בדיקת שינויים ספציפיים

הדף הזה מאפשר לך לבחון את המשתנים שנוצרו על־ידי מסנן ההשחתות עבור שינוי פרטני.

המשתנים שיוצרו לשינוי זה

משתנהערך
האם העריכה מסומנת כמשנית או לא (כבר לא בשימוש) (minor_edit)
false
שם חשבון המשתמש (user_name)
'Aumora'
האם משתמש עורך דרך הממשק למכשירים ניידים או לא (user_mobile)
false
user_wpzero
false
מזהה הדף (page_id)
1586739
מרחב השם של הדף (page_namespace)
118
שם הדף (ללא מרחב השם) (page_title)
'חינוך פוליטי'
שם הדף המלא (page_prefixedtitle)
'טיוטה:חינוך פוליטי'
פעולה (action)
'edit'
תקציר עריכה/סיבה (summary)
''
מודל התוכן הישן (old_content_model)
'wikitext'
מודל התוכן החדש (new_content_model)
'wikitext'
קוד הוויקי של הדף הישן, לפני העריכה (old_wikitext)
'חינוך פוליטי (מכונה לעיתים גם 'חינוך ל[[דמוקרטיה ליברלית|דמוקרטיה]]' או 'חינוך [[הוראת אזרחות בישראל|אזרחי]]'), הוא זרם ב[[חינוך הומניסטי|חינוך ההומניסטי]] המכוון להכשיר את לומדיו להשתלב באורח פעיל ב[[חברה אזרחית|חברה]] ולתפקד על פי השקפת עולמם במציאות חברתית ופוליטית מורכבת. החינוך הפוליטי מכיר בנוכחותן של סוגיות שנויות במחלוקת ו[[דילמה|דילמות]] ערכיות, תוך כדי כיבוד השקפות ודעות שונות וסובלנות כלפיהן. בשונה מן הדימוי שנוצר לו, החינוך הפוליטי אינו שם נרדף לחינוך [[מפלגה|מפלגתי]], רעיוני או אידיאולוגי, מפני שהוא מהווה ביטוי לאופן חשיבה חינוכי שאיננו חד-ערכי<ref>{{קישור כללי|כתובת=https://www.haaretz.co.il/opinions/.premium-1.2248925|הכותב=אריק כרמון|כותרת=חינוך פוליטי לישראל|אתר=הארץ|תאריך=19.2.2014}}</ref>. החינוך הפוליטי שואף להקנות ללומדיו את היכולת לקיים דיון ציבורי המסוגל להכיל דעות שונות, ועם זאת לחתור להסכמות ופשרות, ובשל כך מהווה נדבך חשוב ב[[דמוקרטיה ליברלית|דמוקרטיה הליברלית]]. ==מהו פוליטי== בהתבסס על הגדרתו של [[אריסטו]] את האדם כ"זואון פוליטיקון" ([[בעלי חיים|בעל חיים]] פוליטי)<ref>{{קישור כללי|כתובת=https://ygoldman.org/?p=815|הכותב=יפתח גולדמן|כותרת=שומר ההון (על דמוקרטיה וליברליזם, קפיטליזם וכפיה)|אתר=|תאריך=}}</ref>, מקובלת הסברה כי בתהליך ההתחנכות והלמידה האנושיים יהיה מקום גם למימד הפוליטי בחיי האדם. [[ניר מיכאלי]] הגדיר שלוש גישות עקרוניות בנוגע למקומו של המושג 'פוליטי' במערכת החינוך<ref name=":1">{{צ-מאמר|מחבר=ניר מיכאלי|שם=מבוא: חינוך ופוליטיקה במערכת החינוך הישראלית|כתב עת=כן בבית ספרנו: קובץ מאמרים על חינוך פוליטי|עמ=10-11|שנת הוצאה=2014}}</ref>: * '''הכל פוליטי''': גישה הגורסת כי כל עיסוק בסוגיה הנוגעת לחיי האדם – תרבות, אתיקה, כלכלה, תכנון, תעסוקה וכו' – הוא עיסוק בפוליטיקה. דוגמא