בדיקת שינויים ספציפיים

'[[קובץ:IUSTITIA ET CLEMENTIA Michaelertor Hofburg Wien 2013.jpg|ממוזער|168 פיקסלים|אלת הצדק ואלת הסליחה במיתולוגיה הרומית]] '''סליחה''' היא תהליך שכלי, רגשי או רוחני שבו חדל אדם מלחוש [[עלבון]] או [[כעס]] כנגד אדם אחר על מעשה שהוא ראה בו כפגיעה, מחלוקת או שגיאה. לחלופין, סליחה היא הפסקת הדרישה ל[[עונש]] או [[פיצויים|פיצוי]]. ניתן להתייחס למושג סליחה מנקודת מבטו של האדם הסולח, האדם שלו נסלח וכן מנקודת המבט של היחסים שבין הסולח לנסלח. במצבים מסוימים הסליחה ניתנת מבלי לצפות לפיצוי כלשהו וללא תגובה כלשהי מצידו של הפוגע (כך למשל, אדם עשוי לסלוח, או לבקש מחילה, מאדם אחר אשר הלך כבר לבית עולמו). לעיתים, חלק הכרחי מתהליך הסליחה הוא הכרה כלשהי של הפוגע במעשהו, [[התנצלות]], וייתכן אף פיצויים לנפגע, או פשוט בקשת סליחה. התורות של רוב הדתות בעולם מכילות בחינה של נושא הסליחה וטבעו, רבות מן התורות הללו מהוות את הבסיס למסורות המודרניות ולמנהגים הקשורים בתהליך הסליחה. אולם, לאורך כל הדורות פילוסופים בחנו את נושא הסליחה בנפרד מן ההיבט הדתי. כמו כן, כפי שקורה אף בתחומים אחרים, המדע החל להעלות סימני שאלה באשר לתפיסות הדתיות של הסליחה. [[פסיכולוגיה]], [[סוציולוגיה]] ו[[רפואה]], הם בין התחומים המדעיים החוקרים היבטים שונים של נושא הסליחה וההתנצלות. בין התורות הדתיות והפילוסופיות השונות יש המדגישות יותר את הצורך של האדם לבקש ולקבל סליחה על חטאיו מישות עליונה, לעומת זאת תורות אחרות שמות דגש רב יותר על הצורך לסלוח איש לרעהו, קיימות אף גישות שאינן מבחינות בין סליחה אנושית לאלוהית. ==השקפות דתיות ורוחניות על נושא הסליחה== ===יהדות=== ב[[יהדות]], אם פגע אדם באחר אולם אחר הביע חרטה כנה לנפגע וניסה לתקן את העוול שגרם, קיימת חובה דתית על הנפגע לסלוח ולהתפייס: {{ציטוט| תוכן=לפי שאסור לאדם שיהיה אכזרי ולא יתפייס, אלא יהיה נוח לרצות וקשה לכעוס, ובשעה שמבקש ממנו החוטא למחול, מוחל בלבב שלם ובנפש חפצה; ואפילו הצר לו הרבה וחטא לו הרבה, לא ייקום וייטור. וזה הוא דרכם של זרע ישראל, וליבם הנכון. אבל הגויים ערלי לב אינן כן, אלא "ועברתו שמרה נצח" (עמוס א,יא); וכן הוא אומר על הגבעונים לפי שלא מחלו לישראל, "והגבעונים לא מבני ישראל המה" (שמואל ב כא,ב). |מקור=[[משנה תורה]] ל[[רמב"ם]], הלכות תשובה, פרק ב', י'|מרכאות=כן}} אולם אם הפוגע אינו מביע חרטה, אין כל חובה לסלוח. זאת כיוון שהיהדות מתמקדת באחריות האישית של החוטא. זוהי אחריותו של החוטא להכיר בחטאו ולבקש מחילה מאלה שבהם פגע. בנוסף, ביהדות אדם חייב לבקש מחילה מאלה בהם פגע כדי שיהיה זכאי למחילה. שלא כמו ב[[נצרות]], ביהדות אדם אינו יכול לקבל מחילה מן האל על חטאים שחטא כלפי חבריו. אדם יכול לקבל מחילה מן האל רק על חטאים שחטא כלפי האל. עם זאת, יהודי יכול למחול לאחר אף אם הפוגע לא התנצל: {{ציטוט| תוכן=מי שחטא עליו חברו ולא רצה להוכיחו ולא לדבר לו כלום, מפני שהיה החוטא הדיוט ביותר או שהייתה דעתו משובשת, ומחל לו בליבו, ולא שטמו ולא הוכיחו--הרי זו [[מידת חסידות]]: לא הקפידה תורה, אלא על המשטמה.