מיכאל וינגרטן

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
מיכאל וינגרטן
Michael Asher Weingarten
מיכאל וינגרטן.jpg
מיכאל אשר וינגרטן
לידה 30 ביוני 1947
לונדון
פטירה 23 בפברואר 2018 (בגיל 70)
ח' באדר תשע"ח
תאריך עלייה 1973
מקום קבורה הר המנוחות
תפקידים
  • סגן דיקן הפקולטה לרפואה לחינוך רפואי אוניברסיטת בר-אילן
  • פרופסור לרפואת המשפחה, ממקימי הפקולטה לרפואה באוניברסיטת בר-אילן
  • ראשון המוסמכים לרפואת המשפחה בישראל

מיכאל אשר (מיקי) וינגרטן (30 ביוני 1947 - 23 בפברואר 2018) היה פיזיולוג ורופא, המומחה הראשון שהוסמך בישראל ברפואת המשפחה, היה ראש המחלקה לרפואת המשפחה בשרותי בריאות כללית, ראש החוג לרפואת משפחה וראש המחלקה למדעי ההתנהגות של אוניברסיטת תל אביב וממקימי הפקולטה לרפואה של אוניברסיטת בר-אילן.

קורות חייו[עריכת קוד מקור | עריכה]

וינגרטן נולד בלונדון, בן למשפחה יהודית פליטת גרמניה הנאצית. התחנך בבית הספר של עיריית לונדון, במוסד ללימודי רבנים (Jew's College, אוניברסיטת לונדון) ובאוניברסיטת אוקספורד (Merton College) שם גם הוסמך לתואר שני בפיזיולוגיה. למד רפואה באוניברסיטת לונדון (University College Hospital). ב-1973 עלה לישראל, והחל התמחות ברפואת המשפחה במסגרת המחלקה לרפואת המשפחה בבית חולים בילינסון, כמתמחה צעיר שימש כיועץ פנימאי ליחידת הכויות שטיפלה בפצועי תעלת סואץ ממלחמת יום-הכיפורים. אחרי המלחמה עבד כמתמחה במרפאה בבית שאן. שרת במילואים ביחידת החילוץ והפינוי בהטס. כמומחה עבד במרפאת ראש העין 32 שנים, מהן 14 כמנהל המרפאה. כאשר נכח באי יכולתם של מטופליו העניים לקנות תרופות הקים קרן גמילות חסדים למתן תרופות חינם לנזקקים[1]. ב-1992 פרסם את הספר "העדה התימנית בישראל - תמורות תרבותיות ובריאותיות"[2].

במקביל לעבודתו כרופא, עסק במחקר אקדמי נרחב כחבר הפקולטה לרפואה על שם סאקלר באוניברסיטת תל אביב, עמד בראש המחלקה לרפואת משפחה של שרותי בריאות כללית בשנים 1993–2003 וחינך במהלך התקופה מאות מתמחים. בשנים אלו כיהן פעמיים כיושב ראש החוג לרפואת משפחה של אוניברסיטת תל אביב, ובין שתי תקופות אלו כיהן כיושב ראש המחלקה למדעי ההתנהגות באוניברסיטת תל אביב.

פרופסור וינגרטן שימש כיועץ לפקולטה לרפואה בגליל בעת הקמתה ב-2010 ועבר לצפת לשם כך. נטל חלק מרכזי בהקמת הפקולטה ושימש כסגן דקאן להוראה עד לצאתו לגמלאות. וינגרטן היה אחראי לפיתוח תוכנית הלימודים בפקולטה, המבוססת באופן ייחודי על הוראה בקהילה. בנוסף, היה גם בין מקימי הפורום האזרחי לקידום הבריאות בגליל. בשנותיו האחרונות עסק רבות בתחום האתיקה וחקר גם את נושא הסָפֵק - הרפואי, ההילכתי והקיומי, עליו הספיק לתת הרצאה אך לא לפרסם מאמר.

מיכאל וינגרטן נפטר ונקבר בירושלים בח' באדר תשע"ח (23 בפברואר 2018). נטמן בהר המנוחות.

פרסומים אקדמיים[עריכת קוד מקור | עריכה]

עבודותיו עסקו במגוון רחב של שאלות רפואיות, כדוגמת תפקיד רופא המשפחה[3], יחסי רופא-מטופל ואינטואיציה רפואית[4], מאפייני ייעוץ טלפוני עם מטופלים[5] ובקשות 'עצה רפואית מהשרוול'[6], עמדות של רופאים בענייני טיפול רפואי שונים[7][8], חלוקת התפקידים הנכונה במרפאה[9], הרפואה בתימן ומאפיינים מעבדתיים של בני עדות שונות[10][11][12], השפעת לבוש על מדידת לחץ דם[13], מעקב משקל[14], סקירת ספרות מדעית במסגרת ארגון קוכריין[15], מיחשוב התיק הרפואי[16], חינוך רפואי[17], מאפייני התיעצות רפואית עם רבנים[18] ועוד. בכתיבתו בתחום האתיקה שילב את אמונתו וידיעותיו בנושאי דת עם מבט מודרני וליברלי על המימשק בין אתיקה רפואית מודרנית לבין זו המסורתית היהודית[19], עסק גם באתיקה של הזנה בכפייה של אסירים פוליטיים בשביתת רעב, בהתנהגות אתית במקצועות טיפול שונים[20] ובפיתוח מבט ישראלי ייחודי על האתיקה הרפואית[21]. וינגרטן התנגד לכך שאחריות לביצוע רפואה מונעת שיטתית תהיה חלק מתפקידי הרופא הראשוני, מאחר שלא נמצאו ראיות לכך שהיא מועילה יותר מרפואה קוראטיבית (ריפוי מחלות קיימות) או מרפואה תומכת[22].

