו להרשות לעצמן להישאר בבית לאורך זמן, היוו בעיה עבור הממשלות במדינות שבהן הנגיף היה יכול להציף את מערכות הבריאות השבריריות גם כך. בליל ה[[עוצר]] הראשון ב[[התפרצות נגיף הקורונה בסנגל|סנגל]], פרצה אלימות, בדרום אפריקה תועדה [[אלימות משטרתית]]<ref>{{קישור כללי|כתובת=https://news.walla.co.il/item/3351380|הכותב=|כותרת=עוצר הקורונה סוגר על אפריקה, והאלימות המשטרתית נגד אזרחים גוברת|אתר=news.walla.co.il|תאריך=12 באפריל 2020|תאריך_וידוא=2020-05-20}}</ref> ובניירובי שב'''[[התפרצות נגיף הקורונה בקניה|קניה]]''' פיזרו באלימות התקהלויות אזרחים.{{הערה|{{mako||קורונה בקניה: שוטרים הכו באכזריות אזרחים|7299cd655c42171027|hix-magazine}}}} קושי מרכזי הוא בכמות הבדיקות הנמוכה. בסוף באפריל, חודשיים שחלפו מאז הגעת וירוס הקורונה לאפריקה, נערכו ביבשת פחות מ-500 אלף בדיקות בקרב אוכלוסייה של יותר ממיליארד בני אדם. כלומר, רק 325 איש נבדקו לכל מיליון אנשים, זה נתון הנמוך בהרבה מ[[התפרצות נגיף הקורונה באיטליה|איטליה]], אחת המדינות שנפגעו בצורה הקשה ביותר מהנגיף.<ref>{{קישור כללי|כתובת=https://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-5713028,00.html|כותרת=הבאה בתור? באפריקה ההתפרצות עדיין מוגבלת|אתר=ynet|תאריך=2020-04-12|שפה=he|תאריך_וידוא=2020-05-20}}</ref><ref>{{קישור כללי|כתובת=https://news.walla.co.il/item/3353520|הכותב=|כותרת=האזהרות מתממשות: זינוק של 43% בכמות חולי הקורונה באפריקה|אתר=news.walla.co.il|תאריך=|תאריך_וידוא=2020-05-20}}</ref> קושי נוסף הוא בדיווח. לדוגמה, דווח שמאות מתו בניגריה מדלקת ריאות, אבל הרשויות הכחישו שמדובר בקורונה. לפי השלטונות המקומיים בצפון המדינה, הגורם לכך הוא מחלות כמו לחץ דם גבוה<ref>{{קישור כללי|כתובת=http://davidson.weizmann.ac.il/online/askexpert/קבוצות-הסיכון-של-הקורונה|הכותב=|כותרת=חולי לחץ דם גבוה הם חלק מקבוצות הסיכון של הקורונה|אתר=קבוצות הסיכון של הקורונה|תאריך=2020-05-06|שפה=he|תאריך_וידוא=2020-05-20}}</ref> ומלריה.<ref>{{קישור כללי|כתובת=https://www.haaretz.co.il/news/world/africa/.premium-1.8808198|כותרת=מאות מתו בניגריה מדלקת ריאות, אבל הרשויות מכחישות שמדובר בקורונה|אתר=www.haaretz.co.il|שפה=he|תאריך_וידוא=2020-05-20}}</ref> מדינות שונות יזמו צעדים כמו סגר או עוצר. בניירובי הוחלט להטיל הסגר יומי בין שעות אחר הצהריים ועד הזריחה, והכרזה הקמת מרכזי בידוד ציבוריים – בתשלום. בקונגו וניגריה בוצע סגר.<ref>{{קישור כללי|כתובת=https://www.mako.co.il/news-world/2020_q2/Article-8d9347f8fc03271027.htm|כותרת=N12 - ארגון הבריאות העולמי מזהיר: "רבע מיליארד חולי קורונה...|אתר=N12|תאריך=2020-05-20|תאריך_וידוא=2020-05-20}}</ref> החל מחודש מאי, בחלק מהמדינות התחילה התפרצות משמעותית. למשל מספר החולים ב[[מצרים]] עבר ביולי את של סין עם יותר מ-85 אלף נשאים, ו[[דרום אפריקה]] הפכה למוקד החמור החמישי בעולם (אחרי ארצות הברית, ברזיל, הודו ורוסיה) עם יותר מ-350 אלף נשאים. ===[[אמריקה]]=== {{הפניה לערך מורחב||ערכים=[[התפרצות נגיף הקורונה בארצות הברית]], [[התפרצות נגיף הקורונה בברזיל]], [[התפרצות נגיף הקורונה בפרו]], [[התפרצות נגיף הקורונה בקנדה]]}} ארצות הברית הפכה למדינה בעלת כמות החולים הגבוהה ביותר. היא יזמה צעדים לפי [[מדינות ארצות הברית|המדינות]], ברובן בוצע סגר. באפריל, יותר מ-90% מהאמריקנים התבקשו להישאר בבתים.<ref>{{קישור כללי|כתובת=https://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-5709837,00.html|כותרת=10,000 מתו בארה"ב, ניו יורק מאריכה את הסגר|אתר=ynet|תאריך=2020-04-06|שפה=he|תאריך_וידוא=2020-05-21}}</ref> בסוף החודש הנשיא פרסם המלצה לגבי אסטרטגית היציאה ולחץ על המושלים לשחרר את ההגבלות. באמריקה הלטינית, מקרה ההידבקות הראשון נגלה בברזיל, בסוף פברואר. היה חשש שהעוני ומצב מערכת הבריאות בחלק מהמדינות יקשו בטיפול במגפה. ב-17 במרץ, דווח על מספר נמוך של חולים. הערכות היו כי מדוברים במספרים גבוהים בהרבה שטרם נוטרו עקב מערכות בריאות כושלות בחלק מהמדינות.<ref>{{קישור כללי|כתובת=https://www.globes.co.il/news/article.aspx?did=1001322160|הכותב=וול סטריט ג'ורנל|כותרת=פצצה מתקתקת: מה מצב הקורונה באפריקה ובאמריקה הלטינית|אתר=גלובס|תאריך=2020-03-17|שפה=he|תאריך_וידוא=2020-05-22}}</ref> בתחילת מרץ, מדינות כמו מקסיקו, [[התפרצות נגיף הקורונה בגואטמלה|גואטמאלה]] ו[[התפרצות נגיף הקורונה בפנמה|פנמה]] הכריזו על מצב חירום או אזהרות ברמה גבוהה לקראת התפשטות רחבה יותר.<ref name=":7" /> עד סוף מרץ, הנגיף התפשט ופגע במיוחד בברזיל, [[התפרצות נגיף הקורנה באקוודור|אקוודור]] וצ'ילה. רוב מנהיגי אמריקה הלטינית (במדינות כמו [[התפרצות נגיף הקורונה בפרו|פרו]], [[התפרצות נגיף הקורנה באל סלוודור|אל סלוואדור]], [[התפרצות נגיף הקורונה בארגנטינה|ארגנטינה]], [[התפרצות נגיף הקורונה בוונצואלה|ונצואלה]] ו[[התפרצות נגיף הקורונה בצ'ילה|צ'ילה]]) הגיבו בחומרה להתפשטות הנגיף מיד עם גילוי מקרי ההידבקות הראשונים. הם סגרו את הגבולות, ביטלו טיסות ושלחו חיילים לסייר ברחובות כדי לאכוף את הוראות הבידוד. בבתי החולים נערכו הצוותים לקבלת המוני חולים, ובתי חולים נוספים הוקמו במהלכי בזק. היו מדינות או אזורים שביצעו סגר. למשל, ב[[התפרצות נגיף הקורונה בקולומביה|קולומביה]] הונהג סגר ארוך. היו הגבירו את הפיקוח על הגבול היבשתי שלהן. כך היה ב[[התפרצות נגיף הקורונה באורוגוואי|אורוגוואי]] ובקולומביה. במקביל, נשיאי [[התפרצות נגיף הקורונה בברזיל|ברזיל]] ו[[התפרצות נגיף הקורונה במקסיקו|מקסיקו]] התעקשו להתייחס למגפה בביטול.<ref>{{קישור כללי|כתובת=https://www.haaretz.co.il/health/corona/1.8719368|כותרת=באמריקה הלטינית נערכים לאסון, אבל מנהיגי ברזיל ומקסיקו עוד שאננים|אתר=www.haaretz.co.il|שפה=he|תאריך_וידוא=2020-05-21}}</ref> נשיא ברזיל אף עודד הפרה של ההנחיות שנקבעו על ידי המושלים והרשויות.. ב-30 במרץ הכריזה ממשלת מקסיקו על מצב חירום בריאותי והוכנסו אמצעים מחמירים שמטרתם לרסן את התפשטות הנגיף. במאי, המדינה שנפגעה קשה מכולם היא ברזיל אך גם בפרו, מקסיקו וצ'ילה היו מודאגים ממספר הולך וגובר של נדבקים בקורונה. באקוודור קרסה מערכת הבריאות בשל עומס חולים. ההתפשטות הנרחבת ב[[אמריקה הלטינית]], הביאה את ארגון הבריאות העולמי להכריז על [[אמריקה]] כמוקד התפרצות המגפה העיקרי.<ref>{{קישור כללי|כתובת=https://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-5734231,00.html|כותרת=שיא מתים בברזיל, שמגדילה את השימוש בתרופה למלריה|אתר=ynet|תאריך=2020-05-20|שפה=he|תאריך_וידוא=2020-05-21}}</ref><ref name=":12" /> בסוף מאי, אמריקה הלטינית הפכה למוקד השלישי בגודלו אחרי ארצות הברית ורוסיה. ב-23 במאי, ברזיל הייתה שנייה בעולם בנדבקים. במדינות רבות דווח על הצפת יחידות הטיפול הנמרץ בחולים. באקוודור הוטל עוצר בין השעות 2 בצהריים עד 5 בבוקר במרץ, לצד הגבלות נוספות. במדינה, תושבים רבים לא נשמעו להנחיות, ולא היה מי שאכוף אותן. מאות בני אדם נראו מפירים את העוצר, ומוכרים [[סחורה|סחורות]] ב[[רחוב]]ות כדי להמשיך להתקיים. בפרו, רוב החולים היו עובדים העוסקים בעבודות פשוטות כמו [[מוכר]]ים ב[[שוק (מסחר)|שווקים]]. בחלק מהמדינות היה מחסור בערכות בדיקה.<ref>{{קישור כללי|כתובת=https://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-5735479,00.html|כותרת=ברזיל שנייה בעולם בנדבקים: הנגיף מתפשט באמריקה הלטינית|אתר=ynet|תאריך=2020-05-23|שפה=he|תאריך_וידוא=2020-05-23}}</ref> בסוף מאי, היו גם מדינות שדיווחו על נתוני תמותה ותחלואה נמוכים. כך היה ב[[התפרצות נגיף הקורונה בג'מייקה|ג'מייקה]] וגם ב[[התפרצות נגיף הקורונה בארגנטינה|ארגנטינה]], ב[[התפרצות נגיף הקורונה בסורינאם|סורינאם]], ב[[התפרצות נגיף הקורונה באורוגוואי|אורוגוואי]] וכו'.<ref>{{קישור כללי|כתובת=https://www.as-coa.org/articles/where-coronavirus-latin-america|הכותב=Luisa Horwitz, Paola Nagovitch, Holly K. Sonnel, Carin Zissis|כותרת=Where Is the Coronavirus in Latin America?|אתר=AS/COA|שפה=en|תאריך_וידוא=2020-05-23}}</ref> === [[אוקיאניה]] === רוב המדינות באזור היו [[מדינת אי|מדינות אי]]. התחלואה המדווחת הייתה נמוכה. ב[[התפרצות נגיף הקורונה בניו זילנד|ניו זילנד]] הייתה תוכנית להתמודדות עם המגפה. היא כללה מספר רמות. הצעדים היו ארציים. ב[[התפרצות נגיף הקורונה באוסטרליה|אוסטרליה]]<ref>{{Cite news|title=Australia's coronavirus lockdown – the first 50 days|url=https://www.theguardian.com/world/2020/may/02/australias-coronavirus-lockdown-the-first-50-days|newspaper=The Guardian|date=2020-05-01|access-date=2020-07-02|issn=0261-3077|language=en-GB|first=Calla|last=Wahlquist}}</ref> הצעדים בוצעו בהתאם ל[[המדינות והטריטוריות של אוסטרליה|מדינות ולטריטוריות]]. בוצע סגר. באזור היו מספר איים מרוחקים וכמה טריטוריות שהיו בלי חולים מדווחים בסוף אפריל. כולן השתמשו בסגרים, עוצרים והנחיות מחמירות על טיסות והתקהלויות.<ref>{{קישור כללי|כתובת=https://www.haaretz.co.il/travel/1.8783363|כותרת=מהן המדינות הנקיות (באמת) מקורונה?|אתר=www.haaretz.co.il|שפה=he|תאריך_וידוא=2020-05-30}}</ref> ==התמודדות עם מידע כוזב== מנכ"ל [[ארגון הבריאות העולמי]] [[טדרוס אדהנום גברייזוס]] התייחס במהלך פברואר לריבוי השמועות ו[[ידיעות כוזבות|הידיעות הכוזבות]] ואמר שמדובר במגפה בפני עצמה, או כפי שתיאר זאת, "אינפו-דמיה" (על משקל המונח [[פנדמיה]]).{{הערה|{{גלובס|יפתח בריל|אל תשתפו בכל הכוח: הפיד שלכם מוצף פייק ניוז על הקורונה - ככה תדעו לזהות אותו|1001322389|18 במרץ 2020}}}} בראשית אפריל חברת [[פייסבוק (חברה)|פייסבוק]] הודיעה כי אפליקציית [[ווטסאפ]] תמנע הפצה של הודעות שעברו דרך מספר משתמשים.{{הערה|{{כלכליסט|רפאל קאהאן|ווטסאפ מגבילה העברת הודעות שרשרת כדי למנוע הפצה של פייק ניוז|3806565|7 באפריל 2020}}}} ב-1 באפריל הוציא ה-EUvsDisinfo, גוף מחקר השייך לאיחוד האירופי, דוח בנושא ידיעות כזב שמפיצות מדינות שונות ברשת האינטרנט. הידיעות המופצות מנסות לערער על היכולת של מדינות דמוקרטיות להתמודד עם המגפה, לטעון שקבוצות מיעוט שונות הם הסיבה להתפשטות המגפה ולהתסיס יריבויות גאוגרפיות. בטורקיה מידע בריאותי כוזב על וירוס הקורונה, שעל פי כותבי הדוח, מטפח שיח ביקורתי נגד האיחוד האירופאי. רוסיה וגופים מטעמה הפיצו מעל ל-150 ידיעות כוזבות. לעומת זאת, כלי התקשורת שבשליטת רוסיה, מדגישים את המוכנות של המדינה להתמודדות עם הוירוס ואת הסיוע שרוסיה נתנה באיטליה. באפריקה, בחלק מהמדינות, מתנהלים מסעות השמצה נגד קבוצות אתניות וחברתיות. סין מפיצה באפריקה מסרים על תרומתה הרבה למניעת התפשטות המגפה.<ref>{{קישור כללי|כתובת=https://euvsdisinfo.eu/eeas-special-report-update-short-assessment-of-narratives-and-disinformation-around-the-covid-19-pandemic/|כותרת=EEAS SPECIAL REPORT UPDATE: Short Assessment of Narratives and Disinformation Around the COVID-19 Pandemic|אתר=EU vs DISINFORMATION|תאריך=2020-04-01|שפה=en-US|תאריך_וידוא=2020-04-09}}</ref> סין ורוסיה מקדמות את הטענה שארצות הברית משתמשת במגפה כנשק כדי להעמיק את שליטתה בעולם.<ref>{{קישור כללי|כתובת=https://www.defenseone.com/technology/2020/03/iran-and-russian-media-push-bioweapon-conspiracies-amid-covid19-outbreak/163669/|הכותב=PATRICK TUCKER|כותרת=Iranian, Russian, Chinese Media Push COVID-19 ‘Bioweapon’ Conspiracies|אתר=Defense One|תאריך=MARCH 10, 2020|תאריך_וידוא=2020-04-09}}</ref> רשת הטלוויזיה האיראנית, [[PRESS TV|PRESSTV]], טוען כי מדענים ישראלים פיתחו את הוירוס כחלק מהמלחמה הביולוגית של ישראל וארצות הברית נגד איראן.<ref>[https://www.presstv.com/Detail/2020/03/05/620217/US-coronavirus-James-Henry-Fetzer Zionist elements developed deadlier strain of coronavirus against Iran: Academic], PRESSTV, 05 March 2020</ref> [[ביל גייטס]], מייסד מיקרוסופט ופילנתרופ, הואשם שאנשיו יצרו את [[SARS-CoV-2|נגיף הקורונה]] והוא רוצה כיום להרוויח ממנו. בהרצאה<ref>[https://www.youtube.com/watch?v=6Af6b_wyiwI The next outbreak? We’re not ready], Bill Gates, Apr 3, 2015. TED</ref> שנתן גייטס ב-2015 במסגרת [[ועידת TED|TED]] הוא הזהיר שהסכנה הגדולה ביותר לאנושות היא לא נשק גרעיני אלא וירוס שיאיים על חייהם של מיליונים. מידע כוזב שהופץ טען שמלבד רצונו להרוויח מהמגפה הוא מבקש לבחון את האפשרות לצמצם את האוכלוסייה העולמית.<ref>{{Cite news|title=Bill Gates, at Odds With Trump on Virus, Becomes a Right-Wing Target|url=https://www.nytimes.com/2020/04/17/technology/bill-gates-virus-conspiracy-theories.html|newspaper=The New York Times|date=2020-04-17|access-date=2020-04-18|issn=0362-4331|language=en-US|first=Daisuke|last=Wakabayashi|first2=Davey|last2=Alba|first3=Marc|last3=Tracy}}</ref> לאורך המגפה, הופץ מידע שגוי אודות המגפה ותרופותיה.<ref>{{קישור כללי|כתובת=http://theconversation.com/coronavirus-and-the-black-death-spread-of-misinformation-and-xenophobia-shows-we-havent-learned-from-our-past-132802|הכותב=Rachel Clamp|כותרת=Coronavirus and the Black Death: spread of misinformation and xenophobia shows we haven't learned from our past|אתר=The Conversation|שפה=en|תאריך_וידוא=2020-05-17}}</ref> נשיא ארצות הברית [[דונלד טראמפ]],<ref>{{קישור כללי|כתובת=https://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-5721406,00.html|כותרת=טענות ועובדות: השטויות שטראמפ אמר על הנגיף|אתר=ynet|תאריך=2020-04-27|שפה=he|תאריך_וידוא=2020-05-18}}</ref> למשל, עודד שימוש ב[[הידרוקסיכלורוקווין|תרופה למלריה]]<ref>{{קישור כללי|כתובת=https://www.factcheck.org/2020/05/trump-misleads-on-hydroxychloroquine-again/|הכותב=|כותרת=Trump Misleads on Hydroxychloroquine, Again|אתר=factcheck.org|תאריך=}}</ref><ref>{{קישור כללי|כתובת=https://twitter.com/AmichaiStein1/status/1262486186192449538|הכותב=[[עמיחי שטיין]]|כותרת=כתב רשת FOX שהיה המום מהדברים של טראמפ, נאלץ להזהיר את הצופים: "אל תעשו את זה"|אתר=[[טויטר]]|תאריך=18 במאי 2020|שפה=iw|תאריך_וידוא=2020-05-18}}</ref> והציע לבדוק אפשרות טיפול באמצעות הזרקת חומרי [[חיטוי]].<ref>{{Cite news|title=Outcry after Trump suggests injecting disinfectant|url=https://www.bbc.com/news/world-us-canada-52407177|newspaper=BBC News|date=2020-04-24|access-date=2020-05-17|language=en-GB}}</ref> דבריו אלו ואחרים סוקר בהרחבה בתקשורת ועל ידי מכוני [[בדיקת עובדות]] שהדגישו שמדובר במידע לא מבוסס. == השפעות עולמיות== המגפה הביאה למשבר כלכלי חמור, לירידה חדה בבורסות בעולם ולעלייה ניכרת באבטלה. היא הביאה לשינוי משמעותי באורחות חיי היום יום של מיליארדי אנשים ברחבי העולם. בעקבות המגפה דווחו ברחבי העולם מקרים רבים של שנאת זרים וגזענות כלפי בני אדם ממוצא אסייתי.<ref>{{קישור כללי|כתובת=https://www.vox.com/2020/2/7/21126758/coronavirus-xenophobia-racism-china-asians|הכותב=Nylah Burton|כותרת=The coronavirus exposes the history of racism and "cleanliness"|אתר=Vox|תאריך=2020-02-07|שפה=en|תאריך_וידוא=2020-04-09}}</ref> תופעות דומות אירעו כלפי יהודים בעיקר בארצות הברית, וכך גם כלפי זרים באפריקה. בסין,<ref>{{Cite news|title="נכנסתי למעלית - וכל הסינים יצאו": היום שבו הגזענות המפחידה הרימה ראש בסין|url=https://www.themarker.com/markerweek/.premium-MAGAZINE-1.8795567|newspaper=TheMarker|access-date=2020-05-20}}</ref> היו תופעות כאלה כלפי אפריקאים, תופעות שאף הדרדרו לאלימות.<ref>{{קישור כללי|כתובת=https://www.globes.co.il/news/article.aspx?did=1001325664|הכותב=רועי ברק|כותרת=על רקע חשש לגל מגפה שני: אלימות כלפי אפריקאים בסין|אתר=גלובס|תאריך=2020-04-20|שפה=he|תאריך_וידוא=2020-04-29}}</ref> בנוסף לכך; דווחו על מקרי קסנופוביה וגזענות כלפי העם הסיני או כלפי אלו שמגיעים מהאזורים הנגועים של המגפה ואף דווח על קריאות להשמיד את סין.<ref>{{קישור כללי|כתובת=https://foreignpolicy.com/2020/04/15/chinas-racism-is-wrecking-its-success-in-africa/|הכותב=Celine Sui|כותרת=China’s Racism Is Wrecking Its Success in Africa|אתר=Foreign Policy|שפה=en-US|תאריך_וידוא=2020-05-17}}</ref><ref>{{Cite news|title=Spit On, Yelled At, Attacked: Chinese-Americans Fear for Their Safety|url=https://www.nytimes.com/2020/03/23/us/chinese-coronavirus-racist-attacks.html|newspaper=The New York Times|date=2020-03-23|access-date=2020-05-17|issn=0362-4331|language=en-US|first=Sabrina|last=Tavernise|first2=Richard A. Oppel|last2=Jr}}</ref><ref>{{Cite news|title='They see my blue eyes then jump back' – China sees a new wave of xenophobia|url=https://www.theguardian.com/world/2020/mar/29/china-coronavirus-anti-foreigner-feeling-imported-cases|newspaper=The Guardian|date=2020-03-29|access-date=2020-05-17|issn=0261-3077|language=en-GB|first=Lily Kuo Helen|last=Davidson}}</ref> כמו כן דווח ברוב המדינות על גידול במקרי [[אלימות במשפחה]], במיוחד מקרי [[אלימות נגד נשים]] ו[[התעללות בילדים]].<ref>{{קישור כללי|כתובת=https://brookdale.jdc.org.il/publication/domestic-violence-against-women-during-corona/|הכותב=דורי ריבקין, ד"ר טל ארזי, יניב אורן, דנה ברנדר, שקד לובוצקי-גטה, מעיין סרבר, ד"ר לייה מורן-גלעד|כותרת=התמודדות עם אלימות נגד נשים במערכת יחסים זוגית בעת משבר הקורונה: סקירה בין-לאומית|אתר=מכון מאיירס-ג'ונט-ברוקדייל|תאריך=2020}}</ref> === השפעה על החינוך === {{הפניה לערך מורחב|ערכים=[[השפעת מגפת הקורונה על מערכת החינוך]]|}} להתפרצות הקורונה הייתה השפעה רבה על תחום [[חינוך|החינוך]]. בתחילה מוסדות חינוך רבים נסגרו ובהמשך המדינות החלו להחזיר את התלמידים למוסדות. הראשונים שנסגרו היו בתי הספר בסין. בסוף אפריל [[2020]], מיליארד וחצי (90 אחוזים מהתלמידים בעולם) מ-190 מדינות שהו בביתם. במדינות רבות, התלמידים ששהו בבית ביצעו [[למידה מרחוק]]. הלימודים במוסדות החינוך כללו צעדים כמו חיטוי ושמירת מרחק. ===השפעות כלכליות=== {{הפניה לערך מורחב|ערכים=[[המשבר הכלכלי העולמי (2020)]]|המשבר הכלכלי העולמי (2020)}} [[קובץ:2020 מדפי נייר טואלט ריקים - SM.jpg|ממוזער|מדפי נייר טואלט ריקים בעקבות אגירת מוצרים]] התפרצות הקורונה השפיעה בצורה רחבה וחמורה על השווקים הפיננסיים, כולל שוקי מניות, אג"ח וסחורות (נפט גולמי וזהב). [[מיתון|המיתון הכלכלי]] הבינלאומי שהחל בתחילת 2020, נחשב למיתון התלול ביותר מאז [[השפל הגדול]].<ref>{{Cite news|title='Great Lockdown' to rival Great Depression with 3% hit to global economy, says IMF|url=https://www.theguardian.com/business/2020/apr/14/great-lockdown-coronavirus-to-rival-great-depression-with-3-hit-to-global-economy-says-imf|newspaper=The Guardian|date=2020-04-14|access-date=2020-04-18|issn=0261-3077|language=en-GB|first=Larry Elliott Economics|last=editor}}</ref> אירוע מרכזי בתחום הכלכלי שהושפע מהמגפה הוא [[מלחמת מחירי הנפט בין סעודיה לרוסיה (2020)|מלחמת מחירי הנפט בין סעודיה לרוסיה]]. התפשטות הנגיף למדינות רבות הביאה לירידות שערים ב[[בורסה לניירות ערך|בורסות]] העולם. עסקים רבים בתחומים שונים הושפעו. מדינות שונות ניסו להתמודד עם ההשפעות הכלכליות.<ref>{{קישור כללי|כתובת=https://fs.knesset.gov.il/globaldocs/MMM/7102fc6f-db69-ea11-8104-00155d0aee38/2_7102fc6f-db69-ea11-8104-00155d0aee38_11_13782.pdf|הכותב=כתיבה: חדוה קפלינסקי ועמי צדיק, כלכלנים {{!