מיכל מרטיקן

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
מיכל מרטיקן
Michal Martikán
Michal Martikán.jpg
לידה 18 במאי 1979 (בן 40)
ליפטובסקי מיקולאש, סלובקיה עריכת הנתון בוויקינתונים
מידע כללי
לאום סלובקיהסלובקיה  סלובקיה
www.michalmartikan.sk
ספורט
ענף ספורט קאנו/קיאק
מאזן מדליות
קאנו
מתחרה עבור סלובקיהסלובקיה  סלובקיה
המשחקים האולימפיים
זהב אטלנטה 1996סלאלום
זהב בייג'ינג 2008סלאלום
כסף סידני 2000 סלאלום
כסף אתונה 2004סלאלום
ארד לונדון 2012סלאלום
אליפות העולם בקאנו
זהב טרס קורואס 1997 סלאלום
זהב בור-סן-מוריס 2002 סלאלום
זהב אאוגסבורג 2003 סלאלום
זהב פוז דו איגואסו 2007 סלאלום
כסף פראג 2006 סלאלום
כסף ליובליאנה 2010 סלאלום
ארד נוטינגהאם 1995 סלאלום
ארד לה סאו ד'אורז'יי 1999 סלאלום
ארד פנרית' 2005 סלאלום
אליפות אירופה בקאנו
זהב ליפטובסקי מיקולאש 2007 סלאלום
זהב קרקוב 2008 סלאלום
זהב נוטינגהאם 2009 סלאלום
זהב ברטיסלאבה 2010 סלאלום
כסף רודניצה נאד לאבם 1998 סלאלום
כסף ל'ארז'נטייר-לה-בסה 2006 סלאלום
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

מיכל מרטיקןסלובקית: Michal Martikán; נולד ב-18 במאי 1979 בליפטובסקי מיקולאש) הוא חותר קאנו סלובקי, המתחרה במסלול עקלתון. מרטיקן הוכתר ארבע פעמים כאלוף העולם, פעמיים כאלוף אולימפי וארבע פעמים כאלוף אירופה.

קריירה ספורטיבית[עריכת קוד מקור | עריכה]

מרטיקן השתלב בצמרת חותרי הקאנו העולמית כבר כנער. בגיל 16 ניצח לראשונה בתחרות במסגרת גביע העולם, ובאותה שנה (1995) גם זכה במדליית ארד באליפות העולם שנערכה בנוטינגהאם. באולימפיאדת אטלנטה (1996) הדהים כשזכה במדליית הזהב והוא בן 17 בלבד. הייתה זו גם המדליה האולימפית הראשונה עבור סלובקיה, ששלוש שנים קודם לכן נפרדה מצ'כיה, עם פירוק צ'כוסלובקיה.

ב-1997 הוכתר לראשונה גם כאלוף העולם, באליפות העולם שנערכה בטרס קורואס שבברזיל. ב-1998 לא הצליח לזכות באליפות אירופה שנערכה ברודניצה נאד לאבם שבצ'כיה, והסתפק במדליית הכסף, כסגנו של הצ'כי דוד ינצ'אר. גם באליפות העולם שנערכה בלה סאו ד'אורז'יי ב-1999 לא הצליח לזכות בתואר, וזכה במדליית הארד. באולימפיאדת סידני (2000) איבד גם את התואר האולימפי, לטובת הצרפתי טוני אסטאנגה, וזכה במדליית הכסף. המשחקים סימנו את ראשית היריבות בין השניים על הבכורה העולמית, יריבות שנמשכה לאורך העשור הראשון של המאה ה-21.

