מייקל דיוור

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
מייקל דיוור
Michael Deaver
לידה 11 באפריל 1938
בייקרספילד, ארצות הברית עריכת הנתון בוויקינתונים
פטירה 18 באוגוסט 2007 (בגיל 69)
בת'סדה, ארצות הברית עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה ארצות הברית עריכת הנתון בוויקינתונים
השכלה אוניברסיטת המדינה של סן חוזה עריכת הנתון בוויקינתונים
עיסוק יועץ, שדלן
מפלגה המפלגה הרפובליקנית
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

מייקל (מייק) קית' דיוור (באנגלית: Michael Keith Deaver; ‏11 באפריל 1938 – 18 באוגוסט 2007) היה יועץ ושדלן אמריקאי, שכיהן כסגן ראש סגל הבית הלבן תחת ראשי הסגל ג'יימס בייקר ודונלד ריגן בממשלו של הנשיא רונלד רייגן מינואר 1981 עד מאי 1985.[1][2]

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

דיוור נולד בבייקרספילד, קליפורניה למריאן (לבית מאק) ופול דיוור.[3][4] הוא סיים את לימודיו בבית הספר התיכון "דזרט" שבשטח הגלילי "אדוארדס" בסמיכות לבסיס חיל האוויר אדוארדס בשנת 1956.[5] הוא סיים בשנת 1960 תואר ראשון במדע המדינה מקולג' סן חוזה (כיום אוניברסיטת סן-חוזה).[6]

לאחר סיום לימודיו הוא עבד במשך שנה וחצי ב-IBM ולאחר מכן שירת בחיל האוויר של ארצות הברית כחובש. את רוב שירותו עשה במשרד אך את החודשיים האחרונים של שירותו בבסיס חיל האוויר המילטון (אנ') העביר בכתיבת דוחות נתיחה לחללים האמריקאים הראשונים בקרבות במלחמת וייטנאם. בשנת 1962 הוא מונה למנכ"ל בפועל של המפלגה הרפובליקנית במחוז סנטה קלרה, שם עבד בשלוש השנים הבאות.[7] בשנת 1966 עבד דיוור בקמפיין של ג'ורג' כריסטופר (אנ') מהמפלגה הרפובליקנית לתפקיד מועמד המפלגה למושל קליפורניה. מול כריסטופר ניצב השחקן רונלד רייגן שזכה במועמדות המפלגה ולבסוף בתפקיד המושל. לאחר שנבחר למושל, גייס ויליאם פ. קלארק את דיוור לצוות המעבר של רייגן ואז לסגנו. הוא עבד בצוותו של המושל רייגן במשך 8 שנים הבאות, במהלך שתי הכהונות של רייגן כמושל ושם נרקמה ידידות קרובה וארוכת שנים בינו לבין רייגן ורעייתו ננסי רייגן.[7][3]

לאחר כהונתו של רייגן כמושל בשנת 1975, הקים דיוור עם עוזר אחר של רייגן, פיטר הנפורד את חברת יחסי הציבור "דיוור והנפורד", שרייגן והקמפיינים הנשיאותיים שלו היו בין לקוחותיו וכן גם הדמוקרטי יוג'ין מקארתי, קונצרן רוקוול אינטרנשיונל וממשלת טאיוואן.[7] הוא עבד בקמפיין הלא מוצלח של רייגן למועמדות המפלגה הרפובליקנית לנשיאות בשנת 1976. באחת מטיסות הקמפיין במטוסו של רייגן, ביצע דיוור תמרון היימליך על רייגן במטרה לחלץ בוטן שנתקע בגרונו ועל פי הדיווחים הציל את חייו של הנשיא לעתיד.[8] הוא עבד גם בקמפיין המוצלח של רייגן לנשיאות בשנת 1980 ואף על פי שבתחילה הוא לא אהב את הרעיון לעבור לוושינגטון די. סי., בסופו של דבר הוא השתכנע והתמנה לסגן ראש סגל הבית הלבן של הנשיא רונלד רייגן בשנת 1981. הוא היה אחראי בעיקר על לוח האירועים והנאומים של הנשיא ועל יחסי הציבור.[3][6][7]

