מיכאיל אילריונוביץ' וורונצוב
 | |||||
| לידה |
12 ביולי 1714 (יוליאני) מינסק, הדוכסות הגדולה של ליטא  | ||||
|---|---|---|---|---|---|
| פטירה |
15 בפברואר 1767 (בגיל 52) מוסקבה, האימפריה הרוסית | ||||
| מדינה |
האימפריה הרוסית | ||||
| תארים |
רוזן | ||||
| בת זוג |
Anna Vorontsova (מ-1742) | ||||
| ילדים |
Anna Mikhailovna Stroganova | ||||
| פרסים והוקרה |
| ||||
| |||||
  | |||||
מיכאיל אילריונוביץ' וורונצוב (ברוסית: Михаил Илларионович Воронцов; 12 ביולי 1714 – 15 בפברואר 1767) היה מדינאי רוסי בתקופת יליזבטה, קיסרית רוסיה, קנצלר החל משנת 1758 ועד 1763.
חייו
[עריכת קוד מקור | עריכה]וורונצוב נולד במשפחת אצילים וכבר בגיל 14 החל לשרת בסביבת הנסיכה יליזבטה. ביחד עם פיוטר שובלוב ליווה את הנסיכה בערב ההפיכה השלטונית. בהמשך היה בין מבצעי המעצר של אנה לאופולדובנה ומשפחתה. על פעילותו בזמן ההפיכה השלטונית קודם בדרגות וקיבל אחוזות לבעלותו. בינואר 1742 התחתן עם בת דודה של הקיסרית. בשנת 1744 קודם לדרגת סגן-קנצלר וקיבל תואר רוזן. בשנת 1748 נחשד בקשירת קשר נגד השלטון אך הצליח לצאת מכך. בשנת 1758 קודם לתפקיד קנצלר. המשיך מדיניות חוץ של קודמו בתפקיד.
מיכאיל וורנצוב היה קשור לפיוטר השלישי וניסה להגן עליו לאחר שיקטרינה הגדולה הגיעה לשלטון. הוא סירב להישבע אמונים לקיסרית החדשה והסכים לכך רק לאחר מותו של פיוטר השלישי. למרות זאת הוא המשיך בתפקיד הקנצלר והיה אחראי על מדיניות חוץ של המדינה. אומנם יחסים מתוחים עם מקורבי יקטרינה הגדולה ובמיוחד עם ניקיטה פנין אילצו אותו לעזוב את השרות בשנת 1763.
רוב ההיסטוריונים רואים בו מדינאי ללא כישורים מיוחדים וללא יוזמות גדולות, וכמעט כולם מסכימים שהוא היה בן אדם ישר והומני. במשך תקופה ארוכה היה חבר ופטרון של מיכאיל לומונוסוב.
מיכאיל וורונצוב היה נשוי לרוזנת אנה סקברונסקיה, בתה דודתה של הקיסרית יליזבטה. מנישואין אלו נולדו ארבעה ילדים, אך רק הבת הגדולה הגיעה לגיל בגרות, שאר הילדים מתו בילדותם.
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
- מיכאיל אילריונוביץ' וורונצוב, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)