תרבותית מוכרת לתפיסה זו קיימת בשירה של ויסלבה שימבורסקה, 'ילדי התקופה': "אנחנו ילדי התקופה... \ כל המעשים היום-יומיים או הליליים שלך, שלנו, שלכם, הם מעשים פוליטיים..." לפי מיכאלי, בעייתיותה של הגדרת "הכל פוליטי" נוגעת לכך, כי זו הגדרה רחבה עד כדי טשטוש בפועל של משמעות המושג פוליטי, עד כי אם הכל הוא פוליטי, אז באותה מידה דבר איננו פוליטי. * '''הפוליטיקה היא עניין לפוליטיקאים''': לפי ההגדרה הזו, המושג פוליטי מצומצם למרחב המפלגתי המתקיים ברשויות השלטון המדינתיות והאיזוריות. גישה זו נתמכת על ידי המגמה הקיימת בחברה הישראלית, להמנע מחד מיצירת רתיעה בקרב ציבורים שונים ביחס להשתתפות במאבקים (ברוח 'לא ימין ולא שמאל'), ולראות מאידך את ה'פוליטי' כקשור באופן עיקרי לסכסוך הישראלי-פלסטיני. גישה צרה זו של המושג 'פוליטי', תבוא לכלל סתירה כאשר עיסוק בשאלות כלכליות, חברתיות ותרבותיות לא ייתפס בציבוריות הישראלית כעיסוק בפוליטיקה. * '''לכל דבר 'פוטנציאל פוליטי'''': גישת האמצע בין שתי הגישות הקודמות, הנשענת על הגדרתו של עדי אופיר ל'פוליטי': "פעולה פומבית המבקשת ליצור סדק בין סדר שלטוני עכשווי לבין סדר שנתפס כטבעי"<ref>{{צ-מאמר|מחבר=עדי אופיר|שם=פוליטי|כתב עת=קריאת המחאה: לקסיקון פוליטי (2011-)|עמ=289-298|שנת הוצאה=2012|עורך=אריאל הנדל}}</ref>. למרות שגישה זו כופרת בכך ש'הכל פוליטי', היא בהחלט מקבלת את ההנחה כי לסיטואציות ושאלות חברתיות קיים יסוד שיכול להפוך פוליטי - באופן התלוי בהקשר. == עמדות חינוכיות כלפי המושג פוליטי == למרות קיומן של גישות ודגשים שונים בתוך הזרם הקרוי 'חינוך פוליטי', בבסיסו ניצבת פדגוגיה שאינה תלוית-תוכן, המהווה בסיס משותף ורחב המשמש הן בחינוך הבלתי-פורמלי, והן במסגרת הוראת מקצוע האזרחות, כפי שזה קיים בישראל<ref name=":0">{{צ-מאמר|מחבר=אדר כהן|שם=מסכימים על סימני השאלה: חינוך פוליטי כפדגוגיה אזרחית משותפת|כתב עת=גילוי דעת|עמ=201|גיליון=10|שנת פרסום=סתיו 2016}}</ref>.על מנת להסביר את טיבו של החינוך הפוליטי, קבע חוקר החינוך הבולט [[צבי לם]] שלוש עמדות חינוכיות עקרוניות, המצויות על רצף: * '''עמדה א-פוליטית''': ניסיון להימנע במפגש עם תלמידים מכל דיון בסוגיות שנויות במחלוקת שהמערכת הפוליטית עסוקה בהן, מתוך יומרה לשמור על נייטרליות, או לכל הפחות על ריחוק ממאותן סוגיות. * '''עמדה אידיאולוגית''': ניסיון לגייס את התלמיד להחזיק בתפיסת עולם ברורה, המבקשת לענות על מכלול השאלות והדילמות הערכיות המעסיקות את החברה. * '''עמדה פוליטית''': ניסיון להקנות לתלמיד אוריינות פוליטית שתאפשר לו לגבש עמדה, להיות אדם מעורב, ולהשתתף בתהליך הפוליטי הדמוקרטי. לפי לם, שנרתע מחינוך אידאולוגי, ישנה חשיבות חינוכית בעיסוק