מיכאל וייגל
לידה |
1 באפריל 1970 (בן 54) רמת השרון, ישראל |
---|---|
מדינה | ישראל |
תקופת הפעילות | מ-1992 |
מקום לימודים | |
מספר צאצאים | 8 |
פרופיל ב-IMDb | |
מיכאל דוד וייגל (נולד ב-1 באפריל 1970). הוא שחקן קולנוע, טלוויזיה ותיאטרון ישראלי. נחשב לאחד מגדולי השחקנים בקולנוע החרדי.
ביוגרפיה
[עריכת קוד מקור | עריכה]וייגל נולד וגדל ברמת השרון כבן זקונים לזוג הורים ניצולי שואה וגדל כחילוני. אביו, שנולד באוסטריה ושרד את גטו טרזיינשטט, היה יו"ר אגודת הסטודנטים היהודים בווינה, ובישראל היה מנהל מחלקה אורתופדית בבית חולים השרון. אימו, חנה, נולדה בפולין, שרדה את גטו קרקוב והייתה במקצועה אחות רנטגן.
בילדותו נמשך לשני תחומים: טבע ותיאטרון. הרבה לעשות הצגות לחבריו, להתחפש ולשחק מול המראה. אביו, שהיה בעברו קוסם חובב, לימד אותו מספר קסמים ואיתם הופיע מול חבריו. על ילדותו סיפר וייגל בריאיון לעיתון בשבע: "ביום חול רגיל הייתי מסוגל להתלבש, וללכת מדלת לדלת כדי לעשות הצגות לשכנים... בגיל 10 כבר העברתי לחברים מעין חוג דרמה במקלט השכונתי. מאוד אהבתי את זה".[1]
בוגר תיכון אלון במגמת תיאטרון.
בצה"ל שירת בתיאטרון צה"ל ואף פיקד שם על עודד מנשה, מיכל ינאי וניצן הס. מיד אחרי הצבא למד בסטודיו למשחק של ניסן נתיב.
קריירה בטלוויזיה ובקולנוע
[עריכת קוד מקור | עריכה]בין השנים 1992–1993 גילם את הבובה "אפילו" בתוכנית הטלוויזיה "המחסן של כאילו" בכיכובו של אריה מוסקונה ושודרה בערוץ הילדים. בשנת 1994 השתתף לצד נאור ציון, שרון אלימלך ונבו קמחי בתוכנית המערכונים "נפלו על הראש" ששודרה בשידורי "קשת" בערוץ 2. בין השנים 1996–1998 גילם את אבי אדיר לצד גילי שושן, דני שטג, אורנה פיטוסי ועינת ויצמן בסדרת הטלוויזיה המצליחה "הפוך".[2] בין השנים 1998–2000 גילם את הבובה לואי בתוכנית הטלוויזיה לילדים "הביגבגים" ששודרה בערוץ הילדים. באותו שנה גילם את הבובה פיט בתוכנית עץ הפיטפוזים בערוץ הילדים. לאחר חזרתו בתשובה, ב-2004 גילם בוחן אתרוגים בסרטו של גידי דר "האושפיזין". ב-2012 גילם את שטרייכר בסרטה של רמה בורשטין "למלא את החלל". ב-2013 שיחק בסדרת הטלוויזיה "שטיסל". בשנת 2022 גילם רב ודיין בסרט "עקרה" שכתב וביים הרב מרדכי ורדי.
קריירה בתיאטרון
[עריכת קוד מקור | עריכה]היה חבר (בין השאר לצד יוסי עיני, סיגלית פוקס, דוית גביש וגיא לואל) בקבוצה הראשונה של "צעירי הבימה" שהקים אילן רונן המנהל האמנותי של התיאטרון והעלתה הצגות בקו יותר צעיר ונועז. במסגרת קבוצה זו, בשנת 1996 גילם את ליגוריו במחזה "מנדרגולה", השתתף ב-1997 ב"ערב אימפרוביזציה - משחקי תיאטרון". באותה שנה גילם את יוסאריאן במחזה "מלכוד 22" שביים אילן רונן ע"פ ספרו של ג'וזף הלר והשתתף ב"סיפורי הבימה" - האירוע המרכזי של חגיגות 80 שנה לתיאטרון הבימה בו שחקנים וותיקים וצעירים מעלים את סיפור "הבימה". ב-1999 גילם את המספר ועוד דמויות במחזה שביים אילן רונן "מעגל הגיר הקווקזי" מאת ברטולט ברכט. בשנת 1998, לאחר סיום הסדרה "הפוך" גילם את יהודה עציון (מראשי המחתרת היהודית) בהצגה "מלחמת אחים" שכתב וביים אילן רונן ומשווה את הקוטביות הפוליטית של עם ישראל בימי בית שני לתקופתנו.