}} אישור: עמי צדיק, מנהל המחלקה לפיקוח תקציבי|כותרת=התמודדות המשק מול משבר נגיף הקורונה בהשוואה למדינות המפותחות|אתר=[[הכנסת]], מרכז המחקר והמידע, המחלקה לפיקוח תקציבי.|תאריך=י"ג ניסן תש"ף, 7 באפריל 2020 (נכתב באמצע המשבר)}}</ref> הן גבשו תוכניות שונות. על אף המשבר הכלכלי העמוק, באופן כללי עשירי העולם לא רק שלא נפגעו ממנו אלא אף נצלו הזדמנויות להגדיל את הונם. במחצית הראשונה של 2020, על פי פורבס, הגדילו 20 עשירי העולם את הונם האישי בסכום עתק של כ-65 מיליארד דולר. ===השפעות סביבתיות=== על פי דיווחים של [[נאס"א]] - חלה הפחתה משמעותית ב[[זיהום אויר|זיהום האויר]] מעל סין, כפי הנראה עקב ההאטה הכלכלית שהביאה עמה ההתפרצות.{{הערה|[https://earthobservatory.nasa.gov/images/146362/airborne-nitrogen-dioxide-plummets-over-china Airborne Nitrogen Dioxide Plummets Over China], באתר [[נאס"א]].}} גם במדינות נוספות, ההאטה בנסיעות ובפעילות התעשייתית הביאה לירידה בזיהום האוויר.<ref>{{Cite news|title=Coronavirus pandemic leading to huge drop in air pollution|url=https://www.theguardian.com/environment/2020/mar/23/coronavirus-pandemic-leading-to-huge-drop-in-air-pollution|newspaper=The Guardian|date=2020-03-23|access-date=2020-04-09|issn=0261-3077|language=en-GB|first=Jonathan|last=Watts|first2=Niko|last2=Kommenda}}</ref> מחקרים נוספים הראו כי צמצום התחבורה והעבודה הובילו להפחתה משמעותית בזיהום האוויר ובפליטת [[פחמן דו-חמצני]] ברחבי העולם – למשל, בסין, באיטליה ובארצות הברית.{{הערה|[https://www.bbc.com/news/science-environment-51944780 Coronavirus: Air pollution and CO2 fall rapidly as virus spreads] באתר ה-[[BBC]]}} בהודו, נהר המזוהם הפך לנקי בשל סגירת התעשייה.<ref>{{קישור כללי|כתובת=https://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-5742926,00.html|כותרת=הודו בסגר: הנהר המזוהם הפך לנקי|אתר=ynet|תאריך=2020-06-05|שפה=he|תאריך_וידוא=2020-06-06}}</ref> בין האחד לינואר ל-11 במרץ 2020, [[סוכנות החלל האירופית]] צפתה בירידה ניכרת בפליטות [[חמצן דו-חנקני]] ממכוניות, תחנות כוח ומפעלים באזור [[עמק הפו]] בצפון איטליה, במקביל לסגירת האזור.<ref>{{Cite news|title=Air pollution clears in northern Italy after coronavirus lockdown, satellite shows|url=https://www.reuters.com/article/us-health-coronavirus-italy-pollution-idUSKBN2102X4|newspaper=Reuters|date=2020-03-13|access-date=2020-04-09|language=en}}</ref> הלוויין קופרניקוס סנטינל 5P של האיחוד האירופי וסוכנות החלל ההולנדית המנטר זיהום אוויר מאז 2017, שלח תמונות הנקיות ביותר מאז החל לפעול.<ref>{{קישור כללי|כתובת=https://www.haaretz.co.il/health/corona/.premium-MAGAZINE-1.8741907|הכותב=ניר חסון|כותרת=המפה לא משקרת: כך שינתה הקורונה את העולם מאז נכנסנו לסגר|אתר=www.haaretz.co.il|תאריך=05.04.20|שפה=he|תאריך_וידוא=2020-04-11}}</ref> באמצע מרץ 2020, פרסם המערך הארצי לניטור אוויר של המשרד להגנת הסביבה כי חלה ירידה של 30% בחנקן הדו-חמצני ברחבי ישראל.<ref>{{קישור כללי|כתובת=https://www.globes.co.il/news/article.aspx?did=1001322413|הכותב=שני אשכנזי|כותרת=אפקט הקורונה: ירידה של 30% בזיהום האוויר|אתר=גלובס|תאריך=2020-03-18|שפה=he|תאריך_וידוא=2020-04-11}}</ref> שבועיים לאחר מכן, זיהום האוויר בישראל ירד ב-40%.<ref>{{קישור כללי|כתובת=https://www.israelhayom.co.il/article/748849|הכותב=דן לביא|כותרת=כך מפחיתה הקורונה את זיהום האוויר בארץ|אתר=www.israelhayom.co.il|תאריך=05.04.2020|תאריך_וידוא=2020-04-11}}</ref> בעקבות אי-נוכחות האדם והידללות תנועת כלי הרכב, עלתה נוכחתם של [[בעלי חיים]] במרחבים אורבניים.{{הערה|{{Mako|גיא רייט|התפרצות הקורונה לחיינו - וחיות הבר אל ביתנו|ebf05a1a5cc3171027|hix-nature|3 באפריל 2020}}}} מחקר נוסף הצביע על ירידה משמעותית בהשפעות ה[[סייסמולוגיה|סייסמיות]] של האדם על כדור הארץ, לפיו התנודות שהאדם יוצר פחתו בקרוב לחצי.{{הערה|{{הארץ|אסף רונאל|מחקר ראשון מאשר: הקורונה הקטינה את רעשי האדמה שיוצר האדם בקרוב לחצי|1.9015936|23 ביולי 2020}}}} ===ביטול אירועים המוניים=== מחשש להדבקה בוטלו אירועים המוניים, ובהם: * ועידת [[Mobile World Congress]] שתוכננה להיערך בפברואר 2020 ב[[ברצלונה]].{{הערה|{{כלכליסט|שירות כלכליסט|בעקבות נגיף הקורונה: בוטלה תערוכת המובייל MWC בברצלונה|3792940|12 בפברואר 2020}}}} * התפשטות הנגיף לאיטליה הובילה לביטול אירועי [[קרנבל המסכות בוונציה]].{{הערה|{{ynet||עלייה חדה בנדבקים באיטליה; הקרנבל בוונציה בוטל|5683010|23 בפברואר 2020}}}} * [[ערב הסעודית]] אסרה על זרים את ה[[חג'|עלייה לרגל]] ל[[מכה]].{{הערה|{{קישור כללי|כתובת=https://www.israelhayom.co.il/article/737037|הכותב=נטע בר|כותרת=בהלת הקורונה: סעודיה הפסיקה את העלייה לרגל למכה|אתר=ישראל היום|תאריך=27 בפברואר 2020|תאריך_וידוא=2020-05-05}}}} *מיסת [[פסחא|הפסחא]] [[קריית הוותיקן|בוותיקן]] התקיימה לא השתתפות מאמינים.<ref>{{Cite news|title=Pope Francis Says the Coronavirus Is ‘Testing Our Whole Human Family’|url=https://www.nytimes.com/2020/04/12/world/europe/pope-easter-mass-coronavirus.html|newspaper=The New York Times|date=2020-04-12|access-date=2020-04-17|issn=0362-4331|language=en-US|first=Elisabetta|last=Povoledo}}</ref> * כנס 2020 APS March Meeting ב[[דנבר]], [[קולורדו]], שתוכנן ל-2 במרץ בהשתתפות יותר מ-10,000 [[פיזיקאי]]ם מרחבי תבל, בוטל בהתראה של יום אחד.{{הערה|[https://march.aps.org/about/coronavirus Meeting Cancellation], באתר APS}} * חברת [[פייסבוק (חברה)|פייסבוק]] הודיעה על ביטול כנס המפתחים השנתי שלה, שתוכנן להתקיים ב-5–6 במאי ב[[סן חוזה (קליפורניה)|סן חוזה]], [[קליפורניה]].{{הערה|{{כלכליסט||בגלל הקורונה: פייסבוק מבטלת את כנס המפתחים השנתי|3797350|27 בפברואר 2020}}}} גם חברת [[גוגל (חברה)|גוגל]] הודיעה על ביטול כנס המפתחים השנתי שלה, [[Google I/O]].{{הערה|{{כלכליסט||אחרי פייסבוק: גם גוגל מבטלת את כנס המפתחים השנתי|3798331|3 במרץ 2020}}}} * כאמצעי למניעת הדבקה הודיעו מדינות רבות על הפסקת לימודים, וזו כללה בתחילת מרץ כ–300 מיליון תלמידים.{{הערה|{{הארץ|הניו יורק טיימס|נגיף הקורונה גרם ל–300 מיליון תלמידים בעולם להישאר בבית|1.8633758|6 במרץ 2020}}}} חברות שונות אפשרו לעובדיהן [[עבודה מהבית|לעבוד מהבית]], כאשר תפקידם מאפשר עבודה סדירה מהבית.{{הערה|{{כלכליסט||טוויטר לעובדיה: "תעבדו מהבית"|3798377|4 במרץ 2020}}}}{{הערה|{{גלובס|יסמין יבלונקו|גוגל מבקשת מעובדיה בעולם ובישראל: הישארו לעבוד מהבית|1001321374|11 במרץ 2020}}}} * תחרות ה[[אירוויזיון 2020]] שהייתה אמורה להתקיים בחודש מאי ברוטרדם שבהולנד, ותחרות ה[[אירוויזיון למוזיקאים צעירים 2020]] שהייתה אמורה להתקיים בחודש יוני בזאגרב שבקרואטיה בוטלו.{{הערה|{{ynet|רן בוקר|רשמית: אירוויזיון 2020 בוטל|5696798|18 במרץ 2020}}}} ===השפעות על עולם הספורט=== {{הפניה לערך מורחב|השפעת מגפת הקורונה על הספורט}} [[קובץ:Mivtsa Kadesh Garden, Raanana, March 2020 09.jpg|ממוזער|גינה ציבורית שנסגרה כחלק ממאמצי מניעת ההתפשטות של מגפת הקורונה]] בעקבות ההגבלות על התקהלות של אנשים רבים במקום אחד, נערכו מספר משחקים ללא קהל, אך עד אמצע מרץ השביתו רוב הליגות הבכירות את המשחקים. [[אולימפיאדת טוקיו (2020)]] נדחתה בשנה וצפויה להתקיים ביולי 2021. גם [[יורו 2020]] שתוכנן לקיץ נדחה באופן רשמי ל-[[2021]], בין השאר בעקבות העובדה שלא הושלמה זהות כל העולות, ומשחקי המוקדמות שנותרו לא יכלו להתקיים. == ראו גם == * [[סארס]] * [[המוות השחור]] * [[מגפת השפעת ב-2009]] * [[שפעת העופות]] * [[העברה אנטיגנית]] * [[השפעת הספרדית]] * [[המשבר הכלכלי העולמי (2020)]] == קישורים חיצוניים == {{מיזמים|ויקימסע=הנחיות למטיילים להתמודדות עם מגפת הקורונה}} * [https://systematics.maps.arcgis.com/apps/opsdashboard/index.html#/342e1e57b766491ab3f805ed85e105ce?locale=he מפה אינטראקטיבית בעברית של תפוצת המחלה והחלמה ממנה] * [https://nextstrain.org/ncov?animate=2019-11-30,2020-03-29,0,0,30000 נדידת הנגיף בין האזורים השונים על סמך הגרסאות השונות של הגנום הנגיפי] באתר nextstrain * {{קישור כללי|כתובת=https://www.worldometers.info/coronavirus/ |כותרת=טבלת נתונים מורחבת לפי מדינה, כולל אחוז הנבדקים ואחוז המתים מכלל האוכלוסייה |תאריך_וידוא=27 באפריל 2020 |שפה=אנגלית |מידע נוסף=באתר "Worldometer"}} *[https://www.google.com/covid19/mobility/ נתוני תנועה של צרכני גוגל במהלך המגפה] באתר גוגל *[[האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים]], [https://www.academy.ac.il/News/NewsItem.aspx?nodeId=658&id=1775 מאמרים, מצגות והרצאות ממקורות חיצוניים בנושא מגפת הקורונה] * בת-שבע גוטסמן, דנה פלורנטין, [https://www.clalit.co.il/he/your_health/family/Pages/coronavirus.aspx וירוס הקורונה: תשובות לשאלות הבוערות], באתר [[שירותי בריאות כללית]] * {{קישור כללי|כתובת=https://lbscience.org/2020/02/02/הנגיף-הטוען-לכתר/|הכותב=ד"ר דרור בן ניר|כותרת=הנגיף הטוען לכתר|אתר=[[מדע גדול, בקטנה]]|תאריך=2 בפברואר 2020}} * {{הארץ||מעקב קורונה - כמה חלו, כמה מתו, כמה החלימו|1.8632229}} *[https://corona.mako.co.il/ נגיף קורונה - תמונת מצב מתעדכנת], באתר [[N12]] * {{דוידסון|אנה ריבקין| איך מונעים את התפשטות הקורונה?|sciencepanorama/איך-מונעים-את-התפשטות-הקורונה|18 במרץ 2020}} <div class="mw-content-ltr"> *[https://www.who.int/emergencies/diseases/novel-coronavirus-2019 Coronavirus disease (COVID-19) outbreak], [[World Health Organization]] * [https://www.arcgis.com/apps/opsdashboard/index.html#/bda7594740fd40299423467b48e9ecf6 Coronavirus COVID-19 Global Cases] and [https://github.com/CSSEGISandData/COVID-19 historical data] by [[אוניברסיטת ג'ונס הופקינס|Johns Hopkins University]] * [https://apnews.com/6c45a08d3c2ea96e4edeb7e55a6a107e Virus-afflicted 2020 looks like 1918 despite science’s march] </div> * [https://www.hayadan.org.il/topic/מגיפת-הקורונה-סיקור-מיוחד מגיפת הקורונה – סיקור מיוחד] - אשכול כתבות ומאמרים באתר [[הידען]] * {{הארץ|אסף רונאל|כמה חלו? כמה ימותו? המחלוקת על המתמטיקה שמאחורי מגפת הקורונה|1.8730648|1 באפריל 2020}} * [https://healthy.walla.co.il/item/3351498 איך הקורונה פוגעת בנו ומתי מחליטים שאדם החלים?] באתר [[וואלה! NEWS|וואלה ניוז]], 13 באפריל 2020. * [https://news.walla.co.il/item/3351660 המדריך לבדיקות הקורונה: כיצד הן עובדות ומה המשמעות של התוצאות] באתר וואלה ניוז, 13 באפריל 2020. * פלורה קוך דבידוביץ', מרב פלג-גבאי, רוני בלנק | אישור: שלי לוי, [https://fs.knesset.gov.il/globaldocs/MMM/328308a4-dd82-ea11-8104-00155d0aee38/2_328308a4-dd82-ea11-8104-00155d0aee38_11_13859.pdf תוכניות להקלת ההגבלות שהטילו מדינות שונות במטרה להתמודד עם מגפת הקורונה], מרכז המידע של [[הכנסת]], ב-15 במאי 2020. ==הערות שוליים== {{הערות שוליים}} {{מגפת הקורונה}} {{הבהרה רפואית}} [[קטגוריה:מגפת הקורונה|*]] [[קטגוריה:מחלות מערכת הנשימה]] [[קטגוריה:נגיפים]] [[קטגוריה:מחלות נגיפיות]] [[קטגוריה:מגפות|קורונה]] [[קטגוריה:מגפת הקורונה ברפובליקה העממית של סין]]'
פלט unified diff של השינויים שבוצעו בעריכה (edit_diff)
'@@ -63,10 +63,9 @@ ==== מדינות עם מעל 300,000 מקרי הידבקות ==== <small>להלן נתונים מצטברים ויומיים נכון ל'''3 באוגוסט 2020''' (מרבית המספרים מעוגלים)</small> - * [[התפרצות נגיף הקורונה במקסיקו|במקסיקו]] מעל 440,000 מקרי הידבקות וכ-45,000 מקרי תמותה. עלייה חדה בהתפשטות המגפה נרשמה במהלך אפריל 2020 ומספר מקרי ההידבקות עלה במהירות גם במאי. מקסיקו הפכה ביוני לאחד ממוקדי המגפה המובילים. * [[התפרצות נגיף הקורונה בפרו|פרו]] - כ־430,000 מקרים וכ-19,000 מקרי מוות. באפריל הנגיף התפרץ במדינה בחומרה רבה. מסוף אפריל עלה קצב הבדיקות במדינה. במאי הפכה המדינה לאחת מהמובילות במספר המקרים בעולם. שיעור הקטלניות המצטבר כ-4.9 אחוזים. * ב[[התפרצות נגיף הקורונה בצ'ילה|צ'ילה]] כ-360,000 מקרי הידבקות וכ-9,300 מקרי מוות. התפשטות המגפה הואצה במאי 2020, כמו במרבית מדינות דרום ומרכז אמריקה. שיעור התמותה במדינה נמוך יחסית (כ-2.6 אחוזים). * [[התפרצות נגיף הקורונה בספרד|ספרד]] כ-350,000 ומתו כ-28,000. ספרד אף הטילה סגר כללי במהלך חודש מרץ, ולאחריו חלה ירידה הדרגתית ומתמשכת בתוספת המקרים היומית. ב-8 באפריל ירדה התוספת היומית אל פחות מ-4 אחוזים ליום. שיעור הקטלניות המצטבר בספרד הוא כ-8 אחוזים. -*[[התפרצות נגיף הקורונה באיראן|איראן]] על פי הדיווח הרשמי נרשמו כ-310,000 מקרים וכ-17,000 מקרי מוות, אך מסמכים רשמיים של השלטונות באיראן שהגיעו לידי רשת BBC בפרסית, העלו כי המדינה מסלפת את הנתונים וכי כבר ב21 ביולי היה ידוע לשלטונות האיראניים על 451 אלף נדבקים, ועל 42 אלף שמתו מהנגיף<ref>{{קישור כללי|כתובת=https://www.jdn.co.il/breakingnews/1364928/|הכותב=bbc|כותרת=איראן מסלפת את הנתונים|אתר=JDN|תאריך=}}</ref>. גם סגן שר הבריאות האיראני חשף בטעות כי מספר הנדבקים גבוה בהרבה מהמדווח כאשר דיווח כי מספרם הוא 52 אלף (ולא כ-23 אלף כפי הדיווח הרשמי ביום הפרסום -23 במרץ){{הערה|{{מעריב אונליין|יאסר עוקבי|באיראן מודים: כמות החולים בקורונה גדולה משמעותית מבנתון הרשמי|corona/corona-world/Article-755887|23 במרץ 2020}}}} מספר בכירים נדבקו בנגיף ומספר המקרים המדווח עולה במהירות.{{הערה|{{מעריב אונליין|מעריב אונליין|הקורונה בצמרת האיראנית: הבכירים ממשיכים להידבק - ביניהם העוזרת של רוחאני|news/world/Article-750816|27 בפברואר 2020}}}} נשמעות טענות כי המספר האמיתי גבוה בהרבה.{{הערה|{{וואלה!|סוכנויות הידיעות|דיווח: לפחות 210 בני אדם מתו מנגיף באיראן|3343609|28 בפברואר 2020}}}} +*[[התפרצות נגיף הקורונה באיראן|איראן]] על פי הדיווח הרשמי נרשמו כ-310,000 מקרים וכ-17,000 מקרי מוות, אך מסמכים רשמיים של השלטונות באיראן שהגיעו לידי רשת BBC בפרסית, העלו כי המדינה מסלפת את הנתונים וכי כבר ב-21 ביולי היה ידוע לשלטונות האיראניים על 451 אלף נדבקים, ועל 42 אלף שמתו מהנגיף.<ref>{{קישור כללי|כתובת=https://www.jdn.co.il/breakingnews/1364928/|הכותב=bbc|כותרת=איראן מסלפת את הנתונים|אתר=JDN|תאריך=}}</ref> גם סגן שר הבריאות האיראני חשף בטעות כי מספר הנדבקים גבוה בהרבה מהמדווח כאשר דיווח כי מספרם הוא 52 אלף (ולא כ-23 אלף כפי הדיווח הרשמי ביום הפרסום -23 במרץ){{הערה|{{מעריב אונליין|יאסר עוקבי|באיראן מודים: כמות החולים בקורונה גדולה משמעותית מבנתון הרשמי|corona/corona-world/Article-755887|23 במרץ 2020}}}} מספר בכירים נדבקו בנגיף ומספר המקרים המדווח עולה במהירות.{{הערה|{{מעריב אונליין|מעריב אונליין|הקורונה בצמרת האיראנית: הבכירים ממשיכים להידבק - ביניהם העוזרת של רוחאני|news/world/Article-750816|27 בפברואר 2020}}}} נשמעות טענות כי המספר האמיתי גבוה בהרבה.{{הערה|{{וואלה!|סוכנויות הידיעות|דיווח: לפחות 210 בני אדם מתו מנגיף באיראן|3343609|28 בפברואר 2020}}}} * [[קולומביה]] כ-328,000 מקרי הידבקות וכ-4500 מקרי מוות. * [[התפרצות נגיף הקורונה בממלכה המאוחדת|בריטניה]] - כ-304,000 מקרי הידבקות וכ-46,000 מקרי מוות. בבריטניה אימצו בתחילה את מדיניות [[חסינות העדר]] ורק לאחר מחאה משמעותית החליטה הממשלה על הטלת סגרים. מספר הבדיקות היה קטן באופן יחסי, ולכן בתחילה מספר הנדבקים המאומתים לא עלה כמו מדינות בגודל דומה באירופה, אך העלייה במקרי המוות הייתה חדה. (שיעור קטלניות מצטבר מעל 14 אחוזים) @@ -74,7 +73,5 @@ ==== מדינות עם מעל 200,000 מקרי הידבקות ==== <small>להלן נתונים מצטברים ויומיים נכון ל'''1 באוגוסט 2020''' (מרבית המספרים מעוגלים)</small> - * בפקיסטן מעל 279,000 מקרי הידבקות. במאי החלה המגפה להתפשט במהירות, וביוני הפכה המדינה לאחר ממוקדי המגפה העולמיים הגדולים. - * ב[[התפרצות נגיף הקורונה בסעודיה|סעודיה]] מעל 278,000 מקרי הידבקות. עלייה חדה בהתפשטות המגפה נרשמה במהלך אפריל-יוני 2020. * [[התפרצות נגיף הקורונה באיטליה|איטליה]] -כ-247,000, ונרשמו במצטבר כ-35,000 מקרי מוות - שיעור קטלניות (CFR) מעל 14 אחוזים. איטליה הייתה מהמדינות הראשונות מחוץ לסין בהן התפשטה המגפה בעוצמה. ב-9 במרץ הוטל באיטליה סגר, שהלך והתהדק עם הזמן. שיעור הגידול במספר המקרים החל לרדת בהדרגה בהמשך החודש (בטבלה בפסקת "התפשטות המגפה"). ב-14 באפריל ירדה התוספת היומית אל מתחת ל-2 אחוזים מהנדבקים, ובמאי התפשטות המגפה הואטה מאוד. @@ -107,5 +104,5 @@ * [[התפרצות נגיף הקורונה בבלגיה|בלגיה]] - מעל 67,000 מקרים, ו-9700 מקרי מוות. ההתפשטות החלה במרץ 2020. במאי 2020 הואט מאוד קצב ההתפשטות לאור צעדי המנע שננקטו. נכון למאי 2020 בבלגיה נרשם שיעור הקטלניות הגבוה בעולם- כ-16 אחוזים. * [[בלארוס]] -מעל 67,000 -* [[התפרצות נגיף הקורונה בישראל|ישראל]] - מעל 72,000 מקרים. שיעור התמותה נמוך משמעותית ביחס לממוצע העולמי - 1.5. ב-29 באפריל נרשמה תפנית במגפה, כאשר לראשונה מספר המחלימים המצטבר עלה על מספר המקרים הפעילים. במאי ירד מאוד מספר המקרים היומיים שהתגלו, אך במהלך יוני חזר מספר המקרים החדשים לעלות. +* [[התפרצות נגיף הקורונה בישראל|ישראל]] - מעל 72,000 מקרים. שיעור התמותה נמוך משמעותית ביחס לממוצע העולמי - 1.5. ב-29 באפריל נרשמה תפנית במגפה, כאשר לראשונה מספר המחלימים המצטבר עלה על מספר המקרים הפעילים. במאי ירד מאוד מספר המקרים היומיים שהתגלו, אך במהלך יוני חזר מספר המקרים החדשים לעלות. * [[התפרצות נגיף הקורונה בהולנד|הולנד]] - כ 54,000 מקרים, ושיעור תמותה מצטבר כ-12 אחוזים. קצב ההתפשטות הואט מאוד במאי. * [[התפרצות נגיף הקורונה בשווייץ|שווייץ]]. - מעל 35,000 מקרים. היא נקטה במדיניות של ריבוי בדיקות וצעדים כמו איסור התקהלות של יותר מ-5 אנשים, והתפשטות המגפה הואטה כבר באפריל ולמעשה נבלמה. '
שורות שנוספו בעריכה (added_lines)
[ 0 => '*[[התפרצות נגיף הקורונה באיראן|איראן]] על פי הדיווח הרשמי נרשמו כ-310,000 מקרים וכ-17,000 מקרי מוות, אך מסמכים רשמיים של השלטונות באיראן שהגיעו לידי רשת BBC בפרסית, העלו כי המדינה מסלפת את הנתונים וכי כבר ב-21 ביולי היה ידוע לשלטונות האיראניים על 451 אלף נדבקים, ועל 42 אלף שמתו מהנגיף.<ref>{{קישור כללי|כתובת=https://www.jdn.co.il/breakingnews/1364928/|הכותב=bbc|כותרת=איראן מסלפת את הנתונים|אתר=JDN|תאריך=}}</ref> גם סגן שר הבריאות האיראני חשף בטעות כי מספר הנדבקים גבוה בהרבה מהמדווח כאשר דיווח כי מספרם הוא 52 אלף (ולא כ-23 אלף כפי הדיווח הרשמי ביום הפרסום -23 במרץ){{הערה|{{מעריב אונליין|יאסר עוקבי|באיראן מודים: כמות החולים בקורונה גדולה משמעותית מבנתון הרשמי|corona/corona-world/Article-755887|23 במרץ 2020}}}} מספר בכירים נדבקו בנגיף ומספר המקרים המדווח עולה במהירות.{{הערה|{{מעריב אונליין|מעריב אונליין|הקורונה בצמרת האיראנית: הבכירים ממשיכים להידבק - ביניהם העוזרת של רוחאני|news/world/Article-750816|27 בפברואר 2020}}}} נשמעות טענות כי המספר האמיתי גבוה בהרבה.{{הערה|{{וואלה!|סוכנויות הידיעות|דיווח: לפחות 210 בני אדם מתו מנגיף באיראן|3343609|28 בפברואר 2020}}}}', 1 => '* [[התפרצות נגיף הקורונה בישראל|ישראל]] - מעל 72,000 מקרים. שיעור התמותה נמוך משמעותית ביחס לממוצע העולמי - 1.5. ב-29 באפריל נרשמה תפנית במגפה, כאשר לראשונה מספר המחלימים המצטבר עלה על מספר המקרים הפעילים. במאי ירד מאוד מספר המקרים היומיים שהתגלו, אך במהלך יוני חזר מספר המקרים החדשים לעלות.' ]
שורות שהוסרו בעריכה (removed_lines)
