מיכאיל גנסין

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
מיכאיל גנסין
Михаил Фабианович Гнесин
לידה 21 בינואר 1883 (יוליאני)
רוסטוב על הדון, האימפריה הרוסית עריכת הנתון בוויקינתונים
פטירה 5 במאי 1957 (בגיל 74)
מוסקבה, ברית המועצות עריכת הנתון בוויקינתונים
מקום קבורה בית הקברות נובודוויצ'יה עריכת הנתון בוויקינתונים
מוקד פעילות האימפריה הרוסית, הרפובליקה הסובייטית הפדרטיבית הסוציאליסטית הרוסית, ברית המועצות עריכת הנתון בוויקינתונים
מקום לימודים הקונסרבטריון של סנקט פטרבורג עריכת הנתון בוויקינתונים
סוגה אופרה עריכת הנתון בוויקינתונים
שפה מועדפת רוסית עריכת הנתון בוויקינתונים
פרסים והוקרה
  • פרס סטלין
  • מדליה לגבורת העמל במלחמת המולדת הגדולה 1941–1945
  • עיטור הדגל האדום של העמל
  • פעיל מצטיין באמנויות של הרפובליקה הסובייטית הפדרטיבית הסוציאליסטית של רוסיה עריכת הנתון בוויקינתונים
פרופיל ב-IMDb
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

מיכאיל פביאנוביץ' גְנֶסִיןרוסית: Михаил Фабианович Гнесин; ‏2 בפברואר 18835 במאי 1957) היה מלחין יהודי רוסי ופרופסור לקומפוזיציה.

קורות חיים[עריכת קוד מקור | עריכה]

גנסין נולד ברוסטוב על הדון, בנו של רב העיר ומצד אמו נכד של נגן הכליזמר ישעיה פלייטזינגר. החל בלימודי מוזיקה בגיל צעיר אצל חזן מקומי ובמכון הטכני של רוסטוב, שם למד תחת הפסנתרן אוסק פריץ'. מאוחר יותר למד קומפוזיציה בקונסרבטוריון בסנקט פטרבורג ובין מוריו היו אלכסנדר גלאזונוב, ניקולאי רימסקי-קורסקוב ואנטולי ליאדוב. בשנת 1908 השתתף בהקמה מחדש של החברה למוזיקה עממית יהודית.

בסיום לימודיו יצא גנסין למסע באירופה. בשנים 19111913 לימד בקרסנודאר ומשנת 1914 ועד 1921 ברוסטוב. לאחר מכן ביקר בארץ ישראל במסגרת התעניינותו בפולקלור היהודי ובמסעותיו ייסד בתקופה זו עם יוסף אחרון את הוצאת "יבנה" בגרמניה. בסיום תקופה זו יצא למוסקבה והתקבל כפרופסור לקומפוזיציה בקונסרבטוריון העירוני (19251936). משנת 1936 ועד 1944 לימד גם בקונסרבטוריון בלנינגרד, שם התקדם לראשות המחלקה לקומפוזיציה, ובשנים 19411942 עבד ביושקר-אולה.

בשנת 1895 ייסדו שלוש מאחיותיו את האקדמיה הרוסית למוזיקה גנסין והוא נמנה עם סגל ההוראה ומשנת 1945 עמד בראש האקדמיה, תפקיד בו שימש עד מותו.

גנסין פרסם מספר ספרים על קומפוזיציה וכתב ספר ביוגרפי על רימסקי-קורסקוב. בנוסף הוא הרבה להלחין יצירות ושילב בהן אלמנטים מהיהדות. בין יצירותיו: "נעורי אברהם", "המכבים", "שירים מהארץ הנושנה", "שיר השירים" ו"מוטלה הג'ינג'י".

בשנת 1946 הוענק לגנסין פרס סטלין. כמן כן עוטר בעיטור הדגל האדום של העמל

בין תלמידיו - אראם חאצ'טוריאן וטיחון חרניקוב.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]