ב-2002 הצליח מרטיקן להשיב לעצמו את תואר אלוף העולם, לאחר חמש שנים, בתחרות שנערכה בבור-סן-מוריס. באליפות אירופה שנערכה באותה שנה בברטיסלאבה שוב נכשל במאבק על התואר, ואף לא עמד על הפודיום. באליפות העולם שנערכה באאוגסבורג ב-2003 הוכתר בפעם השלישית, והשנייה ברציפות, כאלוף העולם. ככזה הגיע לאולימפיאדת אתונה (2004), בה גם נשא את דגל סלובקיה בטקס הפתיחה. עם זאת, גם באתונה הפסיד לאסטאנגה, והסתפק במדליית הכסף. תוצאה זו הושגה לאחר החלטה שנויה במחלוקת של השופטים להענישו בשתי שניות, החלטה שבזכותה ניצח אסטאנגה, בהפרש של 12 מאיות השנייה.

באליפות העולם שנערכה בפנרית' ב-2005 איבד את תוארו, וזכה במדליית ארד. באליפות הבאה, שנערכה בפראג ב-2006 זכה במדליית כסף, והישג דומה רשם גם באליפות אירופה שנערכה באותה שנה בל'ארז'נטייר-לה-בסה. בשנת 2007 זכה בפעם הרביעית באליפות העולם, בפוז דו איגואסו. באותה שנה נערכה אליפות אירופה בעיר הולדתו, ליפטובסקי מיקולאש, ולראשונה הצליח לזכות גם בתואר זה. באליפות אירופה שנערכה בקרקוב ב-2008 זכה פעם נוספת בתואר. באותה שנה הצליח גם לגבור על אסטאנגה באולימפיאדת בייג'ינג (2008), וזכה בתואר האולימפי 12 שנים לאחר שעשה זאת לראשונה. בכך היה לחותר הקאנו הראשון בהיסטוריה שזוכה בארבע מדליות אולימפיות בסלאלום.

באליפות אירופה שנערכה בנוטינגהאם ב-2009 זכה בתואר בפעם השלישית ברציפות, אך הפסיד לאסטאנגה באליפות העולם שנערכה בלה סאו ד'אורז'יי, והסתפק במדליית הכסף. בשנת 2010 שחזר את הישגיו: הוא זכה באליפות אירופה שנערכה בברטיסלאבה (בפעם הרביעית ברציפות), ובמדליית הכסף באליפות העולם שנערכה בליובליאנה, שוב כסגנו של אסטאנגה. באליפות העולם שנערכה ב-2011 בברטיסלאבה ובאליפות אירופה שנערכה ב-2012 לא הצליח כלל להתברג בין שלושת הראשונים.

באולימפיאדת לונדון (2012) איבד מרטיקן שוב את תוארו לאסטאנגה, והסתפק במדליית ארד, המדליה האולימפית החמישית שלו.

בנוסף לזכיותיו במקצי היחידים, היה מרטיקן שותף לכמה הישגים בתחרויות הקבוצתיות, כחלק מנבחרת סלובקיה באליפויות העולם (מדליות זהב בטרס קורואס 1997, אאוגסבורג 2003, לה סאו ד'אורז'יי 2009 וברטיסלאבה 2011 ומדליית ארד בנוטינגהאם 1995) ובאליפויות אירופה (מדליות זהב ברודניצה נאד לאבם 1997, מצאנה 2000, ברטיסלאבה 2002, ליובליאנה 2005, ליטובסקי מיקולאש 2007, קרקוב 2008, ברטיסלאבה 2010 ואאוגסבורג 2012 ומדליית כסף בל'ארז'נטייר-לה-בסה 2006.

חייו האישיים[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנת 1997 היה מרטיקן מעורב בתאונת דרכים בה פגע בהולך רגל והרגו. הוא הועמד לדין בגין הריגה, לאחר שנמצא כי נסע במהירות גבוהה מהמהירות המותרת, ועד לתחילת המשפט שלו נשלל רישיון הנהיגה שלו. אף על פיכן, נתפס מרטיקן זמן קצר לאחר מכן כשהוא נוהג. להפרת תנאי השחרור שלו היו יכולות להיות השלכות על תוצאות המשפט, ואולם בהחלטה שנויה במחלוקת החליט נשיא סלובקיה רודולף שוסטר לחון אותו. ההליכים המשפטיים הופסקו, והוא שוחרר.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא מיכל מרטיקן בוויקישיתוף