"הטרויקה" (משמאל לימין) ראש סגל הבית הלבן, ג'יימס בייקר, יועצו של הנשיא אדווין מיס וסגן ראש הסגל מייקל דיוור בבית הלבן, 2 בדצמבר 1981
דיוור עם הנשיא רונלד רייגן בחדר הסגלגל בבית הלבן, ינואר 1984

בזמן שעבד בצוותו של רייגן, עבד דיוור בשיתוף פעולה הדוק עם ראש הסגל ג'יימס בייקר והיועץ לנשיא אדווין מיס. יש שכינו את השלושה "הטרויקה" בשל השפעתם על מדיניות הנשיא במהלך כהונתם בצוות הבית הלבן.[9][10]

ב-30 במרץ 1981, במהלך ניסיון ההתנקשות בנשיא רייגן, דיוור הלך מטרים ספורים מהמתנקש ג'ון הינקלי ג'וניור כשזה ירה לעבר רייגן ופצע אותו, את דובר הבית הלבן, ג'יימס בריידי, שוטר מחוז קולומביה ואיש השירות החשאי. מאוחר יותר תמך דיוור בננסי רייגן בבית החולים בעת שהנשיא היה מאושפז.[9]

כסגן ראש הסגל של הבית הלבן, דיוור עבד בעיקר על ניהול יחסי הציבור והתקשורת של הנשיא והנדס כיצד הציבור האמריקאי יראה את דמותו של רייגן. לפעמים עשה זאת על ידי אירועי תקשורת מהונדסים ויצירת הזדמנויות צילום עבור כלי התקשורת, כגון: ביקור בני הזוג רייגן בחומה הסינית ובצוקי נורמנדי ב-1984 ומילוי שקי חול לאחר השיטפון בלואיזיאנה ב-1983.[3][11]

דיוור התפטר מתפקידו בצוות הבית הלבן במאי 1985. זמן קצר לאחר שהתפטר, הוא הקים את חברת השדלנות המצליחה "מייקל ק. דיוור בע"מ" שבין לקוחותיה היו מדינות כמו קנדה, דרום קוריאה, פוארטו ריקו וערב הסעודית וחברות מסחריות כמו טראנס וורלד איירליינס ופיליפ מוריס.[3]

ב-18 במרץ 1987 הורשע דיוור בעבירות של עדות שקר לאחר שמסר עדויות כוזבות בשימוע בפני הקונגרס.[12] הוא הורשע בשלוש מתוך חמש סעיפי האישום, לאחר שנקבע ששיקר בעדויות שמסר בפני ועדת משנה של הקונגרס ובפני חבר מושבעים גדול פדרלי שחקרו את פעילות השדלנות שלו מול גורמי הממשל ואת ניסיונו להשתמש בקשריו בבית הלבן לצורכי עבודת השדלנות שלו. דיוור האשים את האלכוהוליזם שלו בעדויות השקר שנתן וטען כי הוא גרם לו לפגיעות בזיכרון ובכושר השיפוט. הוא נידון לשלוש שנות מאסר, אך העונש הופחת לשלוש שנות מאסר על תנאי וקנס בגובה 100,000 דולר. על דיוור נגזרו גם 1,500 שעות עבודות שירות ונאסר עליו לעבוד בשדלנות למשך שלוש שנים.[13] בימיה האחרונים של נשיאותו של רייגן עלתה שאלת החנינה, אך רייגן ציין ביומנו כי דיוור אותת על כך שלא יסכים לקבלת חנינה ממנו.[3]

בין השנים 1992–2006 עבד במשרד "אדלמן אינטרנשיונל", סוכנות יחסי ציבור בינלאומית שם התקדם עד למשרת סגן יושב הראש, בין לקוחותיו היו ראש ממשלת בריטניה, טוני בלייר, רפובליקת קזחסטן, מיקרוסופט ווולמארט.[3][6][14] בשנת 2004 לקח חלק משמעותי בארגון הלווייתו של רונלד רייגן.[3] בשנת 2006 הוענק לדיוור תואר לשם כבוד מאוניברסיטת פרנסיסקו מרוקין בגואטמלה סיטי, גואטמלה.[15]