[ 0 => '', 1 => '*[[התפרצות נגיף הקורונה באיראן|איראן]] על פי הדיווח הרשמי נרשמו כ-310,000 מקרים וכ-17,000 מקרי מוות, אך מסמכים רשמיים של השלטונות באיראן שהגיעו לידי רשת BBC בפרסית, העלו כי המדינה מסלפת את הנתונים וכי כבר ב21 ביולי היה ידוע לשלטונות האיראניים על 451 אלף נדבקים, ועל 42 אלף שמתו מהנגיף<ref>{{קישור כללי|כתובת=https://www.jdn.co.il/breakingnews/1364928/|הכותב=bbc|כותרת=איראן מסלפת את הנתונים|אתר=JDN|תאריך=}}</ref>. גם סגן שר הבריאות האיראני חשף בטעות כי מספר הנדבקים גבוה בהרבה מהמדווח כאשר דיווח כי מספרם הוא 52 אלף (ולא כ-23 אלף כפי הדיווח הרשמי ביום הפרסום -23 במרץ){{הערה|{{מעריב אונליין|יאסר עוקבי|באיראן מודים: כמות החולים בקורונה גדולה משמעותית מבנתון הרשמי|corona/corona-world/Article-755887|23 במרץ 2020}}}} מספר בכירים נדבקו בנגיף ומספר המקרים המדווח עולה במהירות.{{הערה|{{מעריב אונליין|מעריב אונליין|הקורונה בצמרת האיראנית: הבכירים ממשיכים להידבק - ביניהם העוזרת של רוחאני|news/world/Article-750816|27 בפברואר 2020}}}} נשמעות טענות כי המספר האמיתי גבוה בהרבה.{{הערה|{{וואלה!|סוכנויות הידיעות|דיווח: לפחות 210 בני אדם מתו מנגיף באיראן|3343609|28 בפברואר 2020}}}}', 2 => '', 3 => '', 4 => '* [[התפרצות נגיף הקורונה בישראל|ישראל]] - מעל 72,000 מקרים. שיעור התמותה נמוך משמעותית ביחס לממוצע העולמי - 1.5. ב-29 באפריל נרשמה תפנית במגפה, כאשר לראשונה מספר המחלימים המצטבר עלה על מספר המקרים הפעילים. במאי ירד מאוד מספר המקרים היומיים שהתגלו, אך במהלך יוני חזר מספר המקרים החדשים לעלות. ' ]
קוד הוויקי של הדף החדש, מומר לפני שמירה (new_pst)
'{{אקטואלי|כל הערך=כן}} {{מגפה | שם בשפת המקור =- | תמונה = Quarantine for the 2019-2020 coronavirus.jpg | כיתוב = השפעת המגפה במקומות שונים בעולם | סוג = [[מגפה]], [[מחלה נגיפית]] | משך = מתמשך | אזור הפגיעה = בכל העולם [https://gisanddata.maps.arcgis.com/apps/opsdashboard/index.html#/bda7594740fd40299423467b48e9ecf6 מפה אינטראקטיבית של תפוצת המחלה] | מוקד התפרצות = ווהאן, סין | מקור המגפה = לא ידוע | מקרי מוות = {{נתוני מגפת הקורונה|סך הכל|2}}{{נתוני מגפת הקורונה|הערה}} | מקרי הדבקה = {{מקרי הדבקה בקורונה|סך הכל}} | הבריאו = {{נתוני מגפת הקורונה|סך הכל|3}}{{נתוני מגפת הקורונה|הערה}}{{ש}}{{רענון נתונים}} | סטטוס = [[פנדמיה]] (ארגון הבריאות העולמי) | מפה = [[קובץ:COVID-19 Outbreak World Map.svg|300px|מרכז|תפוצת המחלה ברחבי העולם]] | כיתוב מפה = תפוצה ברחבי העולם {{יישור טקסט|ימין| {{מקרא|#300000|1,000,000 ומעלה מקרי הדבקה מאומתים}} {{מקרא|#510000|100,000–999,999 מקרי הדבקה מאומתים}} {{מקרא|#900000|10,000–99,999 מקרי הדבקה מאומתים}} {{מקרא|#c80200|1,000–9,999 מקרי הדבקה מאומתים}} {{מקרא|#ee7070|100–999 מקרי הדבקה מאומתים}} {{מקרא|#ffC0C0|1–99 מקרי הדבקה מאומתים}} {{מקרא|#e0e0e0|לא דווח על מקרי הדבקה}} }} }} [[קובץ:COVID-19 Nurse (cropped).jpg|ממוזער|אחות מטפלת במטופל שאושפז בעקבות חשיפה לנגיף. [[23 באפריל]] [[2020]].]] '''מגפת הקורונה''' היא [[פנדמיה|מגפה עולמית]] מתמשכת של [[מחלת נגיף קורונה 2019]] (COVID-19).{{הערה|שמאל=כן|{{קישור כללי|הכותב=Maham Abedi|כתובת=https://globalnews.ca/news/6535635/coronavirus-name-covid19|כותרת=COVID-19: New coronavirus disease named by World Health Organization|מידע נוסף=קוביד-19: השם שניתן על ידי ארגון הבריאות העולמי למחלה הנגרמת מנגיף הקורונה החדש|אתר=Globalnews.ca|שפה=אנגלית|תאריך=11 בפברואר 2020|תאריך_וידוא=12 בפברואר 2020}}}}{{הערה|{{קישור כללי|הכותב=מערכת JDN|כתובת=https://www.jdn.co.il/news/1278726|כותרת="קוביד-19": ארגון הבריאות העולמי הכריז על שם חדש לנגיף הקורונה|אתר=.jdn.co.il|שפה=עברית|תאריך=11 בפברואר 2020|תאריך_וידוא=14 בפברואר 2020}}}} הנגיף, מזן [[SARS-CoV-2]], עבר מ[[בעלי חיים]] נגועים ל[[אדם|בני אדם]], וגרם להדבקה של מיליוני בני אדם ולמותם של למעלה מחצי מיליון איש.<ref>{{קישור כללי|כתובת=https://www.worldometers.info/coronavirus/|כותרת=Coronavirus Update (Live): 4,750,616 Cases and 313,805 Deaths from COVID-19 Virus Pandemic - Worldometer|אתר=www.worldometers.info|שפה=en|תאריך_וידוא=2020-05-17}}</ref><ref>[[google:coronavirus-map-live]]</ref> המגפה פרצה לראשונה בדצמבר 2019 בעיר [[ווהאן]] ב[[הרפובליקה העממית של סין|סין]], ומאמצע פברואר 2020 החלה להתפשט במהירות לכל רחבי העולם<ref>[https://www.who.int/emergencies/diseases/novel-coronavirus-2019 "Coronavirus disease (COVID-19) outbreak"].</ref><ref>{{קישור כללי|כתובת=https://www.worldometers.info/coronavirus/#countries|כותרת=Coronavirus Update (Live): 1,778,964 Cases and 108,766 Deaths from COVID-19 Virus Pandemic - Worldometer|אתר=www.worldometers.info|שפה=en|תאריך_וידוא=2020-04-12}}</ref> ועוררה בהלה, מלווה בנפילה חדה של הבורסות בעולם<ref>. BBC News. 31 January 2020. [https://web.archive.org/web/20200213214801/https://www.bbc.com/news/world-51318246 Archived] from the original on 13 February 2020</ref><ref>{{קישור כללי|כתובת=https://www.calcalist.co.il/markets/articles/0,7340,L-3804990,00.html|הכותב=שיר רייטר|כותרת=דאו ג'ונס סגר נפילה של 23.2% מתחילת 2020 - הרבעון הגרוע ביותר מאז 1987|אתר=כלכליסט - www.calcalist.co.il|תאריך=2020-03-31|תאריך_וידוא=2020-05-25}}</ref> וב[[מלחמת מחירי הנפט בין ערב הסעודית לרוסיה (2020)|קריסה]] של מחיר הנפט.<ref>{{קישור כללי|כתובת=https://www.globes.co.il/news/article.aspx?did=1001325932|הכותב=גיא בן סימון|כותרת=לראשונה בהיסטוריה: הנפט קרס ב-300% עמוק מתחת לאפס|אתר=גלובס|תאריך=2020-04-20|שפה=he|תאריך_וידוא=2020-04-20}}</ref> תגובות מדינות ברחבי העולם כללו מגבלות על טיסות והתקהלויות וניתנו הנחיות ליצירת [[ריחוק חברתי]], [[הסגר (בריאות)|סגר]], [[עוצר]], ביטול אירועים וסגירת כלל המוסדות הלא חיוניים. כמו כן בוצעו מאמצים ממוקדים לאתר חולים ונשאים ול[[בידוד (בריאות)|בודדם]], למגן את צוותי הרפואה, ולהגדיל באופן מהיר את קיבולת בתי החולים, כולל בניית מסגרות אשפוז מיוחדות לחולי קורונה. זו הייתה הפעם הראשונה בהיסטוריה ששליש מהאנושות, שהם 2.6 מיליארד אנשים, נדרשו להישאר בבתים בתנאי סגר.<ref>{{קישור כללי|כתובת=https://www.calcalist.co.il/world/articles/0,7340,L-3803367,00.html|הכותב=ynet|כותרת=החל מהלילה: 1.3 מיליארד הודים בסגר; "איסור מוחלט לצאת מהבתים"|אתר=כלכליסט - www.calcalist.co.il|תאריך=2020-03-24|תאריך_וידוא=2020-05-25}}</ref> ==נתונים יומיים ומצטברים == {{הפניה לערך מורחב|:קטגוריה:התפרצות נגיף הקורונה לפי מדינה}} [[קובץ:2020 coronavirus cases by date of report.svg|350px|ממוזער|ההתפשטות בעולם שמחוץ לסין]] [[קובץ: 2020 coronavirus patients in China.svg|350px|ממוזער|התפרצות ודעיכת ההתפשטות בסין{{Legend|#7777cc|מחלימים}}{{Legend|#DDAA33|חולים פעילים}}{{Legend|#FF0000|מתים}}|טקסט=]] [[קובץ:COVID-19_Outbreak_World_Map_per_Capita.svg|300px|ממוזער|שמאל|מקרי הדבקה מאומתים למיליון איש: {{מקרא|#4c0000|10,000 ומעלה מקרי הדבקה מאומתים}} {{מקרא|#840000|3,000–10,000 מקרי הדבקה מאומתים}} {{מקרא|#cc0c0a|1,000–3,000 מקרי הדבקה מאומתים}} {{מקרא|#e45353|300–1,000 מקרי הדבקה מאומתים}} {{מקרא|#f89292|100–300 מקרי הדבקה מאומתים}} {{מקרא|#ffd0d0|>0–100 מקרי הדבקה מאומתים}} {{מקרא|#e0e0e0|לא דווח על מקרי הדבקה}} ]] <small>נתוני מקרי ההדבקה ומקרי המוות המפורטים מתייחסים לאנשים שנבדקו למחלת הקורונה, כפי שדווחו רשמית על ידי המדינות השונות. למדינות שונות יש מדיניות שונה בנוגע לרמת ה[[תסמינים]] הנדרשת כדי לבצע בדיקה, וחלקן אינן בודקות אנשים המגלים תסמינים קלים בלבד. בחלק ממדינות העולם נרשמו דיווחים מעטים בלבד, וכמה מדינות אינן מדווחות כלל.</small> <small>להלן נתונים מצטברים ויומיים נכון ל'''בוקר 30 ביולי 2020''' (מרבית המספרים מעוגלים)</small> '''בעולם''': * '''מקרי הדבקה מאומתים''': כ-17,177,000 * '''תמותה:''' 670,000 מתו במצטבר בכל העולם * '''הבריאו{{הערה|נמצאו שליליים לנגיף}}:''' 10,690,000 * '''מקרים פעילים:''' 5,820,000 * '''[[שיעור קטלניות]] עולמי מצטבר''': כ-4 אחוזים ==== מדינות עם מעל 500,000 מקרי הידבקות ==== <small>להלן נתונים מצטברים ויומיים נכון ל''' 4 באוגוסט 2020''' (מרבית המספרים מעוגלים)</small> *ב[[התפרצות נגיף הקורונה בארצות הברית|ארצות הברית]] כ-4,862,000 מקרי הדבקה מאומתים, כשמתוכם מעל 400 אלף מקרים בכל אחת מהמדינות [[ניו יורק]] [[קליפורניה]] [[טקסס]] ו[[פלורידה]]. מעל 158,000 מקרי מוות. שיעור הקטלניות המצטבר בארצות הברית מהמקרים המאומתים הוא כ-3.4 אחוזים. * [[התפרצות נגיף הקורונה בברזיל|ברזיל]] - כ-2,752,000 מקרי הידבקות, מעל 90,000 מקרי מוות. גם ב[[ברזיל]] המגפה החלה להתפשט באיחור מה. רק לקראת סוף מרץ החלה להסתמן עלייה מהירה במספרי המקרים החדשים ובתמותה, גם עקב מיעוט בבדיקות. מאפריל חלה האצה בהתפשטות המגפה שנמשכה גם בחודשים הבאים.{{הערה|{{הארץ|[[AP]]|פיגור בבדיקות ועומס על בתי החולים: ברזיל לא מצליחה לבלום את מגפת הקורונה|1.8797788|25 באפריל 2020}}}} אחוזי התמותה כ-3.5 אחוזים. * [[התפרצות נגיף הקורונה בהודו|הודו]] - כ־1,906,000 מקרים מאומתים ומעל 35,000 מקרי תמותה. המגפה התחילה להתפשט באיחור, ועד אמצע מרץ אומתו מקרים בודדים. מאמצע מרץ החל גידול במספר המקרים המאומתים, ובאפריל האצה אף על פי שהממשלה הטילה סגר. בהודו בוצעו מעט מאוד בדיקות ביחס לגודלה העצום של האוכלוסייה. במאי חלה האצה נוספת בהתפשטות הנגיף, והודו עברה את 100 אלף המקרים. ביולי הגיעה הודו למקום השלישי במספר המקרים המאומתים ועברה את רף מיליון ההדבקות. שיעור הקטלניות המצטבר מהמקרים המאומתים הוא כ-2.2 אחוזים. * [[התפרצות נגיף הקורונה ברוסיה|רוסיה]] - על פי הדיווח הרשמי מעל - 861,000 מקרי הידבקות. אף על פי שכבר בפברואר דווחו ברוסיה מקרי הידבקות בודדים, לפי הדיווח הרשמי החלה התפשטות המגפה ברוסיה רק באמצע מרץ. באפריל חל גידול חד במקרי ההדבקות, בד בבד עם עלייה חדה במספר הבדיקות. התמותה המדווחת נמוכה יחסית: 13,800 מקרים (כ-1.5 אחוזים). *[[התפרצות נגיף הקורונה בדרום אפריקה|דרום אפריקה]] - כ-517,000 מקרים. הוירוס התגלה לראשונה במרץ 2020, ההתפשטות הייתה בשליטה באופן יחסי עד מאי, ואז החלה התפרצות שנמשכה גם ביוני. ביולי הייתה דרום אפריקה לאחד ממוקדי המגפה הגדולים. ==== מדינות עם מעל 300,000 מקרי הידבקות ==== <small>להלן נתונים מצטברים ויומיים נכון ל'''3 באוגוסט 2020''' (מרבית המספרים מעוגלים)</small> * [[התפרצות נגיף הקורונה במקסיקו|במקסיקו]] מעל 440,000 מקרי הידבקות וכ-45,000 מקרי תמותה. עלייה חדה בהתפשטות המגפה נרשמה במהלך אפריל 2020 ומספר מקרי ההידבקות עלה במהירות גם במאי. מקסיקו הפכה ביוני לאחד ממוקדי המגפה המובילים. * [[התפרצות נגיף הקורונה בפרו|פרו]] - כ־430,000 מקרים וכ-19,000 מקרי מוות. באפריל הנגיף התפרץ במדינה בחומרה רבה. מסוף אפריל עלה קצב הבדיקות במדינה. במאי הפכה המדינה לאחת מהמובילות במספר המקרים בעולם. שיעור הקטלניות המצטבר כ-4.9 אחוזים. * ב[[התפרצות נגיף הקורונה בצ'ילה|צ'ילה]] כ-360,000 מקרי הידבקות וכ-9,300 מקרי מוות. התפשטות המגפה הואצה במאי 2020, כמו במרבית מדינות דרום ומרכז אמריקה. שיעור התמותה במדינה נמוך יחסית (כ-2.6 אחוזים). * [[התפרצות נגיף הקורונה בספרד|ספרד]] כ-350,000 ומתו כ-28,000. ספרד אף הטילה סגר כללי במהלך חודש מרץ, ולאחריו חלה ירידה הדרגתית ומתמשכת בתוספת המקרים היומית. ב-8 באפריל ירדה התוספת היומית אל פחות מ-4 אחוזים ליום. שיעור הקטלניות המצטבר בספרד הוא כ-8 אחוזים. *[[התפרצות נגיף הקורונה באיראן|איראן]] על פי הדיווח הרשמי נרשמו כ-310,000 מקרים וכ-17,000 מקרי מוות, אך מסמכים רשמיים של השלטונות באיראן שהגיעו לידי רשת BBC בפרסית, העלו כי המדינה מסלפת את הנתונים וכי כבר ב-21 ביולי היה ידוע לשלטונות האיראניים על 451 אלף נדבקים, ועל 42 אלף שמתו מהנגיף.<ref>{{קישור כללי|כתובת=https://www.jdn.co.il/breakingnews/1364928/|הכותב=bbc|כותרת=איראן מסלפת את הנתונים|אתר=JDN|תאריך=}}</ref> גם סגן שר הבריאות האיראני חשף בטעות כי מספר הנדבקים גבוה בהרבה מהמדווח כאשר דיווח כי מספרם הוא 52 אלף (ולא כ-23 אלף כפי הדיווח הרשמי ביום הפרסום -23 במרץ){{הערה|{{מעריב אונליין|יאסר עוקבי|באיראן מודים: כמות החולים בקורונה גדולה משמעותית מבנתון הרשמי|corona/corona-world/Article-755887|23 במרץ 2020}}}} מספר בכירים נדבקו בנגיף ומספר המקרים המדווח עולה במהירות.{{הערה|{{מעריב אונליין|מעריב אונליין|הקורונה בצמרת האיראנית: הבכירים ממשיכים להידבק - ביניהם העוזרת של רוחאני|news/world/Article-750816|27 בפברואר 2020}}}} נשמעות טענות כי המספר האמיתי גבוה בהרבה.{{הערה|{{וואלה!|סוכנויות הידיעות|דיווח: לפחות 210 בני אדם מתו מנגיף באיראן|3343609|28 בפברואר 2020}}}} * [[קולומביה]] כ-328,000 מקרי הידבקות וכ-4500 מקרי מוות. * [[התפרצות נגיף הקורונה בממלכה המאוחדת|בריטניה]] - כ-304,000 מקרי הידבקות וכ-46,000 מקרי מוות. בבריטניה אימצו בתחילה את מדיניות [[חסינות העדר]] ורק לאחר מחאה משמעותית החליטה הממשלה על הטלת סגרים. מספר הבדיקות היה קטן באופן יחסי, ולכן בתחילה מספר הנדבקים המאומתים לא עלה כמו מדינות בגודל דומה באירופה, אך העלייה במקרי המוות הייתה חדה. (שיעור קטלניות מצטבר מעל 14 אחוזים) ==== מדינות עם מעל 200,000 מקרי הידבקות ==== <small>להלן נתונים מצטברים ויומיים נכון ל'''1 באוגוסט 2020''' (מרבית המספרים מעוגלים)</small> * בפקיסטן מעל 279,000 מקרי הידבקות. במאי החלה המגפה להתפשט במהירות, וביוני הפכה המדינה לאחר ממוקדי המגפה העולמיים הגדולים. * ב[[התפרצות נגיף הקורונה בסעודיה|סעודיה]] מעל 278,000 מקרי הידבקות. עלייה חדה בהתפשטות המגפה נרשמה במהלך אפריל-יוני 2020. * [[התפרצות נגיף הקורונה באיטליה|איטליה]] -כ-247,000, ונרשמו במצטבר כ-35,000 מקרי מוות - שיעור קטלניות (CFR) מעל 14 אחוזים. איטליה הייתה מהמדינות הראשונות מחוץ לסין בהן התפשטה המגפה בעוצמה. ב-9 במרץ הוטל באיטליה סגר, שהלך והתהדק עם הזמן. שיעור הגידול במספר המקרים החל לרדת בהדרגה בהמשך החודש (בטבלה בפסקת "התפשטות המגפה"). ב-14 באפריל ירדה התוספת היומית אל מתחת ל-2 אחוזים מהנדבקים, ובמאי התפשטות המגפה הואטה מאוד. * [[התפרצות נגיף הקורונה בטורקיה|טורקיה]]: כ-232,000 מקרי הידבקות וכ-5600 מקרי מוות. באמצע מרץ היו מאות מקרים בודדים, באפריל הואץ קצב ההדבקה, וטורקיה הפכה לאחד ממוקדי המגפה המובילים. * ב[[בנגלדש]] מעל 240,000 מקרים. התפשטות המגפה הואצה במאי 2020. * [[התפרצות נגיף הקורונה בגרמניה|גרמניה]] כ 211,000 מקרי הידבקות וכ-9,000 מקרי מוות. שיעור קטלניות מצטבר מעל ל-4 אחוזים, נמוך יחסית למדינות מערב אירופה ולממוצע העולמי. בגרמניה הונהגו הגבלות בשלב מוקדם יחסית של ההתפרצות. * ארגנטינה - מעל 202,000 מקרים. {{ריכוז טבלאות מגפת הקורונה}} ==== מדינות עם מעל 100,000 מקרי הידבקות ==== <small>להלן נתונים מצטברים ויומיים נכון ל-'''1 באוגוסט 2020''' (מרבית המספרים מעוגלים)</small> * [[התפרצות נגיף הקורונה בצרפת|צרפת]] כ-191,000 מקרי הדבקות וכ-30,000 מקרי מוות. שיעור התמותה מעל 17 אחוזים. * בקטר מעל-110,000 מקרי הדבקה אך התמותה נמוכה במיוחד - 93 בלבד. (גילם של 95.5 אחוז [[דמוגרפיה של קטר|מהתושבים קטן מ-55]]) * [[התפרצות נגיף הקורונה בקנדה|קנדה]] - מעל 114,000 מקרי הידבקות וכ-8000 מקרי מוות. התפשטות המגפה הואטה מעט באפריל 2020, אך במאי נמשכה העלייה במספר הנדבקים. *[[התפרצות נגיף הקורונה בעיראק|עיראק]] - כ-131,000 מקרים. * אינדונזיה - כ־113,000 מקרים. * [[התפרצות נגיף הקורונה בפיליפינים]] - מעל 106,000 מקרים. * [[התפרצות נגיף הקורונה במצרים|מצרים]] - מעל 95,000 מקרים. מעל־4300 מקרי מוות. עד מאי הייתה המגפה על אש קטנה, ואז התפרצה בעוצמה ביוני. =====סין===== * [[התפרצות נגיף הקורונה ברפובליקה העממית של סין|סין]]: <small>נכון '''לבוקר 16 ביולי''' (בשל בלימת המגפה בסין, הנתונים אינם מתעדכנים מדי יום)</small>:{{הערה|{{מעריב אונליין||זינוק במספר המתים מקורונה בסין, מת ראשון ביפן|news/world/Article-747871|13 בפברואר 2020}}}}{{הערה|[http://wjw.hubei.gov.cn/fbjd/dtyw/202002/t20200213_2025581.shtml מצב מגפה של נגיף קורונה חדש במחוז חוביי ב-12 בפברואר 2020], ועדת הבריאות המחוזית של חוביי, 13 בפברואר 2020 {{סינית}}}} ** סין הייתה המדינה בה פרצה המגפה בדצמבר 2019. המגפה בסין נבלמה החל ממרץ 2020. נכון למאי 2020 נוספים מדי יום מקרים חדשים בודדים שרובם מקורם מחוץ לסין. ** מקרי הידבקות '''מאומתים''' כ-84,000.{{הערה|{{קישור כללי|כותרת=Tracking coronavirus: Map, data and timeline|אתר=BNO News|תאריך=2020-02-18|כתובת=https://bnonews.com/index.php/2020/02/the-latest-coronavirus-cases/|שפה=en|תאריך_וידוא=2020-02-23|הכותב=B. N. O. News}}}}{{הערה|נציבות הבריאות הלאומית של סין (בסינית, אפשרות תרגום לעברית) [http://www.nhc.gov.cn/yjb/pzhgli/new_list.shtml]}} מתוך כלל המקרים בסין, כ-67,800 נצפו במחוז [[חוביי]] בו פרצה המגפה, מתוכם יותר מ 50,000 בעיר [[ווהאן]]. ** כ-4,630 מקרי מוות בסין היבשתית,{{הערה|סין ללא [[הונג קונג]] ומקאו}} רובם המוחלט, כ-4,500, במחוז חוביי. ** בין הנדבקים בנגיף היו גם עובדי הצוותים הרפואיים. עד 14 בפברואר נדבקו 1,716 עובדי צוותים רפואיים, ושישה מהנדבקים מתו.{{הערה|{{החדשות 13||1,700 נדבקו ו-6 מתו: המחיר שמשלמים הצוותים הרפואיים בסין|item/news/abroad/asia/corona-virus-china-1006814|14 בפברואר 2020}}}} ====מדינות נבחרות אחרות==== * [[התפרצות נגיף הקורונה בשוודיה|שוודיה]] - מעל 80,000 מקרי הידבקות, -5,500 מקרי מוות. באפריל עוד נרשם שיעור גבוה של תמותה, מעל 10 אחוזים ממקרי ההדבקה, אך בהמשך נרשמה ירידה חדה בתמותה. בשוודיה היה בתחילה מספר נמוך של בדיקות יחסית לשכנותיה ב[[סקנדינביה]] אך היא תיקנה זאת בהמשך. שוודיה כמעט שלא נקטה בצעדי בידוד וסגר, ועודדה ריחוק חברתי וולונטרי. הדבר התבטא באפריל ובמאי בהאצה של מספר מקרי ההידבקות ובתמותה גבוהה בהרבה באופן יחסי לשכנותיה בסקנדינביה.{{הערה|שם=globes1001325319|{{קישור כללי|כותרת=הגרף היומי: בשבדיה ממשיכים ללכת לבתי קפה - ומשלמים את המחיר|אתר=גלובס|תאריך=2020-04-14|כתובת=https://www.globes.co.il/news/article.aspx?did=1001325319|שפה=he|תאריך_וידוא=2020-04-29|הכותב=אסף}}}} * [[התפרצות נגיף הקורונה בבלגיה|בלגיה]] - מעל 67,000 מקרים, ו-9700 מקרי מוות. ההתפשטות החלה במרץ 2020. במאי 2020 הואט מאוד קצב ההתפשטות לאור צעדי המנע שננקטו. נכון למאי 2020 בבלגיה נרשם שיעור הקטלניות הגבוה בעולם- כ-16 אחוזים. * [[בלארוס]] -מעל 67,000 * [[התפרצות נגיף הקורונה בישראל|ישראל]] - מעל 72,000 מקרים. שיעור התמותה נמוך משמעותית ביחס לממוצע העולמי - 1.5. ב-29 באפריל נרשמה תפנית במגפה, כאשר לראשונה מספר המחלימים המצטבר עלה על מספר המקרים הפעילים. במאי ירד מאוד מספר המקרים היומיים שהתגלו, אך במהלך יוני חזר מספר המקרים החדשים לעלות. * [[התפרצות נגיף הקורונה בהולנד|הולנד]] - כ 54,000 מקרים, ושיעור תמותה מצטבר כ-12 אחוזים. קצב ההתפשטות הואט מאוד במאי. * [[התפרצות נגיף הקורונה בשווייץ|שווייץ]]. - מעל 35,000 מקרים. היא נקטה במדיניות של ריבוי בדיקות וצעדים כמו איסור התקהלות של יותר מ-5 אנשים, והתפשטות המגפה הואטה כבר באפריל ולמעשה נבלמה. * ב[[התפרצות נגיף הקורונה בקוריאה הדרומית|קוריאה הדרומית]] נכון לסוף מאי 2020 המגפה בשליטה: כ-12,300 מקרים ו-280 מקרי מוות. שיעור התמותה במדינה (שאינו סופי) הוא סביב 2.2 אחוזים. לקראת סוף מאי נרשמה עליית מה במספר המקרים לכמה עשרות ביום והממשלה נקטה צעדי מנע. * 712 מקרים אירעו ב[[אוניית תענוגות|אוניית התענוגות]] "[[דיימונד פרינסס]]" ב[[יפן]] (לא כולל מקרים שהתגלו בנוסעים לאחר ששבו לארצותיהם). קצב ההחלמה היה איטי: הנוסעים נדבקו במהלך חודש פברואר, ונכון ל-23 באפריל מתו 13 נוסעים, ו-54 עדיין היו חולים.