מיכאל קורינאלדי

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
מיכאל קורינאלדי
פרופסור מיכאל קורינאלדי
לידה 30 ביולי 1938 (בן 81)
מילאנו, איטליה
תפקידים בולטים

מיכאל קורינאלדי (נולד ב-30 ביולי 1938 במילאנו, איטליה) הוא פרופסור למשפטים במכללת נתניה ובמרכז האקדמי כרמל, חיפה, עורך דין ישראלי. חוקר את יהדות אתיופיה ופעיל בקידומם של יהודי אתיופיה בישראל.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

קורינאלדי נולד באיטליה וגדל בתל אביב. למד בבית הספר התיכון הדתי צייטלין ושירת בצבא כמדריך בקורס מ"כים.

הוא למד משפטים באוניברסיטה העברית בירושלים לתואר בוגר ומוסמך. בשנים 19611964 למד לימודים שלא לתואר בחוג לתלמוד באוניברסיטה העברית. הוא הוסמך כעורך דין ב-1965[1]. את התמחותו עשה אצל השופטת מרים בן-פורת בבית המשפט המחוזי בירושלים. הוא כתב באוניברסיטה העברית עבודת דוקטורט בנושא: "יסודות בדיני פיקדון במשפט העברי". בין השנים 19631970 שימש אסיסטנט ומתרגל של פרופ' מנחם אלון וכן חוקר במכון למשפט עברי באוניברסיטה העברית בירושלים. בשנת 1992 הוא התמנה לפרופסור חבר (מומחה) באוניברסיטת חיפה בשנת 2009 התמנה לפרופסור חבר על ידי המועצה להשכלה גבוהה.

בנוסף לתחום המשפטים קורינאלדי עוסק בחקר וקידום העלייה והקליטה של כיתות ועדות בעם ישראל (יהודים קראים, יהודי אתיופיה, השומרונים, הסובוטניקים, צאצאי האנוסים). קורינאלדי פעל במאבק לעליית יהודי אתיופיה לישראל וסייע במאמצי השכנוע בשנות ה-70 המאוחרות ותחילת שנות ה-80 להכיר בעדה ולנקוט בפעולה מאורגנת לעליה במסגרת חוק השבות. הוא יזם הקמת ועד בינלאומי בראשותו[2][3] ומועצה ציבורית מטעם הכנסת למען יהדות אתיופיה ומיסוד חגיגות הסיגד. משנת 2001 מכהן כיו"ר המכון למורשת יהדות אתיופיה.

בשנת 1963 פתח משרד עורכי דין "קורינאלדי ושות' - עורכי דין". בין השאר, עסק קורינאלדי בייצוג אנשים שמעמדם היהודי מוטל בספק, כמו אשה שעברה גיור רפורמי וטענה שאינה יהודייה[4] ויהודי קראי בדרישה שהמדינה תכיר בחופש הדת שלהם[5].

בבחירות לכנסת העשירית עמד בראש רשימת שורשים שפרשה מן ההשתתפות בבחירות[6].

קורינאלדי הוא הזוכה בפרס נשיא המדינה וראש הממשלה בעבור הנצחת זכרו של נשיא המדינה יצחק בן-צבי לשנת 2010.

בבחירות לרשויות המקומיות 2018 הוצב במקום השמיני והסמלי ברשימת "ירושלים שלנו" למועצת העיר, בהנהגת משה ליאון אך הרשימה לא עברה את אחוז החסימה[7]. לקראת הבחירות לכנסת העשרים ואחת במרץ 2019 רשם קורינאלדי מפלגה בשם "כל ישראל אחים לשוויון חברתי". המפלגה הצטרפה בבחירות לרשימה משותפת עם מפלגת פעולה לישראל וקורינאלדי הוצב במקום השלישי ברשימה המשותפת "כל ישראל אחים ופעולה לישראל". לקראת הבחירות לכנסת העשרים ושתיים בספטמבר של אותה שנה התמודדה מפלגתו באופן עצמאי והוא הוצב שני ברשימתה לכנסת, אך התפטר מהרשימה לפני יום הבחירות. יתר הרשימה התפטרה יומיים לפני הבחירות.[8].

נשוי לרחלה ואב לארבעה.

מספריו[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • דיני אישים, משפחה וירושה – בין דת ומדינה, 2004
  • המעמד האישי של הקראים, אוניברסיטת תל אביב, 1984
  • יהדות אתיופיה - זהות ומסורת, הוצאת ראובן מס, 1988
  • Jewish Identity, הוצאת מאגנס - האוניברסיטה העברית, 1998
  • חידת הזהות היהודית: חוק השבות - הלכה למעשה, נבו הוצאה לאור, 2001
  • דיני ירושה, צוואות, ירושות ועזבונות. ההוצאה לאור של לשכת עורכי הדין, מהדורה ראשונה 2008, מהדורה שנייה מורחבת 2012.
  • שרשבסקי-קורינאלדי דיני משפחה, הוצאת החברה הכלכלית של לשכת עורכי הדין בע"מ, כרך א' 2015[9] וכרך ב' 2016.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ הוסמכו 98 עורכי דין, דבר, 31 באוקטובר 1965
  2. ^ תביעה להעלות נושא יהודי אתיופיה בקונגרס הציוני, מעריב, 1 בדצמבר 1982
    ברוך מאירי, נתקוף מחדלי המוסדות בשאלת יהודי אתיופיה, מעריב, 7 בדצמבר 1982
  3. ^ ברוך מאירי, הרבנות: מאות נוצרים בין האתיופים, מעריב, 3 בינואר 1986
  4. ^ בית הדין הרבני מעכב יציאת גיורת מהארץ, מעריב, 7 במאי 1970
  5. ^ נדחתה בקשת יהודי קראי, מעריב, 10 בנובמבר 1970
  6. ^ בג"ץ דחה עתירת רשימה חדשה, דבר, 23 באפריל 1981
    יוסף פריאל, ל"ו הצדיקים, דבר, 28 במאי 1981
  7. ^ הסיעה לא עברה את אחוז החסימה אך ראש הרשימה משה ליאון נחשב על פי חוק כחבר ה-32 במועצת העיר כיוון שנבחר ישירות לראשות העיר.
  8. ^ כל ישראל אחים לשוויון חברתי באתר ועדת הבחירות המרכזית לכנסת ה-22
  9. ^ תקציר מתוך פרק יב "דיני מורדת"