בדיקת שינויים ספציפיים

'{{שכתוב|נושא=ישראל|נושא2=מדעי החברה}} {{תנועת נוער |שם=בני המושבים |סמל=[[קובץ:Bney hamoshavim.svg|110px]] |שם מלא= בני המושבים |כינוי= בנ"ש |תאריך ייסוד=[[1928]] |תאריך פירוק= |ארגון גג= |השתייכות פוליטית=[[סוציאל-דמוקרטיה]], [[ציונות]] |תנועות= |מפלגה=אין |מספר יישובים= מעל 420 |מספר חניכים תנועה=35,000 |מספר חניכים משרד החינוך= |אישים=[[יוסי יפה]] |מזכיר כללי=שירי ארדיטי |רכז= |מנכ"ל= |עיר מרכזית=בניין תנועת המושבים, תל אביב |שם התלבושת=חולצה כחולה ושרוך אדום |אתר אינטרנט= }} '''בני המושבים''' היא חטיבה ב[[הנוער העובד והלומד|הסתדרות הנוער העובד והלומד]] ופועלת כתנועת הנוער של [[תנועת המושבים]]. התנועה פועלת ב-27 [[מועצה אזורית|מועצות אזוריות]] ו-3 [[מועצה מקומית|מועצות מקומיות]] ברחבי הארץ. הדרומית בהן היא [[הערבה התיכונה]] והצפונית היא [[מטולה]]. בתחילה פעלה התנועה אך ורק במושבי תנועת המושבים, אך בגלל פניות מועצות אזוריות ויישובים, יחד עם שינויים שחלו בכל המרחב הכפרי, החלה החטיבה לעבוד גם ב[[יישוב קהילתי|יישובים קהילתיים]] וב[[קיבוץ|קיבוצים]]. כיום מתקיימת פעילות החטיבה בלמעלה מ-420 יישובים ברחבי הארץ, חלק נכבד מיישובים אלו הם מושבי תנועת המושבים. ==היסטוריה== בשנת [[1928]] פתח הוועד הארצי למושבי העובדים בא"י (היום: [[תנועת המושבים]]) ועד פועל לענייני חינוך ועבודת נוער, תחת יוזמה משותפת של קבוצת חלוצים באזור [[באר טוביה]]. לאחר מכן התמסד הוועד, ושינה את שמו ל"חטיבת הנוער של תנועת המושבים". בשנת 1935 החליטה תנועת המושבים להצטרף ל[[הנוער העובד|נוער העובד]].{{הערה|1=מתוך פרוטוקול ועידת נוער המושבים 1935: "א. הועידה קובעת שהנוער במושבים צריך לפעול במסגרת הסתדרות הנוער העובד. ב. מרכז הסתדרות הנוער העובד נדרש להתאים את כוונו ותוכנית פעולתו התיישבותנו ומשאלת הנוער בו. ג. נבחרת ועדה מיוחדת לנוער, שתפעל יחד עם ועד הנוער במושבים והסתדרות הנוער העובד. ד. על ועד המושבים להוציא מספר אנשים לפעולה בתוך הנוער העובד..."}} תחילת פעילות התנועה במושבים עסקה בהקמת חוות הכשרה חקלאיות לנוער עולה, לימוד עברית, ובהקמת נקודות התיישבות חדשות בשנות ה-40 המאוחרות. עם הקמת המדינה והעליות הגדולות של [[שנות ה-50]], בייחוד מ[[ארצות האסלם]], שילשה עצמה [[תנועת המושבים]].{{הערה|1=עד שנת 1948 הוקמו 58 מושבים. בשנות החמישים הוקמו עוד כ-270 מושבים, מתוכם כ-250 מושבי עולים.