מייק אינגלנד

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
מייק אינגלנד
Mike England
אין תמונה חופשית
אין תמונה חופשית
מידע אישי
לידה 2 בדצמבר 1941 (בן 82)
הוליוול, פלינטשייר, הממלכה המאוחדת
שם מלא הרולד מייקל אינגלנד
גובה 1.88 מ'
עמדה מגן
מועדונים מקצועיים כשחקן*
שנים מועדונים הופעות (ש)
1959–1966
1966–1975
1975–1979
1975–1976
1979–1980
בלקברן רוברס
טוטנהאם הוטספר
סיאטל סאונדרס
קארדיף סיטי
קליבלנד פורס
165 (21)
300 (14)
106 (6)
40 (1)
11 (0)
נבחרת לאומית כשחקן
1962–1974 נבחרת ויילס בכדורגל ויילס 49 (4)
קבוצות כמאמן
1980–1988 ויילס
* הנתונים מתייחסים למשחקי הליגה בלבד
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

הרולד מייקל אינגלנדאנגלית: Harold Michael England; נולד ב-2 בדצמבר 1941) ידוע בעיקר בשם מייק אינגלנד. אינגלנד היה כדורגלן עבר ולשי ששיחק בעמדת המגן. אינגלנד אף החזיק בתואר הקפטן הצעיר ביותר אי פעם בנבחרת וויילס עד 2011.

קריירה[עריכת קוד מקור | עריכה]

אינגלנד נהג לשחק כבלם או כמגן מרכזי, הוא החל את הקריירה שלו בבלקבורן רוברס ב-1959 לפני שעבר לטוטנהאם הוטספר ביולי 1966, בסופו של דבר אינגלנד זכה בארבעה גביעים.

ב-11 באפריל 1962, בגיל 20, רשם אינגלנד את הופעת הבכורה שלו בנבחרת ויילס בניצחון 0-4 מול נבחרת צפון אירלנד.[1]

אינגלנד רשם 49 הופעות בינלאומיות עבור ויילס במשך שתים עשרה שנים, כשהוא כבש 4 שערים.

ב-1975, הודיע אינגלנד על פרישה ממשחק פעיל, בגיל 33.[2]

קריירת אימון[עריכת קוד מקור | עריכה]

לאחר פרישתו, אינגלנד אימן את נבחרת ויילס ממרץ 1980 עד פברואר 1988. תקופתו כמאמן התאפיינה בשורה של תסכולים הכוללים כוח אדם מוגבל בצוות, אך עם שחקנים מוכשרים כמו נוויל סאות'ול, איאן ראש, מארק יוז ומיקי תומאס.

אינגלנד פוטר מתפקיד מאמן ויילס ב-3 בפברואר 1988, לאחר שעוד קמפיין מוקדמות הסתיים בכישלון. הנבחרת הייתה הדבר היחיד והאחרון שיצא לו לאמן אי פעם בכדורגל. מאוחר יותר הוא ניהל בית אבות בצפון ויילס, ולאחר מכן ניהל שני בתי אבות ובית עסק משלו לעץ.[3]

תארים[עריכת קוד מקור | עריכה]

טוטנהאם הוטספר

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ תקציר המשחק בין ויילס לצפון אירלנד 1962, באתר TRANSFERMARKT
  2. ^ מייק אינגלנד פרש מכדורגל, באתר JPGRESS, ‏4 במרץ 1975
  3. ^ Yesterday's men, BBC SPORT, ‏6 באוקטובר 2004