מיכאל נהוראי

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
מיכאל נהוראי
אין תמונה חופשית
לידה 1931 (בן 88 בערך) עריכת הנתון בוויקינתונים
מקום לימודים האוניברסיטה העברית בירושלים עריכת הנתון בוויקינתונים
ארצות מגורים ישראל עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

מיכאל צבי נהוראי (נולד בשנת 1931) הוא חוקר בתחום מחשבת ישראל, פרופסור אמריטוס לפילוסופיה יהודית באוניברסיטת בר-אילן, העוסק בעיקר בחקר הרמב"ם. בצעירותו היה רב.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

נולד בשם מיכאל צבי ליטמן בכפר הומולשט, הנמצא במחוז ניאמץ בחבל מולדובה שברומניה. בימי מלחמת העולם השנייה גורש מביתו, בהיותו כבן עשר, על ידי המשטר הפאשיסטי-צבאי. הגיע באוניית מעפילים לארץ ישראל, ולאחר שהאוניה נתפסה על ידי הבריטים שהה כמה חודשים במחנה המעצר בעתלית.

לאחר שחרורו ממחנה המעצר בעתלית, עבר למוסד "יקיר" בכפר הרואה ולאחר כשלוש שנים עבר לישיבת כפר הרואה ולמד במחזור הראשון של ישיבת כפר הרוא"ה אצל הרב משה צבי נריה. לאחר ישיבת כפר הרואה, עבר לישיבת מרכז הרב בירושלים ולמד אצל הרב צבי יהודה קוק. שם הוסמך לרבנות על ידי הרב יצחק אייזיק הלוי הרצוג וכיהן כר"מ, מספר שנים בישיבה. במהלך שהותו בישיבה ערך וניקד את הספר אורות התשובה. הרב נהוראי כיהן כר"מ בישיבה התיכונית נתיב מאיר בשנתה הראשונה של הישיבה עוד כששכנה בשכונת אבו תור.

לאחר שנוצר מתח בינו לבין הרב צבי יהודה קוק[1] עזב את ישיבת מרכז הרב. הוא השלים באוניברסיטה העברית דוקטורט על הרמב"ם. את הפרופסורה שלו לפילוסופיה יהודית קיבל באוניברסיטת בר-אילן. עיסוקו העיקרי הוא חקר הרמב"ם.

בנו הוא עורך הדין יאיר נהוראי, איש הפורום החילוני.

מאמריו[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • "כופין אותו עד שיאמר רוצה אני", בתוך: זאב ספראי ואבי שגיא (עורכים), "בין סמכות לאוטונומיה במסורת ישראל", הקיבוץ המאוחד, תל אביב, 1997.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ ראו: הרב חגי שטמלר, עין בעין - משנתו של הרב צבי יהודה הכהן קוק, עלי, 2016, עמ': 134-135, 333. הרב יוסף בדיחי, יוסף לקח, עמ' 492-493.
Stub Israelis.png ערך זה הוא קצרמר בנושא ישראלים. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולהרחיב אותו.