{{הערה|שמאל=כן|{{קישור כללי|כתובת=https://www.usatoday.com/story/travel/cruises/2020/02/18/coronavirus-jose-andres-provides-meals-diamond-princess-passengers/4788804002/|הכותב=Julia Thompson and Hannah Yasharoff|כותרת=Coronavirus cases on Diamond Princess soar past 500, site of most infections outside China|אתר=USA TODAY|שפה=en|תאריך_וידוא=2020-03-01}}}} == הדבקה ותסמינים == {{הפניה לערך מורחב|מחלת נגיף קורונה 2019}} הנגיף מתפשט על ידי רסיסי רוק הנפלטים ב[[דיבור]], ב[[שיעול]] או ב[[עיטוש]] מאדם הנושא את הנגיף.<ref>[https://www.who.int/docs/default-source/coronaviruse/getting-workplace-ready-for-covid-19.pdf "Getting your workplace ready for COVID-19"] (PDF). ''World Health Organization''. 27 February 2020.</ref><ref name=":0">[https://www.who.int/news-room/q-a-detail/q-a-coronaviruses "Q&A on coronaviruses"]. ''[[ארגון הבריאות העולמי|World Health Organization]] (WHO)''. 11 February 2020.</ref>{{הערה|שם=cdc2019ncov|שמאל=כן|[https://www.cdc.gov/coronavirus/2019-ncov/about/symptoms.html "Symptoms of Novel Coronavirus (2019-nCoV) CDC"]. ''U.S. [[המרכזים לבקרת מחלות ומניעתן|Centers for Disease Control and Prevention (CDC)]]''. 10 February 2020.}} תקופת הדגירה היא בדרך כלל חמישה ימים, אך עשויה להיות בין יומיים לארבעה עשר יום.<ref name=cdc2019ncov /><ref name=":2">Rothan HA, Byrareddy SN (February 2020). [http://www.sciencedirect.com/science/article/pii/S0896841120300469 "The epidemiology and pathogenesis of coronavirus disease (COVID-19) outbreak"]. ''Journal of Autoimmunity'': 102433. [[DOI|doi]]:[[doi:10.1016/j.jaut.2020.102433|10.1016/j.jaut.2020.102433]]. [[PMID]] [https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/32113704 32113704].</ref> במהלך תקופה זו הנשא יכול להדביק אחרים. דווח גם על מקרה של פיתוח תסמינים לאחר זמן של 27 יום.{{הערה|{{כאן|מערכת כאן חדשות|לא סבלה משום תסמין - והדביקה חמישה אנשים בקורונה|66967|22 בפברואר 2020|item}}}} התסמינים הם לרוב [[חום (תסמין)|חום]], [[שיעול]] ו[[קוצר נשימה]].<ref name=cdc2019ncov /><ref name=":2" /> דווח גם על תסמינים אחרים, ייחודיים יותר למחלה לעומת [[שפעת]], ובהם אובדן זמני של [[טעם|חוש הטעם]] ו[[חוש ריח|חוש הריח]] וכן [[שטף דם|שטפי דם]] באצבעות. סיבוכים עלולים לכלול [[דלקת ריאות]], הצטברות [[קריש דם|קרישי דם]] ו[[אי-ספיקת כליות]]. אין [[חיסון]] או תרופה ספציפית נגד הנגיף, אך מחקרים מתבצעים בכל העולם. הטיפול בחולים מתמקד בהקלת התסמינים ובטיפול תומך. אמצעי הגנה כוללים שמירה על היגיינה אישית, שמירת מרחק מאנשים אחרים, ובידוד עצמי של 14 ימים לאנשים שהיו בקרבת חולים.<ref name=":0" /><ref name=cdc2019ncov /><ref>[https://www.cdc.gov/coronavirus/2019-ncov/specific-groups/high-risk-complications.html "Coronavirus Disease 2019 (COVID-19)"]. ''Centers for Disease Control and Prevention''. 11 February 2020.</ref> שיעור התמותה המדויק אינו ברור ומוערך בכ-2 אחוזים.<ref>https://www.who.int/docs/default-source/coronaviruse/situation-reports/20200306-sitrep-46-covid-19.pdf?sfvrsn=96b04adf_2</ref> לפי ההערכות, [[מספר ההתרבות הבסיסי]] (מספר שמתאר כמה אנשים עלולים להידבק מאדם חולה אחד) עומד על 2.2.{{הערה|[https://www.biorxiv.org/content/10.1101/2020.01.23.917351v1.full.pdf PATTERN OF EARLY HUMAN-TO-HUMAN TRANSMISSION OF WUHAN 2019-NCOV]|שמאל=כן}} [[תסמין|תסמינים]] מופיעים רק אצל אחד מתוך חמישה נשאים של הנגיף, והם מדביקים אחרים.{{הערה|{{כאן|מערכת כאן חדשות|השבוע עם ירון דקל {{!}} 31.01.20|65888|31 בינואר 2020|Item}}<!-- מהדורת שישי בערב של כאן 11. דקה 20:31 -->}} הזמן מאימות חולים הקורונה עד ההידרדרות של חלקם למצב בינוני-קשה הוא כ-3 שבועות. <ref>{{קישור כללי|כתובת=https://twitter.com/nadaveyaldesk/status/1277289424032804865/photo/1|הכותב=[[נדב אייל]]|כותרת=הדו"ח של מכון גרטנר|אתר=[[טויטר]]|תאריך=28 ביוני 2020|שפה=he|תאריך_וידוא=2020-06-28}}</ref> תהליך ההחלמה ארוך במיוחד, ונע בין כשבועיים במקרים הקלים ועד שישה שבועות בקשים. דווח שחלק מהמחלימים המשיכו לחוות תסמינים פיזיים כמו חולשה, כאבים ושינויים בחוש הטעם, כמו גם השלכות נפשיות.<ref name=":02">{{קישור כללי|כתובת=https://www.mako.co.il/news-lifestyle/2020_q2/Article-905e890441ec271026.htm|כותרת=N12 - "לא חזרנו לעצמנו": תופעות הלוואי הקשות של מחלימי הקורונה|אתר=N12|תאריך=2020-06-19|תאריך_וידוא=2020-06-20}}</ref> ==התפרצות המגפה בסין וגילוי הנגיף== {{הפניה לערך מורחב|התפרצות נגיף הקורונה ברפובליקה העממית של סין}} [[קובץ:COVID-19 Confirmed Cases Animated Map.webm|350px|ממוזער|אנימציה המציגה את התפשטות הנגיף בסין, על פי מקרי הידבקות מאומתים מאז 22 בינואר 2020]] במהלך חודש דצמבר 2019 זוהו מספר מקרים של [[דלקת ריאות]] חמורה שלא הושפעה מטיפול [[אנטיביוטיקה|אנטיביוטי]] שנגרמה מ[[נגיף]] לא מזוהה בעיר [[ווהאן]] ב[[מחוזות הרפובליקה העממית של סין|מחוז]] [[חוביי]] שבסין, והוא נקשר ל[[שוק רטוב|שוק]] חוואנאן {{אנ|Huanan Seafood Wholesale Market}} ל[[מאכלי ים]] בווהאן, אך לא זוהתה אפשרות ההדבקה מאדם לאדם. על פי [[תחקיר עיתונאי|תחקירים עיתונאיים]], בימים הראשונים לגילוי המחלה נקט השלטון הסיני, המקומי והארצי, באמצעים שונים להגביל מידע על הנגיף והמחלה החדשים. בתחקיר שערך העיתון [[SCMP]] בהתבסס על [[הדלפה]] של מסמך ממשלתי סיני, עלה כי התאריך המוקדם ביותר שבו אותר בדיעבד חולה קורונה הוא באמצע נובמבר 2019, עד סוף נובמבר אותרו בדיעבד 8 חולים{{הערה|Josefina Ma, [https://www.scmp.com/news/china/society/article/3074991/coronavirus-chinas-first-confirmed-covid-19-case-traced-back Coronavirus: China’s first confirmed Covid-19 case traced back to November 17], South China Morning Post, 13.3.2020|שמאל=כן}} ועד סוף 2019 חלו בווהאן כ־270 חולים (חלק מהמקרים אומתו רק מאוחר יותר) והצטברו עדויות על אפשרות הדבקה מאדם לאדם.{{הערה|שם=גלובס|{{גלובס|אופיר דור|הסילופים, האיומים, ההשתקות וההפחדות: כך הדביקה סין את כל העולם|1001322487|21 במרץ 2020}}}} נטען גם כי ה[[ריצוף DNA|ריצוף הגנטי]] של הווירוס הושלם כבר בראשית ינואר 2020, בידי מעבדה מסונפת ל[[אוניברסיטת פודאן]] ב[[שאנגחאי]] והועבר לרשויות הבריאות הראשיות בסין, בתוספת המלצה לנקוט אמצעי מניעה ושליטה, אך הרשויות התעלמו והמעבדה פרסמה באופן פומבי ועצמאי את הריצוף הגנטי של [[SARS-CoV-2]] באתר האינטרנט virological.org ב־11 בינואר 2020,{{הערה|[http://virological.org/t/novel-2019-coronavirus-genome/319/1 Novel 2019 coronavirus genome]|שמאל=כן}} צעד שהוביל להחלטת הממשלה כעבור זמן קצר לסגור את המעבדה{{הערה|שם=גלובס}} הממשלה הסינית הכחישה את הדברים וטוענת שפעלה בשקיפות ובמהירות להגנת האוכלוסייה החל מהרגע בו הבינה כי מדובר במגפה.{{הערה|{{קישור כללי|כותרת=מסמכים של המשטר מגלים: סין הבינה שזו מגפה, והזהירה רק אחרי 6 ימים|אתר=כלכליסט - www.calcalist.co.il|תאריך=2020-04-15|כתובת=https://www.calcalist.co.il/world/articles/0,7340,L-3808337,00.html|תאריך_וידוא=2020-04-29|הכותב= ynet}}}} על פי הדיווח הרשמי, ב-10 בינואר היו רק 41 מקרי הדבקה.{{הערה|1=[http://www.nhc.gov.cn/yjb/s3578/202001/1beb46f061704372b7ca41ef3e682229.shtml]}} ב-23 בינואר 2020 הגיע מספר המקרים המאומתים המצטברים ל-830,{{הערה|1=[http://www.nhc.gov.cn/yjb/s3578/202001/c5da49c4c5bf4bcfb320ec2036480627.shtml]}} ושלטונות סין החלו לנקוט בצעדים מחמירים למניעת התפשטות הקורונה שבעיקרם סגירת האפשרות לנוע בחופשיות מאזורים נגועים ואליהם והטלת עוצר על ערים במחוז [[חוביי]] בו פרצה המגפה. כתוצאה מהסגר המוחלט חלה ירידה הדרגתית משמעותית במספר מקרי ההידבקות המדווחים.{{הערה|ב-13 בפברואר חל בסין שינוי באופן הזיהוי של חולים (הוחל בזיהוי חולים גם על פי תסמינים בלבד, ולא רק על פי תוצאות מעבדה), ועקב כך נוצר גידול חד-פעמי חריג במספר מקרי ההדבקה והתמותה בהשוואה ליום הקודם.}} המגפה נבלמה לקראת סוף פברואר, ברמה של כ-80 אלף מקרי הידבקות. מתחילת חודש מרץ ירד המספר היומי של מקרים חדשים והגיע למספר זניח. ==התפשטות הנגיף בעולם== במהלך פברואר 2020 החל הנגיף להתפשט מחוץ לסין, ונכון לסוף פברואר היה מספר מקרי ההידבקות בעולם כ-89,000, מתוכם כ-80,000 בסין ורק 9,000 ביתר העולם, במעל 60 מדינות. מתחילת מרץ החל ממרכז הכובד של המגפה לעבור למדינות אחרות בעולם. במהלך חודש מרץ הלך וגדל מספר הנדבקים במהירות, ובאמצע מרץ התפשט כבר ליותר מ-150 מדינות, ובעיקר למדינות באירופה. החל מאמצע מרץ עלה הן מספר הנדבקים והן מספר המתים בעולם שמחוץ לסין על זה שבסין. מוקדי ההתפשטות המרכזיים בסוף מרץ היו בעיקר איטליה וספרד מוקד נוסף היה ב[[איראן]]. במקביל החלה המגפה להתפשט במהירות בארצות הברית, ומספר מקרי ההידבקות היומי המדווח שם הגיע בסוף מרץ ליותר מ-15,000. מספר המקרים החדשים ליום בעולם עבר לקראת סוף מרץ את רמת-60,000. ב-26 במרץ עמד מספר הנדבקים בעולם על יותר מ-500,000, ויותר מ-24 אלף מקרי מוות. {| ב-25 בפברואר, לראשונה מאז פרוץ המגפה, עלה המספר היומי של מקרי ההדבקה המאומתים שדווחו בעולם שמחוץ לסין, על זה שבסין. * ב-1 במרץ, לראשונה מאז פרוץ המגפה, עלה המספר היומי של מקרי מוות מחוץ לסין על זה שבסין. * ב-7 במרץ, לראשונה מאז פרוץ המגפה, עלה המספר של מקרי ההדבקה המאומתים בטיפול בעולם (כ-22,000) שמחוץ לסין על זה שבסין (כ-20,500). * ב-13 במרץ עלה מספר מקרי ההדבקה המאומתים בעולם על 10,000 ביממה. * ב-15 במרץ עלה מספר מקרי ההדבקה המאומתים המצטבר מחוץ לסין על זה שבסין (כולל מחלימים ומתים). * ב-15 במרץ עלה גם מספר המתים המצטבר מחוץ לסין על זה שבסין. * ב-19 במרץ עלה מספר המתים המצטבר על 10,000, ומספר המתים באיטליה עלה על זה שבסין - 3,405 לעומת 3,248. * ב-26 במרץ עבר מספר מקרי ההדבקה המאומתים בעולם את רמת ה-500,000, ומספר מקרי ההידבקות בארצות הברית עבר את זה שבסין ואת זה שבאיטליה ובכך הפכה המדינה למובילה במספר מקרי ההדבקה בעולם. * ב-27 במרץ עברה ארצות הברית את רמת 100,000 מקרי ההדבקה המאומתים. המספר היומי של מקרי ההדבקה המאומתים בעולם הגיע לכ-65,000. ב-1 באפריל 2020 עברה את רף ה-200,000 מקרי הדבקה מאומתים, וב-10 באפריל 500,000. * ב-2 באפריל עברו מקרי ההדבקה המאומתים את רף המיליון. * ב-10 באפריל עבר מספר מקרי המוות את רף ה-100,000. * ב-14 באפריל נרשמו בעולם 2 מיליון מקרי הדבקה מאומתים. * ב-27 באפריל עבר מספר מקרי ההדבקה בעולם את רף ה-3 מיליון, ובארצות הברית את רף המיליון. *ב-21 במאי עבר מספר מקרי ההדבקה בעולם את רף ה-5 מיליון. ===כרוניקה של התפשטות הנגיף=== ב־21 בינואר דווח על מקרה ראשון שאותר ב[[ארצות הברית]].{{הערה|{{ynet||מקרה ראשון של הווירוס הסיני התגלה בארצות הברית|5663970|21 בינואר 2020}}}} החולה הגיע מסין ונחת בנמל התעופה של [[סיאטל]], כשהוא סובל מתסמיני המחלה. בנמל התעופה עדיין לא הופעלו אמצעי הסריקה המיוחדים לזיהוי נוסעים חולים. הוא אושפז בבידוד בבית חולים ב[[מדינת וושינגטון]]. לדבריו הוא לא ביקר בשווקים באזור העיר ווהאן, שהיא מקור התפרצות המחלה בסין. ב־2 בפברואר דווח על מקרה מוות ראשון מחוץ לסין: תושב ווהאן שבסין מת מהנגיף ב[[הפיליפינים|פיליפינים]].{{הערה|{{ערוץ7|ערוץ 7|מקרה מוות ראשון מנגיף הקורונה מחוץ לסין|426074|2 בפברואר 2020}}}} [[קובץ:Cathay Pacific Catering Service cleaning measure for the stafff 202001.jpg|ממוזער|שמאל|חומרי חיטוי ומדחומים בכניסה למשרדי חברת [[קת'אי פסיפיק]] עקב התפרצות הנגיף]] ב-13 בפברואר אירע מקרה מוות ראשון מהנגיף ביפן, וב-15 בפברואר אירע מקרה מוות ראשון מהנגיף מחוץ ליבשת [[אסיה]], כאשר תייר סיני בן 80 מת בצרפת.{{הערה|{{וואלה!|[[רויטרס]]|נגיף הקורונה מתפשט: מקרה מוות ראשון באירופה, הווירוס הגיע לאפריקה|3340885|15 בפברואר 2020}}}} ב-[[21 בפברואר]], לראשונה מאז התפרצות הנגיף – הגיע נגיף הקורונה ל[[ישראל]] לאחר שנוסעים ישראלים מספינת "דיימונד פרינסס" שבו לארץ. כלל הנוסעים נלקחו לבידוד, ואחת מתוך 11 הנוסעים נדבקה בנגיף ונשארה בבידוד.{{הערה|שם=ירקצי|}} באותו יום התפשט הנגיף גם ל[[לבנון]] לאחר שאישה מ[[איראן]] נכנסה למדינה.{{הערה|{{וואלה!|רויטרס|נגיף הקורונה מתפשט באיראן; מקרה הידבקות ראשון בלבנון|3342130|21 בפברואר 2020}}}} ב-29 בפברואר 2020 דווח על מקרה מוות ראשון בארצות הברית כתוצאה מהנגיף; אישה מתה בפרוורי [[סיאטל]] שב[[וושינגטון (מדינה)|מדינת וושינגטון]].{{הערה|{{ynet|ynet והסוכנויות|מקרי מוות ראשונים מקורונה בתאילנד, אוסטרליה וארה"ב|5686612|1 במרץ 2020}}}} במרץ עבר שיא המגפה לאירופה, ובעיקר ב[[צפון איטליה]]. ב-19 במרץ מספר המתים מהמגפה באיטליה עבר את מספר המתים בסין. ב-26 במרץ נספרו בבריטניה מעל 100 מתים ביממה. בניו יורק דווח על עומס גובר על מערכת הבריאות, מחסור בציוד והיערכות לגידול במספר המתים. <!-- כאן 11, 26/3, 21:10 --> בארצות הברית דווחו על 70 אלף נדבקים ואלף מתים במצטבר מאז ראשית המשבר. בתי החולים בעיר התריעו כי הם קרובים לקריסה. <!-- ערוץ 12, 26/3, 21:15 --> עימות נרשם בין הנשיא טראמפ שלוחץ על הסרת ההגבלות לבין בעלי תפקידים שונים, בתוכם מושל ניו יורק אנדרו קומו ומנהל ה-CDC. לפי ההערכה, חופשת האביב של הסטודנטים החמירה את המצב. כן דווח על הדבקה גוברת בקרב עובדים חיוניים המטפלים במשבר. <!-- ערוץ 12, 26/3, 21:15 --> ב-27 במרץ נדבקו ראש ממשלת הממלכה המאוחדת, בוריס ג'ונסון, ושר הבריאות הבריטי. ג'ונסון היה לראש הממשלה הראשון שנדבק בנגיף. מדינות כמו [[התפרצות נגיף הקורונה בסינגפור|סינגפור]], [[התפרצות נגיף הקורונה בפיליפינים|הפיליפינים]] והונג קונג<ref>{{קישור כללי|כתובת=https://www.mako.co.il/news-world/2020_q3/Article-565dbab0ce84371027.htm|כותרת=N12 - הונג קונג חווה "גל שלישי" - ומחמירה את ההגבלות פעם נוספת|אתר=N12|תאריך=2020-07-13|תאריך_וידוא=2020-07-13}}</ref> וחלק ממדינות ערב<ref name=":4">{{קישור כללי|כתובת=https://twitter.com/NadavEyalDesk/status/1261208970745843712/photo/3|הכותב=קבוצה של חוקרים מקבוצת אקדמיה Il|כותרת=מחקר המציג את נתוני התחלואה במדינות ערב|אתר=ה[[טויטר]] של [[נדב איל]]|תאריך=15 מאי 2020|שפה=iw|תאריך_וידוא=2020-05-15}}</ref> התמודדו עם גל נוסף של המגפה אחרי ירידה בתחלואה. סימנים ראשונים בשלהי מרץ להתפרצות המגפה ביבשת אפריקה החמה העידו כי התפיסה המוקדמת, לפיה ניתן להסתמך על עליית הטמפרטורות בקיץ כגורם שיביא את הקץ על המגפה, היא תקוות שווא. ניתן לראות זאת ככל הנראה גם בהתפרצות הגל השני [[התפרצות נגיף הקורונה בסינגפור|בסינגפור]] החמה והלחה<ref>{{קישור כללי|כתובת=https://he.wikivoyage.org/wiki/סינגפור|הכותב=שגרירות ישראל בסינגפור, כתובת: 24 Stevens Close, Singapore., ☎ 65-6-8349200|כותרת=סינגפור – מדריך למטייל בוויקימסע|אתר=he.wikivoyage.org|שפה=he|תאריך_וידוא=2020-05-08}}</ref> ובהתפרצויות ב[[התפרצות נגיף הקורונה בברזיל|סאו פאולו]] הקיצית<ref>{{קישור כללי|כתובת=https://twitter.com/RanBalicer/status/1259459232291868673/photo/1|הכותב=ד"ר [[רן בליצר]]|כותרת=מזג האוויר / טמפרטורות בסאו פאולו|אתר=טויטר|תאריך=10 במאי 2020|שפה=iw|תאריך_וידוא=2020-05-10}}</ref> ב[[התפרצות נגיף הקורונה במצרים|מצריים]] וב[[התפרצות נגיף הקורונה בקטר|קטר]] החמות והיבשות.<ref>{{קישור כללי|כתובת=https://twitter.com/horowitz_b/status/1259085043688931330|הכותב=בן הורוביץ, חבר לשעבר בעמותת [[מדעת]]|כותרת=דווח על התחלואה היומי ב[[קטר (מדינה)|קטר]]|אתר=טויטר|תאריך=9 במאי 2020|שפה=iw|תאריך_וידוא=2020-05-10}}</ref><ref>{{קישור כללי|כתובת=https://forecast7.com/he/25d2951d53/doha/|כותרת=דוחה, קטר - תחזית מזג אוויר|אתר=forecast7.com|תאריך_וידוא=2020-05-10}}</ref> במקומות שונים, כמו אזור [[התפרצות נגיף הקורונה באיטליה|צפון איטליה]], לונדון,<ref>{{קישור כללי|כתובת=https://news.walla.co.il/item/3348940|הכותב=|כותרת="צונאמי מתמשך": בתי החולים בלונדון מוצפים בחולי קורונה|אתר=news.walla.co.il|תאריך=26 במרץ 2020|תאריך_וידוא=2020-05-10}}</ref> ניו יורק,<ref>{{קישור כללי|כתובת=https://www.haaretz.co.il/news/world/america/.premium-MAGAZINE-1.8819711|כותרת=בחדר מיון בניו יורק כרעו תחת הנטל: "עומס חולים בלתי ייאמן"|אתר=www.haaretz.co.il|שפה=he|תאריך_וידוא=2020-05-10}}</ref> [[התפרצות נגיף הקורונה בברזיל|מנאוס]], גואיאקיל<ref>{{קישור כללי|כתובת=https://www.haaretz.co.il/health/corona/1.8754834|הכותב=|כותרת=גופות עטופות ניילון, מוטלות ברחוב: העתיד של אמריקה הלטינית כבר מתממש באקוודור|אתר=www.haaretz.co.il|תאריך=9 אפריל 2020|שפה=he|תאריך_וידוא=2020-05-10}}</ref> ו[[התפרצות נגיף הקורונה במקסיקו|מקסיקו סיטי]] דווח על עומס רב או קריסה ב[[בית חולים|בתי חולים]]. בסוף אפריל, היו למדינות גישות שונות ביחס להתמודדות עם הנגיף והן דנו על אסטרטגיות יציאה מהסגר. מטרתן הוא יצירת שגרה בצל הקורונה.<ref>{{קישור כללי|כתובת=https://drive.google.com/file/d/1dXLVZHam3ZY1oeTB1w6C8g3vDAVXFjEC/view|הכותב=[[משרד החוץ]]|כותרת=השוואת אסטרטגיות יציאה|אתר=[[שאול אמסטרדמסקי]], טוויטר.|תאריך=}}</ref><ref>{{קישור כללי|כתובת=https://www.inn.co.il/News/News.aspx/434017|כותרת=מנכ"ל משרד הבריאות משה בר סימן טוב: שגרה בצל הקורונה - חדשות בארץ|אתר=ערוץ 7 חדשות, פוליטיקה, תרבות, יהדות ועוד|שפה=he|תאריך_וידוא=2020-04-24}}</ref><ref>ראה ערכי ההתפרצויות במדינות</ref> נכון לתחילת מאי, הוסרו הגבלות - לפעמים אחרי שנראה שהמגפה הובסה ולפעמים כסוג של "הימור". מנגד, כמה מדינות חוו התפרצות והתמודדו עם מקרים חדשים, ועדיין לא יכלו לדבר על חזרה לשגרה באותם היקפים.<ref>{{קישור כללי|כתובת=https://www.mako.co.il/news-world/2020_q2/Article-d9d5f61105df171026.htm|כותרת=N12 - לא רק בישראל מסירים מגבלות: כך זה קורה בעולם|אתר=N12|תאריך=2020-05-10|תאריך_וידוא=2020-05-10}}</ref> במאי, אחרי הקלות שונות, היו מדינות שהתמודדו עם התפרצויות מקומיות. כך ב[[התפרצות נגיף הקורונה בגרמניה|גרמניה]] (שם גם עלה קצב ההדבקה) ובעיר וואהן שב[[התפרצות נגיף הקורונה ברפובליקה העממית של סין|סין]].<ref>{{קישור כללי|כתובת=https://www.youtube.com/watch?v=d4mI0vr9ZvY|הכותב=[[חדשות 13]], [[נדב אייל]]|כותרת=על התפרצויות מחודשות|אתר=[[יוטיוב]]|תאריך=16 במאי 2020}}</ref> בסוף מאי, [[אמריקה הלטינית]] הפכה למוקד ההתפרצות השלישי בגודלו אחרי [[ארצות הברית]] ו[[רוסיה]]. שני שלישים מהחולים החדשים הגיעו מ[[התפרצות נגיף הקורונה בברזיל|ברזיל]], [[התפרצות נגיף הקורונה בהודו|הודו]], ארצות הברית ורוסיה.<ref>{{קישור כללי|כתובת=https://www.mako.co.il/news-world/2020_q2/Article-e0baf7fe0c43271027.htm|כותרת=N12 - שיא נדבקים בקורונה ביממה ברחבי העולם|אתר=N12|תאריך=2020-05-21|תאריך_וידוא=2020-05-21}}</ref> במקביל, מדינות שונות התקדמו בתוכנית היציאה שלהן והגדירו הקלות וכללים.