מיכל טל (פסנתרנית)

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
מיכל טל
לידה 11 באפריל 1962 (בת 61)
מוקד פעילות ישראל עריכת הנתון בוויקינתונים
מקום לימודים הקונסרבטוריון הישראלי למוסיקה תל אביב, אוניברסיטת אינדיאנה עריכת הנתון בוויקינתונים
סוגה מוזיקה קלאסית, מוזיקה קאמרית
שפה מועדפת עברית עריכת הנתון בוויקינתונים
כלי נגינה פסנתר
www.michaltal.com
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית
מיכל טל בילדותה עם אביה, הכנר אלכסנדר טל, 1967

מיכל טל (נולדה ב-11 באפריל 1962) היא פסנתרנית ישראלית. מנגנת כסולנית וכן נגינה קאמרית, ועוסקת בהוראה, ייזום וניהול פרויקטים בתחום החינוך המוזיקלי והיצירה הישראלית. מייסדת ומנהלת אמנותית של [1]פסטיבל הפסנתר הבינלאומי בערד ]]

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

טל היא בתם של אהובה לבית קפלן והכנר אלכסנדר טל, שהיה פעיל בשנות ה-60 וה-70 בתזמורות בישראל (בהן התזמורת הפילהרמונית ו"אנסמבל הקאמרי"), והקים את "הרביעייה הישראלית החדשה", בה ניגן ככנר ראשון והופיע עמה בישראל ובמדינות נוספות.

טל החלה ללמוד נגינה בפסנתר בגיל חמש. בגיל שש עשרה הופיעה לראשונה עם התזמורת הפילהרמונית הישראלית.

טל למדה באקדמיה למוזיקה בתל אביב, וב-1985 סיימה תואר Artist Diploma באוניברסיטת אינדיאנה. ב-1987 קיבלה תואר ראשון במוזיקה בבית הספר ג'וליארד בניו יורק, וב-1988 סיימה תואר שני במוזיקה באוניברסיטת ניו יורק. בין מוריה ומדריכיה פרופ' אריה ורדי, ליאון פליישר, פיטר סרקין וגילברט קאליש. בעלת תואר דוקטור משנת 2005 בחוג למוזיקולוגיה של האוניברסיטה העברית בירושלים, בהדרכתו של פרופ' יהואש הירשברג; עבודת הדוקטור שלה עסקה במלחין הצרפתי אריק סאטי, ונושאה היה: "אריק סאטי: מקומו במוזיקה הצרפתית בתחילת המאה העשרים".

לאורך השנים הופיעה טל עם כל התזמורות בארץ, בהן התזמורת הסימפונית ירושלים, התזמורת הסימפונית חיפה והתזמורת הקאמרית הישראלית. כן ניגנה עם תזמורות רבות בעולם: התזמורת הפילהרמונית של שטרסבורג, התזמורת הסימפונית של דאלאס, הסימפונית של וירג'יניה, תזמורת הרדיו ההולנדית, והתזמורות הסימפוניות של מינסטר, קלרמון-פראן ולאס פאלמס. ניגנה תחת שרביטיהם של המנצחים והמלחינים ליאונרד סלטקין, אדוארדו מאטה ולוצ'יאנו בריו.

טל נמנית עם סגל ההוראה בבית הספר למוזיקה ע"ש בוכמן-מהטה וכן בקונסרבטוריון העירוני בגבעתיים (משנת 2004), שם גם שימשה כמנהלת פדגוגית (בשנים 2005–2010). בשנת 2009 יזמה וייסדה את קורס פסנתר צעיר במרכז למוזיקה ירושלים. ניהלה את תוכנית הפסנתרנים הצעירים המצטיינים במרכז בירושלים. מלמדת בכיתות אמן במוזיקה בארץ וברחבי העולם ושופטת בתחרויות בינלאומיות. מלמדת בכיתות אמן בארצות הברית, תאילנד, הונג קונג, סין, סטוקהולם, פריז, אלבניה, רוסיה ואיטליה). בשנת 2020 ייסדה וניהלה את פסטיבל הבינלאומי המקוון לפסנתרנים, "Pianowebfest".

טל היא כלת פרסים רבים, ביניהם הפרס הראשון בתחרות הבינלאומית לפסנתרנים בדאלאס (1986), פרס פרנסואה שפירא (1983), פרס ראשון בתחרות התזמורת הסימפונית ירושלים (1983) פרס שרת החינוך והתרבות (בשנים 2000 ו-2005) ופרס רוזנבלום לאמנויות הבמה (2012) כן זכתה בקביעות במלגות קרן התרבות אמריקה-ישראל (1978-1983). היא השתתפה בפסטיבלים יוקרתיים רבים, בהם פסטיבל טנגלווד (בו זכתה בפרס ג'קסון ב-1987), פסטיבל "פוקוס" בלינקולן סנטר, פסטיבל מוזיקה ישראלית ויהודית בקלן, פסטיבל ישראל ופסטיבל קול המוסיקה בגליל העליון. ניגנה רסיטלים וקונצרטים קאמריים רבים בקרנגי הול בניו יורק ובאירופה. ניגנה כסולנית עם הרכבים רבים למוזיקה חדישה הפועלים בארץ.

טל מרבה לשתף פעולה עם מלחינים ישראליים ולהזמין יצירות הנכתבות במיוחד עבורה. משנת 1979 לאורך שנים רבות ביצעה הקלטות אולפן ושידורים חיים בתחנת הרדיו "קול המוסיקה". בשנת 2003 הקימה ביחד עם הכנר נתאי צרי והצ'לן הלל צרי את "המועדון הקאמרי הישראלי"; מאז הקמתו ביצע המועדון יותר משישים יצירות מאת מלחינים ישראליים, ועיקר פעילותו בחינוך לאהבת היצירה הישראלית ושילוב תלמידים מצטיינים בנגינה קאמרית. משנת 2013 טל חברה בהרכב "שלישיית אלכסנדר", עם הכנר נתאי צרי והצ'לנית אלה טובי.

טל נשואה למוזיקאי שלמה טינטפולבר (מנצח, מורה ומדריך לכלי קשת), ולהם בת ובן.

דיסקוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • 2001 - רם דע-עוז - יצירות לפסנתר (הפקה עצמית של המלחין)
  • 2002 - אייל באט - יצירות לפסנתר (הפקה עצמית של המלחין)
  • 2003 - פסנתרין: אנתולוגיה, מוזיקה ישראלית לפסנתר. דיסק 6 מתוך 9. (איגוד הקומפוזיטורים)
  • 2006 - צבי אבני: סונטה מס. 1 - מתוך תקליטור מוזיקה לפסנתר
  • 2009 - Great Short Masterpieces for piano (הוצאת Romeorecords)
  • 2014 - Erwin Schulhoff - music for piano solo (הוצאת Centaur records)
  • 2020 - GEMS (DK records)

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • מיכל טל, "הוראה בראי הזמן". כתב העת פעימות, קיץ 2010, הוצאת רסלינג (קישור למאמר באתר של מיכל טל)
  • יעקב בר-און, "רסיסי טל". מעריב, 3 בדצמבר 2014
  • Barry Davis, "Giving Schulhoff an airing". Jerusalem Post, 13 october 2014
  • Maxim Reider, The forgotten composer, 13 December 2011, The Jerusalem Post

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא מיכל טל בוויקישיתוף