מייקל קיוונוקה
קיוונוקה בהופעה בפסטיבל הגאז' במונטרה, 2012 | |
לידה |
3 במאי 1987 (בן 37) לונדון, אנגליה |
---|---|
מוקד פעילות | הממלכה המאוחדת |
תקופת הפעילות | מ-2011 |
מקום לימודים | אוניברסיטת וסטמינסטר, Fortismere School |
סוגה | סול, פולק רוק, פולק |
שפה מועדפת | אנגלית |
כלי נגינה | גיטרה, שירה |
חברת תקליטים | פולידור רקורדס, Communion Music |
http://michaelkiwanuka.com | |
פרופיל ב-IMDb | |
מייקל סמואל קיוונוקה (באנגלית: Michael Samuel Kiwanuka; נולד ב-3 במאי 1987) הוא זמר-יוצר וגיטריסט בריטי. בשל סגנונו המוזיקלי המשלב פולק ומוזיקת נשמה, הושווה קיוונוקה למוזיקאים דוגמת מרווין גיי, ביל וית'רס, אוטיס רדינג ואחרים. בשנת 2012 זכה בתואר המוזיקאי המבטיח ביותר של השנה, בסקר של ה-BBC.
ביוגרפיה
[עריכת קוד מקור | עריכה]קיוונוקה נולד בהארינגיי שבצפון לונדון, בן להורים מאוגנדה, שהגיעו לאנגליה לאחר שברחו ממשטר אידי אמין. לאחר סיום לימודיו התיכוניים בבית הספר "Fortismere" שבעיר בשנת 2005, החל ללמוד בפקולטה לאומנויות, עיצוב ומדיה באוניברסיטת "ווסטמינסטר".
בתחילת דרכו המוזיקלית, שימש קיוונוקה כנגן גיטרה לצד אמני ההיפ הופ באשי (Bashy) וצ'יפ (Chip), בטרם יצא לדרך עצמאית. בשנת 2011, חתם קיוונוקה עם חברת התקליטים "Communion", אשר הפיקה לו את שתי ה-EP's הראשונים שלו, בהם "Tell Me A Tale", שיצא ב-13 ביוני 2011.
באותה שנה הצטרף לסיבוב ההופעות השני של אדל "Adele Live", אשר החל ב-21 במרץ 2011. בהמשך הופיע עימה במסגרת פסטיבל המוזיקה של אפל. ב-25 ביוני 2011, הופיע בפסטיבל "Calling" שנערך בהייד פארק שבמרכז לונדון.
בשנת 2011, חתם קיוונוקה על חוזה הקלטות עם חברת "פולידור". בשנת בינואר 2012, זכה בתואר "המוזיקאי המבטיח ביותר של השנה", בסקר של ה-BBC.
ב-12 במרץ 2012 הוציא קיוונוקה את אלבום הסולו הראשון שלו "Home Again", אשר זכה לביקורות חיוביות[1][2].
בשנת 2013 הוא הופיע על הבמה המרכזית בפסטיבל הג'אז לאב סופרים.
ב-15 ביולי 2016 יצא אלבומו השני "Love & Hate", בהפקתו של דיינג'ר מאוס, אשר זכה אף הוא לשבחי המבקרים[3][4]. ב-1 בנובמבר 2019 יצא אלבומו השלישי, "Kiwanuka", גם הוא בהפקתו של דיינג'ר מאוס.
סגנון מוזיקלי
[עריכת קוד מקור | עריכה]סגנונו המוזיקלי של קיוונוקה מאופיין בשילוב של פולק רוק עם מאפיינים של מוזיקת סול. בשל כך, הוא הוזכר, בין היתר, עם אמנים כמו אייזק הייז, בשל שיריו הארוכים והעיבודים המורכבים והעשירים, ביל ויתרס, בשל הדומיננטיות של הגיטרה האקוסטית בשיריו, ואוטיס רדינג, בשל קולו המחוספס[5].
דיסקוגרפיה
[עריכת קוד מקור | עריכה]אלבומי אולפן
[עריכת קוד מקור | עריכה]- Home Again - 2012
- Love & Hate - 2016
- 2019 - Kiwanuka
- Small Changes - 2024
מיני אלבומים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- Tell Me a Tale EP - 2011
- 2011 - iTunes Festival: London 2011
- I'm Getting Ready EP - 2011
- You've Got Nothing to Lose - 2014
סינגלים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- Home Again - 2012
- I'm Getting Ready - 2012
- I'll Get Along - 2012
- Bones - 2012
- Tell Me a Tale - 2013
- Black Man in a White World - 2016
- One More Night - 2016
- 2017 - Cold Little Heart
- 2019 - You Ain't the Problem
- 2019 - Hero
- 2019 - Piano Joint (This Kind of Love)
- 2021 - Beautiful Life
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- אתר האינטרנט הרשמי של מייקל קיוונוקה
- מייקל קיוונוקה, ברשת החברתית פייסבוק
- מייקל קיוונוקה, ברשת החברתית אקס (טוויטר)
- מייקל קיוונוקה, ברשת החברתית אינסטגרם
- מייקל קיוונוקה, סרטונים בערוץ היוטיוב
- מייקל קיוונוקה, במסד הנתונים הקולנועיים IMDb (באנגלית)
- מייקל קיוונוקה, באתר אפל מיוזיק (באנגלית)
- מייקל קיוונוקה, באתר ספוטיפיי
- מייקל קיוונוקה, באתר סאונדקלאוד (באנגלית)
- מייקל קיוונוקה, באתר Last.fm (באנגלית)
- מייקל קיוונוקה, באתר AllMusic (באנגלית)
- מייקל קיוונוקה, באתר MusicBrainz (באנגלית)
- מייקל קיוונוקה, באתר דיזר
- מייקל קיוונוקה, באתר Yandex.Music (ברוסית)
- מייקל קיוונוקה, באתר Discogs (באנגלית)
- מייקל קיוונוקה, באתר Songkick (באנגלית)
- מייקל קיוונוקה, באתר Genius
- מייקל קיוונוקה, באתר בנדקמפ
- מייקל קיוונוקה, באתר בילבורד (באנגלית)
- מייקל קיוונוקה, באתר טיידל (באנגלית)
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ Gareth James, Michael Kiwanuka - Home Again, CLASH.com, March 7,2012
- ^ איל רוב, מייקל קיוואנוקה: בדיוק המוזיקה שהיינו צריכים עכשיו - וואלה תרבות, באתר וואלה, 25 במרץ 2012
- ^ Alex Petridis, Michael Kiwanuka: Love & Hate review – soul-searching with the tang of authenticity, The Guardian, July 14, 2016
- ^ מייקל קיוואנוקה, Love & Hate, באתר "חרסונקי מיוזיק", יולי 2016
- ^ בן שלו, מייקל קיוונוקה, התקווה השחורה החדשה של הסול הבריטי, באתר הארץ, 1 באוגוסט 2016