מייק שומייקר

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
מייק שומייקר
Mike Shoemaker
לידה 11 במרץ 1960 (בן 64)
סיינט פיטרסברג, פלורידה, ארצות הברית עריכת הנתון בוויקינתונים
כינוי Mike עריכת הנתון בוויקינתונים
השכלה האקדמיה הימית של ארצות הברית עריכת הנתון בוויקינתונים
השתייכות צי ארצות הברית
תקופת הפעילות 19822018 (כ־36 שנים)
דרגה תת אדמירל (צי ארצות הברית) תת-אדמירל
תפקידים בשירות
  • מפקד כנף 17
  • מפקד קבוצת התקיפה 9
  • מפקד קבוצת התקיפה 3
  • מפקד חיל האוויר האטלנטי
  • מפקד כוחות האוויר של צי ארצות הברית
עיטורים
מדליית השירות המצוין של הצי  מדליית השירות המצוין של הצי
לגיון ההצטיינות (לגיונר) לגיון ההצטיינות (6)
מדליית האוויר מדליית האוויר (3)
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

טרוי "מייק" שומייקראנגלית: Troy "Mike" Shoemaker) הוא קצין בדימוס בדרגת תת-אדמירל בצי ארצות הברית. בתפקידו האחרון שירת כמפקד כוחות האוויר של הצי.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

שומייקר נולד בסיינט פיטרסברג שבפלורידה. ב-1982 סיים תואר ראשון בהצטיינות בהנדסת מערכות מהאקדמיה הימית של ארצות הברית.

ביולי 1984 סיים הכשרתו כטייס צי. שירת בפעילות מבצעית כטייס מטוסי ווט A-7 קורסייר II בטייסת התקיפה הקלה 105 שהוצבה על נושאת המטוסים "USS Forrestal", שירת בטייסת 174, כמדריך טיסה בטייסת 122 ובטייסת 106, שירת בכנף 3 על נושאת המטוסים "ג'ון פ. קנדי", כטייס F/A-18 הורנט בטייסת 105 בעת שהוצבה על נושאת המטוסים "דוויט אייזנהאור", על נושאת המטוסים "אנטרפרייז" ועל נושאת המטוסים "הארי טרומן".

פיקד על טייסת 105, על טייסת האימון 106 ובמאי 2006 מונה למפקד כנף 17 בעת שהוצבה על נושאת המטוסים "ג'ורג' וושינגטון".

תפקידי המטה שלו כללו שירות כראש ענף שיבוץ קציני תעופה בפיקוד כוח האדם של הצי, כעוזר למפקד צי האוקיינוס השקט, כעוזר סגן ראש המבצעים הימיים ועוזר למפקד פיקוד האוקיינוס השקט של ארצות הברית. באוקטובר 2008 קודם לדרגת אדמירל משנה ומונה לעוזר למפקד פיקוד כוח האדם במטה הצי.

במאי 2011 מונה למפקד קבוצת התקיפה 9 בראשות נושאת המטוסים "אברהם לינקולן". באוקטובר 2012 מונה למפקד קבוצת התקיפה 3 בראשות נושאת המטוסים "ג'ון ס. סטניס". ביוני 2013 מונה למפקד חיל האוויר האטלנטי.

בינואר 2015 קודם לדרגת תת-אדמירל ומונה למפקד כוחות האוויר של הצי, שירת בתפקיד עד פרישתו בינואר 2018.

במהלך שירותו עוטר שש פעמים באות לגיון ההצטיינות, במדליית השירות הראוי לשבח של משרד ההגנה, שלוש פעמים במדליית השירות הראוי לשבח של הכוחות המזוינים ושלוש פעמים במדליית האוויר, מהן אחת עם סימן V לגבורה.

הוא צבר למעלה מ-4,400 שעות טיסה בעיקר על מטוסי ווט A-7 קורסייר II ומטוסי F/A-18 הורנט, וביצע 1,066 נחיתות על נושאות מטוסים.

שומייקר בוגר תוכנית הלימודים מרחוק של מכללת המלחמה של הצי ובוגר המכללה למטה של הכוחות המשולבים.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא מייק שומייקר בוויקישיתוף