מייקל וולצר

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
ערך מחפש מקורות
רובו של ערך זה אינו כולל מקורות או הערות שוליים, וככל הנראה, הקיימים אינם מספקים.
אנא עזרו לשפר את אמינות הערך באמצעות הבאת מקורות לדברים ושילובם בגוף הערך בצורת קישורים חיצוניים והערות שוליים.
אם אתם סבורים כי ניתן להסיר את התבנית, ניתן לציין זאת בדף השיחה.
ערך מחפש מקורות
רובו של ערך זה אינו כולל מקורות או הערות שוליים, וככל הנראה, הקיימים אינם מספקים.
אנא עזרו לשפר את אמינות הערך באמצעות הבאת מקורות לדברים ושילובם בגוף הערך בצורת קישורים חיצוניים והערות שוליים.
אם אתם סבורים כי ניתן להסיר את התבנית, ניתן לציין זאת בדף השיחה.
יש לערוך ערך זה. ייתכן שהערך סובל מבעיות ניסוח, סגנון טעון שיפור או צורך בהגהה, או שיש לעצב אותו, או מפגמים טכניים כגון מיעוט קישורים פנימיים.
אתם מוזמנים לסייע ולערוך את הערך. אם לדעתכם אין צורך בעריכת הערך, ניתן להסיר את התבנית. ייתכן שתמצאו פירוט בדף השיחה.
יש לערוך ערך זה. ייתכן שהערך סובל מבעיות ניסוח, סגנון טעון שיפור או צורך בהגהה, או שיש לעצב אותו, או מפגמים טכניים כגון מיעוט קישורים פנימיים.
אתם מוזמנים לסייע ולערוך את הערך. אם לדעתכם אין צורך בעריכת הערך, ניתן להסיר את התבנית. ייתכן שתמצאו פירוט בדף השיחה.
מייקל וולצר
Michael Walzer
צילום משנת 2005
צילום משנת 2005
לידה 3 במרץ 1935 (בן 89)
ניו יורק, ארצות הברית עריכת הנתון בוויקינתונים
מקום לימודים אוניברסיטת הרווארד, אוניברסיטת ברנדייס, אוניברסיטת קיימברידג' עריכת הנתון בוויקינתונים
מנחה לדוקטורט Samuel Beer עריכת הנתון בוויקינתונים
מוסדות אוניברסיטת הרווארד עריכת הנתון בוויקינתונים
עיסוק פילוסוף, סוציולוג, סופר, מרצה באוניברסיטה, חוקר מדע המדינה, פוליטיקאי עריכת הנתון בוויקינתונים
הושפע מ ברלין, קאמי, טיילור, מקיאוולי, מרקס
השפיע על מייקל סנדל, אסף שרון
מדינה ארצות הברית עריכת הנתון בוויקינתונים
יצירות ידועות La paradoxa de l’alliberament, Zionism and Judaism: The Paradox of National Liberation עריכת הנתון בוויקינתונים
פרסים והוקרה פרס ד"ר לאופולד לוקאס (1998)
תוכנית פולברייט
מלגת גוגנהיים עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

מייקל וולצראנגלית: Michael Walzer; נולד ב-13 במרץ 1935 בניו יורק) הוא פילוסוף יהודי-אמריקאי העוסק בתחומים רבים: אתיקה ומוסר בימי שלום ובימי מלחמה, צדק חברתי, לאומיות, סובלנות ונושאים שונים הכרוכים בנושאים אלו. וולצר הוא פרופסור אמריטוס במכון למחקר מתקדם שבפרינסטון.

