בדיקת שינויים ספציפיים

'{{עיר | שם = מזרח ירושלים{{ש}}القدس الشرقية | סוג יישוב = עיר | תמונה = [[קובץ:PikiWiki Israel 30495 Cities in Israel.jpg|250px|העיר העתיקה וכיפת הסלע (מבט מצפון לדרום)]] | כיתוב = [[העיר העתיקה]] ו[[כיפת הסלע]] (מבט מצפון לדרום) | מדינה = {{דגל|ישראל||+}} | שטח = 70 | מפה = [[קובץ:EastJerusalemMap.jpg|250px]] |סוג יחידה שלטונית ראשונה=מחוז |יחידה שלטונית ראשונה=ירושלים |אזור זמן=+2 }} [[קובץ:EastJerusalem2009.JPG|שמאל|ממוזער|250px|תצפית על [[סילואן|שכונת סילוואן]] ו[[עיר דוד]] בירושלים המזרחית מאזור [[שער האשפות]], נובמבר 2009]] '''מזרח ירושלים''' (ב[[ערבית]]: '''القدس الشرقية''') או '''ירושלים המזרחית''' הוא כינוי פוליטי-מדיני, לשטח של 70 [[קמ"ר]] בקירוב הנכלל בגבולותיה המוניציפליים של [[ירושלים]], ונמצא מעבר ל[[הקו הירוק|קו הירוק]]. מבחינה גאוגרפית שטח זה כולל לא רק את אזוריה המזרחיים של העיר אלא גם את הצפוניים והדרומיים. לאחר [[מלחמת ששת הימים]] החילה ישראל על שטח זה את החוק הישראלי. השטח כולל, בנוסף לשטחה של ירושלים שנכבש על ידי הצבא הירדני והיה בשליטת [[ירדן]] בשנים 1948–1967, גם עיירות וכפרים שעד אז לא נחשבו כחלק מירושלים. למעשה, השטח שהיה כפוף לעיריית ירושלים הירדנית כלל רק 6.4 קמ"ר. כלומר, 91% משטח מזרח ירושלים לא נכלל באזור זה לפני [[יוני]] [[1967]]. נכון ל-2012, אוכלוסיית מזרח ירושלים מהווה כ-58% ערבים-[[מוסלמים]], כ-39% [[יהודים]], וכ-2.3% [[ערבים נוצרים|ערבים-נוצרים]]{{הערה|שם=JIIS|1=[http://jiis.org.il/.upload/yearbook2014/shnaton_C1014.pdf אוכלוסיית ירושלים, לפי גיל, דת ופריסה גאוגרפית], מכון ירושלים לחקר ישראל, 2014}}. כמחצית מהערביםן המוסלמים אוהבים לבלות בימי חמישי בערב במחניהודה. ==גאוגרפיה== בשפה היומיומית, מתייחס המונח "מזרח ירושלים" בעיקר לשכונות הערביות במזרח העיר. מיד אחרי [[הקרב על ירושלים במלחמת ששת הימים]] החילה ממשלת ישראל את החוק הישראלי על מזרח ירושלים לפי צו הממשלה דאז בהתאם לסעיף 11ב של [[פקודת סדרי השלטון והמשפט]]{{הערה|שטחי מזרח ירושלים הוגדרו על ידי שר הביטחון כמוחזקים על ידי צבא-הגנה לישראל, והוחל עליהם סעיף 1 לפקודת שטח השיפוט והסמכויות תש"ח-1948, הקובע: "כל חוק החל על מדינת ישראל ייראה כחל על כל השטח הכולל גם את מדינת ישראל כולה וגם כל חלק מארץ-ישראל אשר [[שר הביטחון]] הגדיר אותו בצו כמוחזק על ידי צבא-הגנה לישראל", מתוך, [[עיתון רשמי]], תש"ח, תוספת א', ע"מ 61}}. החוק הישראלי הוחל על השטח שהרשויות הירדניות הגדירו כשטח המוניציפלי, ובנוסף על כפרים, עיירות ושטחים פתוחים הסמוכים לו. על פי ההגדרה הפוליטית של "מזרח ירושלים", היא כוללת לא רק את השכונות הערביות במזרח העיר, אלא את כל השטחים שסיפחה ישראל ב-1967 לתחום המוניציפלי של ירושלים ממזרח, מדרום ומצפון לעיר ובכלל זה [[העיר העתיקה]], [[הר הזיתים]], [[הר הצופים]] שמחוץ ל[[מובלעת הר הצופים]], אזור [[סילואן]] ([[כפר השילוח]]), [[ואדי ג'וז]], [[ג'בל מוכאבר]], [[א-טור (ירושלים)|א-טור]], [[שראפת]], חלק מ[[בית צפאפא]], חלק מ[[אבו דיס]], [[שועפאט]], [[בית חנינא]] ואזור [[עטרות]] ו[[קלנדיה]] בצפון ירושלים, וכן השכונות היהודיות שנבנו בשטחים אלה לאחר מלחמת ששת הימים, כגון [[רמות אלון|רמות]], [[גילה]], [[נווה יעקב]], [[תלפיות מזרח]] (המכונה "[[ארמון הנציב]]"), [[חומת שמואל]], [[פסגת זאב]] ועוד. בעיר העתיקה נמצאים אתרים הקדושים לשלוש הדתות המונותאיסטיות: [[הר הבית]] הקדוש ל[[יהדות|יהודים]], ל[[אסלאם|מוסלמים]] (כיום בנויים עליו [[מסגד אל-אקצה]] ו[[כיפת הסלע]], והוא מנוהל על ידי ה[[וקף|ווקף]] המוסלמי), [[הכותל המערבי]] הקדוש ליהודים, [[כנסיית הקבר]] ו[[ויה דולורוזה]] הקדושים לנוצרים. עתיד מזרח ירושלים הוא נדבך משמעותי ביותר במחלוקת על עתידה של העיר ירושלים כולה, והוא מהווה חלק משמעותי ב[[הסכסוך הישראלי-פלסטיני|סכסוך