מיכאל, נסיך סקסוניה-ויימאר-אייזנך

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
מיכאל, נסיך סקסוניה-ויימאר-אייזנך
Michael-Benedikt Georg Jobst Karl Alexander Bernhard Claus Frederick Prinz von Sachsen-Weimar-Eisenach
אין תמונה חופשית
לידה 15 בנובמבר 1946 (בן 73)
במברג, גרמניה בשלטון בעלות הברית אזורי הכיבוש בגרמניהאזורי הכיבוש בגרמניה עריכת הנתון בוויקינתונים
שם מלא מיכאל בנדיקט גאורג קרל אלכסנדר ברנהרד קלאוס פרדריך, נסיך סקסוניה-ויימאר-אייזנך
מדינה גרמניה עריכת הנתון בוויקינתונים
עיסוק איש עסקים עריכת הנתון בוויקינתונים
שושלת בית וטין
אב קרל אוגוסט, נסיך הכתר של סקסוניה-ויימאר-אייזנך (1912–1988) עריכת הנתון בוויקינתונים
אם Baroness Elisabeth of Wangenheim-Winterstein עריכת הנתון בוויקינתונים
פרסים והוקרה
Maecenas-Ehrung (2005) עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

מיכאל, נסיך סקסוניה-ויימאר-אייזנך[1]גרמנית: Michael-Benedikt von Sachsen-Weimar-Eisenach; נולד ב-15 בנובמבר 1946) הוא הראש הנוכחי של בית סקסוניה-ויימאר-אייזנך, כמו גם החבר הבכיר ביותר של בית וטין כולו.[2]

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

הנסיך מיכאל נולד בבמברג, בוואריה ב-15 בנובמבר 1946, כבנו היחיד של קרל אוגוסט, נסיך הכתר של סקסוניה-ויימאר-אייזנך והברונית אליזבת פון ונגנהיים-וינטרשטיין, בתם של הברון אותמר פון ונגנהיים-וינטרשטיין ומוד פון טרויצשלר.[3] בין הסנדקים שלו היו יוליאנה, מלכת הולנד והדוכסית הגדולה המתחזה, אנה אנדרסון, שגרה עם דודתו לואיזה, נסיכת סקסוניה-מיינינגן.[4]

בשנת 1988 מת אביו, ומיכאל הפך לראש בית סקסוניה-ויימאר-אייזנך. ב-13 בפברואר 1991 הוא ירש את ראשות בית סקסוניה-אלטנבורג, לאחר שענף זה נכחד. מה-23 ביולי 2012 הוא מחשיב את הענף המלכותי האלברטיני כנכחד.[5]

בשנת 2004 הוא משך את תביעתו להחזרת נכסים רבים, ארכיונים (כולל אלה של שילר וגתה), וכן יצירות אמנות יקרות, בעקבות הסדר עם מדינת תורינגיה ורכש כמה אחוזות יער בתמורה.

מיכאל הוא בסדר הירושה לכתר הבריטי, בשל היותו צאצא של אוגוסטה, נסיכת בריטניה, אחותו הבכירה של ג'ורג' השלישי, מלך הממלכה המאוחדת.[3] מאחר שאין לו בנים, היורש הנוכחי לראשות הבית הוא דודנו הנסיך וילהלם ארנסט, שבנו היחיד הנסיך גאורג קונסטנטין, בנקאי, נהרג בתאונת רכיבה ב-9 ביוני 2018.[6] בעקבות כך, צפויה הכחדתו של בית סקסוניה-ויימאר-אייזנך, לאחר מותם של מיכאל ודודנו.

משפחתו[עריכת קוד מקור | עריכה]

ב-9 ביוני 1970 התחתן מיכאל עם רנטה הנקל, בתם של התעשיין קונרד הנקל ויוטה פון הולסן ואחותו של כריסטוף הנקל, אולם ב-9 במרץ 1974 התגרשו השניים ללא ילדים.

ב-15 בנובמבר 1980 התחתן מיכאל בשנית בלונדון עם דאגמאר הנינגס, בתם של הנריך הנינגס ומרגרטה שאכט, ונולדה להם בת אחת:

אילן יוחסין[עריכת קוד מקור | עריכה]

קרל אוגוסט, נסיך הכתר של סקסוניה-ויימאר-אייזנך
 
פאולינה, נסיכת סקסוניה-ויימאר-אייזנך
 
פרידריך יוהאן, נסיך סקסוניה-מיינינגן
 
אדלייד, רוזנת ליפה-ביסטרפלד
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
וילהלם ארנסט, הדוכס הגדול של סקסוניה-ויימאר-אייזנך
 
 
 
 
 
פאודורה, נסיכת סקסוניה-מיינינגן
 
 
 
 
 
הברון אותמר פון ונגנהיים-וינטרשטיין
 
 
 
 
 
מוד פון טרויצשלר
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
קרל אוגוסט, נסיך הכתר של סקסוניה-ויימאר-אייזנך
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
הברונית אליזבת פון ונגנהיים-וינטרשטיין
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
מיכאל, נסיך סקסוניה-ויימאר-אייזנך

ז

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ In 1919 royalty and nobility were mandated to lose their privileges in Germany, hereditary titles were to be legally borne thereafter only as part of the surname, according to Article 109 of the Weimar Constitution. Styles such as majesty and highness were not retained.
  2. ^ Willis, Daniel A., The Descendants of King George I of Great Britain, Clearfield Company, 2002, pp. 457-458.
  3. ^ 1 2 Montgomery-Massinberd, Hugh (1972). Burke's Guide to the Royal Family. London: Burke's Peerage, Ltd. עמ' 266. ISBN 0-220-66222-3. 
  4. ^ Mundy, Carlos & Stravlo, Marie. The Lost Romanov Icon and the Enigma of Anastasia. Page XXII
  5. ^ Erbfolgestreit bei den Wettinern
  6. ^ {{cite web |title=Baron tells how he tried to save life of German prince who died in freak horse riding accident |url=https://www.telegraph.co.uk/news/2019/01/10/baron-breaks-tears-tells-tried-save-life-german-prince-died/ |website=Telegraph