מייקל ג'יימס אדמס

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
מייקל ג'יימס אדמס
Michael J. Adams
Michael J Adams X-15.jpg
לידה 5 במאי 1930
סקרמנטו, ארצות הברית עריכת הנתון בוויקינתונים
נהרג 15 בנובמבר 1967 (בגיל 37)
יוהנסבורג, ארצות הברית עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה ארצות הברית עריכת הנתון בוויקינתונים
השכלה
תקופת הפעילות ? – 15 בנובמבר 1967 עריכת הנתון בוויקינתונים
פרסים והוקרה
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

מייקל ג'יימס אדמס (5 במאי 1930 - 15 בנובמבר 1967) היה אסטרונאוט אמריקאי, למד בסקרמנטו בהצלחה והצטרף לחיל האוויר של ארצות הברית בשנת 1950, וקיבל את "כנפי הטייס" בשנת 1952.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

תחילת דרכו[עריכת קוד מקור | עריכה]

אדמס נולד בסקרמנטו, קליפורניה ב-5 במאי 1930 למייקל לואיס אדמס וג'ורג'יה בייקר והוא אח של ג'ורג' רוברט אדמס. הוא סיים את לימודיו במכללת סקרמנטו ב-1950, התגייס לחיל האוויר של ארצות הברית וזכה במדליית "כנפי הטייס" ב-Webb AFB, טקסס בשנת 1952.[1][2][3][4]

שירותו בחיל האוויר של ארצות הברית[עריכת קוד מקור | עריכה]

בחיל האוויר של ארצות הברית השתתף כטייס קרב במלחמת הקוריאנים, החלק שהוא השתתף בו היה 30 חודשים, ובה ביצע 49 משימות. בתום השתתפותו במלחמה קיבל כאות הוקרה את מדליית האוויר שניתנה לו על ידי חיל האוויר של ארצות הברית. לאחר שירותו בחיל האוויר קיבל מדליית ארד שניתנה על השתתפותו בחיל האוויר של ארצות הברית. סיים בהצלחה את התואר הראשון בהנדסת אווירונאוטיקה באוניברסיטת אוקלהומה בשנת 1958. בשנת 1962 התקבל לבית ספר של אדוארדס AFB בקליפורניה. שם זכה בתואר הכבוד כי הוא היה התלמיד המצטיין, לאחר מכן הוא למד בבית ספר חקר התעופה והחלל (ARPS) הוא סיים בהצלחה את הבית ספר חקר התעופה והחלל (ARPS) וגם שם קיבל תעודת סיום בהצטיינות.[2][3][4]

תחילת דרכו כאסטרונאוט[עריכת קוד מקור | עריכה]

הוא היה אחד מארבעת טייסי המחקר והחלל של אדוארדס שהשתתפו בתוכנית בת חמישה חודשים של מבחני תרגול נחיתה של נאס"א בחברת מרטין בבולטימור, מרילנד. נבחר להיות אסטרונאוט של החללית שנקראת MOL אבל עזב אותו אחרי שהתקבל לתוכנית X-15. בזמן שהיה בתוכנית הוא למד אלקטרוניקה שקשורה לחלל וסיים אותה לאחר 18 חודשים, וקיבל את התואר השני שלו. ביולי 1966 מייקל התקבל לתוכנית X-15 בפרויקט משותף של נאס"א וחיל האוויר של ארצות הברית. הוא עשה את הטיסה הראשונה שלו ב X 15 ב 6 באוקטובר שנת 1966 במטוס מספר 1. טיסת ה-X-15 השביעית של אדמס התקיימה ב־15 בנובמבר 1967 במטוס מספר שלוש.[1][5][6][2][3][4]

סיפור הטיסה הטרגית ופטירתו של מייקל ג'יימס אדמס[עריכת קוד מקור | עריכה]

סיפור הטרגדיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

הטיסה השביעית של אדמס וגם האחרונה היא הייתה הטרגית ביותר של התוכנית. בשעה 10:30 בבוקר ב־15 בנובמבר 1967, המטוס X-15 מספר שלוש נשר מה- NB-52B בגובה 45,000 רגל מעל אגם דלמר היבש. בשליטת המטוס היה אדמס שביצע את טיסת ה-X-15 השביעית שלו. לאחר מכן הוא המריא במלוא העוצמה, ועבר 85,000 רגל. ואז קרתה הפרעה חשמלית שהסיחה את דעתו ולאדמס לא הייתה שליטה במטוס; לאחר שליטת בקרת גיבוי נאותה, המשיך אדמס. בשעה 10:33 הגיע לגובה שיא של 266,000 רגל.[1][6][2]