חיבורו המפורסם הוא "מלחמות צודקות ולא צודקות" (1977), בנוסף כתב על צדק חברתי, על סובלנות ועל פוליטיקה. וולצר הרבה לכתוב גם על נושאים יהודיים. במשך למעלה משלושה עשורים הוא כיהן כעורך של כתב העת השמאלי "Dissent" שנוסד על ידי חברי קבוצת האינטלקטואלים של ניו יורק.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

מייקל וולצר נולד וגדל ברובע הברונקס, ניו יורק כבנם הבכור של הורים יוצאי מזרח אירופה. אביו נולד בגליציה בימי השלטון האוסטרו-הונגרי והיה סוחר פרוות. האם נולדה בשטח בלארוס באימפריה הרוסית במשפחה של יהודים ליטאים, ועד לידת בנה הראשון, עבדה כמזכירה במשרד של עורך הדין ג'ון פוסטר דאלס. בשנת 1937 העסק של האב פשט רגל והוא התחיל לעבוד במפעל לייצור נשק עד לשנת 1944. באותה שנה המשפחה עברה לגור בג'ונסטאון, פנסילבניה בה השיג האב משרה של מנהל חנות תכשיטים.

לימודים[עריכת קוד מקור | עריכה]

בסיום התיכון נרשם וולצר הצעיר ללימודי תואר ראשון באוניברסיטת ברנדייס, אותם סיים ב-1953. באוניברסיטה זו התוודע וולצר לאירווינג האו וללואיס קוזר, שלימד אותו את תורתו של קרל מרקס. ב-1954 הוא הצטרף אליהם בהקמת המגזין האינטלקטואלי "דיסנט".

בשנים 1957-1956 בעזרת מלגת פולברייט נסע וולצר לאוניברסיטת קיימברידג' באנגליה כדי לחקור את ההיסטוריה של אנגליה במאות ה-16 וה-17 תחת הדרכתו של ג'פרי אלטון. באנגליה השתתף וולצר במפגשים של חוגי השמאל החדש ובהזדמנות זו הכיר את ראלף מיליבנד ואת איזק דויטשר.

בשובו לארצות הברית למד וולצר באוניברסיטת הרווארד וכתב את עבודת הדוקטורט שלו בתחום ההיסטוריה האנגלית שהתחילה למעשה בקיימברידג' - "מהפכת הקדושים". בהרווארד, הושפע במיוחד מכמה ממוריו - סמואל בר (אנ'), שהדריך את עבודת הדוקטורט, לואיס הארץ וברינגטון מור. את תואר הדוקטור קיבל וולצר ב-1961.

הוראה[עריכת קוד מקור | עריכה]

בין השנים 1962- 1966 לימד באוניברסיטת פרינסטון, אחר כך עבר ללמד בהרווארד עד שנת 1980 אז הפך לחבר קבוע בסגל בית הספר למדעי חברה של המכון למחקר מתקדם בפרינסטון.

דעותיו[עריכת קוד מקור | עריכה]

קהילתנות[עריכת קוד מקור | עריכה]

וולצר מזוהה בדרך כלל עם הפילוסופיה הקהילתנית במדע המדינה, לצד פילוסופים כמו אלסדייר מקינטייר ומייקל סנדל. הקהילתנות מדגישה את מרכזיות הקהילה בגיבוש אופיו של כל אדם - ובפרט, חייו המוסריים. כמו כן, הגישה מתנגדת לתאוריות ליברליות עכשוויות, כגון זו של ג'ון רולס, ומשום שהיא מעמידה במרכז את הקהילה ולא את האינדיבידואל, היא נחשבת לשמאלית וביקורתית[1]. על אף שהוא נחשב לאחד מאבות הגישה, וכמו סנדל ומקינטייר, וולצר אינו אוהב את התווית "קהילתן".

בספרו תחומי הצדק (Spheres of Justice) הציג את תאוריית "השוויון המורכב" לפיה החלוקה הצודקת של הטובין בחברה אינה רק של טובין מסוג אחד, חומרי או רעיוני, אלא חלוקה צודקת היא כזו המחולקת על פי משמעותה החברתית, ואף סוג יחיד של טובין (כמו כסף, או כוח פוליטי) אינו יכול לשלוט בחלוקה ולעוות את חלוקת הטובין במרחבים אחרים. כן טען כי הצדק הוא תקן מוסרי במסגרת חברה מסוימת או אומה מסוימת, ולא ניתן להפוך אותו להפשטה אוניברסלית.

