מיכאל נהוראי

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
מיכאל נהוראי
אין תמונה חופשית
לידה 21 באוקטובר 1931
הומולשט, חבל מולדובה, ממלכת רומניה
פטירה 16 באוקטובר 2020 (בגיל 88)
כינוי שם לידה: מיכאל צבי ליטמן
מדינה ישראל עריכת הנתון בוויקינתונים
השכלה האוניברסיטה העברית בירושלים
מקום פעילות אוניברסיטת בר אילן
השתייכות ציונות דתית
תחומי עיסוק מחשבת ישראל
חקר הרמב"ם
צאצאים יאיר נהוראי
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

מיכאל צבי נהוראי (ליטמן; י' בחשוון תרצ"ב, 21 באוקטובר 1931כ"ח בתשרי תשפ"א, 16 באוקטובר 2020) היה חוקר בתחום מחשבת ישראל, פרופסור לפילוסופיה יהודית באוניברסיטת בר-אילן. עסק בעיקר בחקר רמב"ם.

קורות חיים[עריכת קוד מקור | עריכה]

נולד בשם מיכאל צבי ליטמן בכפר הומולשט, הנמצא במחוז ניאמץ בחבל מולדובה שברומניה. בימי מלחמת העולם השנייה גורש מביתו, בהיותו כבן עשר, על ידי המשטר הפאשיסטי-צבאי. הגיע באוניית מעפילים לארץ ישראל, ולאחר שהאוניה נתפסה על ידי הבריטים שהה כמה חודשים במחנה המעצר בעתלית.

לאחר שחרורו ממחנה המעצר בעתלית, עבר למוסד "יקיר" בכפר הרא"ה ולאחר כשלוש שנים עבר ללמוד במחזור הראשון של ישיבת כפר הרא"ה אצל הרב משה צבי נריה. לאחר ישיבת כפר הרא"ה, עבר לישיבת מרכז הרב בירושלים ולמד אצל הרב צבי יהודה קוק. שם הוסמך לרבנות על ידי הרב יצחק אייזיק הלוי הרצוג וכיהן כר"מ, מספר שנים בישיבה. במהלך שהותו בישיבה ערך וניקד את הספר אורות התשובה. הרב נהוראי כיהן כר"מ בישיבה התיכונית נתיב מאיר בשנתה הראשונה של הישיבה עוד כששכנה בשכונת אבו תור. בהמשך בסביבות שנת 1958 נשלח על ידי הרב צבי יהודה קוק ללמד בבתי ספר חילוניים, ובין השאר לימד מחשבת ישראל ותלמוד בקריית חיים, בכפר סבא ובתיכון ליד האוניברסיטה בירושלים[1].

לאחר שחלק בפומבי על הרב צבי יהודה קוק[2], עזב את ישיבת מרכז הרב. הוא השלים באוניברסיטה העברית דוקטורט על הרמב"ם. את הפרופסורה שלו לפילוסופיה יהודית קיבל באוניברסיטת בר-אילן. עיסוקו העיקרי היה חקר הרמב"ם.

בשנת 1972 היה מתומכי הצעירים במפד"ל[3] בהנהגת זבולון המר. בשנת 1975 היה בין מקימי החוג ליהדות דתית מאוזנת[4] שריכז אנשי שמאל דתיים. בשנת 1977 חתם על עצומה בעד מינוי המר לשר החינוך[5].

בשנת 1959 התחתן עם רחל בלוי[6]. בנו הוא עורך הדין יאיר נהוראי.

נפטר בכ"ח בתשרי תשפ"א.

מאמריו[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • "כופין אותו עד שיאמר רוצה אני", בתוך: זאב ספראי ואבי שגיא (עורכים), "בין סמכות לאוטונומיה במסורת ישראל", הקיבוץ המאוחד, תל אביב, 1997.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ מנחם רוטנברג, מרכז הרב - מכללה לבטחון רוחני, הצופה, 27 באוגוסט 1965; המשך
  2. ^ ראו: הרב חגי שטמלר, עין בעין - משנתו של הרב צבי יהודה הכהן קוק, עלי, 2016, עמ': 134-135, 333. הרב יוסף בדיחי, יוסף לקח, עמ' 492-493.
  3. ^ חלצ - חברים למען צעירי המפד"ל, מעריב, 6 באוקטובר 1972
  4. ^ יוסף וקסמן, חוג דתי חדש, מעריב, 14 בספטמבר 1975
  5. ^ זבולון המר לתפקיד שר החינוך והתרבות, מעריב, 19 ביוני 1977
  6. ^ פרסום נישואין, שערים, 6 באוקטובר 1959
Stub Israelis.png ערך זה הוא קצרמר בנושא ישראלים. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולהרחיב אותו.