|מרכאות=כן|מקור=משנה תורה לרמב"ם, הלכות דעות, פרק ו', ט'}} לפני [[יום כיפור]] נדרש אדם לבקש סליחה מחבריו ומאלה שפגע בהם במהלך השנה. במהלך יום כיפור מבקש אדם מחילה מאלוהיו על חטאים שחטא כנגד האל. ביהדות ניתן אף לבקש מחילה ממי שכבר מת: {{ציטוט| תוכן=החוטא לחברו, ומת חברו קודם שיבקש ממנו מחילה--מביא עשרה בני אדם ומעמידן על קברו, ואומר לפניהם חטאתי לה' אלוהי ישראל ולפלוני זה שעשיתי לו כך וכך. ואם היה חייב לו ממון, יחזירו ליורשיו; לא היה יודע לו יורש--יניחנו בבית דין, ויתוודה.|מקור=משנה תורה לרמב"ם, הלכות תשובה, פרק ב', יא|מרכאות=כן}} ===נצרות=== בהתאם לתורה המסורתית המקובלת ב[[נצרות]], מידת הסליחה לאחר היא אחת החובות הדתיות של המאמין הנוצרי. אלוהים הוא המקור לכל מחילה, שהיא אפשרית באמצעות סבלו וקורבנו של [[ישו]], ועומדת לרשות המאמין המביע חרטה. בתגובה לסליחת האל, מצופה מן המאמין הנוצרי ללמוד כיצד לסלוח לאחרים, יש הטוענים כי הסליחה לאחר היא תנאי הכרחי לקבלת מחילה על חטאנו. בסוף [[תפילת האדון]] רומז ישו כי אם לא נסלח אף לא ימחלו לנו: "ומחל נא על חטאתנו כי מוחלים גם אנחנו לכל החייב לנו". האדם שלו נמחל חטאו אינו משוחרר בהכרח מן החובה לפצות חומרית, או בדרך אחרת, את הנפגע. במחילה הניתנת לאדם אחר על חטאיו, המוחל הוא שמשתחרר. ב[[נצרות קתולית|נצרות הקתולית]] וב[[נצרות אורתודוקסית|נצרות האורתודוקסית]], בניגוד לזרמים אחרים בנצרות, מחילת האל ניתנת על ידי הכנסייה, בדרך כלל בטקסים דתיים המנוהלים על ידי ה[[כמורה|כומר]]. בזרמים אלה, ובכנסייה ה[[אנגליקניות|אנגליקנית]], נהוג לערך [[וידוי (נצרות)|וידוי]] טקסי על חטאים, באופן אישי ובפני כומר ולקבל [[מחילה (נצרות)|מחילה]] מן הכומר כביטוי רשמי למחילת הכנסייה למאמין. בכנסייה הקתולית של [[ימי הביניים]] יכול היה המאמין לרכוש [[שטר מחילה]] כעדות מול האל לפטירתו מעונש על [[חטא]] שכבר נסלח. בזרמי ה[[נצרות פרוטסטנטית|נצרות הפרוטסטנטית]] מקובל בדרך כלל כי המאמין מקבל מחילה על חטאיו באופן ישיר יותר באמצעות הבעת חרטה לאל והמאמין משלים את המחילה בכך שהוא סולח לאחרים. הכנסיות הפרוטסטנטיות בדרך כלל מדגישות יותר את הצורך לבקשת מחילה פרטית, לא טקסית ופחות מדגישות את הצורך במחילה פומבית ורשמית. ===אסלאם=== ב[[אסלאם]] אחד מ-99 שמות אללה הוא "הסולח" (<big>العفو</big>) ואלוהים