הישראלי-פלסטיני]]. ==היסטוריה== [[קובץ:Rockefeller Museum 1898-1946.jpg|שמאל|ממוזער|250px|[[מוזיאון רוקפלר]] במזרח העיר.]] ===לפני קום המדינה=== {{להשלים|נושא=אוכל|נושא2=ישראל}} מאז אמצע [[המאה ה-19]], מרבית תושבי מזרח ירושלים היו יהודים. בראשית המאה ה-20, התרכזו מרבית תושביה היהודיים של ירושלים, בעיר העתיקה. רובם התגוררו ברובע היהודי, אך חלקם גרו באזורים אחרים בהם [[חצר ראנד]], ו[[חצר גליציה]] שברובע המוסלמי ו[[כפר השילוח]] שבמורדות הר הזיתים. בעקבות מאורעות תרפ"ט ועוד יותר בעקבות מאורעות תרצ"ו-תרצ"ט, ברחו מרבית היהודים מבתיהם במזרח ירושלים, והמעטים שנשארו- כ-1700 איש, התרכזו אך ורק ברובע היהודי. בתיהם של הבורחים נשדדו ונבזזו על ידי התושבים הערבים. ה'טיהור' של מזרח ירושלים מיהודים, הושלם במהלך מלחמת השחרור. הצבא הירדני כבש את כל הרובע היהודי ואסר את התושבים. את חלקם הוא לקח בשבי ואת חלקם גירש לשטח שבשליטה ישראלית במערב העיר, כך שאף יהודי לא נותר במזרח ירושלים. ===השלטון הירדני=== {{ערך מורחב|ערכים=[[ירושלים המחולקת]], [[יהודה ושומרון ומזרח ירושלים תחת שלטון ירדן]]}} על פי הצעת [[תוכנית החלוקה]] של [[האומות המאוחדות]] (האו"ם) משנת 1947, הייתה העיר ירושלים אמורה להיות חלק משטח בינלאומי בניהול האו"ם, אולם התוכנית לא התקבלה ולא יושמה בפועל. לאחר [[מלחמת העצמאות]] שלטה [[ישראל]] בחלקיה המערביים של העיר ירושלים (אזור מרבית השכונות היהודיות) ובאזור הר הצופים, ואילו [[ממלכת ירדן]] שלטה בעיר העתיקה ובשכונות המזרחיות של העיר, בהם גם [[הרובע היהודי]], שתושביו היהודים גורשו לישראל. בשנת [[1950]], [[סיפוח הגדה המערבית לירדן|סיפחה ממלכת ירדן את הגדה המערבית]] ומזרח ירושלים בתוכה, והחילה עליהם את החוק הירדני. סיפוח זה הוכר רשמית רק על ידי שתי מדינות: [[בריטניה]] ו[[פקיסטן]], אך היו מדינות אחרות שקיבלו אותו דה-פקטו. במהלך השלטון הירדני איבדה ירושלים המזרחית את מעמדה מתקופת המנדט כעיר מרכזית, והפכה לעיר-סְפר. חרף סעיף ב[[הסכמי רודוס]] (1949) שהבטיח גישה חופשית למקומות הקדושים, מנע השלטון הירדני כניסת ישראלים למקומות הקדושים ליהודים, והתיר לתיירים בני דתות אחרות לצאת מהחלק הירדני של העיר אל החלק הישראלי – אך לא להיכנס אליו מישראל. בנוסף, במהלך המלחמה, הרס השלטון הירדני את בתי הכנסת העתיקים ששימשו את היהודים במקום, בהם [[בית כנסת החורבה]] ו[[בית הכנסת תפארת ישראל]], בניסיון למחוק כל זכר להיסטוריה היהודית במקום. בסך הכל, הרסו הירדנים 58 בתי כנסת בשטחים שכבשו מידי ישראל וכן הרסו את היישובים היהודיים שבצפון מזרח ירושלים- [[עטרות]] ו[[נווה יעקב]]. במהלך שנות שלטונם במזרח ירושלים, הרסו הירדנים כ-38,000 מצבות ב[[בית הקברות היהודי בהר הזיתים]]. רוב המצבות נהרסו במהלך בנייתו של בית המלון [[מלון שבע הקשתות|אינטרקונטיננטל]] ובמהלך סלילת הכביש ליריחו. גישת יהודים למקום נאסרה באופן גורף. ====יחסם של הירדנים לנוצרים==== השלטון הירדני התיר לנוצרים להמשיך להתגורר במזרח ירושלים וכן התיר להם גישה למקומות הקדושים להם, אך הצר את צעדיהם בדרכים רבות. בשנת 1953 אסר השלטון הירדני על הנוצרים לרכוש אדמות בסמוך למקומות הקדושים ומאוחר יותר, הרחיב את האיסור לכל שטח ירושלים. בשנת 1955, סופחו כל בתי הספר במזרח ירושלים למשרד החינוך הירדני. צעד זה חייב את בתי הספר הנוצריים לקיים את הלימודים בשפה הערבית בלבד, לקיים לימודי קוראן ולהעביר את יום החופשה השבועי, מיום ראשון ליום שישי- בהתאם לנוהג המוסלמי. צעדים אלו ואחרים, גרמו לכך שמספר הנוצרים במזרח ירושלים, ירד תוך 19 שנים מ-25,000 ל-12,600. ===שלטון ישראלי=== {{ערך מורחב|ירושלים המאוחדת}} מיד אחרי [[הקרב על ירושלים במלחמת ששת הימים|מלחמת ששת הימים]] החילה ממשלת ישראל את החוק הישראלי על מזרח ירושלים לפי צו בהתאם לסעיף 11ב של [[פקודת סדרי השלטון והמשפט]]{{הערה|1=בהמשך לסעיף 1 לפקודת שטח השיפוט והסמכויות תש"ח-1948 – חקיקה של [[מועצת המדינה הזמנית]], שקבעה: "כל חוק החל על מדינת ישראל ייראה כחל על כל השטח הכולל גם את מדינת ישראל כולה וגם כל חלק מארץ-ישראל אשר שר הביטחון הגדיר אותו בצו כמוחזק על ידי צבא-הגנה לישראל", מתוך, [[עיתון רשמי]], תש"ח, תוספת א', ע"מ 61}}. החוק הישראלי הוחל על השטח שהרשויות הירדניות הגדירו כשטח המוניציפלי (6.4 קמ"ר), ובנוסף על כפרים, עיירות ושטחים פתוחים הסמוכים לו (64 קמ"ר). תושביה הערבים של מזרח העיר קיבלו מעמד של [[תושב קבע|תושבי קבע]]; שכונת המוגרבים, הסמוכה ל[[הכותל המערבי|כותל המערבי]], נהרסה כדי לפנות מקום לרחבת הכותל. מרבית הקהילה הבינלאומית אינה מכירה בהחלת החוק הישראלי ורואה במזרח ירושלים חלק מהשטחים שמעמדם [[מעמדה החוקי של ירושלים|שנוי במחלוקת]], ובשכונות היהודיות שהוקמו בה – [[התנחלויות]]. לפי פסיקת [[בית המשפט העליון]], חוקי מדינת ישראל חלים במלואם גם על מזרח ירושלים כחלק בלתי נפרד ממדינת ישראל, ולכן דין החלת החוק הישראלי כ[[סיפוח]]. בשנת [[1980]] נחקק "[[חוק יסוד: ירושלים בירת ישראל]]", המכריז בסעיף 1: "ירושלים השלמה והמאוחדת היא בירת ישראל". בעקבות חקיקת החוק החליטה פה אחד [[מועצת הביטחון של האומות המאוחדות]] (בהימנעות [[ארצות הברית]]) את [[החלטה 478 של מועצת הביטחון של האו"ם|החלטה 478]] הקובעת כי החוק מהווה הפרה של המשפט הבינלאומי. בשנת 1988 הכריזה ירדן כי היא מוותרת על כל תביעותיה ל[[ריבונות]] בגדה המערבית (ואגב כך, שללה את אזרחותם הירדנית של הפלסטינים המתגוררים בה). עם זאת בהסכם השלום שנחתם בינה לבין ישראל ב-1994 הובטח לה מעמד מיוחד במקומות הקדושים בירושלים. הירדנים הצהירו כי אופיו של מעמד זה ייקבע בתיאום עם הפלסטינים. [[הסכם אוסלו]] שנחתם ב-[[13 בספטמבר]] [[1993]] לא הציג פתרון לסוגיית מעמדה של ירושלים ודחה את ההכרעה להסכם מאוחר יותר בין ישראל לרשות הפלסטינית. סקר שפורסם בראשית [[2011]] טען כי אחוז נכבד מתושבי מזרח ירושלים מעדיפים לחיות תחת שלטון ישראלי בכל הסדר עתידי וחלקם אף מוכנים להעביר את מקום מגוריהם כדי להישאר אזרחים ישראלים במקרה שהשטח יועבר לרשות הפלסטינית{{הערה|{{ynet|יצחק בן חורין|ירושלים בירת פלסטין? הרוב מעדיפים את ישראל|4012804|12 בינואר 2011}}}}. בעקבות [[האינתיפאדה השנייה]] הוחלט להקיף את ירושלים, ובכלל זה מזרח ירושלים, ואף שטחים נוספים ממזרח לה שלא סופחו רשמית לישראל, ב[[גדר ההפרדה]] על מנת למנוע פיגועי [[טרור]] בעיר. פרויקט זה מכונה "[[עוטף ירושלים]]". בנוסף לכך, [[צה"ל]] הקים מספר [[מחסום (צה"ל)|מחסומים]] בין ירושלים המערבית למזרח ירושלים. באמצע שנת 2014 החלו מהומות במזרח ירושלים, שבהן פגעו ערבים בתושבי השכונות היהודיות. המהומות כללו שלושה אירועי ירי: הראשון בשכונת [[מעלה הזיתים]], השני בשכונת [[נוף ציון]] ובמקרה השלישי נורה חייל [[צה"ל]] בשכונת [[ואדי אל-ג'וז]] ונפצע קשה{{הערה|{{הארץ|ניר חסון|הוכפל מספר מקרי האלימות נגד תושבים יהודים במזרח ירושלים|1.2402580}}.}}. ==אוכלוסין== במזרח ירושלים התגוררו ב-[[2012]] 497,640 תושבים (כ-61% מאוכלוסיית העיר) מהם כ-288,631 (58%) ערבים-[[מוסלמים]], כ-194,079 (39%) [[יהדות|יהודים]], וכ-11,445 (2.3%) [[ערבים נוצרים|ערבים-נוצרים]]{{הערה|שם=JIIS}}. לאחר [[מלחמת ששת הימים]], והחלת החוק הישראלי על מזרח ירושלים, הוענק לערבים במזרח העיר שהיו בה בעת מפקד אוכלוסין שהתקיים ביוני 1967, מעמד של [[תושב קבע|תושבי קבע]] בישראל, והם נושאים תעודות זהות כחולות. עם זאת, מתוקף היותם תושבי קבע זכאים ערביי מזרח ירושלים לקבל [[אזרחות ישראלית]] (בכפוף לשיקול דעת [[שר הפנים]]), בהתאם ל[[חוק האזרחות (ישראל)|חוק האזרחות]] המחייב מספר תנאים, ביניהם [[הצהרת נאמנות]], אי החזקת [[אזרחות כפולה|אזרחות זרה]] וידיעה בסיסית של [[עברית|השפה העברית]]. רוב ערביי מזרח ירושלים אינם מבקשים אזרחות ישראלית. על פי תקנות הכניסה לישראל (1974) מעמד תושב קבע בישראל, בשונה מ[[אזרחות