מיכל ניב

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
מיכל ניב
תמונה זו מוצגת בוויקיפדיה בשימוש הוגן.נשמח להחליפה בתמונה חופשית.
תמונה זו מוצגת בוויקיפדיה בשימוש הוגן.
נשמח להחליפה בתמונה חופשית.
לידה 5 באוקטובר 1965
התאבדה 21 בינואר 2000 (בגיל 34)
תל אביב
מדינה ישראל עריכת הנתון בוויקינתונים
עיסוק עיתונאית, מנחה, שדרנית רדיו
פרסים פרס סוקולוב עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

מיכל ניב (5 באוקטובר 1965 - 21 בינואר 2000) הייתה עיתונאית, מנחה ושדרנית רדיו ישראלית.

חייה[עריכת קוד מקור | עריכה]

מיכל ניב נולדה לניצה ולמתי ניב, קצין השלישות הראשי בתפקידו האחרון בצה"ל. ילדותה עברה עליה בעיקר בפתח תקווה.

בדצמבר 1978 נהרג אחיה היחיד, אייל, בעת שירותו הצבאי, מירייה שנורתה בחדרו מנשקו האישי (ועדה שחקרה את האירוע התלבטה בין התאבדות לתאונה וקבעה שהייתה זו תאונת נשק). בשנת 1979, כשהייתה בת 14, מונה אביה לנספח צה"ל בלונדון וניב עברה לשם עם הוריה. באנגליה טיפחה את אהבתה למוזיקה. ב-1981, לאחר שנתיים שגרה באנגליה, חזרה משפחת ניב לארץ, עברה לגור בתל אביב ומיכל החלה ללמוד בתיכון עירוני ה'.

במאי 1982, התאבד אביה בירייה, על קברו של אחיה. מותם של אחיה, ומאוחר יותר של אביה, השפיעו מאוד על ניב, שנעשתה מסוגרת ומרוחקת ונהגה ללבוש רק שחור.

בשנת 1984 התגייסה לצה"ל, ושירתה בתחנת הרדיו גלי צה"ל, שם הגישה את תוכנית הבוקר האלטרנטיבית "הפסקת עשר", שערך שרון מולדאבי. גם לאחר שחרורה מהשירות בשנת 1986, המשיכה ניב בהגשת התוכנית שהועברה לשעת ערב מאוחרת, ונקראה "הפסקת עשר בערב". התוכנית זכתה לאהדה רבה. לאחר ירידת התוכנית שידרה ניב תוכנית נוספת בשם "לחבק את הדובי" ותוכניות מיוחדות. בנוסף להיותה שדרנית רדיו, עסקה רבות בתחום הבישול: כתבה מדורי בישול במקומונים תל אביביים, בעת הקמת המסעדה "יועזר בר יין" סייעה בעיצובה ולאחר מכן הייתה מארחת במקום, וכן בישלה במסעדה של מרגרט תייר שביפו.

בנוסף כתבה במשך תקופה ארוכה בעיתון "חדשות". ב-1988 הגישה את תוכנית הטלוויזיה "עד פופ", יחד עם אברי גלעד. בספטמבר 1996 הצטרפה לצוות ההקמה של תחנת הרדיו "רדיו תל אביב", ובשנת 1997 החלה להגיש את תוכנית הרדיו ההומוריסטית "היפות והאמיצות" עם תמר מרום ולאחר מכן עם עינב גלילי. התוכנית זכתה להצלחה רבה ועקב הצלחה זו, החליטה התחנה להעביר את התוכנית לשעות 16:00 עד 18:00 בהן שיעורי ההאזנה לרדיו גבוהים יותר. סקרי ההאזנה של התוכנית היו מצוינים ואף נשקל להעביר אותה לפורמט טלוויזיוני. בין השאר, הופיעה בשנת 1996 בתפקיד קטן בסרט הטלוויזיה של רן טל ואתגר קרת - "מלכה לב אדום".

ב-21 בינואר 2000, ביום בו מלאו חמש שנים למותו של בן דודה אמיר הרשנזון שנהרג בפיגוע בבית ליד, התאבדה ניב בתלייה בביתה בתל אביב. היא נקברה בבית הקברות האזרחי בקיבוץ עינת.

הנצחה[עריכת קוד מקור | עריכה]

לאחר מותה הוענק לה אות הוקרה וזיכרון מטעם ועדת פרס סוקולוב.

ב-2009 הופק במסגרת בית הספר לקולנוע "סם שפיגל" סרט קצר לזכרה, בכיכובן של יעל טל ורותם זיסמן כהן. הסרט עוקב אחר שתי גרופיות צעירות של תוכנית הרדיו של ניב ועינב גלילי - "היפות והאמיצות".

בינואר 2014, 14 שנה לאחר ששמה קץ לחייה, הפיק צוות של קולנוענים צעירים קליפ לזכרה, שהתבסס על השיר "מיכלי, תראי כמה באו". הקליפ, שמופיעה בו בתפקיד הראשי השחקנית נועה צפריר, המזכירה בחזותה את מיכל - עוקב אחר שדרנית רדיו ה'מדלגת' בין שני עולמות: שידורי אולפן מבודחים ושיחות עליצות עם מאזינים מחד, ותחושות קשות ו'הליכה על הקצה' מאידך, עד הסוף המרומז.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]