חזרתו בתשובה
[עריכת קוד מקור | עריכה]כבר בשנת 1996, בראיון הראשון שנערך עמו בעיתון "פנאי פלוס", התגלו נטיותיו הרוחניות, כאשר תיאר התרחשויות מיסטיות שאירעו מאחורי הקלעים של הסדרה "הפוך". הוא סיפר שם שלדעתו יש אלמנט נבואי בתסריט הסדרה, ושדברים שקרו בה התרחשו אחר כך במציאות. במהלך העבודה על ההצגה "מלחמת אחים" השחקנים ערכו במשך חצי שנה מחקר היסטורי-דתי-פילוסופי על העם היהודי בימים ההם, במהלכו שמעו שיעורים מרבנים וביקרו במנהרות הכותל. בעקבות כך התעניין וייגל ביהדות, החל תהליך של חזרה בתשובה בעזרת הרב יוסף שמואל גרליצקי והתקרב לחסידות חב"ד.
על תהליך חזרתו בתשובה אמר וייגל בריאיון לעיתון "בקהילה": "דרך העבודה שעשיתי ביקרתי במנהרת הכותל ועסקתי בנושא, התעוררה בי הנקודה היהודית. כך שבעצם (תיאטרון) "הבימה" החזיר אותי בתשובה...כשחזרתי בתשובה היה לי משבר לא קל, כי הרב הורה לי להמשיך בשגרת החיים למרות התהליך. להמשיך בעבודה ב"הבימה" כשאתה אדם חרדי, זה פשוט לא שייך. הייתי רץ במוצאי שבת מבית הכנסת לתיאטרון ולקהל של מאות אנשים שחיכה לי. הייתי עושה הבדלה בכניסה לאולם. עד שזה היה בלתי נמנע, ובפרשת "לך לך", קראו לי למשרדי "הבימה" ואמרו לי "לך לך", לשמחתי הרבה". בשנת 2003 יצרה הבמאית שרית אשכנזי לוי, סרט תיעודי על תהליך חזרתו בתשובה בשם "חזרה אחרונה".[3]
מאז חזרתו בתשובה שיחק בעשרות רבות סרטי קולנוע חרדי של האחים גרובייס, יהודה גרובייס, "ניצוצות של קדושה", "פרי עץ הדעת", "האחים כהן וחצי", "אולפני דינור", "עולם ומלואו", בת מלך הפקות, מסורת הפקות ועוד. מלמד משחק בבית הספר למשחק "אספקלריא" ובתורת החיים - בית הספר לקולנוע יהודי.
בשנת 2018 גילם את אהרון מרגלית בהצגה "אתהלך" שכתב וביים בן לוין ע"פ הספר בעל אותו השם, בהפקת תיאטרון נקודה טובה. באותה שנה גילם כתפקיד ראשי את דמותו של פנחס - משגיח בישיבה חרדית בסרטו של שניאור אנטבי "מודה במקצת", לצד השחקנים שולי רנד, תומר קאפון, נתן נתנזון ועוד.
בשנת 2020 גילם את אביו של "יענקל'ה הכונס" בקליפ שהופק עבור טקס סיום הש"ס שנערך על ידי אגודת ישראל במחזור ה-13 של הדף היומי.[4]
פילמוגרפיה נבחרת
[עריכת קוד מקור | עריכה]קולנוע
[עריכת קוד מקור | עריכה]שנה | שם | בימוי | חברת הפקה | הערות |
---|---|---|---|---|
1999 | לילה בגומחה | מוטי גל ושוקי בן פורת | פרי עץ הדעת | |
2000 | יום אחד לפני | יהודה גרובייס ואברהם גרובייס | האחים גרובייס | |
2001 | שדה מוקשים | מוטי גל ושוקי בן פורת | פרי עץ הדעת | |
שדה מוקשים (חלק 2) | ||||
2002 | השב תשיבם | ליבי אסתר | אולפני דינור | |
הסוכן הפלסטיני | אברהם גרובייס | |||
2003 | הנבל הכחול | מוטי גל ושוקי בן פורת | פרי עץ הדעת | |
הנבל הכחול (חלק 2) | ||||
הנקמה היהודית | יהודה גרובייס | גרובייס הפקות | ||
יש דין ויש דיין | ||||
פרה שומרת שבת | יוסי פורקוש | מסורת הפקות | ||
הרפתקאה בפראג | אריאל כהן ושחר בן חור | האחים כהן וחצי | ||
הרפתקאה בפראג (חלק 2) | ||||
2004 | האושפיזין | גידי דר | גילגמש הפקות, אדי קינג | |
איך עושים סרט | יהודה גרובייס | גרובייס הפקות | סרט דוקומנטרי | |
איך עושים סרט (חלק 2) | ||||
והשיב לב אבות | DW | בת מלך | ||
חבר אמיתי | יגאל הושיאר | ניצוצות של קדושה | ||
חבר אמיתי (חלק 2) | ||||
גזירת הקנטוניסטים | ||||
גזירת הקנטוניסטים (חלק 2) | ||||
גזירת הקנטוניסטים (חלק 3) | ||||
משפט צדק | ||||