}} בני המושבים הוותיקים נענו לקריאתו של [[דוד בן-גוריון]] ו[[משה דיין]] לסייע להתיישבות העולים החדשה ולשלוח מדריכים ליישובי העולים החדשים, בייחוד באזור הנגב. בתחילה מפעל השליחות כלל כ-15 מדריכים שהדריכו ב-45 מושבי עולים, אולם עם הזמן התרחב המפעל. ההדרכה כללה פעילות נוער, וכן הכשרה חקלאית ואידאולוגית לערכי המושב. בהמשך הוכשרו מדריכים חדשים מקרב בני העולים עצמם, ונוצר צורך במרכז חינוכי שילווה את התהליכים החינוכיים הייחודיים במושבים בכלל ובמושבי העולים בפרט, כך הוקמה מחלקת ההדרכה בוועידת הנוער של התנועה המושבית. בשנת 1951 עם הפילוג בתנועה הקיבוצית, הוקמו במסגרת הנוער העובד והלומד חטיבות נפרדות לתנועות הקיבוציות המבודלות - "חטיבת בני [[איחוד הקיבוצים והקבוצות]]" ו"חטיבת בני ה[[תק"ם]]". בשנת 1959, עם האיחוד של [[הנוער העובד]] ו[[התנועה המאוחדת]] הוקמה בתוך [[הנוער העובד והלומד]] גם "חטיבת בני המושבים" שם היא נמצאת עד היום. הקמת החטיבה נועדה בין השאר לייצר במה משותפת לפעילות בני המושבים הוותיקים והחדשים (מושבי העולים), ברוח מחלקת ההדרכה של ועידת הנוער. ===יחסים עם הנוער העובד והלומד=== בשנת 2007 הודיעה תנועת המושבים, כחלק משינויים ארגוניים כלליים, כי ברצונה להפריד את החטיבה מתנועת הנוער העובד והלומד החל מ-[[28 בדצמבר]] [[2007]], מתוך כוונה להתאים את צורכי בני המושבים לצורכי המרחב הכפרי כפי שהוא היום. תנועת הנוער העובד והלומד פתחה במגעים להשארת בני המושבים כחלק מהתנועה האם. כמו כן, נכנסו מדריכים מתנועת הבוגרים של התנועה להדרכה בבני המושבים. זאת, בתיאום, עם מזכ"ל בני המושבים דאז, אייל עוזון. ב-2 באוגוסט 2015 השתתפה החטיבה בוועידה העשירית של הנוער העובד והלומד. '''ביקורת על השפעת הקשר בין תנועת המושבים למועצות האזוריות''' קיימת ביקורת במספר ישוביים בארץ על הקשר בין תנועת המושבים למועצות האזוריות לעיתים הקשר גורם להעדפה של תנועת הנוער בני המושבים על פני תנועת אחרת גם אם התנועה אינה תואמת כלל לאופי או צוויון היישוב הדבר פוגע ביישובים ובדימוי התנועה. ==סמלים ואידאולוגיה== 'חמשת הערכים העיקריים בעיניי התנועה הם:ציונות,שוויון,סובלנות, דמוקרטיה ועבודה. ''הקמת המושב - מקור לאידאולוגית בני המושבים''' המושב הראשון, נהלל, הוקם בשנת [[1921]] בעמק יזרעאל. את חברי הקבוצה הוביל אליעזר יפה שניסח את רעיון המושב ועקרונותיו עוד בתקופת [[העלייה השנייה]]. במושב ניסו החברים לשלב בין רעיונות השיתופיות והשוויון (שהתקבלו מהתנועה הסוציאליסטית) עם רעיונות של חלוציות, עבודה וחקלאות (שאפיינו את התנועה הציונית) הקמת המושב יצרה שתי צורות חיים שיתופיות שהיו שונות בניהן במידת השיתוף בין האנשים ובמקומו של הפרט בכל אחת מהן. צורות התיישבות אלה, המושב והקיבוץ הובילו במקביל את הקמת המדינה שבדרך, כל אחת עם האפיונים שלה. חברי קבוצת [[נהלל]] ניסחו את רעיונותיהם בחמישה עקרונות על פיהם הקימו את המושב ואשר היו לאבני בוחן לבחירות תנועת המושבים והחלטותיה והיוו את עמוד השדרה הערכי והמוסרי שלה ויותר מאוחר עמדו בבסיס הבחירה להקשר בשותפות עם תנועת הנוער העובד אשר החזיקה בעקרונות שיוויוניים, שיתופיים, פועליים והתיישבותיים-חקלאיים דומים. עקרונות המושב הם: # '''קרקע לאומית''': חבר המושב מקבל בחכירה