בפוליטיקה, אך יש לנתב את העיסוק הזה לטיפוחו של התלמיד כאדם פוליטי, תוך הפגשתו עם מגוון עמדות וגישות<ref>מיכאלי, עמ' 12</ref>. חוקר החינוך צבי לביא ביטא עמדה מורכבת יותר מזו של לם, כשטען כי למרות הניגוד בין חינוך ואינדוקטרינציה, אין כל אפשרות בפועל להפרדה מוחלטת ביניהם (לביא, אתגרי החינוך, עמ' 365); לפיכך, גורס לביא, בכל חינוך יש אינדוקטרינציה מעצם הגדרתו, בין אם מודעת ובין לא. מסקנתו היא שעל אנשי החינוך להכריע בין שתי גישות אפשריות: הראשונה, שוללת כל יומרה לחינוך פוליטי; השנייה מעודדת חינוך שכזה - תוך מודעות לסכנת האינדוקטרינציה. מצדדי החינוך הפוליטי סבורים כי יש חדול מהעמדה הנייטרלית-אובייקטיבית לכאורה של מערכת החינוך, ולעסוק בסוגיות פוליטיות ומוסריות, יחד עם טיפוח חשיבה עצמאית וביקורתית - והתמודדות עם עמדות ערכיות מנוגדות<ref>{{קישור כללי|כתובת=http://portal.macam.ac.il/ArticlePage.aspx?id=11885|הכותב=ניר מיכאלי|כותרת=חינוך ופוליטיקה במערכת החינוך הישראלית|אתר=מכון מופ"ת|תאריך=}}</ref>. == מטרות החינוך הפוליטי == אדר כהן, אשר ניסח ב-2016 פדגוגיה עבור החינוך הפוליטי, גרס כי חרף הויכוחים הפוליטיים הסוערים הקיימים בציבור, ישנו בסיס משותף רחב להוראת האזרחות בישראל<ref name=":0" />. הוא כינה את החינוך הפוליטי, '''פדגוגיה של סימני שאלה''', מפני שהוא עוסק בבירור שאלות חברתיות ופוליטיות, וממעט להשיב סימני קריאה ברורים וחד-משמעיים<ref name=":0" />. את מטרות החינוך הפוליטי במסגרת לימודי האזרחות חילק כהן לשתיים: ====== א. מטרות קוגניטיביות (ידע ומיומנות) ====== * '''ידע פוליטי''': הקניית ידע פוליטי קשורה להפנמה של ערכים דמוקרטיים. הידע הפוליטי משמש כבסיס להכרת עקרונות הדמוקרטיה, בהם המערכת הפוליטית, גווני החברה השונים, והדילמות המלוות אותם. * '''כישורי חשיבה''': טיפוח יכולות ניתוח, השוואה, הסקת מסקנות, נימוק, שאילת שאלות וחשיבה ביקורתית בקרב כלל הלומדים. מתודה מרכזית המשמשת לכך היא ניתוח של אירועי אקטואליה ומאמרי דעה, והיכולת לבסס נימוקים לעמדות שונות. * '''כישורי שפה''': פיתוח יכולת הבנה וניתוח של טקסטים משלל סוגים - מכתבות ומאמרי דעה, עבור בקריקטורות וגרפים, וכלה במאמרים אקדמיים וספרים אינטקלטואלים עבי כרס. הקניית כישורי השפה והתמודדות עם כל טקסט מאפשרת לבוגר החינוך הפוליטי לפתח אוטונומיה ביקורתית ונגישות לרבדיו השונים של השיח הציבורי. ====== ב. מטרות נפשיות (ערכיות, רגשיות וחברתיות) ====== * כככ * כככ == תפקיד המחנך הפוליטי == == ביקורת על החינוך הפוליטי == == ראו גם == * [[דמוקרטיה]] * [[תרבות פוליטית]] * [[הוראת אזרחות בישראל]] == לקריאה נוספת == * ניר מיכאלי (עורך), '''כן בבית ספרנו - מאמרים על