<ref>{{קישור כללי|כתובת=https://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-5738592,00.html|כותרת=המסעדות בצרפת חוזרות, בבריטניה ייפתחו חנויות ברחוב|אתר=ynet|תאריך=2020-05-28|שפה=he|תאריך_וידוא=2020-05-28}}</ref> == שיעורי קטלניות (CFR) == [[קובץ:COVID-19_Outbreak_World_Map_Total_Deaths_per_Capita.svg|300px|ממוזער|שמאל|מתים מדווחים למיליון]] [[קובץ:Coronavirus-cfr.svg|300px|ממוזער|שמאל|שיעורי קטלניות (CFR) כתלות בזמן]] הערכת [[רשימת מחלות לפי שיעורי קטלניות|שיעור הקטלניות]]{{הערה|סך התמותה מתוך סך הנדבקים המאומתים במצטבר}} במהלך מגפה הוא בעייתי. כשהמגפה נבלמת, התמותה ממשיכה לעלות בקרב החולים שכבר חלו. בנוסף, מכיוון שחלק מהנדבקים במחלה לא אותרו קרוב לוודאי ששיעור התמותה האמיתי נמוך יותר מאחוז הקטלניות מכלל החולים המאומתים. שיעור התמותה מהמגפה מושפע ממספר מאפיינים מקומיים כגון רמת הבריאות הכוללת של האוכלוסייה הנובעת בין היתר מגיל ממוצע, מתזונה מיטיבה וגורמים נוספים, אופן הטיפול במגפה ויכולת מערכת הבריאות "לשטח" את גרף ההדבקה על מנת לתת טיפול מיטבי לחולים, וגם היכולת לבודד את החולים בקבוצות הסיכון ואת נשאי המחלה באמצעות בידוד וסגר תוך מעקב אחר מצבם ואשפוזם המהיר במידת הצורך. זמינות של טיפול רפואי מהיר ואיכותי לחולים היא הגורם העיקרי המשפיע על שיעור התמותה. כאשר זה מתקיים, כפי שקרה בספינת התענוגות "[[דיימונד פרינסס]]", שיעור התמותה נמוך.{{הערה|{{גלובס|אסף|המחקר המפתיע על ספינת הקורונה שסותר את כל מה שקורה באיטליה|1001322648}}}}{{הערה|1=במחקר התבססו החוקרים על 6 מקרי תמותה, נכון ל-7.4 מתו 11}} מצד שני, אחוז התמותה עלול לעלות במקרה שאחוז גדול של חולים באזור נתון ייצור עומס על מערכת הבריאות המקומית וימנע מהצוות הרפואי להגיש טיפול לחולים. באמצע חודש מרץ ותחילת אפריל תרחיש זה התקיים בבריטניה, שם נכון ל-16.4.20 עמד שיעור התמותה מעל ל-13%, מהגבוהים בעולם. גם שיעור התמותה באיטליה עלה במהלך אפריל לכ-13.5 אחוזים. כמו כן שיעור התמותה ב[[ספרד]] ו[[הולנד]] עלה על 10 אחוזים, ב[[צרפת]] נרשמה תמותה של 14% ואילו ב[[בלגיה]] העפיל אחוז התמותה לשיא של 15.5%. במחוז [[חוביי]] שבו פרצה המגפה לראשונה היה שיעור התמותה שנמדד ב-11 בפברואר בערך 970 ל-31,700 (כ-3 אחוזים). נכון ל-1 במרץ עלה שיעור התמותה בחוביי לכ-4.2 אחוזים (כ-2,800 מתוך כ-67,000), בסין כולה ל-3.6 אחוזים ובעולם כ-3.4 אחוזים. עם זאת, שיעורי התמותה במחוזות אחרים בסין היו נמוכים בהרבה (פחות מאחוז). ב-18 במרץ היה שיעור התמותה המצטברת בעיר [[ווהאן]] 5 אחוזים, במחוז חוביי 4.6 אחוזים, בסין כולה 4 אחוזים, ובמחוזות אחרים בסין 0.8 אחוזים. באותו יום היה שיעור התמותה המצטברת בעולם 4 אחוזים. לפי נתוני ארגון הבריאות העולמי, היה שיעור התמותה בתחילת חודש מרץ כ-3.4% (גדול פי 17 משיעור התמותה ממחלת ה[[שפעת]] העונתית).{{הערה|[https://www.reuters.com/article/us-coronavirus-health-who/coronavirus-more-deadly-than-flu-but-containable-whos-tedros-idUSKBN20Q2G6 כתבה] של סוכנות הידיעות [[רויטרס]], 3 במרץ 2020}} בסוף אפריל עמד שיעור התמותה על כ-7%. שיעור התמותה משתנה בהתאם לגיל. על פי הנתונים שפורסמו בסין, בקרב בני למעלה מ-80 עומד שיעור התמותה על 14.8 אחוזים; בטווח הגילאים 70–80 הוא עומד בממוצע על כ-8 אחוזים; בטווח הגילאים 60–70 נע בממוצע סביב 3.6 אחוזים; בטווח הגילאים 50–60 שיעור התמותה הוא בממוצע 1.3 אחוז; אצל צעירים מתחת לגיל 40 שיעור התמותה עומד בממוצע על 0.2 אחוזים בלבד; בקרב בני 9 ומטה ככל הנראה אין תמותה כלל.{{הערה|{{mako||ארגון הבריאות העולמי: אחוז התמותה מנגיף הקורונה גבוה יותר ממה שחשבנו|881956df535a071026|health-news/international}}}} == התפתחות מוטציות לנגיף == אחד החששות הגדולים בהתמודדות העולמית עם [[נגיף הקורונה]] הוא שנגיף [[SARS-CoV-2]], ישתנה ויתפתח לזן חדש וקטלני יותר, או מידבק יותר. [[מוטציה]] כזו היא אחד המאפיינים של [[גל שני (מגפה)|גל שני]]. [[הרצף הגנטי]] של נגיף הקורונה החדש נקבע בסין שבוע לאחר התפרצות המחלה, הרצף נקבע מאדם שעבד בשוק פירות ים [[בווהאן]] שבסין, שבו התפרץ הנגיף לראשונה, הפך לבסיס החקר בהתפשטות של הנגיף ברחבי העולם, התברר שהוא מורכב ממולקולת RNA ובתוכה כ-30 אלף "אותיות" גנטיות ומספר קטן של גנים.<ref>{{קישור כללי|כתובת=http://davidson.weizmann.ac.il/online/sciencepanorama/מעגל-החיים-של-נגיף-הקורונה|כותרת=מעגל החיים של נגיף הקורונה|אתר=מעגל החיים של נגיף הקורונה|תאריך=2020-03-18|שפה=he|תאריך_וידוא=2020-06-04}}</ref><ref>{{קישור כללי|כתובת=https://www.sciencemag.org/news/2020/01/mining-coronavirus-genomes-clues-outbreak-s-origins|הכותב=Jon CohenJan. 31, 2020, 6:20 Pm|כותרת=Mining coronavirus genomes for clues to the outbreak’s origins|אתר=Science {{!}} AAAS|תאריך=2020-01-31|שפה=en|תאריך_וידוא=2020-06-04}}</ref> החשש שלאחר חדירת הנגיף לגוף כאשר יפריש חלבון שנקרא Spike, או חלבון S, כדי לחדור לתאים, שם ישחרר את החומר הגנטי שלו על מנת להשתכפל<ref>{{צ-מאמר|שם=SARS coronavirus entry into host cells through a novel clathrin- and caveolae-independent endocytic pathway|קישור=https://www.nature.com/articles/cr200815|כתב עת=Cell Research|שנת הוצאה=2008-02|עמ=290–301|כרך=18|doi=10.1038/cr.2008.15|מחבר=Hongliang Wang, Peng Yang, Kangtai Liu, Feng Guo}}</ref> תהיה "טעות" בהעתקה שהתא מבצע ותיווצר בעקבות כך מוטציה, שיכולה להשפיע על תפקוד הנגיף ותכונותיו. מחקרים מראים שהנגיף עבר לא מעט שינויים, אך רוב החוקרים מסכימים שרובם הגדול לא מגדילים את הסיכון של הנגיף לגוף. מחקר ראשוני מארצות הברית ובריטניה פרסם הערכה על המוטציות שהנגיף צבר. החוקרים העריכו שהנגיף עלול לפתח זן זיהומי, קטלני ואגרסיבי יותר, דבר שעולל בהלה תקשרותית.<ref>המחקר הראשוני, פרסום בbioRxiv https://www.biorxiv.org/content/10.1101/2020.04.29.069054v2.full.pdf</ref><ref>{{קישור כללי|כתובת=https://learningenglish.voanews.com/a/what-do-studies-on-new-coronavirus-mutations-tell-us-/5418546.html|כותרת=What Do Studies on New Coronavirus Mutations Tell Us?|אתר=VOA|שפה=en|תאריך_וידוא=2020-06-04}}</ref><ref>{{Cite news|title=Did a Mutation Turbocharge the Coronavirus? Not Likely, Scientists Say|url=https://www.nytimes.com/2020/05/06/health/coronavirus-mutation-transmission.html|newspaper=The New York Times|date=2020-05-06|access-date=2020-06-04|issn=0362-4331|language=en-US|first=Carl|last=Zimmer}}</ref><ref>{{קישור כללי|כתובת=https://www.npr.org/2020/05/12/854389244/the-coronavirus-is-mutating-heres-what-that-means|כותרת=The Coronavirus Is Mutating. Here's What That Means.|אתר=NPR.org|שפה=en|תאריך_וידוא=2020-06-04}}</ref> החוקרים הציגו את אחד הגנים המוטנטיים, המכונה D614G, שכינו אותו "סיבה דחופה לדאגה", שכן הוא מתפשט במהירות. מחקר אחר שנערך בלונדון מצא 198 מוטציות בנגיף.<ref>{{צ-מאמר|שם=Emergence of genomic diversity and recurrent mutations in SARS-CoV-2|קישור=http://www.sciencedirect.com/science/article/pii/S1567134820301829|כתב עת=Infection, Genetics and Evolution|שנת הוצאה=2020-09-01|עמ=104351|כרך=83|doi=10.1016/j.meegid.2020.104351|מחבר=Lucy van Dorp, Mislav Acman, Damien Richard, Liam P. Shaw}}</ref> החוקרים הניחו כי הם לא אמורים להוות דאגה, וגילו כי השונות הגנטית של הנגיף גבוהה וטוענים כי זה מעיד על כך שהפצת הנגיף בעולם החלה בסוף שנת 2019, עוד לפני שהוא זוהה לראשונה. ראש צוות המחקר אמר : {{ציטוט|תוכן ="כל הנגיפים משתנים באופן טבעי. מוטציות כשלעצמן אינן דבר רע ואין שום דבר שרומז ש-SARS-CoV-2 משתנה בקצב מהיר או איטי מהצפוי. עד כה איננו יכולים לומר אם חלו שינויים ביכולת ההדבקה או בקטלניות שלו"|מקור=|אנגלית=}} <ref>{{קישור כללי|כתובת=https://www.aa.com.tr/en/europe/uk-lab-publishes-landmark-genetic-study-on-coronavirus/1831857|כותרת=UK lab publishes landmark genetic study on coronavirus|אתר=www.aa.com.tr|תאריך_וידוא=2020-06-04}}</ref>בתחילת התפשטות המגפה נטען שקיים זן נוסף של הנגיף שקטלני יותר.<ref>{{צ-מאמר|שם=On the origin and continuing evolution of SARS-CoV-2|קישור=https://academic.oup.com/nsr/advance-article/doi/10.1093/nsr/nwaa036/5775463|כתב עת=National Science Review|doi=10.1093/nsr/nwaa036|מחבר=Xiaolu Tang, Changcheng Wu, Xiang Li, Yuhe Song}}</ref> מחקר שנערך ב[[אוניברסיטת גלאזגו]] בבריטניה, סתר את הטענה וגילה כי המוטציות שחלו ב-SARS-CoV-s לא הביאו ליצירת זנים אגרסיביים יותר של הנגיף.<ref>{{קישור כללי|כתובת=https://www.gla.ac.uk/news/headline_722109_en.html|כותרת=SARS-CoV-2 has not mutated into different types, new research confirms|אתר=www.gla.ac.uk|שפה=en|תאריך_וידוא=2020-06-04}}</ref> ברחבי העולם מומחים טענו כי אי אפשר לסתור את האפשרות של הקטלניות המוטציות שעבר הנגיף, אך עד כה אין סימנים שמעידים שהן השפיעו על יכולת ההדבקה או על חומרת המחלה.<ref>{{Cite news|title=What do studies on new coronavirus mutations tell us?|url=https://www.reuters.com/article/us-health-coronavirus-evolution-explaine-idUSKBN22J1HC|newspaper=Reuters|date=2020-05-08|access-date=2020-06-04|language=en}}</ref> מחקר מראה שוירוס הקורונה החדש משתנה לאט יותר מנגיפי ה-RNA אחרים, ככל הנראה בזכות תיקון מוטציות.<ref>{{קישור כללי|כתובת=http://davidson.weizmann.ac.il/online/askexpert/הנגיפים-שמחליפים-זהויות|כותרת=הנגיפים שמחליפים זהויות|אתר=הנגיפים שמחליפים זהויות|תאריך=2020-03-16|שפה=he|תאריך_וידוא=2020-06-04}}</ref><ref>{{Cite news|title=How Coronavirus Mutates and Spreads|url=https://www.nytimes.com/interactive/2020/04/30/science/coronavirus-mutations.html|newspaper=The New York Times|date=2020-04-30|access-date=2020-06-04|issn=0362-4331|language=en-US|first=Jonathan|last=Corum|first2=Carl|last2=Zimmer}}</ref> ==מניעת התפשטות== {{להשלים}} ===סקירה השוואתית של מדיניות הטיפול במשבר=== <!-- דו"ח המרכז למידע ומחקר של הכנסת -בקישורים חיצוניים --> [[קובץ:04.02 總統視察「中央流行疫情指揮中心」 49726568957 66543b616e o.jpg|ממוזער|150px|נשיאת [[טאיוואן]], [[צאי אינג-ון]], עוטה [[מסכה רפואית]]]] דרכי ההתמודדות עם הנגיף התחלקו לארבעה סוגים עיקריים: * סגירת [[גבולות]]. בנוסף, אלו שנכנסו שנכנסו חויבו ב[[בידוד (בריאות)|בידוד]] במשך תקופה (לרוב שבועיים). * אמצעים שנועדו להאט את התפשטות הנגיף על ידי הגבלות תנועה נרחבות וצמצום כולל של מספר המפגשים בין תושבי המדינה או אזורים נרחבים בה. הצורה הקיצונית ביותר של אמצעי זה היא [[עוצר]] מלא, שהוטל למשל בעיר [[ווהאן]] שבסין, המוקד הראשוני של המגפה. אמצעים מתונים יותר כללו למשל איסור על קיום אירועים מרובי משתתפים ועידוד [[עבודה מהבית]]. * אמצעים להפחתת ההדבקה בנגיף בשעת מפגש. מדינות שונות חייבו או עודדו בדרכים שונות את אזרחיהן להשתמש ב[[מסכה רפואית|מסכות]] וב[[חומר חיטוי ידיים|חומרי חיטוי]], להקפיד על [[רחיצת ידיים]] ולעיתים גם על שימוש ב[[כפפה|כפפות]] ולהימנע ממגע קרוב ובפרט [[לחיצת יד]]. דגש מיוחד ניתן על מיגונם של צוותי רפואה ושל עובדים בבתי אבות. * אמצעים לעצירת שרשרות הדבקה באמצעות איתור מוקדם של נשאים ובידודם. לצורך כך נשלחו לבידוד אנשים שהגיעו בטיסה, בפרט ממדינות הידועות כנגועות בנגיף; נעשו [[חקירה אפידמיולוגית|חקירות אפידמיולוגיות]] כדי לזהות מוקדי התפרצות, לאתר אנשים שעלולים להיות נשאים, לשלוח אותם לבידוד ולבדוק אותם. היו שנעזרו ב[[ישומון|ישומים]].<ref>{{קישור כללי|כתובת=https://www.mako.co.il/news-digital/2020_q2/Article-8f781d7cb2cb271027.htm|כותרת=N12 - גרמניה מציגה: האפליקציה שתמנע את גל הקורונה השני|אתר=N12|תאריך=2020-06-16|תאריך_וידוא=2020-07-04}}</ref><ref>{{קישור כללי|כתובת=https://www.calcalist.co.il/world/articles/0,7340,L-3834895,00.html|הכותב=שירות כלכליסט|כותרת=יפן חוזרת לשגרה עם מסכות יוניקלו ואפליקציית מעקב|אתר=כלכליסט - www.calcalist.co.il|תאריך=2020-06-21|תאריך_וידוא=2020-07-04}}</ref> ====בדיקות==== <!-- גרמניה, דרום קוריאה, "פספוס הרכבת" על ידי ישראל --> ====שקיפות, הסברה, הנחיות לציבור ואכיפה==== <!-- הסתרה על ידי סין, שיתוף מידע, הסברה בישראל (פאניקה), ציות הציבור, דוגמה אישית של נבחרי ציבור, קמפיינים (סרטון משרד הבריאות הישראלי) --> ====מניעה, מיגון, בידוד וסגר==== [[קובץ:COVID-19 Paris confinement, Champs-Élysées, 4 avril 2020 001.jpg|ממוזער|220px|שדרות [[שאנז אליזה]] ב[[פריז]] ריקות מאדם עקב הסגר שהוטל בצרפת.]] <!-- מסכות, ריחוק חברתי, סגר אווירי, הנחיות התקהלות -->בתחילה, היו מדינות שניסו למנוע טיסה מהמוקד הראשון בסין ובהמשך פסקו רוב הטיסות בין מדינות העולם<ref>{{קישור כללי|כתובת=https://www.globes.co.il/news/article.aspx?did=1001325023|הכותב=מיכל רז-חיימוביץ'|כותרת=התחזית הקודרת של ארגון התעופה העולמי לא פוסחת על ישראל|אתר=גלובס|תאריך=2020-04-09|שפה=he|תאריך_וידוא=2020-04-21}}</ref> ונסגרו הגבולות במועדים שונים.<ref>{{קישור כללי|כתובת=https://www.chamber.org.il/foreigntrade/1094/1100/108152/|הכותב=version 7.10.4|כותרת=הודו- סגירת גבולות המדינה בפני זרים עקב התפשטות מגפת הקורונה|אתר=www.chamber.org.il|תאריך_וידוא=2020-04-21}}</ref><ref>{{קישור כללי|כתובת=https://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-5703072,00.html|כותרת=רוסיה: הממשלה הורתה על סגירת גבולות המדינה החל מ-30 במרץ|אתר=ynet|תאריך=2020-03-28|שפה=he|תאריך_וידוא=2020-04-21}}</ref> מדינות רבות הורו לבודד, למשך תקופה מוגדרת, את השבים אליהן ממדינות אחרות. זאת, במטרה למנוע הידבקות על ידי חולים שאינם בעלי תסמיני קורונה. המדינות בחנו ואימצו שיטות שונות של שגרת חיים עבור האזרחים במטרה למנוע התפרצות נוספת של הנגיף במדינתם. מדינות מסוימות, בצעו סגר לפי גילאים או מגדר ואחרות (כמו דנמרק, סין וניו זילנד) ביצעו סגר מלא ושחררו אותו באיטיות.<ref>{{קישור כללי|כתובת=https://www.mako.co.il/news-world/2020_q2/Article-fa8792d072d9171026.htm|כותרת=N12 - סגר רק בסופ"ש, כרטיסי בריאות: הדרכים המקוריות של מדינות...|אתר=N12|תאריך=2020-04-21|תאריך_וידוא=2020-04-21}}</ref><ref>{{קישור כללי|כתובת=https://www.mako.co.il/news-world/2020_q2/Article-aebd33daae18171027.htm|כותרת=N12 - בתי ספר בדנמרק וחנויות בגדים באיטליה: כך נראית...|אתר=N12|תאריך=2020-04-16|תאריך_וידוא=2020-04-21}}</ref> רוב המדינות גם ביצעו ריחוק חברתי: צמצום התכנסויות גדולות, צמצום מגע פיזי ושמירה על מרחק.<ref>{{קישור כללי|כתובת=https://www.globes.co.il/news/article.aspx?did=1001323022|הכותב=גלי וינרב|כותרת=מאיפה הגיעה ההנחיה לשמור מרחק של 2 מטרים|אתר=גלובס|תאריך=2020-03-24|שפה=he|תאריך_וידוא=2020-04-21}}</ref> אזרחים רבים נתבקשו שלא לבקר את הוריהם המבוגרים. אחרי הסגר, היו מדינות שעיצבו את המרחב הציבורי כך שהצפיפות תקטן.<ref>{{קישור כללי|כתובת=https://www.globes.co.il/news/article.aspx?did=1001327695|הכותב=שני אשכנזי|כותרת=במשרד התחבורה מתכננים: כך ייראו הרחובות ביום שאחרי הקורונה|אתר=גלובס|תאריך=2020-05-06|שפה=he|תאריך_וידוא=2020-05-06}}</ref> אחרות הקצו שעה למבוגרים בחוץ ללא איום ההדבקה מהצעירים.<ref>{{קישור כללי|כתובת=https://www.mako.co.il/news-world/2020_q2/Article-35385432ab3f171027.htm|כותרת=N12 - יוצאים מהסגר בעולם: מסע קניות נקמה בסיאול ושעה למבוגרים...|אתר=N12|תאריך=2020-05-08|תאריך_וידוא=2020-05-08}}</ref> [[התפרצות נגיף הקורונה בקוריאה הדרומית|דרום קוריאה]] ומדינות מסוימות נמנעו מסגר ארצי ושמרו על שגרה יחסית בעזרת שמירה על [[ריחוק חברתי]] וביצוע צעדים מהירים ונרחבים לקיום בדיקות ולבידוד הנדבקים. מדינות מסוימות חייבו שימוש במסכות ובעולם היה וויכוח על התועלת שבחבישת מסכות, שהוכרע לטובת שימוש בהן.<ref>{{קישור כללי|כתובת=https://www.clalit.co.il/he/your_health/family/Pages/corona_mask.aspx|כותרת=מסכות קורונה: כל מה שחשוב לדעת|אתר=www.clalit.co.il|שפה=he-IL|תאריך_וידוא=2020-04-21}}</ref> ====טיפול רפואי ומוכנות מערכת הבריאות==== <!-- סין, יפן, גרמניה, קריסת המערכות באיטליה, גרמניה וארצות הברית, המרדף אחרי ציוד רפואי. מוסיף רכש: חיסונים בגלל חשש מגל שני בחורף https://www.mako.co.il/news-lifestyle/2020_q2/Article-c708c10bfe5e171027.htm?sCh=31750a2610f26110&pId=173113802--> ====סעד לאזרחים==== <!-- סיוע כלכלי, סיוע נפשי, תמיכה באזרחים, טיפול במובטלים ועסקים, --> ====יציאה מהמשבר==== <!-- כלכלה ורפואה. סין, דרום קוריאה ויפן (גל שני) -->{{להשלים|פסקה=כן}} היציאה מהמשבר התבצעה באופן שונה ממדינה למדינה, כאשר המדינות הראשונות לבחון טקטיקת יציאה נאלצות להתבצע על הערכות וספקולציות בלבד, והמדינות שהגיעו לשלב זה לאחר מכן מנסות להתבסס על הניסיון שהצטבר, ולבדוק באילו מקרים מדינות שניסו לצאת מהמשבר חוו [[גל שני (מגפה)|גל שני]] של מגפה. חלק מהמדינות שהחלו להקל על הסגר חוו התפרצויות או גל שני של מגפה שהגיעה מכניסתם של אנשים מחוץ למדינה, מה שהפך את נושא שיקום ה[[תיירות]] למסובך במיוחד, נושא שעורר דאגה במיוחד במדינות שתיירות היא נדבך משמעותי בכלכלתן. המדינה הראשונה שפתחה את שעריה לתיירים, הייתה [[סלובניה]]. מדינות אחרות מנסות לבחון "מדיניות בועה", לפיה תתאפשר תיירות בין מספר מצומצם של מדינות שכולן נקיות מקורונה במידה מספקת.{{הערה|{{ישראל היום|שמעון יעיש|קורונה|760449|13 במאי 2020}}}} גורמים שונים, ביניהם ה-[[OECD]] וקואליציית שרים ב[[האיחוד האירופי|איחוד האירופי]], קראו לנצל את ההזדמנות לשיקום שייתן דגש על כלכלה [[ידידותי לסביבה|ידידותית יותר לסביבה]].{{הערה|{{וואלה!|נועה שטיינר|מדענים קובעים: הסיבה האמיתית להתפרצות הקורונה - אנחנו|3354577|03 במאי 2020}}}} [[האיחוד האירופי]] פרסם "רשימה בטוחה" של מדינות שתושביהן יוכלו להיכנס לתוך שטחו למטרות [[תיירות]] ו[[עסקים]]. כל מדינה באיחוד יכלה להטיל מגבלות על מבקרים שיגיעו אליה מהמדינות ברשימה וכמעט בוודאות לא תאפשר כניסה של נוסעים אליה ממדינות אחרות. הוגדרו מדינות ששולטות במצב הקורונה בשטחן על בסיס מספר המקרים למאה אלף בני אדם בשבועיים האחרונים. בנוסף למגמה יציבה או לירידה במספר מקרי ההידבקות, מדינות שרצו שתושביהן ייכנסו לשטח האיחוד יהיו חייבות שיהיה להן מערך יעיל של בדיקות, איתור מגעים, מניעה וטיפול כדי להתמודד עם המגפה. הן גם צריכות לשכנע את הגוש האירופי שיש להן מאגר מידע זמין ומהימן. זו בנוסף לקיום אישור כניסה הדדי.<ref>{{קישור כללי|כתובת=https://www.haaretz.co.il/news/world/europe/1.8959430|כותרת=האיחוד האירופי פותח את גבולותיו ל-14 מדינות - ארה"ב וישראל בחוץ|אתר=Haaretz הארץ|שפה=he|תאריך_וידוא=2020-07-02}}</ref> בד בבד, מרגע פרוץ המגפה, עמלו חברות רפואיות מובילות בעולם על פיתוח [[חיסון]] נגד הנגיף {{אנ|COVID-19 vaccine}}. נכון לחודש מאי 2020 אין חיסון מאושר או שיעילותו מוכחת, אולם חלק מהם נמצאים בשלבים מתקדמים של [[ניסוי קליני]].{{הערה|{{Ynet|ד"ר איתי גל|המרוץ לחיסול הקורונה: אלה 6 החיסונים הצפויים|5733846|20 במאי 2020}}}} ===ארגון הבריאות העולמי=== באמצע ינואר הזהיר ארגון הבריאות העולמי שהנגיף צפוי להדביק רבים בעולם.{{הערה|{{ynet|איתי גל|מגפת הווירוס המסתורי מסין: סינון בשדות תעופה; חשש מהתפשטות בעולם|5662208|18 בינואר 2020}}}} בסוף פברואר כתב ד"ר [[טדרוס אדהנום גברייזוס]], מנכ"ל הארגון: "אם אתם בני שישים פלוס, או שיש לכם [[מחלה כרונית]] לבבית, נשימתית, או [[סוכרת]], אתם נמצאים בסיכון מוגבר להידבקות בווירוס COVID19. נסו להימנע ממקומות ואזורים בו אתם עלולים לבוא במגע עם אנשים שנושאים את הווירוס".{{הערה|{{כלכליסט||ארגון הבריאות העולמי: על בני 60 ומעלה להימנע משהייה במקומות עמוסים|3797840|1 במרץ 2020}}}} ב־30 בינואר 2020, לאחר שהוכח שהנגיף מועבר מאדם לאדם ובעקבות העלייה במספר המקרים במדינות אחרות, הכריז ארגון הבריאות העולמי על מצב חירום בעקבות התפרצות המחלה. גבריזוס הבהיר כי הגדרת המצב כמצב חירום במקרה זה, אינו "הצבעת אי אמון בסין", אלא בשל הסיכון להתפשטות עולמית, ובמיוחד למדינות רבות עם מערכות בריאות חלשות יותר, אשר אינן מוכנות להתמודד עם הנגיף."