מיכאל מירו

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
מיכאל מירו
Michael Miro 01.JPG
מדינה ישראל
עיסוק עורך ראשי
מעסיק peoplebroadcating.org

ד"ר מיכאל מירו הוא עיתונאי ושדר רדיו ישראלי. החל את עבודתו ברשת ב' של קול ישראל בשנת 1978 ושימש ככתב, שדר ועורך תוכניות חברתיות בנושאי חברה וסביבה. הגיש את התוכניות "שעת חברה" ו"בדרך אל הטבע". הגה וייסד את "מוקד התנועה" בקול ישראל של רשות השידור.

מיוני 2003 עד דצמבר 2006 שימש מנהל חטיבת החדשות ברשת ב'. במהלך כהונה בת כשלוש שנים וחצי עיצב מירו לוח שידורים מוכוון אזרחים ושפע של תוכניות חברתיות, ששיקפו את העשייה האזרחית בחברה רב-תרבותית. מאז ועד לסגירת רשות השידור הקדיש עצמו לתוכניות הרדיו החברתיות בעריכתו ובהגשתו. פרט לכל אלה עסק בעריכת יומני חדשות. בהמשך החל בשידור פינות חברתיות שנשאו את הכותרת "יומן אזרחי" מדי ערב לאחר מהדורת מבט. את הפינה הזו חלק עם השדרנית פאר לי שחר.

ביולי 2011 בחרה בו ועדת המכרזים של רשות השידור לשמש מנהל קול ישראל, בינואר 2012 ביטל בית הדין האזורי לעבודה בירושלים את המינוי, עקב פגם בהליך המינוי[1]. עשרה ימים לאחר מכן בחרה בו שוב ועדת המכרזים לתפקיד. במהלך כהונתו שמרו תחנות הרדיו של קול ישראל על מעמדן בציבור ואף חיזקו אותו, ומאות הופעות זמר ישראלי ובינלאומי הועברו בשידור חי. גולת הכותרת של כהונתו הייתה פתיחת אולפני הרדיו בתל אביב למופעי אמנים בימי העצמאות. לצד אירועי התרבות התקיימו גם משדרי אקטואליה ברחבי הארץ, כינוסים חברתיים ודיווחים בזמן אמת על מה שקורה.

באוגוסט 2012 הודה מירו כי החלטתו לצרף את מנחם בן להגשת תוכנית הרדיו של קרן נויבך, הייתה טעות[2].

מירו התנגד לסגירת רשות השידור ולחוק תאגיד השידור: "אני רואה אותו כחטא היסטורי. פגיעה בדמוקרטיה, ואמרתי את זה מהיום הראשון. לא לוקחים רשות סטטוטורית ומפרקים אותה כדי להרכיב מחדש. לא קיים כזה דבר. אני חושב שחוק תאגיד השידור הציבור זה דגל שחור מעל התקשורת הציבורית וזו תפיסתי"[3].

עם כניסת חוק רשות השידור החדש לתוקפו, ביקש מירו לסיים את תפקידו, וב-19 באוקטובר 2014 סיים אותו. הוא המשיך להגיש את התוכניות "שעת חברה" ו"בדרך אל הטבע" וכן שימש בתפקיד הכתב הכלכלי של רשת ב' עד לסגירתה.

ב-2016 פעל שלמה פילבר, מנכ"ל משרד התקשורת, למען שילוב מירו בתאגיד השידור, אך ללא הועיל[4].בתגובה על כך אמר מיכאל מירו, שבמסגרת המאבק שלו בפירוק רשות השידור "חיפשתי את הדרכים להעביר את המסר הזה גם לאנשים שמקבלים החלטות. אבל המטרה שלי הייתה להסביר למה לא להקים את התאגיד, לא בשביל לחפש תפקידים"[3]. לקראת סוף שנת 2016 פרש מירו מרשות השידור[5]. מאז פרישתו הקים עם שותפים את מיזם האינטרנט peoplebroadcasting.org, אתר המשמש פלטפורמה חדשה להעלאת תכנים באודיו ובווידאו. מירו משמש עורך ראשי של האתר[6].

למיכאל מירו תואר דוקטור מהמחלקה למדע המדינה של האוניברסיטה העברית בירושלים. נושא עבודת הדוקטורט היה "בין המגזרים, השתלבות ארגונים אזרחיים בזירה המפלגתית ובכנסת".

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא מיכאל מירו בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

Stub Israelis.png ערך זה הוא קצרמר בנושא ישראלים ובנושא תקשורת. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולהרחיב אותו.