חינוך פוליטי''', הקיבוץ המאוחד, 2014 * https://www.knesset.gov.il/mmm/data/pdf/m02823.pdf * דוח קרמניצר * https://www.smkb.ac.il/Data/Uploads/gd10-adar.pdf == קישורים חיצוניים == * [https://www.haaretz.co.il/opinions/.premium-1.2248925 חינוך פוליטי בישראל], הארץ == הערות שוליים == {{הערות שוליים}} [[קטגוריה:ויקיפדיה: ערכים של משתמשים חדשים|2018 05]]'
קוד הוויקי של הדף החדש, אחרי העריכה (new_wikitext)
'חינוך פוליטי (מכונה לעיתים גם 'חינוך ל[[דמוקרטיה ליברלית|דמוקרטיה]]' או 'חינוך [[הוראת אזרחות בישראל|אזרחי]]'), הוא זרם ב[[חינוך הומניסטי|חינוך ההומניסטי]] המכוון להכשיר את לומדיו להשתלב באורח פעיל ב[[חברה אזרחית|חברה]] ולתפקד על פי השקפת עולמם במציאות חברתית ופוליטית מורכבת. החינוך הפוליטי מכיר בנוכחותן של סוגיות שנויות במחלוקת ו[[דילמה|דילמות]] ערכיות, תוך כדי כיבוד השקפות ודעות שונות וסובלנות כלפיהן. בשונה מן הדימוי שנוצר לו, החינוך הפוליטי אינו שם נרדף לחינוך [[מפלגה|מפלגתי]], רעיוני או אידיאולוגי, מפני שהוא מהווה ביטוי לאופן חשיבה חינוכי שאיננו חד-ערכי<ref>{{קישור כללי|כתובת=https://www.haaretz.co.il/opinions/.premium-1.2248925|הכותב=אריק כרמון|כותרת=חינוך פוליטי לישראל|אתר=הארץ|תאריך=19.2.2014}}</ref>. החינוך הפוליטי שואף להקנות ללומדיו את היכולת לקיים דיון ציבורי המסוגל להכיל דעות שונות, ועם זאת לחתור להסכמות ופשרות, ובשל כך מהווה נדבך חשוב ב[[דמוקרטיה ליברלית|דמוקרטיה הליברלית]]. ==מהו פוליטי== בהתבסס על הגדרתו של [[אריסטו]] את האדם כ"זואון פוליטיקון" ([[בעלי חיים|בעל חיים]] פוליטי)<ref>{{קישור כללי|כתובת=https://ygoldman.org/?p=815|הכותב=יפתח גולדמן|כותרת=שומר ההון (על דמוקרטיה וליברליזם, קפיטליזם וכפיה)|אתר=|תאריך=}}</ref>, מקובלת הסברה כי בתהליך ההתחנכות והלמידה האנושיים יהיה מקום גם למימד הפוליטי בחיי האדם. [[ניר מיכאלי]] הגדיר שלוש גישות עקרוניות בנוגע למקומו של המושג 'פוליטי' במערכת החינוך<ref name=":1">{{צ-מאמר|מחבר=ניר מיכאלי|שם=מבוא: חינוך ופוליטיקה במערכת החינוך הישראלית|כתב עת=כן בבית ספרנו: קובץ מאמרים על חינוך פוליטי|עמ=10-11|שנת הוצאה=2014}}</ref>: * '''הכל פוליטי''': גישה הגורסת כי כל עיסוק בסוגיה הנוגעת לחיי האדם – תרבות, אתיקה, כלכלה, תכנון, תעסוקה וכו' – הוא עיסוק בפוליטיקה. דוגמא תרבותית מוכרת לתפיסה זו קיימת בשירה של ויסלבה שימבורסקה, 'ילדי התקופה': "אנחנו ילדי התקופה... \ כל המעשים היום-יומיים או הליליים שלך, שלנו, שלכם, הם מעשים פוליטיים..." לפי מיכאלי, בעייתיותה של הגדרת "הכל פוליטי" נוגעת לכך, כי זו הגדרה רחבה עד כדי טשטוש בפועל של משמעות המושג פוליטי, עד כי