מלחמות[עריכת קוד מקור | עריכה]

בחיבורו המפורסם "מלחמות צודקות ובלתי צודקות" קבע וולצר כי "דוקטרינת המלחמה הצודקת" רק כמלחמת מגן או מלחמת אין־ברירה, ורק בתנאי שתגובת הנתקף הולמת בממדיה את התוקפנות[2]. עם זאת הוא מוכן להצדיק פעולת תגמול במגבלות מסוימות, וכל עוד ארגון האומות המאוחדות אינו יכול לאכוף את החוק הבינלאומי. לשיטתו הוא מגנה ללא סייג פעולות תגמול דוגמת פעולת קיביה והפצצת מפקדות אש"ף בבירות על ידי צה"ל, פעולות בהן נהרגו עשרות חפים מפשע[3]. וולצר סבר שגם בעידן שלאחר כינון האו"ם קיימת הצדקה להענשת מדינה תוקפנית בידי המדינה הנפגעת ואף בידי כל מדינה ריבונית שכן התוקפנות מהווה פגיעה בחברה כולה. לפי גישתו של וולצר כאשר בוצעה הפרה בוטה ואכזרית של "כללי המלחמה הצודקת" ראוי להפר אותם בחזרה, כדי לחזק את ההרתעה ולהבטיח את המשך קיומם בעתיד. וולצר מנמק זאת בהצדקה תועלתנית לפיה רק כך יימנעו מעשי אכזריות קשים עוד יותר[4].

דעות פוליטיות[עריכת קוד מקור | עריכה]

וולצר מזוהה עם עמדות שמאליות מובהקות אך מתונות. הוא התנגד בנחרצות למלחמת עיראק, ואף האשים את גרמניה וצרפת שברפיסותן כלפי עיראק אפשרו לנשיא בוש להוביל למלחמה. וולצר תמך במלחמת אפגניסטן שאותה ראה כמלחמה צודקת.

באשר לסכסוך הישראלי-פלסטיני, הצביע על קיומן של ארבע מלחמות נפרדות הכמוסות בו: מלחמת ישראל על קיומה, מלחמת הפלסטינים על עצמאותם, מלחמת ישראל לשלוט בשטחים ומלחמת הפלסטינים להשמיד את ישראל. רק לשתי המלחמות הראשונות הוא מוצא הצדקה. מנגד, אמר כי תחושתו היא שהשמאל באירופה מתייחס לישראל ביתר עוינות מלמדינות הנוקטות צעדי כיבוש חמורים יותר[דרוש מקור]. הוא יצא נגד הקמפיין ה-BDS להחרמת ישראל המתבסס על החרם שהונהג נגד משטר האפרטהייד בדרום אפריקה. אך תומך בחרם על מוצרים מההתנחלויות. בשנת 2017 העביר ביקורת על החוק האוסר על זרים הקוראים לחרם על ההתנחלויות להיכנס לישראל, לטענתו החוק עוזר מאוד לתנועת ה-BDS, מפני שאנשים שהיו ביקורתיים כלפי הממשל בישראל אך גם נגד ה-BDS יחשבו כעת שהחרם עובד, כי הממשלה בישראל מפחדת[5].

פרסים ואותות הוקרה[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • 1971 - חבר באקדמיה האמריקאית לאמנויות ולמדעים
  • 2003 - תואר דוקטור לשם כבוד של אוניברסיטת תל אביב
  • אפריל 2008 - הפרס "עדשת שפינוזה" (Spinoza Lens), פרס דו-שנתי הולנדי לאתיקה
  • פרופסור אמריטוס במכון למחקר מתקדם בפרינסטון
  • 2016 - חבר מתכתב של האקדמיה הבריטית

מספריו בעברית[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

מכתביו

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]