מיכאל מיכאלוב (חסיד אומות העולם)

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

מיכאל גאורגייב מיכאלובאנגלית: Mikael Mikaeluf) היה חסיד אומות העולם, אשר תמך ביהודים רבים במהלך מלחמת העולם השנייה, בעת פלישת גרמניה הנאצית לבולגריה[1]. הוא עלה לישראל בגפו בשנת 1969, והוכר כחסיד אומות העולם על ידי "יד ושם" בשנת 1971. בשנת 1988 זכה באות יקיר העיר תל אביב, בה התגורר, יחד עם חסידי אומות עולם נוספים.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

בבולגריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

מיכאלוב היה רואה חשבון אשר התגורר בסופיה, בולגריה. הוא התגורר בשכונה יהודית, ועל כן על מכריו וחבריו נמנו יהודים רבים. לאחר פלישת גרמניה הנאצית לבולגריה, נשלחו חלק מחבריו למחנות לעבודות כפייה. בכדי לעזור להם, מיכאלוב סיכן את חייו והסתנן לתוך המחנות והביא להם אוכל, ביגוד ותרופות.

ניצול השואה דוד יוסף אזיסוב סיפר כי מיכאלוב הציל אותו ואת אביו כאשר נאסרו על ידי השלטונות, בכך שהצליח לגרום לשחרורם.

ניצולי השואה דניאל ותמרה אמריליו מספרים, כי במאי 1943, כאשר השלטונות גרשו את היהודים מסופיה לאזור הכפרי (פזארדזיק) הפקידו בידו את ביתם וכל רכושם. מיכאלוב ביקרם לעיתים קרובות במקום מושבם החדש, ואיתו הביא תרופות ומזון שהיו נחוצים. גם חבריו היהודים האחרים שכללו את הניצולים לוסי אלסעיד, משפחת לוי ומשפחת בוני הפקידו בידיו את רכושם. אחרי המלחמה כאשר חזרו לסופיה, כל היהודים קיבלו את רכושם, עד הפרט האחרון ומבלי שמיכאלוב קיבל על כך כל תמורה.

בישראל[עריכת קוד מקור | עריכה]

לא ידועות קורותיו של מיכאלוב עד עלייתו ארצה. בשנת 1969 מיכאלוב, שראה עצמו חלק מהמדינה והחליט לקשור את גורלו בגורל המדינה היהודית הצעירה, עלה לישראל בגפו. בשנת 1971 הוכר כחסיד אומות העולם על ידי "יד ושם", לאחר עדות הניצולים על החסד שעשה עמם.

בשנת 1988 זכה, יחד עם חסידי אומות עולם אחרים, באות יקיר העיר תל אביב. על אף חסדיו עם העם היהודי בתקופת השואה, חייו של מיכאלוב בישראל לא היו קלים: הוא סבל מעוני והתגורר בתנאים קשים, בדירה צפופה בחדר מדרגות, ואף סבל מהתעמרויות משכניו היהודים שידעו שאינו יהודי, והיו מציירים צלבי קרס מחוץ למקום מגוריו.

שמו של מיכאלוב עלה בתחקיר "כלבוטק" משנת 1986 אשר התרכז בתנאים המחפירים בהם חיים חסידי אומות עולם בישראל. לאחר שידור התחקיר אשר עורר הד רב, מיכאלוב הוצא מהמקום בו הוא חי והועבר לדירה ראויה אשר סופקה על ידי עיריית תל אביב לכל חסידי אומות העולם ששהו במצב דומה.

בעקבות התוכנית, נחקק חוק חסידי אומות העולם, שהעניק להם קצבה חודשית בגובה השכר הממוצע במשק. על התחקיר הזה אמר רפי גינת כי "מדובר בגויים נוצרים שבמהלך מלחמת העולם השנייה חירפו את נפשם וסיכנו את משפחתם כדי להציל יהודים. בהתחלה קיבלו אותם יפה בארץ ואפילו נטעו עץ על שמם, אבל אחר כך זרקו אותם לכלבים. הם חיו כאן בלי זכויות, וזו פשוט הייתה חרפה לאומית. כשחשפנו את הסיפור ישב אז באולפן נשיא המדינה חיים הרצוג, ואנחנו הזלנו ביחד דמעה. לדעתי זה ההישג האנושי הכי גדול של 'כלבוטק' בתולדותיה".

מיכאלוב נפטר בשנת 1991 ונקבר בבית הקברות האורתודוקסי ביפו. קברו מסומן כקבר של חסיד אומות העולם.

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ מעריב, גיליון 18 בינואר 1987, עמ' 27 (מאורכב)