מיקי גורדוס

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
(הופנה מהדף מיכאל גורדוס)
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
מיקי גורדוס
מיכאל גורדוס
לידה 9 בנובמבר 1944
תל אביב
פטירה 28 בנובמבר 2017 (בגיל 73)
יהוד, ישראל עריכת הנתון בוויקינתונים
כינוי "קשבנו, מיקי גורדוס"
מדינה ישראלישראל  ישראל
עיסוק קשב, עיתונאי
מעסיק קול ישראל
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

מיכאל (מיקי) גורדוס (9 בנובמבר 194428 בנובמבר 2017) היה עיתונאי ישראלי שסיקר באופן שוטף אירועים עולמיים באמצעות האזנה לשידורים החיים של תחנות רדיו וטלוויזיה בעולם.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

מיכאל (מיקי) גורדוס נולד בתל אביב לנתן גורדוס, שהיה נציג סוכנות הידיעות הצרפתית בישראל. גורדוס החל לעבוד ב"קול ישראל" בשנת 1968. בעזרת מקלטי רדיו שהתקין בביתו בשדרות ח"ן בתל אביב, ושליטה בשש שפות (עברית, ערבית, אנגלית, צרפתית, רוסית ופולנית), האזין לתחנות רדיו מרחבי העולם והעביר לקול ישראל ידיעות מיידיות על אירועים המתרחשים בארצות חוץ. במרוצת השנים החל להאזין בעזרת אמצעים משוכללים גם לתחנות טלוויזיה זרות ואף מרוחקות ושידורי לוויינים, וכן לקשר רדיו של מטוסים בנתיבי התעופה בעולם.

במרוצת הזמן הוענק לו הכינוי "קשב" ושמו נודע ברשתות התקשורת הבינלאומיות.

גורדוס הקליט ושידר אירועים רבים בעלי חשיבות שהתרחשו ברחבי העולם ועקב אחרי התפתחותם.

באוקטובר 2014, סיימה רשות השידור את ההתקשרות עם גורדוס עקב סכסוכים עם כתבים אחרים והעובדה שהוא מעבר לגיל הפנסיה.[1]

גורדוס התגורר בתל אביב ובסוף ימיו עבר ליהוד. היה נשוי לבלהה ואב לשלוש בנות. הוא חלה בסוכרת ונפטר בביתו שביהוד.[2]

האזנה לשידורי תחנות זרות[עריכת קוד מקור | עריכה]

גורדוס האזין לתחנות שידור זרות ברחבי העולם, במיוחד לרדיו מוסקבה ולשידורים מקהיר, והביא באופן שוטף דיווחים על ידיעות מתחנות אלו בקול ישראל. בין השאר, דיווח על שידורי רדיו מוסקבה לגבי פגישתו של נחום גולדמן עם חסן השני מלך מרוקו[3] ומשפט לנינגרד.[4]

במהלך מלחמת יום הכיפורים עקב גורדוס אחרי שידורי הטלוויזיה המצרית, והעביר מידע ששודר שם על טייסים ישראלים שצנחו בשטח מצרים. צוות של צה"ל נשלח לביתו של גורדוס וצילם צילומי סטילס של השידור (הדבר היה בטרם נכנס לשימוש מכשיר הוידאו). צילומים אלה הם שהביאו בסופו של דבר לכך שטייסים שנחשבו לנעדרים או הרוגים זוהו כשבויים חיים. על כך קיבל גורדוס את תודתם של גורמים רשמיים בחיל האוויר.

גורדוס הביא ידיעות על שידורים של תחנות קטנות ברחבי העולם בנושאים הנוגעים ליהדות ולישראל. למשל, הוא הביא משידורים מחתרתיים של המחתרת הבאסקית בספרד על משפט לנינגרד.[5]

בראשית שנת 2010 סיקר את רעידת האדמה שאירעה בהאיטי ב-12 בינואר 2010 וגרמה לחורבן כבד ולעשרות אלפי הרוגים והייתה אסון טבע מהגדולים בתקופה המודרנית והראשון מסוגו במאה העשרים ואחת. גורדוס שידר תיאור נרחב של פעולות החילוץ וההצלה בהאיטי ואת תיאורי ההרס, החורבן, ההרג והפציעה. ב-17 בינואר, כאשר תחנות הרדיו בהאיטי החלו לשדר מחדש, העביר גורדוס את קולן למאזינים בישראל.

האזנה לקשר[עריכת קוד מקור | עריכה]

גורדוס נהג להאזין לשידורי קשר שאינם מיועדים לציבור הרחב. משרד התקשורת הזהיר אותו על כך וטען שהוא פועל בניגוד לרישיון שניתן לו ובניגוד לכללי החוק הבינלאומי.[6]

ב-1968 היה הראשון שדיווח על מבצע תשורה, הוא פשיטת צה"ל על נמל התעופה הבינלאומי של ביירות, והקליט את פקח הטיסה זועק "יש אש גדולה בנמל התעופה של ביירות, יש אש גדולה בנמל".