נחשב למקור הסליחה. סליחה דורשת לעיתים קרובות [[חרטה]] מצד מושא הסליחה. הסליחה עשויה לבוא ישירות מן האל, או מאדם אחר, זאת בהתאם לאופי החטא הנסלח. במקרים שבהם האדם מבקש את סליחת האל, מרכיב החרטה הוא מהותי לקבלת הסליחה. באשר לסליחת בני אדם, האסלאם מייחס חשיבות הן למחילה והן לכך שלאדם יסלחו חטאיו{{הערה|1=[http://www.islamawareness.net/Repentance/perspective.html Dr Muzzamil Siddiqi. ''Forgiveness: Islamic Perspective'']}} על פי ה[[קוראן]], קיים חטא אחד בלבד שהאל אינו יכול לסלוח והוא לייחס לאל שותפים, כלומר לטעון לריבוי אלים. על פי השקפת האסלאם חטא זה משמעותו הכחשת ההשקפה ה[[מונותאיזם|מונותאיסטית]] (ה[[תווחיד]]) ומכאן גם הכחשת עליונותו של האל.{{הערה|1=[[סורת אל-נסאא|סורה 4]], [[איה (פסוק)|איה]] 116: "אלוהים לא יסלח על כי יצרפו לו שותף, אך על דברים קלים מזה יסלח לאשר יחפוץ".}} ===בודהיזם=== הדת ה[[בודהיזם|בודהיסטית]] רואה בסליחה מעשה הבא למנוע רגשות מזיקים מלגרום לתוהו ובוהו ברווחתו הרוחנית של האדם{{הערה|1=[ http://www.psychjourney.com/Buddhism%20Series.htm Psychjourney – Introduction to Buddhism Series]}}. הבודהיזם מכיר בכך שרגשות שנאה ורצון רע מותירים השפעה ארוכת טווח על ה[[קארמה]] ובמקום זאת מעודד את טיפוח הרגשות המותירים השפעה חיובית. "בחשיבה על חוק הקארמה, אנו מבינים כי אין מקום לחפש נקמה אלא סליחה, כיוון שהפוגע הוא, בסופו של דבר, ביש המזל ביותר{{הערה|1=."[http://www.abhayagiri.org/index.php/main/article/universal_loving_kindness/#top Abhayagiri Buddhist Monastery - Universal Loving Kindness]}}. לאחר שרגשות של פגיעה ועלבון כבר עלו בנפגע, ההשקפה הבודהיסטית היא לתת דרור לרגשות אלה באופן רגוע על ידי חיפוש המקור לעליית הרגש. הדת הבודהיסטית מתמקדת בשחרור האדם מאשליות ומסבל על ידי [[מדיטציה]] וקבלת הארה באשר לטבע המציאות. בודהיזם מטיל ספק במציאות התשוקות העושות את הסליחה להכרחית כמו גם במציאות האובייקטים של תשוקות אלה{{הערה|1=[http://josephsoleary.typepad.com/my_weblog/buddhism/index.html Spirit of Vatican II: Buddhism – Buddhism and Forgiveness]}}. "אם לא סלחנו, אנו ממשיכים ליצור זהות סביב כאבנו, וזה הדבר שנולד מחדש. זה הדבר שסובל."{{הערה|1=[http://www.abhayagiri.org/index.php/main/article/preparing_for_death/#top Abhayagiri Buddhist Monastery - Preparing for Death]}} בודהיזם מדגיש את מושג ה[[מטה (בודהיזם)|מטה]] (נדיבות אוהבת), [[קרונה (בודהיזם)|קרונה]] ([[חמלה]]), [[מודיטה]] (שמחה משותפת) ו[[אופקחה]] (מתינות), כדרכים למנוע יצירת רגשות שליליים. הגות ברעיונות אלה משמשת להבנת הקשרי הסבל בעולם, הן