את משבצת הקרקע אותה הוא מעבד, אך היא אינה בבעלותו. עיקרון זה ביטא את רעיון החלוציות לפיו המושבניקים משרתים את הצורך הלאומי בכיבוש הקרקע, החקלאות ויצור המזון וכמו כן את תפיסת תנועת העבודה כי אדמות ארץ ישראל הן אדמות העם היהודי ואינן שייכות לאף אדם פרטי. # '''משק מעורב''': נקבע כי בכל משק יהיה מגוון של ענפים חקלאיים וזאת על מנת למנוע תלות בענף אחד ועונתיות. # '''עבודה עצמית''': בימי הקמת המושבים הראשונים המאבק על כיבוש עבודת האדמה על ידי הפועל העברי (בשונה מהנהוג דאז - העסקת פלאחים ערבים בשכר זעום) היה בשיאו וכחבריהם בתנועת העבודה ראו עצמם מקימי המושב כיוצרים את היהודי החדש - עובד האדמה המוציא לחם מן הארץ ומתחבר לאדמת מולדתו ההיסטורית ובנוסף לכך האמינו במשנה סוציאליסטית-מרקסיסטית של ביטול המעמדות וביקשו להימנע מלהפוך למעסיקים מנצלים ולזהות עצמם עם מעמד הפועלים. # '''שיווק משותף''': כדי למנוע תחרות בין משקים שונים מהמושב שתוביל לפגיעה במשקים חלשים ולסכסוכים, היה כל מושב משווק באופן מרוכז את תוצרתו ומחלק את הרווח למשקים השונים על פי כמות התוצרת אותה מסר כל משק למושב. # '''עזרה הדדית''': מקימי המושב רצו ליצור חברה צודקת שחבריה יכולים להתקיים בכבוד ובביטחון כלכלי ועל כן קבעו כי משפחות המושב ערבות זו לזו כלכלית ולרוב אף מיסדו בתקנון המושב מס מיוחד או קופה שמטרתה לתמוך במשקים במשבר. ===מטרות בני המושבים=== מטרות בני המושבים מבוססות על מטרות [[הנוער העובד והלומד]] ובוצעו בהן מספר שינויים מתוך ההבדלים האידאולוגיים. 1) בוגר הרואה את האדם ואושרו כיסוד המרכזי בהוויה ומקיים אורחות חיים המבטאים אמונה זו. 2) בוגר בעל עמדות [[סוציאליזם|סוציאליסטיות]] ו[[דמוקרטיה|דמוקרטיות]]. 3) בוגר הרואה במסורת ישראל מקור השראה. 4) בוגר שהאחריות האישית והטלת ספק הינם יסוד בגיבוש תפיסת עולמו ובמימושה. 5) בוגר המבסס את קיומו החומרי, החברתי והתרבותי על עשייה אישית. 6) בוגר המעורב ופעיל בתהליכי שינוי חברתיים בכיוון אמונותיו ותפיסותיו. 7) בוגר השואף להגשים את עצמו ב[[מדינת ישראל]] ושותף בתהליכי בנייתה והגנתה. 8) בוגר השואף להגשים את עצמו ב[[שיתופיות|מסגרות שיתופיות]]. ===סמלי החטיבה=== *'''סמל החטיבה''' - מורכב משתי חוליות. התחתונה מייצגת את דור המייסדים, בתוכה נמצאים [[תלמים]] של [[שדה חרוש]] המסמלים את עבודת האדמה (ישנה גרסה אשר מקבילה את 8 התלמים ל 8 מטרות החטיבה, אך אין לכך ביסוס רשמי). העליונה (בה כתוב שם החטיבה) מייצגת את הדור הצעיר ממנו יוצאים עלים המסמלים צמיחה והתחדשות. *'''[[החולצה הכחולה|חולצה כחולה]] עם שרוך אדום''' - חולצה זו היא חולצה המסמלת חולצת עבודה. הצבע האדום של השרוך מייצג [[סוציאליזם]] ([[דם הפועלים]]). על הכיס השמאלי מופיע סמל בני המושבים. ==פעילות== פעילות הקינים מרוכזת על ידי הגרעינרים (מדריכים בשנת שירות) ומד"בים (מדריכים בוגרים). המדריכים הבוגרים הם בדרך כלל שכירים של המועצה או היישוב בו הם עובדים. פעילות החטיבה מופנית לכלל הילדים והנוער ביישוב מכיתות ד' עד כיתה י"ב. עד כיתה ח' החניכים מודרכים על בסיס שבועי ביישוב. החל מכיתה ט' הם נחשבים "טרום-פעילים" (בקיצור, טרומ"פ). בשנה הזו הם עוברים הכשרות לקראת השנים הבאות, בהן ייקחו תפקידים וישתלבו בצוות ההדרכה ביישוב. כמו כן, בשנה הזו הם מצטרפים למפעלי החטיבה הארציים. בין כיתה י' (מד"צים - מדריך צעיר) ועד י"א (מד"מ - מדריך מתקדם) החניכים לוקחים על עצמם תפקידים בצוות ההדרכה בתור מדריכי קבוצה או פעילים. בכיתה י"ב ("מש"צ" - מנחה שכבה צעירה) החניכים לוקחים אחריות על צוות ההדרכה בהנחיית צוותי ההדרכה ובתפקידים אחרים. ===רמות פעילות=== *'''היישוב '''- במסגרתו מתקיימות הפעולות השבועיות. לעיתים מרכז הפעילות, המכונה "ק"ן", "סניף" או "גוש", משותף למספר יישובים. * '''המועצה האזורית''' - המועצה האזורית היא המסגרת המוניציפלית בה נערכת הפעילות ובה מתרחשים אירועי השיא והטיולים של חניכים בכיתות ד'-ח' (חג מעלות,פסטיבלי חנוכה ופורים מחנה פסח וקיץ וכדומה), כמו גם ההכנה לקורסי ההדרכה. * '''המחוז''' - הפעילות מחולקת ל-3 מחוזות: צפון (מ[[מועצה אזורית גולן|רמת הגולן]] עד [[מועצה אזורית גלבוע|הגלבוע]]), מרכז (מ[[מועצה אזורית מנשה|מנשה]] עד [[מועצה אזורית גזר|גזר]]) ודרום (מ[[מועצה אזורית מטה יהודה|מטה יהודה]] עד [[מועצה אזורית הערבה התיכונה|הערבה התיכונה]]). במסגרת המחוז מתקיימות הכשרות מדריכים, מפעלי פסח ופעילויות נוספות. * '''הרמה הארצית''' - ברמה הארצית מתקיימים בחודשי הקיץ מפעלים ארציים היוצרים [[סיפר|נרטיב]] היסטורי, ובנויים בצורה כרונולוגית עם העלייה בגיל המודרך: לכיתות ז' (מסע [[פלמ"ח]]), ח' (מסע בעקבות לוחמים לשלום) ו-ט' (מסע מנהיגות) ובקיץ המדצים קורס ההדרכה. כמו כן, קורסי ההדרכה הם ארציים ומפעלים וטיולים המתקיימים לכיתות הבוגרות (ט'-י"ב) הם ארציים. בין טיולים אלו נמנים "[[חטיבת בני המושבים#מפעל יוסי יפה|מפעל יוסי יפה]]" ב[[סוכות]] וטיול [[חנוכה]]. {| class="wikitable" border="1" ! מחוז צפון ! מחוז מרכז ! מחוז דרום |- |valign="top"| * [[מועצה אזורית עמק המעיינות]] * [[מועצה אזורית גולן]] * [[מועצה אזורית מבואות החרמון]] * [[מועצה אזורית מעלה יוסף]] * [[מועצה אזורית מטה אשר]] * [[מועצה אזורית הגליל התחתון]] * [[מועצה אזורית עמק יזרעאל]] * [[מועצה אזורית הגלבוע]] * [[כפר תבור|מועצה מקומית כפר תבור]] * [[מועצה אזורית חוף הכרמל]] |valign="top"| * [[מועצה אזורית עמק חפר]] * [[מועצה אזורית אלונה]] * [[מועצה אזורית מנשה]] * [[מועצה אזורית לב השרון]] * [[צורן (יישוב קהילתי)|מועצה מקומית צורן]] * [[מועצה אזורית דרום השרון]] * [[מועצה אזורית ברנר]] * [[מועצה אזורית חבל מודיעין]] * [[מועצה