לדלג לתוכן

מייקל אורן

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
מייקל אורן
לידה 20 במאי 1955 (בן 69)
ג'ונסון סיטי, ארצות הברית עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה ארצות הברית, ישראל עריכת הנתון בוויקינתונים
תאריך עלייה 1979
השכלה
מפלגה כולנו עריכת הנתון בוויקינתונים
michaeloren.com
חבר הכנסת
31 במרץ 201530 באפריל 2019
(4 שנים)
כנסות 20
שגריר ישראל בארצות הברית ה־17
20092013
(כ־4 שנים)
תפקידים בולטים נוספים
פרסים והוקרה
פרס ג'ון ג'יי עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

מייקל (מיכאל) אורן (נולד בורנשטיין) (באנגלית: Michael Oren ; נולד ב-20 במאי 1955) הוא מדינאי, דיפלומט, סופר, היסטוריון, ואיש ציבור ישראלי. כיהן כשגריר ישראל בארצות הברית בשנים 2009 עד 2013 וכיהן כחבר הכנסת העשרים וסגן שר לענייני דיפלומטיה במשרד ראש הממשלה מטעם מפלגת כולנו.

אורן הוא מחברם של ספרים, מאמרים ומסות בנושא ההיסטוריה של המזרח התיכון. בעבר שימש כפרשן לענייני המזרח התיכון ב-CNN וב-CBS.[1][2]

קורות חיים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
אורן בהרצאה באוניברסיטת אריאל (2018)

נולד בשם מייקל סקוט בורנשטיין (Michael Scott Bornstein) במדינת ניו יורק שבארצות הברית, למרילין, מטפלת זוגית ומשפחתית, וללסטר-מילטון, מנהל בית חולים. אביו שירת כקצין בצבא ארצות הברית, והשתתף בפלישה לנורמנדי ובקרב על הבליטה במהלך מלחמת העולם השנייה ובמלחמת קוריאה.[3] דודו של מייקל אורן השתתף בשחרור מחנה הריכוז בוכנוולד.[4]

אורן גדל בבית יהודי ציוני, בעיירה ווסט אורנג', ניו ג'רזי.[4] משפחתו חיה בשכונה קתולית, והייתה שם המשפחה היהודית היחידה. ולימים הוא סיפר רבות על האנטישמיות בה נתקלו הוא ומשפחתו באותה תקופה[5][6]. בראיון סיפר כי בגיל 15, בעת פגישה עם השגריר הישראלי דאז (יצחק רבין) במהלך נסיעה לוושינגטון, החליט כי בעתיד יהיה הוא בעצמו שגריר ישראל בארצות הברית.[6][7]

התבגרותו והעלייה לישראל

[עריכת קוד מקור | עריכה]

אורן הגיע לראשונה לישראל כשהיה בן 15, כאשר הגיע להתנדב בקיבוץ גן שמואל, במסגרת תנועת הבונים-דרור והשומר הצעיר בין השנים 1970–1971. מאז, בשנים שלאחר מכן המשיך להגיע לישראל בכל קיץ, והתנדב בקיבוץ גונן.[8] ב-1977 אף התחרה כחותר במכבייה העשירית, וזכה בשתי מדליות זהב ובמדליית כסף.[9][10]

אורן בעל תואר ראשון בהיסטוריה ולימודי המזרח התיכון מאוניברסיטת קולומביה ב-1977 ותואר שני בלימודי המזרח התיכון מבית הספר ליחסים בינלאומיים שבאוניברסיטת קולומביה ב-1978. קיבל תואר שני ודוקטורט בהיסטוריה של המזרח התיכון מאוניברסיטת פרינסטון. היה פרופסור אורח באוניברסיטת הרווארד, באוניברסיטת ייל, ובאוניברסיטת ג'ורג'טאון.[11] כמו כן, היה עמית-שגריר ב-Atlantic Council (אנ) וכן עמית בכיר ב-Wilson center (אנ).[12][13]

