מיכאל ויגודה
 | |
| לידה |
1959 (בן 65 בערך) צרפת |
|---|---|
| מדינה |
ישראל  |
| תאריך עלייה | 1978 |
| השכלה | האוניברסיטה העברית |
| השתייכות | ייעוץ וחקיקה |
| תקופת כהונה | 2000–הווה (כ־24 שנים) |
| תחומי מחקר | משפט עברי |
| תפקידים בולטים | ראש "היחידה למשפט עברי" באגף ייעוץ וחקיקה במשרד המשפטים. |
| פעילויות נוספות | עורך עלון פרשת שבוע של משרד המשפטים |
  | |
מיכאל ויגודה (נולד ה'תשי"ט, 1959) הוא ד"ר למשפטים וחוקר בתחום המשפט העברי. משנת 2000 עומד ויגודה בראש "היחידה למשפט עברי" המהווה חלק מאגף ייעוץ וחקיקה במשרד המשפטים.
במקביל, ויגודה מרצה באוניברסיטה העברית[1], מנהל כנסים וכותב בכתבי עת תורניים-משפטיים[2].
ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]
מיכאל ויגודה נולד בשטרסבורג בצרפת, לטובה ושלמה ויגודה. בגיל 13 (1972) למד ויגודה לנגן בגיטרה ונהג להלחין שירים כתחביב. בנעוריו למד ויגודה בבית הספר היהודי בעירו (בית ספר "עקיבא"), ובגיל 15 (1974), החל ללמוד בישיבת "עץ חיים" בעיר מונטרה בשווייץ, בתנאי פנימייה, שבמסגרתה התכונן ועבר את בחינות הבגרות הצרפתית[3].
בשנת 1978 עלה ויגודה לישראל, שירת בנח"ל המוצנח ולמד בישיבת הר עציון[4]. עם סיום לימודיו בישיבה החל ויגודה ללמוד לתואר ראשון במשפטים באוניברסיטה העברית במטרה "להרחיב את האופקים, וכדי להבין טוב יותר את ההלכה מצידה המשפטי".
ב-1982 חזר ויגודה לשווייץ כדי לשמש מגיד שיעור בישיבת עץ חיים בה למד. בשנת 1985 עלתה הישיבה כולה לישראל על צוותה ותלמידיה. ויגודה המשיך ללמד בישיבת עץ החיים במושבה החדש בישראל עד שנת 1995, ולימד במת"ן (מרכז תורני לנשים). במקביל לתפקיד ההוראה התמחה ויגודה בעריכת דין בפרקליטות המדינה ולאחר מכן אצל נחום רקובר במחלקה למשפט עברי באגף ייעוץ וחקיקה.
בשנת 1998[דרוש מקור] קיבל ויגודה תואר ד"ר למשפטים מהאוניברסיטה העברית, על עבודה בהנחייתו של פרופ' ברכיהו ליפשיץ. לאחר קבלת הדוקטורט לימד ויגודה במסגרות שונות ביניהן הפקולטה למשפטים באוניברסיטה העברית בירושלים, המכללה למשפטים ברמת-גן ומכללת שערי משפט[5].
בשנת 2000, לאחר פרישתו של רקובר מניהול המחלקה, מינה היועץ המשפטי לממשלה אליקים רובינשטיין את ויגודה לעמוד בראש המחלקה. בשנת 2001 יזם, יחד עם אביעד הכהן, עלון שבועי של "פרשת השבוע ברוח משפטית" בהוצאת משרד המשפטים והמרכז האקדמי שערי מדע ומשפט. השנים משמשים עורכי העיתון[6].
בתחילת 2009 הוציא ויגודה דיסק שירי קודש בביצועו. הדיסק בשם "בגן עדן מקדם", הורכב מלחנים שחיבר בנערותו. הדיסק הושק בלשכת עורכי הדין בירושלים בנוכחות מכובדים בהם שופט ביהמ"ש העליון אליקים רובינשטיין[3].
בתפקידו כראש "היחידה למשפט עברי", ויגודה מופיע בפני ועדות שרים וועדות הכנסת[7] ונוטל חלק בדיונים המתקיימים במשרד המשפטים ובצוותים בין-משרדיים, כדי להביא בפניהם את עמדת המשפט העברי בסוגיות העומדות על הפרק[8]. בית המשפט העליון התבסס על ספריו ומאמריו של ויגודה בפסקי דין רבים[9].
ויגודה נשוי לרבקה (לבית מרצבך), אחותם של הרב ראובן מרצבך, פרופ' עלי מרצבך והרב דן מרצבך. אב לחמישה וסב לתשעה. אחיו הוא הפילוסוף שמואל ויגודה.