ישראלית]], אינו נצחי ותושב ששהה מחוץ לישראל מעל 7 שנים או קיבל אזרחות זרה מאבד את מעמדו כתושב קבע ואת זכותו להיכנס לישראל. מאז שנת [[1995]] מקפיד [[משרד הפנים]] על ביצוע נוהל של שלילת מעמד תושבות מאלו שעזבו את ישראל, גם כלפי תושבי מזרח ירושלים{{הערה|{{קישור כללי|אתר=אתר "בצלם"|כותרת=שלילת מעמד התושבות במזרח ירושלים|כתובת=http://www.btselem.org/hebrew/jerusalem/revocation_of_residency.asp|תאריך=1 בינואר 2011}}}}. בשנת 2008 ביצע משרד הפנים בדיקה יזומה של שהות בירושלים ושלל את מעמד תושב הקבע מ-4577 פלסטינים מזרח-ירושלמים אשר בדיקות המשרד מצאו שהם עזבו את ישראל לפני מעל 7 שנים{{הערה|[http://www.hamoked.org.il/items/110587.pdf שלילת מעמד התושבות מתושבי קבע בירושלים], מכתב של משרד הפנים מ-5 בנובמבר 2009, אתר המוקד להגנת הפרט}}. במזרח ירושלים מתגוררים גם ערבים רבים ש[[הגירה|הגרו]] אליה מיהודה ושומרון, לאחר שנת 1967. בשנת 1988 החליטה ממשלת ישראל שאדם שיכול להוכיח שהוא מתגורר בירושלים לפחות מאז סוף שנת 1972 יוכל להמשיך להתגורר בירושלים באותו בית{{הערה|{{פס"ד עליון|08102190.m13|עותר=איוב יוסף שקיר ואח'|משיב=מדינת ישראל|סוג=בג"ץ|ניתן ב=12.6.2011}}}}. בשנת 2007, בעקבות הקמת [[גדר ההפרדה]] שמנעה תנועה חופשית בין מזרח ירושלים ויהודה ושומרון, החליטה הממשלה לאפשר לתושבי יהודה ושומרון אשר התגוררו בירושלים לפחות מאז 1987, לבקש אשרת שהייה זמנית בירושלים שתאפשר להם תנועה בין ירושלים ויהודה ושומרון, ללא הענקת מעמד של תושב קבע. אשרות זמניות כאלו ניתנות על בסיס פרטני{{הערה|{{החלטת ממשלה|2007|2492|החלטה מיום 28.10.2007|31}}}}. בסקר שנערך בסוף שנת 2010 ייחסו 67%–69% מהנשאלים חשיבות רבה לזהותם הערבית, הירושלמית והפלסטינית, וכמעט אותו שיעור של נסקרים ייחסו חשיבות רבה להיותם בעלי [[תעודת זהות כחולה]]. כ-39% אמרו שאם תינתן בידיהם הבחירה הם יעדיפו להיות אזרחי ישראל לעומת 31% שיעדיפו להיות אזרחי [[מדינה פלסטינית]]{{הערה|[http://pechterpolls.com/wp-content/uploads/2011/01/Detailed-Survey-Results-on-E-Jerusalem-1-10-11-1034pm-Eastern.pdf The Palestinians of East Jerusalem: What do they really want?], Pechter Polls, Summary, Q9, Q14, Q17}}. באוכלוסייה הערבית של מזרח ירושלים יש אחוז גבוה יותר של [[נכות בישראל|נכים]], מזה שבחלקי העיר האחרים. כשמונה אחוזים מהתושבים הם בעלי [[לקות]]. אולם, מסיבות מגוונות, [[נגישות]] הבנייה בשכונות ערביות אלה ירודה מזו שבשאר חלקי העיר והדבר מסב לאוכלוסייה נזק. נגישות הבנייה הלקויה היא גורם משמעותי בנשירת תלמידים ערבים נכים, ממזרח ירושלים, ממערכת החינוך הכללית והמיוחדת{{הערה|1={{צ-מאמר|מחבר=יעל דניאלי-להב|קישור=http://www.veredbitan.com/WD/shekel/shekel_mag8/VOL8_29.pdf|שם=הנגישות של בית הספר לתלמיד נכה מתחילה מדלת הבית|כתב עת=עניין של גישה|כרך=גיליון 8|שנת הוצאה=דצמבר 2008}} {{קישור שבור|9 באוקטובר 2017}}}}. ==שכונות== [[קובץ:East Jerusalem Map HE1a1.PNG|ממוזער|280px|מפת [[ירושלים]] וגבולותיה מאז 1949]] כל הנתונים להלן נכונים לשנת 2016: ===שכונות ערביות=== [[קובץ:In Jerusalem 25.jpg|280px|ממוזער|שכונת א-סוואנה]] השכונות הערביות העיקריות במזרח ירושלים הן{{הערה|[http://pechterpolls.com/wp-content/uploads/2011/01/Detailed-Survey-Results-on-E-Jerusalem-1-10-11-1034pm-Eastern.pdf The palestinians of east jerusalem: What do they really want?], Pechter Polls, page 3}}: * [[העיר העתיקה]]: ** [[הרובע המוסלמי]] (כ-27,400 תושבים{{הערה|1={{קישור כללי|כתובת=https://www.jerusalem.muni.il/City/Neighborhood/Pages/PageSite_10460.aspx|כותרת=שכונת הרובע המוסלמי: נתונים סטטיסטיים|אתר=אתר עיריית ירושלים}}}}, מתוכם כאלף יהודים) ** [[הרובע הנוצרי]] (כ-4,700 תושבים{{הערה|1={{קישור כללי|כתובת=https://www.jerusalem.muni.il/City/Neighborhood/Pages/PageSite_10463.aspx|כותרת=שכונת