מילאן טומיץ'
טומיץ' כמאמן הכוכב האדום בלגרד, 2019 | |
לידה |
24 ביולי 1973 (בן 51) בלגרד, הרפובליקה הפדרלית הסוציאליסטית של יוגוסלביה |
---|---|
עמדה | רכז |
גובה | 1.9 מטרים |
קבוצות כשחקן | |
1990–1991 1991–2005 2005 2006 |
רדניצ'קי בלגרד אולימפיאקוס אורורה באסקט ג'סי קולוסוס רודוס |
הישגים כשחקן | |
| |
קבוצות כמאמן | |
2004 2008–2018 2014 2018–2019 2021–2022 2023– |
אולימפיאקוס (זמני) אולימפיאקוס (ע') אולימפיאקוס (זמני) הכוכב האדום בלגרד פריסטרי אתונה אולימפיה מילאנו (ע') |
הישגים כמאמן | |
| |
מילאן טומיץ' (בסרבית: Милaн Томић, ביוונית: Μίλαν Τόμιτς (מילאן טומיץ); נולד ב-24 ביולי 1973) הוא כדורסלן עבר ומאמן כדורסל סרבי-יווני[1] המשמש כעוזר מאמן באולימפיה מילאנו מליגת העל האיטלקית בכדורסל והיורוליג.
טומיץ' בילה כמעט את כל קריירת המשחק והאימון שלו ביוון, לאחר שקיבל אזרחות יוונית בשם מילאן יאנקופולוס (ביוונית: Μίλαν Γιαννακόπουλος).[2] במהלך שנותיו באולימפיאקוס הוא הפך לאליל בקרב אוהדי הקבוצה, ולאחר פרישתו ממשחק שימש כעוזר למאמן הקבוצה פנאיוטיס יאנאקיס.
קריירת משחק
[עריכת קוד מקור | עריכה]ראשית הקריירה
[עריכת קוד מקור | עריכה]טומיץ' התחיל את הקריירה שלו בנוער של רדניצ'קי בלגרד.
ב-1991 הזמין יאניס יואנידיס, מאמן אולימפיאקוס הטרי, מספר כדורסלנים סרבים צעירים לאימון, ביניהם גם את טומיץ'. יואנידיס לא התרשם במיוחד מיכולותיו המקצועיות והפיזיות של טומיץ', אך התלהב מהתשוקה, החוכמה והרצון שלו לנצח והציע לו מקום בסגל הקבוצה.
עם זאת, על מנת להשלים את ההעברה טומיץ' היה צריך לקבל אזרחות יוונית, מכיוון שרק שחקן לא יווני אחד הורשה לשחק בקבוצה באותו זמן (במקרה של אולימפיאקוס היה זה ז'ארקו פאספלי). באותה תקופה מתן אזרחות יוונית לשחקנים מחבל הבלקן היה נוהג נפוץ עבור קבוצות יווניות, ושחקנים כמו פג'ה סטויאקוביץ' וראשו נסטרוביץ' החזיקו באזרחות הלנית.
בשל מספר בעיות משפטיות בנוגע לאזרחותו, הוא לא היה יכול לשחק בעונה הראשונה, אז הוא ערך את הופעת הבכורה שלו במדי האדומים בעונת 1992/93, בה העמיד ממוצעים של 8.3 ב-32.5 דקות בממוצע למשחק.
בשתי העונות הבאות ביסס טומיץ' את מעמדו כרכז הפותח, בעוד אולימפיאקוס שלטה בליגה היוונית וזכתה לאחר ניצחונות בגמר על פאוק סלוניקי ב-1994 ועל פנאתינאיקוס ב-1995. באותן שנים הגיעה הקבוצה פעמיים ברציפות לגמר היורוליג, ועל אף שהפסידה בשניהם התנחמו אוהדיה בשני ניצחונות רצופים על היריבה הנצחית פנאתינאיקוס בשני חצאי הגמר.
