לדלג לתוכן

מיכל פיק חמו

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
יש לערוך ערך זה. הסיבה היא: ויקיזציה.
אתם מוזמנים לסייע ולערוך את הערך. אם לדעתכם אין צורך בעריכת הערך, ניתן להסיר את התבנית. ייתכן שתמצאו פירוט בדף השיחה.
יש לערוך ערך זה. הסיבה היא: ויקיזציה.
אתם מוזמנים לסייע ולערוך את הערך. אם לדעתכם אין צורך בעריכת הערך, ניתן להסיר את התבנית. ייתכן שתמצאו פירוט בדף השיחה.
מיכל פיק חמו
לידה 17 במאי 1962 (בת 64)
ישראלישראל כרמיאל
מדינה ישראל עריכת הנתון בוויקינתונים
השכלה בית צבי, אוניברסיטת תל אביב, האוניברסיטה העברית
עיסוק בימוי קולנוע וטלוויזיה, מחזאות, יציקות זכוכית,
תארים ד"ר למחקר התרבות
בן זוג יוסי חמו

מיכל פיק חמו (נולדה ב-17 במאי 1962) היא ד"ר למחקר תרבות, אמנית וחוקרת תרבות ומדיה ישראליים.

פיק חמו גדלה בכרמיאל, בת למקימי העיר אורה פיק (הגננת הראשונה בעיר ואשת חינוך) ועזרא פיק (עסק בקליטת עליה והקמת תשתית תעשייתית). נישאה ליוסי חמו, הורים ל-2. בשנת 1986 סיימה בהצטיינות לימודי קולנוע בבית צבי, ביימה את הסרט הבלתי קרואה (1990, 48 דק.) שזיכה אותה במלגות: קרן הסרט הקצר, קרן התרבות אמריקה-ישראל לתסריט ולסרט (פעמיים), קרן המועצה הישראלית לתרבות ואמנות לתסריט ולסרט (פעמיים), נבחר לאחד מ-10 הסרטים הטובים ביותר מתוך 500 הסרטים הראשונים שהוקרנו בערוץ 2.

חברת ההפקות בניהולה הפיקה מספר תוכניות טלוויזיה בהן תוכנית העיצוב ויטרינה בהגשת אלונה פרידמן ומיכאלה ברקו, ביימה סרטים תיעודיים והפיקה מספר קלטות וידאו לילדים הידועות בהן: פיט-פט-טו משיריה וסיפוריה של חיה שנהב, אצבעות עם דני בסן ואפרת רייטן בה נכללו גם שירים שכתבה ועוד.

בשנת 1998 סיימה לימודי תואר ראשון בפילוסופיה וקולנוע באוניברסיטת תל אביב, בשנת 2007 סיימה לימודי תואר שני במחלקה ללימודי תרבות באוניברסיטה העברית והחלה ללמד בבצלאל, באוניברסיטה הפתוחה ובהמשך במכללת ספיר. בתקופה זו התפרסמו וזכו בפרסים שני סיפורים קצרים שכתבה.

בשנת 2008 התקבלה ללימודי דוקטורט באוניברסיטת תל אביב, המחקר שזכה במלגות ובפרסים עסק בייצוגים של טראומה ודיסוציאציה תרבותית בקולנוע הישראלי. הספר מולדת פצועה (2016) שנכתב על בסיס המחקר זכה במלגת מימון מקרן הקולנוע הישראלי. עיסוקה המרכזי כיום הוא כתיבת מחזות ויציקות זכוכית.

מענקים ומחקרים

[עריכת קוד מקור | עריכה]

פיק חמו זכתה במענקים ובפרסים על הפקותיה ומחקריה בהם:

  • מלגת פרסום לספר מולדת פצועה המבוסס על מחקר הדוקטורט – מהקרן לעידוד קולנוע ישראלי (2015),
  • פרס מחקר דוקטורט של בית ספר רוטשילד-קיסריה לתקשורת – אונ' ת"א (2009), לסרטה הבלתי קרואה
  • פרס קרן שרת להפקה מצטיינת (1990),
  • פרס המועצה הציבורית לתרבות ולאמנות להפקה מצטיינת (1990),
  • פרס קרן שרת לאמנים מצטיינים (1988),
  • פרס המועצה הציבורית לתרבות ולאמנות לאמנים צעירים (1987)