הרובע הנוצרי: נתונים סטטיסטיים|אתר=אתר עיריית ירושלים}}}}) * [[שועפאט]] (כ-38,000 תושבים{{הערה|1={{קישור כללי|כתובת=https://www.jerusalem.muni.il/City/Neighborhood/Pages/PageSite_10471.aspx|כותרת=שכונת שועפט: נתונים סטטיסטיים|אתר=אתר עיריית ירושלים}}}}) * [[מחנה הפליטים שועפאט|מחנה פליטים שועפאט]] (בין 8,000 ל-20,000 תושבים) * [[בית חנינא]] (כ-27,000 תושבים) * [[א-סוואנה]] * [[ג'בל מוכאבר]] (כ-29,500 תושבים{{הערה|1={{קישור כללי|כתובת=https://www.jerusalem.muni.il/City/Neighborhood/Pages/PageSite_10458.aspx|כותרת=שכונת ג'בל מוכבר: נתונים סטטיסטיים|אתר=אתר עיריית ירושלים}}}}) * [[ראס אל-עמוד]] (כ-23,200 תושבים{{הערה|1={{קישור כללי|כתובת=https://www.jerusalem.muni.il/City/Neighborhood/Pages/PageSite_10470.aspx|כותרת=שכונת ראס אל-עמוד: נתונים סטטיסטיים|אתר=אתר עיריית ירושלים}}}}) * [[כפר עקב]] (כ-18,600 תושבים{{הערה|{{קישור כללי|כתובת=https://www.jerusalem.muni.il/City/Neighborhood/Pages/PageSite_10464.aspx|כותרת=כפר עקב: נתונים סטטיסטיים|אתר=אתר עיריית ירושלים}}}}) * חלקו הדרומי של הכפר [[אבו תור]] * [[באב א-זהרה]] * [[א-טור (ירושלים)|א-טור]] (כ-25,000 תושבים{{הערה|1={{קישור כללי|כתובת=https://www.jerusalem.muni.il/City/Neighborhood/Pages/PageSite_10455.aspx|כותרת=שכונת א-טור: נתונים סטטיסטיים|אתר=אתר עיריית ירושלים}}}}) * [[סילואן]] (כ-17,200 תושבים{{הערה|1={{קישור כללי|כתובת=https://www.jerusalem.muni.il/City/Neighborhood/Pages/PageSite_10467.aspx|כותרת=שכונת סילואן: נתונים סטטיסטיים|אתר=אתר עיריית ירושלים}}}}) * [[שייח' ג'ראח]] (כ-15,500 תושבים{{הערה|{{קישור כללי|כתובת=https://www.jerusalem.muni.il/City/Neighborhood/Pages/PageSite_10461.aspx|כותרת=שייח' ג'ראח': נתונים סטטיסטיים|אתר=אתר עיריית ירושלים}}}}) * [[ואדי אל-ג'וז]] (כ-15,800 תושבים{{הערה|1={{קישור כללי|כתובת=https://www.jerusalem.muni.il/City/Neighborhood/Pages/PageSite_10462.aspx|כותרת=שכונת ואדי ג'וז: נתונים סטטיסטיים|אתר=אתר עיריית ירושלים}}}}) * [[צור באהר]] ו[[אום טובא]] (כ-17,800 תושבים{{הערה|1={{קישור כללי|כתובת=https://www.jerusalem.muni.il/City/Neighborhood/Pages/PageSite_10469.aspx|כותרת=שכונת אום טובה: נתונים סטטיסטיים|אתר=אתר עיריית ירושלים}}}}) * [[בית צפאפא]] (ושרפאת) (כ-13,000 תושבים{{הערה|{{קישור כללי|כתובת=https://www.jerusalem.muni.il/City/Neighborhood/Pages/PageSite_10457.aspx|כותרת=שכונת בית צפאפא – שרפאת: נתונים סטטיסטיים|אתר=אתר עיריית ירושלים|תאריך_וידוא=2017-04-16}}}}, חלקו של הכפר היה בשטח ישראל מאז 1948) * [[עיסאוויה]] (כ-14,800 תושבים{{הערה|1={{קישור כללי|כתובת=https://www.jerusalem.muni.il/City/Neighborhood/Pages/PageSite_10468.aspx|כותרת=שכונת עיסוויה: נתונים סטטיסטיים|אתר=אתר עיריית ירושלים}}}}). ===שכונות יהודיות=== [[קובץ:Talpiot Mizrach from Beit Canada.jpeg|280px|ממוזער|שכונת [[תלפיות מזרח]]]] שכונות ומתחמים יהודים במזרח ירושלים הם: * חמש [[שכונות הטבעת]]: ** [[פסגת זאב]] (כ-42,100 תושבים{{הערה|1={{קישור כללי|כתובת=https://www.jerusalem.muni.il/City/Neighborhood/Pages/PageSite_10102.aspx|כותרת=שכונת פסגת זאב: נתונים סטטיסטיים|אתר=אתר עיריית ירושלים}}}}) ** [[גילה]] (כ-32,400 תושבים{{הערה|1={{קישור כללי|כתובת=https://www.jerusalem.muni.il/City/Neighborhood/Pages/PageSite_10086.aspx|כותרת=שכונת גילה: נתונים סטטיסטיים|אתר=אתר עיריית ירושלים}}}}) ** [[רמות אלון]] (כ-50,600 תושבים{{הערה|1={{קישור כללי|כתובת=https://www.jerusalem.muni.il/City/Neighborhood/Pages/PageSite_10112.aspx|כותרת=שכונת רמות: נתונים סטטיסטיים|אתר=אתר עיריית ירושלים}}}}) ** [[נווה יעקב]] (כ-24,700 תושבים{{הערה|1={{קישור