מיכל ניב

מיכל ניב
	תמונה זו מוצגת בוויקיפדיה בשימוש הוגן.; נשמח להחליפה בתמונה חופשית.
לידה	5 באוקטובר 1965
התאבדה	21 בינואר 2000 (בגיל 34); תל אביב-יפו, ישראל
מקום קבורה	עינת
מדינה	ישראל
פרסים והוקרה	פרס סוקולוב (2000)
קישורים חיצוניים
פייסבוק	Michal.Niv

מיכל ניב (5 באוקטובר 1965 - 21 בינואר 2000) הייתה עיתונאית, מנחה ושדרנית רדיו ישראלית.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

מיכל ניב נולדה בבאר שבע למשפחה בת שני ילדים לניצה ולמתתיהו (מתי) ניב. אביה היה קצין בגולני ושימש כקצין השלישות הראשי בתפקידו האחרון בצה"ל. האם עבדה כאחות בבית החולים השרון. בגיל 3 עברה לפתח תקווה, שם גדלה ולמדה בבית הספר בכפר גנים. הייתה מופנמת בילדותה. אחיה של מיכל, איל, השגיח עליה מגיל צעיר, כיוון שהאב שהה מחוץ לבית עקב תפקידו והאם עבדה במשמרות.

איל התגייס בנובמבר 1977 לחיל השריון. הוא ניסה להגיע לקורס קצינים, אולם לא הצליח במבדקים. בדצמבר 1978 נהרג אחיה, בעת שירותו, מירייה שנורתה בחדרו מנשקו האישי. ועדה שחקרה את האירוע התלבטה בין התאבדות לתאונה וקבעה שהייתה זו תאונת נשק. חברת הילדות שלה, גליה לוי, טוענת שלאחר מות האח הפכה מיכל למרוחקת ומסוגרת. בפני בן זוגה טענה ניב, שאביה הסתגר בתוך עצמו ולא היה נוכח כאב.^[1]

בשנת 1979, כשהייתה בת 14, מונה אביה לנספח אכ"א בלונדון וניב עברה לשם יחד עם הוריה. בתקופה זו למדה ניב בתיכון והתעמקה בתחביב האהוב עליה - מוזיקה. את האהבה למוזיקה ספגה עוד בילדותה בבית מאחיה.^[1] ב-1981, לאחר שנתיים שגרה באנגליה, חזרה משפחת ניב לישראל, עברה לגור בתל אביב ומיכל החלה ללמוד בתיכון עירוני ה' במגמה הומנית והצטיינה בלימודיה. אביה שב תחילה לתפקיד בצה"ל, אולם לבסוף החליט לפרוש. במאי 1982, ביום העבודה הראשון שלו במפעלי נשר, התאבד אביה בירייה על קברו של אחיה, בבית העלמין בקריית שאול. מותו של האב הכה גלים בתקשורת והיה חוויה קשה גם בכיתתה של מיכל.

זמן קצר לפני גיוסה עזבה את הבית ועברה לגור עם בן זוגה. בשנת 1984 התגייסה לצה"ל ושירתה בתחנת הרדיו גלי צה"ל, בתחילה, כפקידתו של מפקד התחנה רון בן ישי, שנמנה על ידידיו של אביה המנוח. לאחר מינוי של נחמן שי כמפקד התחנה, זמן קצר לאחר מכן, החלה להגיש את תוכנית הבוקר "הפסקת עשר", שערך שרון מולדאבי (בין השנים 1986–1987).^[2] את הקו המוזיקלי האלטרנטיבי של התוכנית בחר מולדאבי, והוא זה שיחד עם דלית עופר (ראש מחלקת המוזיקה בתחנה), בחר במיכל, קריינית בראשית דרכה, להגיש את התוכנית. בתוכנית הושמעו בין השאר: איגי פופ, ביסטי בויז, מינימל קומפקט, ניק קייב, יו 2, ג'וי דיוויז'ן ו-REM.^[3] במהלך השירות נשלחה לחודשיים לארצות הברית במסגרת משלחת של עיתונאים צעירים. לאחר שובה קיבלה תוכנית אחרת - "הפסקת עשר בלילה" אותה המשיכה ניב לשדר ולערוך גם לאחר שחרורה, בשנת 1986, כשעבדה בתחנה כעצמאית. התוכנית הועברה בשלב מאוחר יותר לשידור בתחנת צה"ל 2, ונקראה "הפסקת עשר בערב".^[4] התוכנית בעריכתה שמרה על הקו האלטרנטיבי הייחודי והיא השמיעה בה בין השאר את אקו והבאנימן, ג'ון קייל, הגאן קלאב(אנ'), פטי סמית, הקיור, רוי הארפר ועוד אמנים שלא תמיד הושמעו ברדיו.^[5]^[6] לאחר ירידת התוכנית שידרה ניב תוכנית נוספת בשם "לחבק את הדובי" ותוכניות מוזיקה מיוחדות, לרוב עם אלדד קובלנץ, שהיה חבר קרוב שלה. בשנת 1988 נבחרה להגיש את תוכנית הטלוויזיה "עד פופ", לצד אברי גלעד, אולם החליטה לאחר חודשיים לעזוב את התוכנית.^[7]

