מיכאל נהוראי

מיכאל נהוראי

אין תמונה חופשית
לידה	21 באוקטובר 1931 הומולשט, ממלכת רומניה
פטירה	16 באוקטובר 2020 (בגיל 88)
כינוי	שם לידה: מיכאל צבי ליטמן
מקום קבורה	הר המנוחות
מדינה	ישראל
השכלה	האוניברסיטה העברית בירושלים
מקום פעילות	אוניברסיטת בר-אילן
תקופת הפעילות	? – 16 באוקטובר 2020
השתייכות	ציונות דתית
תחומי עיסוק	מחשבת ישראל חקר הרמב"ם
צאצאים	יאיר נהוראי

מיכאל צבי נהוראי (ליטמן; י' בחשוון תרצ"ב, 21 באוקטובר 1931 – כ"ח בתשרי תשפ"א, 16 באוקטובר 2020) היה רב, חוקר בתחום מחשבת ישראל, פרופסור לפילוסופיה יהודית באוניברסיטת בר-אילן. עסק בעיקר בחקר רמב"ם.

קורות חיים

נולד בשם מיכאל צבי ליטמן בכפר הומולשט, במחוז ניאמץ בחבל מולדובה שברומניה. בימי מלחמת העולם השנייה גורש מביתו, בהיותו כבן עשר, על ידי המשטר הפאשיסטי-צבאי. הגיע באוניית מעפילים לארץ ישראל, ולאחר שהאוניה נתפסה על ידי הבריטים שהה כמה חודשים במחנה המעצר בעתלית.

למד כשלוש שנים במוסד "יקיר" בכפר הרא"ה. למד במחזור הראשון של ישיבת כפר הרא"ה, אצל הרב משה צבי נריה והרב יעקב כלאב. לאחר מכן למד בישיבת מרכז הרב בירושלים אצל הרב צבי יהודה קוק. הוסמך לרבנות על ידי הרב יצחק אייזיק הלוי הרצוג. לימד אמונה במרכז הרב במשך מספר שנים. במהלך שהותו בישיבה, לבקשת הרצי"ה, כתב את כותרות המשנה לספר אורות התשובה במהדורה השלישית שהוציא הרב דרוקמן.

הרב נהוראי כיהן כר"מ בישיבה התיכונית נתיב מאיר בשנתה הראשונה של הישיבה עוד כששכנה בשכונת אבו תור. בהמשך בסביבות שנת 1958 נשלח על ידי הרב צבי יהודה קוק ללמד בבתי ספר חילוניים, ובין השאר לימד מחשבת ישראל ותלמוד בקריית חיים, בכפר סבא ובתיכון ליד האוניברסיטה בירושלים.

בשנת תשל"ה (בערך 1975), לאחר שחלק בכתב העת "עמודים" על הרב צבי יהודה קוק, ונקט בעמדה כי שיבת ציון הנוכחית יכולה להסתיים בגלות שלישית אם עם ישראל לא ישוב בתשובה, עזב את ישיבת מרכז הרב. עם זאת, המשיך להעריך את הרצי"ה והתבטא: "הרב צבי יהודה היה בעיניי קודש קודשים, אין לנו את הכלים להכיל את האישיות המופלאה הזו".

הוא השלים באוניברסיטה העברית דוקטורט על מורה הנבוכים של הרמב"ם. היה חבר סגל במחלקה לפילוסופיה יהודית באוניברסיטת בר-אילן. עיסוקו העיקרי היה חקר הרמב"ם, אולם פרסם גם מאמרים שעסקו ברש"י, רבי יהודה הלוי, רמב"ן, רלב"ג, רבי חסדאי קרשקש, הרב יצחק יעקב ריינס, הרב אברהם יצחק קוק, הרב יוסף דב סולובייצ'יק, הרב אלכסנדר שפרן ואחרים.

היה מתומכי "חוגי הצעירים" במפד"ל בהנהגת זבולון המר. בשנת 1975 היה בין מקימי החוג ליהדות דתית מאוזנת שריכז אנשי שמאל דתיים. בשנת 1977 חתם על עצומה בעד מינוי המר לשר החינוך.

בשנת 1959 התחתן עם רחל בלוי, אחייניתו של עמרם בלוי. בנו הוא עורך הדין יאיר נהוראי.

נפטר בכ"ח בתשרי תשפ"א.

מאמריו

• "כופין אותו עד שיאמר רוצה אני", בתוך: זאב ספראי ואבי שגיא (עורכים), "בין סמכות לאוטונומיה במסורת ישראל", הקיבוץ המאוחד, תל אביב, 1997.
• "כיצד הרמב"ם ניסח את השקפתו על הבריאה", בתוך: דעת, כתב עת לפילוסופיה יהודית וקבלה, אונ' בר-אילן, תשנ"ו.
• "חזרה בתשובה - משמעה והשלכותיה", הגות: מחקרים בהגות החינוך היהודי, מכללת ליפשיץ, תש"ס.

קישורים חיצוניים

• מידע על מיכאל צבי נהוראי בקטלוג "מרחב" של הספרייה הלאומית
• רשימת המאמרים של מיכאל נהוראי באתר רמב"י
• פרשת שבוע, פרשת שופטים, תשנ"ח (אורכב 22.06.2006 בארכיון Wayback Machine), פרשת האזינו (אורכב 16.10.2006 בארכיון Wayback Machine), אוניברסיטת בר-אילן
• מיכאל צבי נהוראי, המצוות כגזירת מלך או כאתגר אינטלקטואלי - הרצאה בווידאו, כנס בינלאומי בחקר הרמב"ם
• מיכאל צבי נהוראי, תורת א"י בישיבה המרכזית, הצופה, 15 במאי 1964; המשך
• 
  שגיאות פרמטריות בתבנית:יוטיוב
  'סוג: שיעור' אינו ערך חוקי מי בן-חורין לפי הרמב"ם - פרופ' מיכאל צבי נהוראי, שיעור בערוץ "אוניברסיטת בר-אילן", באתר יוטיוב (אורך: 1:09:43)
• חגי שטמלר, ‏מהתורה הגואלת לפסגת האקדמיה: סיפורו של פרופ' מיכאל צבי נהוראי, בעיתון מקור ראשון, 25 באוקטובר 2020
• מיכאל צבי נהוראי (1931-2020), דף שער בספרייה הלאומית