הפלא ופלא במדבר | ||||
הגנב הישר | אולפני דינור | |||
חבל"ש: בלשים חבל על הזמן | ליבי אסתר | |||
חבל"ש 2: תעלומת הגביע מברדיצ'ב | ||||
חבל"ש 3: הבלש המטושטש | ליבי אסתר ושלמה קבקוב | |||
חבל"ש 4: חקירה צולעת | שלמה קבקוב | |||
הפונצ'יקים 11: מתנה טובה | יהודה גרובייס | גרובייס הפקות | ||
2006 | חרד לסרטו | שלמה חזן | סרט דוקומנטרי | |
בית דין של מעלה | יגאל הושיאר | ניצוצות של קדושה | ||
הפרטיזן המסתורי | מיכאל וייגל | |||
כל יהודי זהב | יגאל הושיאר | |||
כל יהודי זהב (חלק 2) | ||||
אוצר המשלים | ||||
אוצר המשלים (חלק 2) | ||||
אוצר המשלים (חלק 3) | ||||
התיבה המופלאה (חלק 3) | ||||
התיבה המופלאה (חלק 4) | ||||
מי בראש | ||||
מי בראש (חלק 2) | ||||
מי בראש (חלק 3) | ||||
2007 | רכבת המצוות 1: ברכות | |||
רכבת המצוות 2: כשרות | ||||
רכבת המצוות 3: הכנות לשבת | ||||
רכבת המצוות 4: אמת ושקר | ||||
רכבת המצוות 5: שמחה | ||||
רכבת המצוות 6: גאולה | ||||
רכבת המצוות 7: תפילה | ||||
רכבת המצוות 8: צדקה | ||||
רכבת המצוות 9: אהבת ישראל | ||||
רכבת המצוות 10: השבת אבידה | ||||
רכבת המצוות 11: תפילין | ||||
רכבת המצוות 12: ספרים | ||||
רכבת המצוות 13: הכנסת אורחים | ||||
משנה המידות | ||||
2008 | המגילה והמקדש | תלמוד תורה נחלה | ||
2010 | שליחות באפריקה | אהרן אוריאן | עולם ומלואו | |
2011 | מקום בטוח | |||
2012 | למלא את החלל | רמה בורשטין | ||
2017 | מים קרים | תהילה דנסקר | סרט קצר | |
2018 | דרייבר | יהונתן אינדורסקי | פאי סרטים | |
הבלתי רשמיים | אלירן מלכה | דורי מדיה גרופ | ||
מודה במקצת | שניאור אנטבי | מכון כיוונים, שינובי מדיה | ||
2020 | מותו של זה | אבישי סיון | סרט קצר | |
2022 | עקרה | מרדכי ורדי | דרומהפקות |
חיים אישיים
[עריכת קוד מקור | עריכה]וייגל מתגורר בכפר חב"ד, נשוי לשלומית ואב לשמונה, חלק מבניו אף מופיעים איתו בהופעות.
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- מיכאל וייגל, במיזם "אישים" לתיעוד היצירה הישראלית
- מיכאל וייגל, במסד הנתונים הקולנועיים IMDb (באנגלית)
- מיכאל וייגל, באתר "אידיבי", מאגר הידע העברי לקולנוע ישראלי ועולמי
- מיכאל וייגל, באתר ספר הקולנוע הישראלי
- מיכאל וייגל, באתר AllMovie (באנגלית)
- מיכאל וייגל, במסד הנתונים הקולנועיים KinoPoisk (ברוסית)
- מיכאל וייגל באתר כיכר השבת
- צופיה הירשפלד, הפוך וייגל, הפוך, באתר ynet, 3 במרץ 2009
- מיכאל וייגל כבר לא הפוך, בערוץ "אורות – טלוויזיה יהודית", 4 במאי 2011
- אפרת כהן, מיכאל וייגל - ישר והפוך, באתר "הידברות", אוגוסט 2012
- דודו כהן, הפוך על הפוך, באתר ערוץ 7, 7 בפברואר 2013
- דודו כהן, ההצגה שהחזירה בתשובה את מיכאל וייגל, באתר מאקו, 29 באוגוסט 2013
- השחקן מיכאל וייגל בריאיון באולפן: "בעקבות ההצגה התחילו לי שאלות" • צפו, באתר כיכר השבת, 2 באוקטובר 2022
- השמרטפים 2 פרק 8 - שטערני, ישראל ושניאור מכפר חב"ד
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ דודו כהן, הפוך על הפוך, באתר ערוץ 7, 7 בפברואר 2013
- ^ תמר רותם, המיתון מאיים על תעשיית הסרטים החרדיים הפורחת, באתר הארץ, 13 בינואר 2003
- ^ גואל פינטו, הלשון החלקה של המפלצת, באתר הארץ, 14 באוקטובר 2003
- ^ מוטי שטיינמץ – "יענקל'ה הכונס" הקליפ הרשמי, וידאו קליפ של השיר באתר יוטיוב (אורך: 11:37), 4 בינואר 2020