אזורית גזר]] * [[אליכין|מועצה מקומית אליכין]] |valign="top"| * [[מועצה אזורית מטה יהודה]] * [[מועצה אזורית בקעת הירדן]] * [[מועצה אזורית באר טוביה]] * [[מועצה אזורית חוף אשקלון]] * [[מועצה אזורית לכיש]] * [[מועצה אזורית אשכול]] * [[מועצה אזורית רמת הנגב]] * [[מועצה אזורית הערבה התיכונה]] ==שירות בבני המושבים (ש"ש/נח"ל)== ===גרעין עודד=== עודד שחר, בן קיבוץ [[ניר עם]], נהרג ב-10 ביולי 1967, ביום השלושים לנפילת אחיו עמוס שחר, ב[[מלחמת ששת הימים]]. באותם ימי מלחמה התנדב הנוער לצאת לשדות ולעבוד בחקלאות במקום הגברים המגויסים לצה"ל. עודד יצא לעבודה בשדות הקיבוץ שעל קו הגבול, שם עלה על מוקש ונהרג. בן 18 היה עודד במותו. בשנה זו נוסד גרעין ראשון של בני [[קיבוץ|קיבוצים]] בשכונת [[קטמון]] [[ירושלים|בירושלים]]. בין חברי הגרעין היה אהוד גלעד שלמד בכתתו של עודד שחר. בעקבות מות חברו הטוב, החליט אהוד יחד עם חבריו לקרוא לגרעין ע"ש עודד שחר - "גרעין עודד" - ובכך להנציח את שמו. גרעין זה של בני קיבוצים פעל ב[[עיירת פיתוח|עיירות פיתוח.]] בשנת 1977 החליטו בני המושבים לאמץ את גרעין עודד למען מושבים וכך נוסדה שנת השירות של "בני המושבים" - "גרעין עודד". גרעין עודד הוא [[שנת שירות]] במסגרת הגשמה תנועתית שמתבצעת על ידי דחיית השירות הצבאי בשנה ויציאה לשנת י"ג של הדרכה במסגרת חטיבת "בני המושבים". כיום, גרעין עודד מונה כ-200 "גרעינרים" (כינוי לש"ש בבני המושבים) ב-27 [[קומונה|קומונות]] ברחבי הארץ. כל [[קומונה]] מורכבת מבין חמישה לשנים-עשר גרעינרים (כינוי לש"ש בחטיבה) אשר עובדים במושבים, בקיבוצים וביישובים קהילתיים במועצה האזורית שבה נמצאת כל קומונה. ====פעילות גרעין עודד==== גרעין עודד עובד כיום ב27 מתוך 30 הרשויות האזוריות והמקומיות בהם עובדת בני המושבים. המקומות בהם פועל "גרעין עודד": מחוז צפון: [[רמת הגולן]], [[מבואות החרמון]], [[מעלה יוסף]], [[מטה אשר]], [[הגליל התחתון]], [[עמק יזרעאל]], [[הגלבוע]], [[מטולה]], [[עמק המעיינות]], [[כפר תבור]] ו[[מועצה אזורית חוף הכרמל|חוף הכרמל.]] מחוז מרכז: [[עמק חפר]], [[מנשה]], [[לב השרון]], [[צורן (יישוב קהילתי)|צורן]], [[דרום השרון]], [[מועצה אזורית ברנר|ברנר]], [[חבל מודיעין]] ו[[מועצה אזורית גזר|גזר]]. מחוז דרום: [[מטה יהודה]] - [[גיזו]] ו[[עדולם]], [[מועצה אזורית מטה יהודה|מטה יהודה]] - ההר והמזלג, [[באר טוביה]], [[חוף אשקלון]], [[מועצה אזורית לכיש|לכיש]],[[רמת הנגב]] [[מועצה אזורית אשכול|אשכול]], בקעת הירדן ו[[הערבה התיכונה]]. ====מטרות ההגשמה בגרעין עודד==== * להוציא לפועל את מטרות בני המושבים במסגרת תנועת נוער קהילתית. * לחנך לערכי התנועה: חיים דמוקרטיים וציוניים, שוויוניות ושיתוף, אחריות והתנדבות, מעורבות בחיי הקהילה והחברה, אהבת האדם והאדמה ומתן דוגמה אישית. * הקמת קבוצות נוער בשכבות