אורן עלה לישראל בשנת 1979, בהיותו בן 22. הוא התגייס לצה"ל כחייל בודד ושירת כלוחם בצנחנים. במלחמת לבנון הראשונה לחם אורן כאיש מילואים,[14] בין היתר נפלה יחידתו קורבן למארב סורי וספגה נפגעים רבים.[15] במהלך המלחמה התחתן, ולמחרת ליל הכלולות שב לביירות.[7] אורן המשיך לשרת במילואים כלוחם במבצעי צה"ל עד 2000. לאחר מכן, עבר אורן לשמש כקצין בדרגת רב-סרן ביחידת דובר צה"ל, במהלך האינתיפאדה השנייה ומלחמת לבנון השנייה.[9] אורן לקח חלק כדובר בשירות מילואים גם במבצע עופרת יצוקה ברצועת עזה, ופעל להסביר את פעולות צה"ל ברשתות התקשורת הזרות.[16] בקיץ 2024 התנדב כקצין בכיתת כוננות כפר בלום.[17]

פוליטיקה ופעילות ציבורית

[עריכת קוד מקור | עריכה]

עוד בעת שירותו בצה"ל, היה אורן יועץ למשלחת הישראלית באו”ם. לאחר מכן, עם שחרורו משירות סדיר, היה שליח ”נתיב” בברית המועצות.[18] בהמשך עבד אורן במחלקה לענייני היחסים בין הדתות במשרד הדתות בזמן ממשלת רבין[19] ושירת כקצין קשר של ישראל עם הצי השישי של ארצות הברית במהלך מלחמת המפרץ.[20] בשנים 1999–2000 היה יועץ עבור אבא אבן.[21]

אורן הוא אזרח ישראלי מאז 1979, אך שמר כל השנים גם על אזרחותו האמריקאית, עליה ויתר רק ב-2009, עם מינויו לשגריר ישראל בארצות הברית. במהלך תקופתו כשגריר, פרסם אורן מאמר בדבר הצורך של מדינת ישראל בהצטיידות במערכת כיפת ברזל. בעקבות כך, התקיים דיון בקונגרס האמריקאי על מנת לתקצב את הגדלת הסיוע לישראל.[22] בדצמבר 2013 סיים את כהונתו כשגריר.

בינואר 2014 התמנה אורן לפרשן לענייני המזרח התיכון בתחנת הטלוויזיה CNN.[23] בוושינגטון התמנה כעמית דיפלומטי בכיר במכון Atlantic Council.[24] עוד באותה שנה, הקים אורן את המכון ליחסים בינלאומיים בבינתחומי.

בדצמבר 2014, במהלך מערכת הבחירות לכנסת העשרים, הצטרף אורן למפלגת כולנו בראשות משה כחלון והוצב במקום הרביעי ברשימה. הוא נבחר לכנסת לאחר שהסיעה קיבלה 10 מנדטים.[25]

ב-4 באוגוסט 2016 מונה לסגן שר לענייני דיפלומטיה במשרד ראש הממשלה.[26]

לקראת הבחירות לכנסת ה-21 הודיע על פרישה ממפלגת כולנו ומהחיים הפוליטיים.

אורן הקים ומנהל ארגון בשם Israel Advocacy Group (IAG), אשר מטרתו לחזק את הקשר של ישראל עם יהודי ארצות הברית.[27] כמו כן, אורן מכהן כיו״ר מרכז הדס, עמותה הנקראת על שם הדס מלכא. העמותה מעניקה סיוע ותמיכה ללוחמי מג״ב, חללי מג״ב ומשפחותיהם.[28]

חיים אישיים

[עריכת קוד מקור | עריכה]

אורן היה נשוי לסאלי מדריכה למחול ועובדת המרכז לאמנות יהודית ויש להם 3 ילדים משותפים, ו-6 נכדים. התגרש ב-2016. כיום מתגורר ביפו יחד עם רעייתו תמרה.

השחקן והקומיקאי האמריקאי ג'ון רודניצקי הוא אחיינו.