אם הכל הוא פוליטי, אז באותה מידה דבר איננו פוליטי. * '''הפוליטיקה היא עניין לפוליטיקאים''': לפי ההגדרה הזו, המושג פוליטי מצומצם למרחב המפלגתי המתקיים ברשויות השלטון המדינתיות והאיזוריות. גישה זו נתמכת על ידי המגמה הקיימת בחברה הישראלית, להמנע מחד מיצירת רתיעה בקרב ציבורים שונים ביחס להשתתפות במאבקים (ברוח 'לא ימין ולא שמאל'), ולראות מאידך את ה'פוליטי' כקשור באופן עיקרי לסכסוך הישראלי-פלסטיני. גישה צרה זו של המושג 'פוליטי', תבוא לכלל סתירה כאשר עיסוק בשאלות כלכליות, חברתיות ותרבותיות לא ייתפס בציבוריות הישראלית כעיסוק בפוליטיקה. * '''לכל דבר 'פוטנציאל פוליטי'''': גישת האמצע בין שתי הגישות הקודמות, הנשענת על הגדרתו של עדי אופיר ל'פוליטי': "פעולה פומבית המבקשת ליצור סדק בין סדר שלטוני עכשווי לבין סדר שנתפס כטבעי"<ref>{{צ-מאמר|מחבר=עדי אופיר|שם=פוליטי|כתב עת=קריאת המחאה: לקסיקון פוליטי (2011-)|עמ=289-298|שנת הוצאה=2012|עורך=אריאל הנדל}}</ref>. למרות שגישה זו כופרת בכך ש'הכל פוליטי', היא בהחלט מקבלת את ההנחה כי לסיטואציות ושאלות חברתיות קיים יסוד שיכול להפוך פוליטי - באופן התלוי בהקשר. == עמדות חינוכיות כלפי המושג פוליטי == למרות קיומן של גישות ודגשים שונים בתוך הזרם הקרוי 'חינוך פוליטי', בבסיסו ניצבת פדגוגיה שאינה תלוית-תוכן, המהווה בסיס משותף ורחב המשמש הן בחינוך הבלתי-פורמלי, והן במסגרת הוראת מקצוע האזרחות, כפי שזה קיים בישראל<ref name=":0">{{צ-מאמר|מחבר=אדר כהן|שם=מסכימים על סימני השאלה: חינוך פוליטי כפדגוגיה אזרחית משותפת|כתב עת=גילוי דעת|עמ=201|גיליון=10|שנת פרסום=סתיו 2016}}</ref>.על מנת להסביר את טיבו של החינוך הפוליטי, קבע חוקר החינוך הבולט [[צבי לם]] שלוש עמדות חינוכיות עקרוניות, המצויות על רצף: * '''עמדה א-פוליטית''': ניסיון להימנע במפגש עם תלמידים מכל דיון בסוגיות שנויות במחלוקת שהמערכת הפוליטית עסוקה בהן, מתוך יומרה לשמור על נייטרליות, או לכל הפחות על ריחוק ממאותן סוגיות. * '''עמדה אידיאולוגית''': ניסיון לגייס את התלמיד להחזיק בתפיסת עולם ברורה, המבקשת לענות על מכלול השאלות והדילמות הערכיות המעסיקות את החברה. * '''עמדה פוליטית''': ניסיון להקנות לתלמיד אוריינות פוליטית שתאפשר לו לגבש עמדה, להיות אדם מעורב, ולהשתתף בתהליך הפוליטי הדמוקרטי. לפי לם, שנרתע מחינוך אידאולוגי, ישנה חשיבות חינוכית בעיסוק בפוליטיקה, אך יש לנתב את העיסוק הזה לטיפוחו של התלמיד כאדם פוליטי, תוך הפגשתו עם מגוון עמדות וגישות<ref>מיכאלי, עמ' 12</ref>. חוקר החינוך צבי לביא ביטא עמדה מורכבת יותר מזו של לם, כשטען כי למרות הניגוד בין חינוך ואינדוקטרינציה, אין כל אפשרות בפועל להפרדה מוחלטת ביניהם (לביא, אתגרי החינוך, עמ' 