מיכאל שיר

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
מיכאל שיר
מיכאל שיר.jpg
לידה 22 במאי 1923
ורשה, הרפובליקה הפולנית השנייה עריכת הנתון בוויקינתונים
פטירה 13 באפריל 2006 (בגיל 82)
תל־אביב–יפו, ישראל עריכת הנתון בוויקינתונים
עיסוק עורך עיתון, סופר ילדים עריכת הנתון בוויקינתונים
צאצאים מיכל שיר עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg
מיכאל שיר בשנת 1955 לערך

מיכאל שיר (22 במאי 1923, ורשה, פולין13 באפריל 2006, תל אביב) היה סופר עברי, עורך וסופר לילדים. מייסד ועורך עיתון הילדים "אצבעוני".

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

מיכאל שיר (שירטשאק) היה בנם של הבלשן דוד שיר והעיתונאית מרים שיר.[1] אמו כתבה ופרסמה שירים וסיפורים לילדים, בשם העט שלה, "הדודה מרים". סבו, יהודה ליב וולמן, היה פובליציסט, עיתונאי וסופר ידוע, ופרסם יצירותיו ביידיש ובעברית.[2] מיכאל היה בן שנתיים כשהועלה עם ההורים לארץ ישראל, והמשפחה השתקעה בתל אביב. הוא גדל התחנך ולמד בעיר תל אביב, ובה גם סיים את לימודיו בגימנסיה נורדיה.

שיר היה ברוך כישרונות, הוא החל לכתוב שירים וסיפורים כבר בילדותו, אך בד בבד גילה כשרון בולט למקצועות הטכניים. בתום לימודי התיכון שלו הוא יצא לבית הספר הטכני הגבוה בלונדון, אנגליה, וסיים בו את לימודיו בתואר של מהנדס אלקטרוניקה. הוא חזר ארצה והתגייס לחיל האוויר הצעיר, ושירת בו כקצין אלקטרוניקה עד שנת 1955.

בשנת 1955 ייסד את עיתון הילדים "אצבעוני", שהיה מפעל חייו. במשך כל שנות הופעתו של העיתון היה מיכאל שיר העורך והכותב הראשי בו. הוא גם ניסה כוחו במהדורות לועזיות של עיתוני הילדים שלו. כך למשל הוציא באנגלית את "אצבעוני", עיתון ילדים בערבית, בשם "סינדבאד", ועיתון לילדים בגרמנית בשם "גראסהופר". הוא גם ייסד הוצאת ספרים קטנה בשם "אצבעוני", שבה הוציא לאור את מרבית ספריו.

הכותר "אצבעוני" ניתן לעיתון הילדים שלו לזכרו הנערץ של ח"נ ביאליק, שמיכאל שיר הקטן, בעודו ילד, זכה לשמוע סיפורים מפיו. כמחוות כבוד קרא לעיתונו על שם שירו הידוע של המשורר הגדול.

מיכאל שיר נפטר ב-2006, בגיל 82. נטמן בבית העלמין בקיבוץ עינת. הותיר אחריו את רעייתו, שושנה, ארבעה ילדים ונכדים. אחת מבנותיו, מיכל שיר היא חברת כנסת מטעם הליכוד.

מספריו[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • שירים לאלמונית, ציורים - אשר עין-דור, תל אביב, 1976.
  • הרוזנת, פרשת אהבה וריגול, תל אביב, 2005.
  • סיפורי גמדים, ספרייה חינוכית, בעריכת מיכאל שיר, תל אביב, 1965.
  • נשר הזהב, תל אביב, 1964.
  • מרבד הקסמים, תל אביב, 1966.
  • מעשה באצבעון קטן, תל אביב, 1968.
  • מסיפורי טבעת הפלאים, תל אביב, 1966.
  • לעלמה בכחול, ציורים - אשר עין-דור, תל אביב, 1981.
  • לך באהבה, ציורים - אשר עין-דור, תל אביב, 1972.
  • הרפתקאות אצבעוני, תל אביב, 1967.
  • ארמון הזכוכית, תל אביב, 1966. ‬
  • 8 בערב בטלוויזיה, שבועון הטלוויזיה, 1968.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]