הגעתו של דייוויד ריברס לקבוצה בתחילת עונת 1995/96 הורידה את טומיץ' לספסל וצמצמה את זמן המשחק שלו, אך הוא עזר לקבוצה לשמור על האליפות המוקמית שלה.
לפני עונת 1996/97, שנחשבת לאחת הטובות בהיסטוריה של המועדון, מונה דושאן איבקוביץ' למאמן ונתן לטומיץ' יותר זמן משחק. בחלק האחרון והמכריע של העונה הפך איבקוביץ' את טומיץ' לרכז הפותח, והעביר את ריברס לעמדת הקלע. בסיום העונה זכתה אולימפיאקוס בליגה היוונית, ביורוליג (לראשונה) ובגביע היווני, מה שהפך אותה לקבוצה היוונית הראשונה שזוכה בכתר המשולש. כמה חודשים לאחר מכן השתתפה אולימפיאקוס באליפות מקדונלד'ס (אנ') 1997 (אנ'), טורניר משותף של פיב"א וה-NBA, והגיעה לגמר מול אלופת ה-NBA המכהנת שיקגו בולס, לה הפסידה 78–104. במהלך המשחק שמר טומיץ' על מייקל ג'ורדן.[3]
קפטן אולימפיאקוס ונפילה
[עריכת קוד מקור | עריכה]אחרי שזכו בכל התארים בעונה הקודמת, הרבה שחקנים עזבו את הקבוצה, אחד מהם היה הקפטן יורגוס סיגלאס. טומיץ' מונה במקומו לתפקיד וקיווה להניף עם הקבוצה תארים, אך לא הצליח לעשות זאת במשך ארבע שנים.
אולימפיאקוס נותרה קבוצה מובילה באירופה, אך לא הצליחה לזכות בתואר. היא הגיעה לגמר הליגה היוונית פעמיים, אך הפסידה לפנאתינאיקוס, והשתתפה בפיינל פור היורוליג 1999, אך זכתה במקום השלישי בלבד. למרות בצורת התארים של אולימפיאקוס, טומיץ' התפתח כשחקן: הוא שיחק יותר, קלע יותר והפך לאהוב הקהל.
זכייה בתארים
[עריכת קוד מקור | עריכה]אולימפיאקוס מינתה למאמנה את סלובודאן סובוטיץ' לעונת 2001/02, וזה הביא איתו לקבוצה את תיאודורוס פאפאלוקאס, רכז צעיר ומוכשר. נוכחותו של פאפאלוקאס הפחיתה את זמן המשחק של טומיץ', אך הרוטציה בין השניים, ולפעמים השילוב ביניהם, הפכו את משחקה של הקבוצה להגנתי, מסודר וקבוצתי יותר.
בעונת 2002 זכתה אולימפיאקוס בגביע היווני, וחלומו של טומיץ' להניף גביע כקפטן התגשם. מאוחר יותר באותה עונה התמודדה אולימפיאקוס מול פנאתינייקוס בחצי גמר הליגה היוונית, ללא יתרון הביתיות, ועדיין הצליחה לנצח אותה בסוויפ בשני המשחקים.
חמש דקות לסיום המשחק, כשפאו מובילה 68–66, ביצע סנטר הירוקים לזארוס פאפאדופולוס עבירה קשה על סטפן ריזאשה, שהכה אותו בחזרה. עד מהרה התפתחה קטטה בין הקבוצות, וטומיץ' הכה בפניו של דיאן בודירוגה, אחד השחקנים השנואים ביותר על אוהדי אולימפיאקוס. התמונה של טומיץ' מכה את בודירוגה הפכה אייקונית לאוהדי הקבוצה, על אף שהוא ועוד שישה שחקנים משתי הקבוצות הורחקו.[4][5] אולימפיאקוס עלתה לגמר הליגה מול א.א.ק. אתונה ואף ניצחה בשני המשחקים הראשונים, אך א.א.ק. ביצעה מהפך לאחר שלושה ניצחונות רצופים וזכתה באליפוץ.
