מיכאל ארלנגר
מיכאל ארלנגר (בצרפתית: Michel Erlanger, מישל ארלאנז׳ה; 1828, צרפת -27 בספטמבר 1892) היה יהודי-צרפתי, ממייסדי "כל ישראל חברים" (אליאנס), יועץ לברון אדמונד דה רוטשילד, גזבר ופעיל תנועת "חובבי ציון". ייסד עם קרל נטר את בית הספר החקלאי הראשון בארץ ישראל, "מקווה ישראל".
ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]
נולד ב-1828 בעיירה ויסמבור שבאלזס. קיבל חינוך יהודי מסורתי וגם חינוך כללי מאביו, ישראל זיסקינד ארלאנז׳ה, שהיה רב ואב בית דין. מקור המשפחה בפרנקפורט. בשנת 1835 עבר לפריז. עבר הכשרה מקצועית במסחר. שלט בצרפתית, עברית,[1] גרמנית ואנגלית. נשלח על ידי מעסיקו לאלכסנדריה שבמצרים, להקים שם נציגות. באלכסנדריה התוודע למצבם של יהודי היישוב הישן ורכש מיומנות בשפות האיטלקית והערבית. ב-1854 ביקר בארץ ישראל בלווית אלברט כהן. מאוחר יותר הצטרף כחבר בתנועת "חובבי ציון" לפעילות יישוב הארץ. ארלאנז׳ה יעץ לברון אדמונד דה רוטשילד בנושא צדקה והשפיע על תרומות הברון ליהודי ארץ ישראל. בסביבות 1870 ייסד עם קרל נטר את בית הספר "מקווה ישראל", בית הספר החקלאי הראשון בארץ ישראל. שמואל הירש, מנהל מקווה ישראל, דיווח במכתבים שבועיים (מסוף 1882 ועד סוף 1884) על מצבו של בית הספר לארלאנז׳ה, שהעביר מידע זה ישירות לברון.
לאחר מותו של אלברט כהן ב-1877, קיבל ארלאנז׳ה את תפקידו בניהול ארגוני הצדקה הנרחבים של הברון רוטשילד.
ביולי 1883 ביקר ארלאנז׳ה בארץ ישראל, בין השאר במושבה ראשון לציון, נפגש עם האיכרים בעלי הקרקע והציג להם את תנאיו של הברון בתמורה לסיוע למושבה. לבסוף חתם עם נציגיה על העברת המושבה לחסותו (האדמות נרשמו על שמו), כנציג הברון. בסוף דצמבר 1883 חתם ארלאנז׳ה כנציג הברון בראש פינה על חוזים לבנית בתי מגורים בזכרון יעקב ("על הגבעה ממול") עם קבלן מביירות וקבלן ערבי מחיפה.
לאחר הפוגרומים ברוסיה ב-1882 יצא עם איזידור לב מטעם כי"ח לברלין במטרה להקים ועד לסיוע ליהודי רוסיה. בפעילותם בברלין תמך כספית הברון הירש.
ארלאנז׳ה הגיע לביקור בארץ ישראל באביב 1887 כנציגו האישי של הברון רוטשילד ומנהל נכסיו בא"י. יחד עם פקידי הברון ואליעזר בן-יהודה יצאו לבקר במושבה מזכרת בתיה.
שימש גם כסגן מנהל בית המדרש הרבני של צרפת בפריז. שימש כחבר ההנהלה וגזבר "החברה לחקר היהדות" (Société des études juives) שהקים הברון רוטשילד בפריז ב-1880. שימש כסגן-נשיא הקונסיסטוריה המרכזית של יהודי צרפת. אחיו הצעיר, ז'ול (1830–1895), היה מלחין אופרטות. מישל ארלאנז׳ה נפטר ב-1892 בפריז. הותיר אחריו ילדים.[2]
ב-28 באוקטובר 1892 התאספו כמאה איש בבית הספר העברי ביפו והספידו את ארלאנז׳ה. בין המספידים היה גם מאיר דיזנגוף.[3]
בפברואר 1905 החליטה המושבה ראשון לציון לקרוא רחוב על שמו.[4] בשנת 1934 נקרא רחוב על שמו בשכונת נוה שאנן בתל אביב.[5]
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- Isidore Singer, A. Rhine, ביוגרפיה, באתר "האנצילופדיה היהודית"
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ ארלנגר היה מנוי של העיתון העברי המגיד; דוד גורדון. | העולם | 11 יוני 1926 | אוסף העיתונות | הספרייה הלאומית, באתר הספרייה הלאומית
- ^ גצל זליקוביץ, בעת לימודיו בפריז, שימש כמורה פרטי לילדיו,
- ^ ההספד על האדון _*ארלנגר. | הצבי | 28 אוקטובר 1892 | אוסף העיתונות | הספרייה הלאומית, באתר הספרייה הלאומית
- ^ חדשות כלליות | השקפה | 3 פברואר 1905 | אוסף העיתונות | הספרייה הלאומית, באתר הספרייה הלאומית
- ^ מעל במת המועצה העירונית | ידיעות עירית תל אביב | 15 ינואר 1934 | אוסף העיתונות | הספרייה הלאומית, באתר הספרייה הלאומית
