מייסלון חמוד

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
מייסלון חמוד
ميسلون حمود
הבמאית מייסלון חמוד בהקרנת סרטה "לא פה, לא שם" במכון ון ליר
הבמאית מייסלון חמוד בהקרנת סרטה "לא פה, לא שם" במכון ון ליר
לידה 1982 (בת 37 בערך)
בודפשט, הרפובליקה העממית ההונגרית עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה ישראל, הונגריה עריכת הנתון בוויקינתונים
השכלה תואר ראשון מהאוניברסיטה העברית ולימודים בבית ספר לאמנויות מנשר
מקצוע במאית קולנוע, תסריטאית עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

מייסלון חמודערבית: ميسلون حمود; נולדה ב-1982) היא במאית סרטים ותסריטאית פלסטינית-ישראלית, בוגרת מחלקת הקולנוע ב"מנשר לאמנות". חמוד ידועה בעיקר כבמאית הסרט "לא פה, לא שם", אשר עורר בישראל ובעולם שיח ציבורי פורה כשהוא קוטף פרסים ומצד שני הוא מייצר פולמוס בקרב האוכלוסייה הערבית בישראל.[1] זהו סרטה הראשון באורך מלא, לפני כן ביימה סרטים קצרים.[2] הסרט קטף פרסים מרובים בהם: פרס סבסטיאן, הפרס ליבשת אסיה של NETPAC, פרס דני לרנר בפסטיבל הסרטים הבינלאומי חיפה, YAPIMLAB, פרס הנוער של EROSKI, ו-IFP.[3][4][5]

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

מייסלון חמוד נולדה בבודפשט בירת הונגריה, למשפחה ממוצא פלסטיני מדיר חנא.[6][7] היא בת בכורה ולה שלושה אחים. הוריה של חמוד החזיקו באותה התקופה בדעות קומוניסטיות.[1][8] אביה של מייסלון למד בהונגריה באותה העת רפואה ולקראת סיום לימודיו הוא התמקם עם משפחתו בשכונה ד' בבאר שבע ועבד בבית החולים סורוקה כדי להשלים עם התמחותו הרפואית. לדבריה של חמוד, במהלך ילדותה נהגה לדבר עם הוריה בשפה הערבית ואילו עם אחיה בעברית. היא נהגה לשמוע ניבים שונים של השפה במקום מגוריה המעורב עדתית. במקום מגוריה סבלה רבות מרמת הפיתוח הנמוכה של השכונה - דבר שהפריע לה בהמשך דרכה.[1][9] הוריה שלחו אותה ללמוד בתל שבע על מנת שלא יאבדו את זהותם המשפחתית. בעת שהייתה בכיתה ח', חזרה משפחתה לדיר חנא. חמוד מציינת אירוע זה כמשמעותי בילדותה, שהשפיע עליה רבות ואף הסב לה שינוי תרבותי משמעותי לאורח חיים אחר לחלוטין:[1] "הייתי מוזרה, עוף שונה. זו הייתה סביבה שונה לגמרי ממה שגדלתי. הייתי יושבת עם חברים בנים בטבעיות או מזמינה אלי גם חברים וגם חברות. לאנשים היה מה להגיד. במקומות כאלה, העין של כולם עליך כל הזמן. אז גם נכנס המשפט 'מה יגידו'".[10]

כשעברה חמוד לתיכון, עברה ליישוב עיילבון, הנמצא בקרבת דיר חנא. האינתיפאדה השנייה ובמיוחד אירועי אוקטובר 2000 השפיעו עליה רבות בגיבוש זהותה הפלסטינית.[1] במשך שנות נעוריה הצהירה חמוד כי סבלה מבעיות אכילה. בהמשך דרכה למדה באוניברסיטה העברית בירושלים וסיימה את לימודיה עם תואר ראשון.[6][7][1] בעת סיום לימודיה, התפרנסה כמורה פרטית. בשלב זה חזרו ההשלכות של בעיות האכילה מנעוריה והיא נזקקה לטיפול רפואי דחוף שבמהלכו לדבריה חוותה מוות קליני במשך יומיים. בגיל 25 המשיכה ולמדה בבית הספר לאמנויות מנשר לאמנות בתל אביב והתגוררה ביפו.[6][7][1]

לא פה, לא שם[עריכת קוד מקור | עריכה]

Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב – לא פה, לא שם

סרטה הראשון של חמוד, "לא פה, לא שם", הוא היצירה הקולנועית הראשונה שחשפה את חמוד בפני העיתונות העולמית.[11][12] בישראל הפרס המשמעותי ביותר אותו קבלה היה חלק מפסטיבל הסרטים הבינלאומי חיפה.[13] בנוסף לכך, הסרט הזה הוא היצירה העיקרית אותה כתבה כתסריטאית עד עתה.[14] על חמוד בהקשר לסרט נאמר: "בעוד שסרטים וסדרות טלוויזיה המדברים על הניסויים והתלאות של חברות העובדות, אוהבות והעובדות בעיר הגדולה הם נפוצים למדי, התסריטאית הערבית-ישראלית מייסלון חמוד מרעננת את הז'אנר עם ההופעה הראשונה והאנרגטית שלה "בין לבין" ("לא פה, לא שם")".[15]

הסרט עצמו משתייך לז'אנר הדרמה-הקומית ועוסק בחייהן של שלוש נשים פלסטיניות-ישראליות הגרות בתל אביב בדירה משותפת. הן מתמודדות עם השוני בין סדר היום התל אביבי החופשי[16][17] לבין השמרנות של החברה הפלסטינית שממנה הן מגיעות.[18] לצד תחושת הניכור שהן חשות כלפי משפחותיהן וסביבתן המקורית, גם החברה היהודית, למרות אופיה המערבי יותר, אינה מקבלת אותן.[19] הסרט היה מועמד ב-12 קטגוריות בפרסי אופיר לשנת 2017, וזכה בפרס אופיר לשחקנית הראשית הטובה ביותר שקיבלה שאדן קנבורה על משחקה בסרט ובפרס שחקנית המשנה זכתה מונה חווא.[20] על משחקה בסרט זכתה ב-2017 בפרס תגלית השנה על ידי פורום מבקרי הקולנוע בישראל.[21]

ביקורת ציבורית[עריכת קוד מקור | עריכה]

הסרט "לא פה, לא שם" עורר ביקורת חריפה. ראש עיריית אום אל-פאחם, חאלד חמדאן, גינה את הסרט וקרא להחרימו, ואת חמוד עצמה כינה "כופרת".[1] לטענת עיריית אום אל-פאחם, הסרט פוגע בשמה הטוב של העיר ומכאן הצעדים הננקטים כנגדו.[22] גם בית אלמקדס[דרושה הבהרה] לא היסס בצעדים וסיווג את הסרט כסותר את ערכי האסלאם כשהוא מייחס את חמוד כמתנגדת לדרכיו.[1] בצעד נדיר במיוחד, שלא קורה לעיתים קרובות בישראל, הוציאה המועצה האיסלמית העליונה פתווה נגד חמוד וסרטה המגנה את הסרט ורואה בו "פוגעני לאסלאם".[23][24] לדברי חמוד, כבר מלכתחילה ידעה כי סרטה החדש עומד לעורר ביקורת ציבורית, אך לא צפתה את עומק ההשפעה שלו והחריפות של הביקורת הציבורית עליה.[25] בעקבות פרסום הסרט, נמסרו לחמוד איומים על חייה, בגין הישירות שבו "לא פה, לא שם" מציג נושאים כגון סמים ואלכוהול במסיבות ומפגשים חברתיים, הומוסקסואליות ואפילו אונס בחברה הערבית בישראל.[19]

עמדה פוליטית על הסכסוך הישראלי-פלסטיני[עריכת קוד מקור | עריכה]