עמדותיו[עריכת קוד מקור | עריכה]
במאמריו, ויגודה סבור שלמחלקה למשפט עברי בייעוץ וחקיקה לא ניתנים די משאבים, לדעתו ראוי להקים בכל בית משפט מחלקה שתהיה אמונה על המשפט העברי ותסייע לשופטים בתחום[3]. ויגודה קובל על שבית המשפט העליון רוקן מכל תוכן את חוק יסודות המשפט שנועד לבסס את המשפט העברי כיסוד לפסיקה במקרה של לאקונה, והפך אותו לאות מתה[10], ומצר על העדר התייחסות מספקת למשפט העברי בפסיקות בית המשפט העליון[11]. לדעתו "מעמד המשפט העברי מידרדר בשל בורות השופטים"[12]. עם זאת, ויגודה חש בשנים האחרונות התעוררות בנושאי יהדות שמובילה לקרבה של שופטים אל הפסיקה היהודית, וחש שחוות הדעת שמבוססות על המשפט העברי זוכות למעמד ראוי.
ויגודה התנגד ליוזמת החקיקה של ניסן סלומינסקי ב-2016 שבקשה להקים "מכון הנגשה למשפט העברי", בנימוק שמלאכת הנגשת המשפט העברי צריכה להיעשות בידי 'היחידה למשפט עברי' ב'ייעוץ וחקיקה' בשיתוף מורשת המשפט בישראל - "שכבר הוכיחו את עצמן ביכולתן להנגיש את המשפט העברי"[13] ויגודה רואה את חוקי מדינת ישראל כמעין "תקנות הציבור" שיש להם מעמד גם לפי דין תורה[14]. ויגודה מתנגד להקמת "מדינת הלכה" בצורה של העתקת מודל, אך מאמין שיש בהלכה עקרונות שיש בהן כדי להתמודד עם הבעיות מן הזווית ההלכתית[3].
ויגודה סבור שיש להחזיר לבתי הדין הרבניים את הסמכות לקיים בוררויות בדיני ממונות, עם זאת ויגודה סבור שיש לעיתים צדק בביקורת שנמתחת על התנהלות בתי הדין הרבניים. ויגודה תומך בקיום בתי דין וולונטריים לממונות (לצד מערכת המשפט): "פרט לכך שזה חשוב מצד עצמו, הכרחי שאנשי הלכה יתמודדו עם הריאליה. ברגע שצריך להתמודד עם בעיות וסכסוכים אמיתיים, זה מחייב את אנשי ההלכה לתרגם את עקרונות ההלכה למציאות של ימינו, מה שתמיד היה תפקיד ההלכה"[3].
ספרים ומאמרים[עריכת קוד מקור | עריכה]
ספרים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- שכירות ושאילה – ד"ר מיכאל ויגודה, (673 עמודים), הספר ערוך לפי סדר חוק השכירות והשאילה התשל"א-1971 ודן בסוגיות: מהות השכירות, המסירה:מועדה ומקומה, חובת תיקון המושכר, שאילה ועוד. בהוצאת משרד המשפטים ומורשת המשפט בישראל[15].
- השבת אבדה – ד"ר מיכאל ויגודה (150 עמודים), הספר ערוך לפי סדר חוק השבת אבדה, תשל"ג-1973 ודן בסוגיות: חובת המוצא, אבדה שנמצאה ברשות הזולת, אבדה שלא נמצאו בעליה, נכסים שהוזנחו, נכסי נעדר ועוד. בהוצאת משרד המשפטים ומורשת המשפט בישראל[16].
- שליחות – ד"ר מיכאל ויגודה (1008 עמודים), הספר ערוך לפי סדר חוק השליחות תשכ"ה- 1965 ודן בסוגיות: "שלוחו של אדם כמותו", חריגת השליח מן ההרשאה, נאמנות וחובות השליח, סיום השליחות, ריבוי שליחים ושולחים ועוד. בהוצאת משרד המשפטים ומורשת המשפט בישראל[17].
- פרשת השבוע - עיונים משפטיים בפרשיות התורה, 6 כרכים, ירושלים, תשע"ב-2012, ד"ר מיכאל ויגודה ואביעד הכהן
מאמרים בולטים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- מי מפחד ממשפט עברי, פרשת השבוע פרשת האזינו, תשס"ד, גיליון מס' 139
- התובענה הייצוגית במשפט העברי, פרשת השבוע פרשת קרח, תשס"ה, גיליון מס' 213
- חקירות שב"כ לאור המשפט העברי, אתר דעת
- פינוי קברים לצורך ציבורי במקורות היהודיים, אתר דעת
- על פדיון שבויים, פרשת השבוע פרשת בשלח, תשס"ב, גיליון מס' 60
- עשיית דין עצמית, משפטי ארץ א, תשס"ב, עמ' 164–176
- 1981 - פרשת הנדלס - על מעמדו ומקומו של המשפט העברי בבתי המשפט, "שורשים במשפט", באתר משרד המשפטים, 19 במרץ 2019
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- עפרה לקס, לחן מקורי, משפטים מהמקורות, באתר ערוץ 7, 12 בפברואר 2009
ד"ר מיכאל ויגודה נושא דברים בכנס "מורשת המשפט בישראל", אודות שיקולים בענישה ע"פ המשפט העברי, סרטון באתר יוטיוב- מכירת קרקעות לנכרי שלא באמצעות הרבנות הראשית, ד"ר מיכאל ויגודה בערוץ מאיר.