בחדר הבקרה של NASA 1, פיקח בקר המשימה פיט נייט על המשימה יחד עם צוות מהנדסים. ה- X-15 החל בסחף איטי וכעבור 40 שניות, המטוס הגיע לגובהו המרבי, הוא יצא לכיוון 15 מעלות. כאשר אדמס התקרב למעלה, הסחף נעצר לזמן קצר, והמטוס פנה 15 מעלות ימינה. ואז החל הסחף שוב; תוך 30 שניות אדמס ירד בזווית ישרה לנתיב הטיסה. בגובה 230,000 רגל, כשהוא נתקל בלחצים דינמיים הגדלים במהירות, ה- X-15 נכנס לסיבוב של Mach 5. בחדר הבקרה של נאס"א 1 לא הייתה שום דרך לפקח על הכיוון, כך שאף אחד לא חשד במצב שעומד לקרות לאדמס. בקרי המשימה לא ידעו שהמטוס עומד להתפרק, ובסופו של דבר המטוס הסתובב לגמרי. נייט (בקר המשימה) יעץ לאדמס שהמטוס היה במצב טוב, אך רק לאחר 15 שניות אדמס הבחין שהמטוס לא במצב טוב; ובשעה 10:34 הגיע קריאה מאדמס לחדר הבקרה שהוא בסכנה. צוות חדרי הבקרה לא ידעו שקורא משהו לאדמס אך ראו תנועות גדולות ואיטיות של התנדנדות המטוס, הם עשו כמיטב יכולתם שה-X-15 ימשיך והם האריכו את המשימה. לאחר מכן, עשה שימוש במשטחי הבקרה אווירודינמית וגם בבקרות התגובה. באמצעות שילוב כלשהו של טכניקת טייס ויציבות אווירודינמית בסיסית המטוס התאושש מהסיבוב בגובה 118,000 רגל ונכנס לצלילת Mach 4.7 הפוכה בזווית שבין 40 ל-45 מעלות. אדמס היה בצלילת גובה גבוהה יחסית והיה לו סיכוי טוב להתגלגל זקוף, לשלוף ולהקים נחיתה. אך כעת נוצרה בעיה טכנית במטוס ובעיה זו מנעה ממחלף הרווח להפחית את הגובה ונוצר בעלייה לחץ דינמי. ה-X-15 החל בתנועה מהירה ובצלילה בגובה 160,000 רגל לדקה. הלחץ הדינמי עלה באופן בלתי נסבל והמטוס התחיל להתקרב לארץ והיה כבר ב-65,000 רגל מהארץ. המטוס החל להתפרק לעיירה יוהנסבורג 10 דקות ו-35 שניות לאחר השיגור. טייס של חיל האוויר שעמד במשימת מרדף מאוחרת הבחין בהריסות הראשיות של המטוס, וכך מייקל ג'יימס אדמס נפטר והמטוס X-15 השלישי נהרס.[4]

פטירתו של מייקל ג'יימס אדמס[עריכת קוד מקור | עריכה]

נפטר בגיל 37 בתאריך 15 בנובמבר 1967 ביוהנסבורג, קרן, קליפורניה, ארצות הברית בטיסת 191 X-X. גובהו שנפטר בX-15 היה כ-80 מיילים (80467 מ') בגובה, ובכך הקריב את עצמו כאסטרונאוט של ארצות הברית. הוענק לו לאחר שנפטר את כנפי אסטרונאוט.[3]

פרסים ואותות הוקרה[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • כנפי הטייס
  • השתתפות במלחמת הקוריאנים
  • מדליית האוויר
  • מדליית הצטיינות של חיל האוויר של ארצות הברית
  • מדליית השירות של האו"ם לקוריאה
  • מדליית ארד על השתתפותו בחיל האוויר של ארצות הברית
  • כנפי האסטרונאוט, לאחר שנפטר
  • שנות שירות ארוכות בחיל האוויר של ארצות הברית

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא מייקל ג'יימס אדמס בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ 1 2 3 מייקל ג'יימס אדמס, Find a grave
  2. ^ 1 2 3 4 מייקל ג'יימס אדמס, TEST & RESEARCH PILOTS, FLIGHT TEST ENGINEERS
  3. ^ 1 2 3 4 קורות החיים של מייקל ג'יימס אדמס, WikiTree
  4. ^ 1 2 3 4 הביוגרפיה של מייקל ג'יימס אדמס, NASA
  5. ^ מידע על מייקל ג'יימס אדמס, Astronautix
  6. ^ 1 2 אלנה, לינדה ופאולו, מייקל ג'יימס אדמס, MOON HOAX: DEBUNKED