מיכאל שוילי
 | |
| לידה |
1932 ירושלים, פלשתינה (א"י)  |
|---|---|
| פטירה |
22 בספטמבר 2014 (בגיל 82 בערך) |
| מדינה |
ישראל |
| ילדים |
בני שוילי |
| פרופיל ב-IMDb | |
  | |
מיכאל שוילי (1932 – 22 בספטמבר 2014) היה מפיק ומפיץ סרטי קולנוע וטלוויזיה, מחלוצי התחום בישראל. שוילי הוא חתן פרס מפעל חיים של פסטיבל ירושלים לקולנוע בשנת 2007 על פועלו בתחום ההפקה וההפצה[1].
ביוגרפיה
[עריכת קוד מקור | עריכה]שוילי נולד בירושלים. בהיותו בן 10, הקרין סרטים בפנס קסם בבתי ספר, כשעבד כעוזר מקרין, עבודה שכללה גלגול סרטים בחדרי הקרנה של בתי הקולנוע- בתמורה קיבל חתיכות פילמים אותן היה מוכר. מאוחר יותר עבד גם כמגלגל תרגום בצד תמונת ההקרנה של הסרט[2].
לאחר מספר שנים בתחום החל שוילי לשכור סרטים אצל חברות ההפצה בתל אביב, ואותם הפיץ בבתי הקולנוע בישראל (באותה תקופה היה משרדו בקפה נוגה בתל אביב ובתחנת אגד - משם היו נשלחים הסרטים), בין שאר ההצלחות שלו באותן השנים היה הסרט "לברלין וחזרה", סרט שאותו ערך שוילי משני סרטים שונים, בכיכובו של ארול פלין[3], שזכה להצלחה בקופות.
בשנת 1957 נסע שוילי לראשונה פסטיבל הקולנוע בקאן, שם התחיל לרקום קשרים עם מפיקים וחברות הפקה והפצה בינלאומיות[4].
מה"משרד" בקפה נוגה, עבר למשרדים ברח' פינסקר ויותר מאוחר לרח' אלנבי בתל אביב, שם שוכנים משרדיו עד היום. שם התרכז בהפצת סרטים אותם התחיל לייבא מחו"ל, והפך לחברת ההפצה הגדולה בישראל. שוילי, שהיה מציף את הארץ במסעי פרסום שטרם נראו, הפך בין לילה לסיפור הצלחה, תורים של בעלי בתי הקולנוע מכל רחבי הארץ השתרכו בכניסה למשרדו, וכל סרט שהביא גייס מיד את ה"ספסרים" שהיו מכינים כרטיסים מראש כדי למכור אותם במחיר מפולפל לאלפי הצופים בכניסה לאולמות הקולנוע.
בהמשך החליט שוילי גם להפיק סרטים[2], ובשנת 1967 הפיק את סרטו הראשון - "שישה ימים לנצח", סרט תיעודי על מלחמת ששת הימים שהורכב מחומרים תיעודיים שצולמו עבור יומני קולנוע ישראליים וזרים. הסרט הופק הופק זמן קצר לאחר תום הקרבות ונחל הצלחה גדולה בקופות, עם צאתו לאקרנים כ־10 ימים לאחר סיום המלחמה[5], וצפו בו כ-400 אלף צופים תוך חודשיים[6].
החל מ-1970 הפיק סרטים רבים בשיתוף פעולה עם במאי, עולה חדש מפרס, ג'ורג' עובדיה, שהופיע בוקר אחד במשרדו עם רעיון להפיק סרט לפי תסריט פרסי בעברית[2]. שוילי הודיע לו ש"מתחילים לצלם בתחילת השבוע הבא !" וכך היה. כמו כן הפיק סרטים רבים, שכוכבים רבים עשו בהם את צעדיהם הראשונים – "נערת הפרברים" - בכיכובה של עופרה חזה, "אריאנה" - בכיכובו של אבי טולדנו[7], "נחצ'ה והגנרל" - בכיכובם של יעקב בודו, טוביה צפיר, ציפי שביט, דובי גל וגדעון זינגר. "מבצע שטריימל" בכיכובם של פול סמית, יהודה אפרוני ויעקב בן סירא. "ז'אקו והיצאניות" -בכיכובם של דודו טופז ואושיק לוי, כלל סרטיו זכו לאהדה רבה, והביאו קהל רב לבתי הקולנוע, זאת למרות המבקרים שלא החמיאו ליצירותיו. הסרט "פישקה במילואים" בכיכובם של פול סמית וגבי עמרני היה המוצלח בסרטיו, מהסרטים העלילתיים שהפיק, בסרט צפו יותר מ-450,000 צופים בבתי הקולנוע, והיה מהנצפים ביותר בתולדות הקולנוע הישראלי.
בשנת 1984 הפיק את סרטו של בנו בני שוילי, "מבצע שטריימל"[4], הסרט זכה להצלחה רבה בישראל, והופץ גם בעולם[8], והיה סרט המלחמה היקר ביותר שהופק בישראל[4]. בסרט כיכבו פול סמית, יעקב בן סירא, טוביה טבי והנרי פייר[9].