תחילת הסוף
[עריכת קוד מקור | עריכה]לאחר עונת 2001/02 עזבו שחקנים חשובים רבים עזבו את הקבוצה. טומיץ' נשאר, אבל איכות הסגל ירדה. עונת 2003/04 הייתה גרועה עוד יותר, הן לקבוצה והן לטומיץ'. אולימפיאקוס הפסידה לאריס סלוניקי בגמר הגביע, והקבוצה הייתה שקועה במאבקי עלייה לפלייאוף. היו"ר קוקליס החליט לפטר את המאמן דרגן שקוטה וביקש מטומיץ' למלא את מקומו. טומיץ' הסכים ומונה למאמן, ובתקופתו הקבוצה השתפרה אך הודחה בפלייאוף הליגה.
בסיום העונה ביקש טומיץ' חוזה רב שנתי, כדי שיהיה לו זמן לבנות קבוצה מנצחת. המנהלים החדשים של הקבוצה לא אהבו את הדרישות שלו, והעניקו את תפקיד המאמן למילאן מיניץ'.[6] לאחר תחילת העונה ומספר תוצאות רעות פוטר מיניץ' והוחלף ביונאס קזלאוסקאס.
טומיץ' כמעט לא קיבל זמן משחק והקבוצה הפסידה הרבה. המצב החמיר כשאולימפיאקוס הובסה 59–110 על ידי אפס פילזן ביורוליג. זה היה ההפסד הביתי הגדול ביותר בתולדות הקבוצה בתחרויות אירופיות, ואוהדי הקבוצה החלו לקלל את כל השחקנים, למעט טומיץ', אותו עודד הקהל.[3] באופן מפתיע, טומיץ' התבקש לעזוב את הקבוצה כמה ימים לאחר מכן, ועשה זאת למרות ההלם של האוהדים.
סיום קריירת המשחק
[עריכת קוד מקור | עריכה]בינואר 2005 מונה סלובודאן סובוטיץ' למאמן ג'סי האיטלקית והביא איתו את טומיץ', שהיה שחקן חופשי, כדי להציל את הקבוצה מירידה. טומיץ' שיחק ב-14 משחקים במסגרת הליגה האיטלקית וקלע 9.8 נקודות בממוצע למשחק, אך הקבוצה סיימה במקום האחרון בטבלה ליגה וירדה לליגה השנייה. טומיץ' עשה מאמץ נוסף להמשיך בקריירת המשחק שלו וחתם בקולוסוס רודוס היוונית בינואר 2006. משחק הבכורה שלו במדי קולוסוס היה נגד קבוצתו לשעבר אולימפיאקוס, וכשעלה לפרקט קראו אוהדי האדומים בשמו. הוא שיחק שני משחקים בלבד עבור קולוסוס, ואז החליט לפרוש כי הרגיש שאין לו יותר מה להציע כשחקן.
קריירת אימון
[עריכת קוד מקור | עריכה]אולימפיאקוס
[עריכת קוד מקור | עריכה]בפברואר 2008 הפך פנאיוטיס יאנאקיס למאמן אולימפיאקוס החדש, וביקש מטומיץ' להיות חלק מצוות האימון של הקבוצה. טומיץ' נענה לבקשתו וחזר למועדון כעוזר מאמן. ב-2014 הוא הפך למאמן הזמני של הקבוצה לאחר שגאורגיס ברצוקאס התפטר מהתפקיד,[7] עד שיאניס ספרופולוס מונה למאמן הקבוצה החדש וטומיץ' חזר לתפקיד העוזר.
הכוכב האדום בלגרד
[עריכת קוד מקור | עריכה]ב-13 ביולי 2018 מונה טומיץ' למאמן הראשי של הכוכב האדום מעיר הולדתו, בלגרד, לשלוש שנים.[8][9][10] הוא התפטר מתפקידו ב-22 באוקטובר 2019.[11][12]
פריסטרי
[עריכת קוד מקור | עריכה]בדצמבר 2021 מונה טומיץ' למאמן פריסטרי אתונה מליגת העל היוונית.
