מיטת סדום

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

מיטת סדום נכללת בתיאור אכזריותם של אנשי סדום המקראית טרם חורבנה. היא אחד מסמלי הרשע בפולקלור העברי והעולמי. כמושג, "מיטת סדום" היא מטפורה לתיאור כללים המגבילים מאוד את חופש הפעולה של הכפוף להם.

האגדות[עריכת קוד מקור | עריכה]

פרק י"ח בספר בראשית מספר על החלטתו של אלוהים להשמיד את העיר סדום על תושביה בגלל רשעותם הרבה. האגדה העברית[1] מתארת את אחד ממנהגיהם האכזריים: כשהגיע אורח לעיר, היו מלינים אותו על מיטה שנועדה לאורחים. אם המיטה הייתה קצרה על מידותיו של האורח היו מקצצים את רגליו, ואם מידות גופו היו קטנות מן המיטה, היו מותחים בכוח את איבריו עד שיתאימו אליה.

בתלמוד מובא סיפורו של אליעזר עבד אברהם שכאשר נאמר לו לישון על מיטה זו, התחמק באמרו שהוא אבל על אימו, ולכן הוא ישן על הרצפה.[2]

המיתולוגיה היוונית מספרת על שודד אכזר במיוחד, פרוקרוסטס שמו, שהיה נוהג לקשור את קורבנותיו אל מיטת ברזל, והיה אם קומת האיש הייתה ארוכה מן המיטה, היה השודד מקצר את רגליו, ואם הייתה מידת הקורבן קצרה מן המיטה, היה מותח את גופו עד שהתאים לה. תסאוס, שהרגו לבסוף, עשה לפרוקרוסטס כפי שעשה הוא לקרבנותיו, ועינה אותו על מיטת הברזל שלו.[2] סיפור זה הוא מקור הביטוי באנגלית "procrustean bed", המקביל לביטוי "מיטת סדום".

השימוש המושאל[עריכת קוד מקור | עריכה]

בהשאלה, משמש הביטוי "מיטת סדום" לתיאור מצב דחוק המגביל חופש פעולה או תנועה, או להמחשת מצב בו מנסים להתאים בכוח רעיון או אידאולוגיה לתבנית או כותרת נתונה.[2]

בפסק דין שילב שופט בית המשפט העליון יצחק אנגלרד, בין האגדה העברית לאגדה היוונית:

דומה כי הוראות החוק בעניין נייר ערך, שמושכן לטובת מוסד בנקאי, הן כעין מיטת סדום כלפי ה"אורחת" הבלתי צפויה שהגיעה בדמות מניית הבורסה. בפרשת אובזילר, סבר שופט בית משפט השלום וסברו שופטי בית המשפט המחוזי כי ניתן להתאים את גפיה של מניית הבורסה אל המיטה המוצעת על ידי סעיף 17(3) לחוק. לעומת זאת, שופטי בית המשפט המחוזי בפרשת חזן לא ראו אפשרות להחיל על מניית הבורסה את הוראת סעיף 17(3) לחוק ולכן העדיפו עליה את הוראת סעיף 17(4) לחוק. זו גם דעתו של חברי הנשיא א' ברק. אך, לטעמי - כפי שיתברר להלן - גם הוראה אחרונה זו אינה בבחינת מיטה נוחה יותר; ואם הוראת סעיף 17(3) לחוק נמשלת למיטה האגדתית שבעיר סדום עבור האורחת בדמותה של מניית הבורסה, הרי הוראת סעיף 17(4) לחוק היא עבורה המיטה הקטלנית עליה נהג להשכיב השודד המיתולוגי היווני פרוקרוסטוס את אורחיו שלו.[3]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ תלמוד בבלי, מסכת סנהדרין, דף ק"ט, עמוד ב'; ספר הישר וירא נח-סב.
  2. ^ 1 2 3 בן-ציון פישלר, מיטת סדום, באתר הארץ, 6 בספטמבר 2002
  3. ^ ע"א 4294/97 אובזילר טוביה ואחרים נ' בנק דיסקונט לישראל בע"מ, ניתן ב-21 בנובמבר 2001