כללי|כתובת=https://www.jerusalem.muni.il/City/Neighborhood/Pages/PageSite_10098.aspx|כותרת=שכונת נווה יעקב: נתונים סטטיסטיים|אתר=אתר עיריית ירושלים}}}}) ** [[תלפיות מזרח]] (כ-15,400 תושבים{{הערה|1={{קישור כללי|כתובת=https://www.jerusalem.muni.il/City/Neighborhood/Pages/PageSite_10118.aspx|כותרת=שכונת תלפיות מזרח: נתונים סטטיסטיים|אתר=אתר עיריית ירושלים}}}}). * ארבע [[שכונות הבריח]]: ** [[רמת אשכול]] (כ-8,800 תושבים{{הערה|1={{קישור כללי|כתובת=https://www.jerusalem.muni.il/City/Neighborhood/Pages/PageSite_10113.aspx|כותרת=שכונת רמת אשכול: נתונים סטטיסטיים|אתר=אתר עיריית ירושלים}}}}) ** [[הגבעה הצרפתית]] ו[[צמרת הבירה]] (כ-6,800 תושבים{{הערה|1={{קישור כללי|כתובת=https://www.jerusalem.muni.il/City/Neighborhood/Pages/PageSite_10081.aspx|כותרת=שכונת גבעה צרפתית: נתונים סטטיסטיים|אתר=אתר עיריית ירושלים}}}}) ** [[מעלות דפנה]] (כ-4,500 תושבים{{הערה|1={{קישור כללי|כתובת=https://www.jerusalem.muni.il/City/Neighborhood/Pages/PageSite_10097.aspx|כותרת=שכונת מעלות דפנה: נתונים סטטיסטיים|אתר=אתר עיריית ירושלים}}}}) ** [[גבעת המבתר]] * [[העיר העתיקה]]: **[[הרובע היהודי]], כ-4,200 תושבים{{הערה|1={{קישור כללי|כתובת=https://www.jerusalem.muni.il/City/Neighborhood/Pages/PageSite_10511.aspx|כותרת=שכונת הרובע היהודי: נתונים סטטיסטיים|אתר=אתר עיריית ירושלים}}}}) ** [[הרובע המוסלמי#אוכלוסייה וקהילות|הרובע המוסלמי]], כאלף יהודים{{הערה|{{nrg|[[שלום ירושלמי]]|ירושלים מודל 2011: המשוואה המסובכת ביותר בעולם|247/187|3 ביוני 2011|54|2}}}} ** [[הרובע הנוצרי]], כמה מאות. * שכונות יהודיות נוספות: ** [[רמת שלמה]] (כ-16,800 תושבים{{הערה|1={{קישור כללי|כתובת=https://www.jerusalem.muni.il/City/Neighborhood/Pages/PageSite_10114.aspx|כותרת=שכונת רמת שלמה: נתונים סטטיסטיים|אתר=אתר עיריית ירושלים}}}}) ** [[הר חומה]] (כ-19,700 תושבים{{הערה|1={{קישור כללי|כתובת=https://www.jerusalem.muni.il/City/Neighborhood/Pages/PageSite_10088.aspx|כותרת=שכונת חומת שמואל – הר חומה: נתונים סטטיסטיים|אתר=אתר עיריית ירושלים}}}}). * התיישבות יהודית בהיקפים קטנים יותר: ** [[סנהדריה המורחבת]] ** [[גבעת חנניה]] ** [[שכונת שמעון הצדיק]] ** [[עיר דוד]] ** [[ראס אל-עמוד#ההתיישבות היהודית|מעלות דוד]] ** [[מעלה הזיתים]] ** [[נחלת שמעון]] ** [[קדמת ציון]] ** [[בית אורות]] ** שכונת "[[נוף ציון]]" ב[[ג'בל מוכאבר]] ** בבית צפפא מתגוררות 12 משפחות יהודיות, בנוסף יש בשכונה בתים שמשמשים את [[ישיבת איתרי]]{{הערה|1={{nrg|משה שטיינמץ|מצפצפים על אובמה: יהודים קונים בתים בבית צפאפא|957/563|23 באוקטובר 2009|54|1}}}} ** [[בית השבעה]] שב[[בית חנינא]] בו מתגוררות כשש משפחות. ==חשמל== {{ערך מורחב|חברת החשמל המזרח ירושלמית}} הזיכיון להולכת חשמל בירושלים היה עוד לפני חלוקת העיר בידי [[חברת החשמל המזרח ירושלמית]], בראשותו של [[אנוואר נוסייבה]]. החברה ייצרה חשמל באמצעות מתקן [[גנרטור]]ים והוליכה אותו לצרכנים בשכונות העיר ובסביבותיה. עם איחוד העיר בשלטון ישראל ב-[[1967]] נותרה החברה בשליטה פרטית וקיבלה זיכיון מ[[ממשלת ישראל]] לאספקת חשמל לשכונות מזרח ירושלים וצפונה. עד סוף שנת [[1987]] סיפקה החברה חשמל גם לשכונות היהודיות באזור כמו [[מעלה אדומים]], [[נווה יעקב]], [[הגבעה הצרפתית]], [[רמות אלון]] ו[[תלפיות מזרח]]. כיום החברה היא בעלת [[זכיינות|זיכיון]] לרכישת חשמל מ[[חברת החשמל לישראל]], הולכתו ומכירתו לצרכנים במזרח העיר, ב[[רמאללה]], ב[[בית לחם]] וב[[יריחו]]. ==תחבורה ציבורית== ===אוטובוסים ומיניבוסים בשכונות הערביות=== [[קובץ:JRSostcentrale048 (3).jpg|שמאל|ממוזער|250px|תחנת האוטובוסים ברח' סולטאן סולימאן בירושלים המזרחית]] עד שנת [[2004]] שררה אנדרלמוסיה בקוי התחבורה הציבורית בשכונות הערביות במזרח העיר. עשרות