במהלך מלחמת חרבות ברזל, התנדב אורן למילואים בכיתת הכוננות קיבוץ כפר בלום.[29]

אורן באנדרטה לזכר קרבנות אסון מגדלי התאומים לציון 15 שנה לאסון.

אורן הוא מחבר הספר "שישה ימים של מלחמה: המערכה ששינתה את פני המזרח התיכון", שהיה רב מכר של "הניו יורק טיימס" וזכה לפרסי הספר היהודי הלאומי וספר ההיסטוריה של השנה של "לוס אנג'לס טיימס". ב"ניו יורק טיימס" נכתבה ביקורת אוהדת על ספרו זה וה"וושינגטון פוסט" כינה אותו: "הספר הטוב ביותר שנכתב עד כה על מלחמת ששת הימים... שיישאר כנראה הטוב ביותר בעתיד". ביקורות אוהדות התפרסמו גם ב"אטלנטיק", ב"ניו ריפבליק", ב"ניוזוויק" וב"אקונומיסט", והוא צוין לשבח על ידי ההיסטוריונים ג'ון קיגן, בני מוריס ומוטי גולני.

ספרו "עוצמה אמונה ודמיון: ארצות הברית והמזרח התיכון מ־1776 ועד ימינו" עוסק בהיסטוריה של המעורבות האמריקאית במזרח התיכון. הספר פורסם בידי ו"ו נורתון ונעשה אף הוא לרב מכר של "ניו יורק טיימס", וכן זכה לביקורות אוהדות מ"ניוזוויק", מ"וושינגטון פוסט", ממדור הספרים של "הניו יורק טיימס", מ"סן פרנסיסקו כרוניקל" ומ"דה וילמט וויק". הספר יצא בתרגום עברי ב-2019.

ב-2015 אורן פרסם ספר זכרונות באנגלית שנקרא Ally: My Journey Across the America-Israel Divide שהפך לרב מכר של הניו-יורק טיימס. הספר, שתורגם לעברית בשם ״בן ברית״, עורר מחלוקת בשל תיאורו של יחסי ישראל-ארה״ב בימי נתניהו ואובמה.[30]

אורן כתב אף ספרות בדויה: למשל, ספרו מפגש מחודש ("Reunion") עוסק בחיילי יחידת חיל רגלים שלחמו בארדנים הבלגיים במלחמת העולם השנייה והשורדים שבהם הוזמנו חמישים שנה אחרי כן לפגישת מחזור באתרי הקרבות. הדבר פותח אצלם תיבת פנדורה של עימותים מן העבר, על רקע הנוגות של חיי הזיקנה. כמו כן, אורן פרסם עוד ארבעה ספרי מדע בדיוני, רומן, ושלושה קובצי סיפורים קצרים.

ב-2023 פרסם אורן את הספר ״2048: המדינה הייחודית״, בו פירט את חזונו למדינת ישראל ב-2048 (שנת המאה לקיום מדינת ישראל).[31]