{{הערה|[https://www.who.int/news-room/detail/30-01-2020-statement-on-the-second-meeting-of-the-international-health-regulations-(2005)-emergency-committee-regarding-the-outbreak-of-novel-coronavirus-(2019-ncov) Statement on the second meeting of the International Health Regulations (2005) Emergency Committee regarding the outbreak of novel coronavirus (2019-nCoV)], באתר ארגון הבריאות העולמי, 30 בינואר 2020}}{{הערה|{{גלובס|רועי ברק|ארגון הבריאות העולמי הכריז: מצב חירום עולמי, וירוס הקורונה מתפשט|1001316887}}}} החל מינואר 2020 מנכ"ל ארגון הבריאות העולמי, [[טדרוס אדהנום גברייזוס]], קרא למדינות החברות בארגון ולתורמים פרטיים לתרום 675 מיליון דולר כדי לסייע לארגון להתמודד עם הנגיף וכדי לסייע למדיניות עניות לעצור את התפרצות הנגיף בתחומן. בשלב ראשון ההפצרות לא הועילו הרבה, והארגון קיבל תרומות בסך 54 מיליון דולר, (כולל 37 מיליון שהתקבלו בתחילת מרץ מממשלת ארצות הברית), עד לתחילת מרץ שבה התרחשה קריסה בבורסות. ב-3 במרץ הודיע [[הבנק העולמי]] על שחרור מהיר של 12 מיליארד דולר לעצירת הנגיף במדינות עניות, ו[[קרן המטבע הבינלאומית]] הודיעה על הקצאת קרנות בסך 50 מיליארד דולר לתמיכה במדינות מתפתחות ועניות, במאמץ למנוע פגיעה בכלכלה העולמית.{{הערה|Laurie Garrett, [https://www.thelancet.com/journals/lancet/article/PIIS0140-6736(20)30600-0/fulltext COVID-19: the medium is the message], the lancet, March 11, 2020|שמאל=כן}} ב-11 במרץ הכיר ארגון הבריאות העולמי בהתפשטות הנגיף כ[[פנדמיה|מגפה עולמית]].<ref>{{קישור כללי|כתובת=https://time.com/5791661/who-coronavirus-pandemic-declaration/|הכותב=JAMIE DUCHARME|כותרת=The WHO Just Declared Coronavirus COVID-19 a Pandemic|אתר=Time|תאריך=MARCH 11, 2020|שפה=en|תאריך_וידוא=2020-04-13}}</ref> הנשיא טראמפ הודיע ב-14 באפריל כי ארצות הברית מפסיקה את תמיכתה בארגון הבריאות העולמי. הוא האשים את הארגון שכשל בטיפול במגפת הקורונה. טראמפ טען שהארגון הפיץ מידע שפרסמה סין לגבי הנגיף מבלי לבדוק אותו, דבר כנראה, שהוביל להתפשטות רחבה של הנגיף שהייתה יכולה להימנע.<ref>{{קישור כללי|כתובת=https://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-5714826,00.html|הכותב=ynet וסוכנויות הידיעות|כותרת=2 מיליון נדבקים בעולם, טראמפ עוצר את המימון לארגון הבריאות העולמי|אתר=ynet|תאריך=2020-04-15|שפה=he|תאריך_וידוא=2020-04-16}}</ref> מנכ"ל האו"ם, [[אנטוניו גוטרש]], הגיב להצהרתו של טראמפ ואמר כי זה לא הזמן לעצור את המימון לארגון הבריאות העולמי או לנהל חקירה על התפשטות הנגיף בעולם. ראשי מדינות נוספים הצטרפו לקריאתו של גוטרש.<ref>{{קישור כללי|כתובת=https://www.haaretz.co.il/news/world/.premium-1.8767143|כותרת=טראמפ הורה להקפיא את המימון שמעבירה ארה"ב לארגון הבריאות העולמי|אתר=www.haaretz.co.il|שפה=he|תאריך_וידוא=2020-04-16}}</ref> טרם הובהר אם הצהרתו של נשיא ארצות הברית יכולה להתרגם למעשים, כאישור התשלום התשלום נעשה על ידי הקונגרס.<ref>{{קישור כללי|כתובת=https://www.globes.co.il/news/article.aspx?did=1001325403|הכותב=|כותרת=טראמפ בהצהרה דרמטית: ארה"ב תפסיק את המימון לארגון הבריאות העולמי|אתר=גלובס|תאריך=2020-04-15|שפה=he|תאריך_וידוא=2020-04-16}}</ref> ב-7 ביולי, ארצות הברית פרשה מהארגון.<ref>{{קישור כללי|כתובת=https://www.globes.co.il/news/article.aspx?did=1001335020|הכותב=שירות גלובס|כותרת=טראמפ מימש את ההבטחה: ארה"ב פרשה מארגון הבריאות העולמי|אתר=גלובס|תאריך=2020-07-07|שפה=he|תאריך_וידוא=2020-07-07}}</ref> ===[[אסיה]]=== [[קובץ:7-day_average_daily_confirmed_cases_per_million_by_country_5-18-20.svg|300px|ממוזער|שמאל|7-day rolling average of daily confirmed cases per <ref>{{קישור כללי|כתובת=https://ourworldindata.org/grapher/covid-confirmed-daily-cases-epidemiological-trajectory|הכותב=|כותרת=Daily confirmed COVID-19 cases: are we bending the curve?|אתר=Our World in Data|תאריך=Retrieved 18 May 2020|תאריך_וידוא=2020-05-25}}</ref>million by country ]] ====מזרח אסיה==== {{להשלים}} <!-- דרום קוריאה --> עקב קרבתן לסין, מדינות האזור היו הראשונות שהתמודדו עם הנגיף. רבות מהן התמודדו על [[סארס|נגיף הסארס]] ב-2003. ב-4 בפברואר 2020 הוטל [[הסגר (בריאות)|הסגר]] של 14 ימים על ספינת התענוגות [[דיימונד פרינסס]] שעגנה ב[[מים טריטוריאליים|מים הטריטוריאליים]] של יפן, לאחר שנמצאו באונייה 10 מקרי הידבקות בנגיף. לאחר הטלת ההסגר מספר הנדבקים עלה בהדרגה והגיע עד 19 בפברואר ל-621. החולים הוצאו מהאונייה לטיפול בעוד יתר הנוסעים אולצו להישאר. ההסגר הוסר לאחר שבועיים. הסגר הוטל על אוניית תענוגות נוספת בהונג קונג לאחר שגם בה נמצאו מקרי הידבקות בנגיף.{{הערה|שם=ירקצי|{{וואלה!|[[רויטרס]] ודנה ירקצי|מחשש לקורונה: אלפי נוסעים בספינות תענוגות מוחזקים בבידוד ביפן והונג קונג|3339042|5 בפברואר 2020}}}} מדידות רבות סגרו את הגבולות לחלוטין וחייבו את הבאים בבידוד. כך היה ב[[התפרצות נגיף הקורונה באינדונזיה|אינדונזיה]] וב[[התפרצות נגיף הקורונה בווייטנאם|ווייטנאם]]. היה גם איסור על הגעה ממדינות מסוימות. ב[[התפרצות נגיף הקורונה ביפן|יפן]], נאסרה הגעה ממדינות מסוימות. ב[[שדה תעופה|שדה התעופה]] בוצעו בדיקות לנכנסים.<ref>{{קישור כללי|כתובת=https://www.israelhayom.co.il/article/750833|הכותב=[[שמעון יעיש]]|כותרת=גאוני או מוגזם? כך מתמודדים היפנים עם הקורונה|אתר=www.israelhayom.co.il|תאריך=|תאריך_וידוא=2020-05-22}}</ref> במדינות השונות, הוכרז מצב חירום במחוזות ואף בכל המדינה. כך היה גם ביפן. ב[[התפרצות נגיף הקורונה בקוריאה הדרומית|דרום קוריאה]], כמו גם בסינגפור ו[[התפרצות נגיף הקורונה בהונג קונג|הונג קונג]], היו קמפיינים גדולים של הסברה ומידע לציבור על אמצעי מניעה כמו שטיפת ידיים, התרחקות מקהל והימנעות מנגיעה בפנים. בדומה למדינות רבות, מיליונים עבדו מהבתים ברחבי אסיה, כאשר גם רשויות ממשלתיות וגם חברות פרטיות ישמו הסדרי עבודה גמישים, או מרחוק, כדי לצמצם סיכוני הידבקות.<ref name=":7">{{קישור כללי|כתובת=https://www.globes.co.il/news/article.aspx?did=1001320879|הכותב=אסף אוני|כותרת=חשבתם שבישראל מגזימים? כך מתמודדים בעולם עם הקורונה|אתר=גלובס|תאריך=2020-03-05|שפה=he|תאריך_וידוא=2020-05-22}}</ref> היו מדינות שעשו מדידות חום בכל בניין, משרד, קניון ובית חולים. התושבים עטו מסכות. ב-20 במרץ דווח על גל התפשטות נוסף בדרום קוריאה.<!-- כאן 11, 20/3, 20:38 --> בעזרת ריחוק חברתי, בדיקות המוניות ומהירות בידוד ואיתור חולים, המדינה דיכאה את ההתפרצות בלי להשתמש בסגר מלא. כך גם בסינגפור. כשהיה צורך, בוצע סגר מקומי כמו שבוצע בו[[התפרצות נגיף הקורונה בווייטנאם|וייטנאם]]. לאחר מה שהסתמן בתחילה '''[[התפרצות נגיף הקורונה ביפן|כטיפול מוצלח במשבר מצד יפן]]''', בסוף מרץ הסתמנה התפרצות מחודשת. ב[[סינגפור]] פרץ גל שני שאילץ אותה לבצע סגר.<!-- ערוץ 13, 21:00~, 26/3 --> היו עוד מדינות שבצעו סגר מלא. כך הוחלט ב[[התפרצות נגיף הקורונה בהודו|הודו]]. ביפן, הסגר היה וולנטרי לרוב ולפי החלטת המחוז. ב[[התפרצות נגיף הקורונה בפיליפינים|פיליפינים]], השלטון המרכזי והנשיא החליטו על ביצוע סגר ביישובים ובמחוזות השונים. ====מרכז אסיה==== {{הפניה לערך מורחב||ערכים=[[התפרצות נגיף הקורונה ברוסיה]]}} {{להשלים}} ב[[התפרצות נגיף הקורונה ברוסיה|רוסיה]], הוקם בפברואר [[2020]] את "המטה המבצעי למניעת ייבוא והתפשטות זיהום נגיף קורונה החדש בשטחי הפדרציה הרוסית" שנועד למקד את המאבק בנגיף במדינה. במסגרת הצעדים למאבק בהתפשטות הנגיף נסגרו הגבולות עם [[התפרצות נגיף הקורונה ברפובליקה העממית של סין|סין]] ובכל [[נמל תעופה|נמלי התעופה]] במדינה הוצבו אנשי [[השירות הפדרלי לפיקוח בתחום הגנת זכויות הצרכן]] שפעלו לבדוק כל מי שנוחת במדינה ולוודא שאינו נשא של הנגיף. הוטלה הוראת כניסה לבידוד לכל המבקרים מחוץ למדינה בייחוד במדינות הנגועות. ב-[[12 במרץ]] 2020 נודע כי מספר הנדבקים ברוסיה הגיע ל-34 איש, ב[[מוסקבה]] הוטלה בשל כך מגבלה על התקהלות של יותר מ-5,000 איש ובהמשך סגר. נכון ל-13 באפריל, ברוב רוסיה התושבים היו ב[[הסגר (בריאות)|סגר]]. ב-[[12 במאי]] נודע כי הממשלה התירה הקלות והחלה ביישום [[אסטרטגיית יציאה]]. הממשלה בוקרה אי דיוק בנתונים והנשיא [[ולדימיר פוטין|פוטין]] הואשם שאיחר להגיב ונמנע מהחלטות קשות. ב[[התפרצות נגיף הקורונה באוזבקיסטן|אוזבקיסטן]], במרץ, בוטלו טיסות ממוקדי הדבקה ובהמשך הוחלט לסגור את גבולותיה. הוטל סגר בערים ובמחוזות. גם בקירגיסטן נסגרו הגבולות.<ref>{{קישור כללי|כתובת=https://www.maariv.co.il/breaking-news/Article-754577|כותרת=קירגיסטן הודיעה על סגירת גבולותיה לנוכח התפשטות הקורונה|אתר=www.maariv.co.il|תאריך_וידוא=2020-05-30}}</ref> במקביל, הרשויות ב[[טורקמניסטן]] אסרו על תושבי המדינה לצאת מהבתים עם מסיכות ואף אסרה על השימוש במילה "קורונה".<ref>{{קישור כללי|כתובת=https://www.bhol.co.il/news/1091118|הכותב=|כותרת=אמרתם 'קורונה' אתם עלולים להילקח למאסר|אתר=בחדרי|תאריך=}}</ref> הכללים שונו ביולי 2020.{{קישור כללי|הכותב=|כותרת=N12 - חשש מקורונה? המדינה שלא דיווחה על תחלואה במסר לציבור:...|אתר=N12|תאריך=2020-07-13|כתובת=https://www.mako.co.il/news-world/2020_q3/Article-9b54ea23c474371026.htm|תאריך_וידוא=2020-07-16}} ====ה[[קווקז]]==== [[התפרצות נגיף הקורונה בגאורגיה|גאורגיה]] [[התפרצות נגיף הקורונה בארמניה|ארמניה]] ו[[התפרצות נגיף הקורונה באזרבייג'ן|אזרבייג'ן]], סיכמו סגירת הגבולות המשותפים. לא הוטלו מגבלות על העברת מטענים ו[[סחורה|סחורות]]. נסגרו הגבולות גם עם מדינות אחרות ואף אוטונומיות (כמו [[דרום אוסטיה]]). הוכרזו מגבלות. בגאורגיה הוחלט על עוצר כללי בסוף מרץ ובהמשך הוטל סגר על 4 ערים מרכזיות. בארמניה ובאזרבייג'ן הוטל סגר כללי. אחרי תקופה, החלו הקלות. ===אירופה=== [[קובץ:COVID-19-Europe-selection-relative-deaths-log.svg|ממוזער|600px|תמותה מצטברת למיליון תושבים שדווחה במדינות באירופה לאורך זמן. ציר אנכי לוגריתמי. מקור מידע: [[:en:European_Centre_for_Disease_Prevention_and_Control|ECDC]].<ref>{{קישור כללי|כתובת=https://www.ecdc.europa.eu/en/cases-2019-ncov-eueea|כותרת=COVID-19 situation update for the EU/EEA and the UK, as of 24 May 2020|אתר=European Centre for Disease Prevention and Control|שפה=en|תאריך_וידוא=2020-05-24}}</ref><ref>{{קישור כללי|כתובת=https://web.archive.org/web/20200304105320/https://www.ecdc.europa.eu/en/cases-2019-ncov-eueea|הכותב=|כותרת=archive from 4 March 2020|אתר=web.archive.org|תאריך=2020-03-04|תאריך_וידוא=2020-05-24}}</ref>]] ==== [[איטליה]] ==== {{הפניה לערך מורחב|התפרצות נגיף הקורונה באיטליה}} המקרים הראשונים של המחלה באיטליה אושרו ב-31 בינואר, כאשר 2 תיירים סינים נבדקו ונמצאו חיוביים ל[[SARS-CoV-2]] ב[[רומא]]. כאשר מקרי ההידבקות בנגיף החלו לעלות בחדות, ממשלת איטליה השעתה את כל הטיסות מסין וממנה. מאוחר יותר התגלה אשכול לא מקושר של מקרי הידבקות בקורונה החל מ16 מקרים שאושרו ב[[לומברדיה]] ב-21 בפברואר. ב-22 בפברואר ממשלת איטליה החליטה על סגר של למעלה מ-50,000 אנשים מ11 ערים שונות ב[[צפון איטליה]] אשר זוהו כמרכזי התפשטות הנגיף, זאת בנוסף להשבתת מקומות העבודה ואירועי הספורט באזורים אלו. ב-4 במרץ ממשלת איטליה הורתה על סגירתם המלאה של כל בתי הספר והאוניברסיטאות במדינה שכן איטליה הגיעה כבר ל-100 מקרי מוות מהנגיף. ב-6 במרץ המכללה האיטלקית להרדמה, שיכוח כאבים, החייאה וטיפול נמרץ (SIAARTI) פרסמה המלצות על [[אתיקה רפואית]] בנוגע ל[[טריאז'|קביעת סדר העדיפויות של טיפול בחולים בהתאם למצבם]]. ב-9 במרץ הודיעה הממשלה כי כל אירועי הספורט באיטליה יבוטלו לפחות עד ל-3 באפריל. בשעות הערב הודיע ראש ממשלת איטליה [[ג'וזפה קונטה|גוזפה קונטה]] במסיבת עיתונאים כי כל האמצעים שהוחלו על מוקדי ההתפרצות העיקריים הורחבו לכל המדינה ובכך 60 מיליון איש נכנסו להסגר. ב-11 במרץ הורה קונטה על הפסקת כמעט כל הפעילות המסחרית למעט שירותים חיוניים כמו [[סופרמרקט]]ים ו[[בית מרקחת|בתי מרקחת]]. ב-19 במרץ עקפה איטליה את סין במספר מקרי המוות מקורונה עם 3405 מתים ובכך הפכה למדינה עם הכי הרבה מקרי מוות מהמגפה בעולם. הצבא נפרס בעיר [[ברגמו]] מכיוון שהרשויות כבר לא יכלו לעבד את מספר ההרוגים. ב-20 במרץ משרד הבריאות התקין תקנות מחמירות יותר אשר אסרו ספורט וריצה תחת כיפת השמיים. יום למחרת הורה קונטה על הגבלות נוספות אשר עצרו את כל הייצור, התעשייה והעסקים הלא חיוניים באיטליה. ה-[[26 במרץ]] [[2020]] היה יום שיא במספר הקורבנות שמתו מנגיף הקורונה באיטליה, באותו יום מתו 919 איש מהנגיף. ב-1 באפריל הממשלה האריכה את הסגר עד ל-13 באפריל וב-10 באפריל הסגר הוארך שוב עד ל-3 במאי תוך פתיחה מחודשת של מספר עסקים במדינה. ב-26 באפריל הודיעה הממשלה על תוכנית התחלה ליציאה מהסגר שהחלה ב-4 במאי. התכנית אפשרה פתיחה מחודשת של תעשיות ייצור ואתרי בנייה. ====[[מערב אירופה]] ו[[צפון אירופה|צפונה]]==== {{הפניה לערך מורחב|ערכים=[[התפרצות נגיף הקורונה בספרד]], [[התפרצות נגיף הקורונה בגרמניה]], [[התפרצות נגיף הקורונה בממלכה המאוחדת]], [[התפרצות נגיף הקורונה בשוודיה]]|}} [[ניס]] הפכה לעיר הראשונה באירופה עליה הוטל סגר וכן נרשם מחסור חמור במסכות לצוות הרפואי.<!-- רשת ב', 21/3, 23:25 --> בוטלו אירועים. בהמשך, מדינות רבות ביצעו סגר אחרי תקופה של עליה בהגבלות. למשל, [[התפרצות נגיף הקורונה בספרד|ספרד]], שהפכה למוקד תחלואה גדול כמו צרפת ואיטליה, הטילה סגר אחרי תקופה של עליה במגבלות. '''גרמניה''' עודדה שימוש המוני של בדיקות מהירות בנוסף לסגר מאוחר יחסית. מדינות כמו [[התפרצות נגיף הקורונה בפורטוגל|פורטוגל]] חייבו את הבאים למדינה בבידוד למשך 14 יום. בניגוד לרוב המדינות, בחרה [[התפרצות נגיף הקורונה בבריטניה|בריטניה]] במדיניות של בידוד של אוכלוסיית הסיכון בלבד לצד המשך חיי שגרה תוך עידוד [[חסינות העדר|חסינות עדר]]. בתוך פרק זמן שינתה את מדיניותה והכריזה על סגר. חריגה נוספת הייתה [[התפרצות נגיף הקורונה בשוודיה|שוודיה]] שלא ביצעה סגר יזמה צעדים אחרים כמו ריחוק וולנטרי והגבלת התקהלויות ל-50. הדבר התבטא באפריל בהאצה של מספר מקרי ההידבקות ובתמותה גבוהה באופן יחסי לשכנותיה: [[התפרצות נגיף הקורונה בדנמרק|דנמרק]], [[התפרצות נגיף הקורונה בנורווגיה|נורווגיה]] ו[[התפרצות נגיף הקורונה בפינלנד|פינלנד]].{{הערה|שם=globes1001325319|}} [[התפרצות נגיף הקורונה באיסלנד|איסלנד]] ביצעה בדיקות המוניות והחלה לבדוק חודש לפני הופעת החולה הראשון. הדבר התבטא בתמותה ובתחלואה נמוכה. בחודש מרץ היבשת שהוגדרה כמוקד התפשטות הקורונה הייתה אירופה. אך מרבית המדינות הצליחו לבלום את הקורונה בשטחיהן, והמדינות החלו להקל במגבלות שהוטלו בעקבות המגפה.<ref name=":12" /> נדרש שימוש במסכות וגם בריחוק חברתי במדינות. הראשונות היו דנמרק ו[[התפרצות נגיף הקורונה באוסטריה|אוסטריה]]. ====[[מזרח אירופה]]==== {{הפניה לערך מורחב|ערכים=[[התפרצות נגיף הקורונה ביוון]], [[התפרצות נגיף הקורונה בפולין]], [[התפרצות נגיף הקורונה בסרביה]], [[התפרצות נגיף הקורונה בלטביה]]|}} בחודש מרץ, מוקד התפשטות הקורונה היה אירופה אך מרבית המדינות הצליחו לבלום את הקורונה בשטחיהן, והמדינות החלו להקל במגבלות שהוטלו בעקבות המגפה.<ref name=":12">{{קישור כללי|כתובת=https://news.walla.co.il/item/3358747|הכותב=|כותרת=ראש עיריית סאו פאולו, אחד ממוקדי ההתפרצות הקשים במדינה, הזהיר כי בעוד שבועיים מרכזים רפואיים לא יוכלו לקלוט חולים נוספים.|אתר=news.walla.co.il|תאריך=18 במאי 2020|תאריך_וידוא=2020-05-21}}</ref> במזרח האיחוד האירופי הצליחו להימנע ממניין מתים גבוה באמצעות הגבלות מחמירות בשלב מוקדם של המגפה.<ref>{{קישור כללי|כתובת=https://www.haaretz.co.il/news/world/europe/.premium-1.8860790|כותרת=החקלאים במזרח אירופה מנהלים מלחמה כפולה: בנגיף ובבצורת הקשה זה מאה שנה|אתר=www.haaretz.co.il|שפה=he|תאריך_וידוא=2020-05-24}}</ref> במדינות רבות, נעשו הצעדים הבאים או חלקם: הסגר (כמו ב[[התפרצות נגיף הקורונה ביוון|יוון]] וב[[התפרצות נגיף הקורונה באלבניה|אלבניה]]), סגירת מוסדות, מניעת אירועים, סגירת גבולות (למשל ב[[התפרצות נגיף הקורונה בהונגריה|הונגריה]], ב[[התפרצות נגיף הקורונה במקדוניה הצפונית|מקדוניה הצפונית]] וב[[התפרצות נגיף הקורונה בבולגריה|בולגריה]]), סגירת עסקים (כמו בסלובקיה וב[[התפרצות נגיף הקורונה בפולין|פולין]]) חיוב בשימוש במסכה (כמו ב[[התפרצות נגיף הקורונה בליטא|ליטא]]), עוצר (למשל, היה [[התפרצות נגיף הקורונה בסרביה|בסרביה]] בהמשך סופי שבוע יחד עם סגר), חיטוי (כמו [[התפרצות נגיף הקורונה בבוסניה והרצגובינה|בוסניה והרצגובינה]]) הגבלת אירועים (כמו ב[[קייב]] שב[[התפרצות נגיף הקורונה באוקראינה|אוקראינה]]<ref>{{קישור כללי|כתובת=https://www.maariv.co.il/corona/corona-world/Article-753360|כותרת=הקורונה בעולם: מספר הקורבנות באיטליה מזנק, וושינגטון מבטלת התקהלויות|אתר=www.maariv.co.il|תאריך_וידוא=2020-05-24}}</ref>) וכו'. החריגה הייתה [[התפרצות נגיף הקורונה בבלארוס|בלארוס]] שלא יזמה הגבלות פרט ל[[בידוד (בריאות)|בידוד]] של 14 יום לאנשים הנכנסים למדינה שנפגעו מהמגפה, למעט חריגים. היו אזרחים שניסו להקפיד על ריחוק פיזי ב[[תחבורה ציבורית|תחב"צ]] וב[[רחוב]]. נטען שהוסתר מידע מהציבור. ===[[המזרח התיכון]]=== {{הפניה לערך מורחב|ערכים=[[התפרצות נגיף הקורונה באיראן]], [[התפרצות נגיף הקורונה באיחוד האמירויות הערביות]], [[התפרצות נגיף הקורונה בערב הסעודית]]|}} {{להשלים}} [[קובץ:Covid-19-total-confirmed-cases-vs-total-confirmed-deaths.svg|300px|ממוזער|שמאל|תחלואה מדווחת ביחס לתמותה מדווחת]] [[התפרצות נגיף הקורונה באיראן|איראן]] הפכה למוקד התפרצות משמעותי עם כ-17 אלף מבודדים וכ-5 אלף מתים. כך גם [[התפרצות נגיף הקורונה בטורקיה|טורקיה]] עם 3,894 מתים ו-141,475 נדבקים נכון למאי. במדינה, הייתה עליה מחולה יחיד (ב-11 במרץ) ליותר מ-34 אלף תוך חודש.<ref>{{קישור כללי|כתובת=https://www.haaretz.co.il/news/world/middle-east/.premium-MAGAZINE-1.8751699|כותרת=ב-11 במארס היה בטורקיה חולה קורונה אחד, עכשיו יותר מ-34 אלף. החדשות הרעות: השיא עוד לפניה|אתר=www.haaretz.co.il|שפה=he|תאריך_וידוא=2020-05-12}}</ref> היו מדינות שנעזרו בסגרים. ב[[התפרצות נגיף הקורונה בלבנון|לבנון]] החלה התפרצות בעקבות נשאית שהגיעה מאיראן. הונהג עוצר. ב-20 במרץ, [[התפרצות נגיף הקורונה בירדן|ירדן]] הטילה סגר ועוצר.<ref>{{וואלה!|[[רויטרס]]|עונש מאסר למפירי הסגר: ירדן תחת עוצר במטרה לעצור את התפשטות הקורונה|3347920|[[21 במרץ]], 2020}}</ref> ב[[התפרצות נגיף הקורונה בשטחי הרשות הפלסטינית|שטחי הרשות הפלסטינית]] הוטל סגר על בית לחם בעקבות ביקור של קבוצת צליינים נשאי קורונה מיוון. מדינות כמו [[התפרצות נגיף הקורונה במצרים|מצרים]] ו[[התפרצות נגיף הקורונה בבחריין|בחריין]] סגרו עסקים רבים ומקומות כמו [[מסגד]]ים, הגבילו התכנסויות וסגרו את הגבול ממדינות אחרות. יש מדינות, כמו מצרים ו[[התפרצות נגיף הקורונה בסוריה|סוריה]], שהטילו [[עוצר]] בחלק מהזמן.<ref name=":3">{{קישור כללי|כתובת=http://www.kikar.co.il/352842.html|כותרת=כך נאבקים בעולם הערבי בהתפשטות הנגיף|אתר=כיכר השבת|שפה=he|תאריך_וידוא=2020-05-12}}</ref> כמות הבדיקות לנפש שדווחו על ידי [[התפרצות נגיף הקורונה באיחוד האמירויות הערביות|איחוד האמירויות הערביות]], בחריין וקטר נחשבות גבוהות ביחס לעולם. כמות הבדיקות לנפש שדווחו על ידי איראן ועיראק נחשבות נמוכות למדי ביחס לעולם<ref>{{קישור כללי|כתובת=https://ourworldindata.org/grapher/full-list-cumulative-total-tests-per-thousand|כותרת=Total COVID-19 tests per 1,000 people|אתר=Our World in Data|תאריך_וידוא=2020-05-14}}</ref><ref>{{קישור כללי|כתובת=https://www.worldometers.info/coronavirus/|הכותב=|כותרת=Coronavirus Update (Live): Worldometer|אתר=www.worldometers.info|תאריך=|שפה=en|תאריך_וידוא=2020-05-14}}</ref> ההשוואה אינה מתחשבת בשלב הטיפול במגפה. נכון לאמצע אפריל, המידע שנצבר בסוכנויות מודיעין שונות מצביע שברוב מדינות המזרח התיכון, מצפון אפריקה ועד [[התפרצות נגיף הקורונה באפגניסטן|אפגניסטן]] לא היו עד אז התפרצויות קשות של המגפה, חוץ מאיראן וטורקיה.