מיירה הס

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
מיירה הס
Myra Hess
לידה 25 בפברואר 1890
המפסטד, הממלכה המאוחדת של בריטניה הגדולה ואירלנד עריכת הנתון בוויקינתונים
פטירה 25 בנובמבר 1965 (בגיל 75)
23, Cavendish Close Nw8, הממלכה המאוחדת עריכת הנתון בוויקינתונים
מוקד פעילות הממלכה המאוחדת עריכת הנתון בוויקינתונים
מקום לימודים האקדמיה המלכותית למוזיקה, בית ספר גילדהול למוזיקה ודרמה עריכת הנתון בוויקינתונים
שפה מועדפת אנגלית עריכת הנתון בוויקינתונים
כלי נגינה פסנתר עריכת הנתון בוויקינתונים
פרסים והוקרה
  • גבירה מפקדת במסדר האימפריה הבריטית (1941)
  • מפקדת במסדר האימפריה הבריטית (1936)
  • מדליית הזהב של החברה הפילהרמונית המלכותית (1942)
  • מדליית ולטר וילסון קובלט עריכת הנתון בוויקינתונים
פרופיל ב-IMDb
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

מיירה הסאנגלית: Myra Hess‏; 25 בפברואר 1890 - 25 בנובמבר 1965), פסנתרנית יהודיה בריטית.

חייה[עריכת קוד מקור | עריכה]

מיירה הס נולדה בלונדון למשפחה יהודית ולמדה באקדמיה המלכותית למוזיקה אצל טוביאס מאהטאי. הופעת הבכורה שלה הייתה בשנת 1907, בנגינת הקונצרט הרביעי לפסנתר מאת בטהובן בניצוח סר תומאס ביצ'ם. לאחר זאת יצאה למסע הופעות בבריטניה ובאמריקה הצפונית.

פרסום רב יותר קנתה בשנות מלחמת העולם השנייה. כיוון שכל אולמות הקונצרטים נסגרו, ארגנה מיירה הס סדרת קונצרטים לשעת צהריים בגלריה הלאומית, וברבים מהם ניגנה בעצמה. לאות הוקרה על הקונצרטים האלה הוענק לה תואר הכבוד Dame בשנת 1941.

הס נודעה בעיקר במוצרט, בטהובן ושומאן, אבל היה לה רפרטואר רחב, החל בדומניקו סקרלטי וכלה ביצירות בנות זמנה. היא ניגנה בביצוע בכורה הן את הסונאטה לפסנתר והן את הקונצרטו לפסנתר של האוורד פרגוסון. כמו כן הרבתה לנגן מוזיקה קאמרית וניגנה בדואו פסנתר עם דודניתה, איירין שארר.

פרי עבודתה המפורסם הוא עיבוד לפסנתר של פרק המקהלה "Jesu, bleibet meine Freude" מתוך הקנטטה מס' 147 של יוהאן סבסטיאן באך, Herz und Mund und Tat und Leben.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא מיירה הס בוויקישיתוף