רשימת ספרים

[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים

[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  1. ^ מייקל אורן, באתר tchelet.org.il
  2. ^ Michael Oren (2023-11-12), Michael Oren on CNN’s "Anderson Cooper 360" (Nov. 10, 2023), נבדק ב-2024-06-04
  3. ^ Lukash, Alexandra (2024-05-06). "Michael Oren reveals images show liberation of Buchenwald concentration camp". Ynetnews (באנגלית). נבדק ב-2024-06-04.
  4. ^ 1 2 אלכסנדרה לוקש, מייקל אורן חוזר לאלבום המשפחתי – וחושף תמונות משחרור בוכנוולד, באתר ynet, 6 במאי 2024
  5. ^ גלי צה"ל, תוכניתם של ירון דקל ועמית סגל, 23 בפברואר 2017
  6. ^ 1 2 Amy Spiro, Michael Oren dives back into the 1970s, Jewish Insider, ‏2021-05-11 (באנגלית אמריקאית)
  7. ^ 1 2 אריאל כהנא, שליחנו לחדר הסגלגל: הכירו את שגריר ישראל בארה"ב, מייקל אורן, באתר www.makorrishon.co.il, ‏11-12-2012
  8. ^ מייקל אורן, בהכרה צלולה, באתר www.inn.co.il, ‏26.09.19
  9. ^ 1 2 מור אלזון וענת אפרתי כשר, מחייל בודד לשגריר ישראל: מייקל אורן בראיון אישי, באתר ynet, 18 בספטמבר 2013
  10. ^ Kessel, Jerrold (2009-07-12). "Golden envoy". Haaretz (באנגלית). נבדק ב-2024-06-04.
  11. ^ Ynetnews (2010-05-14). "Yeshiva University to honor Michael Oren". Ynetnews (באנגלית). נבדק ב-2024-06-04.
  12. ^ Ambassador Michael Oren | Wilson Center, www.wilsoncenter.org (באנגלית)
  13. ^ The Collapse of the Israel-Palestinian Peace Talks: A Review by Michael Oren, Atlantic Council (באנגלית אמריקאית)
  14. ^ טל שניידר, וושינגטון, השגריר הבא: הכירו את ד"ר מייקל אורן, באתר nrg‏, 2 במאי 2009
  15. ^ נטשה מוזגוביה | ואשינגטון‏, לשגריר ישראל בארצות הברית, מייקל אורן, אין רגע של שקט, באתר וואלה, 25 בספטמבר 2009
  16. ^ אירית עצמון‏, תפקוד דובר צה"ל בעופרת יצוקה, באתר וואלה, 17 בספטמבר 2009
  17. ^ בשיא המתיחות: שגריר ישראל בארה"ב לשעבר הצטרף לכיתת הכוננות בגליל - וואלה חדשות, באתר וואלה, ‏2024-07-31
  18. ^ מייקל אורן, באתר m.knesset.gov.il
  19. ^ על פי הביוגרפיה הקצרה המצורפת לספר שישה ימים של מלחמה, מאת מיכאל אורן.
  20. ^ מתקפה בריח אורנים • טורו השבועי של יוסי אליטוב - חדשות JDN, באתר JDN - חדשות, המגזר החרדי, כלכלה, דעות - עדכונים שוטפים מהארץ ומהעולם, ‏2015-06-19
  21. ^ ח"כ מיכאל אורן בנאום הבכורה: לדאבוני, תחום מדיניות החוץ בישראל נמצא היום במצוקה קשה, באתר main.knesset.gov.il, ‏3-6-2015
  22. ^ נטשה מוזגוביה, הקונגרס מבקש להעביר עוד 680 מיליון דולר למימון כיפת ברזל, באתר הארץ, 22 באפריל 2012
  23. ^ צביקה קליין, התפקיד החדש של מייקל אורן: פרשן ב-CNN‏, באתר nrg‏, 19 בינואר 2014
  24. ^ The Collapse of the Israel-Palestinian Peace Talks: A Review by Michael Oren, Atlantic Council (באנגלית אמריקאית)
  25. ^ חזקי עזרא, מצטרף ראשון למפלגת "כולנו", באתר ערוץ 7, 24 בדצמבר 2014
  26. ^ מתי טוכפלד, ח"כ מייקל אורן ימונה לסגן שר במשרד רה"מ, באתר ישראל היום, 2 באוגוסט 2016
  27. ^ Our Work, Israel Advocacy (באנגלית)
  28. ^ מרכז הדס מלכא, באתר מרכז הדס מלכא
  29. ^ משגריר ישראל בארה"ב לכיתת הכוננות: "אין אופק לסיום המלחמה בצפון", באתר אייס, 31 ביולי 2024
  30. ^ אתר למנויים בלבד אמירה לם, מייקל אורן מציג: בית הקלפים - גרסת השגריר, באתר "ידיעות אחרונות", 9 במרץ 2016
  31. ^ 2048 המדינה הייחודית (עברית אנגלית וערבית) | צומת ספרים, באתר www.booknet.co.il