פרסים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ב-1983 זכה בפרס המועצה המקומית ראש העין על פועלו למען הקהילה, ב-2007 זכה בפרס עירית ראש העין על שירותו ההתנדבותי יוצא הדופן וב-2010 זכה בפרס איגוד רופאי המשפחה על מפעל חייו לקידום המקצוע.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ ראלי סער, קופת החולים של דוקטור וינגרטן, הארץ, עודכן ב: 31/08/2011, ‏28/10/2006 (בעברית)
  2. ^ Susan Weingarten, Michael Asher Weingarten, BMJ 361, 2018-05-25, עמ' k2221 doi: 10.1136/bmj.k2221
  3. ^ S. Nakar, S. Vinker, M. A. Weingarten, What family physicians need in their doctor's bag, Family Practice 12, 1995-12, עמ' 430–432
  4. ^ Michael A. Weingarten, With luck, good doctors make a difference, The British Journal of General Practice: The Journal of the Royal College of General Practitioners 53, 2003-12, עמ' 960–962
  5. ^ M. A. Weingarten, Telephone consultations with patients: a brief study and review of the literature, The Journal of the Royal College of General Practitioners 32, 1982-12, עמ' 766–770
  6. ^ M. A. Weingarten, Off the cuff consultations, British Medical Journal (Clinical Research Ed.) 291, 1985-11-09, עמ' 1321–1322
  7. ^ J. Fadlon, M. Granek-Catarivas, I. Roziner, M. A. Weingarten, Familiarity breeds discontent: senior hospital doctors' attitudes towards complementary/alternative medicine, Complementary Therapies in Medicine 16, 2008-8, עמ' 212–219 doi: 10.1016/j.ctim.2007.09.001
  8. ^ E. Kahan, M. A. Weingarten, T. Appelbaum, Attitudes of primary care physicians to the management of asthma and their perception of its relationship to patients' work, Israel Journal of Medical Sciences 32, 1996-9, עמ' 757–762
  9. ^ E. Kahan, T. Appelbaum, H. Bograd, P. Shahaf, Should nurses in Israeli primary care clinics be expected to manage streptococcal throat infections?, Public Health 109, 1995-9, עמ' 347–351
  10. ^ M. A. Weingarten, Medicine in San'a, Yemen 1937-1943, Journal of the Royal Society of Medicine 85, 1992-8, עמ' 490–492
  11. ^ M. A. Weingarten, J. Hart, A. Fox, A. Tzabari, Serum lipoproteins in Israeli "Bnei Israel" Indians, Biomedicine & Pharmacotherapy = Biomedecine & Pharmacotherapie 40, 1986, עמ' 228–230
  12. ^ M. A. Weingarten, E. A. Pottick-Schwartz, A. Brauner, The epidemiology of benign leukopenia in Yemenite Jews, Israel Journal of Medical Sciences 29, 1993-5, עמ' 297–299
  13. ^ Ernesto Kahan, John Yaphe, Hadas Knaani-Levinz, Michael A. Weingarten, Comparison of blood pressure measurements on the bare arm, below a rolled-up sleeve, or over a sleeve, Family Practice 20, 2003-12, עמ' 730–732
  14. ^ M. Weingarten, Surveillance of body weight in general practice, British Medical Journal (Clinical Research Ed.) 295, 1987-11-14, עמ' 1244
  15. ^ M. A. Weingarten, A. Zalmanovici, J. Yaphe, Dietary calcium supplementation for preventing colorectal cancer and adenomatous polyps, The Cochrane Database of Systematic Reviews, 2008-01-23, עמ' CD003548 doi: 10.1002/14651858.CD003548.pub4
  16. ^ M. A. Weingarten, D. Bazel, H. S. Shannon, Computerized protocol for preventive medicine: a controlled self-audit in family practice, Family Practice 6, 1989-6, עמ' 120–124
  17. ^ Mary Cj Rudolf, Shmuel Reis, Trevor J. Gibbs, Deborah Murdoch Eaton, How can medical schools contribute to bringing about health equity?, Israel Journal of Health Policy Research 3, 2014, עמ' 17 doi: 10.1186/2045-4015-3-17
  18. ^ M. A. Weingarten, E. Kitai, Consultations with rabbis, Journal of Religion and Health 34, 1995-6, עמ' 135–140 doi: 10.1007/BF02248769
  19. ^ Michael A. Weingarten, On the sanctity of life, The British Journal of General Practice: The Journal of the Royal College of General Practitioners 57, 2007-4, עמ' 332–333
  20. ^ Michall Ferencz Kaddari, Meni Koslowsky, Michael A. Weingarten, Ethical behaviour of physicians and psychologists: similarities and differences, Journal of Medical Ethics 44, 2018-2, עמ' 97–100 doi: 10.1136/medethics-2016-103902
  21. ^ Toward an Israeli Medical Ethics, Bioethics and Biopolitics in Israel: Socio-legal, Political, and Empirical Analysis, ‏2018/01 (באנגלית)
  22. ^ Michael Weingarten, Andre Matalon, The ethics of basing community prevention in general practice, Journal of Medical Ethics 36, 2010-3, עמ' 138–141 doi: 10.1136/jme.2009.032284