מייקל קיוונוקה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
מייקל קיוונוקה
Michael Kiwanuka.jpg
קיוונוקה בהופעה בפסטיבל הגאז' במונטרה
לידה 3 במאי 1987 (בן 30)
לונדון, אנגליה
סוגה סול, פולק רוק, פולק
עיסוק זמר-יוצר, מוזיקאי, מלחין, זמר עריכת הנתון בוויקינתונים
כלי נגינה גיטרה, שירה
חברת תקליטים פולידור רקורדס, Communion Music
Allmusic mn0002759830
http://michaelkiwanuka.com
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

מייקל קיוונוקה (באנגלית: Michael Kiwanuka; נולד ב-3 במאי 1987) הוא זמר-יוצר בריטי. בשל סגנונו המוזיקלי המשלב פולק ומוזיקת נשמה, הושווה קיוונוקה למוזיקאים דוגמת מרווין גיי, ביל ווית'רס, אוטיס רדינג ואחרים. בשנת 2012, זכה בתואר המוזיקאי המבטיח ביותר של השנה, בסקר של ה-BBC.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

קיוונוקה נולד בצפון לונדון, בן להורים מאוגנדה, שהגיעו לאנגליה לאחר שברחו ממשטר אידי אמין. לאחר סיום לימודיו התיכוניים בבית הספר "Fortismere" שבעיר בשנת 2005, החל ללמוד בפקולטה לאומנויות,עיצוב ומדיה באוניברסיטת "ווסטמינסטר".

בתחילת דרכו המוזיקלית, שימש קיוונוקה כנגן גיטרה לצד אמני ההיפ הופ באשי (Bashy) וצ'יפ (Chip), בטרם יצא לדרך עצמאית. בשנת 2011, חתם קיוונוקה עם חברת התקליטים "Communion", אשר הפיקה לו את שתי ה-EP's הראשונים שלו, בהם "Tell Me A Tale", שיצא ב-13 ביוני 2011.

באותה שנה הצטרף לסיבוב ההופעות השני של אדל "Adele Live", אשר החל ב-21 במרץ 2011. בהמשך הופיע עימה במסגרת פסטיבל המוזיקה של אפל. ב- 25 ביוני 2011, הופיע בפסטיבל "Calling" שנערך בהייד פארק שבמרכז לונדון.

בשנת 2011, חתם קיוונוקה על חוזה הקלטות עם חברת "פולידור". בשנת בינואר 2012, זכה בתואר "המוזיקאי המבטיח ביותר של השנה", בסקר של ה-BBC.

ב-12 במרץ 2012, הוציא את אלבום הסולו הראשון שלו "Home Again", אשר זכה לביקורות חיוביות.[1][2] ב-15 ביולי 2016, יצא אלבומו השני "Love & Hate", אשר זכה אף הוא לשבחי המבקרים.[3][4]

סגנון מוזיקלי[עריכת קוד מקור | עריכה]

סגנונו המוזיקלי של קיוונוקה מאופיין בשילוב של פולק רוק עם מאפיינים של מוזיקת סול. בשל כך, הוא הוזכר, בין היתר, עם אמנים כמו אייזק הייז, בשל שיריו הארוכים והעיבודים המורכבים והעשירים, ביל ויתרס, בשל הדומיננטיות של הגיטרה האקוסטית בשיריו, ואוטיס רדינג, בשל קולו המחוספס.[5]

דיסקוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

אלבומי אולפן[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • Home Again - 2012
  • Love & Hate - 2016

מיני אלבומים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • Tell Me a Tale EP - 2011
  • iTunes Festival: London 2011
  • I'm Getting Ready EP - 2011
  • You've Got Nothing to Lose - 2014

סינגלים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • Home Again - 2012
  • I'm Getting Ready - 2012
  • I'll Get Along - 2012
  • Bones - 2012
  • Tell Me a Tale - 2013
  • Black Man in a White World - 2016
  • One More Night - 2016

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]