מיכאיל יורייביץ' ביריוקוב

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
מיכאיל ביריוקוב
Михаил Бирюко́в
ביריוקוב, 2015
ביריוקוב, 2015
מידע אישי
לידה 7 במאי 1958 (בן 65)
אורחובו-זויבו, מחוז מוסקבה, רוסיה הסובייטית, ברית המועצות
שם מלא מיכאיל יורייביץ' ביריוקוב
גובה 1.90
עמדה שוער כדורגל
מועדוני נוער
זנאמיה טרודה
מועדונים מקצועיים כשחקן*
שנים מועדונים הופעות (ש)
1975 - 1978
1978
1978 - 1980
1980 - 1991
1992 - 1993
1993 - 1994
1994 - 1995
1995 - 1999
זנאמיה טרודה
ספרטק מוסקבה
אמור בלאגובשצ'נסק
זניט סנקט פטרבורג
מיופה-47
טוואלטה
לנטנה טאלין
לוקומוטיב פטרבורג
2 (0)
0 (0)
40 (0)
333 (0)
61 (0)
10 (0)
14 (0)
171 (0)
נבחרת לאומית כשחקן
1984 - 1985 ברית המועצות 2 (0)
קבוצות כמאמן
2000
2002
2003
2004
2006-
רוטור וולגוגרד (מאמן שוערים)
זניט סנקט פטרבורג
פטרוטרסט (מאמן שוערים)
מטאלורג דונצק (מאמן שוערים)
זניט סנקט פטרבורג (מאמן שוערים)
* הנתונים מתייחסים למשחקי הליגה בלבד

מיכאיל יורייביץ' ביריוקוברוסית: Михаи́л Ю́рьевич Бирюко́в; נולד ב-7 במאי 1958, אורחובו-זויבו) הוא כדורגלן לשעבר ומאמן השוערים של זניט סנקט פטרבורג, היה שוערה וקפטן הקבוצה בשנות השמונים.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

הוא בוגר בית הספר לכדורגל של מועדון "זנאמיה טרודה", מהעיר אורחובו זוייבו. לאחר מכן עבר לזניט לנינגרד ובשורותיה שיחק באליפות ברית המועצות 252 משחקים. בעונת 1984 זכה בפרס שוער השנה.

הוא שיחק גם בנבחרת ברית המועצות 2 משחקים (נגד מקסיקו ב-19 באוגוסט 1984 כשעלה להחליף בדקה ה-84 וב-25 בינואר 1985 נגד יוגוסלביה כששיחק את כל תשעים הדקות, כשהוא סופג 2 שערים).

בשנים 1992–1993 שיחק בפינלנד במועדון ליגת העל מייפה-47. הוא סייע לקבוצה לקחת הגביע הפיני בשנת 1992 ולסיים כסגנית אלופת פינלנד ב-1993. המועדון היה מוכן להמשיך לשתף פעולה עם השחקן, אך סירב להעלות את המשכורת שלו, אז ביריוקוב חזר לסנקט פטרבורג.

הוא שיחק זמן קצר באסטוניה לפני שסיים את קריירת המשחק בגיל 42. הוא קיבל את הזמנת מועדון "רוטור" מוולגוגרד לכהן כמאמן שוערים, אבל אחרי שישה חודשים הוזמן לסנקט פטרבורג על ידי מאמן זניט, יורי מורוזוב. במשך שנתיים ביריוקוב היה לעוזרו הראשי של מורוזוב ומ-5 ביולי ועד ל-26 באוגוסט 2002, כיהן כממלא מקום המאמן של הקבוצה. בפברואר 2003, הוא הוביל, יחד עם מורוזוב את קבוצת "פטרוטרסט". בשנת 2006 — מונה למאמן שוערים ב"זניט".

הוא איש הקבוצה היחיד מכל צוות המועדון שהיה מעורב בדרך כלשהי בכל חמשת תוארי האליפות של הקבוצה — כשחקן ב-1984 וכמאמן השוערים בשנים 2007, 2010, 2012 ו-2015.

תארים[עריכת קוד מקור | עריכה]

קבוצתיים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • אליפות ברית המועצות (1984)
  • מחזיק גביע העונה (1985)
  • מחזיק גביע פינלנד (1992)

אישיים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • זוכה פרס "שוער השנה": 1984
  • חבר במועדון האגדות של "זניט" (383 משחקים בשורות המועדון)
  • חבר במועדון ליאוניד איבנוב (123 משחקים ללא ספיגה ב"זניט" ומשחק אחד עבור הנבחרת הלאומית של ברית המועצות)
  • השוער הטוב ביותר באליפות פינלנד (1992, 1993)
  • הליגיונר הטוב ביותר באליפות פינלנד (1992, 1993)

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]