מייק ניולין
 | |
| ניולין בשנת 1970 | |
| לידה |
2 בינואר 1949 (בן 75) פורטלנד, אורגון, ארצות הברית |
|---|---|
| עמדה | קלע |
| גובה | 1.93 מטרים |
| מספר | 14 |
| מכללה | אוניברסיטת יוטה |
| דראפט |
בחירה מספר 24, 1971 יוסטון רוקטס |
| קבוצות כשחקן | |
|
1971–1979 1979–1981 1981–1982 |
יוסטון רוקטס ניו ג'רזי נטס ניו יורק ניקס |
מייקל "מייק" ניולין (באנגלית: Michael "Mike" Newlin; נולד ב-2 בינואר 1949) הוא כדורסלן עבר אמריקאי, אשר שיחק בליגת ה-NBA בין השנים 1971–1982. ממוצעיו הכוללים לאורך 11 עונותיו בליגה הם 14.9 נקודות, 4.0 אסיסטים ו-3.0 ריבאונדים למשחק.[1]
קריירת מכללות[עריכת קוד מקור | עריכה]
ניולין נולד בפורטלנד שבאורגון, וגדל בעיר לה קניאדה פלינטרידג' שבקליפורניה. בין השנים 1967–1971 למד באוניברסיטת יוטה, ובכל שלוש עונותיו בקבוצת הכדורסל של האוניברסיטה הוביל את קלעיה, עם ממוצע כולל של 23.1 נקודות בממוצע למשחק.[2] מאמן הקבוצה באותה תקופה היה חבר היכל התהילה של הכדורסל לעתיד ג'ק גארדנר.
קריירת משחק[עריכת קוד מקור | עריכה]
בדראפט ה-NBA 1971 נבחר ניולין בבחירה ה-24 על ידי יוסטון רוקטס, אשר עברה באותו הקיץ מסן דייגו ליוסטון.[3] בעונות הבאות היה אחד השחקנים המובילים של הרוקטס, לצדם של רודי טומג'נוביץ', קלווין מרפי ומוזס מלון, והשתתף עם הקבוצה בפלייאוף ה-NBA בעונות 1975, 1977 ו-1979. בפלייאוף 1977 גברה יוסטון על וושינגטון בולטס (4–2), בדרך להעפלה הראשונה בתולדותיה לגמר האזור המערבי; בסדרת גמר המערב עצמה, הפסידו הרוקטס מול פילדלפיה 76' בתוצאה 2–4.
באוקטובר 1979, לאחר 8 עונות ביוסטון, הועבר ניולין בטרייד לניו ג'רזי נטס תמורת בחירת דראפט עתידית.[4] בשתי עונותיו עם הנטס הוביל את קלעי הקבוצה, עם ממוצעים של 20.9 ו-21.4 נקודות למשחק, בהתאמה, אולם את שתי העונות סיימה ניו ג'רזי במקום העשירי (מתוך 11) באזור המזרחי. ב-16 בדצמבר 1979 קלע שיא קריירה של 52 נקודות בהפסד קבוצתו מול בוסטון סלטיקס.[5]
לקראת עונת 1981/1982 הועבר בטרייד לניו יורק ניקס, בתמורה לשחקן העונה השנייה מייק וודסון.[6] בעונתו היחידה עם הניקס קלע 9.3 נקודות בממוצע למשחק כשחקן ספסל, ובקיץ 1982 שוחרר מהקבוצה ופרש ממשחק, בגיל 33.
ב-9 מתוך 11 עונותיו ב-NBA היה אחד מעשרת קלעי העונשין הטובים ביותר של העונה, ובעת פרישתו ניצב במקום הרביעי בתולדות הליגה באחוזי קליעה מהעונשין לאורך הקריירה (אחרי ריק בארי, קלווין מרפי וביל שרמן), עם 87.0%.[7]
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- פרופיל, באתר Basketball-Reference
- פרופיל, באתר Sports-Reference
- פרופיל, באתר ליגת ה-NBA
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ סטטיסטיקות הקריירה של ניולין ב-NBA, באתר basketball-reference.com
- ^ סטטיסטיקות המכללות של ניולין, באתר sports-reference.com
- ^ רשימת הנבחרים בדראפט 1971, באתר basketball-reference.com
- ^ גאונות היא התמדה בהסוואה, באתר ספורטס אילוסטרייטד, 30 במרץ 1981
- ^ סטטיסטיקות המשחק בין הנטס לסלטיקס, באתר basketball-reference.com
- ^ הניקס מצרפים את ניולין, באתר הניו יורק טיימס, 10 ביוני 1981
- ^ רשימת מובילי הליגה באחוזי קליעה מהעונשין, נכון לשנת 1982, באתר basketball-reference.com