במאמין עצמו והן באחרים. בתגובה ל[[פיגועי 11 בספטמבר]] הזכיר הנזיר הבודהיסטי אג'ה ג'יאסארו לתלמידיו: "כאשר אנו נותנים את המשקל הראוי לגורלנו המשותף בלידה, בזקנה, במחלה ובמוות עם כל שאר היצורים בעולם, הדבר מעניק לנו זווית ראיה רעננה..." ===הדת הבהאית=== פתגמו של [[שוגי אפנדי]]: "סלח ושכח". כלומר, עליך לסלוח לאדם ולשכוח את המעשים של אותו אדם כלפיך, שעליהם אתה סולח. ==תאוריות פסיכולוגיות על סליחה== רק בעשורים האחרונים זכה תהליך הסליחה לתשומת לבם של חוקרים בתחום ה[[פסיכולוגיה]] וה[[פסיכולוגיה חברתית|פסיכולוגיה החברתית]]. מאמרים וספרים פסיכולוגיים על נושא הסליחה החלו להופיע רק בשנות ה-80 של [[המאה ה-20]]. קודם לתקופה זו היה נעשה ניתוח תהליך הסליחה רק מנקודת מבט דתית ופילוסופית. אף שלא קיימת היום תמימות דעים באשר להגדרה הפסיכולוגית של תהליך הסליחה, קיים קונצנזוס באשר להכרה בתהליך זה, כתהליך פסיכולוגי, ופורסמו מספר מודלים המתארים את התהליך. ד"ר רוברט אנרייט מ[[אוניברסיטת ויסקונסין-מדיסון]] נחשב כמי שביסס את מקומו של תהליך הסליחה במחקר הפסיכולוגי. ד"ר אנרייט ייסד את המכון הבינלאומי לסליחה ויזם מחקרים פסיכולוגיים רבים בתחום זה{{הערה|1=[http://www.forgivenessandhealth.org/html/history.html על ההיסטוריה ופילוסופיה של כוחה של הסליחה] מאמר באנגלית}}. ד"ר אנרייט פיתח מודל תהליכי של 20 שלבים לסליחה{{הערה|1=Dr. Robert Enright, Forgiveness is a Choice, American Psychological Association, 2001 {{ISBN|1-55798-757-2}}}}. ד"ר אוורט וורטינגטון, מרצה וחוקר בתחום הסליחה, פיתח את מודל הפירמידה של הסליחה{{הערה|1=Dr. Everett Worthington, Dimensions of Forgiveness, Templeton Foundation Press, 1998 {{ISBN|1-890151-22-X}}}}. בין השלבים במודל זה: [[זיכרון|היזכר]] בפגיעה; צור [[אמפתיה]]; המתנה ה[[אלטרואיזם|אלטרואיסטית]] של סליחה; התחייב לסלוח; התמד בסליחה{{הערה|1=[http://www.forgivenessandhealth.org/html/faqs.html#pyramid על מודל הפירמידה של סליחה] באנגלית}}. ד"ר גיא פטיט מ[[ניו זילנד]] מספק בסיס לצורך וכן ליתרונות שבסליחה וכן לתהליך שבאמצעותו ניתן לסלוח{{הערה|1=[http://www.iloveulove.com/forgiveness/hoh1.htm Guy Pettitt, The Heart of Healing]}}. ==היבטים בריאותיים של סליחה== מחקרים הראו כי אנשים הסולחים לאחרים הם אנשים שמחים ובריאים יותר מאלה הנוטרים טינה. מחקר אחד הראה כי ההשפעות החיוביות של היכולת לסלוח מתקיימות באופן זהה, בין אם הסליחה נעשתה על יסוד דתי או חילוני. זאת בניגוד לקבוצת בקרה אשר לא קיבלה כל ייעוץ בנושא הסליחה{{הערה|1=[http://www.beliefnet.com/story/102/story_10281_1.html Forgiveness Is Good For Your Health