במקביל להתפתחות הקריירה הרדיופונית שלה, התפתחה ניב גם לתחום הבישול: כתבה מדורי בישול במקומונים תל אביביים,^[8] חברה לשאול אברון, אותו הכירה בעיתון "חדשות", להקמת המסעדה "יועזר בר יין" ביפו,^[9] וכן בישלה במסעדה של מרגרט תייר שביפו.^[1]

בנוסף כתבה במשך תקופה ארוכה בעיתון "חדשות". בספטמבר 1996 הצטרפה לצוות ההקמה של תחנת הרדיו "רדיו תל אביב", שם הגישה בשעות הבוקר את תוכנית המוזיקה "בת הים הקטנה" ושימשה כמנהלת מחלקת המוזיקה. בשנת 1997 החלה להגיש את תוכנית הרדיו ההומוריסטית "היפות והאמיצות" עם תמר מרום ולאחר מכן עם עינב גלילי. התוכנית זכתה להצלחה רבה ועקב כך, החליטה התחנה להעביר את התוכנית לשעות שידור אחרי הצהריים, 16:00 עד 18:00, בהן שיעורי ההאזנה לרדיו גבוהים יותר. סקרי ההאזנה של התוכנית היו מצוינים ואף נשקל להעביר אותה לפורמט טלוויזיוני בשידורי הלווין.^[1]

בשנת 1996 הופיעה בתפקיד קטן בסרט הטלוויזיה של רן טל ואתגר קרת - "מלכה לב אדום".

ב-21 בינואר 2000, ביום בו מלאו חמש שנים למותו של בן דודה, אמיר הרשנזון, שנהרג בפיגוע בבית ליד, היא שמה קץ לחייה בתלייה בביתה בתל אביב. היא נקברה בבית הקברות האזרחי בקיבוץ עינת.^[10]

הוקרה והנצחה[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנת 2000, לאחר מותה, הוענק לה אות הוקרה וזיכרון מטעם ועדת פרס סוקולוב.^[11]

בשנת 2002, לציון שנתיים למותה, עלה באתר האינטרנט של רדיו תל אביב, בו שידרה, עמוד מיוחד לזכרה, בו התאפשר לצפות בראיון שנערך איתה ולהאזין לקטעים מהתוכניות השונות שהגישה.^[12] כמו כן, הקדישו באותו יום בתחנה, יום שידורים מיוחד, בו השמיעו קטעים נבחרים מהתוכנית "היפות והאמיצות".^[13]

ב-2009 הופק במסגרת בית הספר לקולנוע "סם שפיגל" סרט קצר לזכרה, בכיכובן של יעל טל ורותם זיסמן כהן. הסרט עוקב אחר שתי גרופיות צעירות של תוכנית הרדיו של ניב ועינב גלילי - "היפות והאמיצות".^[14]