לצד הסרטים המסחריים, שוילי גם עסק ביבוא סרטי איכות לישראל כגון: "נס במילאנו", "גונבי האופניים", "מצחצחי הנעליים"; וסרטים זוכי אוסקר שהצליחו בארץ כגון: "המלחמה נגמרה", "מוסקבה אינה מאמינה בדמעות", "מפיסטו ", ועוד מאות סרטים שרשמו הצלחות מסחריות בישראל.
בנוסף היה אחראי שוילי ליבוא כל סרטי צ'ארלי צ'פלין לרגל חגיגות המאה להולדתו בעולם[10], סרטיו של הבמאי "אינגמר ברגמן" - והחזיק בזכויות למיטב סרטי הבמאים הגדולים פליני (סרטים כגון "החיים המתוקים", "ג'ינג'ר ופרד", "והספינה שטה", "חזרת התזמורת") וגם מיטב הסרטים של הבמאי היפני אקירה קורוסאווה ("שבעת הסמוראים", "המבצר הנסתר", "יוג'ימבו", "סנג'ורו", "דודסקאדן", "כס הדמים")[10].
לאחר מותו של שוילי חברת ההפצה שלו - "סרטי שובל" המשיכה להיות מנוהלת על ידי בנו, בני שוילי, והיא מפיצה סרטי איכות בבתי הקולנוע בישראל, לטלוויזיה ולשירותי ה-VOD של חברות הלוויין, הכבלים, האינטרנט והסלולר, בין הסרטים שהבולטים שהפיצה היו: ״מועדון הלקוחות של דאלאס״ (זוכה ב-3 פרסי אוסקר), "אשת הברזל" (זוכה ב-2 פרסי אוסקר), "פרשס" (זוכה ב-3 פרסי אוסקר, 127 שעות (מועמד ל-6 פרסי אוסקר) ועוד.
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
- מיכאל שוילי, במיזם "אישים" לתיעוד היצירה הישראלית
מיכאל שוילי, במסד הנתונים הקולנועיים IMDb (באנגלית)- מיכאל שוילי, באתר "אידיבי", מאגר הידע העברי לקולנוע ישראלי ועולמי
מיכאל שוילי בתוכנית טלסינמה - ריאיון לרגל זכייתו בפרס מפעל חיים על פועלו בתחום הקולנוע, פרס של פסטיבל הקולנוע בירושלים, סרטון באתר יוטיוב- מיכאל שוילי - ריאיון מתוך מאגר העדויות של הקולנוע הישראלי
- המפיק והמפיץ מיכאל שוילי, מחלוצי תעשיית הקולנוע, הלך לעולמו, באתר וואלה, 22 בספטמבר 2014
- סינמה פארדיסו בירושלים - נכתב ב-The Marker Cafe- בלוג של בני שוילי אודות אביו מיכאל שוילי, מפיק ומפיץ הסרטים הירושלמי
- מפיץ הסרטים מיכאל שוילי הלך לעולמו, באתר ynet, 22 בספטמבר 2014
- נירית אנדרמן, מת המפיץ והמפיק מיכאל שוילי, באתר הארץ, 22 בספטמבר 2014
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ נירית אנדרמן, אותות הוקרה על מפעל חיים יוענקו בפסטיבל ירושלים למפיק ומפיץ הסרטים הישראלי מיכאל שוילי ולבמאי האיטלקי ארמנו אולמי, באתר הארץ, 2 ביולי 2007
- ^ 1 2 3 שוילי מלך הפילם - היום כולם רוצים להפיק סרטים ב"שיטת שוילי" - מפיץ הסרטים שהחל להפיק סרטים בעצמו, "העולם הזה", גיליון 1801 מ-7 במרץ 1972, עמוד 38
- ^ יוסף שריק, מה בקולנוע - מסע נגד הנאצים - לברלין וחזרה (אוריון, ת"א), הארץ, 21 באוקטובר 1962
- ^ 1 2 3 איל חלפון, שווילי ובנו עכשיו הם מצלמים כאן סרט שמערבב שטריימלים וצלבי קרס. שווילי ובנו לא־מתרגשים ממה שיכתבו כמה מבקרים יפי נפש. ההצלחה מובטחת. יש להם קבלות., כל העיר, 11 בנובמבר 1983
- ^ איל חלפון, שווילי אבא, כל העיר, 11 בנובמבר 1983
- ^ פשרה בסכסוך "ששה ימים לנצח", על המשמר, 1 בספטמבר 1967
פשרה בענין הסרט "ששה ימים לנצח", דבר, 1 בספטמבר 1967 - ^ זאב רב-נוף, ואפילו לא לשונאי - "אריאנה", דבר, 14 באפריל 1971
- ^ "מבצע שטריימל" הוא הצלחה ישראלית נוספת בפסטביל קאן. הסרט. סיפור גבורה אמיתי על רקע מלחמת העולם השנייה, נמכר למפיצים ב־12 מדינות באירופה ובאמריקה, חדשות, 10 ביוני 1984
- ^ עירית שמגר, מבצע שטריימל, מעריב, 22 בפברואר 1984
- ^ 1 2 רחל מיכאלי, עיסקה - הימור או הישג - מיכה שווילי רכש את זכויות ההפצה של סרטי צ׳פלין בארץ, חדשות, 13 באפריל 1989