מותו[עריכת קוד מקור | עריכה]

דיוור נפטר מסרטן הלבלב ב-18 באוגוסט 2007 בגיל 69 בביתו בבת'סדה, מרילנד.[16][3] הוא הותיר אחריו את אשתו קרולין איתה התחתן בשנת 1968 ושני ילדיהם אמנדה ובלייר.[6][7]

ספריו[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • מייקל ק' דיוור, מיקי הרסקוביץ, "Behind the Scenes",‏ הוצאת William Morrow & Co, פברואר 1988
  • מייקל ק' דיוור, ננסי רייגן, "A Different Drummer: My Thirty Years with Ronald Reagan",‏ הוצאת Harper Paperbacks, אפריל 2001
  • מייקל ק' דיוור, "Nancy: A Portrait of My Years with Nancy Reagan"‏, הוצאת William Morrow & Co, פברואר 2004
  • מייקל ק' דיוור, "Why I Am a Reagan Conservative",‏ הוצאת Harper Paperbacks, אוגוסט 2006

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא מייקל דיוור בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ Michael Deaver, NNDB
  2. ^ Times, Special to the New York (1985-05-13). "Part Of Our Life-Support System'". The New York Times (באנגלית אמריקאית). ISSN 0362-4331. נבדק ב-2021-05-14.
  3. ^ 1 2 3 4 5 6 7 8 9 Clymer, Adam (2007-08-19). "Michael Deaver, 69, Dies; Shaped Reagan's Image". The New York Times (באנגלית אמריקאית). ISSN 0362-4331. נבדק ב-2021-05-14.
  4. ^ Deaver, Michael K(eith) 1938, Contemporary Authors | HighBeam Research, ‏1 בינואר 2005
  5. ^ Desert Junior-Senior High School, Alumni, Desert Junior-Senior High School (באנגלית אמריקאית)
  6. ^ 1 2 3 4 AP, Michael Deaver, aide to Ronald Reagan, dies, CNN, ‏19 באוגוסט 2007
  7. ^ 1 2 3 4 5 Williams, Marjorie (1987-07-13). "The Perilous Rise Of Michael Deaver". Washington Post (באנגלית אמריקאית). ISSN 0190-8286. נבדק ב-2021-05-14.
  8. ^ Sullivan, Patricia (19 באוגוסט 2007). "Reagan Image-Maker Changed American Politics". The Washington Post. נבדק ב-12 במאי 2010. {{cite news}}: (עזרה)
  9. ^ 1 2 "The Presidential Troika". The New York Times (באנגלית אמריקאית). 1981-04-19. ISSN 0362-4331. נבדק ב-2021-05-14.
  10. ^ Sidey, Hugh (1985-06-03). "The Presidency: The Troika That Worked". Time (באנגלית אמריקאית). ISSN 0040-781X. נבדק ב-2021-05-14.
  11. ^ Staff, Reuters (2007-08-18). "Reagan's adviser Michael Deaver dies". Reuters (באנגלית). נבדק ב-2021-05-14.
  12. ^ "Guide to Federal Records, Michael Deaver". הארכיון הלאומי. נבדק ב-2021-05-14.
  13. ^ Douglass K. Daniel, Michael Deaver, Reagan’s master image-maker, dies at 69, The Seattle Times, ‏2007-08-19 (באנגלית אמריקאית)
  14. ^ "Reagan Image-Maker Changed American Politics" (באנגלית אמריקאית). 2007-08-19. ISSN 0190-8286. נבדק ב-2021-05-14.
  15. ^ "Doctorado Honorífico a Michael K. Deaver durante el Acto de Graduación". University website. Retrieved 2011-02-01.
  16. ^ Sullivan, Patricia; Schudel, Matt (18 באוגוסט 2007). "Reagan Adviser Michael Deaver Dies at 69". The Washington Post. נבדק ב-2007-08-18. {{cite news}}: (עזרה)
אוחזר מתוך "https://he.wikipedia.org/w/index.php?title=מייקל_דיוור&oldid=36012272"