365); לפיכך, גורס לביא, בכל חינוך יש אינדוקטרינציה מעצם הגדרתו, בין אם מודעת ובין לא. מסקנתו היא שעל אנשי החינוך להכריע בין שתי גישות אפשריות: הראשונה, שוללת כל יומרה לחינוך פוליטי; השנייה מעודדת חינוך שכזה - תוך מודעות לסכנת האינדוקטרינציה. מצדדי החינוך הפוליטי סבורים כי יש חדול מהעמדה הנייטרלית-אובייקטיבית לכאורה של מערכת החינוך, ולעסוק בסוגיות פוליטיות ומוסריות, יחד עם טיפוח חשיבה עצמאית וביקורתית - והתמודדות עם עמדות ערכיות מנוגדות<ref>{{קישור כללי|כתובת=http://portal.macam.ac.il/ArticlePage.aspx?id=11885|הכותב=ניר מיכאלי|כותרת=חינוך ופוליטיקה במערכת החינוך הישראלית|אתר=מכון מופ"ת|תאריך=}}</ref>. == מטרות החינוך הפוליטי == אדר כהן, אשר ניסח ב-2016 פדגוגיה עבור החינוך הפוליטי, גרס כי חרף הויכוחים הפוליטיים הסוערים הקיימים בציבור, ישנו בסיס משותף רחב להוראת האזרחות בישראל<ref name=":0" />. הוא כינה את החינוך הפוליטי, '''פדגוגיה של סימני שאלה''', מפני שהוא עוסק בבירור שאלות חברתיות ופוליטיות, וממעט להשיב סימני קריאה ברורים וחד-משמעיים<ref name=":0" />. את מטרות החינוך הפוליטי במסגרת לימודי האזרחות חילק כהן לשתיים: ====== א. מטרות קוגניטיביות (ידע ומיומנות) ====== * '''ידע פוליטי''': הקניית ידע פוליטי קשורה להפנמה של ערכים דמוקרטיים. הידע הפוליטי משמש כבסיס להכרת עקרונות הדמוקרטיה, בהם המערכת הפוליטית, גווני החברה השונים, והדילמות המלוות אותם. * '''כישורי חשיבה''': טיפוח יכולות ניתוח, השוואה, הסקת מסקנות, נימוק, שאילת שאלות וחשיבה ביקורתית בקרב כלל הלומדים. מתודה מרכזית המשמשת לכך היא ניתוח של אירועי אקטואליה ומאמרי דעה, והיכולת לבסס נימוקים לעמדות שונות. * '''כישורי שפה''': פיתוח יכולת הבנה וניתוח של טקסטים משלל סוגים - מכתבות ומאמרי דעה, עבור בקריקטורות וגרפים, וכלה במאמרים אקדמיים וספרים אינטקלטואלים עבי כרס. הקניית כישורי השפה והתמודדות עם כל טקסט מאפשרת לבוגר החינוך הפוליטי לפתח אוטונומיה ביקורתית ונגישות לרבדיו השונים של השיח הציבורי. ====== ב. מטרות נפשיות (ערכיות, רגשיות וחברתיות) ====== *'''מחויבות לחברה ולמדינה''': החינוך הפוליטי בכלל, ולימודי האזרחות בפרט, מבקשים לעורר רגשי אחריות ומחויבות חברתיים. המחויבות באה לידי ביטוי ברגישות חברתית, כבוד לזכויות אדם ומאבק בעוולות. באופן הזה מחנך החינוך הפוליטי ל''פטריוטיות אזרחית'', שייכות לזהות הקולקטיבית ונאמנות לכללי המסגרת הפוליטית הדמוקרטית. בכך נוצר חיבור בין החינוך הפוליטי במדינות הדמוקרטיות בעולם, ובין ההקשר הפרטיקולרי שבו מתקיימת מערכת החינוך. *'''בניית מוטיבציה לפעולה אזרחית''': הידע הנרכש והיציאה מן הבועה, מבקשים ליצור בקרב