חברות פרטיות ומשפחתיות הפעילו קוים בלתי סדירים או סדרים למחצה, בלא פיקוח נאות ובכלי רכב מיושנים. בשנת 2004 הגדירו עיריית ירושלים, [[משרד התחבורה]] ו[[תוכנית אב לתחבורה ירושלים]] פרויקט לאיחוד של החברות למסגרת של חברה מאוחדת (شركة السفريات الموحدة, שרכת א-ספריאת אל-מווחדה, "חברת הנסיעות המאוחדת") ובה חמש חברות-בנות, המופעלות לפי [[זכיינות|זיכיון]]. יחד עם נציגי האוכלוסייה תוכננו ונקבעו מסלולים קבועים. כן נקבעו מספרי קווים ותדירות (גבוהה יחסית) וניתנו זיכיונות הפעלה לפי מכרז. החברה מפעילה צי של [[מיניבוס]]ים שנרכשו בסיוע משרד התחבורה. המיניבוסים צבועים באופן אחיד בתבנית פסים ירוק-לבן (לקווים פנים-עירוניים) או כחול-לבן (לקווים כפריים/פריפריאליים) ונקראים בעגה המקומית "זברות" או "אוטובוס ערבי". המחירים מסובסדים ונקבעים לפי חוק. מרכז ההפעלה הוא התחנה המרכזית של מזרח ירושלים שלה שני מסופים סמוכים: האחד ברחוב סולטאן סולימאן, ממזרח ל[[גן הקבר]], בין [[שער שכם]] ו[[שער הפרחים]] המיועד בעיקר לקווים הבין-עירוניים, והשני בדרך שכם ממערב לגן הקבר המשמש את הקווים העירוניים. בנוסף פרושות ברחבי מזרח העיר עשרות תחנות אוטובוס תקניות, חלקן משותפות עם קווי "[[אגד]]". הקווים נוסעים בעיקר בכבישים העירוניים והכפריים של מזרח ירושלים, אך גם ב[[דרך חברון]] ו[[דרך בר לב|כביש מספר 1 (דרך בר לב)]] וכן בשכונות "קו תפר" כמו [[הגבעה הצרפתית|גבעה הצרפתית]] ו[[תלפיות מזרח]]. הקווים נחשבים לנוחים ויעילים ורוב תושבי האזור מעדיפים אותם על פני תחבורה פרטית, שנתח השימוש בה ירד מאד. גם ציבור קטן של יהודים משתמש בתחבורה ציבורית זו, בעיקר ב[[שבת]] ותיירים בעלי תקציב נמוך{{הערה|1=מאיה חושן, [http://jiis-jerusalem.blogspot.com/2008/05/blog-post_01.html מערכת התחבורה הציבורית במזרח ירושלים] באתר [[מכון ירושלים לחקר ישראל]] – ירושלים במספרים}}{{הערה|{{nrg|אלי אושרוב|קווי 67': כך התייעלה התחבורה הציבורית במזרח ירושלים|060/342|17 בפברואר 2010|54|2}}}}{{הערה|{{קישור כללי|כתובת=http://jerusalempeaceseeker.wordpress.com/2011/08/29/coexistence-training/|כותרת=Coexistence Training|אתר=jerusalempeaceseeker|תאריך=29 באוגוסט 2011}}}}. ===הרכבת הקלה=== מסלול הקו האדום של [[הרכבת הקלה בירושלים]] עובר בתוכן של כמה שכונות ערביות במזרח העיר, מוזן גם מקווי האוטובוס של חברת האוטובוסים המזרח-ירושלמית ומשרת את תושבי השכונות היהודיות והערביות כאחת. על-פי התכנון גם מסלולי הקווים הבאים (הכחול והירוק) עתידים לשרת שכונות ערביות נוספות. ביולי 2014 לאחר מהומות בשכונות הערביות שהובילו לפגיעה בתשתית ובקרונות של הרכבת הקלה שונה לזמן קצר מסלול הקו האדום, אך כעבור כמה שבועות היא שבה למסלולה{{הערה|{{הארץ|ניר חסון|המהומות בירושלים מותחות קו של פחד בין שני חלקי העיר|1.2433573|15 בספטמבר 2014}}}}. ==גדר ההפרדה== {{ערך מורחב|עוטף ירושלים}} [[עוטף ירושלים]], חלק מ[[גדר ההפרדה]] שנמצא באזור ירושלים, נבנה ב[[העשור הראשון של המאה ה-21|עשור הראשון של המאה ה-21]]. הגדר מפרידה בין שכונות שונות של מזרח ירושלים, ובין העיר לערים אחרות ב[[הגדה המערבית|גדה המערבית]]. הקמתה מקשה על תושבי השכונות שנותרו מחוץ לה להגיע לירושלים, ומחייבת אותם לעבור במחסומים, המלווה לעיתים בהמתנה של שעות על מנת להגיע לצד המערבי של החומה. בנוסף, אנשי [[עיריית ירושלים]] ו[[רשות הדואר]] נמנעים מלהיכנס לחלק מהשכונות שמחוץ לגדר כדי לספק שירותים והמשטרה נכנסת אך ורק בליווי של [[מג"ב]]{{הערה|{{הארץ|ניר חסון|חמושים השתלטו על בית ספר בכפר עקב במזרח י-ם|1.1296252|23 בדצמבר 2009}};{{ש}} {{הארץ|יהונתן ליס|תושבים במזרח ירושלים: רשות הדואר הפסיקה חלוקת דואר בשכונותינו|1.1023901|3 ביולי 2005}}}}{{הערה|{{ynet|רונן מדזיני|ישראל ויתרה על כפרי ירושלים שמעבר לגדר|3831554|8 בינואר 2010}}}}. מנגד, ל[[הרשות הפלסטינית|רשות הפלסטינית]] אסור לפעול באזורים