<ref>{{קישור כללי|כתובת=https://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-5714570,00.html|כותרת=הקורונה טלטלה את המזרח התיכון, ויכולה לייצר גם הזדמנויות לישראל|אתר=ynet|תאריך=2020-04-14|שפה=he|תאריך_וידוא=2020-05-12}}</ref> בנוסף לצעדים שבוצעו על ידי הממשלות ולהתנהלות האזרחים, גורם המשפיע על נתוני התחלואה הוא כמות [[בדיקת קורונה|בדיקות הקורונה]] ומצב שירותי הבריאות<ref name=":3" />. גורם אחר הוא אמינות הנתונים שסופקו על ידי המשטר. לדוגמה, ב[[התפרצות נגיף הקורונה בעיראק|עיראק]] וב[[התפרצות נגיף הקורונה באיראן|איראן]] המשטר הואשם בהסתרת נתוני האמת.<ref>{{קישור כללי|כתובת=https://www.haaretz.co.il/news/world/middle-east/.premium-1.8739774|כותרת=זירות הקרב זזו הצדה לטובת מלחמה בנגיף: קורונה במזרח התיכון - תמונת מצב|אתר=www.haaretz.co.il|שפה=he|תאריך_וידוא=2020-05-12}}</ref> גורמים נוספים ניתן לראות במצרים. חלק מהנדבקים העדיפו לא להגיע לבתי החולים, שכן הם לא סמכו על שירותי הרפואה. יש גם כאלה שפחדו שידווח שהם חולים בקורונה, מחשש שמא יתייגו אותם כ[[צרעת|מצורעים]], וכן שלא יערכו להם [[הלוויה]].<ref>{{קישור כללי|כתובת=https://www.makorrishon.co.il/opinion/222755/|הכותב=עידית בר, מקור ראשון|כותרת=בעולם הערבי, הידבקות היא לא הסכנה היחידה במשבר הקורונה|אתר=www.makorrishon.co.il|תאריך=|תאריך_וידוא=2020-05-12}}</ref><ref>{{קישור כללי|כתובת=https://www.haaretz.co.il/news/world/middle-east/.premium-1.8775413|כותרת=במדינות ערב, חולי הקורונה אשמים עד שיוכח אחרת|אתר=www.haaretz.co.il|שפה=he|תאריך_וידוא=2020-05-12}}</ref> כמו כן, רוב מדינות האזור שבהן מתנהלת לחימה, ובעיקר [[מחנה פליטים|מחנות הפליטים]], אינן נמנות עם מוקדי המשיכה העולמיים ל[[תיירות|תיירים]]. גם אנשי עסקים ו[[מהגר עבודה|מהגרי עבודה]] אינם נוהרים למקומות אלה. לכן מספר הנדבקים בהם מצומצם ביחס לגודל האוכלוסייה. טורקיה ואיראן נחשבות מתוירות יחסית. המספר המועט יחסית של החולים במצב קשה ובינוני ושל מתים מהנגיף ניתן להסבר בגיל הצעיר באופן יחסי של אזרחי מדינות האזור. רוב אזרחי המזרח התיכון הם בני פחות מ-60, כלומר בקבוצות הגילאים שבהם נדבקים בקלות בנגיף, אך ברוב המקרים מחלימים ממנו בלי תסמינים כלל. הסבר נוסף הוא הסתרה של חלק מהמדינות מחשש ליציבותן.<ref>{{קישור כללי|כתובת=https://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-5714570,00.html|כותרת=הקורונה טלטלה את המזרח התיכון, ויכולה לייצר גם הזדמנויות לישראל|אתר=ynet|תאריך=2020-04-14|שפה=he|תאריך_וידוא=2020-05-12}}</ref> נכון לתחילת מאי, נראה כי מגפת הקורונה הופיעה באיחור בחלק מהמדינות הערביות. בקרב מדינות ערב, רק בקטר נמנו עד כה יותר נדבקי קורונה מאשר בישראל, ורק [[התפרצות נגיף הקורונה במצרים|במצרים]] נספרו יותר מתים. ובכל זאת, ישראל נמצאת כעת הרבה לפני מדינות ערב בקצב הסרת הסגר ופתיחת המשק. בעוד קצב ההדבקה במדינות כמו ישראל פחת בהתמדה, ב[[ארצות ערב|מדינות ערביות]] מסוימות נרשמה בתחילת מאי עלייה תלולה: ב[[התפרצות נגיף הקורונה בערב הסעודית|סעודיה]], ב[[התפרצות נגיף הקורונה באיחוד האמירויות הערביות|איחוד האמירויות]] וב[[התפרצות נגיף הקורונה בקטר|קטר]] הקצב הוא יותר מאלף חולים חדשים מדי יום; במדינות אחרות אובחנו בכל 24 שעות כמה מאות חולים חדשים; ויש מדינות בהן אין לממשלות מידע של ממש על התפשטות המחלה.<ref>{{קישור כללי|כתובת=https://www.mako.co.il/news-world/2020_q2/Article-0c8f449484a0271026.htm|כותרת=N12 - כך מתמודדות מדינות ערב עם נגיף הקורונה|אתר=N12|תאריך=2020-05-12|תאריך_וידוא=2020-05-12}}</ref> מדינות כמו לבנון, ירדן ואיראן התמודדו עם גל שני של המגפה אחרי ירידה בתחלואה.<ref name=":4" /> ב[[התפרצות נגיף הקורונה בתימן|תימן]], דווח על תמותה ותחלואה נמוכה. מצד שני, היו [[מלחמת האזרחים בתימן (2015 ואילך)|מלחמת אזרחים במדינה]] וקושי לבדוק את אלו שנחשדו בהדבקות. באמצע מאי, בעיר עדן, נרשם גל של מתים עם תסמינים של הנגיף.<ref>{{קישור כללי|כתובת=https://news.walla.co.il/item/3357139|הכותב=|כותרת=מאות מתים בשבוע: הקורונה משתוללת בתימן ההרוסה|אתר=news.walla.co.il|תאריך=17 במאי 2020|תאריך_וידוא=2020-05-20}}</ref> [[קובץ:אוהלי_קורונה_שיבא_ליד_המיון.jpg|280px|ממוזער|שמאל|אוהלי טיפול ב[[מחלת נגיף קורונה 2019|חולי קורונה]] ליד הכניסה ל[[חדר מיון|חדר המיון]] של [[המרכז הרפואי שיבא]]]] ==== ישראל ==== {{הפניה לערך מורחב|התפרצות נגיף הקורונה בישראל}} בפברואר 2020 התגלו לראשונה חולים ב[[ישראל]]. [[משרד הבריאות]] קבע הנחיות למניעת הדבקה בנגיף ולהאטת התפשטותו, החל מבידוד ביתי לשבים ממדינות שבהן התפשט הנגיף ולכל מי ששהו די זמן בקרבת נדבקים. [[משרד הביטחון]] נערך להתמודדות באמצעות [[צה"ל]] ובפרט [[פיקוד העורף]]. ===[[אפריקה]]=== {{הפניה לערך מורחב|ערכים=[[התפרצות נגיף הקורונה בסודאן]], [[התפרצות נגיף הקורונה בדרום אפריקה]], [[התפרצות נגיף הקורונה באלג'יריה]]|}} {{להשלים}} המדיניות להתמודדות עם הנגיף שונה ממדינה למדינה באפריקה. ברבות מהמדינות המתפתחות, הייתה סגירה של רוב הפעילות הציבורית והעסקית, [[ריחוק חברתי]], סגר ושמירה על היגיינה. הייתה התלבטות בין אימוץ המדיניות במדינות המפותחות לבין שינוי המדיניות עקב מאפייני חלק מהמדינות האפריקאיות כמו עוני רב יחסית, האוכלוסייה שלמחציתה אין גישה ל[[שירותי בריאות]], רמת שירותי הבריאות, אוכלוסייה צעירה( 6% מתושבי היבשת היו מעל לגיל 65) וכו'.<ref name=":5">{{קישור כללי|כתובת=https://www.mako.co.il/news-world/2020_q1/Article-2e69f2265782171027.htm|כותרת=N12 - הקורונה באפריקה: האם להציל את הילדים או את המבוגרים?|אתר=N12|תאריך=2020-03-30|תאריך_וידוא=2020-05-20}}</ref> חלק ממדינות נאבקו במקביל במחלות אחרות כמו [[מלריה באפריקה שמדרום לסהרה|מלריה]] ו[[איידס]] שקטלו מאות אלפי אנשים בכל שנה.<ref name=":6">{{קישור כללי|כתובת=https://www.haaretz.co.il/news/world/africa/.premium-1.8675082|כותרת=שורת מדינות אפריקאיות דיווחו על מקרי הידבקות ראשונים בשטחן|אתר=www.haaretz.co.il|שפה=he|תאריך_וידוא=2020-05-20}}</ref> ב-14 במרץ, שורת מדינות אפריקאיות דיווחו על מקרי הידבקות ראשונים בשטחן. 14 מתוך 54 המדינות ביבשת דיווחו על חולים בקורונה.<ref name=":6" /> באמצע מרץ, כל בתי הספר ב[[התפרצות נגיף הקורונה באתיופיה|אתיופיה]] נסגרו, ונאסר על התקהלות ציבורית ועל פעילות ספורטיבית. ב[[התפרצות נגיף הקורונה בגאנה|גאנה]] הוכרז על הגבלות דומות ועל איסור נסיעה למדינות שבהן היו יותר מ-200 מקרי הידבקות בנגיף. ב[[התפרצות נגיף הקורונה בתוניסיה|תוניסיה]] נסגרו את כל מעברי הגבול והושעו התפילות במסגדים. ב[[התפרצות נגיף הקורונה במרוקו|מרוקו]] וב[[התפרצות נגיף הקורונה בג'יבוטי|ג'יבוטי]], הושעו כל הטיסות הבינלאומית. ב[[התפרצות נגיף הקורונה בדרום אפריקה|דרום אפריקה]], נאסרה כניסתם אזרחים מהמדינות הנגועות ביותר ועל התקהלויות של יותר ממאה בני אדם, בעוד שבקניה הוטלו מגבלות נסיעה.<ref>{{קישור כללי|כתובת=https://news.walla.co.il/item/3346949|הכותב=|כותרת=עם התפשטות הנגיף, באפריקה מעלים הילוך במאבק בקורונה|אתר=news.walla.co.il|תאריך=16 במרץ 2020|תאריך_וידוא=2020-05-20}}</ref> נכון לסוף מרץ, חלק מהמדינות, כגון [[התפרצות נגיף הקורונה בניגריה|ניגריה]], דרום אפריקה ו[[התפרצות נגיף הקורונה בקמרון|קמרון]], נקטו בצעדים אגרסיביים למדי שכללו סגירה של רוב הפעילות הציבורית והפעלת הצבא לאכיפת המדיניות. במדינות אחרות כגון [[התפרצות נגיף הקורונה באוגנדה|אוגנדה]], עוד לפני שהתגלה החולה הראשון ננקטו צעדי מניעה כמו איסור על עריכת [[חתונה|חתונות]]. במקביל, ב[[התפרצות נגיף הקורונה בגבון|גבון]] טרם אימצו כל מדיניות להתמודד עם המגפה.<ref name=":5" /> בתחילת אפריל היו טענות על אכזריות משטרתית עלו בכמה מדינות באפריקה, עקב אכיפת העוצר והמגבלות נוספות בתגובה להתפשטות נגיף הקורונה. עם זאת, אוכלוסיות שלא יכלו להרשות לעצמן להישאר בבית לאורך זמן, היוו בעיה עבור הממשלות במדינות שבהן הנגיף היה יכול להציף את מערכות הבריאות השבריריות גם כך. בליל ה[[עוצר]] הראשון ב[[התפרצות נגיף הקורונה בסנגל|סנגל]], פרצה אלימות, בדרום אפריקה תועדה [[אלימות משטרתית]]<ref>{{קישור כללי|כתובת=https://news.walla.co.il/item/3351380|הכותב=|כותרת=עוצר הקורונה סוגר על אפריקה, והאלימות המשטרתית נגד אזרחים גוברת|אתר=news.walla.co.il|תאריך=12 באפריל 2020|תאריך_וידוא=2020-05-20}}</ref> ובניירובי שב'''[[התפרצות נגיף הקורונה בקניה|קניה]]''' פיזרו באלימות התקהלויות אזרחים.{{הערה|{{mako||קורונה בקניה: שוטרים הכו באכזריות אזרחים|7299cd655c42171027|hix-magazine}}}} קושי מרכזי הוא בכמות הבדיקות הנמוכה. בסוף באפריל, חודשיים שחלפו מאז הגעת וירוס הקורונה לאפריקה, נערכו ביבשת פחות מ-500 אלף בדיקות בקרב אוכלוסייה של יותר ממיליארד בני אדם. כלומר, רק 325 איש נבדקו לכל מיליון אנשים, זה נתון הנמוך בהרבה מ[[התפרצות נגיף הקורונה באיטליה|איטליה]], אחת המדינות שנפגעו בצורה הקשה ביותר מהנגיף.<ref>{{קישור כללי|כתובת=https://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-5713028,00.html|כותרת=הבאה בתור? באפריקה ההתפרצות עדיין מוגבלת|אתר=ynet|תאריך=2020-04-12|שפה=he|תאריך_וידוא=2020-05-20}}</ref><ref>{{קישור כללי|כתובת=https://news.walla.co.il/item/3353520|הכותב=|כותרת=האזהרות מתממשות: זינוק של 43% בכמות חולי הקורונה באפריקה|אתר=news.walla.co.il|תאריך=|תאריך_וידוא=2020-05-20}}</ref> קושי נוסף הוא בדיווח. לדוגמה, דווח שמאות מתו בניגריה מדלקת ריאות, אבל הרשויות הכחישו שמדובר בקורונה. לפי השלטונות המקומיים בצפון המדינה, הגורם לכך הוא מחלות כמו לחץ דם גבוה<ref>{{קישור כללי|כתובת=http://davidson.weizmann.ac.il/online/askexpert/קבוצות-הסיכון-של-הקורונה|הכותב=|כותרת=חולי לחץ דם גבוה הם חלק מקבוצות הסיכון של הקורונה|אתר=קבוצות הסיכון של הקורונה|תאריך=2020-05-06|שפה=he|תאריך_וידוא=2020-05-20}}</ref> ומלריה.<ref>{{קישור כללי|כתובת=https://www.haaretz.co.il/news/world/africa/.premium-1.8808198|כותרת=מאות מתו בניגריה מדלקת ריאות, אבל הרשויות מכחישות שמדובר בקורונה|אתר=www.haaretz.co.il|שפה=he|תאריך_וידוא=2020-05-20}}</ref> מדינות שונות יזמו צעדים כמו סגר או עוצר. בניירובי הוחלט להטיל הסגר יומי בין שעות אחר הצהריים ועד הזריחה, והכרזה הקמת מרכזי בידוד ציבוריים – בתשלום. בקונגו וניגריה בוצע סגר.<ref>{{קישור כללי|כתובת=https://www.mako.co.il/news-world/2020_q2/Article-8d9347f8fc03271027.htm|כותרת=N12 - ארגון הבריאות העולמי מזהיר: "רבע מיליארד חולי קורונה...|אתר=N12|תאריך=2020-05-20|תאריך_וידוא=2020-05-20}}</ref> החל מחודש מאי, בחלק מהמדינות התחילה התפרצות משמעותית. למשל מספר החולים ב[[מצרים]] עבר ביולי את של סין עם יותר מ-85 אלף נשאים, ו[[דרום אפריקה]] הפכה למוקד החמור החמישי בעולם (אחרי ארצות הברית, ברזיל, הודו ורוסיה) עם יותר מ-350 אלף נשאים. ===[[אמריקה]]=== {{הפניה לערך מורחב||ערכים=[[התפרצות נגיף הקורונה בארצות הברית]], [[התפרצות נגיף הקורונה בברזיל]], [[התפרצות נגיף הקורונה בפרו]], [[התפרצות נגיף הקורונה בקנדה]]}} ארצות הברית הפכה למדינה בעלת כמות החולים הגבוהה ביותר. היא יזמה צעדים לפי [[מדינות ארצות הברית|המדינות]], ברובן בוצע סגר. באפריל, יותר מ-90% מהאמריקנים התבקשו להישאר בבתים.<ref>{{קישור כללי|כתובת=https://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-5709837,00.html|כותרת=10,000 מתו בארה"ב, ניו יורק מאריכה את הסגר|אתר=ynet|תאריך=2020-04-06|שפה=he|תאריך_וידוא=2020-05-21}}</ref> בסוף החודש הנשיא פרסם המלצה לגבי אסטרטגית היציאה ולחץ על המושלים לשחרר את ההגבלות. באמריקה הלטינית, מקרה ההידבקות הראשון נגלה בברזיל, בסוף פברואר. היה חשש שהעוני ומצב מערכת הבריאות בחלק מהמדינות יקשו בטיפול במגפה. ב-17 במרץ, דווח על מספר נמוך של חולים. הערכות היו כי מדוברים במספרים גבוהים בהרבה שטרם נוטרו עקב מערכות בריאות כושלות בחלק מהמדינות.<ref>{{קישור כללי|כתובת=https://www.globes.co.il/news/article.aspx?did=1001322160|הכותב=וול סטריט ג'ורנל|כותרת=פצצה מתקתקת: מה מצב הקורונה באפריקה ובאמריקה הלטינית|אתר=גלובס|תאריך=2020-03-17|שפה=he|תאריך_וידוא=2020-05-22}}</ref> בתחילת מרץ, מדינות כמו מקסיקו, [[התפרצות נגיף הקורונה בגואטמלה|גואטמאלה]] ו[[התפרצות נגיף הקורונה בפנמה|פנמה]] הכריזו על מצב חירום או אזהרות ברמה גבוהה לקראת התפשטות רחבה יותר.<ref name=":7" /> עד סוף מרץ, הנגיף התפשט ופגע במיוחד בברזיל, [[התפרצות נגיף הקורנה באקוודור|אקוודור]] וצ'ילה. רוב מנהיגי אמריקה הלטינית (במדינות כמו [[התפרצות נגיף הקורונה בפרו|פרו]], [[התפרצות נגיף הקורנה באל סלוודור|אל סלוואדור]], [[התפרצות נגיף הקורונה בארגנטינה|ארגנטינה]], [[התפרצות נגיף הקורונה בוונצואלה|ונצואלה]] ו[[התפרצות נגיף הקורונה בצ'ילה|צ'ילה]]) הגיבו בחומרה להתפשטות הנגיף מיד עם גילוי מקרי ההידבקות הראשונים. הם סגרו את הגבולות, ביטלו טיסות ושלחו חיילים לסייר ברחובות כדי לאכוף את הוראות הבידוד. בבתי החולים נערכו הצוותים לקבלת המוני חולים, ובתי חולים נוספים הוקמו במהלכי בזק. היו מדינות או אזורים שביצעו סגר. למשל, ב[[התפרצות נגיף הקורונה בקולומביה|קולומביה]] הונהג סגר ארוך. היו הגבירו את הפיקוח על הגבול היבשתי שלהן. כך היה ב[[התפרצות נגיף הקורונה באורוגוואי|אורוגוואי]] ובקולומביה. במקביל, נשיאי [[התפרצות נגיף הקורונה בברזיל|ברזיל]] ו[[התפרצות נגיף הקורונה במקסיקו|מקסיקו]] התעקשו להתייחס למגפה בביטול.<ref>{{קישור כללי|כתובת=https://www.haaretz.co.il/health/corona/1.8719368|כותרת=באמריקה הלטינית נערכים לאסון, אבל מנהיגי ברזיל ומקסיקו עוד שאננים|אתר=www.haaretz.co.il|שפה=he|תאריך_וידוא=2020-05-21}}</ref> נשיא ברזיל אף עודד הפרה של ההנחיות שנקבעו על ידי המושלים והרשויות.. ב-30 במרץ הכריזה ממשלת מקסיקו על מצב חירום בריאותי והוכנסו אמצעים מחמירים שמטרתם לרסן את התפשטות הנגיף. במאי, המדינה שנפגעה קשה מכולם היא ברזיל אך גם בפרו, מקסיקו וצ'ילה היו מודאגים ממספר הולך וגובר של נדבקים בקורונה. באקוודור קרסה מערכת הבריאות בשל עומס חולים. ההתפשטות הנרחבת ב[[אמריקה הלטינית]], הביאה את ארגון הבריאות העולמי להכריז על [[אמריקה]] כמוקד התפרצות המגפה העיקרי.<ref>{{קישור כללי|כתובת=https://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-5734231,00.html|כותרת=שיא מתים בברזיל, שמגדילה את השימוש בתרופה למלריה|אתר=ynet|תאריך=2020-05-20|שפה=he|תאריך_וידוא=2020-05-21}}</ref><ref name=":12" /> בסוף מאי, אמריקה הלטינית הפכה למוקד השלישי בגודלו אחרי ארצות הברית ורוסיה. ב-23 במאי, ברזיל הייתה שנייה בעולם בנדבקים. במדינות רבות דווח על הצפת יחידות הטיפול הנמרץ בחולים. באקוודור הוטל עוצר בין השעות 2 בצהריים עד 5 בבוקר במרץ, לצד הגבלות נוספות. במדינה, תושבים רבים לא נשמעו להנחיות, ולא היה מי שאכוף אותן. מאות בני אדם נראו מפירים את העוצר, ומוכרים [[סחורה|סחורות]] ב[[רחוב]]ות כדי להמשיך להתקיים. בפרו, רוב החולים היו עובדים העוסקים בעבודות פשוטות כמו [[מוכר]]ים ב[[שוק (מסחר)|שווקים]]. בחלק מהמדינות היה מחסור בערכות בדיקה.<ref>{{קישור כללי|כתובת=https://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-5735479,00.html|כותרת=ברזיל שנייה בעולם בנדבקים: הנגיף מתפשט באמריקה הלטינית|אתר=ynet|תאריך=2020-05-23|שפה=he|תאריך_וידוא=2020-05-23}}</ref> בסוף מאי, היו גם מדינות שדיווחו על נתוני תמותה ותחלואה נמוכים. כך היה ב[[התפרצות נגיף הקורונה בג'מייקה|ג'מייקה]] וגם ב[[התפרצות נגיף הקורונה בארגנטינה|ארגנטינה]], ב[[התפרצות נגיף הקורונה בסורינאם|סורינאם]], ב[[התפרצות נגיף הקורונה באורוגוואי|אורוגוואי]] וכו'.<ref>{{קישור כללי|כתובת=https://www.as-coa.org/articles/where-coronavirus-latin-america|הכותב=Luisa Horwitz, Paola Nagovitch, Holly K. Sonnel, Carin Zissis|כותרת=Where Is the Coronavirus in Latin America?|אתר=AS/COA|שפה=en|תאריך_וידוא=2020-05-23}}</ref> === [[אוקיאניה]] === רוב המדינות באזור היו [[מדינת אי|מדינות אי]]. התחלואה המדווחת הייתה נמוכה. ב[[התפרצות נגיף הקורונה בניו זילנד|ניו זילנד]] הייתה תוכנית להתמודדות עם המגפה. היא כללה מספר רמות. הצעדים היו ארציים. ב[[התפרצות נגיף הקורונה באוסטרליה|אוסטרליה]]<ref>{{Cite news|title=Australia's coronavirus lockdown – the first 50 days|url=https://www.theguardian.com/world/2020/may/02/australias-coronavirus-lockdown-the-first-50-days|newspaper=The Guardian|date=2020-05-01|access-date=2020-07-02|issn=0261-3077|language=en-GB|first=Calla|last=Wahlquist}}</ref> הצעדים בוצעו בהתאם ל[[המדינות והטריטוריות של אוסטרליה|מדינות ולטריטוריות]]. בוצע סגר. באזור היו מספר איים מרוחקים וכמה טריטוריות שהיו בלי חולים מדווחים בסוף אפריל. כולן השתמשו בסגרים, עוצרים והנחיות מחמירות על טיסות והתקהלויות.<ref>{{קישור כללי|כתובת=https://www.haaretz.co.il/travel/1.8783363|כותרת=מהן המדינות הנקיות (באמת) מקורונה?|אתר=www.haaretz.co.il|שפה=he|תאריך_וידוא=2020-05-30}}</ref> ==התמודדות עם מידע כוזב== מנכ"ל [[ארגון הבריאות העולמי]] [[טדרוס אדהנום גברייזוס]] התייחס במהלך פברואר לריבוי השמועות ו[[ידיעות כוזבות|הידיעות הכוזבות]] ואמר שמדובר במגפה בפני עצמה, או כפי שתיאר זאת, "אינפו-דמיה" (על משקל המונח [[פנדמיה]]).{{הערה|{{גלובס|יפתח בריל|אל תשתפו בכל הכוח: הפיד שלכם מוצף פייק ניוז על הקורונה - ככה תדעו לזהות אותו|1001322389|18 במרץ 2020}}}} בראשית אפריל חברת [[פייסבוק (חברה)|פייסבוק]] הודיעה כי אפליקציית [[ווטסאפ]] תמנע הפצה של הודעות שעברו דרך מספר משתמשים.{{הערה|{{כלכליסט|רפאל קאהאן|ווטסאפ מגבילה העברת הודעות שרשרת כדי למנוע הפצה של פייק ניוז|3806565|7 באפריל 2020}}}} ב-1 באפריל הוציא ה-EUvsDisinfo, גוף מחקר השייך לאיחוד האירופי, דוח בנושא ידיעות כזב שמפיצות מדינות שונות ברשת האינטרנט. הידיעות המופצות מנסות לערער על היכולת של מדינות דמוקרטיות להתמודד עם המגפה, לטעון שקבוצות מיעוט שונות הם הסיבה להתפשטות המגפה ולהתסיס יריבויות גאוגרפיות. בטורקיה מידע בריאותי כוזב על וירוס הקורונה, שעל פי כותבי הדוח, מטפח שיח ביקורתי נגד האיחוד האירופאי. רוסיה וגופים מטעמה הפיצו מעל ל-150 ידיעות כוזבות. לעומת זאת, כלי התקשורת שבשליטת רוסיה, מדגישים את המוכנות של המדינה להתמודדות עם הוירוס ואת הסיוע שרוסיה נתנה באיטליה. באפריקה, בחלק מהמדינות, מתנהלים מסעות השמצה נגד קבוצות אתניות וחברתיות. סין מפיצה באפריקה מסרים על תרומתה הרבה למניעת התפשטות המגפה.<ref>{{קישור כללי|כתובת=https://euvsdisinfo.eu/eeas-special-report-update-short-assessment-of-narratives-and-disinformation-around-the-covid-19-pandemic/|כותרת=EEAS SPECIAL REPORT UPDATE: Short Assessment of Narratives and Disinformation Around the COVID-19 Pandemic|אתר=EU vs DISINFORMATION|תאריך=2020-04-01|שפה=en-US|תאריך_וידוא=2020-04-09}}</ref> סין ורוסיה מקדמות את הטענה שארצות הברית משתמשת במגפה כנשק כדי להעמיק את שליטתה בעולם.<ref>{{קישור כללי|כתובת=https://www.defenseone.com/technology/2020/03/iran-and-russian-media-push-bioweapon-conspiracies-amid-covid19-outbreak/163669/|הכותב=PATRICK TUCKER|כותרת=Iranian, Russian, Chinese Media Push COVID-19 ‘Bioweapon’ Conspiracies|אתר=Defense One|תאריך=MARCH 10, 2020|תאריך_וידוא=2020-04-09}}</ref> רשת הטלוויזיה האיראנית, [[PRESS TV|PRESSTV]], טוען כי מדענים ישראלים פיתחו את הוירוס כחלק מהמלחמה הביולוגית של ישראל וארצות הברית נגד איראן.