מייקל ויליאמס (כדורסלן)

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
מייקל ויליאמס
Micheal Williams
לידה 23 ביולי 1966 (בן 54)
דאלאס, טקסס, ארצות הברית
עמדה רכז
גובה 1.88 מטרים
מספר 4, 14, 21, 24
מכללה אוניברסיטת ביילור
דראפט בחירה מספר 48, 1988
דטרויט פיסטונס
קבוצות כשחקן
1988–1989
1989
1989–1990
1990–1992
1992–1999
1999
דטרויט פיסטונס
פיניקס סאנס
שארלוט הורנטס
אינדיאנה פייסרס
מינסוטה טימברוולבס
טורונטו ראפטורס
הישגים כשחקן
זכייה באליפות ה-NBA‏ (1989)
חמישיית ההגנה השנייה של העונה (1992)

מייקל דאגלס ויליאמסאנגלית: Micheal Douglas Williams; נולד ב-23 ביולי 1966) הוא כדורסלן עבר אמריקאי, אשר שיחק בליגת ה-NBA בין השנים 1988–1999. ממוצעיו הכוללים לאורך 11 עונותיו בליגה הם 11.0 נקודות, 5.8 אסיסטים, 2.5 ריבאונדים ו-1.7 חטיפות למשחק.[1] מחזיק בשיא ה-NBA לקליעות רצופות מקו העונשין ללא החטאה, עם 97 קליעות עונשין רצופות.[2]

קריירת מכללות[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויליאמס נולד וגדל בדאלאס שבטקסס, ובין השנים 1984–1988 למד באוניברסיטת ביילור אשר בעיר וייקו הסמוכה. בכל 4 עונותיו בקבוצת הכדורסל של האוניברסיטה שימש כשחקן חמישייה קבוע, ולאורך התקופה רשם ממוצעים כוללים של 16.1 נקודות, 4.0 אסיסטים, 2.9 ריבאונדים ו-2.5 חטיפות למשחק.[3] בעונת 1987/1988 הוביל את הקבוצה, לצדו של דריל מידלטון, להעפלתה הראשונה מזה 38 שנים לטורניר אליפות המכללות; במשחק הראשון של הטורניר הפסידה ביילור מול אוניברסיטת ממפיס בתוצאה 60–75, והודחה מהטורניר.[4]

קריירת משחק ב-NBA[עריכת קוד מקור | עריכה]

בדראפט ה-NBA‏ 1988 נבחר ויליאמס בבחירה ה-48, על ידי דטרויט פיסטונס.[5] לאורך עונת הרוקי שלו קלע 2.6 נקודות למשחק, ובסיומה זכה עם דטרויט באליפות ה-NBA הראשונה בתולדותיה. בעונתו השנייה ב-NBA שותף ב-28 משחקים בסך הכול כשחקן פיניקס סאנס ושארלוט הורנטס, ותרם 5.6 נקודות בממוצע למשחק.

לקראת עונת 1990/1991 חתם ויליאמס באינדיאנה פייסרס, במדיה פרח בשנתיים הבאות.[6] בפלייאוף 1991 הצטיין עם ממוצעים של 20.6 נקודות, 8.4 אסיסטים ו-2.8 חטיפות למשחק, אולם קבוצתו הודחה על ידי בוסטון סלטיקס כבר בסיבוב הראשון, בתוצאה 2–3. בעונה העוקבת המשיך לשמש כשחקן חמישייה קבוע, העמיד ממוצעים של 15.0 נקודות, 8.2 אסיסטים ו-2.9 חטיפות למשחק (שני בליגה), ונבחר לחמישיית ההגנה השנייה של העונה. על אף יכולתו הגבוהה, לצדם של רג'י מילר, צ'אק פרסון, דטלף שרמפף וריק סמיתס, שוב הודחו הפייסרס על ידי הסלטיקס בסיבוב הפלייאוף הראשון, הפעם בתוצאה 0–3.

בקיץ 1992 הועבר יחד עם פרסון בטרייד למינסוטה טימברוולבס, בתמורה לסם מיטשל ופו ריצ'רדסון.[7] בשתי עונותיו הראשונות במינסוטה היה אחד השחקנים המובילים של הקבוצה, עם ממוצעים של 14.4 נקודות, 8.0 אסיסטים ו-1.9 חטיפות למשחק, אך הטימברוולבס נותרו אחת הקבוצות החלשות ב-NBA, ורשמו מאזן כולל של 39 ניצחונות ו-125 הפסדים. בין 24 במרץ ל-9 בנובמבר 1993 קבע ויליאמס את שיא ה-NBA לקליעות רצופות מקו העונשין ללא החטאה, עם 97 קליעות עונשין רצופות.[2]

בשל פציעות בכף רגלו שיחק ויליאמס ב-35 משחקים בסך הכול לאורך 4 עונותיו הבאות במינסוטה. בינואר 1999 הועבר לטורונטו ראפטורס במסגרת טרייד בין שלוש קבוצות, וכבר לאחר שני משחקים שוחרר מהקבוצה ופרש ממשחק, בגיל 32.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]