אלו ולהעניק שירותים, מכיוון שהם שייכים מוניציפלית לעיריית ירושלים. בתגובה לעתירות שהגישה [[האגודה לזכויות האזרח]], טענה עיריית ירושלים כי היא עושה מאמץ לדאוג לתושבים, וכי בעיות באספקת שירותים, אם קיימות, הן תוצאה של חששות ביטחוניים ולא של מדיניות מכוונת". ב-[[7 בינואר]] [[2010]] אמר [[יקיר שגב]], מחזיק תיק מזרח ירושלים בעירייה כי {{ציטוטון|לעיריית ירושלים כיום אין כל תפקיד בניהול אותן שכונות ואין לה את היכולת להתמודד עם המצב המורכב אליו נקלעו כ-55 אלף תושביהן. מדינת ישראל ויתרה. הן מחוץ למרחב הטיפול של מדינת ישראל ובוודאי של העירייה. מבחינת כל ביטוי מעשי – זה רמאללה. חוץ מהימין החצי הזוי, אני לא מכיר אנשים שרוצים להחיל ריבונות ישראלית באזורים אלו}}{{הערה|1={{קישור כללי|כתובת=http://www.acri.org.il/he/2328|כותרת=הודעה לעיתונות|אתר=האגודה לזכויות האזרח|תאריך=10 בינואר 2010}}}}. ==ראו גם == * [[ההתיישבות היהודית במזרח ירושלים]] ==לקריאה נוספת== * [[משה עמירב]], '''סינדרום ירושלים: כך קרסה המדיניות לאיחוד ירושלים''', ענבל, 2007. * [[הלל כהן]], '''ככר העיר ריקה: עליתה ונפילתה של ירושלים הערבית''', [[הוצאת עברית]], 2007. <div class="mw-content-ltr"> * Amir Cheshin, '''Municipal Policies in Jerusalem: An Account from Within.''' Jerusalem: PASSIA, 1998. *Klein, Menachem, "Jerusalem Without East Jerusalemites? The Palestinians as the 'Other' in Jerusalem", '''[[Journal of Israeli History]]''', Vol. 23, No. 2. Autumn 2004, pp. 174–199. * Margalit, Meir, "A Chronicle of Municipal Discrimination in Jerusalem", '''Palestine-Israel Journal of Politics, Economics and Culture''', VIII 1, 2001. pp.32–40. </div> *אמנון רמון בהשתתפות [[יעל רונן (משפטנית)|יעל רונן]], '''תושבים, לא אזרחים: ישראל וערביי מזרח ירושלים, 2017-1967''' ([[מכון ירושלים למחקרי מדיניות]] 2017) ==קישורים חיצוניים== {{מיזמים|ויקישיתוף=Category:East Jerusalem|}} *[http://www.btselem.org/hebrew/jerusalem/legal_status.asp מעמד מזרח ירושלים – ארגון בצלם] * איתן פלנר, [http://www.btselem.org/Download/199505_Policy_of_Discrimination_Heb.pdf מדיניות של אפליה: הפקעת קרקעות, תכנון ובנייה במזרח ירושלים], [[בצלם]], 1995 * {{משפט וממשל|[[יעל רונן (משפטנית)|יעל רונן]]|משילות חלולה: מערכת החינוך במזרח ירושלים|19|יעל%20רונן|2017}} * יפרח זילברמן, [http://www.itu.org.il/Index.asp?ArticleID=1973&CategoryID=563&Page=2 תמרונים על קו התפר] – על החברה הפלסטינית במזרח ירושלים * [http://www.ir-amim.org.il/?CategoryID=275 על מזרח ירושלים באתר עיר עמים] * {{הארץ|ניר חסון|תעודה כחולה, מצרך מבוקש במזרח ירושלים|1.1895168|27 בדצמבר 2012}} * {{גלובס|[[דרור פויר]]|"אהרונוביץ' מעדיף לתת לערבים להתפרע; יש הפגנה, מיידים אבנים – תוריד ברך. בבילעין זה עבד"|1000981915|1 בנובמבר 2014}} * [http://www.jiis.org.il/?cmd=conflict.0&act=read&id=878 פרויקט מחקר על השכונות הערביות במזרח ירושלים], [http://www.jiis.org.il/ מכון ירושלים לחקר ישראל] * [http://www.jiis.org.il/?cmd=publication.156&act=read&id=693 עיון בתהליכי המשא ומתן הישראלי-פלסטיני בסוגיית ירושלים], [http://www.jiis.org.il/ מכון ירושלים לחקר ישראל] * [http://jiis.org.il/.upload/%20%D7%A7%D7%A8%D7%90%D7%95%D7%A1-%20%D7%99%D7%A8%D7%95%D7%A9%D7%9C%D7%99%D7%9D%20%D7%A9%D7%9C%20%D7%9E%D7%99.pdf ירושלים של כולם – בין הפרטיקולרי לאוניברסלי], [http://www.jiis.org.il/?cmd=researchers.213&act=read&id=327 מאיר קראוס] * * {{הארץ|ניר ברעם|בית הכלא הגדול ביותר בירושלים|1.2667529|23 ביוני 2015}} == הערות שוליים == {{הערות שוליים}} [[קטגוריה:מזרח ירושלים|*]] [[קטגוריה:ירושלים]] [[קטגוריה:ערים חצויות]] [[קטגוריה:נפת אל-קודס]] [[קטגוריה:ירושלים: חלוקה מנהלית]]'