הלומדים עניין בסוגיות פוליטיות, וחיבור אישי בין מציאות החיים שלהם ובין המרחב הפוליטי הארצי. יש בכך עידוד לנקיטת עמדה וליציאה לפעולה אקטיבית על מנת להשפיע על המתרחש, מן הרמה המקומית ביותר, ועד לזירה הלאומית. החינוך הפוליטי מחובר איפוא לחוויית עשייה ושינוי. *'''הכלת מורכבות בחברה רבת מחלוקת''': חיים בחברה פלורליסטית מגוונת ומרובת זהויות ותרבויות, מחייבים חינוך לסובלנות והכלה של מצבי עמימות ומורכבות - מתוך שאיפה לניהול חיים משותפים המתמודדים באופן תמידי עם מחלוקות. *'''ניהול שיח פוליטי''': החינוך הפוליטי שם דגש על תרגול והתנסות במיומנות ההשתתפות בדיון ציבורי על סוגיות שנויות במחלוקת. בתוך כך נרכשים כישורים נוספים - יכולת לתת כבוד לדעות שונות, להשמיע עמדה לא פופולרית, ולהתמודד באופן מנומק עם בעלי דעות מנוגדות. אלמנט מרכזי המחבר לפי כהן בין המטרות הללו, הוא החינוך למורכבות, המצוי בליבו של החינוך הפוליטי. מכאן שהחינוך הפוליטי חותר להבנת המציאות הפוליטית והחברתית רבת הצדדים מצד אחד, ולהתנהלות אנושית וקשובה כאנשים החולקים מרחב פוליטי-ציבורי משותף מצד שני<ref>אדר כהן, מסכימים על סימני השאלה, עמ' 203</ref>. == תפקיד המחנך הפוליטי == החינוך הפוליטי, כפי שבא לידי ביטוי בלימודי האזרחות בישראל, נשען על קונצנזוס פדגוגי ומתודי הכולל ניתוח אקטואליה, קריאת מאמרים, דיון על סוגיות פוליטיות וחברתיות, הצפת שאלות ופתיחות למגוון של דעות, ניתוח ביקורתי של כלי התקשורת ושל התבטאויות ונאומים של פוליטיקאים, ויצירת מוטיבציה לאקטיביזם במרחב הקהילתי<ref>אדר כהן, מסכימים על סימני השאלה, עמ' 204</ref>. מורים שונים מסכימים על כך שתפקיד החינוך הפוליטי הוא לחנך לחשיבה ביקורתית ולחשיבה שאיננה מונוליטית על סוגיות שונות<ref>{{קישור כללי|כתובת=https://www.haaretz.co.il/news/education/.premium-1.2985766|הכותב=ירדן סקופ|כותרת=אלטלנה והחייל היורה מחברון בשיעור אחד|אתר=הארץ|תאריך=25.6.2016}}</ref>. == ביקורת על החינוך הפוליטי == == ראו גם == * [[דמוקרטיה]] * [[תרבות פוליטית]] * [[הוראת אזרחות בישראל]] == לקריאה נוספת == * ניר מיכאלי (עורך), '''כן בבית ספרנו - מאמרים על חינוך פוליטי''', הקיבוץ המאוחד, 2014 * https://www.knesset.gov.il/mmm/data/pdf/m02823.pdf * דוח קרמניצר * https://www.smkb.ac.il/Data/Uploads/gd10-adar.pdf == קישורים חיצוניים == * [https://www.haaretz.co.il/opinions/.premium-1.2248925 חינוך פוליטי בישראל], הארץ == הערות שוליים == {{הערות שוליים}} [[קטגוריה:ויקיפדיה: ערכים של משתמשים חדשים|2018 05]]'
האם השינוי בוצע דרך נקודת יציאה של רשת Tor או לא (tor_exit_node)
false
זמן השינוי בפורמט יוניקס (timestamp)
1532180863