חיים אישיים
[עריכת קוד מקור | עריכה]לטומיץ' אזרחות כפולה, בסרביה וביוון. הוא חי את 18 השנים הראשונות לחייו בסרביה ומאז חי ביוון. הוא דובר סרבית, יוונית ואנגלית שוטפות. שמו היווני הרשמי הוא מילאן ינאקופולוס (ביוונית: Μίλαν Γιαννακόπουλος).[2]
הישגים אישיים כשחקן
[עריכת קוד מקור | עריכה]- מלך ההופעות של אולימפיאקוס בליגה היוונית (383 משחקים).
- סגן מלך ההופעות של אולימפיאקוס ביורוליג, אחרי יורגוס פרינטזיס (214 משחקים).
- סגן מלך הסלים של אולימפיאקוס בליגה היוונית, אחרי יורגוס פרינטזיס (2,911 נקודות).
- מקום שלישי בנקודות במדי אולימפיאקוס ביורוליג, אחרי ואסיליס ספאנוליס ויורגוס פרינטזיס (1,482 נקודות).
- סגן מלך האסיסטים של אולימפיאקוס בליגה היוונית, אחרי ואסיליס ספאנוליס (801 אסיסטים).
- מקום שלישי באסיסטים במדי אולימפיאקוס ביורוליג, אחרי ואסיליס ספאנוליס ו-ואנגליס מנצאריס (341 אסיסטים).
- מלך החטיפות של אולימפיאקוס בליגה היוונית (287 חטיפות).
- מלך החטיפות של אולימפיאקוס ביורוליג (152 חטיפות).
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- פרופיל, באתר היורוליג
- אהרל'ה ויסברג, הדרבי של מילאן, באתר וואלה, 17 באוקטובר 2010
- אבי סגל, עזר כנגדו: מילאן טומיץ' מגיע ליד אליהו, באתר ישראל היום, 17 באוקטובר 2019
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ מילאן טומיץ, באתר פיב"א אירופה. אזרחות: יוון, מקום לידה: בלגרד, סרביה
- ^ 1 2 Οι ξένοι που έγιναν Έλληνες και τα ονόματά τους (זרים שהפכו ליוונים ושמותיהם), באתר www.contra.gr, 2014-09-10 (ביוונית)
- ^ 1 2 אהרל'ה ויסברג, הדרבי של מילאן, באתר וואלה, 17 באוקטובר 2010
- ^ אלי סהר, עונשים קשים צפויים לשבעה שחקניאולימפיאקוס ופנאתינייקוס, באתר הארץ, 21 במאי 2002
- ^ יוון: אולימפיאקוס הדיחה את פנאתינייקוס בפלייאוף, באתר ynet, 20 במאי 2002
- ^ חגי סגל, מילאן טומיץ', מאמן אולימפיאקוס, חוזר למשחק פעיל, באתר nrg, 28 בספטמבר 2009
- ^ זעזוע באולימפיאקוס: בראצוקאס התפטר, באתר ערוץ הספורט, 10 באוקטובר 2014
- ^ "Milan Tomic is new Zvezda boss". יורוקאפ. אורכב מ-המקור ב-19 ביולי 2018. נבדק ב-21 ביולי 2018.
{{cite web}}
: (עזרה) - ^ "Milan Tomić novi trener KK Crvena zvezda mts!". kkcrvenazvezda.rs (בסרבית). אורכב מ-המקור ב-1 במאי 2019. נבדק ב-13 ביולי 2018.
{{cite web}}
: (עזרה) - ^ "TOMIĆ NA TRI GODINE: Crvena zvezda rešila pitanje trenera ugovorom sa legendom Olimpijakosa". novosti.rs (בסרבית). נבדק ב-13 ביולי 2018.
{{cite web}}
: (עזרה) - ^ 5 ימים אחרי מכבי: מאמן הכוכב האדום התפטר, באתר ONE, 22 באוקטובר 2019
- ^ "Zvezda bez trenera, Tomić podneo ostavku!". b92.net.