מיכאל שוילי

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
Gnome-edit-clear.svg
ערך זה זקוק לעריכה: הסיבה לכך היא: חסר קישורים פנימיים, חסר מקורות.
אתם מוזמנים לסייע ולתקן את הבעיות, אך אנא אל תורידו את ההודעה כל עוד לא תוקן הדף. אם אתם סבורים כי אין בדף בעיה, ניתן לציין זאת בדף השיחה.
מיכאל שוילי 1932–2014

מיכאל שוילי (1932 - 22 בספטמבר 2014) היה מפיק ומפיץ סרטי קולנוע וטלוויזיה, בין הראשונים בתחום בישראל, זוכה פרס מפעל חיים של פסטיבל ירושלים לקולנוע בשנת 2007 על פועלו בתחום ההפקה וההפצה.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

נולד בירושלים. בהיותו בן 10, הקרין סרטים בפנס קסם בבתי ספר, כשעבד כעוזר מקרין, עבודה שכללה גלגול סרטים בחדרי הקרנה של בתי הקולנוע- בתמורה קיבל חתיכות פילמים אותם היה מוכר. יותר מאוחר גם עבד כמגלגל תרגום בצד תמונת ההקרנה של הסרט.

לאחר מספר שנים, כשהשכיל להבין שחייו קשורים לצלולוייד, שכר שוילי סרטים אצל חברות ההפצה בתל אביב, שאותם היה מפיץ בבתי הקולנוע בישראל (באותה התקופה היה משרדו בקפה נוגה בתל אביב ובתחנת אגד - משם היו נשלחים הסרטים), בין שאר ההצלחות "לברלין וחזרה" סרט שאותו ערך שוילי משני סרטים שונים, בכיכובו של ארול פלין - ששבר את שיאי ההכנסות עד אותו יום ולא ירד מהמסכים במשך 37 שבועות ברחבי הארץ.

בגיל 16 נסע שוילי לפסטיבל קאן, שם התחיל לרקום קשרים עם מפיקים וחברות הפקה והפצה בינלאומיות.

מה"משרד" בקפה נוגה, עבר למשרדים ברח' פינסקר ויותר מאוחר לרח' אלנבי בתל אביב, שם שוכנים משרדיו עד היום. שם התרכז בהפצת סרטים אותם התחיל לייבא מחו"ל, והפך לחברת ההפצה הגדולה בישראל. ה"יד" של שוילי, שהיה "מפוצץ" את הארץ במסעי פרסום, שטרם נראו, הפכה אותו בין לילה לסיפור הצלחה, תורים של בעלי בתי הקולנוע מכל רחבי הארץ השתרכו בכניסה למשרדו, וכל סרט שהביא גייס מיד את ה"ספסרים" שהיו מכינים כרטיסים מראש כדי למכור אותם במחיר מפולפל לאלפי הצופים בכניסה לאולמות הקולנוע.

יותר מאוחר החליט שוילי שצריך גם להפיק סרטים, ובשנת 1967 הפיק את סרטו הראשון: "שישה ימים לנצח" שזכה להצלחה חסרת תקדים, 1,200,000 צופים צפו בסרט ביציאתו לבתי הקולנוע כ־10 ימים לאחר סיום מלחמת ששת הימים, יותר מאוחר הפיק סרטים רבים בשיתוף פעולה עם במאי חדש, עולה חדש מפרס, ג'ורג' עובדיה, שהופיע בוקר אחד במשרדו עם ראיון להפיק תסריט לפי סרט פרסי בעברית. שוילי הודיע לו ש"מתחילים לצלם בתחילת השבוע הבא !" וכך היה. כמו כן הפיק סרטים רבים, שכוכבים רבים עשו בהם את צעדיהם הראשונים – "נערת הפרברים" - בכיכובה של עופרה חזה, "אריאנה" - בכיכובו של אבי טולדנו, "נחצ'ה והגנרל" - בכיכובם של בודו, טוביה צפיר, ציפי שביט, דובי גל, גדעון זינגר, "מבצע שטריימל" - בכיכובם של פול סמית, יהודה אפרוני, יענקלה בן סירא, "ז'אקו והיצאניות" -בכיכובם של דודו טופז, אושיק לוי, "פישקה במילואים" - בכיכובם של פול סמית, גבי עמרני - בסרט צפו יותר מ-850,000 צופים, ועוד.

לצד הסרטים המסחריים, שוילי היה גם אחראי ליבוא סרטי איכות כגון "הנס במילנו","גונבי האופניים" "מצחצחי הנעליים", סרטים זוכי אוסקר שהצליחו בארץ כגון: "המלחמה נגמרה", "מוסקבה אינה מאמינה בדמעות", "מפיסטו", ועוד מאות סרטים שרשמו הצלחות מסחריות ונרשמו בספרי ההיסטוריה של הקולנוע בעולם ובישראל.

בנוסף היה אחראי שוילי ליבוא כל סרטי צ'רלי צ'פלין לרגל חגיגות המאה להולדתו בעולם, סרטיו של הבמאי "אינגמר ברגמן" - והיום מחזיק שוילי בזכויות למיטב סרטי הבמאים הגדולים פליני (סרטים כגון "החיים המתוקים", "ג'ינג'ר ופרד", "והספינה שטה", "חזרת התזמורת") וגם מיטב הסרטים של הבמאי היפני אקירה קוראסווה ("7 הסמוראים", "המבצר הנסתר", "יוג'ימבו", "סנג'ורו", "דודסקאדן", "כס הדמים").

היום מנוהלת חברת ההפצה של שוילי - "סרטי שובל" על ידי בנו, בני שוילי, ומפיצה סרטי איכות בבתי הקולנוע בישראל, לטלוויזיה ולשירותי ה- VOD של חברות הלוויין, הכבלים, האינטרנט והסלולר, בין הסרטים שהופצו לאחרונה - ״מועדון הלקוחות של דאלאס״ (זוכה ב-3 פרסי אוסקר), אשת הברזל (זוכה ב-2 פרסי אוסקר), פרשס (זוכה ב-3 פרסי אוסקר, 127 שעות (מועמד ל-6 פרסי אוסקר) ועוד.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]