מיכאל בן חורין

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
אין תמונה חופשית

מיכאל בן חורין (נולד בט"ז באייר ה'תש"ח, 25 במאי 1948) הוא פעיל ימין-קיצוני בולט בישראל. הגה את יוזמת "מדינת יהודה" והוציא לאור את הספר ברוך הגבר.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

נולד בצרפת בשם מיכאל קנכט כילד השני מבין ארבעה ילדים ליעקב (ז'אק) וחנה (אנני) קנכט, ילידי גרמניה וניצולי שואה. אחת מאחיותיו, דבורה, נשואה למתמטיקאי אליהו ריפס.

בן חורין התגייס במאי 1966 ושירת בחטיבת הצנחנים כמאגיסט. בהמשך יצא לקורס קצינים וחזר לשרת בבית אל. מתגורר היום במושב נוב שברמת הגולן. הוא למד אוירונאוטיקה בטכניון ונשוי לאראלה רפפורט, בתו של גבריאל רפפורט ("גברוש"), שחזרה בתשובה[1].

בימי המאבק נגד הנסיגה מסיני בעקבות הסכם השלום בין ישראל למצרים, היה ממקימי חצר אדר ורכז היישוב[2]. הוא הורשע בהחזקת שישה קראוונים של הסוכנות היהודית שנלקחו בלי רשות ממושב פרי גן[3][4].

בשנת 1989 הכריז על יוזמת "מדינת יהודה", על פיה תינתן אוטונומיה ליהודים ביהודה ושומרון וחבל עזה.

לאחר טבח מערת המכפלה הושם במעצר מנהלי למשך חצי שנה.

הוציא לאור את הספר ברוך הגבר ובעקבות כך הורשע בפרסום הסתה לגזענות ובעידוד לאלימות. פרסם מאמרים בעלון שבת "דרכה של תורה" המזוהה עם רעיונות תנועת כ"ך.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

Stub Israelis.png ערך זה הוא קצרמר בנושא ישראלים. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולהרחיב אותו.