מיכאל כפיר
 | |
| לידה | 23 באפריל 1933 |
|---|---|
| פטירה | 29 בדצמבר 2017 (בגיל 84) |
| מדינה |
ישראל  |
  | |
מיכאל ("מיקי") כפיר (23 באפריל 1933 – 29 בדצמבר 2017) היה שחקן, במאי תיאטרון ושחקן קולנוע ישראלי.
ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]
היה חבר בקיבוץ משגב עם. שיחק בלהקת פיטר פריי, בה ערך את הופעת הבכורה שלו בהצגת "על עכברים ואנשים" (1961)[1]; ובתיאטרון זווית שיחק ב"ביבר הזכוכית"[2].
בשנת 1965 היה אחד ממייסדי תיאטרון במת השחקנים יחד עם עודד קוטלר, אמנון מסקין והלל נאמן[3]. במסגרות אלה שיחק בהצגות "מעגל הגיר הקווקזי", "סיפור אוריה"[4], "שידוכים"[5], ועוד וביים את ההצגה "אשה עייפה" מאת ישראל חברוני.
מאז 1971 היה חבר התיאטרון העירוני חיפה, במסגרת זו ביים את "אשת הבן" מאת ד.ה. לורנס[6] ואת "האוצר" על פי סיפורי שלום עליכם[7], כיכב בהפקת 1979 של ההצגה "חשמלית ושמה תשוקה" בתפקיד מיטש ושיחק בהצגות "המתאבד", "הלילה לאיש"[8], "סילבסטר 72"[9] "נמר חברבורות", "אכזר מכול המלך", "נפש יהודי", "גטו", "אדי קינג", "מבקר המדינה", "וינה על הים"[10], "פלאטונוב", "רוסמרהולם"[11], "הלם קרב"[12], "משפט הקופים", "בוצ'ה" מאת יוסף בר-יוסף[13], "יאנוש קורצ׳אק, יומן מן הגטו"[14], "ילד טוב אמריקה"[15] "עלייתו הנמנעת של ארתורו אוי", ועוד. ב-1980 העלה הצגת יחיד (אותה ביים ובה הופיע) לפי "הדרשה" מאת חיים הזז. ההצגה זיכתה אותו בפרס מרגלית לשנת תש"ם[16]. ב-1982 העלה את ההצגה "כשהחביתה נוגעת בסלט" במסגרת פסטיבל עכו לתיאטרון ישראלי אחר שעליה זכה בפרס השחקן המצטיין וההצגה זכתה בציון לשבח. ב-1988 הופיע בתפקיד ראשי בהצגה "יהודי בחצר הדוכס" מאת יהודה סומו[17]. ב–2003 השתתף בהצגה "הומלסים" מאת איציק ויינגרטן שביימה נולה צ'לטון בתיאטרון תמונע[18].
בקולנוע הופיע בסרטים "תנו לי עשרה מיואשים" (1961); "רובה חוליות" (1979) בתפקיד האב ו"ההתחלפות" (2011) בתפקיד אפרים.
חיים אישיים[עריכת קוד מקור | עריכה]
אשתו הראשונה הייתה רות פגי, ולזוג נולדו שני ילדים. אשתו השנייה הייתה רבקה משולח, מתרגמת מחזות, ולשניים נולדה בת אחת, חמדי כפיר מורה להוראת היגוי לזמרים ושחקנים[19]. אשתו השלישית הייתה דורית (דוקי) עצמון, מורה לפיתוח קול.
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- מיכאל כפיר, במיזם "אישים" לתיעוד היצירה הישראלית
- מיכאל כפיר, בתוך: שמעון לב-ארי, "מדריך 100 שנה לתיאטרון העברי", באתר החוג לתיאטרון של אוניברסיטת תל אביב
- מיכאל כפיר, בארכיון הבימה
- מיכאל כפיר, בתוך: שמעון לב-ארי, "מדריך 100 שנה לתיאטרון העברי", באתר החוג לתיאטרון של אוניברסיטת תל אביב
- יעקב בר און, השיניים של מיקי כפיר, דבר, 19 ביולי 1974
- מיה אשרי, שחקן התיאטרון הוותיק מיקי כפיר מת בגיל 85, באתר הארץ, 30 בדצמבר 2017
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ בועז עברון, <<על עכברים ואנשים>> בביצוע להקת פיטר פריי, הארץ, 6 באוקטובר 1961
על עכברים ואנשים, קול העם, 29 בספטמבר 1961 - ^ "תיאטרון זוית־ פותח את העונה במחזה " ביבר הזכוכית", קול העם, 9 באוגוסט 1963
- ^ חוה נובק, המלחמה בסריסים, דבר, 19 בינואר 1967
- ^ משה בן-שאול, אוריה ואתה בחרתנו, מעריב, 29 בספטמבר 1967
- ^ דב בר-ניר, ערבי בכורה - פארסה מהנה - "שיכוכין " בבמת השחקנים, על המשמר, 14 בפברואר 1969
- ^ נילי פרידלנדר, לתפוש אותך בצוואר, מעריב, 17 ביוני 1971
- ^ דב בר-ניר, ערבי־בכורה / "האוצר" - התיאטרון העירוני חיפה, על המשמר, 6 באוקטובר 1972
- ^ "הלילה לאיש" ־ הצגת בכורה, קול העם, 27 ביוני 1962
- ^ מיכאל הנדלזלץ, האב והבן בלי רוח הקודש, דבר, 9 בדצמבר 1977, המשך
- ^ שוש אביגל, בכורה / פיוטי, מעניין ותלוש, חדשות, 4 באפריל 1991
- ^ דוד חיון, איבסן, חדשות, 7 באוגוסט 1989
- ^ שוש אביגל, ביקורת - סימנים מהסוג הכואב, כותרת ראשית, 12 באוקטובר 1983
- ^ מנחם פרי, אין אלוהים, ברוך השם, חדשות, 19 בנובמבר 1984
- ^ ציפי רום, זכרונות מהתופת, חדשות, 11 בדצמבר 1985
- ^ שוש אביגל, בכורה / למי שלא נבהל - "ילד טוב אמריקה", חדשות, 19 בדצמבר 1990
- ^ פרס מאיר מרגלית למיכאל כפיר, דבר, 19 במאי 1980
- ^ שעור בעברית יפה, מעריב, 2 במאי 1988
- ^ מחזה על חסרי בית מאת איציק ויינגרטן ובבימוי נולה צ'לטון בתיאטרון תמונע, באתר הארץ, 28 באוגוסט 2003
- ^ חגי חיטרון, צ'כוב בסדנת האופרה הבינלאומית ביפו, באתר הארץ, 22 ביולי 2010