by Gregg Easterbrook - Beliefnet.com]{{כותרת קישור נוצרה על ידי בוט}}}}. ==ראו גם== * [[סולחה]] ==לקריאה נוספת== * [[משה הלברטל]], "על סף הסליחה: על חוק וסיפור בתלמוד", בתוך: [[בנימין בראון]], [[מנחם לורברבוים]], [[אבינועם רוזנק]], [[ידידיה צ' שטרן]] (עורכים), '''על דעת הקהל - דת ופוליטיקה בהגות היהודית''', [[מרכז זלמן שזר]], 2012, עמ' 121-105. * [[דניאל סטטמן]], "כמה הערות על מחילה במסורת היהודית", בתוך: בנימין בראון, מנחם לורברבוים, אבינעם רוזנק, ידידיה צ' שטרן (עורכים), '''על דעת הקהל - דת ופוליטיקה בהגות היהודית''', [[מרכז זלמן שזר]], 2012, עמ' 156-123. * אביבה זריהן ויזמן, חיה קורן וצבי איזיקוביץ, "על הסליחה הבין אישית" תל אביב: הוצאת [[רסלינג]]. * אלווין לנדר וורד סלונים נבו, "לקראת סליחה: מבט תאורטי וטיפולי". מתוך כתב העת [[חברה ורווחה (כתב עת)|חברה ורווחה]], חוברת ל (3-4) 2010 * מיכל ונברג ואורה זילבר ז"ל, "הקשר בין התמודדות, סליחה, תפיסת הפציעה וטראומה משנית ותסמיני [[טראומה נפשית|טראומה]] אצל נפגעי [[טרור]]. מתוך כתב העת [[חברה ורווחה (כתב עת)|חברה ורווחה]]. חוברת לד (4) 2014. *אריאל סרי-לוי, "[https://jstudies.huji.ac.il/sites/default/files/jstudies/files/tarbiz_-_archive_-_01_-_pp._349-370_-_seri-levi.pdf הסליחה האלוהית בספרות הכוהנית שבתורה]", תרביץ פה (תשע"ח), עמ' 349–370 ==קישורים חיצוניים== {{מיזמים|ויקימילון=מחילה|ויקיציטוט=סליחה}} * [http://hebrew-academy.org.il/2014/10/02/סליחה-ומחילה/ על המילים 'סליחה' ו-'מחילה'], באתר [[האקדמיה ללשון העברית]] * אריאל סרי-לוי, [http://mikrarevivim.blogspot.com/2013/06/blog-post_26.html הסליחה האלוהית בתורה - בין תפילה לקורבן], באתר ד"ר לאה מזור, על מקרא הוראה וחינוך * יששכר עשת, [http://www.psychology.org.il/article/353/ יצירת תהליכי סליחה Forgiveness והתפייסות, מחקר והמלצות טיפוליות], באתר [[הסתדרות הפסיכולוגים בישראל]] * [http://www.slicha.com/ אתר שאפשר לבקש דרכו סליחה] * [[דויד פרץ]], [http://tarbut.cet.ac.il/ShowItem.aspx?ItemID=cf510dd8-733e-4ff6-a761-af64851fb81d&lang=HEB ניתוח השיר סליחה] ([[אהוד מנור]] ו[[מתי כספי]]), בתוך אתר תרבות.il *[http://www.kiryatmoshe.co.il/%D7%AA%D7%A9%D7%95%D7%91%D7%95%D7%AA-%D7%91%D7%93%D7%99%D7%A0%D7%99-%D7%9E%D7%9E%D7%95%D7%A0%D7%95%D7%AA/420-%D7%91%D7%A7%D7%A9%D7%AA-%D7%A1%D7%9C%D7%99%D7%97%D7%94-%D7%91%D7%A0%D7%96%D7%A7%D7%99-%D7%9E%D7%9E%D7%95%D7%9F בקשת סליחה בנזקי ממון.] ==הערות שוליים== {{הערות שוליים}} [[קטגוריה:מחילה|*]] [[קטגוריה:נימוסים]] [[קטגוריה:פסיכולוגיה חברתית]] [[קטגוריה:פסיכותרפיה]]'