בינואר 2014, 14 שנה לאחר ששמה קץ לחייה, הפיק צוות של קולנוענים צעירים קליפ לזכרה, שהתבסס על השיר "מיכלי, תראי כמה באו" של היוצר ירון אחר. הקליפ, שמופיעה בו בתפקיד הראשי השחקנית נועה צפריר, המזכירה בחזותה את מיכל - עוקב אחר שדרנית רדיו ה'מדלגת' בין שני עולמות: שידורי אולפן מבודחים ושיחות עליצות עם מאזינים מחד, ותחושות קשות ו'הליכה על הקצה' מאידך, עד הסוף המרומז.^[15]

מדי שנה, בתאריך הסמוך למועד פטירתה בינואר, מקדיש אייל פרידמן ("קוואמי") תוכנית מיוחדת לזכרה של ניב ברדיו "הקצה", ובשנים האחרונות, מאז חזר לשדר מדי שבוע בגלגלצ ב-2017, גם שם.^[16]^[17]^[18] בראיון שנתן לידיעות אחרונות בשנת 2010 הוא סיפר על ההשפעה הגדולה שלה, לצד יואב קוטנר, בעיצוב טעמו המוזיקלי: "גדלתי על שדרנים כמו יואב קוטנר ומיכל ניב, שמה שמשך אותי אליהם היה הטעם המוזיקלי שלהם".^[19]

לציון 20 שנה למותה, הקדישו תחנות רדיו שונות, וביניהן רדיו "הקצה", רדיו תל אביב וגלגלצ, תוכניות מיוחדות לזכרה עם המוזיקה שאהבה ושידרה.^[20]^[21] ברדיו הקצה שידרו, בין השאר, הקלטה מתוכנית מיוחדת בהגשתה (עורך: עוזי פרויס) ממרתון ניק קייב, ששודר במקור בגלי צה"ל, בשנת 1990.^[22]

שי גולדשטיין, שעבד לצידה לתקופה ברדיו בתל אביב, בתוכנית "היפות והאמיצות", סיפר עליה בתוכניתו בתחנת 103fm ואמר: "אני בטוח שהיא הייתה עדיין מכוכבות הגדולות ברדיו, היא הייתה פנומן רדיו, היא הייתה האמא מקצועית שלי".^[23]

שרון מולדאבי, שערך לצידה של ניב את התוכנית "הפסקת עשר", הגיש ברדיו תל אביב תוכנית מיוחדת בת שלוש שעות עם סיפורים ושירים במתכונת התוכנית המקורית. בפוסט מקדים שעלה לפייסבוק הוא כתב "...ההון הסמלי שהותירה קשור בעיקר למוזיקה שהיא קידמה, ונדמה לי שמעולם לא היה מישהו או מישהי שקידמו שנים ספורות כל כך מוזיקה איזוטרית ונשאר\ה כה חרותים, כה נערצים, אחרי עשורים."^[24]