מייסלון חמוד עוסקת בין היתר בסכסוך הישראלי-פלסטיני. נכון לפברואר 2017 היא סבורה כי הוא אינו בתהליכי סיום אלא דווקא מחריף: "אני רוצה להאמין שכן (ימצא פתרון לסכסוך). ללא האמונה הזאת גם לא הייתי מאמינה באקטיביזם ובאפשרות לשנות את המציאות. אמנם כרגע המציאות אומרת אחרת, כי אנחנו לא בכיוון בכלל, להפך: מה שאנחנו רואים מסביבנו זה העמקת הגזענות והתבססות של הדיכוי, הכיבוש, ההפחדה וההסתה. כל אלה בעיקר ממי ששולטים כאן בעניינים, כלומר: הישראלים". חמוד סוברת כי ישנם שני פתרונות פרקטיים לסכסוך. פתרון מדיני: הקמה של קונפדרציות; ופתרון בין-אישי: התבוללות של החברות הפלסטינית והישראלית זו בזו, כלומר התמזגות האוכלוסייה מבחינה משפחתית-תורשתית.[9]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא מייסלון חמוד בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ 1.0 1.1 1.2 1.3 1.4 1.5 1.6 1.7 1.8 "כל השפמים רעדו. ראיון עם מייסלון חמוד, במאית "לא פה לא שם"". mako. 25 בינואר 2017. בדיקה אחרונה ב-12 במרץ 2017. 
  2. ^ Maysaloun Hamoud, IMDb
  3. ^ Hopewell, Emilio Mayorga,John (24 בספטמבר 2016). "‘I Am Not Madame Bovary’ Wins San Sebastian Festival: Complete List of Winners". Variety (באנגלית). בדיקה אחרונה ב-12 במרץ 2017. 
  4. ^ Festival de San Sebastián, sansebastianfestival
  5. ^ "Atia, Hamoud, Shumunov triumph at Jerusalem Pitch Point" (באנגלית). בדיקה אחרונה ב-12 במרץ 2017. 
  6. ^ 6.0 6.1 6.2 San Sebastian Film Festival, sansebastianfestival
  7. ^ 7.0 7.1 7.2 Maysaloun Hamoud - Festival Scope: Festivals on Demand for Film Professionals World Wide, pro.festivalscope.com (באנגלית)
  8. ^ The Palestinian director bringing her generation to the big screen | +972 Magazine, 972mag.com (בAmerican English)
  9. ^ 9.0 9.1 "השאלון של העוקץ: מייסלון חמוד | העוקץ". העוקץ (בעברית). 9 בפברואר 2017. בדיקה אחרונה ב-12 במרץ 2017. 
  10. ^ תחיה ברק, ‏כל השפמים רעדו, באתר ‏mako‏‏, ‏25 בינואר 2017‏
  11. ^ Miami Jewish Film Festival: 2017 Films, Miami Jewish Film Festival (באנגלית)
  12. ^ In Between, www.tiff.net (באנגלית)
  13. ^ "Memorable and moving". The Jerusalem Post | JPost.com. בדיקה אחרונה ב-12 במרץ 2017. 
  14. ^ "Zagreb Film Festival — In Between". Zagreb Film Festival. בדיקה אחרונה ב-12 במרץ 2017. 
  15. ^ Alissa Simon, Variety
  16. ^ In Betwee/Bar Bahr, Creative Alliance
  17. ^ Casa Árabe screens the Israeli film ‘Bar Bahar’, by Maysaloun Hamoud
  18. ^ "'In Between': Toronto Review" (באנגלית). בדיקה אחרונה ב-13 במרץ 2017. 
  19. ^ 19.0 19.1 Press, AREEJ HAZBOUN, Associated. "New Israeli film featuring independent Muslim lesbian is making waves". LGBTQ Nation. בדיקה אחרונה ב-13 במרץ 2017. 
  20. ^ אנדרמן, נירית (19 בספטמבר 2017). "יו"ר האקדמיה לקולנוע בפרס אופיר: "אנחנו מספרי סיפורים, לא בוגדים"". הארץ (בעברית). בדיקה אחרונה ב-19 בספטמבר 2017. 
  21. ^ נירית אנדרמן"מעבר להרים ולגבעות" הוא הסרט הישראלי הטוב ביותר של פורום מבקרי הקולנוע, באתר הארץ, 25 בדצמבר 2017
  22. ^ "New Film Spotlights Palestinian Women Navigating Life 'In Between' Cultures". NPR.org (באנגלית). בדיקה אחרונה ב-10 באפריל 2017. 
  23. ^ Palestinian Film Director Earns Fatwa for Debut Film - TPS, tpsnews.co.il (בAmerican English)
  24. ^ "Palestinian film director issued a fatwa over debut film". ynetnews. בדיקה אחרונה ב-13 במרץ 2017. 
  25. ^ "How the Palestinian Director of Feminist Film 'Bar Bahar' Earned a Fatwa for Her Debut Feature". The Hollywood Reporter (באנגלית). בדיקה אחרונה ב-13 במרץ 2017.