מילה יחידאית

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

מילה יחידאיתיוונית הָאפָּאקְס לֶגוֹמֶנוֹן: ἅπαξ λεγόμενον, כלומר "נאמר פעם אחת"; ברבים: הָאפָּאקְס לֶגוֹמֶנָה: ἅπαξ λεγόμενα) היא מילה בעלת מופע חד-פעמי בטקסט נתון, בין אם בקורפוס או בכתביו של יוצר. מילה המופיעה פעמיים מכנים dis legomenon, שלוש פעמים - tris legomenon, ואילו מילה המופיעה ארבע פעמים, tetrakis legomenon, אינה נחשבת נדירה דיה על מנת לציינה.

מילים יחידאיות אינן בהכרח מוזרות או יוצאות דופן. דוגמה לכך היא המילה "גבינה", שהיא מילה יחידאית בתנ"ך המופיעה בספר איוב.

המילה "Honorificabilitudinitatibus", למשל, היא מילה יחידאית בכתביו של ויליאם שייקספיר (מופיעה במחזה "עמל שווא של אהבה") והיא צורת הרבים של "להיות במצב מסוגלות להשיג כבוד".

שורש יחידאי[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשפות השמיות, רוב אוצר המילים נגזר משורשים, שרובם תלת עיצוריים. בתנ"ך כ-2100 מילים המופיעות בו פעם אחת ויחידה, כאשר סופרים בספירה זו גם הופעות של אותו שורש[1], בבנייני פועל נפרדים או במשקלים נפרדים, כשמות עצם. אולם, ישנם גם שורשים יחידאיים - שורשים שכל אחד מהם מופיע פעם בודדת בכול המקרא. למשל, השורש ב־ל־ס הוא שורש יחידאי. הוא מופיע בספר עמוס: "וַיַּעַן עָמוֹס וַיֹּאמֶר אֶל אֲמַצְיָה לֹא נָבִיא אָנֹכִי וְלֹא בֶן נָבִיא אָנֹכִי כִּי בוֹקֵר אָנֹכִי וּבוֹלֵס שִׁקְמִים" (עמוס ז, יד). בערבית ובשפות אתיופיה יש מילים משורש דומה, המתארות את פרי התאנה. לכן, כיום יש המפרשים את השורש, כעיסוק במלאכה הקשורה לתאנים.

גם השורש ט-א-ט-א יחידאי בתנ"ך. "וְשַׂמְתִּיהָ לְמוֹרַשׁ קִפֹּד וְאַגְמֵי מָיִם וְטֵאטֵאתִיהָ בְּמַטְאֲטֵא הַשְׁמֵד" (ישעיהו, יד, כג). אולם בניגוד בניגוד לשורש היחידאי ב-ל-ס, לא נמצא שום שורש דומה לו בשום שפה אחרת.

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]