גיל שונות והפעלתן במסגרת סניפים תנועתיים ברמת המושב, האזור, המחוז וברמה הארצית. * הגשמה תנועתית בחיי היום יום ולטווח ארוך. פיתוח מנהיגות צעירה במושב ובאזור. * להוות קבוצה יוזמת ופעילה המעלה רעיונות חדשים ומקדמת תהליכים בתנועה. ===גרעין דרור=== "גרעין דרור" (או בשמו השני - "הגרעין החברתי") פועל משנת 2010. גרעין דרור התחיל כשתי קומונות; ב[[מועצה אזורית לב השרון|מועצה האזורית לב השרון]] וב[[מועצה אזורית באר טוביה|מועצה האזורית באר טוביה]] אך בשנת 2017 גרעין דרור הפסיק לעבוד ב[[מועצה אזורית באר טוביה]]. הגרעין עובד במושבים ובבתי הספר של המועצה האזורית, במטרה לחבר בין בני המושבים למערכת ה[[חינוך פורמלי|חינוך הפורמלי]] ולייצר מענה חינוכי גם לבני הנוער במושבים שאינם משתתפים בפעילות תנועת הנוער. ===גרעין דרך=== "גרעין דרך" פועל משנת 2013 כאפיק שנת שירות נוסף בבני המושבים. המסלול פועל בשיתוף פעולה עם רשת בתי הנוער "קדימה", וכיום כבר לא קיימת קומונה במסגרת של גרעין דרך ===מסלול נח"ל=== מדי שנה מתגבשים [[גרעין נח"ל|גרעיני נח"ל]] מבין בוגרי מסלולי שנת השירות אשר ממשיכים במסלול ההגשמה התנועתי במסגרת [[שירות בצה"ל|שירותם הצבאי]]. בסוף שנת השירות בני הגרעין עוברים מספר חודשים במכינה הכוללים עבודה, לימודים וגיבוש הקבוצות, ובסופה מתגייסים לצבא כגרעינים. ==המפעל לזכרו של יוסי יפה== '''[[יוסי יפה]]''', בן [[מושב]] [[חרות (מושב)|חרות]], פעל במספר תפקידים בחטיבת בני המושבים, כשהאחרון מביניהם היה מזכ"ל התנועה. כמו כן, היה סמח"ט ב[[עוצבת חצי האש]]. יפה נפל באזור [[ניצנה]] בפברואר [[1977]], כאשר הג'יפ בו נסע עלה על [[מוקש]]. משנת פטירתו ועד היום מקיימת בני המושבים לזכרו מפעל הנושא את שמו במשך 4 ימים בחול המועד סוכות. המפעל, שהינו ייחודי בישראל, מתקיים במשך ארבעה ימים במהלכם חברי התנועה בכיתות ט'-י"ב עמלים במשך מחצית היום בפריצת שבילים וסימונם, שיפוץ [[אנדרטה|אנדרטאות]] ושיקום וטיפוח אתרי טיול ונוף. במחצית השנייה מטיילים החניכים והמדריכים באזור. בכל שנה המפעל מתקיים באזור אחר בארץ, זאת בשיתוף עם [[קק"ל]] והרשויות המקומיות. בשנת 2005 העניק [[המשרד לאיכות הסביבה]] לבני המושבים תעודת הוקרה לפעילות מיוחדת על תרומתה לסביבה ב"מפעלי יוסי יפה". ==לקריאה נוספת== יוסי יסעור,'''תחום המושב''',[[הוצאת רמות]] אוניברסיטת תל אביב (1990) ==קישורים חיצוניים== * [http://www.bmoshavim.co.il/ אתר בני המושבים] * [https://www.facebook.com/bmoshavim דף הפייסבוק של בני המושבים] * [http://nahalbm.wordpress.com/ הפתיליה]- מרכז ההדרכה של מחלקת הנח"ל בבני המושבים ==הערות שוליים== {{הערות שוליים|יישור=ימין}} {{תנועות וארגוני נוער בישראל}} [[קטגוריה:תנועות נוער עבריות]] [[קטגוריה:תנועות נוער ציוניות סוציאליסטיות]] [[קטגוריה:המושב]] [[קטגוריה:תנועת העבודה]]'