דרום אמריקה באופנוע (סרט)

דרום אמריקה באופנוע
Diarios de motocicleta
מבוסס על	דרום אמריקה באופנוע
בימוי	וולטר סאלס
הופק בידי	אדגר טננבאום, מייקל נוזיק, קארן טנקוף
תסריט	חוזה ריברה, צ'ה גווארה, אלברטו גרנאדו
עריכה	דניאל רזנדה
שחקנים ראשיים	גאל גארסיה ברנאל, רודריגו דה לה סרנה
מוזיקה	חורחה דרקסלר, גוסטבו סנטאולאלה
צילום	אריק גוטייה
מדינה	צרפת, פרו, ברזיל, ארצות הברית, צ'ילה, הממלכה המאוחדת, ארגנטינה, גרמניה, ספרד
חברת הפקה	Film4 Productions, BD Cine
חברה מפיצה	פוקוס פיצ'רז
שיטת הפצה	וידאו על פי דרישה
הקרנת בכורה	19 במאי 2004
משך הקרנה	120 דק'
שפת הסרט	ספרדית, קצ'ואה
סוגה	סרט ביוגרפי, סרט מסע, סרט הרפתקאות, סרט שמבוסס על ספרים, סרט דרמה, סיפור התבגרות, דרמה
הכנסות	$57,663,224 (22 בינואר 2017)
הכנסות באתר מוג'ו	motorcyclediaries
פרסים	פסטיבל הקולנוע בקאן; Goya Award for Best Adapted Screenplay; פרס פרנסואה שאלה; פרס באפט"א לקולנוע; פרס אוסקר לשיר המקורי הטוב ביותר; פסטיבל הסרטים הבין-לאומי סן סבסטיאן; פרס אינדפנדנט ספיריט ;
	האתר הרשמי
	דף הסרט ב־IMDb

דרום אמריקה באופנוע (בספרדית: Diarios de motocicleta; מילולית: "יומני האופנוע") הוא סרט קולנוע מ-2004, המבוסס על ספר באותו השם, המבוסס בעצמו על יומן המסע שכתב צ'ה גווארה במהלך מסעו עם חברו אלברטו גרנאדו בדרום אמריקה, כשהיה סטודנט לרפואה בן 23^[1]. בנוסף, כלולים בו אירועים שלא מופיעים ביומן, ומתוארים בספרו של גרנאדו על המסע.

הפקת הסרט הייתה בינלאומית, וכללה חברות הפקה מארגנטינה, ארצות הברית, גרמניה, בריטניה, צ'ילה וצרפת. את הסרט ביים הבמאי הברזילאי ולטר סאלס, ואת התסריט כתב הפוארטו ריקני חוסה ריברה. את התפקידים הראשיים גילמו השחקן המקסיקני גאל גארסיה ברנאל (כגווארה) והשחקן הארגנטינאי רודריגו דה לה סרנה (כגרנאדו)^[2].

הסרט הוקרן לראשונה בפסטיבל סאנדנס ב-2004, ומאוחר יותר הוקרן גם בפסטיבל קאן.

עלילה[עריכת קוד מקור | עריכה]

הסרט עוקב אחר מסעם של גווארה וגראנדו ב-1952, עת יצאו מבואנוס איירס לכיוון מושבת המצורעים סן פבלו שבפרו. גווארה היה אז סטודנט לרפואה בן 23, וגרנאדו ביוכימאי בן 29, שעסק בטיפול בצרעת. המסע, שהחל כהרפתקה, עובר תפנית במהלך הדרך, עת נחשפים השניים לסבלותיהם של העניים ביבשת ולפערים החברתיים הקיימים בה. במהלך המסע מתגבשות השקפותיו של גווארה בנוגע לצדק חברתי ולאחדות הלטינו-אמריקאית, השקפות שיבואו לידי ביטוי בשנים הבאות, כאחד ממובילי המהפכה הקובנית, וכמהפכן במקומות שונים בעולם.

פרסים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הסרט זכה במספר רב של פרסים, הבולטים שבהם:

פרס אוסקר: פרס אוסקר בקטגוריית השיר המקורי הטוב ביותר הוענק לחורחה דרקסלר, כותב השיר Al Otro Lado Del Río ("לצד השני של הנהר"), שליווה את הסרט. בנוסף, היה מועמד בקטגוריית התסריט המעובד הטוב ביותר. הסרט לא יכול היה להיות מועמד בקטגוריית פרס אוסקר לסרט הזר הטוב ביותר, מאחר שהופק ביותר ממדינה אחת^[3].
פרס באפט"א: הסרט הטוב ביותר שאינו דובר אנגלית והפסקול הטוב ביותר. כן היה מועמד גם בקטגוריות הסרט הטוב ביותר, השחקן הראשי הטוב ביותר (ברנאל), שחקן המשנה הטוב ביותר (דה לה סרנה), התסריט המעובד הטוב ביותר והצילום הטוב ביותר.
פרס אינדפנדנט ספיריט: בקטגוריית הצילום והשחקן החדש הטוב ביותר (לרודריגו דה לה סרנה)
פרס קונדור הכסף, המוענק על ידי התאחדות מבקרי הקולנוע הארגנטינאים, בקטגוריות השחקן הטוב ביותר (לרודריגו דה סרנה), התסריט המעובד הטוב ביותר והפסקול הטוב ביותר.
פסטיבל הסרטים הבינלאומי סן סבסטיאן: פרס חביב הקהל.