- מאמרי ד"ר ויגודה, באתר מט"ח - המרכז לטכנולוגיה חינוכית
- מאמרי ד"ר ויגודה, באתר "מחלקה ראשונה"
- הרצאה מכנס משפט לעם תשע"ו
- ריאיון עם ד"ר ויגודה, עמוד הפייסבוק הרשמי של משרד המשפטים
- "צער בעלי חיים - בין משפט להלכה", הרצאה בכנס הכ"ד למצוות התלויות בארץ
- "עביד איניש דינא לנפשיה - לקיחת החוק לידיים", הרצאה בכנס "מורשת המשפט"
- ריאיון עם ד"ר מיכאל ויגודה בתוכנית מאחורי המיקרוסקופ, באתר הידברות
מיכאל ויגודה, דף שער בספרייה הלאומית
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ אתר האוניברסיטה העברית
- ^ תוכניית "כנס הרמב"ם" השמיני בטבריה
"ליל שבועות בירושלים", תוכנייה, תשע"ז
בית כנסת אהל נחמה
משה גלנץ, איפה תלמדו הלילה? המדריך לתיקון ליל שבועות, באתר וואלה!, 03 ביוני 2014
תוכנית הלימוד בסוגיות יע"ל קג"מ, הוצאת שטיינזלץ
עמנואל לוינס: אמת משפט וצדק במדינת ישראל
סייגים לתוקפה של הבטחה מנהלית, תחומין כ"ח, תשס"ח - ^ 1 2 3 4 5 עפרה לקס, לחן מקורי, משפטים מהמקורות, באתר ערוץ 7, 12 בפברואר 2009
- ^ אתר 'ישיבת הר עציון'
- ^ אתר 'המרכז הבינתחומי הרצליה'
- ^ אתר 'המרכז האקדמי שערי מדע ומשפט'
- ^ למשל, פרוטוקול ישיבת ועדה של הכנסת ה-20 מתאריך 18/01/2016, חוק ההוצאה לפועל (תיקון מס' 49), התשע"ו–2016, באתר כנסת פתוחה
- ^ אודות היחידה למשפט עברי, באתר משרד המשפטים
- ^ לדוגמה: ע"א 7187/12 עו"ד ליאור צמח נ' אל על נתיבי אויר לישראל;
ע"פ 7637/05 שלמה יוסף נ' מדינת ישראל;
ע"א 5869/03 נילי חרמון נ' בנימין גולוב. פ"ד נט (3) 1;
בג"ץ 5413/07 פלונית נ' מדינת ישראל-משרד הבריאות. פ"ד סב (2) 856;
בג"ץ 4077/12 פלונית נ' משרד הבריאות. פ"ד סו (1) 274;
עע"ם 11061/04 הועדה המחוזית לתכנון ובניה-מחוז חיפה נ' עיריית קריית אתא;
דנ"א 2121/12 פלוני נ' ד"ר אילנה דיין אורבך. פ"ד סז (1) 667;
ע"א 8991/04 בורהאן סובחי יעקוב ברגות נ' זוהיר ברגות-נצרת;
ע"א 3388/12 נהרות משלחות רפטינג בע"מ נ' עזבון המנוח שלמה חרובי ז"ל;
רע"א 1104/07 עו"ד פואד חיר נ' עו"ד עודד גיל. פ"ד סג (2) 511 - ^ אורי פולק, מתעלמים מהמשפט העברי, באתר כיפה, 30 בינואר 2011
- ^ מי מפחד ממשפט עברי, פרשת השבוע פרשת האזינו, תשס"ד, גיליון מס' 139
- ^ "מעמד המשפט העברי מידרדר בשל בורות השופטים", באתר בבלוג פאזל
- ^ זאב קם, מי מכשיל את הצעת החוק לשימוש במשפט עברי, באתר nrg, 26 באוגוסט 2016
- ^ "ודל לא תֶהְדַר בריבו", פרשת השבוע פרשת משפטים, תשס"ב, גיליון מס' 62
- ^ "חוק לישראל: שכירות ושאילה" (תוכן עניינים), אתר 'מורשת המשפט בישראל'
- ^ "חוק לישראל: השבת אבדה" (תוכן עניינים), אתר 'מורשת המשפט בישראל'
- ^ "ספר חדש - חוק לישראל: שליחות", אתר 'מורשת המשפט בישראל'
| בקרת זהויות |
|
|---|