בשנת 1970 חשף כי הסובייטים פתחו ברכבת אווירית למצרים,[7] שכללה טילי נ"מ מתקדמים וכוחות צבא. הישגו זה הביא לו פרסום רב בסרט תיעודי שהוצג בארצות הברית.[8]

בספטמבר 1970 קלט שידורים מניסיון חטיפת מטוס אל על מאמסטרדם לניו יורק במסגרת חטיפת המטוסים לשדה דוסון שבוצע על ידי ליילה ח'אלד וחבריה.[9]

ביולי 1974 הודח נשיא קפריסין, הארכיבישוף מקאריוס השלישי, על ידי כת צבאית שהודיעה על מותו, אך במכשירי ההאזנה של גורדוס נקלט שידור חלש מהעיר פאפוס. בשידור נשמע קולו של מקאריוס עצמו המבקש עזרה. מיכאל גורדוס שידר את הידיעה ובעקבות זאת יצא כוח חילוץ בריטי וחילץ את הנשיא. לימים סיפר מקאריוס לשגריר ישראל בקפריסין שחייו ניצלו בזכותו של גורדוס.[9]

גורדוס נהג להאזין לשיחות שמקורן במטוסו של נשיא ארצות הברית, אייר פורס 1. בתקופת פרשת ווטרגייט האזין לשיחה שניהל ראש סגל הבית הלבן דאז, הגנרל אלכסנדר הייג, בה נאמר כי נציגי התביעה הגיעו אל הבית הלבן לקבל את ההקלטות שהקליט הנשיא ריצ'רד ניקסון. הייג, שהזדהה בשם צופן, נתן הוראות כיצד למנוע מהחוקרים להגיע למקצת מההקלטות. גורדוס העביר את הקלטת השיחה לרשת הטלוויזיה NBC, שזיהתה כי המדובר בהייג. קלטות אלו הובאו בפני ועדת הסנאט שדנה באישור מינויו של הייג למזכיר המדינה. פעילות זו של גורדוס הביאה להגשת תלונה רשמית נגדו ממשרד החוץ האמריקני. בתגובה לתלונה יעץ משרד החוץ הישראלי לאמריקנים כי אם ברצונם שלא יאזינו לשיחותיהם הרגישות, עליהם להצפינן באופן שימנע זאת.

בשנת 1976 חשף גורדוס את חטיפת מטוס אייר פראנס במרחב האווירי היווני. המטוס הועבר בסופו של דבר לאנטבה ושוחרר ב"מבצע יונתן".

באוקטובר 1977 נחטף מטוס נוסעים של חברת לופטהאנזה הגרמנית, שהיה בטיסה ממיורקה לפרנקפורט, והונחת במוגדישו שבסומליה. גורדוס עלה על התדר בו השתמשו החוטפים ולאחר מכן על התדר של כוח החילוץ הגרמני, בעת הכנותיו לצאת ולחלץ את החטופים.[9] גורדוס ביקש שלא לשדר את הדבר, אך בניגוד לרצונו שידר "קול ישראל" את הידיעה על ההכנות לחילוץ, ועל גורדוס עברו מספר ימי חרדה עד שפעולת החילוץ בוצעה בהצלחה.[10][11]

בשנת 1980 בראשיתה של מלחמת איראן-עיראק קלט גורדוס שידורים שהצביעו על תנועה אווירית מלוב לאיראן, והסיק מכך שלוב סטתה מן הסולידריות הכלל ערבית שתמכה בעיראק, וסייעה לאיראן במלחמתה נגד עיראק. הוא שידר את הדבר ולמחרת השידור ניתקה עיראק את יחסיה הדיפלומטיים עם לוב.

בליל 24–25 באפריל 1980 ערכה ארצות הברית פעולה צבאית לשחרור 52 אנשי שגרירותה באיראן, שהוחזקו כבני ערובה, אולם המבצע כשל לאחר שמספר מסוקים שנחתו במדבר התקלקלו בשל סופות חול, ומסוק אחד אף התרסק ושמונה חיילים אמריקאים נהרגו. גורדוס הקליט את הקולות של פעולה זו, אך כדי שלא לסכן את הכוח, שידר אותם רק לאחר שהבית הלבן פרסם הודעה על כישלון הפעולה.[12]

ב-2 באוגוסט 1990 פלש צבא עיראק לכווית, דבר שגרר בעקבותיו את מלחמת המפרץ הראשונה. הראשון בישראל שגילה את דבר הפלישה היה מיכאל גורדוס והוא הקדים בכך את אגף המודיעין של צה"ל.

