מיילס דמפסי

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
מיילס דמפסי
Miles Dempsey
מיילס דמפסי
גנרל סר מיילס דמפסי
תאריך לידה 15 בדצמבר 1896
מקום לידה ניו בריטון, צ'שייר בריטניהבריטניה  בריטניה
תאריך פטירה 5 ביוני 1969 (בגיל 72)
מקום פטירה יטנדון, ברקשייר בריטניהבריטניה  בריטניה
כינוי Bimbo או Lucky
השתייכות הצבא הבריטיהצבא הבריטי הצבא הבריטי
תקופת שירות 1915-1947
דרגה גנרל (צבא בריטניה) גנרל
תפקידים צבאיים
מפקד בריגדת חיל הרגלים ה-13
מפקד הדיוויזיה ה-46
מפקד הדיוויזיה ה-42
מפקד הקורפוס ה-13
מפקד הארמייה השנייה
מפקד הארמייה ה-14
מפקד פיקוד מלאיה
מפקד פיקוד המזרח התיכון
מלחמות וקרבות

מלחמת העולם הראשונה
מלחמת העולם השנייה:

עיטורים
הצלב הצבאי הצלב הצבאי
מסדר האמבט  מסדר האמבט
מסדר האימפריה הבריטית (צבאי) מסדר האימפריה הבריטית
לגיון ההצטיינות (מפקד) לגיון ההצטיינות
אות השירות המצוין אות השירות המצוין

סר מיילס כריסטופר דמפסיאנגלית - Sir Miles Christopher Dempsey ‏; 15 בדצמבר 1896 - 5 ביוני 1969) היה גנרל בצבא הבריטי שנודע בתפקידו כמפקד הארמייה השנייה מיום הפלישה לנורמנדי עד לכניעת גרמניה הנאצית במלחמת העולם השנייה.

קריירה מוקדמת ומלחמת העולם הראשונה[עריכת קוד מקור | עריכה]

דמפסי למד במכללה הצבאית המלכותית בסנדהרסט (אנ') אותה סיים ב-1915. הוא שירת ברגימנט ברקשייר המלכותי בחזית המערבית בצרפת במלחמת העולם הראשונה ועוטר בצלב הצבאי על אומץ ליבו.

לאחר המלחמה נשאר בצבא, פיקד על יחידות שונות והגיע לדרגת ליטננט קולונל, ובשנת 1938 מונה למפקד הגדוד ה-1 ברגימנט ברקשייר המלכותי.

מלחמת העולם השנייה[עריכת קוד מקור | עריכה]

בתחילת המלחמה התמנה למפקד בריגדת חיל הרגלים ה-13, שהייתה חלק מהדיוויזיה ה-5, ונשלח עם חיל המשלוח הבריטי לצרפת. עם הפלישה לצרפת נאלץ דמפסי לסגת לכיוון דנקרק וניהל קרב מאסף נגד הצבא הגרמני. הוא הצליח להיתפנות עם כוחותיו לבריטניה (מבצע דינמו) ועל כך עוטר באות השירות המצוין.

ביוני 1941 מונה דמפסי למפקד הדיוויזיה ה-46, וב-29 באוקטובר 1941 מונה למפקד הדיוויזיה ה-42, שהוסבה תחת פיקודו לדיוויזיה משוריינת. ב-12 בדצמבר 1942 הועלה לדרגת ליטננט גנרל והתמנה למפקד הקורפוס הבריטי ה-13 שהיה חלק מהארמייה השמינית והשתתף במערכה בצפון אפריקה תחת פיקודו של ברנרד מונטגומרי.

הוא השתתף בתכנון הפלישה לסיציליה ובפלישה לשם ב-יולי 1943 ואחר כך בפלישה לאיטליה דרך מצר מסינה. משם התקדם הקורפוס שלו 480 ק"מ צפונה עד שפגש בכוחות הצבא האמריקאי ליד סלרנו.

בינואר 1944 מינה אותו מונטגומרי למפקד הארמייה השנייה שכללה גם כוחות קנדים ואיתה נחת בנורמנדיה ב-6 ביוני 1944 בחופים "Gold" "Juno" ו-"Sword".

לאחר קרבות קשים ומתישים ( הקרב על קן וקרב פאלז) פרצה הארמייה של דמפסי צפונה, נכנסה לבלגיה וכבשה את בריסל ואנטוורפן בספטמבר 1944. ב-15 באוקטובר 1944 ביקר המלך ג'ורג' השישי את דמפסי והעניק לו תואר אבירות.

ב-23 במרץ 1945 חצה דמפסי את הריין בראש הארמייה השנייה והיה המפקד הבכיר הראשון שעשה זאת. בתחילת מאי 1945 כבשה הארמייה את ברמן, המבורג וקיל. ב-3 במאי 1945 התייצבה במפקדתו משלחת בראשותו של גנרל פון פרידבורג בשמו של קרל דניץ עם בקשה לכניעה. הוא שלח אותם למפקדתו של מונטגומרי שם נחתמה כניעת הגרמנים בצפון גרמניה ב-4 במאי 1945.

לאחר כניעת גרמניה הוא התמנה למפקד הארמייה ה-14 בדרום מזרח אסיה, שם קיבל את כניעת הצבא היפני באזור.

לאחר המלחמה[עריכת קוד מקור | עריכה]

ב-1946 הועלה דמפסי לדרגת גנרל ומונה למפקד פיקוד המזרח התיכון וביולי 1947 פרש משירות פעיל.

הוא היה צנוע, סירב לכתוב זכרונות על פועלו הצבאי והורה על שריפת יומניו.

דמפסי נפטר ב-5 ביוני 1969 בדיוק 25 שנים לאחר הפלישה לנורמנדי.

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • רוני ברבש: הגנרלים במלחמת העולם השנייה, הוצאת אוריון, 2014, עמ' 314-315

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא מיילס דמפסי בוויקישיתוף