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

לאה עוז

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

מיכל ניב, במיזם "אישים" לתיעוד היצירה הישראלית
מיכל ניב, ברשת החברתית פייסבוק | דף לזכרה
עמוד הזיכרון של מיכל ניב, באתר רדיו תל אביב | ארכיון האינטרנט
שדרנית הרדיו מיכל ניב התאבדה, באתר nana10‏, 23 בינואר 2000(הקישור אינו פעיל, 24.1.2020)
עוגן שפירא, אתי אברמוב, אפרת שלום ויאיר חסון, אף אחד לא הכיר באמת את מיכל ניב. האישה. והמסתורין (כתבה מקיפה - 3 חלקים), אתר עיתון תל אביב, ארכיון 28.01.2000 | ארכיון האינטרנט
עדי קסלר ותומר שדמי, היממה האחרונה, באתר ארשת - יומן עברי מקוון על ענייני היום ארכיון האינטרנט
דויד פרץ, מסך קרוע – חמש שנים למותה של מיכל ניב, בבלוג יוצר השיר, 2005
אריאנה מלמד, נתנה תוקף שלי -על הגעגוע הנורא, הבלבול והטקסט לו היא מחכה ביום הכיפורים, באתר ynet, 08 באוקטובר 2008
דויד פרץ, אי אפשר לחבק זכרונות – עשור למותה של מיכל ניב, בבלוג יוצר השיר, 2010
עשור למותה של מיכל ניב, מכתב הפרידה שכתבתי לפני מספר שנים, גלית בן שמחון, באתר Cafe TheMarker
ערן סויסה, זוכרים: עשור למותה של השדרנית מיכל ניב, באתר nrg‏, 21 בינואר 2010
שרון מולדאבי, עוצמה אפלה, באתר ynet, 22 בינואר 2010
רועי אורן, מיכל ניב - פרידה כואבת מאישה אהובה, באתר News1 מחלקה ראשונה, 2 בפברואר 2010
איתן בקרמן, רק עם מייקל (פורסם במקור בטיים אאוט תל אביב), 19 בינואר 2011
ספיישל מיכל ניב ,מגיש ערן ליכטנשטיין, באתר soundcloud (כפי ששודר בתחנת 88fm)
קטעים נבחרים מהתוכנית "היפות והאמיצות" לזכרה של מיכל ניב, באתר soundcloud (כפי ששודר בתחנת רדיו תל אביב 102fm)
השיר "מיכלי, תראי כמה באו", שהוקלט לזכרה, באתר "במה חדשה"
"מיכלי, תראי כמה באו", סרטון באתר יוטיוב, 10 בינואר 2014
על מיכל ניב, באתר "בננות", 2015
דפנה לוי, ראיון אישי עם ארנה קזין על קשריה ופרידתה ממיכל ניב, בפודקאסט ״על החיים ועל המוות״, יולי 2023.

מיכל ניב, ברשת החברתית פייסבוק

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

^ ¹ ² ³ ⁴ על פי הנאמר בכתבה שפורסמה בעיתון תל אביב מספר ימים לאחר התאבדותה, ינואר 2000
^ לוח שידורי הטלויזיה והרדיו | יום חמישי 18.12.1986, מעריב, 12 בדצמבר 1986
^ שרון מולדאבי, עוצמה אפלה, באתר ynet, 22 בינואר 2010
^ לוח שידורי הטלויזיה והרדיו | קבוע ברדיו, מעריב, 8 ביוני 1990
^ עינב שיף‏, הפסקת עשר, באתר וואלה!‏, 21 בינואר 2010
^ מיקסטייפ "לא ניפרד עוד - למיכל ניב", שגיא בן-צדף, באתר suan.fm
^ Tuxedomoon - מיכל ניב - עד פופ 1988, סרטון באתר יוטיוב
^ אנה וגנר, נחמה ואוכל, באתר ynet, 21 בינואר 2003
^ אריאנה מלמד, קיסר הקולינריה הישראלית: פרידה משאול אברון, באתר ynet, 04 בנובמבר 2012
^ מערכת וואלה! NEWS‏, השדרנית מיכל ניב הובאה היום למנוחות בקיבוץ עינת, באתר וואלה!‏, 23 בינואר 2000
^ אירועי תקשורת, באתר העין השביעית, 1 בספטמבר 2000
^ עמוד זיכרון (בעיצוב מקורי), באתר רדיו תל אביב 102fm | ארכיון האינטרנט
^ אורי אילון, רדיו 102 יציין היום שנתיים למות מיכל ניב, באתר הארץ, 20 בינואר 2002
^ היפות והאמיצות - The Beautiful and the Bold, סרטון באתר יוטיוב
^ תרבות ובידור נענע10, לנצח יפה ואמיצה: קליפ לזכרה של מיכל ניב, באתר nana10‏, 26 בינואר 2014
^ פוסט של אייל פרידמן על מיכל ניב, בדף הפייסבוק של גלגלצ
^ קוואמי בתוכנית שמוקדשת למיכל ניב, באתר של גלגלצ, 2017
^ התוכנית השנתית של קוואמי לזכרה של מיכל ניב, באתר של גלגלצ, 2019
^ צחי כהן, ‏קוואמי? מאמי!, באתר "ידיעות אחרונות", 10 בדצמבר 2010 (הקישור אינו פעיל)(הקישור אינו פעיל, 24.1.2020)
^ לקריאת הפוסט לציון 20 שנה למותה עם קישורים לתוכניות המיוחדות, בדף הפייסבוק של הקצה
^ רז שכניק, 20 שנה אחרי: זוכרים את מיכל ניב, באתר "ידיעות אחרונות", 20 בינואר 2020
^ להאזנה: מרתון ניק קייב עם מיכל ניב ועוזי פרויס, 1990
^ להאזנה: היום (ג') מציינים את יום השנה למותה של שדרנית הרדיו מיכל ניב ז"ל • שי גולדשטיין סיפר על מי שהייתה אמו הרוחנית וחברתו הטובה
^ לקריאת הפוסט, בדף הפייסבוק של רדיו תל אביב

