זבח וצלמונע
| לידה | מדיין |
|---|---|
| נרצח | קרקור |
| כינוי | זבח מלך מדין |
| תקופה | שופטים |
| עיסוק | מלך |
| בתנ"ך | שופטים פרק ח' פסוקים י-כא |
  | |
| לידה | מדיין |
|---|---|
| נרצח | קרקור |
| כינוי | צלמונע מלך מדיין |
| תקופה | שופטים |
| עיסוק | מלך |
| בתנ"ך | שופטים פרק ח' פסוקים י-כא |
| | |
זֶבַח וְצַלְמֻנָּע הם דמויות מקראיות - שני מלכי מדיין שנלחמו בבני ישראל, נתפסו ונהרגו בידי השופט גדעון בן יואש. הסיפור המקראי אודותם מופיע בספר שופטים, פרק ח'.
לקראת סיום המלחמה עם המדיינים מבקש גדעון ללכוד את מלכי מדיין זבח וצלמונע.[1] גדעון עובר את הירדן יחד עם צבאו הכולל שלוש מאות חיילים, כדי להשמיד את מחנה מדיין. בדרכו הוא עובר בערים סוכות ופנואל שתושביהן לא מוכנים לכלכל את צבאו בטרם ילכוד את המלכים. גדעון הכה אותם ולכד את מלכי מדיין, העניש גדעון את תושבי הערים[2] ואז הרג את זבח וצלמונע, לאחר שבנו בכורו יתר פחד להרוג אותם. זבח וצלמונע מבקשים מגדעון שהוא יפגע בהם.[3] ייתכן כי רצו למות מידי לוחם בעל ניסיון.[4] סיפור המלחמה במדיינים משולב בסיפור לכידת המלכים. בניגוד לתושבי הערים סוכות ופנואל שמסרבים לבקשת העזרה, זבח וצלמונע רואים בגדעון מנהיג.[5]
שמותיהם של זבח וצלמונע מופיעים גם בתהילים פ"ג[6]: "שִׁיתֵמוֹ נְדִיבֵימוֹ, כְּעֹרֵב וְכִזְאֵב; וּכְזֶבַח וּכְצַלְמֻנָּע, כָּל-נְסִיכֵימוֹ". בפסוק זה מתייחס המשורר לאל הנוקם באויבי ישראל בהווה, כמו שעשה לזבח וצלמונע. מקור שמם של זבח וצלמונע הוא ערבי קדום. שמות אלה היו קיימים באזור חג'אז ובדרום עבר הירדן, הוא האזור בו שכנו המדיינים בנדודיהם. זבח וצלמונע הם מלכי מדיין, בניגוד לזאב ועורב שכונו שרים. בתהילים פ"ג תוארם של זבח וצלמונע הוא נסיכים: "שִׁיתֵמוֹ נְדִיבֵימוֹ, כְּעֹרֵב וְכִזְאֵב; וּכְזֶבַח וּכְצַלְמֻנָּע, כָּל-נְסִיכֵימוֹ." ייתכן ודרגות אלו הן שמות תואר חלופיים ולא באים לתאר סדר היררכי כלשהו.[6][7]
בתרבות[עריכת קוד מקור | עריכה]
יש שנהגו לכנות ילדים פזיזים, שאינם ממושמעים, בכינוי "זבח וצלמונע".[8] בשירה של נעמי שמר "שני צלמי רחוב", שמותיהם של הצלמים הם "זרח וצלמונע".[9]
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ ספר שופטים, פרק ח', פסוק ד'
- ^ ספר שופטים, פרק ח', פסוקים י"ג–י"ז
- ^ ספר שופטים, פרק ח', פסוקים י"ח–כ"א
- ^ יאירה אמית, מקרא לישראל: שופטים, ירושלים, מאגנס, 1999, עמ' 152
- ^ יאירה אמית, מקרא לישראל: שופטים, ירושלים, מאגנס, 1999, עמ' 148
- ^ 1 2 ספר תהילים, פרק פ"ג, פסוק י"ב
- ^ יאירה אמית, מקרא לישראל: שופטים, ירושלים, מאגנס, 1999, עמ' 149
- ^ ניב שפה, באתר www.nivsafa.co.il
- ^ איתן אביצור, מרינה ריצרב, אדווין סרוסי, לבוש ותוך : המוזיקה בחוויית היהדות / קהילה ומורשת, רמת גן, בר-אילן, 2012, עמ' 131
| תקופת השופטים | ||
|---|---|---|
| שופטי ישראל | עתניאל בן קנז • אהוד בן גרא • שמגר בן ענת • דבורה הנביאה • גדעון בן יואש • תולע בן פואה • יאיר הגלעדי • יפתח הגלעדי • אבצן מבית לחם • אילון הזבולוני • עבדון בן הלל • שמשון • עלי הכהן • שמואל הנביא • יואל ואביה בני שמואל | 
|
| דמויות בולטות נוספות | בני קיני • ברק בן אבינעם • יעל אשת חבר הקיני • אבימלך בן גדעון • יותם בן גדעון • פינחס בן אלעזר הכהן • אלקנה • חנה • פנינה • חפני ופינחס • אשת פינחס • מנוח • אשת מנוח • בת יפתח • משפחת אביעזר • יהונתן בן גרשום | |
| דמויות במגילת רות | אלימלך • בעז • נעמי • רות • ערפה • מחלון וכליון | |
| דמויות נוכריות בולטות | עגלון מלך מואב • יבין מלך חצור • סיסרא • דלילה • אם סיסרא • כושן רשעתים • זבח וצלמונע | |
| אירועים | מלחמת סיסרא • שירת דבורה • פסל מיכה • פילגש בגבעה • מגילת רות | |
| מקומות | גלגל • משכן שילה • נחלות שבטי ישראל • המצפה • מעברות הירדן • חרושת הגויים • קריית יערים • אלון מעוננים • אלון מוצב • תומר דבורה • בית אל • מרוז | |
| עמים | שבעת העממים • כנען • פריזי • יבוסי • אמורי • חיווים • חתים • גרגשי • ארמים • מואב • עמון • עמלק • פלשתים • מדין • בני קדם | |