ב-1995 האזין גורדוס לשיחה ממטוסו של נשיא מצרים חוסני מובארכ שהגיע לאדיס אבבה לכנס הארגון לאחדות אפריקה, והיה הראשון שידע בישראל על ניסיון ההתנקשות בחיי הנשיא המצרי. במשך כשעתיים נמנע מלשדר את הידיעה, על מנת שלא לסכן את ביטחונו של הנשיא המצרי, שמטוסו עוד היה באוויר, אך לאחר שגלי צה"ל שידרו את הידיעה, שיחרר אותה גורדוס לפרסום. גם על זאת קיבל תלונה ממשרד החוץ המצרי, שהתייחס לשידורו ולא לשידור של גלי צה"ל שנסמך על מקורות במשרד החוץ בירושלים.

לא רק אירועים נקלטו, בעת התרחשותם, על ידי גורדוס; במהלך שנות עבודתו הצליח להאזין גם לשיחות רגישות שנערכו בין אישים בכירים בעולם ולהקליטן. כך קלט תדריך ביטחוני חשאי על סידורי הביטחון שננקטו לקראת ביקורו של נשיא ארצות הברית לינדון ג'ונסון בקריית הוותיקן לפגישה עם האפיפיור פאולוס השישי בשנת 1967.

כשנשאל גורדוס האם הוא מבצע עבודת מודיעין, ענה: "אני לא מדבר על זה". למרות זאת גילה בריאיון עיתונאי כי דיווח לראש הממשלה מנחם בגין על מסוקים של הקומנדו הלבנוני שחגו בקרבת הגבול הישראלי. בגין הורה לצה"ל להשמיד את המסוקים, וצה"ל ביצע זאת[13] (לפי גרסה אחרת, המסוקים שהופלו היו סוריים).[14]

האישור לפעילותו עבור מערכת הביטחון ניתן בביטאון חיל האוויר בגיליון מיום 27 ביוני 2011, בו נתפרסמה כתבה על פעילותו ועל כך שהוא מעדכן את גורמי המודיעין בממצאי האזנתו. בין היתר סופר בכתבה על מקרה שהתרחש לפני מספר שנים, כשמטוס נוסעים ירדני חלף מעל השטח האווירי של ישראל בדרכו לאירופה ובמהלך הטיסה מעל שטח ישראל, דיווח הקברניט לבקרים הישראליים שהוא חוזר לעמאן בשל תקלה טכנית במטוס. אך גורדוס שמע ברשת הקשר כי הירדנים דיווחו לקברניט שיש חשש שפצצה הוטמנה במטוס ועליו לנחות בקפריסין. הוא סירב והסתובב חזרה לירדן. גורדוס דיווח מיד לגורמי הביטחון על הסיבה האמיתית לחזרתו של המטוס. חיל האוויר הזניק מטוסי F-15 שליוו אותו עד ליציאתו מישראל ודאגו שהוא לא טס מעל אזורים מאוכלסים, שכן היה חשש שהוא יתרסק מעל ערים או יישובים. כשנחת המטוס בעמאן התברר כי הוא נקי מחומר נפץ ומדובר היה בהתראת שווא ירדנית.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ שיחה עם מיקי גורדוס, אדם אנלוגי בעידן דיגיטלי, באתר גלובס, 11 באוקטובר 2014
  2. ^ רן בוקר, "הקשב המיתולוגי מיכאל גורדוס הלך לעולמו", באתר ynet, 28 בנובמבר 2017
  3. ^ עורך נובל אובזרווטר תיווך בין חסן לגולדמן, מעריב, 30 ביוני 1970
  4. ^ "לא יודע‭...‬יש לנו משפטים שונים‭...‬ לא יודע על איזה משפט אתה מדבר", מעריב, 18 בדצמבר 1970
  5. ^ השידור המחתרתי של הבאסקים מגנה בחריפות את משפט לנינגרד, דבר, 30 בדצמבר 1970
  6. ^ קשב הרדיו הוזהר ע"י משרד התקשורת, מעריב, 21 באוקטובר 1977
  7. ^ עדות קולית לרכבת האוירית הסובייטית למצרים, דבר, 25 במרץ 1970
  8. ^ בר לב בראיון טלוויזיה בארה"ב: אם יפריעו הרוסים למשימותינו נילחם גם בהם, מעריב, 8 ביולי 1970
  9. ^ 9.0 9.1 9.2 רוני אשל, מיקי גורדוס קיים דממה בדיווח לפי בקשת הגרמנים, מעריב, 19 באוקטובר 1977
  10. ^ תיאור חלקו של מיכאל גורדוס בסיקור חטיפת מטוס לופטהאנזה בטיים מגזין.
  11. ^ ראו סיפור אחר ב: מחאות לטלוויזיה הישראלית ששידרה הידיעה על הטסת הקומנדו הגרמני, דבר, 19 באוקטובר 1977
  12. ^ טדי פרויס, מרתון סביב דגל הקרן, דבר, 28 באפריל 1980
  13. ^ אליענה שפר, "אמשיך להזרים ידיעות כל עוד אני נושם": ראיון עם מיקי גורדוס, זמן חיפה, 26 באפריל 2011
  14. ^ יובל שוהם, ‏אוזניים בשמיים, באתר חיל האוויר הישראלי