<ref>[https://www.presstv.com/Detail/2020/03/05/620217/US-coronavirus-James-Henry-Fetzer Zionist elements developed deadlier strain of coronavirus against Iran: Academic], PRESSTV, 05 March 2020</ref> [[ביל גייטס]], מייסד מיקרוסופט ופילנתרופ, הואשם שאנשיו יצרו את [[SARS-CoV-2|נגיף הקורונה]] והוא רוצה כיום להרוויח ממנו. בהרצאה<ref>[https://www.youtube.com/watch?v=6Af6b_wyiwI The next outbreak? We’re not ready], Bill Gates, Apr 3, 2015. TED</ref> שנתן גייטס ב-2015 במסגרת [[ועידת TED|TED]] הוא הזהיר שהסכנה הגדולה ביותר לאנושות היא לא נשק גרעיני אלא וירוס שיאיים על חייהם של מיליונים. מידע כוזב שהופץ טען שמלבד רצונו להרוויח מהמגפה הוא מבקש לבחון את האפשרות לצמצם את האוכלוסייה העולמית.<ref>{{Cite news|title=Bill Gates, at Odds With Trump on Virus, Becomes a Right-Wing Target|url=https://www.nytimes.com/2020/04/17/technology/bill-gates-virus-conspiracy-theories.html|newspaper=The New York Times|date=2020-04-17|access-date=2020-04-18|issn=0362-4331|language=en-US|first=Daisuke|last=Wakabayashi|first2=Davey|last2=Alba|first3=Marc|last3=Tracy}}</ref> לאורך המגפה, הופץ מידע שגוי אודות המגפה ותרופותיה.<ref>{{קישור כללי|כתובת=http://theconversation.com/coronavirus-and-the-black-death-spread-of-misinformation-and-xenophobia-shows-we-havent-learned-from-our-past-132802|הכותב=Rachel Clamp|כותרת=Coronavirus and the Black Death: spread of misinformation and xenophobia shows we haven't learned from our past|אתר=The Conversation|שפה=en|תאריך_וידוא=2020-05-17}}</ref> נשיא ארצות הברית [[דונלד טראמפ]],<ref>{{קישור כללי|כתובת=https://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-5721406,00.html|כותרת=טענות ועובדות: השטויות שטראמפ אמר על הנגיף|אתר=ynet|תאריך=2020-04-27|שפה=he|תאריך_וידוא=2020-05-18}}</ref> למשל, עודד שימוש ב[[הידרוקסיכלורוקווין|תרופה למלריה]]<ref>{{קישור כללי|כתובת=https://www.factcheck.org/2020/05/trump-misleads-on-hydroxychloroquine-again/|הכותב=|כותרת=Trump Misleads on Hydroxychloroquine, Again|אתר=factcheck.org|תאריך=}}</ref><ref>{{קישור כללי|כתובת=https://twitter.com/AmichaiStein1/status/1262486186192449538|הכותב=[[עמיחי שטיין]]|כותרת=כתב רשת FOX שהיה המום מהדברים של טראמפ, נאלץ להזהיר את הצופים: "אל תעשו את זה"|אתר=[[טויטר]]|תאריך=18 במאי 2020|שפה=iw|תאריך_וידוא=2020-05-18}}</ref> והציע לבדוק אפשרות טיפול באמצעות הזרקת חומרי [[חיטוי]].<ref>{{Cite news|title=Outcry after Trump suggests injecting disinfectant|url=https://www.bbc.com/news/world-us-canada-52407177|newspaper=BBC News|date=2020-04-24|access-date=2020-05-17|language=en-GB}}</ref> דבריו אלו ואחרים סוקר בהרחבה בתקשורת ועל ידי מכוני [[בדיקת עובדות]] שהדגישו שמדובר במידע לא מבוסס. == השפעות עולמיות== המגפה הביאה למשבר כלכלי חמור, לירידה חדה בבורסות בעולם ולעלייה ניכרת באבטלה. היא הביאה לשינוי משמעותי באורחות חיי היום יום של מיליארדי אנשים ברחבי העולם. בעקבות המגפה דווחו ברחבי העולם מקרים רבים של שנאת זרים וגזענות כלפי בני אדם ממוצא אסייתי.<ref>{{קישור כללי|כתובת=https://www.vox.com/2020/2/7/21126758/coronavirus-xenophobia-racism-china-asians|הכותב=Nylah Burton|כותרת=The coronavirus exposes the history of racism and "cleanliness"|אתר=Vox|תאריך=2020-02-07|שפה=en|תאריך_וידוא=2020-04-09}}</ref> תופעות דומות אירעו כלפי יהודים בעיקר בארצות הברית, וכך גם כלפי זרים באפריקה. בסין,<ref>{{Cite news|title="נכנסתי למעלית - וכל הסינים יצאו": היום שבו הגזענות המפחידה הרימה ראש בסין|url=https://www.themarker.com/markerweek/.premium-MAGAZINE-1.8795567|newspaper=TheMarker|access-date=2020-05-20}}</ref> היו תופעות כאלה כלפי אפריקאים, תופעות שאף הדרדרו לאלימות.<ref>{{קישור כללי|כתובת=https://www.globes.co.il/news/article.aspx?did=1001325664|הכותב=רועי ברק|כותרת=על רקע חשש לגל מגפה שני: אלימות כלפי אפריקאים בסין|אתר=גלובס|תאריך=2020-04-20|שפה=he|תאריך_וידוא=2020-04-29}}</ref> בנוסף לכך; דווחו על מקרי קסנופוביה וגזענות כלפי העם הסיני או כלפי אלו שמגיעים מהאזורים הנגועים של המגפה ואף דווח על קריאות להשמיד את סין.<ref>{{קישור כללי|כתובת=https://foreignpolicy.com/2020/04/15/chinas-racism-is-wrecking-its-success-in-africa/|הכותב=Celine Sui|כותרת=China’s Racism Is Wrecking Its Success in Africa|אתר=Foreign Policy|שפה=en-US|תאריך_וידוא=2020-05-17}}</ref><ref>{{Cite news|title=Spit On, Yelled At, Attacked: Chinese-Americans Fear for Their Safety|url=https://www.nytimes.com/2020/03/23/us/chinese-coronavirus-racist-attacks.html|newspaper=The New York Times|date=2020-03-23|access-date=2020-05-17|issn=0362-4331|language=en-US|first=Sabrina|last=Tavernise|first2=Richard A. Oppel|last2=Jr}}</ref><ref>{{Cite news|title='They see my blue eyes then jump back' – China sees a new wave of xenophobia|url=https://www.theguardian.com/world/2020/mar/29/china-coronavirus-anti-foreigner-feeling-imported-cases|newspaper=The Guardian|date=2020-03-29|access-date=2020-05-17|issn=0261-3077|language=en-GB|first=Lily Kuo Helen|last=Davidson}}</ref> כמו כן דווח ברוב המדינות על גידול במקרי [[אלימות במשפחה]], במיוחד מקרי [[אלימות נגד נשים]] ו[[התעללות בילדים]].<ref>{{קישור כללי|כתובת=https://brookdale.jdc.org.il/publication/domestic-violence-against-women-during-corona/|הכותב=דורי ריבקין, ד"ר טל ארזי, יניב אורן, דנה ברנדר, שקד לובוצקי-גטה, מעיין סרבר, ד"ר לייה מורן-גלעד|כותרת=התמודדות עם אלימות נגד נשים במערכת יחסים זוגית בעת משבר הקורונה: סקירה בין-לאומית|אתר=מכון מאיירס-ג'ונט-ברוקדייל|תאריך=2020}}</ref> === השפעה על החינוך === {{הפניה לערך מורחב|ערכים=[[השפעת מגפת הקורונה על מערכת החינוך]]|}} להתפרצות הקורונה הייתה השפעה רבה על תחום [[חינוך|החינוך]]. בתחילה מוסדות חינוך רבים נסגרו ובהמשך המדינות החלו להחזיר את התלמידים למוסדות. הראשונים שנסגרו היו בתי הספר בסין. בסוף אפריל [[2020]], מיליארד וחצי (90 אחוזים מהתלמידים בעולם) מ-190 מדינות שהו בביתם. במדינות רבות, התלמידים ששהו בבית ביצעו [[למידה מרחוק]]. הלימודים במוסדות החינוך כללו צעדים כמו חיטוי ושמירת מרחק. ===השפעות כלכליות=== {{הפניה לערך מורחב|ערכים=[[המשבר הכלכלי העולמי (2020)]]|המשבר הכלכלי העולמי (2020)}} [[קובץ:2020 מדפי נייר טואלט ריקים - SM.jpg|ממוזער|מדפי נייר טואלט ריקים בעקבות אגירת מוצרים]] התפרצות הקורונה השפיעה בצורה רחבה וחמורה על השווקים הפיננסיים, כולל שוקי מניות, אג"ח וסחורות (נפט גולמי וזהב). [[מיתון|המיתון הכלכלי]] הבינלאומי שהחל בתחילת 2020, נחשב למיתון התלול ביותר מאז [[השפל הגדול]].<ref>{{Cite news|title='Great Lockdown' to rival Great Depression with 3% hit to global economy, says IMF|url=https://www.theguardian.com/business/2020/apr/14/great-lockdown-coronavirus-to-rival-great-depression-with-3-hit-to-global-economy-says-imf|newspaper=The Guardian|date=2020-04-14|access-date=2020-04-18|issn=0261-3077|language=en-GB|first=Larry Elliott Economics|last=editor}}</ref> אירוע מרכזי בתחום הכלכלי שהושפע מהמגפה הוא [[מלחמת מחירי הנפט בין סעודיה לרוסיה (2020)|מלחמת מחירי הנפט בין סעודיה לרוסיה]]. התפשטות הנגיף למדינות רבות הביאה לירידות שערים ב[[בורסה לניירות ערך|בורסות]] העולם. עסקים רבים בתחומים שונים הושפעו. מדינות שונות ניסו להתמודד עם ההשפעות הכלכליות.<ref>{{קישור כללי|כתובת=https://fs.knesset.gov.il/globaldocs/MMM/7102fc6f-db69-ea11-8104-00155d0aee38/2_7102fc6f-db69-ea11-8104-00155d0aee38_11_13782.pdf|הכותב=כתיבה: חדוה קפלינסקי ועמי צדיק, כלכלנים {{!}} אישור: עמי צדיק, מנהל המחלקה לפיקוח תקציבי|כותרת=התמודדות המשק מול משבר נגיף הקורונה בהשוואה למדינות המפותחות|אתר=[[הכנסת]], מרכז המחקר והמידע, המחלקה לפיקוח תקציבי.|תאריך=י"ג ניסן תש"ף, 7 באפריל 2020 (נכתב באמצע המשבר)}}</ref> הן גבשו תוכניות שונות. על אף המשבר הכלכלי העמוק, באופן כללי עשירי העולם לא רק שלא נפגעו ממנו אלא אף נצלו הזדמנויות להגדיל את הונם. במחצית הראשונה של 2020, על פי פורבס, הגדילו 20 עשירי העולם את הונם האישי בסכום עתק של כ-65 מיליארד דולר. ===השפעות סביבתיות=== על פי דיווחים של [[נאס"א]] - חלה הפחתה משמעותית ב[[זיהום אויר|זיהום האויר]] מעל סין, כפי הנראה עקב ההאטה הכלכלית שהביאה עמה ההתפרצות.{{הערה|[https://earthobservatory.nasa.gov/images/146362/airborne-nitrogen-dioxide-plummets-over-china Airborne Nitrogen Dioxide Plummets Over China], באתר [[נאס"א]].}} גם במדינות נוספות, ההאטה בנסיעות ובפעילות התעשייתית הביאה לירידה בזיהום האוויר.<ref>{{Cite news|title=Coronavirus pandemic leading to huge drop in air pollution|url=https://www.theguardian.com/environment/2020/mar/23/coronavirus-pandemic-leading-to-huge-drop-in-air-pollution|newspaper=The Guardian|date=2020-03-23|access-date=2020-04-09|issn=0261-3077|language=en-GB|first=Jonathan|last=Watts|first2=Niko|last2=Kommenda}}</ref> מחקרים נוספים הראו כי צמצום התחבורה והעבודה הובילו להפחתה משמעותית בזיהום האוויר ובפליטת [[פחמן דו-חמצני]] ברחבי העולם – למשל, בסין, באיטליה ובארצות הברית.{{הערה|[https://www.bbc.com/news/science-environment-51944780 Coronavirus: Air pollution and CO2 fall rapidly as virus spreads] באתר ה-[[BBC]]}} בהודו, נהר המזוהם הפך לנקי בשל סגירת התעשייה.<ref>{{קישור כללי|כתובת=https://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-5742926,00.html|כותרת=הודו בסגר: הנהר המזוהם הפך לנקי|אתר=ynet|תאריך=2020-06-05|שפה=he|תאריך_וידוא=2020-06-06}}</ref> בין האחד לינואר ל-11 במרץ 2020, [[סוכנות החלל האירופית]] צפתה בירידה ניכרת בפליטות [[חמצן דו-חנקני]] ממכוניות, תחנות כוח ומפעלים באזור [[עמק הפו]] בצפון איטליה, במקביל לסגירת האזור.<ref>{{Cite news|title=Air pollution clears in northern Italy after coronavirus lockdown, satellite shows|url=https://www.reuters.com/article/us-health-coronavirus-italy-pollution-idUSKBN2102X4|newspaper=Reuters|date=2020-03-13|access-date=2020-04-09|language=en}}</ref> הלוויין קופרניקוס סנטינל 5P של האיחוד האירופי וסוכנות החלל ההולנדית המנטר זיהום אוויר מאז 2017, שלח תמונות הנקיות ביותר מאז החל לפעול.<ref>{{קישור כללי|כתובת=https://www.haaretz.co.il/health/corona/.premium-MAGAZINE-1.8741907|הכותב=ניר חסון|כותרת=המפה לא משקרת: כך שינתה הקורונה את העולם מאז נכנסנו לסגר|אתר=www.haaretz.co.il|תאריך=05.04.20|שפה=he|תאריך_וידוא=2020-04-11}}</ref> באמצע מרץ 2020, פרסם המערך הארצי לניטור אוויר של המשרד להגנת הסביבה כי חלה ירידה של 30% בחנקן הדו-חמצני ברחבי ישראל.<ref>{{קישור כללי|כתובת=https://www.globes.co.il/news/article.aspx?did=1001322413|הכותב=שני אשכנזי|כותרת=אפקט הקורונה: ירידה של 30% בזיהום האוויר|אתר=גלובס|תאריך=2020-03-18|שפה=he|תאריך_וידוא=2020-04-11}}</ref> שבועיים לאחר מכן, זיהום האוויר בישראל ירד ב-40%.<ref>{{קישור כללי|כתובת=https://www.israelhayom.co.il/article/748849|הכותב=דן לביא|כותרת=כך מפחיתה הקורונה את זיהום האוויר בארץ|אתר=www.israelhayom.co.il|תאריך=05.04.2020|תאריך_וידוא=2020-04-11}}</ref> בעקבות אי-נוכחות האדם והידללות תנועת כלי הרכב, עלתה נוכחתם של [[בעלי חיים]] במרחבים אורבניים.{{הערה|{{Mako|גיא רייט|התפרצות הקורונה לחיינו - וחיות הבר אל ביתנו|ebf05a1a5cc3171027|hix-nature|3 באפריל 2020}}}} מחקר נוסף הצביע על ירידה משמעותית בהשפעות ה[[סייסמולוגיה|סייסמיות]] של האדם על כדור הארץ, לפיו התנודות שהאדם יוצר פחתו בקרוב לחצי.{{הערה|{{הארץ|אסף רונאל|מחקר ראשון מאשר: הקורונה הקטינה את רעשי האדמה שיוצר האדם בקרוב לחצי|1.9015936|23 ביולי 2020}}}} ===ביטול אירועים המוניים=== מחשש להדבקה בוטלו אירועים המוניים, ובהם: * ועידת [[Mobile World Congress]] שתוכננה להיערך בפברואר 2020 ב[[ברצלונה]].{{הערה|{{כלכליסט|שירות כלכליסט|בעקבות נגיף הקורונה: בוטלה תערוכת המובייל MWC בברצלונה|3792940|12 בפברואר 2020}}}} * התפשטות הנגיף לאיטליה הובילה לביטול אירועי [[קרנבל המסכות בוונציה]].{{הערה|{{ynet||עלייה חדה בנדבקים באיטליה; הקרנבל בוונציה בוטל|5683010|23 בפברואר 2020}}}} * [[ערב הסעודית]] אסרה על זרים את ה[[חג'|עלייה לרגל]] ל[[מכה]].{{הערה|{{קישור כללי|כתובת=https://www.israelhayom.co.il/article/737037|הכותב=נטע בר|כותרת=בהלת הקורונה: סעודיה הפסיקה את העלייה לרגל למכה|אתר=ישראל היום|תאריך=27 בפברואר 2020|תאריך_וידוא=2020-05-05}}}} *מיסת [[פסחא|הפסחא]] [[קריית הוותיקן|בוותיקן]] התקיימה לא השתתפות מאמינים.<ref>{{Cite news|title=Pope Francis Says the Coronavirus Is ‘Testing Our Whole Human Family’|url=https://www.nytimes.com/2020/04/12/world/europe/pope-easter-mass-coronavirus.html|newspaper=The New York Times|date=2020-04-12|access-date=2020-04-17|issn=0362-4331|language=en-US|first=Elisabetta|last=Povoledo}}</ref> * כנס 2020 APS March Meeting ב[[דנבר]], [[קולורדו]], שתוכנן ל-2 במרץ בהשתתפות יותר מ-10,000 [[פיזיקאי]]ם מרחבי תבל, בוטל בהתראה של יום אחד.{{הערה|[https://march.aps.org/about/coronavirus Meeting Cancellation], באתר APS}} * חברת [[פייסבוק (חברה)|פייסבוק]] הודיעה על ביטול כנס המפתחים השנתי שלה, שתוכנן להתקיים ב-5–6 במאי ב[[סן חוזה (קליפורניה)|סן חוזה]], [[קליפורניה]].{{הערה|{{כלכליסט||בגלל הקורונה: פייסבוק מבטלת את כנס המפתחים השנתי|3797350|27 בפברואר 2020}}}} גם חברת [[גוגל (חברה)|גוגל]] הודיעה על ביטול כנס המפתחים השנתי שלה, [[Google I/O]].{{הערה|{{כלכליסט||אחרי פייסבוק: גם גוגל מבטלת את כנס המפתחים השנתי|3798331|3 במרץ 2020}}}} * כאמצעי למניעת הדבקה הודיעו מדינות רבות על הפסקת לימודים, וזו כללה בתחילת מרץ כ–300 מיליון תלמידים.{{הערה|{{הארץ|הניו יורק טיימס|נגיף הקורונה גרם ל–300 מיליון תלמידים בעולם להישאר בבית|1.8633758|6 במרץ 2020}}}} חברות שונות אפשרו לעובדיהן [[עבודה מהבית|לעבוד מהבית]], כאשר תפקידם מאפשר עבודה סדירה מהבית.{{הערה|{{כלכליסט||טוויטר לעובדיה: "תעבדו מהבית"|3798377|4 במרץ 2020}}}}{{הערה|{{גלובס|יסמין יבלונקו|גוגל מבקשת מעובדיה בעולם ובישראל: הישארו לעבוד מהבית|1001321374|11 במרץ 2020}}}} * תחרות ה[[אירוויזיון 2020]] שהייתה אמורה להתקיים בחודש מאי ברוטרדם שבהולנד, ותחרות ה[[אירוויזיון למוזיקאים צעירים 2020]] שהייתה אמורה להתקיים בחודש יוני בזאגרב שבקרואטיה בוטלו.{{הערה|{{ynet|רן בוקר|רשמית: אירוויזיון 2020 בוטל|5696798|18 במרץ 2020}}}} ===השפעות על עולם הספורט=== {{הפניה לערך מורחב|השפעת מגפת הקורונה על הספורט}} [[קובץ:Mivtsa Kadesh Garden, Raanana, March 2020 09.jpg|ממוזער|גינה ציבורית שנסגרה כחלק ממאמצי מניעת ההתפשטות של מגפת הקורונה]] בעקבות ההגבלות על התקהלות של אנשים רבים במקום אחד, נערכו מספר משחקים ללא קהל, אך עד אמצע מרץ השביתו רוב הליגות הבכירות את המשחקים. [[אולימפיאדת טוקיו (2020)]] נדחתה בשנה וצפויה להתקיים ביולי 2021. גם [[יורו 2020]] שתוכנן לקיץ נדחה באופן רשמי ל-[[2021]], בין השאר בעקבות העובדה שלא הושלמה זהות כל העולות, ומשחקי המוקדמות שנותרו לא יכלו להתקיים. == ראו גם == * [[סארס]] * [[המוות השחור]] * [[מגפת השפעת ב-2009]] * [[שפעת העופות]] * [[העברה אנטיגנית]] * [[השפעת הספרדית]] * [[המשבר הכלכלי העולמי (2020)]] == קישורים חיצוניים == {{מיזמים|ויקימסע=הנחיות למטיילים להתמודדות עם מגפת הקורונה}} * [https://systematics.maps.arcgis.com/apps/opsdashboard/index.html#/342e1e57b766491ab3f805ed85e105ce?locale=he מפה אינטראקטיבית בעברית של תפוצת המחלה והחלמה ממנה] * [https://nextstrain.org/ncov?animate=2019-11-30,2020-03-29,0,0,30000 נדידת הנגיף בין האזורים השונים על סמך הגרסאות השונות של הגנום הנגיפי] באתר nextstrain * {{קישור כללי|כתובת=https://www.worldometers.info/coronavirus/ |כותרת=טבלת נתונים מורחבת לפי מדינה, כולל אחוז הנבדקים ואחוז המתים מכלל האוכלוסייה |תאריך_וידוא=27 באפריל 2020 |שפה=אנגלית |מידע נוסף=באתר "Worldometer"}} *[https://www.google.com/covid19/mobility/ נתוני תנועה של צרכני גוגל במהלך המגפה] באתר גוגל *[[האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים]], [https://www.academy.ac.il/News/NewsItem.aspx?nodeId=658&id=1775 מאמרים, מצגות והרצאות ממקורות חיצוניים בנושא מגפת הקורונה] * בת-שבע גוטסמן, דנה פלורנטין, [https://www.clalit.co.il/he/your_health/family/Pages/coronavirus.aspx וירוס הקורונה: תשובות לשאלות הבוערות], באתר [[שירותי בריאות כללית]] * {{קישור כללי|כתובת=https://lbscience.org/2020/02/02/הנגיף-הטוען-לכתר/|הכותב=ד"ר דרור בן ניר|כותרת=הנגיף הטוען לכתר|אתר=[[מדע גדול, בקטנה]]|תאריך=2 בפברואר 2020}} * {{הארץ||מעקב קורונה - כמה חלו, כמה מתו, כמה החלימו|1.8632229}} *[https://corona.mako.co.il/ נגיף קורונה - תמונת מצב מתעדכנת], באתר [[N12]] * {{דוידסון|אנה ריבקין| איך מונעים את התפשטות הקורונה?|sciencepanorama/איך-מונעים-את-התפשטות-הקורונה|18 במרץ 2020}} <div class="mw-content-ltr"> *[https://www.who.int/emergencies/diseases/novel-coronavirus-2019 Coronavirus disease (COVID-19) outbreak], [[World Health Organization]] * [https://www.arcgis.com/apps/opsdashboard/index.html#/bda7594740fd40299423467b48e9ecf6 Coronavirus COVID-19 Global Cases] and [https://github.com/CSSEGISandData/COVID-19 historical data] by [[אוניברסיטת ג'ונס הופקינס|Johns Hopkins University]] * [https://apnews.com/6c45a08d3c2ea96e4edeb7e55a6a107e Virus-afflicted 2020 looks like 1918 despite science’s march] </div> * [https://www.hayadan.org.il/topic/מגיפת-הקורונה-סיקור-מיוחד מגיפת הקורונה – סיקור מיוחד] - אשכול כתבות ומאמרים באתר [[הידען]] * {{הארץ|אסף רונאל|כמה חלו? כמה ימותו? המחלוקת על המתמטיקה שמאחורי מגפת הקורונה|1.8730648|1 באפריל 2020}} * [https://healthy.walla.co.il/item/3351498 איך הקורונה פוגעת בנו ומתי מחליטים שאדם החלים?] באתר [[וואלה! NEWS|וואלה ניוז]], 13 באפריל 2020. * [https://news.walla.co.il/item/3351660 המדריך לבדיקות הקורונה: כיצד הן עובדות ומה המשמעות של התוצאות] באתר וואלה ניוז, 13 באפריל 2020. * פלורה קוך דבידוביץ', מרב פלג-גבאי, רוני בלנק | אישור: שלי לוי, [https://fs.knesset.gov.il/globaldocs/MMM/328308a4-dd82-ea11-8104-00155d0aee38/2_328308a4-dd82-ea11-8104-00155d0aee38_11_13859.pdf תוכניות להקלת ההגבלות שהטילו מדינות שונות במטרה להתמודד עם מגפת הקורונה], מרכז המידע של [[הכנסת]], ב-15 במאי 2020. ==הערות שוליים== {{הערות שוליים}} {{מגפת הקורונה}} {{הבהרה רפואית}} [[קטגוריה:מגפת הקורונה|*]] [[קטגוריה:מחלות מערכת הנשימה]] [[קטגוריה:נגיפים]] [[קטגוריה:מחלות נגיפיות]] [[קטגוריה:מגפות|קורונה]] [[קטגוריה:מגפת הקורונה ברפובליקה העממית של סין]]'
האם השינוי בוצע דרך נקודת יציאה של רשת Tor או לא (tor_exit_node)
false
זמן השינוי בפורמט יוניקס (timestamp)
1596747131