הפקות קולנוע וטלוויזיה

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  • בין השנים 1990–1995 ביימה למעלה מ-100 כתבות לתוכניות השונות בערוץ-1 של הטלוויזיה הישראלית.
  • תסריט ובימוי דרמה באורך בינוני הבלתי קרואה (1990), זכה בקרן הסרט הקצר, קרן אמריקה ישראל לתסריט ולסרט (פעמיים), קרן המועצה הציבורית לתרבות ולאמנות לתסריט ולסרט (פעמיים), נבחר לאחד מ-10 הסרטים הטובים ביותר מתוך 500 הסרטים הראשונים בערוץ 2, הסרט הוקרן בפסטיבל הקולנוע ה-7 "אור ראשון".

מדברי הביקורת בפסטיבל הקולנוע בירושלים: הדיאלוגים מצוינים, עיצוב הדמויות מעיד על כישרון רב, זהו הסרט הישראלי הראשון שמיטיב לתאר את מערכות היחסים במרחב הצבאי ללא צורך להראות רובים וכלי-נשק ולו פעם אחת.

  • בימוי קלטת וידאו לילדים פיט-פט-טו משיריה וסיפוריה של חיה שנהב (1994).
  • בימוי קלטת וידאו לילדים שירים וסיפורים על אצבעות עם דני בסן ואפרת רייטן (1995).
  • בימוי קלטת וידאו לילדים כייף חיות (1995), עובדה לסדרת תוכניות טלוויזיה לילדים.
  • סרט תיעודי מסכת קידושין (1996).
  • סרט תיעודי אישה אחת – סיפורה של מרים עקביא (1997)
  • בימוי והפקת מגזין לעיצוב פנים וארכיטקטורה ויטרינה לרשות השידור (1996–1999) למעלה מ-120 תוכניות.
  • בימוי ועריכת מגזין עיצוב פנים וארכיטקטורה סגנונות לחינוכית –2 (1999-2000).

מחקר ופרסומים נבחרים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  • כתיבה של פרק בספר: "ספר ירושלים 1973-1948", בעריכת: גולן ארנון, גפני ראובן, זלצר אסף, רמון אמנון. ספר ירושלים 1947-1973

סיפורים קצרים

יציקות זכוכית

[עריכת קוד מקור | עריכה]

לאחר התנסות ארוכת שנים בהפקות קולנוע וטלוויזיה ועיסוק בייצוגים בתנועה, השתלמה מיכל ביצירה עם זכוכית חמה וזכוכית קרה, שמאפשרות לה חקירה של מרקמים חדשים והקפאה של התנועה.

  • יציקות זכוכית אצל האמנית ליזבט ביגר
  • קורס יציקות זכוכית בתבניות פתוחות אצל האמנית האיטלקייה סילביה לוינסון,
  • יציקות זכוכית חמה בסטודיו של פיטר נובוטניק בצ'כיה

תערוכות קבוצתיות

[עריכת קוד מקור | עריכה]

קריאה נוספת

[עריכת קוד מקור | עריכה]

לקריאה נוספת

[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים

[עריכת קוד מקור | עריכה]

הסרט הוקרן מספר רב של פעמים בערוץ אחד של הטלוויזיה הישראלית, בטלוויזיה החינוכית ובערוצים המסחריים. עותק הסרט נמצא בארכיון סינמטק ירושלים - ארכיון ישראלי לסרטים. לינק למידע על הסרט בעותק VHS שנמצא בארכיון יד ושם (מס' פריט 5652160): אישה אחת

מידע על הסרט כפי שמופיע בארכיון יד ושם (מס' פריט 5652160):סרט תיעודי המספר את סיפורה של מרים עקביא, סופרת ומתרגמת. עקביא, ילידת פולין 1927, היא ניצולת שואה הכותבת למבוגרים, לנוער ולילדים בנושא השואה וזוכת פרס יד ושם על ספרה "נעורים בשלכת" ובפרס ראש הממשלה ליצירה. כולל ראיון עם עקביא, עדויות מאוספי בית התפוצות ו"משואה", קטעי משחק מתוך: המחיר, קופסת הכסף, אחד מאיתנו, נלי, מיקלבי, כרמי שלי - אחרית דבר, עיתון 77 ומאזניים בביצוע השחקניות מרים גבריאלי ואבישג רבינר....