[עיתון_תל_אביב-1] ¹ ² ³ ⁴ על פי הנאמר בכתבה שפורסמה בעיתון תל אביב מספר ימים לאחר התאבדותה, ינואר 2000

[2] לוח שידורי הטלויזיה והרדיו | יום חמישי 18.12.1986, מעריב, 12 בדצמבר 1986

[3] שרון מולדאבי, עוצמה אפלה, באתר ynet, 22 בינואר 2010

[4] לוח שידורי הטלויזיה והרדיו | קבוע ברדיו, מעריב, 8 ביוני 1990

[5] עינב שיף‏, הפסקת עשר, באתר וואלה!‏, 21 בינואר 2010

[6] מיקסטייפ "לא ניפרד עוד - למיכל ניב", שגיא בן-צדף, באתר suan.fm

[7] Tuxedomoon - מיכל ניב - עד פופ 1988, סרטון באתר יוטיוב

[8] אנה וגנר, נחמה ואוכל, באתר ynet, 21 בינואר 2003

[9] אריאנה מלמד, קיסר הקולינריה הישראלית: פרידה משאול אברון, באתר ynet, 04 בנובמבר 2012

[10] מערכת וואלה! NEWS‏, השדרנית מיכל ניב הובאה היום למנוחות בקיבוץ עינת, באתר וואלה!‏, 23 בינואר 2000

[11] אירועי תקשורת, באתר העין השביעית, 1 בספטמבר 2000

[12] עמוד זיכרון (בעיצוב מקורי), באתר רדיו תל אביב 102fm | ארכיון האינטרנט

[13] אורי אילון, רדיו 102 יציין היום שנתיים למות מיכל ניב, באתר הארץ, 20 בינואר 2002

[14] היפות והאמיצות - The Beautiful and the Bold, סרטון באתר יוטיוב

[15] תרבות ובידור נענע10, לנצח יפה ואמיצה: קליפ לזכרה של מיכל ניב, באתר nana10‏, 26 בינואר 2014

[16] פוסט של אייל פרידמן על מיכל ניב, בדף הפייסבוק של גלגלצ

[17] קוואמי בתוכנית שמוקדשת למיכל ניב, באתר של גלגלצ, 2017

[18] התוכנית השנתית של קוואמי לזכרה של מיכל ניב, באתר של גלגלצ, 2019

[19] צחי כהן, ‏קוואמי? מאמי!, באתר "ידיעות אחרונות", 10 בדצמבר 2010 (הקישור אינו פעיל)(הקישור אינו פעיל, 24.1.2020)

[20] לקריאת הפוסט לציון 20 שנה למותה עם קישורים לתוכניות המיוחדות, בדף הפייסבוק של הקצה

[21] רז שכניק, 20 שנה אחרי: זוכרים את מיכל ניב, באתר "ידיעות אחרונות", 20 בינואר 2020

[22] להאזנה: מרתון ניק קייב עם מיכל ניב ועוזי פרויס, 1990

[23] להאזנה: היום (ג') מציינים את יום השנה למותה של שדרנית הרדיו מיכל ניב ז"ל • שי גולדשטיין סיפר על מי שהייתה אמו הרוחנית וחברתו הטובה

[24] לקריאת הפוסט, בדף הפייסבוק של רדיו תל אביב

[1]

[2]

[3]

[4]

[5]

[6]

[7]

[8]

[9]

[10]

[11]

[12]

[13]

[14]

[15]

[16]

[17]

[18]

[19]

[20]

[21]

[22]

[23]

[24]